נ! נ. י, ו 'האיסאקטיון ' שלה וקיסריה ' שוורץ דניאל מבוא בכתובת יוונית ארוכה משנת 221 שנערכו באגן המזרחי של הים התיכון ועד לאיטליה השלישי, נזכרת תחרות

תמליל

1 נ! נ י ו 'האיסאקטיון ' שלה וקיסריה ' שוורץ דניאל מבוא בכתובת יוונית ארוכה משנת 221 שנערכו באגן המזרחי של הים התיכון ועד לאיטליה השלישי נזכרת תחרות המופיע בכתובת זו מציין שתי ערים שונות י לספירה מתפאר מתאגרף סורי בנצחונותיו הרבים בתחרויות בשני מקומות ברשימה בראשה ובמקום ב'קיסריה ' בספרות המחקר אין כמעט עוררין על כך שהשם 'קיסריה ' בארץ-ישראל : קיסריה הימית וקיסריה פיליפי )פניאס( בחלקו הראשון של מאמרנו נראה שדעה זו משונה ביותר ועדיף לראות כאן אזכורים של שתי תחרויות שנערכו באותה עיר המקובלת היא דוגמה לתופעה ידועה בתולדות קיסריה הימית בחלקו השני של המאמר נצביע על כך שהדעה המדעים : הישרדותה של דעה הנסמכת על קביעה מסוימת שנים רבות - במקרה שלפנינו יותר ממאה שנים - לאחר הפרכת הקביעה תופעה זו מובנת במיוחד במקרים כמו זה שלפנינו כאשר הקשר הסיבתי בין קביעת היסוד ובין הדעה הנסמכת עליה איננו ישיר וגלוי לעין לאחר בירור עדותה של הכתובת נקדיש את שארית המאמר לבירורים עמומות היסטוריים : באורח מפתיע נראה שכתובת מאוחרת זו עשויה לתרום להארת כמה פרשות בכרונולוגיה ההרודיאנית ש! 1986 המאמר הוא תודתינוסח נתונהמורחב של לפרופסורים מ' הרצאה שטרן שהושמעה )ירושלים( מ באנגלית בכנס השנתי של האגודה האמריקאית למזרחנות ב- ' למר Limmer) - קלן( ל' מורטי Moretti) - רומא( ולה פלדמן ) Feldman - ניו-יורק( אשר יעצו לי בשלבים שונים של מחקרי וכן עלי להודות למשתתפים בסמינר שלי באוניברסיטה העברית בתשמ ה אשר במסגרתו התגבש חלק מן הדברים המוצעים כאן ם Jalabert % Mouterde ] grecgues Mondisert הכתובת מובאת באוספים הבאים : ] ; 1265 סם 1955 Paris י 1 נ' Moretti Iscrizioni agonistiche latines de ' ' Rome Cagnat )2 Lafaye Inscriptiones graecae ad res romnas pertinentes 111 Paris 1) ; 85 0 ת ; ת 1870 Syrie Paris מ ; W H Waddington Inscriptions ( latines de ת 0 ת Franz Corpuslnscriptionum Graecarum 111 Berlin וראה עוד להלן סוף הערה 2 וסוף ק )570 הערה 5 כך גורס ל' רובר במקום nuelkdv שבקבצים שהוזכרו בהערה 1 לדעתו מדובר בקטגוריית הגיל של המשתתפים ( 'ילדים פיתיים'( עיין : e'tudes (=Revue des 733 סם 1976 L lletini ejigraphique 1976[ ] LXXXIX grecgues קריאה זו מבטלת את הבעיה לסידור הכרונולוגי על פי גיל המשתתפים ( 81 ק 6 ע 8101 ע( 47 שהותירה הגרסה הישנה והיא שבניגוד 1581 ם% ) ביתר הכתובת בנוגע לתחרות ראשונה 21 נ זו ( 'על שם סוורוס '( לא ציין בעל הכתובת את גיל המשתתפים במכתב פרטי הודיע לי פרופסור האוסף השני הנזכר כהערתנו על פי הקריאה הקודמת שהוא מקבל עתה את קריאתו של רובר )לדיון מפורט בבעיה מורטי בעל האמורה 7 הישנה ראה : von Francke Griechische und lateinische Inschriften gesammelt קק 1830 ( OttO Friedrich von Richter Berlin * 1 2

2 ל' ע ט! ש דניאל שוורץ קיסריה ' - איזו קיסריה? לאחר הקדמה שחצנית )שורות -8( 1 נפתחת רשימת הנצחונות כדלקמן )שורות : ) E6 ע 6 א 1 ע 8 אטסא 01 V Atyo art Kalaapsi Stou 2 DelK&v nuy fiv טסזס AKTIa ע 4 NslKond sl n5ou spld (ףז ע 4 עףא 7 ט% ai n5ev tladktlov Kalaapet nuyi v עש 15 ם% שקליך ע 4 9 באוגוסטה קיסריה משחק הפיתיים שם על העולמי סוורוס : 10 התאגרפות במשחקים האקטיים 'המחזור' של בניקופוליס : 11 התאגרפות הנוער באיסאקטיון בקיסריה בצור : 12 התאגרפות הנוער המשחקים האקטיים בניקופוליס )בחוף המערבי של יוון( מוכרים היטב הם נוסדו - כמו - עצמה )'עיר הנצחון '( לפנה ס במפרץ ליד אקטיום הסמוכה אינן ידועות לכאורה משום מקור אך הכל מסכימים - על סמך אנו זיהוי עיר זו לזכר הקרב הגדול שנערך בין אוגוסטוס ובין מרקום אנטוניוס בשנת 31 3 אחר אבל התחרויות הנזכרות במקום הראשון ובמקום השלישי לומדים ואנו רק עליהן מכתובת זו עדויות נומיסמאטיות ואחרות - ש'אוגוסטה קיסריה ' הינה קיסריה הימית אשר נוסדה על ידי הורדוס במקום מגדל סטראטון 4 ואין שום סיבה להטיל ספק בזיהוי זה מבקשים חוזר זה לחלוק בכתביהם על הזיהוי של כל של 'קיסריה ' האחרת מקום האיסאקטיון כקיסריה פיליפי החוקרים האפיגרפיה 5 ועם זאת הוא משונה ביותר שהרי שדנו מאז זו בכתובת 1853 וביניהם גדולי כאשר 'קיסריה' סתם מופיעה ברשימה שבה נזכרה - רק שתי שורות קודם לכן - קיסריה הימית עלינו להניח שמדובר באותה עיר שאם לא כן היה מחבר הכתובת חייב לדייק ולציין שכוונתו לעיר אחרת 6 בעולם ההלניסטי-הרומי היו ערים רבות ששמן 'קיסריה' והשימוש בכינויי לוואי היה בלתי נמנע 7 לדוגמה כאשר יוספוס מזכיר את נ למקורות וספרות עליהם ראה : ד' שוורץ אגריפס הראשון - מלך יהודה האחרון ירושלים תשמ ז עמ' 124 הערה 15 וראה להלן הערה 31 לכינויים של קיסריה הימית ראה : קק 1975 Palestine Paris ש Ringel (Je'sara(e [ כך בכל האוספים הרשומים בהערה 1 לעיל פרט לזה של ודינגטון שהסתפק בהפניה כללית לספרו של פראנץ לכל הנוגע בזיהוי תחרויות שונות וכן מופיע הזיהוי האמור אצל רובר ואבל : quelques Robert ksur ] / ש Abel Histoire 4 נ- 17 ; 4 ם 70 ק 1946( ) 11 Hellenica ethniques' ק 1952 Paris בשלושה פרסומים קודמים של הכחוכת אין התייחסות לייהוי שתי ה'קיסריה' : Pococke (1 Inscriptiones rantiguae 1) ; 5 ק 1752 [ ק ם[ ( Chandler 92- קק 1774 Wallfahrten von ע )( ; 93 ' antiguae Odord 'אזן קק 1822 Ewers) Berlin 0 נ (ed השווה דרך משל לאזכורי 'אפולוניוס ' במקבים ב פרקים ג-ד : פרק ג מציג את 'אפולוניוס בן תרסיאס ' בפסוק ה ובפסוק ז מרשה המחכר לעצמו להזכיר סתם הצגת אפולוניוס אחר בן מנסתיאס בשיקול כזה בזמן האחרון ם מטרות קק 1985( ) xxxv 8 ם Quarterly Sons' classica[ 'אפולוניוס' כי בינתיים מוכר רק אחד בן תרסיאס אבל לאחר )ד ד( חייב המחבר לציין באופן מלא את כוונתו )ד כא( לדוגמה ימוש היסטוריות עיין : Herod's Feldman 'Asinius Pollio and ] א נ 7 עשר -עשר הע מאמרים זה כשם ערים על Paulys Realencyclopddie der classischen עיין : 44tעל בעיה כללית זו של ההבחנה ltertumswissenscha/ 111/ 1 (ed )[ Wissowa 1899( בין ערים בעלות אותו שם ראה : ligendes' leurs 8 Muret ' Les villes grecques homonymes numismatique ש Socie'teifranfaise ל/ Annuaire de )ושם עמ' crarche'ologie 1 ) 1866( 'קיסריה '( קע על

