כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים - דיני חברות במבט השוואתי וגלובלי

תמליל

1 תלכלכ תוינמ תלכלכ םילהק יניד טבמב יוושה ילבולגו הידידי 'צ ןרטש * א המדקה ב לדומה יפוריאינמרגה 1 הינמרג 2 דוחיאה יפוריאה (EU) 3 תפרצ ג לדומה ינפיה ד הנומתה תיללכה ןיב תלכלכ תוינמ תלכלכל םילהק ה ץק הירוטסיהה? חוכיווה הדחאה תילבולג ו םוכיס א המדקה רטשמה הנבמהו תילארשיה םיססובמ דה גוהנה תטישב טפשמה תינקירמאולגנאה ךכ רבעב חוכמ תרוה תדוקפ ה 1 ךכו הווהב יפ תווצמ קוח ה 2שדחה לדומ הז גוהנ תוצראב תופסונ תמגוד הדנק הילרטס דנליזוינו םל םלועה יבחרב םיעודי םילדומ םירחא העפשהיבר רטשמ הנבמו הרבחב תיקסעה רחאל תלכלכ יתש תירבהתוצרא תולכלכה תושעותמה תולודגה םלועב תצמנ הינמרגב ןפיבו רצותה ימלה ימלוגה שו תונידמה וידחי עיגמ ידכ המל תיצחממ רצותה ימלועה * הטלוקפה רוספורפ םיטפשמל תטיסרבינ ןליארב ילארשיה ןוכמב רב תימע היטרקומדל ךרועו תימע בתכ תעה תוברת תיטרקומד הדות החו רמל לאינד סיקריס ותרזע הרוסמה 1 תדוקפ ה חסונ[ ]שדח 1983ג משת 2 קוח ה 1999טנשת ןלהל( קוח )ה טפשמה 'ט ן דסשת 213

2 ידידיה צ ' שטרן הגולמי 3 המודל הגרמני משמש דגם חשוב לרבות ממדינות אירופה כגת מדינות סקנדינביה אוסטריה בלגיה הונגריה ובמידה פחותה גם צרפת ושוחץ גם הכלכלות המתחדשות מדינות מזרח אירופה נוטות לכיוון זה 4 חשוב מכך גם האיחוד האירופי מהפך זה שנים ברעיון לאמץ את המודל הגרמני המודל היפני מהווה דגם מסורתי מוביל ביבשת האסיאתית אף שהמודלים בגרמניה וביפן שונים ' באורח משמעותי מהמודל האנגלואמריקני לא היה בכך כדי למנוע את התעצמותן המרשימה מלחמת מוכחת זה כל העולם אחת הכלכלות השנייה מדינות אלו במהלך המאה העשרים מסתבר שקיימות חלופות ממשיות ובעיקר לאחר שולתן המעשית שנים למודל הנתפס על ידינו הישראלים כאקסקלוסיבי והכרחי 6 מוש הכלכלות המובילות ארצותהברית גרמניה נבדלת מחברתה בפרמטרים מרכזיים כגון מבנה הבעלות בהון 7 אתוס מערך ויפן סוציאלי פוליטי 8 תשתית תרבותית ועוד סביר להניח כי צורתו המשטר והמבנה הנהוג בחברות עסקיות בכל אחת ממדינות אלו קשורה לפרמטרים הייחודיים לה במה נבדלים המודלים האחד מחברו? כידוע באזורי ההשפעה החשיבה המשפטית האנגלואמריקנית נהוג להפקיד את ה מפתחות למשטר ולמבנה u s Buleau of Census Statistical Abstract United States ראו ( 835 ) 1335 א יוצא מכלל זה ה המקרה הרוסי רווי הפתולוגיות להצגתן ולניתוחן צאו למ MB Fox 1 M A Heller Corporate Govemance Lessons fidm Russian Enterprise Fiascoes 75 N KUL Rev )2000( 1720; 3 5 Black ח 81 Russlafi Privatization 4 ת 8 Corporate tgovelfiaflcei Swat Went Wrong? 52 Stanford Rev )2000( 1731 גם כאן קיימים יוצאים מהכלל כך למ בעקבות המשבר הכלכלי הגדול בקוריאה כשגת 7 יט ועשעויט זפ; שסימת האתז ה ממבנן חעחאח נחמץ; קחץארת מקר באר קו הרקטח ן במחה לצץ דחטרעמ צרקחת אל תז הפזם הקונפוציאנית לתיאור הניסיון ומגבלותיו ראו Style Kang U S ם Ehrlich 4 ] Corporate Govemance ת! Korea's Largest Companies 1 Paci c Basin ] 1 )2000( 1 8 מעניין לקר את הספרות המקצועית העוסקת כמחקר השותי המודלים השונים על רקע ~ המציאות הכלכלית המידית שבה היא נכתבת בתקופות שבהן הכלכלה האמריקנית נדמית כמגמגמת יחסית לחברותיה באירופה ובעיקר במזרח גל אופנתי מאמרים טורח להדגיש את הבעייתיות שכדגם האמריקני וישנן אפילו עדויות לייב והעתקה רעיונות זרים כגת תרבות הניהול היפנית לתוך הממסד העסקי בארצותהברית ראו למ Tsurumi 11 Made ת! America Managed by Japan Explining the Japanese Paradox' New York )1986 (November 16 צות מנגד בעשור האחרון כאשר המורח נמצא במיתון מתמשך והכלכלה האמריקנית לפחות עד לאחרונה נדמתה כעולה ופורחת רבו המאמרים המבקרים את המודלים האירופיים והאסיאתיים במאמר זה נצייר תמונה כוללת שאיננה מוטית אופנה רגעית לסקירה 8 La Porta א 81 Eorporate Ownership Around the World 54 1 שש Becht 4 ת ; ( ) 1 1'! ראו 4 Roel flllockholdi~g 8 ן Eur~pe h2omparisonםנ ternational f )1999( 1049 Reu Econ ן 43 לדיון בהשפעות הפוליטיות על הדרך שבה עוצב מבנה הבעלות בחברות עסקיות בוש 1~' ק Palitical ש 7% ~O~wers 800 Stmng ~ Managers Weak 143 המרינות ראו Co~yorate Finance ) 1996(

3 י ל 8; ' כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים דיני חברות במבט השותי וגלובלי החברה בידי בעלי המניות 9 הללו נתפסים האקסקלוסיבי לאייש את אורגן היסוד החברה )האסיפה הדירקטוריון הקובע את לחתום כבעלים החברה 0! מחזיקים בכוח מסמך על היסוד הכללית( לבחור את החברה נות מדיניותה אותו מעת ת להחליט בנושאים המרכזיים לתפקוד ההברה )כגון הון החברה ושינויים וכדומה!! מבניים( כנגזר מכך העמדה המקובלת במודל זה נושאי המשרה החברה לנהל אותה למען השאת הרווחים בעלי שעל היא המניות 2! איעמידה באתגר זה חושפת אותם לאחריות משפטית 13 פונקציית המטרה בעלים וריה כי לתיאור מפורט ראו למ י'צ' שטרן החברה כאישיות משפטית חסרת דין מציאות מחקרי משפט כא )עתיד להתפרסם( פרק ג 2 ב הדיון שם מוכיח דיני החברות הנוהגים מסווגים את כעלי התשומות החברה ההסדרים המניות כקבוצה ייחחית מרכזית ומועדפת בין כלל ספקי בחברה בחברה החוקיים המתייחסים לתהליך קבלת ההחלטות לחובות ההתנהגות נושאי משרה למערך הפיקוח והבקרה על בעלי הכוחות לדרכי הקצאת הסמכות כחברה וכו' מבטאים כולם העדפה האינטרסים בעלי המניות הדין מזהה כאופן ברור בין האינטרסים החברה ובין האינטרסים בעלי המניות וגוזר את הראשונים מהאחרונים MOSt scholars of corporation law seem ש agree that 8 corporation's דוגמה אופיינית dilf~tois and offi~ers (management) owe 8 fiduciary duty 10 the colporation and because the stockholders own the co oration that duty should be seen as 8 duty!0 maximize stockholder wealth The basic ~ reason for the 68 פ stockholders view 15 that the stockholders 870 the owners of the company R A Booth Stockholders Stakeholders and Bagholders (or How [nvestor Diversification Affects FiduciaV Dlity) 53 Bus Idhl האמריקני באשר למשטר Colpomte Govemance! ( 429! ) )הערות הושמטו במקור( כך למ מלומדים אמריקנים שסוקרים את עמדת המשפט ולמבנה החברה העסקית מגדירים בפתח עבודתם את המונח ככזה שייעודו ה להבטיח את המשטר והמבנה return ת 0 their investment 1 Shleifer 4 החזר ההשקעה בעלי המניות ; הא ותו לא ובונם החברה 10 which suppliers of finance מ 1 11 ו 1 the ways DEALS corporations assure themselves Of getting א המשפטים התפיסה 4 נ business corporation 15 o primarily for the ( ) זל Govemance 521 Sfishny 14 Survey oflcorpolate וניתוח ראו שטרן יל הערה 9 בפרק ג 2 ד שורשיה 0 Ford לאסמכות האמריקנית מצויים בהלכת ת 0 6 ת 8 carried amzed ofl ' the stockholders ~ The powers ofl directors are )0 be employed for that end The discletion ס 6 ש directors 18 exercised תן the choice of means 10 attain that end and does את extend 10 8 change תו the end itself 10 the reduction of profits or 10 the nondistribution of among stockholders תו order 10 devote them ש other purposes ]1[) within the lawfi]i powers of 8 board of directors 0 shape and! 0 ת conduct the affairs of corporation for the merely incidental benefit 0! shareholders and! ]8 ג ) 3 ~ ~ ' Fond forlthe pnmary pu ose of others Dodge ~ Under traditional state and corporate law ~ הנוהג ) 1919( לסום עמדת המשפט האמריקני doctrine officas and directoas ofl60* public and ciosely held 5 חח 6 owe Hduciary duties 10 shareholders and!0 shareholders 0 ת 810 Directors and officers 0 צ legally required!0 manage 8 corporation for the exclusive benefit of 115 shareholders and praection 10] other sons of claimants ח 115 ס only the extent pr~vided by conhact 71) Macey סי המשפט ט' תשסד ן

