א) The Daughters of Tzelafchad! Source 1: Bamidbar Ch. 27 א ו ת ק ר ב נ ה ב נ ות צ ל פ ח ד, ב ן-ח פ ר ב ן-ג ל ע ד ב ן-מ כ יר ב ן-מ נ ש ה, ל מ ש פ ח ת,

תמליל

1 א) The Daughters of Tzelafchad! Source 1: Bamidbar Ch. 27 א ו ת ק ר ב נ ה ב נ ות צ ל פ ח ד, ב ן-ח פ ר ב ן-ג ל ע ד ב ן-מ כ יר ב ן-מ נ ש ה, ל מ ש פ ח ת, מ נ ש ה ב ן- י וס ף; ו א ל ה, ש מ ות ב נ ת יו--מ ח ל ה נ ע ה, ו ח ג ל ה ומ ל כ ה ו ת ר צ ה.ב ו ת ע מ ד נ ה ל פ נ י מ ש ה, ו ל פ נ י א ל ע ז ר ה כ ה ן, ו ל פ נ י ה נ ש יא ם, ו כ ל-ה ע ד ה--פ ת ח א ה ל-מ וע ד, ל אמ ר.ג א ב ינ ו, מ ת ב מ ד ב ר, ו ה וא ל א-ה י ה ב ת ו ך ה ע ד ה ה נ וע ד ים ע ל-י הו ה, ב ע ד ת-ק ר ח: כ י-ב ח ט א ו מ ת, וב נ ים ל א-ה י ו ל ו.ד ל מ ה י ג רע ש ם-א ב ינ ו מ ת ו ך מ ש פ ח ת ו, כ י א ין ל ו ב ן; ת נ ה-ל נ ו א ח ז ה, ב ת ו ך א ח י א ב ינ ו.ה ו י ק ר ב מ ש ה א ת-מ ש פ ט ן,ל פ נ י י הו ה. "The daughters of Tzelofchad, the son of Chefer, the son of Gilad, the son of Machir the son of Menasheh, of the families of Menasheh the son of Joseph came forward. The names of the daughters were Machla, Noa, Chogla, Milka and Tirza. They stood before Moshe, Elazar the priest, the chieftains, and the whole assembly, at the entrance of the Tent of Meeting, and they said, 'Our father died in the wilderness. He was not one of the faction, Korach's faction, which banded together against the Lord, but died for his own sin; and he has left no sons. Why should our father's name be lost to his clan just because he had no son! Give us a possession among our father's kinsmen!' Moshe brought their case before the Lord" Rashi on location ) למשפחת מנשה בן יוסף - למה נאמר, והלא כבר נאמר בן מנשה, אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ, שנאמר )בראשית נ כה( והעליתם את עצמותי וגו', ובנותיו חבבו את הארץ, שנאמר )במדבר כז, ד( תנה לנו אחוזה. וללמדך שהיו כולם צדיקים, שכל מי שמעשיו ומעשה אבותיו סתומים ופרט לך הכתוב באחד מהם ליחסו לשבח, הרי זה צדיק בן צדיק. ואם יחסו לגנאי כגון )מלכים ב' כה כה( בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, בידוע שכל הנזכרים עמו רשעים היו: 'Of the families of Menasheh the son of Joseph' (27:1) - Why is this stated? Was it not already stated, 'the son of Menasheh?' It is to inform you that Joseph cherished the land, as it is stated, 'you shall carry up my bones' (Bereishit 50:25), and his daughters cherished the land, as is stated, 'Give us a possession [among our father's kinsmen].'

2 Rabbi Shimshon Raphael Hirsch - deepening their link to the past "'Let not our father's name be lost to his clan' (27:4) in the mouth of the daughters has an ethical meaning above the mere material interest in vested property. Father, grandfather and great-grandfather had all formed separate branches of the family and in the forthcoming distribution of the land according to families, their names would be perpetuated in the name of the property allotted to them. However, in the case of Tzelofchad the perpetuation of his name would come to an end... and the extraordinary opportunity for its perpetuation through the distribution of the land in the names of the family would be lost and his name would cease to be remembered." Source 2: Talmud Bava Batra 119b תנא: בנות צלפחד חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן "The daughters of Tzelofchad were wise, learned and righteous..." Rabbi Tzvi Shimon: These women were smart. They knew how to present their case in a most convincing manner. According to our Sages, they could even hold their own in a legal debate with Moshe! However, they were not only clever, they were also learned in Jewish law. Our Sages state that they were able to infer from Scripture the minutiae of the laws of inheritance. Finally, they are regarded as righteous women for their commitment to the perpetuation of their father's name.