3 ע( 'קיסריה ' ו'האיסאקטיע ' שלה %א נסיעותיהם של אספסינוס ושל טיטוס מקיסריה הימית לקיסריה פיליפי הוא מקפיד בשני המקרים פ פש 4 פו as מפתיע לגלות שכל טענותינו כנגד הזיהוי של סתם 'קיסריה ' כקיסריה פיליפי הועלו כבר בשנת 1830 במלים קצרות אך ברורות ביותר בדבריו של יוהאן ולנסין פראנקה שהעמיד את הפירוש המקיף ביותר לכתובתנו מיד וקבע שעיר וו היתה גם מקומו של גדול לאחר שקבע שיש לראות ב'אוגוסטה קיסריה' את קיסריה הימית המשיך של מיץ פסל מאה ראשונה לפנהס האיסאקטיון : שהרי גם אם לא נזכיר את העובדה שברגיל מכמה אחרים 'קיסריה' ללא כל כינוי לוואי מכל מקום משהו אילו היתה הכוונה לקיסריה אחרת 0! ]קיסריה[ וו באופן מועדף במקומות כאן רק כדי להבחין היה צריך להוסיף פירושו של פראנקה היה בידי יוהאן פראנץ והוא השתמש בו בהכנת פירושו לכתובת זו באוסף האקדמיה שהופיע בשנת אוסף 1853 Inscriptionum Graecarum 111 זה בהוצאת הפרוסית למדעים היה לאכסניה הסטנדרטית של כתובות יווניות במשך שנים רבות נראה אפוא שהערותיו הקצרות של פראנץ הן שהקנו את הפופולריות המתמיהה לדעה המקובלת בענייננו : ן! 23 Urbs quae prima recensetur est Augusta Caesarea )505 Caesaria Augusta) 341( Quae sequitur ipsa Augusta dicta ע א ם ז 111 ק Palaestinae (cf Eckhel Caesaria haud dubie Paneas Trachonitidis est 01 Succedunt Tyrus ]העיר הנזכרת תחילה הינה אוגוסטה קיסריה )לא קיסריה אוגוסטה( אשר בפלסטינה )וכאן באה הפניה לחיבור נומיסמאטי משנת לאחר מכן נזכרות צור 1794 של יוזף אקהל( ] הקיסריה הנזכרת הינה ללא ספק פניאס אשר בטראכון המכונה אף היא 'אוגוסטה ' אחר כך בשני המקומות האמורים יוספוס מבחין בין 'קיסריה אשר על הים' ובין 'קיסריה הקרויה של בכתובת הנזכרת )מס' 72 באוספו של מורטי = מס' פיליפוס ' כאוספו של ודינגטון ]לעיל הערה [( 1 ההכתנה היא בין 'קיסריה של סטראטון' ובין 'קיסריה פניאס' )שורות 43-40( ליוספוס ראה : 70 ק 1968 Schalit Namenw rterbuch zu : rjosephus Leiden נזכרת קיסריה פילפי פעמיים ומזוהה כך מפורשות בשני המקומות )מתיטז עשר האזכורים של 'קיסריה' סתם רומזים לקיסריה הימית לסקירות מקבילות בברית החדשה יג = מרקוס ח כז( ואילו כל חמישה- אודות שתי הערים המאפשרות להשוות את חשיבותן וכן לביבליוגרפיה אודותן עיין : 14 ; Jewish 5 the Schfirer שי 1 History2 ofl148 %12] le 01 OfldSUS Christ עע 11 Vermes 8! ( Edinburdh )3 )04 י 23 נ 2 ג-ב( על קיסריה הימית ראה גם ספרו של רינגל )לעיל הערה 4( וכן : Caesarea 1 Levine ] Under Roman Rule Leiden 1975 פראנקה )לעיל הערה פראנץ )לעיל הערה! 22 בשורות הקודמות מצוטט פירושו של פראנקה לא אחת )2 עמ' 174 ) 1 עמ'

4 דניאל שוורץ פראנקה? הפירוש פני על זה פירוש לסכר פראנץ את הביא מה הטבעי אצל שמצא אקהל של ירושתו אפשר להעלות על הדעת הסברים שונים לפירושו של נזכרות זו לצד - זו וכן ששם העיר מופיע פראנץ אולי העובדה ששתי התחרויות אינן פעמיים לימדוהו שאין המדובר באותה עיר אבל אין כאן נימוק של ממש שכן המשחקים נרשמו בכתובת זו בדרך כלל לפי הסדר הכרונולוגי של גיל המשתתפים ולא לפי סדר גיאוגרפי 2 ן אפשר גם שבעל הכתובת סבר שעדיף לרשום את המשחקים ה'איסאקטיים' 'מצין היינו משחקים אקטיים' אלה אחרי רק המקוריים ומכל כתובות בענייני אתלטיקה המזכירות שוב ושוב את שמותיהן של אותן הערים 3 י כמו של נימוק זה להסביר מדוע בחר פראנץ דווקא בקיסריה אחרת זולת קיסריה הימית או שמא ביקש פראנץ להימנע מן המסקנה שהיו בקיסריה מקום מוכרות כן אין בכוחו פיליפי אחרי שהסיק שנזכרת כאן קיסריה הימית שתי תחרויות שונות? 14 אבל מסקנה זו היא קשוטה של הכתובת והעובדה שמדובר בתחרויות לקבוצות גיל שונות עשויה לפתור במידת מה את בעיית הכפילות 5 ן ומכל ראה אקהל א) פראנץ - דווקא לבחור בקיסריה פיליפי מקום אף הסבר זה כמו קודמו איננו מסביר מה נראה שההסבר האמיתי משתקף בהפניה הקצרה של פראנץ שהוזכרה לעיל לחיבורו של יוזף אחד מאבותיו של חקר המטבעות המודרני - ובהדגשתו את סדר הכינויים של קיסריה הימית : 'אוגוסטה קיסריה )לא קיסריה אוגוסטה(' תיבות אלה מגלות שפראנץ נסמך בדבריו על קביעה של אקהל בעניין מטבעות קיסריה פיליפי קביעה זו הופרכה ונזנחה לפני למעלה ממאה שנים בעטיין של תגליות חדשות אבל המסקנה שהסיק ממנה פראנץ בנוגע לכתובתנו המשיכה להתקיים כנראה למקורה לב שמו שלא משום הזיקה בין דעתו של אקהל בעניין מטבעות קיסריה פיליפי ובין דעתו של פראנץ בעניין הכתובת מורכבת במקצת וטעונה פירוט והבהרה ) אקהל הטעים את סדר הכינויים של שתי הערים הארצישראליות ששמן קשר לכתובתנו הוא העיר על כך שמטבעות יווניים מקיסריה קיסריה בלי כל פיליפי החל מאמצע המאה השנייה לספירה מכנים אותה 'קיסריה סבסטה ' כינוי יווני הזהה לכינוי הלטיני 'קיסריה אוגוסטה ' וכפי שראינו היה שלא ממטבעותיה של בלבול בין שתי קיסריה היתה שהיא עולה הימית ידועה כ'אוגוסטה קיסריה ' קיסריה ' עבור קיסריה הימית בהניחו הערים הסיק אקהל שיש להקפיד על סדרם של הכינויים : 'אוגוסטה ו'קיסריה סבסטה' עבור קיסריה פיליפי 16 ראה לעיל הערה 2 ראה דרך משל מס' 73 באוסף של מורטי )לעיל הערה אפסוס פרגמום אפסוס לאודיקיאה ( כתובת כך הציע פרופסור מורטי במכתבו אלי יש לציין שהכתובת היו בקיסריה זו שלושה בכתובתנו? נ ) : אפסוס מילטוס לאודיקיאה אפסוס לאודיקיאה מאפסוס בערך 170 לסה נ( הנזכרת בהערה 8 לעיל מזכירה משחקים בקיסריה הימית ואיננה נוקבת בשמם פסטיבלים שונים או שמא זהים משחקים אלה לאחת משתי התחרויות ראה : קק 1794 Vienna 1/3 קיסריה רינגל ראה הימית Eckhel נ numorum veterum )לעיל הערה עמ' 4( כך שאולי הנזכרות למטבעות ז 2 ל יי קק esp Maritima Jerusalem 1957 למטבצות של 2 ימריה פיליפי ראה : 0 וכן Kadman Ihe coins of Caesarea ] Wroth Catalofue