4 ידידיה צ' שטרן החברה האנגלואמריקנית 14 אר הגורמים הקשורים אמורה להתחשב באינטרסים היא השאת הרווחים בעלי המניות ומה באשר בחברה? ככלל החברה העסקית האנגלואמריקנית איננה כגון מניות בעל שאיננו מי נושים עובדים צרכנים ספקים הקהילה שבה החברה מתפקדת או הציבור בכללותו כל הגורמים הללו אשר ונו להלן יחדיו שאר הקהלים )ובאנגלית Stakeholders או Other (Constituencies נתפסים על ידי המודל האנגלואמריקני חלק אינם כחיצוניים מהמבנה ומהמשטר ה העדיפות בעלי המניות לחברה 15 ולכן Shareholder) (Primacy תקפה תמיד ; היא ההסדר השיורי ניתן לפרוש מהעדפת בעלי המניות רק במקרים חריגים כאשר חווה או חוק ספציפי מחייבים )משפטית( התחשבות נקודתית באינטרס חיצוני 16 בדיני מנגד שיטות החברות משפט אחרות אירופיות סיאתיות ההתחשבות באינטרסים קהלים אחרים מובנית אל תוך התשתית הנורמטיבית המשטר והמבנה החברה העסקית הן אינן רות בהם אלמנט חיצוני הראוי תים להגנה אלא הן מעניקות להם מקום ממשי במערכת הפוליטית החברה באנגליה ובארצותהברית הכוח בידי בעלי המניות והטיפול בשאר הקהלים ה Economic Analysis oflthe Various Rationals for Making Shaleholders the Exclusive ח 11 Beneficiaries of ' Fiduciary Duties 21 Stetson ] Rev )1991 ( ראוי לדבר על מודל אנגלואמריקני משום א קיים הבדל משמעותי בנידון בין דיני ההברות שכשתי המדינות המלומדים האנגלים ן המולים בבם לפרש את תוכנה המהותי חוכת האמונים נושא משרה בחכרה אנגלית לפעול לטובת החברה קובעים כך the interests of the ת 1 what exactly meant by saying that they [directors] must act ש 8 company? Despite the separate personality of the company ן( 15 clear that directors are the basis of what 15 10] the economic advantage of the corporate ת 0 expected )0 act (סח entity disregarding the interests of the members Gower Gower Principles of Dirtectors' powers פרופ' פנינגטון מסכים Modern l?ompany Iziw )6* ( 602 are given )0 סוט shareholdeli of ס 6 them 10 used זס 1 the benefit of the company that 15 company as 8 ש ] for the benefit of the ( )8* ק 8 whole 8 Pennington tompany 719 )הערות הושמטו כמקור( גם כפסיקה הישראלית מובעת עמדה המבחינה בין תביעה כעל המניה כלפי החברה ובין תביעה נושה כלפי החברה לנושה יש תביעה נגד החברה בעל המניה נתפס כמי שיש לו נוסף על התביעה נגד החברה גם תביעה בחברה עצמה ראו דברי השופט שמגר המצטט את המלומד האנגלי Gower בדנ 39/80 ברדיגו נ' דגב 9 טקסטיל בעמ פר לה) 4 ( מעמדה זו משתמע הבדל אותי בין מערכות היחסים החברה עמ הנושים ועם בעלי המניות הנושה נתפס כחיצוני לחברה ילו בעל המניה פנימי לה אף על פי חברה יש אישיות משפטית צורית בעל המניה ה בעליה ההלכה האמריקנית מסוכמת כך supposed ( are 6 ח 8 corporate managers (directors corporate decisions מש= !0 maxim~ze the value 01 the company's shares subject 5 א legal obligations )0 others who 6 ם( constraint that the corpoation must meet 811!0 4 are related 10 or affected 6? These others include employees creditors customers ) ( ) Law 6 מא govemmental units 1) Clark Corporate public ( general העשת הושמטו כמקור(

5 ו( א נ כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים דיני חברות במבט השותי וגלובלי וביפן באמצעות הסדרה וצנועה ומת זאת הכוח עצמו ומוגבלת( השימוש דרך בכוח 17 בגרמניה על מוקצה בדרכים שונות בין הקהלים השונים באופן כללי ניתן לקבוע כי בניגוד לארצותהברית ולאנגליה ששם מתקיימת כלכלת בעלי מניות המעמידה בראש סולם החשיבות את משקיעי ההון במדינות אירופה השונות נהוגה כלכלת קהלים 8! אשר שמה דגש לא מבוטל שונים הצורך בהתייעצות בשיתוף ף בכוונן להסכמה קונצנסלית כין ספקים בעיקר עובדים נושים ובעלי מניות תשומות לחברה 9 ] ההבדלים בין שתי גישות יסוד אלו קשורים בבסיסם לדרך ההבנה השונה הקיימת באירופה החברה 20 ובארצותהברית בדבר מהות האירופאים אינם את מקבלים הוריה החוזית הרה בחברה אלא מכשיר ישות בעל סוציאלי מוסד בחברה הרה הראלית הוריה בעקבות הולכים הצוות עבודת את במרכז מעמידה אשר היפנית הגישה מיוחד ראלית! 2 ראויה לציון בחברה את הנאמנות ת העברת המידע בין חלקי החברה 22 בניגוד לסגנון הניהול האמריקני נושא עמו מקל יחסים אדברסריים אגרסיביים פילו אנטגוניסטיים למ נר בחלק ממדינות ובמדינת ארצותהברית דלור קיימת התקבלו גישה לאחרונה חוקי במקרים קהלים מסוימים המרחיבה נך (Constituencies Statutes) את חובת ההתנהגות נושאי משרה גם כלפי מי תכלית החברה העסקית פרשנות והשפעות מהקהלים לדיון וניתוח ראו י'צ ' שטרן 327 מעשיות לב משפטים )תשס ב( ת 0 Business Sector Advisory Gr~up ראו Econ Corporate O~vernance Organization for cooperation and Dev Oorporate Govemance Improving Competitiveness and Access 1998( ) OECD the ש Capital GIobaI Markets 4 Report ש 19 להצגה פופולרית הבחנה זו ראו Road Bolkestein ' he Dutch Model The High! ( 999 ] 22 ~ that Leads of the Low Countries The Economist (May מומחה בלגי ממפה את ההסדרים הנהוגים במדינות אירופה בדרך יטנ( הבאה counuhes] [slome [Eut~pean opt for 8 balancing of interests primarily Of capital and labor; me extend stakeholders ; and others see the ultimate continuity 0 )0 other י the firm 85 the primary assignment of the board תסש!קס ת 8 which comes close 10 defending the interests of the ות[ 6 'as such' Corporate Go תן Some ת 0 Continental Wymeersch Eur Status Report ~ernance Rules and Practices 0' Aft and Emerging ~pean Resetrch States (Oxford Comparative ש Hopt Corporate ט 81 eds ~Govemance 1998( 1045 The State כך לתיאור הוריות השונות בדבר מהות החברה ראו שטרן יל הערה 9 EuIDpean טעתסק[ס 0 legal theorists tend )0 view the corporation 85 8 soclal reallty rather ר( 8 meregal שוויצרי מ 060 ח מומחה זאת מסכם corporations as part of the social organization and as 8 social institution appr~ach views קאן ת 8 simply ( 0 ת institution that stems fivm סוט embarrassment of the economic theory of law that one perfecfly cannot make contracts )הערות הושמטו במקור( Nobel Symposium SociaI ח 4 ן ~Responsibility 01 Corporations 84 Cornell] Rev )! 999( ] 255! 258 ראו למ Econ Economic Model of the Japanese Firrn 281 תש Aoki 'foward Literature ) 1990(! המשפט ט' תשסד ן

6 כ) ג ע( ן ידידיה צ ' שטרן בין הקהלים תוך הדגשת אלמנט הפיקוח והיעדר האמון הגישה היפנית מנופפת בגזר יחסים שיתוף פעולה למען מטרה מאחדת תוך הדגשה אמון הדדי 23 החברה היפנית מבוססת על מערכות יחסים Oriented) (Relationship ( Driven תס 5806 ח 8 ז 7 ( 24 ילו האמריקנית העסקה על היפנים גם מעוניינים כמובן בתוצאות הכלכליות אלא שבניגוד לאמריקנים הממוקדים ברווחיות החברה היפנית מעמידה בראש מעייניה את יעילות הייצור 25 ת שמירת החברה כעסק חי וצומח 26 בהכללתמה ניתן להבהין בין שני סוגים קפיטליזם קפיטליזם (Shareholder Capitalism) בעלי המניות החברה הנהוג בארצותהברית מול קפיטליזם Capitalism) (Corporate המקובל ביפן עדיף חשוב כפי להדגיש כי הדיון ההשותי להלן איננו מתיימר לקבוע מי מהמודלים יתרונות יש מהם אחד לכל וחסרונות ין לו האופייניים שנראה בידינו הוכחות ויש שיאמרו גם לא קנה מידה לקביעה מדרג אותי זאת ועוד כל דיון במשפט משווה חייב להיות ער לרקע הייחודי כל ביניהם 27 אחת מהמדינות הנבדקות רקע תרבותי פוליטי חברתי וכלכלי שכפי שכבר צוין בוודאי משפיע על העובדה שמודל נתון התפתח דווקא באותה מדינה הניסיון ללמוד ממשטר חלופי חייב להיות ער להבדלים הללו ולהימנע מהעתקה חפוזה הצעות שאינן מימות למקום אחר 28 חשיבות הדיון כאן היא בעצם ההצגה כך למ חלק גדול כךח העבךדה האמריקני מךעסק במשימות ניהול ופיקוח על אחרים 13% ) ילו ביפן המספר המקביל קטן בהרבה )כ% )4 3 ראו Fat D M Gordon and Mean The Corporate Squeeze Of Working Americana and the Myth Of ' Managerial 'Downsizing ' )! 996( 3544 ראך Rev M E Porter Clusters and the New Economics of Competibon 76 Harv Bus 4 נ 1 ש Gilson [ % ) ] 998( ראו Between Roe 'Understanding the Japanese Keiretsu Overlaps Corporate Government and Industrial Organization 102 Yale The traditional assuniption או America 15 that the whole aim ofa business; maximize the returns 10 1!5 shareholders ; whereas ח 1 Japan the main concern of managers! 5 993(! ) 1 ן!תס 0 ת 00!0 malntaln and enlarge the corpolation itself as 8 golng Persons Things and Corporations The Corporate Person8~! 1!( Corporate Govemance 47 Am 1 ע! 87! )0 % Iwai Controversy Comparative Comp 1 ) 1999( 583 these econ mies have the essentlal elements of 8 good govemance 5( 50! מ ] 6 תפ[ the available evidence ~ 6005 Shleifer 8 R W Vishny best 5 ן the of their governance systems סמ 0!0!! us which 01 ח יסט 5 ג 4 ן 997(! ) אן; 1 ונ Governance 52 of Corporate אצל Corporate Roe The Political Roots 01 American The tremendous variety of approaches 10 corporate law זךהי גם רוח הדברים 997(! ) 19 1 corp 91 Applied ס 0 ת 8 ת 51 ) 81 one sees ת 8 comparative survey combined ת 8 אוש attention 10 the specific and 0 י 06 ת 4156 histories Of financial regulation cautions against any straighnorward attempt א transplanting EB Rock America's Shiffing Fascination גם 5 ת 0550 [ Drawing ת 0 שמא Romano 4 Cautionary Governance 74 Comparative Corporate שו* ראו Wash )1996( לם ] 805 א 0 Roe נ 4 ו ; ( 2021 ) 11 from Comparative Corporate Law 102 Yale

7 כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים דיני חברות במבט השותי וגלובלי חלופות קיימות ומתפקדות למודל אקסקלוסיבי במשטר ובמבנה האנגלואמריקני 29 העמדת בעלי המניות כגורם וזיהוי החברה תכלית עם החברה הייחודיים בעלי המניות אף שהם שכיחים במקומותינו אינם גזירה אלא ונוכחות האינטרסים הכרחית בחירה נקודתית מתוך תפריט אפשרויות לגיטימיות בעלות משקל גדול מרשימה בעולם המעשה אגב פריסת ארסנל האפשרויות ייפתח בפנינו צוהר כקוף המחט או כשערו אולם לביקורת לחשה מחדש פשר גם להעלאה הצעות חדשות בדבר ההסדר הרצוי בדיני החברות המקומיים כאשר מחוקק רפורמטור דיני חברות במדינה נתונה שוקל את המודל הראוי משטר ומבנה עבור חברות עסקיות באותה מדינה שומה עליו להשוות בין הפרמטרים הרלוונטיים הקיימים באותה מדינה ובין אלו הנוהגים במדינות המודל המרכזיות ולברור את דרכו בהם לניתוח זה כך למ הדבקות דיני החברות בישראל במודל האנגלואמריקני ניתנת רעור ענייני כאשר בוחנים את ההבדלים המהותיים בין הקיימים הכלכלה התרבות והחברה הישראלית ובין אלו ארצותהברית אפשר כי מידת הדמיון בין ישראל ובין מדינות המודל האחרות שיוצגו במאמר זה עולה על הדמיון בינינו ובין ארצותהברית או הקוראים מאמר זה המודעים למציאות אנגליה 30 הכלכלית והחברתית בישראל מוזמנים אפ לבחון את המודלים שיוצגו להלן בעין ישראלית הרגישה לדומה וונה בינינו ובין המודלים הללו כשני הפרקים הבאים יוצגו המודל הגרמניאירופי והמודל היפני בפרק הרביעי 996(! ) Rev and Evolution in and Economics 109 llarv ] על התפקיד המרכזי התרבות הלאומית בעיצוב המשסר והמבנה החברה העסקית ראו Licht ג 411 נ Path Dependencies Toward 0 8 Cross Cultural Theory of Corporate א f~yhe Mother ~Govemance Systems 26 Del ן corp 2 )2001 (! 47 היו שעמדו חידוש בנוף may 06 ש על הקשר שבין חוקי הקהלים האמריקניים Clark supra note 16 שהם שם ובין המודלים האירופיים והאסייתיים משטר ומבנה בחברה העסקית constituency statutes 68]60]' potential!0]' change The statutes for ' enable American corporations )0 emulate corporate gove~ance configurations Japan and the ת 8 הח 00 competing nations within the world economy such as תן some other מ 1 5 ת 860 ח of the European Community cogorate govemance ligimes 8 manner that constituency statutes promote תו countnes allfady seem 10 oper~te )0 take seriously corporate interests beyond of shareholders EW ons Beyond Shareholders Interpreting Corporate Constituency Statutes 61 שעושש( Wash קובע lapan 0188Icompetitorsז 0! Our most fonnidable 2 Rev 1992( ) פרופ' וולמן and Gfrmany have corporate culnjres laws 6 ה 8 governance principles embracing the corporate constinency concept % 8 greater degree than 1 8) contemplated by any of the state statutes S MH Wallman ' orporate Constituency Stattes Placing the Corporation's hterest ~ First Bas 1 C/pdate ( כך למ בחברה הציבורית בישראל שכיח למצ בעל מניות יטה מובהק המחזיק בה לאורך זמן וממנה את עצמו או את וחיו לתפקידי הניהול הבכירים המניות הנסחרות בכורסה הן בדרך כלל מניות מיעוט זאת בניגוד לנהוג בארצותהכרית ובדומה לכלכלתן מדינות מערב אירופיות תשסד ן ט' המשפט

8 ן ש ז ש( נ ידידיה צ' שטרן אציג את התמונה הכוללת ת הכותיה בפרק החמישי אעלה הרהורים באשר לסויי האחדת המודלים השונים עקב תהליך הגלובליזציה ב המודל הגרמניאירופי 1 גרמניה הדין הגרמני בתחילת המאה העשרים הנחה את קברניטיהן חברות להפעילן לטובת הכלל נטייה זו מיוחסת לרעיונות התעשיין הגרמני היהודי רבההשפעה וולטר Rathenau) (Walther רתנאו קיצוניים ידי על ימניים רתנאו שכיהן סבר גם כי כשר על החרן חברות הגרמני גדולות ונרצח להתנהג בשנת בדרך יותר סוציאליות אחראית מבחינה ציבורית וכי הן נועדו לקדם מטרות בשנת הטון ועיוותן רתנאו כוונותיו את אימץ הנאצי מאוחר בחוק בקבעו 1937 החברות הגרמני כי על הנהלת החברה לנהל אותה as the good of the enterprise and 5 reunue (Gefolgschaft) and the common weal demand 2 נ ראוי ~ לציין כי בעלי המניות כלל לא מוזכרים כאחד מהקהלים מענם 0 fo (Volk) and realm החברה מתפקדת החוק גם קבע רם פעולוחךה חחבדה מסכנות את דווחת הציבור והיא איננה נוקטת צעדים לא התבטל עם נפילת הרייך והמשיך לחול עד שנת מתקנים המדינה ולה לגרום לפירוקה חוק זה באותה שנה התקבל חוק 1965 חברות אשר שונה ועודכן במהלך השנים המחיל על חברות גדולות משטר 33 החוק המכונה באנגלית Codetennination )ובגרמנית Adjtbestimmung מעניק ובדים אפשרות להשמיע את קולם בתהליך קבלת ההחלטות בחברה בדרך 5 ט 1 םComp8 Grossfeld ManI lagement and Control of Marketable Share 11 & % ' 1 Encycl of 1 ) 1973( זהר התרגום האנגלי ( 1 70) ג AktG 1937 כפי שה מופיע אצל note Grossfeld supra 32 DF Vagts f*refonrung the 'Modem' ראו Corpoation Perspectives finm the תפותזס]( 80 Harv Codetermination by Workers ת 1 Gennan 8 ס 15 עמשם 8 28 Ana Summers Worker' Penpective An~erican מב 31 שונות מזוויות הגרמני המהרל לסקירה 1 Rev ) 1966( 23 ; 11 Wiedemann ל[ 1 ) 1980( 79; cw us and West Gemaany /) Comparative sbdy from שט ת 1 Roe Some I)ifferences נ 4 ן 367; 1980( ) שמל[ 2 ישג 28 Corporate Structure מ 1 Germany Japan 6 חם the United States 102 Yale 1( Chamey ש 1 ץ' German Corpoiate Govemance System colunt Bus )1993( 1927 ; 1 Rev ) 1998( 1 1)00 feennan Secwities Markea and Gennan Codetennination 98 colunt נ ; Bradley 4 ן 167 )1998( עשו ח 1 and Accountability of the Colpolation ס 05 קזטק Yhe (ס Contemporary Society Corporate Govemance 8) 8 Cr~sseads 62 IkVW and Contemporary 8 ח 1 Problenw ) 1999( ; V D Dinh 'Codete~fination and Corporate Govemance Multinational Business Ente~prise ( ) ] הקזו[ 975 ; Baunn 4 8 Frick The Market Value of Blair 4 א 04 Gbvemance שמזולזל[ and צששן 10 נ אן 4 נ Washir ~the Codetennined 206; 1999( [ם 1 stor Codetennir ination פס 5001iopolit6 4 Roe 065 ingtoii Model with~ 163 ק ש ibid Govemance Extelna]ities