5 ר 'קיסריה ' ו'האיסאקטיון ' שלה ואולם כדי לקיים הבחנה זו היה על אקהל לרמוס עדויות ספרותיות שהיו לפניו יוספוס מכנה את קיסריה הימית 'קיסריה סבסטה' וזאת במקום שבו הוא מספר על ייסודה )קדמוניות היהודים טז 136 ( גם פילון באזכור היחיד של קיסריה הימית בכתביו מכנה אותה 'קיסריה הו --- ש המכונה גם סבסטה ' )מלאכות אל גאיוס 305( אקהל ביטל את חשיבותן של שתי העדויות האלה בכך שטען שהתיבה 'סבסטה ' חסרה בכמה עדי-נוסח של 'קדמוניות היהודים' שם - טענה מופרזת ביותר 17 ואשר לפילון - הוא לדבריו 'רק פילון' 18 ב) ) מה גרם לאקהל לדבוק כל כך בסדר הכינויים של לחפש במחקר שפרסם בשנת מופיעים של דיוקנו אוגוסטוס 1765 קיסר החוקר הצרפתי והכתובת הערים? את התשובה אלה זו עלינו ז'וזף - פלרן פלהן עסק במטבעות שעליהם הלטינית CA שנתפסה הטבעתם במקצתם מופיעות גם האותיות היווניות AT אשר בדרך כלל נתפרשו כמציינת מקום את כמספר )תאריך? ) 330 בניגוד לחוקרים קודמים שטענו שמקור המטבעות בסרגוסה סבר פלרן שיש לייחסם לקיסריה eaesawvgusta) ( שבספרד בארץ-ישראל וזאת בעיקר משום שהמטבעות מסוג זה שנודעו מטבע עם דיוקנו של אוגוסטוס ] והכתובת 4 הארצישראליות ששמן קיסריה ייחס לה פלרן את רוב המטבעות פלרן ראה באותיות AT ציון של תאריך רק בימי שנת למניין השנים שתחילתו בימי אלכסנדר מוקדון ואולם קיסריה הימית נוסדה הורדוס ועל כן אי אפשר שישתמשו בה בימי אוגוסטוס במניין שנים שתחילתו בימי אלכסנדר מוקדון כיוון שכך ייחס פלרן את המטבעות הנושאים את האותיות היווניות לקיסריה פיליפי 9 ן שאם מקורם עקב אקהל בהסתמך על הדמיון הכללי של כל המטבעות האלה תרם את חלקו בכך שפסק מקצתם מקיסריה בעיר זו 20 פיליפי הרי כולם וכאן הגענו ורש ענייננו כדי כלל - גם אלה שהאותיות AT אינן מופיעות עליהם - את תיקונו לתיאוריה של פלרן הטעים אקהל את סדרם של שני חלקי כינויה של קיסריה הימית )'אוגוסטה קיסריה'( ובכך שלל את האפשרות שהאותיות CA תהוונה את קיצורו של שמה )כשם שהצירוף ןר אינו עשוי להיות קיצורו של וז 0 ר ע 0 א( 'קיסריה אוגוסטה ' היתה רעועה מאוד מראשיתה הן אמנם הבחנתו בין 'אוגוסטה קיסריה' ובין יוספוס של עדותם העדרה עקב הן ופילון אוגוסטה' לעיר קיסריה פיליפי אך על אף חות עדות של ימוש בכינוי הלטיני 'קיסריה הצעתו משקל סמכותו של אקהל הכריע את קק 1899 the Greek coins of Galatia Cappadocia and Syria! the British Aiuseum] London Meshorer 'The ) ] Caesarea ; %יא 1 %%%11 ] Paneas' Israel Numismatic Journal קק 1984/85( ) 111 ך 17 לפי אקהל חסרה בכמה עותקים' כרך )לעיל הערה ( 16 עמ' 341 'אצל יוספוס מוצאים פעם קיסריה מבסטה אבל התיבה האחרונה נראה שהערה זו מבוססת על הערה במהדורה של ] Hudson ו Havercamp- 5 )1726 ; א עמ ' 797 הערה המהדורה היוונית הגדולה של Niese 8 ו( אבל שם נאמר רק שהתיבה 'סבסטה' איננה משתקפת בתרגום הלטיני של יוספוס ( זהו עד-הנוסח היחיד החסר תיבה זו 1890 ( לפי 18 אקהל שם עמ ' 429 merdailles Pellerin Me ange de diverses נ ראה : קק 1765 Paris 1 פלרן-אקהל את השיקול שקיסריה פיליפי 20 אקהל ( לעיל הערה נוסדה בערך בשנת ב עמ' ( 170 אבל אם אביו ( עמ' לכאורה צריך להוסיף לתיזת 16 כדעת 2 לפנה ס כ- 330 שנים לאחר בואו של אלכסנדר מוקדון לאיזור )ראה שירר ]לעיל הערה 9[ פלרז-אקהל? מותר לפיליפוס להשתמש במניין כזה בעיר שהוא ייסד מדוע אסור היה הדבר להורדוס