9 ק א כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים דיני חברות במבט השותי וגלובלי הבאה בחברות גרמניות יש שתי מועצות מנהלים האחת מנהלת Executive) (Board ; Vorstand המנהלת באופן אחראית קבוע והשניה מפקחת על למועצה הניהול המפקחת Aufsichtsrat) (Supervisory Board; המועצה השוטף חברים מייצגת בה את חברי החברה ההנהלה כלפי הבכירה העולם ומדווחת החברה ; אנשים בעלי כישרונות טכניים וידע ספציפי הקשורים ישירות לתעשייה שבה ההברה מתפקדת החברים המועצה אולם בה המפקחת עליה נאסר מפקחת לקחת על את המועצה הסמכויות המנהלת וממנה המועצה ומפטרת את המנהלת 34 המועצה המפקחת ולה לקבוע כי פעולות מסוימות או התנהגות עסקית שהמועצה המנהלת ריצה לנקוט מחייבות אישור מוקדם הגורם המפקח כהונה אדם בוזמנית בשתי המועצות אסור גם כהונה אותו אדם במספר נויוויוז חברות שונות מוגבלת ונדירה בחברות המועצה שמספר 35 העובדים בהן עולה על העובדים מיוצגים כמועצה המפקחת בדרך הבאה אלפיים העובדים ממנים מחצית מחברי בחברות שיש בהן חמש מאות עובדים ומעלה הם בוחרים יש מחברי המועצה המפקחת בחברות קטנות יותר אין חובה להמוג עובדים החוק מטפל גם בתשש שנציגי העובדים במועצה המפקחת יהיו מוטים לטובת סוג מסוים עובדים על לכן נקבע כי נציגי העובדים ימונו לא רק על ידי עובדים בכירים או שכירי החברה אלא גם על ידי עובדים בעלי צורת כחול ועל ידי ארגוני העובדים 36 בחברות הגדולות יש כאמור שוויון מספרי במועצה המפקחת בין הנציגים ספקי ההון ובין הנציגים ספקי העבודה אולם יושב ראש המועצה המפקחת אשר נבחר ידי בעלי ההון מחזיק בכוח הצבעה כפול במקרים שבהם נרשמת תוצאה תיקו בין שתי הקבוצות התוצאה מבנה חלוקת כוח זה היא שנציגי העובדים אינם ולים להתערב באופן ישיר בהחלטות ניהוליות אולם יש להם כוח נר להגן על האינטרסים הם באופן ממשי כאשר הם פועלים בתור האורגנים החברה 37 AktG 3 Prowse ~icofporate Oovemance תו 88 aternational Perspective 4 Survey 0 ראו )א 11 ] ראו Corporate Control Mechanisms among Large Firms תו the United States the United 'יעתמתת 00 Kingdom Japan and Intemational Settelnsents Economic' Bankfor 41 ) 1994( ע 1 43 במברות שבהן יש יותר מ 8000 עובדים נציגי העובדים לדירקטוריון נבהרים על ידי קבוצה עובדים אשר סמכות הבחירה הצלה לה בחברות קטנות יותר הבחירה נעשית באופן ישיר על ידי העובדים העובדים בעלי צורון כחול והעובדים בעלי צורון לבן בוחרים בנפרד את נציגיהם כל קבוצה מקבלת ייצוג בדירקטוריון בהם למספר העובדים המשתיים Mitbestimmungsgesetz (codetennination אליה ראו BGBI )להלן 0 ש 41 נ( בשנת 1976 תיקון לחוק החברות הגרמני הגדיל את הייצוג העובדים כמועצה המפקחת חברות גדולות מיש לחצי היו שתקפו את חוקתיותו החוק במענה שה פוגע כזכויות הקניין בעלי המניות בית המשפט החוקתי הגרמני דחה טענה זו ודומות לה בהתבסס על חוק יסוד גרמני הקובע שקניץ מטיל על בעליו חובות ושהשימוש כקניין צריך רת גם את רווחת הציבור ראו תיאור אצל 88 fiedemann sqpra note 33 המשפט ט' תשסד ן 221

10 ן ע( י ק א ע א ידידיה צ' שטרן האם מעורבותם העובדים במשטר החברה ובמבנה פוגעת בכלכלה הגרמנית? העובדות הפשוטות הן אלו ראשית הגרמנים אינם מהליפים את שיטתם נעשו בה תיקונים שונים מהלך השנים אולם מעולם לא הוצע באופן רציני על ידי מי מהמפלגות הגדולות שם להחליף את המשטר והמבנה בדגם האנגלואמריקני שנית הכלכלה הגרמנית הפכה לכלכלה ההזקה והרווחית באירופה אף על פי שהיא משתפת את העובדים בדמוקרטיה הגידית )ויש מי שסובר כי זו הסיבה לכך( שנראה כפי יעוית בהמשך הברות באיחוד רבות האירופי מעוניינות להפוך את המודל הגרמני למודל מחייב עבור כל המדינות ההברות באיהוד ניתן קברניטי אמון הצבעת בכך לראות הכלכלה ובדים במבנה ובמשטר ההברה העסקית האירופית הגדולה 38 במודל ייצוג הנותן כדי להיטיב להבין מודל זה ראוי להציג בקצרה מספר מאפיינים חשובים המשק הגרמני שבו צמח והתפתה שיתוף העובדים בהברה ראשית מבנה הבעלות הטיפוסי בהונן הברות גרמניות שונה מהקצה אל הקצה מזה המקובל בארצותהברית ובאנגליה המאפיין הבולט ה הרוזיות 39 ברוב החברות הגרמניות הגדולות יש בעל יטה ברור )גורם אחד או מספר קטן גורמים המשתפים ביניהם פעולה( 40 בעל היטה השכיה ה מספר משפהות עשירות בנקים וחברות לא פיננסיות אחרות 41 בניגוד למקובל בארצותהברית בגרמניה מותר לבנקים סוק בוזמנית וללא הפרדה הן בבנקאות מסחרית והן בבנקאות הבה נחשוף את השקעות 42 ובדה זו הכות מרחיקות לכת על שוק ההון הגרמני 43 העובדות בממוצע למעלה ממחצית המניות ההברה הגרמנית לנקודות אלו ראו Stetson Western Europe 21 מ 1 AE Conard Corporate Constituencies Rev ) 1991 ( אכן יש המעמידים את השוני בין חברות אמריקניות להברות גרמניות ויפניות על חודו ההבדל שבין System?tBIockholder System Mgket ראו (ש ww Bratton יבץ ג McCahery 6 י 8]86 ק!ח 0 ם' Corporate Governance and the Theory of the 1])8 The Case Against Global cross Refelence 38 colunt 1 Transnat 'I 1 ) 1999( בכמעט ושה רבעים מכל ההברות הגרמניות שמניותיהן רשומות למסחר קיים כעל יטה שמחזיק ברוב מניות החברה כ% 23 1 מההברות בעל דבוקת היטה מהזיק מעל ל 90% ; ב 4% 18 משהבדות ה מהזיק מעל ל 75% ; ב 5% 3 מההברות ה מהזיק מעל ל%ס 5 ראו Gennan מ ן 01 Banks Stakes and the א Ljungovist!נ מ 50 ת 1 ות 36 ז Corporate Govemance Centerfor ' / E onomic Policy~ ת ~ ש 0 ת Bratton % McCahery supra 11 Adams ראו 1551 Germany הו 12ross Holdings 0 אPaperl 7695 Discussion )1997 ת 60 מסמ( כפי שמובא לדיון בתופעה החזקות הדדיות אצל 26 nstintional 1!ס 0 אש 1 ס( 7% Econ ) 1999( 80 ושת הבנקים הגדולים בארצותהברית ~מהזיקים יחדיו בנכסים ששוויים ה כ 7% מהתוצר הלאומי הגולמי שם ושת הבנקים הגדולים בגרמניה מהזיקים בנכסים ששוויים ה כ 36% מהתוצר הלאומי הגולמי הגרמני כך למ הגורם החשוב ביותר כנרוק היטה 8 supra note ס 80 אינם בעלי המניות אלא ראו 171 בגרמניה הבנקים ; קק א GrDssfeld sapra note 31 atmational Co oaate GOvemance (lce ראו Lufkin 4! 1( ~ Gallagher ( ~

11 ק ק ק א נ% כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים דיני חברות במבט השותי וגלובלי נמצאות בנקים בבעלות )כ 14% ) חברות ו גרמניות אחרות )כ 40% ( 44 משקי בית פרטיים מחזיקים דק בכ 7% נ מהמניות 45 העובדה המשמעותית ביוחד היא שהשפעתם הבנקים על תפקורן ההברות גדולה בהרבה מהיקף הבעלות הישירה הם במניות חלק גדול מהונן חברות גרמניות מופקד בדרך בידי )אלא הבנק כן אם בעל החברה ההון כלל (Hausbank) התנגד אשר רשאי שות שימוש כראות עיניו לכך מפורשות( בכוח ההצבעה הצמוד להון זה בדרך הצבעת פרוקסי 46 מכאן ברור שהבנקים תופסים מקום מרכזי בשוק ההון הגרמני 47 מהמספרים עולה כי קרוב ל 85% מכוח ההצבעה נמצא ביטה ישירה או עקיפה הבנקים ו מוסדות פיננסיים הקשורים בהם 48 לכך אפשר להוסיף את העובדה שבשוק הגרמני קיים רק מספר מצומצם יחסית בנקים ומוסדות כעולה כאלה מכך הרוז הבעלות בהון )וגם הבעלות בחוב( מקטין את הצורך בקיומם שווקים נזילים ומפותחים כ 700 חברות שמניותיהן נסחרו בבורסה כן באמצע שנות התשעים היו בגרמניה רק )בהשוה לכ 9000 חברות שמניותיהן נסחרו בוש הבורסות המרכזיות בארצותהברית באותה תקופה( וחלקן בכלל ההכנסות החברות הגרמניות עמד על כ 20% בלבד 49 אף שבשנים האחרונות חלק מהנתונים האמורים עוברים תהלי שינוית אין בבך בדי נות את התמונה הכללית לתמונה זו יש להוסיף את העובדה שבחלק מהחברות שמניותיהן נרשמו למסחר המניה הנסחרת אינה מקנה זכות הצבעה ישנן אף חברות שבתקנוניהן נקבע כי בעלי מניות בהן למעט בנקים ומוסדות הקשורים בבנקים אינם רשאים להפעיל את זכות ההצבעה )אף שהיא בבעלותם( בכמות העולה על מכלל וכויות ההצבעה 5% או 10% זאת 51 ועוד חברות גרמניות מגייסות חוב בעיקר באמצעות Organization 10] Economic Cooperation and Development Organization for ראו 995( 88 ן ) Germany Economic' and! Surveys )להלן ם השוה ההחזקות גורמים אלו שוליות ראו ; OECD Gennany בארצותהברית ראו 25 וש Ibid בארצותהברית מחזיקים משקי הבית בכ 47% מהמניות 1997( ) States Bureau 01 Census Statistical Abstract of the United 8 ט F1ance ukao Financial Integration colporate Governance and the Peforn of Kubler Juridification ofl ' ranalysisi 29 the Structures 4 ן ת ; ( ) Cotporations Multinatiowl C nvrative a1w nd Social Welfare Ik )3 Co/7orate ~צסשזג Teubner 06 רן way ways similar 10 the 1987( כך קובע ג Sphere IdfSocialמ 0 ןם[)ןמ 1 זענ ( צע 1 אג תו the Gennan prdxy system ס 0 ת 0 טתת 1 60 ךד[ banks American managers control the Americlul pr~xy system 8 ש 0 ת 806 sapra 44 sapra note )תם=[ט 3 ן 0801( 8) 8) 170 ראך 95 ק ראו )1997( Markets 87; Eurumoney Books Staff LGT Guidk ro World Equity בשנת נסתרך ~צ( 1999 בבךרסה פרנקפורט מניותיהם כ 2250 חברות 88 מ 0 Border ' Mergers ForceGIobal Style Wall 804 ע 8 (א 26 ראו Woodvuff ]( % of Loss ' 6 א%' קק א 46 טסת Fukao supra 1 (Malvh ( ראו המשפט ט' תשסד ן

12 א נ ידידיה צ' שטרן נטילת הלוות טווח ארוכות מהבנקים 52 בשונה מהמקובל בארצותהברית הן ממעטות לגייס חוב באמצעות הנפקה אגרות חוב לקהל הרחב בנסיבות אלה תפקוד החברה מושפע ממספר קטן יחסית בעלי מניות ו בעלי חוב עתירי כוח העובדה שאותם גורמים הם גם המשקיעים המרכזיים וגם הנושים המרכזיים מקטינה ובין הנושים את הצורך ברגולציה שתסדיר את המתחים הרגילים שבין בעלי המניות שנית אחד ההבדלים הבולטים בין המודל האמריקני ובין המודל הגרמני נוגע לרמת התגמול המנהלים ולפערים בשכר שבין הדרג הגבוה והנמוך בחברה 53 על 1998 כך למ אחת הבעיות שעמדו לפני הצדדים בעת המשא ומתן בשנת מיזוג החברה הגרמנית דיימלרבנץ (DaimlerBenz) אחת שהיא מוש החברות התעשייתיות הגדולות בגרמניה עם החברה האמריקנית קרייזלר (Chrysler) נגע לפערים קיבל שכר כמיליון דולר בשנת הללו יושב ראש מועצת המנהלים החברה הגרמנית 1997 ילו מקבילו האמריקני קיבל כעשרה מיליון דולר )יותר מאשר כל עשרת חברי הדירקטוריון הגרמני גם יחד( שכרו פי גדול היה הגרמני עשרים משכרו הממוצע עובד בחברה הגרמנית ילו שכרו האמריקני היה גדול פי מאתיים משכרו עובד כחברה האמריקנית 54 יושבי הראש מועצות מנהלים חברות גרמניות שמניותיהן נסחרות בבורסה משתכרים בממוצע כמחצית ממקביליהם לייחס משכרם לתפקד לנוהג גם האמריקני להעניק למנהלים האמריקנים 55 אופציות את ההבדלים בשכר ניתן מניות על החברה כחלק ההצדקה לדרך התגמול האמריקנית נטועה ברצון לתמרץ את המנהלים באופטימום מתן האופציות נועד לגרום לכך שהאינטרסים המנהלים יהיו דומים יותר לאלו בעלי המניות עם קבלת האופציות המנהלים הופכים להיות מעוניינים באופן אישי בעיקר בהשאת הערך הרווח למניה הבעלות המנהלים באופציה משנה המניה שהנו תולדה האישי יחסם את לסון שבפעולת החברה כך שידמה יותר ליחס השכיח בעלי המניות לסון ומת זאת בגרמניה תגמול המנהלים ה בדרך כלל בדרך משכורות קבועות ובונוסים נוהג היעדר ברווח למניה ישית בגרמניה זה התרבות את תם העסקית הגרמנית שאיננה 56 מתמקדת מדיניות חלוקת דיבידנדים מועצות מנהלים חברות אמריקניות נוהגות לחלק דיבידנד מזומן מדי רבעון ברמה קבועה או ברמה שעולה באטיות ראו 94 לדיון 52 ק 21 השותי LA Cunningham Commonalities and Prescriptions OECD Gerrnany supra note 44 ראו Vertical the תו fimes GIobaI Corporate (i 84 Cotnell Rev ) 1999( Dimension 01 ~vemance 54 ראו ( 5 ש ' Tait Simonian 1 8 Executives Earn Much More )100 (AIIg ( 55 ראו ( ) Economics 1] MIl hy 3 Handbook oflabor ~ 56 ראו 1173 Cunningham supra note 53 at

13 תלכלכ תוינמ תלכלכ םילהק יניד טבמב יוושה ילבולגו ךשמב ןמזה לבוקמ קידצהל תוינידמ הקולח העובק ההובגו תיסחי ךכב איהש תנמסמ םיעיקשמל תדימ ןומאה ו ןוחטיבה תלהנה דיתעב ןאכ ונא םיאור תודקמתהה תינקירמאה ב תשרבו םנומא הקולחה איה הרטמ המצעל א דימת הרושק הבצמל טלחהב ןכתית הקולח םידנדיביד ערתש הבצמ ללכבו( הז םבצמ ראש )םילהקה ךותמ הרטמ רמ םנומא םיעיקשמה הרבחב םינוש םירבדה הרבחב תינמרג תישאר קוחה ינמרגה עבוק תולבגמ תקולח םידנדיביד מל ץא קלחל דנדיביד הימרפמ ו הרבהה רמ קלח היחוורמ הדותעכ הנממש ןיא קלחל םידנדיביד םיללכ ולא ודעונ ןגהל םיסרטניאה םישונה 57 תינש תמר דנדיבידה הגוהנה הינמרגב הכומנ תיסחי וזל הגוהנה תירבהתוצראב רשפא רבדה אטבמ תוינידמ הדימעמה זכרמכ תמושת בלה םיסרטניאה המצע הטלחהה תצעומ םילהנמה םא קלחל םידנדיביד רומ םינמוזמה הרבחב המצע ם החותיפ תרזגנ הלאשהמ םא לכ רלוד םיחוור לוכי ליעוהל הרבחל רתוי םא איה עיקשת ות ונאבהש רחאל( ןובשחב העיגפה תירשפאה תכרעמב םיסחיה םע ) ךרדב וז םיאב ידיל יוטיב םיסרטניאה םיבחרה לכ םילהקה יפכ םהש םיפקתשמ תחוורב המצע תיעיבר בקע הנבמ תובה זכורמה תינמרגה תויזכרמהו םיקנבה טעמכ א תועצבתמ םש תויוטלתשה 58תוניוע רזגנכ ךכמ תוחוכ קוש הטיה םניא םישמשמ םרוג חקפמ תלועפ 59םילהנמה הינמרגב אל תמייק ןיידע הקיקח תילמרופ הרידסמה תושר םיגוזימו ךא תומייק תויחנה יתלב תוילמרופ ןתינ אופא םכסל ךכ הינמרגב תמייק תוביוחמ תיתרוסמ יפלכ רוביצ םידבועה הנווכו תיסיסב ןגהל םהיתויוכז 60 החנהה איה םהש םירומא תויהל םינגומ 57 ר 120 א ק 46 Fukao supra note 58 ןיב םינשה ו ךעצבתה קר שו תקסע ג1מ הז ר swpra א 81 Bradley 277 ת 56 א ק 33 note 59 םוקמב רחא יתראית ךרד הלועפה קוש הטיה ב רישכמכ חוקיפל תוגהנתה םילהנמה תורכהכ תוירוביצ לוהינ הרבח ךרדב אל הליעי העוגנה תוליעפב תיטנסרטניא םורגת הדיריל ךרעב תוינמ תורחסנה קושב ףרחותש לככ רסוח התוליעי הלהנהה לוצינב ילמיטפ יסכנ ךכ לדגי רעפה ןיב הכרע יחכונה ןיבל לאיצנטופה ילכלכה ןומטה הב רעפה גציימ תונמדזה תירחסמ רא םיעיקשמה קושב ןוומ ןריחמש ךומנה תוינמ ףא ש גציימ תיצמ תילכלכ תיתימא יושע תונתשהל עגרב ףלחותש הלהנהה תוכה אלה הנימא הצומיו לאיצנטופה ילכלכה ךכיפל תוחוכה םייתורחתה םימייקה קושב וניחבי ריחמב תונמדזהה וסני שוכרל תוינמ תומכב הקיפסמ ידכ ריבעהל תובה הטיב הרבחב 'צ'י ןרסש תשר 1996( ) Germany had % ideological tradition of codetermination dating fiom the nineteenth workplace 8 ש foster 1 ש soea capitalism century when IEllgiOUS grol~ps championed טפשמה 'ט ן דסשת 225