6 ר ו ל( דניאל שוורץ הכף י 2 ודבריו שימשו יסוד לפירושו של פראנץ אשר ממנו יצאנו : אם קיסריה הימית מכונה דווקא 'אוגוסטה 'קיסריה קיסריה' כי אז שמה המקוצר צריך להיות 'אוגוסטה' ואילו 'קיסריה' היא קיצור של אוגוסטה' קיסריה היא הלוא פיליפי עשרים שנה לאחר פרסום אוסף הכתובות של מתחת לתיזת פלרן-אקהל כי גילוים של מטבעות מן הסוג הנדון פראנץ ובו פירושו לכתובתנו הושמטה הקרקע (CA) באנגליה ובטורקיה ביטל את ההנחה שיש להם קשר כהו לקיסריה פיליפי או לארץ -ישראל בכלל בד בבד ובזיקה לתגליות החדשות החלו חוקרים להציע פתרונות שונים לראשי התיבות הלטיניים Caesarea) t(atcel Caesar Aug אוגוסטוס קיסר stus Corona Aurea Consensu Augusti Caesaris Auctoritate של סיכומו דבר : לקיסריה הימית ון שום אין כיום משחקי האיסאקטיון בקיסריה הימית להנחה יסוד המשונה שהכינוי 'קיסריה ' אינו עשוי לרמוז אחר אין שום סיבה לפקפק בקריאה הטבעית של כתובתנו שלפיה נערכו כרונולוגיה הרודיאנית משחקי קיסריה 'על שם הקיסר שנים רק שנפטר סוורוס ' הנזכרים בראש הכתובת נוסדו כנראה לכבוד ספטימיוס סוורוס חיבור לפני מעטות הכתובת 23 אבל נראה שהאיסאקטיון יותר נוסד ממאתיים שנים לפני זמן הכתובת בימיו של הורדוס המלך ידוע לנו שהורדוס ייסד משחקים שנערכו בקיסריה לכבוד אוגוסטוס והתקיימו אחת לארבע שנים ) )יוספוס קדמוניות היהודים טז אך גם המשחקים האקטיים המקוריים )בניקופוליס( נערכו לכבוד נצחונו החשוב של אוגוסטוס בקרב אקטיום והתנהלו אחת לארבע שנים בגלל הדמיון בין משחקי הורדוס למשחקים האקטיים אפוא היה מתאים ביותר לכנות את משחקי הורדוס 'איסאקטיון' )'כעין המשחקים במיוחד חשוב לציין שדעת אקהל בענייננו אומצה על ידי T E Mionnet Description de me(dailles 217- קק 1837 Paris 111 ך ; Suppleiftwent קק 1811 Paris ץ romaines ' ש! antigues grecgues 218 טבעי שהיא הובאה גם כספרי יעץ שונים כגון Akerman Numismatic Illustrations of ;the ג Narrative ' Dictionary ofroman coin ג ; קק 1846 ' ofthe Newsw Testament Stevenson London CR Smith 162 ק 1889 London )מס 4866 ן למוניטין של אקהל במאה FW )065 התשע-עשרה עיין : קק 1877( ) Biographie Allgemeine deutsche אופייני הדבר שפראנץ מצטט את אקהל ונשען עליו עוד חמש פעמים בטור זה בלבד של אוספו )לעיל הערה ( 11? de Saulcy 'Restitution 4; Caesarea Arca de Syrie de monnaies attribuies 4 tort 4 Caesarea Panias טס 4 Caesaraugusta (Saragossey Annuaire de לדיונים העיקריים ראה : Socie'te'fran aise de F7igraphie roehner Melanges d'ej לן ; קק )1868( 111 d'arche'ologie וש numismatigue ש! d'archeblogie ]11[ 1-xxv Paris 1875 קק 76-79; H A Grueber 'Roman Bronze Coinage from B C י 45-3 Numismatic Chronicle ש 4 Series קק 1904( ) י ; B V Head Jiistoria קק 1946 Grant From Imperium!0 Auctoritas Cambridge 4 ן ; 786 ק 1911 Numorum Odord ; )27 Howgego ' Coinage and Military Finance : The Imperial Bronze Coinage of the Augustan East' Chronicle CXLII ) קק 1982( ; C H V Sutherland TheRoman 37 ק 1984 Imperial Coinage 1 London עלי להודות לדר ( Hans Voegtli יועץ כ- 6 מט Mfinzen G Medaillen A בבזל( שהדריך אותי בנוגע למטבעות אלה ראה : אבל )לעיל הערה 5( עמ' ; 160 לוין )לעיל הערה 9( עמ' 57 שניהם מניחים שספטימיוס סוורוס ייסד את המשחקים האלה )מורטי ל'על שם כעמ ' 250 של ספרו הנזכר בהערה 1 סוורוס ' אך ראה לעיל הערה 2( על ספטימיוס סוורוס וקיסריה הימית ראה : ק 488 Jews [/nder Roman Rule (corrected edition) Leiden 1981 לעיל הניח ששמם של המשחקים הפיתיים הוסב ן% Smallwood E M

7 ן: האקטיים'( 24 ובמיוחד יש שאין לציין תקופה משחקים המנציחים את נצחונו הגדול של אוגוסטוס היסטוריח מתאימה יותר מימות הורדוס לייסוד קיסר פטרונו של הורדוס 25 כך שנראה שאנו פטורים מלהניח כי היו בקיסריה ש תחרויות )אלה שייסד הורדוס ועוד שתיים נוספות של הכתובות שלפנינו( אלא יש לראות ב'איסאקטיון ' את כינויים של משחקי הורדוס למסקנה זו יש השלכות על שתי שאלות נכבדות ושנויות במחלוקת שאלת ראש השנה למניין שנות מלכי בית הורדוס מותו מועד ושאלת בכרונולוגיה ההרודיאנית : של ראש השנה למלכי בית הורדוס ומועד מותו של אגריפס הראשון כידוע מקובל היה למנות את שנות שלטונו של מלך לפי מניין אגריפס 'כולל' כלומר גם אם הומלך הראשון השנה מנו שנה זאת כאילו מלך מראשיתה השאלה מתי חל ראש השנה לפי החישוב של מלכי במקדש תבליט אבן ג:ג: המתאר את נצחונו של אוקטוויאנוס )לימים :סול: נג בקרב אנטוניוס הימי שנערך וקליאופטרה באקטיום לפנהס ' ב- 31 טתבליט באמצע :ג גן:ן - כבר פראנקה )לעיל הערה 2( זיהה את האיסאקטיון כמשחקי הורדוס על המשחקים האקטיים ראה לעיל הערה 3 על משחקי הורדוס ראה במיוחד : der Dienste נח[ Limmer 'Die Kaiserspiele von Caesarea 4 ן קק )1974( 111 אומר שהמשחקים נערכו 15 ק ז 5 זע טא Politik derj ' 'אחת לחמש lnerbeitrage:rzurs KaT& מילולית : המינוח העתיק כוונתו ל'כל שנה חמישית' = 26 לזיקה הקרובה שבין הורדוס האיש ופעלו ירושלים מלכים ועמים בחגיגות יוספוס שנים' אבל מן המפורסמות שלפי 'אחת לארבע שנים' בוננו עיין למר שם עמ' ] הערה לאוגוסטוס ראה למשל קדמוניות היהודים טז 290 ; א' שליט הורדוס המלך - תשך עמ' ולייסוד משחקים ארבע-שנתיים לכבוד אוגוסטוס והשתתפות השווה 27 נ סווטוניוס אוגוסטוס 'מעשי נט ; אוגוסטוס הקדוש' Monumentum) (Ancyranum פרק