14 א י ידידיה צ ' שטרן רק לא הנוגעים נחשבים שמאחר באמצעות המערכת החוזית במשטר לאחד ובמבנה מושת הגורמים החברה הרגילה אלא גם במסגרת ההסדרים הכלליים העובדים המנהיגים את בצד החברה בעלי המניות והמנהלים 61 שהעובדים כמו המשקיעים קובעים את גורלה הרעיון ההברה הבסיסי ה רשאים הם להגן על האינטרסים הם בתוך המשטר והמבנה החברה )ולא רק באמצעות חוזה או חוק כללי השני החצי את כהו( 62 הגורם הבנקים שהם הנושים והמשקיעים גם יחד מאכלסים המפקח איננה מהווה בעיה ממש במודל המחשה בולטת להבדל המהותי כיוון הגרמני 63 שבין שכך המודל ההפרדה הגרמני בין ובין היטה המודל והבעלות האנגלו אמריקני ניתן לראות בעובדה שבשפה הגרמנית לא קיים ביטוי עבור מונח היסוד Value זט 014 א 0 זמ 56 4 ן מונח המגדיר את עצם ההוויה והתכלית ההברה האמריקנית 65 2 האיחוד האירופי (EU) המודל הגרמני ה דגם מוביל במשטרים רבים באירופה אף אם קיימים הבדלים כין מקום פורמלית בפועל למקום ף אם בחלק מהמקומות מדובר במסורת ולא במסגרת מחייבת ברור שההשפעה המודל הגרמני גדולה יותר מזו המודל community without socialism )0 find 8 middle way between capitalism and socialism While American politics fragmented capital and labor German politics brought them boardroom the ח[ together ראו 214 ק Roe supra note 8 81 )הערות הושמטו במקור( בגרמניה העובדים נחשבים כמשקיעים רק לא בחברה מצד ההון האנושי מצד גם אלא ההון הכלכלי שני ישים מהנכסים קרנות הפנסיה העובדים מושקעים בחברה המעסיקה רק יש מכספי קרנות הפנסיה מושקע מחוץ לחברה זהו אלמנט חשוב נוסף הקושר את גורלם העוכרים עם עתיד החברה ויוצר זהות בין האינטרסים הם ראו Schneider~Lenne Corporate Control ח 1 Germany 8 OJford Reu ofecon Policy ) 1992( ] ] ] 3 מקובל לאפיין ראו למ את יחסי העבודה בגרמניה כקופרטיביים ילו בארצותהברית כאדברסריימ vp Dolan Subvening Labor Law by Industrial Subsidy The State as Labor ~Law Patron and as Merchant Bankef' 13 Comp Lab ]1 ) 1992( זהי גם מסקנת הדיון אצל 1141 ש ק 53 Cunningham supra note 5 Wagstyl ' rums from the Table ראך 1996( (Sep 25 37! fimes כך למ קובע פובליציסט בריטי ידוע עורך עבר ~ העיתון החשוב Observer The The object of the us י 40% יז 0 קז 00 now naked and unashamed ש 4 maximize financial gain 050 א( ז 10 who own % Hutton ג Declaration of ' ~ Interdependence why 2003( 98 York America shoald the world (New העמדה האמריקנית באה לידי ביטוי רבכוח בדבריו נובל פרס חתן הידועים לכלכלה איש אוניברסיטת שיקגו המלומד Few trends could ק 50 thoroughly undermine the very foundations of Milton Friedman our free societf as the accept~jlce by colpolate officials 01 8 soclal responsibility other than ט make 85 much ז 10 ו 0 מסש their stockholders as possible This doctrine סץ 1 מ 0 ץ 6 ט 5 5 ן 8 fundamentally 54 Friedman Oapitalism and Freedom (Chicago ]982(

15 כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים דיני חברות במבט השותי וגלובלי האנגלו אמריקני לכן אין להתפלא על כך שהאיחוד האירופי מבקש להחיל את הרעיונות הגרמניים על המדינות החברות בו באופן בו החברות כללי האיחוד האירופי מעוניין להשפיע על דיני החברות המדינות דרכים בשתי מרכזיות 66 באמצעות דירקטיבות הקובעות אלמנטים שונים שעל דיני החברות הפנימיים המדינות החברות לכלול ועל ידי רגולציה אירופית האמורה לחול במישרין על המדינות החברות )בדומה לחוק פדרלי החל על מדינה החברה בפדרציה( והרלוונטית לדיון המקורית ולא בגרסאות מאוחרות הדירקטיבה החמישית 67 העוסקת במשטר ובמבנה כאן הוצעה לראשונה בשנת 1972 ועדיין לא אומצה לא בגרסתה יותר 68 במקור היא קבעה שבחברות גדולות שהן חברות ציבוריות )או שיש להן ולת להפוך לציבוריות( הדירקטוריון יהיה מורכב משני חלקים ביצועי ופיקוחי לפחות יש מחברי הדירקטוריון הפיקוחי יהיו נציגי עובדים נוכח התנגדות להצעה זו בעיקר מצד אנגליה שונתה ההצעה בשנת 1983 כך שכל מדינה חברה תהיה רשאית לבחור בין דירקטוריון חדשכבתי לדושכבתי בה חזרה לא ההצעה מהכוונה המקורית לאפשר העובדים מעורבות במבנה ובמשטר החברה בחברות אירופיות שבהן יהיה דירקטוריון דושכבתי קיימות ארבע חלופות למעורבות העובדים ( 1 ) בין יש למחצית ההברים בדירקטוריון הפיקוחי ייבחרו על ידי העובדים כמו במודל הגרמני ; )2( הדירקטוריון עצמו יבחר את החברים בו אולם תישמר זכות וטו מנומקת לנציגי העובדים באשר למינוי חברים מודל פי על לדירקטוריון תוטל חובה להתייעץ עם נציגי עובדים מדי קבלת הסדרים קיים החלטות שיש )3( הולנדי ; על הדירקטוריון הפיקוחי רבעון בנוגע סקי החברה להן השפעה משמעותית על האינטרסים אחרים שיוסכם עליהם במשא ומתן קיבוצי עם העובדים דירקטוריון כדירקטורים גם ביצועיים חדשכבתי ורובם יהיו הנו סוגים שני כדירקטורים העובדים ; ולפני )4( חברים מיעוט לא ביצועיים בחברות שבהן החברים יסווגו (Nonexecutive) העובדים יבחרו בין יש למחצית הדירקטורים הלאביצועיים לחלופין יפשר אחר ייצוג ובדים בדרך שתוסכם במשא ומתן קיבוצי בין הצדדים באשר לדיון כללי ראו 8694 קק Conard sapra note ראך Treaty the EEC (זוע חס Amended Proposal for 8 Fift Council Directive Based European Company and Financial taw European Commanity Law Ext (Jollection 1994( eds 3 Hopt 6! 5 Wymeersch א ) לתיאור גלגולי הדירקטיבה החמישית ולניתוחים סעיפיה ומשמעויותיהם ראו למ Colporate Govemance European Experiments with Labor חן New Ways (ק 0 א Representation ת 0 Corporate Boards 82 Mich Rev ) 1984( 1338; 1 Blanpain )06 ( קו[ נ (1 Workers' Participation תו the תש 0 עסש 5 Community The FiRh Directive 13 BulL 1 לי ] Lab Rel ) 1984( 1294; Participation 11 K1olvenbach EEC Company Law lizationת 0 ת 1 זהא and Worker ; 8992 עק 8) 709; Conard supra note ( ) Pa 1!'ח 2 Ba 1 TL Blackburn 760 Societas Euepea The Evolving European Corporation Statute 61 Fondham 1 Rev ) 1993( תשסד ן ט' המשפט

16 ק א ח ידידיה צ' שטרן לסטנדרט ההתנהגות הנדרש מחברי הדירקטוריון עליהם כי נקבע למען לפעול האינטרסים החברה תוך התחשבות באינטרסים בעלי המניות ו העובדים הסדרים דומים קיימים גם בהצעות לחוק חברות אירופי 69 האיחוד האירופי גם קובע כי על כל המדינות החברות )למעט אנגליה( לגרום לכך שחלק הארי החברות המאוגדות בהן יאמצו פרוצדורות לארגונן ולהקמתן מועצות עובדים מרכזיים שינויים המשפיעים ביטה (Work Council) על ועוד 70 האינטרסים שעל החברה להתייעץ עמן בנוגע לנושאים העובדים הצעות זה ובכלל לפיטורין החיוב להקים בחברה כאשר המספר הקובע המפעיל את כמו מועצות החובה נגזר כאלה משתנה ממספר ממדינה העובדים 7 למדינה! כן האיחוד רורש שחוזי העסקה עובדים ייסחרו בצמוד לנכסי כך שאם החברה נמכרת כעסק העבודה החברה העובדים 72 הי הרוכש ימשיך על פי החוק להיות כפוף לחוזי את המגמה החוק האירופי בסוגיה הנידונה ניתן לסכם במילים הבאות 73 The company law harmonization program of the European Community has as ט 1 principal components the coordination safeguarding protection and equivalence necessary 10 protect shareholders creditors customers potential investors and 1851 but Ieast the employees of companies תו the Member States ( 0 ת עם זאת יש להודות כי באופן כללי האיחוד האירופי נכ במאמציו להפעיל דירקטיבה שחר את דיני החברות במדינות החברות 74 מסתבר כי מקור הכיון איננו בחוסר ההמה ההסדרים המוצעים למציאות הכלכלית אלא בעובדה שבעלי הכוח הנוכחיים בכל אחת מהמדינות כוח שנובע ממבנה הבעלות הקיים בהונן החברות ומהמערכת הנורמטיבית הקובעת את המשטר והמבנה בכל מדינה ריבונית מתנגדים לוויתור על הכוח ועושים ככל ולתם למנוע את קבלת הדירקטיבה המוצעת בכלכלות מרוכזות כמו צרפת יטליה המשפחות ראו Company the Statute for 8 European ת 0 8 Council Regulation זס 1 Proposal 989( 41 ] ) )1 263 ] לדיון ולגיתות הצעת החוק ראו 8 TE Abeltshauser Yowards 1990( ) [ו' 11 ן Mich Perspecbves 11 מתפ European Constitution ofthe ;Firm P oblems ~ 1235 Council Directive 94/450) 0122 ראו uropean thelestablishmenti018 חס! 994 Works council י 0 8 procedure 18 communitfscae undertakings and communitfscale ג)( ]254 employees and consulting עת 1 תם 180 groups ofl ' undertikings forlthe purposes 01 5 ח ( 64 ) לפרטים Cunningham sapra note 53!! 42 Kolvenbach supra noe 68 ראו 36 8) Ibid ibid ראך 709 ק ראו למ Company ת 0 10 ד' Fate 0) the Draft Fifth Directive Dine Law Accommodation Instead of Bus ] ) 1997( 23 ג Du Plessis 1 ג נ