8 ו ץ ץ 'קיסריה ' ו'האיסאקטית ' שלה בית הורדוס היא בעלת חשיבות רבה שכן אם חל ראש השנה למלכי בית הורדוס בניסן הרי תקופת מלכותו של השליט לבית הורדוס תחושב כאילו החלה שנה אחת מאוחר יותר )לפי מניין אומות העולם( מאשר אילו חל ראש השנה להניח שהורדוס ויורשיו מנו את שנותיהם מן האביב בתשרי )של אותה שנה עברית( עד לפני כמה שנים היה מקובל )א ' בניסן( ואולם עיון במהדורות השונות של ספר היסוד של אמיל שירר הפטרון הגדול של הנחה וו מלמד שמעולם לא היה כאן יותר מהחלת ההלכה התנאית על הורדוס - מעשה מפוקפק למדי 26 )להוכחות המעטות שהוצעו! ; /י ל י ן י ' ן 1 ] נעציי הראשון שקיבל את מלוא מלכותו בחורף/אביב 41 ומת 'לאחר השלמת שלוש שנות מלכות על כל יהודה' כמעט )קדמוניות היהודים )343 יט מת באביב 44 סמוך לניסן 27 בשנים האחרונות מתערער הבטחון בקביעות הללו יש הטוענים שכל מלכי בית את מנו כולם שנותיהם מתשרי 28 במיוחד משכנעים מטבעות שטבע אגריפס בשנה החמישית למלכותו נושאים בינואר נהרג הלה הדברים בנוגע לאגריפס הורדוס או הראשון : שנותיו את אגריפס מנה אם 41 מניסן את דיוקנו של הקיסר גאיוס )קליגולה( ( חודש 37 הקודם ניסן הראשונה( הרי מות הקיסר חל כמה חודשים לפני סוף השנה הרביעית לטון אגריפס להלום את המטבעות אבל אם מנה אגריפס את שנות מלכותו מתשרי הקודם הרי לפי מניין אומות העולם החלה שנתו החמישית בתשרי להמללתו ואין - להמלכתו תשרי ם ח ועוד יש להעיר שלצד ההלכה יש גם דעה והכל אתי שפיר 29 לפיכך סביר התנאית )משנה ותוספתא ראש השנה א א( הקובעת ראש השנה למלכים בניסן בבבלי ( ראש השנה ג ע א ; ח עא ) הקובעת שמלכים שאינם מ'ישראל' מונים את שנותיהם מתשרי הורדוס שמוצאו היה אדומי עשוי היה להימנות בין האחרונים ראה למשל משנה סוטה ז ח ובכלי בבא בחרא ג עב-ד עא והשווה : יוספוס קדמוניות היהודים א ; יד 403 ; יט 332 וראה עוד : שוורץ )לעיל הערה ) der Schfirer Lehrbuch הגדול חיבורו של הראשונה במהדורה עמ' )3 Geschichte) ובמהדורה ה שנייה ( neutestameni ttlichen 25eitgeschi קק 1874 jichte Leipzig 5 ) desjdischen הסתפק שירר עק 1890 Jleitalter Jesu Christi 1 Leipzig!אן Volkes 165 בקביעה הקצרה שסביר )'wahrscheinlich') שהורדוס מנה את שנותיו מניסן כדברי המשנה הראשונה במסכת ז ל- הפניות הוסיף הוא ) 167 הערה עמ' א) 1901 של השלישית-רביעית במהדורה אבל השנה אבני משקל משנתו ראש החמישית של אגריפס הראשון )נמצאו בחפירות הכותל בירושלים[ N ldeke ול- Unger Gardthausen 120( ק 3( העוקב אחרי ההפניות האלה יגלה שנלדקה במכתבו המצוטט על ידי 1891 t(auguslus undseine Zeit 11/ 1 Leipzig רק מניח על פי המשנה הנ ל אותה הנחה שהניח שירר ואילו אונגר מוסיף רק את הטענה ('nachgewiesen') שיוספוס של שנותיו ששירר במהדורתו השנייה )שנזכרה לעיל( 'הוכיח' הורדוס ZU Josephos' Sitzungsberichte der) philosophischen-philologischen und זע historischen Classe der k b Akademie der Wissenschaften ק 361 מגה כך את 3 (zu! העורכים נ 1896 אש 4 ( ל המהדורה האנגלית החדשה של שירר ( ]לעיל הערה 9[ א עמ' 327( תרגמו את הנוסח המופיע במהדורות הראשונות probably' ' ללא הפניות נוספות הדעה הרווחת ביותר היא זאת של א ' שוורץ : Nachrichten 5 Paulus' א Schwartz kzur Chronologie 8 von der Gesellschaft der Wissenschaften zu G ttingen Philolog קק 1907 ] Klasse 4 - לדעות אחרות וספרות עיין : ד' niglichen ( קק 1963 Berlin = idem Gesammelte Schriften שוורץ )לעיל הערה )3 עמ ' 121 הערה 6 שם עמ' הבאתי את הנימוקים המלמדים שאגריפס מת בתשרי ; 43 כאן רק אפרט כמובטח שם )עמ' 124 הערה ) 17 את תרומתה של כתובתנו ' 'The Year ת 8 ע נ ofthe Death of ]Herod the Great' fitiscellanea Neotestamentica ראה : (eds ז Baarda 7 1 נ ממ 1:1 נ ע w c van ) 1 [חתט 11 Leiden קק 15 ; ) Edwards קק 1982( ) זנןם Quarterly ' Herodian Chronology' ' Exploration כמובן אינני בא 28 לסמוך ידי על כל מה שנמצא במאמרים אלה אלא להצביע על מגמה השני מן הכלל של מניין מתשרי יודיאה' תרביץ נב ( תשמ ג( עמ' הערה 34 אדוורדס )עמ ' 41( מוציא רק את אגריפס ואיננו מנמק ; השווה מאמרי 'ישמעאל בן פיאבי והכרונולוגיה של פרובינקיה ראה : Numismatic 5 מ 001 of Agrippa 1' Israel ס 1% Stein 'Some Notes 00 the Chronology of 4 קק ( ע( _/ournal רפפורט כבד ציין בעיה זו לפי השיטה של מניין מניסן והניחה ב'צריך עיון' :

9 ' ה% 'קיסוזה ' ו'האיסאקטית ' שלה שהוא )או יוספוס( גם מנה את שנותיו כמלך יהודה מתשרי הקודם להמלכתו עליה )ינואר או פברואר כל א) 41( הווה אומר - 40 על תשרי יהודה' מסתבר שהוא נפטר בתשרי 43 )בערך( ם כך עלינו להיעזר בזיהוי של משחקי הורדוס כן באם נפטר 'לאחר שהשלים שלוש שנות מלכותו על אפשר האם לפרנס מסקנה זו? כאיסאקטיון שתי ולהניח הנחות : ) הנשענת המשחקים בקיסריה אשר במהלכם נפטר בין הדמיון ועל יוספוס של ונו על אגריפס היו מחזור של משחקי הורדוס תיאור המשחקים )קדמוניות היהודים זו 343 הנחה יט ואילך ; ב) טז ) חוקרים על מקובלת רבים 30 ) האקטיים משחקי האיסאקטיון נערכו בחודש לזכרו י 3 דגם שימשו אשר ספטמבר הוא החודש של קרב אקטיום ושל המשחקים לאיסאקטיון ההרודיאני המשחקים ההרודיאניים מדמה אותם למשחקים בעלי תאריך דווקא לזכר מאורע היסטורי שהתחולל באותו בחודש זה 32 בהתחשב בעובדה של ששמם קבוע שלא היה שרירותי אלא נקבע חודש סביר להניח שאף הורדוס קבע את משחקיו על פי שתי ההנחות הללו מתברר שאגריפס הראשון אכן מת בספטמבר 43 במחזור הארבעה- עשר של משחקי האיסאקטיון אשר נוסדו על ידי סבו בספטמבר של שנת 10 לפנה ס 33 הוא מת ק 1?1 ]8 sur 010 א ' Rapaport ט aes monnales hirodiennes' Revue numisneatique 6 sirie ת 2 ומנה ק 72 )1968 ) % אשר לאפשרות ששנות אגריפס נמנו מניסן 36 בהנחה שהוא הומלך לפני ראשית ניסן 37 את שנותיו באורח 'כולל' - אפשרות שהיתה מסבירה את המטבעות הנדונים נראה שאיש לא יציע אותה אמנם אפשר שאגריפס הומלך לפני זמן המתין גאיוס קליגולה עד שהמליך את אגריפס )קדמוניות היהודים החל ניסן בשנה ההיא בשישה ראשית ניסן : 37 טיבריוס מת באמצע חודש מארס ואין אנחנו יודעים כמה באפריל כשלושה שבועות לאחר מות טיבריוס ראה : יח 237( או מתי בדיוק החל ניסן )בבבל R A Parker נ 4 W H ק 46 Chronology ; Dubberstein השווה : 62 מותו של 4 ין( 3 ין [( Providence 1956 שם עמ ' נ 24-2 אבל יוספוס קובע את היהודים יט נ 4 נ( ולאחר שבע שנות שלטון )שם סעיף אגריפס בסוף שנתו השלישית כמלך על שסיין כל יהודה )קדמוניות 350( ואין להלום נתונים אלה לפי מניין המתחיל כבר בניסן 36 כגון א' שוורץ )לעיל הערה 27( ; לדעת סמלווד ( ]לעיל הערה 23[ עמ' 80 הערה 62( זיהוי זה בטוח )י?[ 0 זט 5 '( נגד ההנחה של מספר חוקרים שאגריפס מת במסגרת משחקים מיוחדים שנערכו לכבוד קלאודיוס שוורץ )לעיל הערה 3( עמ' ראה : מורטי )לעיל הערה שמחזוריהם הארבע-שנתיים )כך מורטי ) 1 עמ ' ראה : ד' משחקי הורדוס לא היו 'מתנגשים' במשחקים האקטיים מפני שם ; וכן : לפנה ס )כדעת שהמשחקים בספטמבר המעניינות ודברשטיין האקטיים היו רחוקים זה מזה בשנה או שנתיים : המשחקים האקטיים החלו בשנת 27 לפנה ס %( או בשנת Rieks 'Sebasta und Aktia' XCVIII קק 1970[ ] אחרים( ואילו מורחקי הורדוס החלו בשנת 10 לפנהס )ראה להלן הערה 33( יש לציין לא נערכו ביום הקרב עצמו )2 בספטמבר( אלא ביום הולדתו של 23 אוגוסטוס : )עיין : ריקם שם עמ ' 116 ( תאריך זה מקביל בדרך כלל לראשית תשרי כך למשל בשתי השנים אותנו : בשנת 10 לפנה ס החל תשרי בבבל ב- 29 בספטמבר וב- 43 לסהנ ]לעיל הערה ]29 עמ ' 45 )47 כונו משחקים שונים 'בדמות' אחרים - לפי סוגי התחרויות? לפי Imp קק 1888 ertinent Rostock ם[ rimisl - ב- 24 בו )פארקר הפרסים? או בגלל סיבה לא ברור מדוע ;5 שתסג!צuaea י Mie ע אח רת? ראה : במקרה וגלנו שלא כמו במקרים של משחקים 'איסאולימפיים' או כדומה סביר שהזיקה ההיסטורית לעונה מסוימת שיחקה תפקיד נכבד משחקים איסאקטיים הקטנה נזכרים גם בכתובת מאפרודיסיאס )דרום ראה : 68 ק [ ] (כ 1 Aellehique de correspondance כהם העשויים להבהיר את אופי הדומות (י מערב אסיה אבל לצעקנו אין בה פרטים קביעת ראשית מחזור המשחקים ההרודיאניים בשנת 9/10 לפנה ס עולה מקדמוניות היהודים המדבר על שנתו העשרים ושמונה של טז /10 הורדוס ; כין אם מונים מניסן או מתשרי 37 עשוי ספטמבר 10 לחול כשנתו העשרים ושמונה וכפי שציין למר ( ]לעיל הערה 24[ עמ' ) 130 בדרך כלל נוקבים ההיסטוריונים את שנת כשנת ייסוד המשחקים כך למשל שירר )לעיל הערה 9( א עמ' וכן רבים המצוינים על ידי למר

10 ט ג ן( ג דניאל שוורץ - כדברי יוספוס לאחר שהשלים יהודה כל על מלוכה שנות שלוש לפי מניין סתווי 'כולל' כיבוש מועד ירושלים הורדוס בידי 37 בשנת מרקום אנטוניוס מניין 37 לפנהס והמשתמע ממנו שאלת תארוך כיבוש ירושלים על ידי הורדוס )וסוסיוס הרומי( זכתה לכמה דיונים מפורטים בדור האחרון ; עסקו בה שליט שירר שטרן סמלווד ובאומן אליבא רכולם הושלם הכיבוש בחודש יולי בערך של שנת 37 לפנה ס 34 לכן לפי אותה הנחה רווחת שהזכרנו בראש הסעיף הקודם מניסן 37 הוא בדבר שימוש במניין אביבי 'כולל' מקובל להניח שהורדוס מנה את שנתו הראשונה חודש ניסן שקדם לכיבוש העיר ואילו מניין 'כולל' סתווי היה מתחיל בתשרי 38 וקשה לקבל זה שכן משיקולים שונים )ראה להלן בנספח( ברור שמניין שנותיו של הורדוס החל בשנת אם כן האם עלינו לוותר על הנחתנו )שהיא גם הנחתו של שירר( בדבר שימוש במניין ולהציע מניין מתשרי 'כולל' 37 ראינו שאגריפס השתמש במניין יוספוס בכותבו עליהם כלומר מראש השנה שלאחר כיבוש השתמשו ירושלים? גם זה קשה שהרי כבר 'כולל' ובהעדר שיקולים אחרים עדיף להניח ששני המלכים וכן בשיטה אחידה לכאורה יש כאן לפנינו פירכה רצינית לכל מה שהצענו בסעיף הקודם אך הקושי במקרה זה אינו בשיטת מניין השנים כי אם בתאריך הקובע את תחילת מלכותו של הורדוס יוספוס לא מנה את שנותיו של הורדוס מכיבוש העיר - כפי שטען שירר - כי אם מהריגת מתתיהו אנטיגונוס 35 וזו אירעה בסתיו המאוחר של שנת 37 או אפילו בחודשים הראשונים של 36 כפי שניתן ללמוד מתנועותיו של מרקוס אנטוניוס הורגו 36 לכן אין להביא מכיבוש העיר כל פירכה להנחה בדבר הערה )לעיל אגריפס ובספרי על המביאים לפנה ס 11 )3 עמ' 123 הערה 13 בספרי )עמ ' ( גם הבאתי את הנימוקים אותי לפסול את הצעת למר עצמו )שם עמ' ) לקבוע את המשחקים הראשונים באביב של שנת ראה : שליט )לעיל הערה 25( עמ' ; שירר )לעיל הערה 9( א עמ' הערה 23( עמ' Ihe הערה ; 11 סמלווד )לעיל ' ד : the First (Jentury (eds ; מ' שטרן בתוך : 4 ן!ש Safrai 5 Stern) Assen עע 64-68; idem Greek and Latin Authors 0 Jews and Judaism -ח 481 נ ; Baumann Rom und die Juden Frankfurt am קק 11 Jerusalem קק 1983 וזסז Bern-New כולם מציינים ביבליוגרפיה נוספת על שאלה נדושה זו classicus לכל לקראת התחלתה של הערתו הארוכה של שירר על מועד מותו של הורדוס המהווה את ה - locus דיון בכרונולוגיה הרודיאנית אנו מוצאים את הקביעה הבאה : years 'Josephus states that he reigned 37 date ofhisa ע 34 years from ( ש 8 )40 the conquest of cf ש xvii 8 1 ) 191 ( ; )665( כ )שירר ]לעיל הערה ]9 א עמ' 326 הערה = 165 א עמ ' 415 הערה 167 במהדורה הגרמנית האחרונה והנפוצה [ 1901 [( אך קביעה זו אינה מתיישבת עם הנאמר בדברי יוספוס שאליהם מפנה שירר הן במלחמת היהודים )א בג ח 665( והן בקדמוניות היהודים )ת ) 191 מציין יוספוס שהורדוס מלך שלושים וארבע שנים לאחר שהרג את אנטיגונוס ולא לאחר שכבש את ירושלים גם בקדמוניות פותח יוספוס )או מקורו( את תקופת הורדוס רק לאחר מותו של אנטיגונוס מכל מקום הקביעה של שירר חוזרת שוב ושוב בספרות המחקר אנטיגונוס הומת בידי מרקוס אנטוניוס ועל כך מסכימים כל המקורות : יוספוס מלחמת א 357 ; קדמוניות יד ; סו 9-8 )המצטט גם את סטראבון( ; פלוטארכוס 'חיי אנטוניוס' לו ; 4 קסיוס דיו מט כב 6 הדבר אירע באנטיוכיה )לפי יוספוס ]בשני המקומות האחרונים[ וסטראבון שם( אבל אנטוניוס הגיע לאנטיוכיה רק שונטום בסתיו )ספטמבר-אוקטובר? ) של 37 את בריתו עם אוקטוויאנוס )לימים : אוגוסטוס( [ Kromayer Die rechtliche Begrindwg des Principats (Dissertation לאחר שכרת ראה : קסיוס דיו מט כג 1 ; Strassburg) 1888 קק 51-57; ] צ' 107 םCravel OrientaIJra[ cy ע ע the םי )נ! Ofl the Parthian Expedition Columbia hfissouri 1920 ; 67 ק 11 Buchheim Die Orientpolitik des 36 : ( ק 108 ט נ Antonius Heidelberg Triumvirn )יוספוס מדבר לפעמים על הורדוס כהורגו של