17 א כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים דיני חברות במבט השותי וגלובלי מתנגדים ; השולטות מתנגדות ; בכלכלות כמו מפוזרות בגרמניה שם יש מעמד מיוחד ובדים הם אנגליה המתנגדים 75 המנהלים 3 ייחודו 1966 צרפת המשטר והמבנה הנהוג שה בכך ה בצרפת משנת החל גמיש ניתנה לחברות האפשרות לבחור בין דירקטוריון חדשכבתי ובין דירקטוריון דושכבתי המורכב ממועצה מפקחת וממועצה מנהלת 76 המועצה המנהלת מונה היותר ולכל חברים שני לפחות נושאת היא חמישה בסמכות הניהולית המלאה בכל הנוגע לתפקוד השוטף החברה עליה לדווח מדי רבעון למועצה המפקחת המועצה המפקחת מונה לפחות ושה הברים ולכל היותר עשרים רבעה החשוב נייננו עובדי החברה רשאים למנות עד יש מהחברים כמועצה המפקחת שאר חברי המועצה נבחרים על ידי בעלי המניות המועצה לא רק מפקחת על חברי המועצה הניהולית אלא גם בוחרת אותם מפטרת אותם קובעת את שכרם מאשרת חוזים בין החברה וביניהם ומדווחת על ממצאיה לבעלי המניות 77 שובדים חלק השפעה יש אלו בחברות הנעשה על רבה בחברה אולם ברור בפועל לפך רק קטן פחות מ 2% מהחברות הצרפתיות בוחרות להתנהל על ידי דירקטוריון דושכבתי )אם כי ה פופולרי יותר בין חברות גדולות ב 18% מ 20 ] החברות הגדולות בצרפת יש דירקטוריון דושכבתי( 8 י האם יש בכך כדי ללמד על נחיתותו המודל ויש הד בה הדושכבתי? האם כוחות השוק התחרותי בצרפת הם שהביאו להעדפה המודל האנגלואמריקני על פני המודל האירופי? דומני שהתשובה ילית לכיון הדירקטיבה האירופית הממסד חברות הקיים מעדיף דירקטוריון חדשכבתי אשר משמר בידו כוח )בלי שיחלוק אותו עם העובדים( הממסד המסורתי מצליח לממש את רצונו על שום המאפיינים הייחודיים הרוזיים הכלכלה הצרפתית מספר הנה עובדות בצרפת קיימת מסורת צולבות בחברות באמצעות חברות המאורגנות במסגרות המכונות על פי חברות החזקות tnoyaux Durs ההערכה מסגרות אלו מחזיקות יחדיו בין עשרים לושים אחוזים מההון צרפתיות 79 כיוץ שהחברות המאורגנות באותה מסגרת קשורות זו לזו הן מפעילות פיקוח נחות יחסית זו על זו זאת ועוד התופעה Interlocking LA Bebchuk %00 [ 4 ן וש '14 Theory Law 0 א Of 24 0 Path Dependence and Govemance 52 Stanford 1 ראי Ownership 18 Corporate Rev ) 1999( ת 0 July 1966 Business Enterprises translated ח French Business Enterprise Basic legislative Texts as ansended!0 January ק 979 ן Crabb trans 1979( 15 5 ח (1 0Tier דו ראו 1[ Aste Reforming French Colporate Govenlance 14 Return 10 the ] ם Board? 32 Geo Wasi 1 1! ע! י ( ) 2) 2!'1] 1 אא France 11 ח 1 Beger f ~Guldelines for Mergers and Acquisitions ראו 4 31 ) 1991 ( תשסד ן ט' המשפט

18 הידידי 'צ ןרטש Boards ירק רוטקריד הרבחמ א ' רבח ןוירוטקרידב הרבח ב ' ךפההו תלבוקמ דמ תפרצב ב ךכ ררבתמ תנשב 1989 םיבשומה ללכמ עבר םינוירוטקרידב האמב ה תולודגה תפרצב ושי ידי הצובק תיביסולקסקא םישימח העבשו םישנא 80 רורב תיצמב הסוחד תיטנסרטניאו וז םירוטקרידה םיססהמ אלמל םדיקפת תמגפנו תלוכי הרקבה תישעמה ןוירוטקרידה ינגר ךכ דסממהש םייקה דקפתמ ןפב ישפוח תיסחי ןיא תופצל תורסמתהל ןוצרמ דסממ הז לדומל ןוירוטקריד יתבכשוד דוע יר ןייצל תפרצב לבוקמ הלהנההש תבייח תובוח ה תוגהנתהה הרבחל המצע ונייה לכל םילהקה אלו קר ל איה הרומא תר סרטניא ה ילאיצוסה חנומ בחר ותועמשמש תבוט המצע שי םידשוק ז סיפתל תילטנניטנוקה תירוטסיהה הדוו הדבאב הדא חודב( הירתה )תילארה רשא קוקז הנגהל 81 ןכאו תנשב 1994 רקסב תודמע םירוטקריד םיתפרצ ררבתה 57%כ םהמ םיאור סרטניא הרבהה אשומכ תובוח תוגהנתהה םה קרו 42% םהמ םיהזמ סרטניאה אשומכ תובוח 82ולא ג לדומה ינפיה יניד ה םיינפיה ומכ ןידה ינמרגה םניא םיללוכ יוויצ יביטמרונ רבדב תילכת ןיאו םה םיהזמ להק והכ ( )םירחא להקכ דעי יזכרמ תלועפל דיגאתה םע ז היפוסוליפה תוברתהו םיינפיה 83 ומכ תוחוכ םיילכלכ המצעיבר ו םידירוש םיקומע םירצוי םש תכרעמ הנוש ןיטולחל וזמ תרכומה ונל תקולח תוחוכ ןיב םילהקה םינושה םיברועמה הדוקפתב תיצמה תינפיה הגיצמ לרומ יפולח ינוציק וניבש ןיבל לדומה ינקירמאולגנאה שי םוקמ רכינ םחותיפל םינווג םינוש תוכרעמ תויביטמרונ רטשמ הנבמו ןפב יללכ תירבהתוצראב דוקפת בבוס ביבס יעיקשמ ןוהה וליאו ןפיב הליהקה הלוכ איה תדמועש זגרמב הנומהה תידיגאתה דוגינב לבוקמל םזילטיפקב יברעמה הנניא ךא קרו ןוגרא ילכלכ אלא איה דסומ יתרבח תנמ שיחמהל לדבהה הנפנ רפסמל םינותנ יריאמ םייניע רבדב העדותה תימצעה םילהנמ רבדב תוהמ םדיקפת רקסב ךרצנש תנשב 80 ו ( ) Minow (Jotporate GoverMnce א 1! Monks א אאקק 82 ךאר Francais L% Gee ~ (Mar!סא ]א Richard Corporate Govemance % 13 Caussain ( 83 ןמ תומסרופמה ש תינפיה השיגדמ הצובקה החפשמ( הדליג )המ ןובשח טרפה הקיה תינאיצופתקה תסחיימ תובישח הבר ליגל דמעמלו ינורריה ךכיפל םלוע וכש םרעה םייקתמ םלוע הנוש ינפיה םיקסעה הזמ רכומה ונל ריתה ברעמב ןלהל ףקשמ בטיה םלוע םרע הז 230

19 תלכלכ תוינמ תלכלכ םילהק יניד טבמב יוושה ילבולגו 1988 ולאשנ םילהנמ ןפיב תירבהתוצראבו רשאב תורטמל לוהינה םה 84 הפוצמכ תושרתשהמ הסיפתה תפדעה םיסרטניאה תצות תירבהתוצראב רקסה תודמלמ שארב םהינייעמ םילהנמ םינקירמא דמוע רזחהה ףטושה העקשהה וירחאו םיאב יחוור ןוהה דוגינב טלחומ םילהנמה םינפיה וגריד הרטמכ הנוי רוצייה חותיפהו םירצומ ו םיפמ םישדח הרטמכו היינש המב הרימשה ו הלדגהה הקלח קושב ינש םידעי ולא םידמלמ תובישחה םינפיהש םיאור תודרשיהב התחימצבו םילהנמה םינפיה וגריד יחוור ןוהה םוקמב ןורחאה קר (27 % )! םילהנמהמ 724 ה תוינפיה ורקסנש ורחב יחוורב ןוהה תחאכ שומ תורטמה תויזכרמה הרכחה ז תמועל 63 % םילהנמהמ תורכה תוינקירמא רזחהה העקשהה אל רכזוה הרטמכ הבושח ידי םיבר םילהנמהמ םינפיה ותב רקס םילהנמה ושקבתה גרדל תובישחה םהש םיסחחמ הרו העבש םילוקיש וגצוהש( )םהינפב תעב םהש םיננכתמ םוזיי יקסע שדח בוש םינקירמאה ודימעה שארב לוקישה רזחה העקשהה רובע ומש םינפיה וליאו םילקוש םהש קושה החימצה לאיצנטופ שגדה סנכיהל וילא רקסב םדוק תנשמ 1980 ושקבתה םילהנמ גרדל תורטמ ןיבמ העשת וגצוהש םירוטקפ םהל ןיינעמ תוושהל גרודש רוטקפה םוקמב ןורחאה ידי רוביצ םילהנמה יתשב תולכלמה תירבהתוצראב רופיש יאנת הדובעה םידבועה ; ןפיב ה ךרע הינמה 85 עודמ םיפידעמ םילהנמ םינפי םיסרטניאה החימצ( )תודרשיהו ינפ םיסרטניאה )חוור(? הבושתה הצוענ רפסמב םינייפאמ םיבושח קשמה ינפיה המודב םייקל הינמרגב ןפיב הנבמ תובה יסופיטה ןנוהב זכורמ ביציו 86 תשמח םישונה םילודגה םיקיזחמ 20%כ היתוינממ טוריפל םינותנה םיניינעמה ר א קק 26 תסג Iwai sapra 85 חותינל גוריד תורטמ ר Economic Planning Agency Japanese Govemment / Economic Survey of Japan יפכ אבומש לצא Salk 3) 1 )3 Abegglen ש ) 1985( 7he Japanese Corporation Kaisha 86 ריתל חותינו ר 1 47 Japan 1ח Prowse ~vthe Struc ~ Ie of Corpolvte Ownership ( ) 2ק11) 87 ןפיב םימייק םיסחי םיבורק םשמתמו ןיב םיקנבה םישונה עבו הוולה תפשוח עדימ ימינפ ינפל םיקנבה םהו םיספתנ םיפתושכ םזימל יקסעה םיתעל םה םינממ םהיגיצנ ןוירוטקרידל דוחייב םירקמב םהבש הרכחה צמנ הקוצמב תוינפי תוטונ םירקמב אל םיטעמ רתוול תמצע תיסחי תנמ גישהל ןומימ תועצמאב בוח חובג דשפאמם ןהל חומצל חרב יביסרגא םיקנבה םדצמ םחכומ לידגהל הפישחה םה התוליעפל הרבח תיפיצפס ינפמ םתוברועמש הרבחב הבר םהו םילוכי בשחל ןוכיסה הרוצכ הבוט רתוי םהיתימעמ ברעמב תומייק תולבגמ תויקוח הבוג תוקזחהה קנב הרבחב תינפי ךא םיקנבה םיופ תריציל תויצילאוק תומאותמ ןיב העברא השימח םיקנב ךכבו םיעיגמ תדמעל העפשה הרבחב ר ם נ1 Macey ח 3 טפשמה 'ט ן דסשת 231