11 הירסיק' ' ןויטקאסיאה'ו ' ה ןורטאיתה הירסיקב ימורה הריזה תירשפאה תיכקאסיאה ןיינמ ירשתמ 37 הארנכ רבס סודרוה וא/ו( )סופסוי ןיא'ש תוכלמ תחא תעגונ התרבחב ' ןיאו תונמל תא ויתונש סודרוה דע ותוקלתסהל תיפוסה ךלמה יאנומשחה 3?ןורחאה תאז דועו וליפא חיננ םושמ המ סופסויש הנמ ויתונש תא סודרוה שוביכמ ריעה ןיא ךכב םגפ ותטישל ןכש סופסוי שוביכש רבס םירופיכה םויב לח םיורי םידוהיה תוינומדק( די )487 רמולכ ירחא תישאר ירשת 37 תוינעל יתעד שי רוזחל ןודלו םג העיבקב תלבוקמה םיוריש השבכנ ילויב תייחד וכוראת סופסוי םוי( )םירופיכה תססובמ לע םיצורית םינוש םניאש םיחינמ דימת תא תעדה םדגנכו ססובמ ךוראתה ילויב ופוסב רבד לחה רוצמהש העיבקה לע ףוסב ע-ה %81א ךשמנו השימח םישדוח תוינומדק( םידוהיה די 465 ; תמחלמ םידוהיה א 343 סונוגיטנא האר תמחלמ םידוהיה א 665 ; תוינומדק םידוהיה ת ] 191 לבא רואל יוביר תורוקמה עגונב סוינוטנאל - לצא סופסוי לצאו םירחא - ןיא תוארל ןאכ תקולחמ אלא חוסינ יללכ )אמלעב תורוקמה? ץ םיירכונה םירומאה םיעיפומ 'סמכ ו ףסואכ ןרטש ליעל( הרעה )34 37 לע ותשיג תיללכה סופסוי היפ הירוטסיהה הדוהי תרדוסמ תופוקתב תובקוע יפל םיטיה םיפלחתמה ןיאו הב םוקמ הפיפחל הוושה : 'ד ץרווש ויונימ' סויטנופ סוטאליפ היגולונורכהו תוינומדק םידוהיה םירפס 'כ-חי ןויצ חמ )ג משת( 'מע

12 דניאל שוורץ 351( בהנחה שיש לתרגם ע) 0 א( %8 - 'חורף' )כמו בתרגומו של שליט דרך ב'קדמוניות היהודים' שם משל( התוספת של חמישה חודשים תעמיד את סוף המצור ביולי בערך ואולם נראה שיש - לתרגם כאן sipev 'סערה ' כמו שנהג שליט פעמיים בהקשר קודם ( ( 38 בכך נשמט היסוד העיקרי לקביעת ראשית המצור דווקא בסוף החורף בהרחבה במקום אחר הנני מקווה לחזור לדון בסוגיה זו אחרית דיוננו דבר רחב עניין מאיר מעבר יותר למסקנות הספציפיות 'קיסריה' של זיהוים - שהעלינו וה 'איסאקטיון ' הסתמכות על זיהוים לקביעת שיטת מניין השנים של מלכי בית הורדוס ולקביעת מועד מותו של אגריפס הראשון וסילוקו של מכשול מדומה )מועד כיבוש ירושלים( מניין שנות מלכים מתשרי הוא חריגה גסה מן ההלכה התנאית )משנה ותוספתא ראש השנה א א( שלפיה מונים מלכים מניסן לכאורה משתמע מחריגה זו שמלכי בית זה )שעסקו כל ארבע שנים בהנהגת פסטיבל אתלטי בעיר נוכרית בעונת הימים הנוראים היתה ידועה )או : 'נורמטיבית'( בימיהם כדי לול מהם את התואר 3 'מלך'? שלה ועל זיקתם של מלכי בית הורדוס הראוי היבט לעיון! ) לא חששו מלסטות מהלכה זו או שהיא לא ושמא נקבעה ההלכה כך דווקא כנגד מלכי שאלות בית הורדוס אלה על קדמות ההלכה התנאית על ה 'נורמטיביות' אליה מורכבות הן ואין כוונתי כאן אלא להצביע על עוד נספח בנספה זה נברר שלושה מקומות בכתבי במניין בבירור א) דווקא מניסן ממקורות אלה א' ) יוספוס אשר חוקרים חשבו למצוא בהם הוכחה ימוש )שתי הדוגמאות הראשונות( או מתשרי )השלישי( לדעתי אין להסיק דבר אותם דחיתי ולכן לנספח רפפורט ביקש להוכיח מקדמוניות היהודים 191 יז בשנה הרביעית למלכות הורדוס )מאז המלכתו ברומא בחורף שבו נקבע מותו של אנטיגונוס בשנת 39/40 לפנה ס ( שיוספוס לא השתמש במניין סתווי 40 רפפורט הניח שמותו של אנטיגונוס בא רק 'זמן קצר' אחרי כיבוש ירושלים שאותו הוא מתארך כמו רבים לקן של 37 לפני תשרי : לפי מניין שנות הורדוס מתשרי וכן ראה למשל : קדמוניות היהודים יד )שליט : 'סערה' 'סופה '( וכן מתי טז ג : השמיים אם תהיה 'סערה' באותו יום )לא ייתכן לתרגם כאן 'חורף'( לפי רואים כל בוקר לפי קדמוניות היהודים ו 91 לא ייתכן שיהיה xelv v )'סערה '( בשיאו של הקיץ אכל הדבר בהחלט אפשרי חמישה חודשים לפני יום הכיפורים והמצור שהחל אחריו ובכלל נציין עוד שהקורא בסיפורו של יוספוס על ההפרעה שנגרמה עקב ה-ע 6 איננו מתרשם שמדובר בהמתנה ארוכה עד סופה של עונה %81 השווה הורדת החשמונאים מדרגת 'מלכים' ל'מושלים' בקטע מקומראן : Messianic D R Schwartz 'The Judah נ( 4 ( Departure Patriarchal Blessings)' Theologische /t J קק ( 1981 ) ראה : רפפורט )לעיל הערה 29( עמ' )עברית : 'תאריכן של מטבעות שנה ג של הורדוס' עלון החברה הנומיסמטית לישראל ג ]מרחשוון תשכט[ עמ' 25-24(