20 ק א ידידיה צ' שטרן חברות מהכלכלה ביטוח היפנית מחזיקות מאורגן הן גם באמצעות בממוצע קבוצות ב 20% כל אחת מהחברות בקבוצה עצמאית ועומדת בפני יתרה חברות מזאת המכונות חלק משמעותי ( 8 Keiretsus עצמה אך הן קשורות ביניהן באמצעות החזקות צולבות מניות מיעוט האחת ברעותה קיימים גם קשרים חוזיים מורכבים ביניהן בחלק מקבוצות אלו כלול גם בנק גדול אשר מחזיק במניות אחת בכל מיעוט מהחברות כתולדה ממבנה היסטורי משחית שכשני היא אליה מחזיקות שבקבוצה עמה ושותף בעסקיה בדרכים מגוונות זה חברות אחרות הנמנות על הקבוצה העסקית שהחברה בממוצע כ% 25 מההון החברה התמונה הכוללת ישים ממניותיה חברה יפנית גדולה כלל אינן מגיעות וק ההון ומוחזקות בידי מי שהיפנים מכנים אותו Shareholders Stable בכ 84% מהחברות הציבוריות ביפן למעלה ממחצית המניות מוחזקות בידי בעלי מניות יציבים 89 מצב זה נשמר בדרך כלל לאורך זמן משום שגורמים אלה נמנעים כעניין שבמדיניות ובמסורת מלמכור את החזקותיהם לאחרים שאר המניות מוחזקות על ידי פרטים )כ 20% ( ועל ידי מוסדות פיננסיים שונים וגורמים עולה החברה אפ הם שהרוב ספקי גם המכריע החוב או בעלי שותפים המניות עסקיים בנוסף ה על נוספים 90 הם היותם כמוכן ההון ספקי מעוניינים בהחזר נאות על ההשקעה הם בחברה אך זוהי איננה הציפייה היתידה הם מהחברה ותים היא אף איננה הציפייה המרכזית ככלל האינטרסים בעלי המניות היפנים בהצלחת החברה מורכבים הרבה יותר מאלו בעל מניות שכיח בחברה חשיבות אמריקנית נמוכה על יחסית רקע שדיני ניתן זה החברות שורה להכין והמציאות בעלי המניות ועל כשירותם אינטרסים אמריקניות המצפים לקבל דיבידנד כנגזרת ביפן ממצאים מייחסים המלמדים לאינטרסים על אלה בניגוד לבעלי מניות בחברות רווחים בעלי המניות בחברות יפניות מקבלים דיבידנדים כנגזרת ערך השקעתם בחברה כאשר גובה הדיבידנד הממוצע נמדד מול שווי השוק המניה מתברר בי ה מגיע רק כדי אחוז עד שניים משווי השוק המניה חלוקת הדיבידנדים בשיעור האמור מתבצעת כמעט מצבה אם גם תמיד החברה הכלכלי ללוות אותה מחייב למכור או כספים נכסים ם חלוקת הדיבידנדים נוהג מסחרי שכיח זה מלמד על מערכת ציפיות 8 Miller Colporate Govemance and Commercial Banking 4 נ Comparative Examination 1995( ) Rev Japan and the United States 48 Stanford] %ח 8 תח 0 ]( of באופן כללי הבנקים משתדלים גם מור על מם בין הבעלות הם בהק ובחוב בנק שמלווה לחברה סכום גבוה גם ירכוש גתת גדול יחסית בהון החברה בתחילת שנות התשעים הן יצרו כרבע מכלל המכירות חביות יפניות והיוו כמחצית מהערך כל המניות הרשומות למסחר ביפן ראו '1Wote wc Kester וש R SV Ligh oot % Corporate Govemance Systems The United States Japan and Germany ) 1991 ( 6 )מפרסומי ~(Harvard Business School ראו 611 Iwai sapra note 84 at ראו 88 א OECD Germany swra note

21 תלגלכ תוינמ תלכלכ םילהק יניד טבמב יוושה ילבולגו תידדה תסחיימה בל הינמה דמעמ המודה הזל עיקשמ ידילוס םנמאש ןכסמ ופסכ ןכלו יאכד האושתל תמיוסמ ךא הבוג רזחהה )ךומנה( תדימו ותועיבק )ההובגה( םינוש לבוקמהמ תירבהתוצראב דנדיבידה תירבהתוצראב תותיא תויאדכ העקשהה הרבחב ותמועלו דנדיבידה ןפיב תותיא תוביצי ו התירב תילכלכה 9! הקולח דנדיביד בידנ תספתנ ןפיב האדוהכ תויצפש החימצה ה תולבגומ ו םילוכי גישהל תוחוכב םמצע תועקשה תובוט ש ולאמ רתוי הלוכי גישהל םרובע 92 ז דועו אל קר ש םניא םילבקמ םידנדיביד המרב תפקשמש היתורתי םה םניא םינהנ תורשפאהמ רוכמל תוינמ םרעב םיהובג תיסחי( הייוו ילכלכה ) 93 תודבועה תודמלמ ןוכנ תנ 2002 יבגל המל תיצחממ ה תולודגה ןהיתוינמש תומושר רחסמל הסרובב ויקוט ךרע קושה ןהיתוינמ לפונ ןכרעמ ה יפכ ש עובק ןהירפסב םירקמב יווש םיבר קושה ללכ לפונ יוושמ וליפא םינמוזמה תוריינו ךרעה םיריחסה תובבש 94 רבעמ תוכזל לבקל דנדיביד טעמכ םניאש םיברועמ הייחב דוגינב לבוקמל תירבה תוצראב ירבח ןוירוטקרידה םה םבורב ידבוע ושידקהש הל הריירקה םה ועיגה תדמעל לוהינ הרב ףוסבלו ונומ ןוירוטקרידל 95 השק תוהזל םהב םיחי אלא םא ללכב םיחו רוביצ םידבועה ונממש ב קר טועימ ירבח ןוירוטקרידה םה םירחא ןוגכ םיגיצנ קנב ש השונ לודג םיגיצנ הצובק תידוחיי 96תוינמ ןכל הרכל שקבתמ תמר חוקיפה הלהנהה היהת הלודג דחוימב םנמאו תיטרת םילוכי רטפל ירבח ןוירוטקרידה תועצמאב העבצה בורב ליגר ךא ופב רבדה ונניא 97שחרתמ ז דועו רזגנכ הנבממ תובה זכורמה ביציהו אל םימייקתמ ןפיב םיאנתה םייחרכהה ם ןמויק תויוטלתשה תוניוע ןיינעמ תולגל םילימה תוינפיה 9! תוינידמ תקולח םידנדיבידה העונצה ךא העובקה תשמשמ רישכמ המצעבר תוחוכל םיילכלכ םיינויצולובא תיחוורה הלוכי רמ הידיב קלח לודג םיחוורהמ ו ידי ךכ לידגהל הקלח קושב הדיספמה תבייח קלחל דנדיבידה האצותכו ךכמ תעפשומ הערל ןבומב הז קשמה ינפיה ביגמ הרוצב הדח רתוי תודונתל תויחוורב רשאמ קשמה ינקירמאה 92 ר ק 8! 85 1 Stalk supra note Abeggle~ 93 םע ז שי שיגדהל תוינמ ןפיב ךרדב ללכ םניא םיממ סמ יחוור ןוה ןכל םה םיפידעמ לבקל דנדיביד ךומנ תיסחי ךכ ברמש יחוור ושמשי הת החימצל רבד רומאש תוהל ךרע רשפאלו םהל ןרכומל חוורב רוטפ סממ 94 ר 2002( May 18 ) Clash Over Cash Ihe Economist '1/) Anonymous 95 בורק 80%ל ירבחמ םינוירוטקרידה םילודגה ןפיב םה ישנא םינפ ודקפתש ינפל םיונימ םידבועכ ר 14 א ע 46 Fukao supr note 96 ר מל א קק 85 supra note 5מפ14 1! Abegglen 97 ר 15 ק 8) 46 Fukao supra note טפשמה 'ט ן דיסשת 233