13 ג( 40 קצר' ב) אירע הכיבוש בשנתך השלישית בלבד הינה מופרכת ועברו כמה לפחות 'קיסריה ' ו' האיסאקטית ' שלה ואולם כפי שראינו )לעיל הערה 36( ההנחה בדבר 'זמן חודשים חוקרי שני ) הורדוס וא ' אוטו ו' הגדולים בין כיבוש העיר ובין המתת אנטיגונוס שליט ראו במלחמת היהודים ניצחת שיוספוס מנה את שנותיו של הורדוס מניסן 37 נאמר שם ש'מלחמת אקטיום היתה בשנתו השביעית של אירע בראשית ספטמבר הקודם ; י 4 לאביב א 370 הוכחה בשיאה ' כך זה הורדוס ואז 'בראשית האביב' היתה רעידת אדמה ביהודה קרב אקטיום 31 אך קדמו לו כל מיני תמררנים והתנגשויות קטנות וגדולות החל באביב התכוון טענו יוספוס 'מלחמת על בדברו ואולם דבריהם מוטלים בספק גדול במקבילה ב'קדמוניות היהודים' מפורשות 4 ךל 8 ק יותר הגרסאות שהמדובר בזמן שלאחר אקטיום קרב אקטיום ' 42 )סו 121 ) מציין יוספוס : ( (וז% זספעט 0 ( ואפשר שעלינו להעדיף את עדותו זו לנוסח מקורו )ניקולאוס איש דמשק? ( כפי המקבילות 'מלחמת של 43 היהודים ' לראות בפעולות הקודמות לקרב אקטיום את היהודים' מעורר ושל שבאופן א TOUTe Kal T 4%1 AKTte ע 4 אולי היא מתוקנת אולי היא קרובה מניחים כללי 'קדמוניות היהודים' קושי שכן יוספוס אומר כי מיד ( 'באותו זמן' סעיף החוקרים את שהשוו כאן 44 ועוד קשה בעיני 'שיאה ' של המלחמה ובעצם כל הקטע ב'מלחמת )371 ( שהיתה כאמור אחרי רעידת האדמה 'בראשית האביב'( ובגללה התקיפו הערבים את הורדוס והוא יצא למסע מלחמה נגדם וניצחם - 'ומיד' אחר כך )סעיף 386( נסע לרודוס נראה שאוגוסטוס ברודוס היה של באביב כדי לקבל את מרותו של אוגוסטוס קיסר שנת ולכן מסתבר שגם רעידת האדמה אירעה עיין : The Carter נ ; קק 1978 Biography Minneapolis ג 7: E G Huzar Mark!0 Battle of London 1970 ג מ עיין : שליט )לעיל הערה )25 עמ' 382 הערה 98 )ובהרחבה בגרמנית : קק 1969 Kdnig Herodes Berlin ierodes' ]Yeitr ge zur Geschichte des letztenjdischen )(110 ען ) הוא הולך בעקבות : כשר 'מלחמות הורדוס בנכטים ' אוטו : א ' תשמ ו עמ ' 116 הערה 12 עוד כתב בעקבות * מ 49 col y nigshauses Stuttgart 1913 דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ז/ 4 ירושלים ומעניין שאוטו ( שם( מסתמך בלבד הוא מתווכח בעניין זה עם הפנה לקדמוניות היהודים בלבד באסופה( אכן לפנינו מעין על הנוסח במלחמת היהודים ומביא את זה של קדמוניות היהודים בון 'השווה ' א ' שוורץ אשר בקרבעו את רעידת האדמה נה שבין סתיו 31 לסתיו 30 עיין : א' שרורץ )לעיל הערה )27 עמ' 266 הערה 1 )=עמ ' 27 ] הערה 2 שיח-חרשים! מ' ראה : ותולדות שטרן 'ניקולאוס איש-דמשק כמקור לתולדות ישראל בימי בית הורדוס ובית חשמונאי' המקרא ישראל - מחקרים לזכרו של יעקב ליוור ( בעריכת ב' אופנהיימר( תל-אביב תשלב עמ' ; קק 1979 Cohen Josepius! Galilee and Rome Leiden ל 1 נ 5 ניתן לציין תיקון חשוב בקדמוניות היהודים בנוגע נת 30/31 כבר מתו לפני שהגיע אוגוסטוס למצרים אבל פרט זה לפנה ס : לפי מלחמת היהודים א 396 אנטוניוס וקליאופטרה - הנסתר על ידי מקורות רומיים רבים - חסר בקדמוניות היהודים ראה : rdmische 18fdr /שא 0 die Korach ber den Wert des Josephw als ] עמ ' 76 הערה 1 76 ק 1895 Geschichte (Dissertation Leipzig) Breslau ועוד נציין בעקבות קורח ( שם ועמ' 83( ואוטו ( ]לעיל הערה 42[ טור 51( שקדמוניות היהודים טו משקף שימוש בשני מקורות אודות מעברו של אוגוסטוס דרך ארץ-ישראל בשנת - 30 מה שאין ובאופן כללי על העדיפות של הרצאת קדמוניות היהודים באתור זה הערה 6 ועמ ' 115 הערה 10 וראה עוד סוף ההערה הבאה זהו התארוך בגרמנית ]לעיל הערה כן תיאורו במלחמת היהודים א ראה : כשר )לעיל הערה )42 עמ ' 113 המקובל ; כך למשל אוטו ( לעיל הערה 42( טור ; 50 שליט )לעיל הערה 25( עמ' 74 )עמ ' [( ; שירר )לעיל הערה 9( א עמ' על תנועותיו של אוגוסטוס אחרי קרב אקטיום ופגישתו של הורדוס עימו ברודוס באביב של 30 ראה למשל : גרדטהאוזן )לעיל הערה 26( ב/ 1 עמ' )( 6! Fitzler יש לציין וקע: וכן : ]5 ס 1918( ) 19 RE 1/ Seeck 'Iulius (Augustus)' שבשנת 1895 הוצע להקדים את הראיון ברודוס לסתיו של שנת 31 זמן קצר לאחר קרב אקטיום א ( ראה : קורח ]לעיל הערה 44[ עמ ' 75-74( לא מצאתי כל דיון בהצעה זו המתבססת בעיקר על סדר הרצאתו של פלוטארכוס

14 דניאל שוורץ באביב אותה זה אם נניח שהמלחמה נסתיימה כבר בקיץ של 31 ושרעידת האדמה אירעה באביב של שנה 46 ה 'מיד ' את לבטל נצטרך שבסעיף הסדר את לקיים כדי 386 העולה מסעיפים ; ומה ראית דסמכת אהני? לאור הסתירה שבין מלחמת היהודים ובין קדמוניות היהודים כאן ולאור הבעיה הפנימית במלחמת היהודים נראה בטוחה ג) לכאן או לכאן ) א' שוורץ שהניח ברור שלענייננו אין לראות כאן אסמכתא באופן כללי שמלכי בית הורדוס מנו את שנותיהם דווקא מתשרי ראה בקדמוניות היהודים סו 354 עדות ברורה לכך 47 נאמר שם שביקורו של אוגוסטוס בסוריה שהיה בקיץ של שנת 20 לפנה ס חל בשנתו השבע-עשרה של הורדוס שוורץ אינו מצטט את הטקסט ביוונית ואינו מציע כאן למהדורת Naber ותרגם בערך עשרה של המלך' 48 הכרונולוגית היתה מאוששת למדי את תרגומו אבל יש להניח שהוא השתמש במהדורת Niese המקובלת הזהה - כך : 'וכבר התקדמה ( 01 זע ק % 1 ז 5 ף( שנתו השבע ואכן אילו היתה בטוחה גרסה זו הנשענת על רוב כתבי היד נראה שהמסקנה ואולם לצערנו יש למשפט זה גם נוסח העדיף אחר הנשען על כתב יד אחד ועל 'כאשר הושלמה האפיטומה : Loeb ClassicaILibrary) במהדורתו Marcus שנתו השבע-עשרה של לכאן או הורדוס ' ] 01 זע 86 ג 8 קם%[ ואותו כבר נוסח זה מתאים דווקא להנחה הרווחת שהורדוס מנה את שנותיו מניסן 4937 עקב חוסר הוודאות נראה שוב שעדיף לוותר על הנסיון להוציא מקטע זה ראיה לכאן ב'חיי החורף של )פרק עד( אך מאחר שרודוס איננה לנטוש את הכרונולוגיה הרגילה לפי הרצף של קדמוניות היהודים אנטוניוס ' המזכירה את מעברו של הורדוס לצדו של אוגוסטוס אחרי קרב אקטיום )פרקים עא -עב( לפני נזכרת שם נראה שהוכחה זו איננה סיבה משכנעת ביותר טו ברור שהביקור ברודוס אירע סמוך לפני מסעו של אוגוסטוס למצרים בקן 30 רק אוסיף לעניין זה שהעובדה שרעידת האדמה והמלחמה בעקבותיה אירעו דווקא באביב איננה נזכרת בקדמוניות היהודים ויש קול את האפשרות שהן שייכות באמת לסתיו של 31 )השווה לעיל הערה 44( עיתוי זה היה הולם יותר את הצמדתן בהרצאות יוספוס לקרב אקטיום והוא אף היה מסלק את הקושי העולה מהצעת קורח בעניין עיתוי הראיון ברודוס כך לאחרונה כשר )לעיל הערה )42 עמ' 116 א ' שוורץ ( לעיל הערה 27( עמ' 266 הערה ( 1 =עמ' 127 הערה 2 באסופה( תארוך ביקורו של אוגוסטוס דווקא בקיץ של שנת 20 מבוסס על קסיוס דיו נד ז השווה תרגומו של שליט לקדמוניות היהודים יט 186 שם משתמש יוספוס באותו פועל : 'רוב הלילה עבר' )ם 17 ק VOE 4%1 ף ] גף 08 ק% ( אינני יודע לפי איזה נוסח תרגם שליט את הקטע המעניין אותנו כאן ( קדמוניות היהודים טו 354( : 'וכשכבר הגיע ]הורדוס[ נת השבע-עשרה למלכותו ' בספרו על הורדוס ( ]לעיל הערה 25( עמ' 441 הערה 419( הוא מצטט את הנוסח של מהדורות נשה ונאבר ואין פלא שהוא מאומץ על הערה 97 גם גרדטהאוזן אבל נראה שנפלה אצלו טעות חשבון )או ידי שירר )לעיל הערה )9 א עמ' ; וכן סמלווד )לעיל הערה )23 עמ ' 88 ( ]לעיל הערה 26[ ב/ 1 עמ' 471 הערה 43( ההולך בעקבות שירר מאמץ גרסה זו 20 טעות דפוס( בקובעו ששנתו השבע-עשרה של הורדוס החלה בניסן