3 What other quality can we derive from one of the introductory verses above? ב ו ת ע מ ד נ ה ל פ נ י מ ש ה, ו ל פ נ י א ל ע ז ר ה כ ה ן, ו ל פ נ י ה נ ש יא ם, ו כ ל-ה ע ד ה--פ ת ח א ה ל- מ וע ד, ל אמ ר Source 3: Bamidbar Rabba 21:10 י ותקרבנה בנות צלפחד אותו הדור היו הנשים גודרות מה שאנשים פורצים שכן את מוצא שאמר להן אהרן )שמות לב( פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם ולא רצו הנשים ומיחו בבעליהן שנאמר ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב וגו' והנשים לא נשתתפו עמהן במעשה העגל וכן במרגלים שהוציאו דבה )במדבר יד( וישובו וילינו עליו את כל העדה ועליהם נגזרה גזירה שאמרו לא נוכל לעלות אבל הנשים לא היו עמהם בעצה שכתוב למעלה מן הפרשה )שם /במדבר/ כו( כי אמר ה' להם מות ימותו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה איש ולא אשה על מה שלא רצו ליכנס לארץ אבל הנשים קרבו לבקש נחלה בארץ לכך נכתבה פרשה זו סמוך למיתת דור המדבר שמשם פרצו האנשים וגדרו הנשים In that generation the women repaired that which the men blundered. Thus you find [in the sin of the golden calf] that Aaron told [the Israelites], "Take off the gold rings that are on the ears of yourwives" (Shemot 32:2), but the women refused... as is proved by the fact that it says, "And all the people took off the gold rings that were in THEIR ears" (ibid. 3), the women not participating in making the calf. It was the same in the case of the spies who uttered an evil report: "And the MEN... when they returned, they caused the whole community to mutter against him [Moshe]" (Bemidbar 14:36). The women, however, were not with them in their plot, as may be inferred from the fact that it is written... "For the Lord had said of them, They shall surely die in the wilderness. There was not left a man of them save Calev the son of Yefuneh" (Bemidbar 26:65). The text speaks of 'a man' but not of 'a woman.' This was because the men had been unwilling to enter the land. The women (Tzelofchad's daughters), however, drew near to ask for an inheritance in the land (see Bemidbar 27:4)"

4 Stumping Moshe. ה ו י ק ר ב מ ש ה א ת-מ ש פ ט ן,ל פ נ י י הו ה. Other similar incidents: Source 4: Vaykira Ch. 24 יא ו י ק ב ב ן-ה א ש ה ה י ש ר א ל ית א ת-ה ש ם, ו י ק ל ל, ו י ב יא ו א ת ו, א ל- מ ש ה; ו ש ם א מ ו ש למ ית ב ת-ד ב ר י, ל מ ט ה-ד ן.יב ו י נ יח ה ו, ב מ ש מ ר, ל פ ר ש ל ה ם, ע ל-פ י י הו ה. }פ{ יג ו י ד ב ר י הו ה, א ל-מ ש ה ל אמ ר.יד ה וצ א א ת-ה מ ק ל ל, א ל-מ ח וץ ל מ ח נ ה, ו ס מ כ ו כ ל-ה ש מ ע ים א ת-י ד יה ם, ע ל-ר אש ו; ו ר ג מ ו א ת ו, כ ל- ה ע ד ה.טו ו א ל-ב נ י י ש ר א ל, ת ד ב ר ל אמ ר: א יש א יש כ י-י ק ל ל א לה יו, ו נ ש א ח ט א ו.טז ו נ ק ב ש ם-י הו ה מ ות י ומ ת, ר ג ום י ר ג מ ו-ב ו כ ל-ה ע ד ה: "The Israelite's woman's son then blasphemed God's name, and he was brought to Moshe... and he was placed in custody, until the decision of the Lord should be made clear to them" Source 5: Bamidbar Ch. 15 לב ו י ה י ו ב נ י-י ש ר א ל, ב מ ד ב ר; ו י מ צ א ו, א יש מ ק ש ש ע צ ים--ב י ום ה ש ב ת.לג ו י ק ר יב ו א ת ו, ה מ צ א ים א ת ו מ ק ש ש ע צ ים--א ל-מ ש ה, ו א ל-א ה ר ן, ו א ל, כ ל-ה ע ד ה.לד ו י נ יח ו א ת ו, ב מ ש מ ר: כ י ל א פ ר ש, מ ה-י ע ש ה ל ו. }ס{ לה ו י אמ ר י הו ה א ל-מ ש ה, מ ות י ומ ת ה א יש; ר ג ום א ת ו ב א ב נ ים כ ל-ה ע ד ה, מ ח וץ ל מ ח נ ה.לו ו י צ יא ו א ת ו כ ל-ה ע ד ה, א ל-מ ח וץ ל מ ח נ ה, ו י ר ג מ ו א ת ו ב א ב נ ים, ו י מ ת: כ א ש ר צ ו ה י הו ה, א ת-מ ש ה. }פ{ "While the Israelites were in the wilderness, they discovered a man collecting wood on the Sabbath day. Those who found him as he was gathering wood brought him before Moshe... He was placed in custody for it had not been specified what should be done to him"

5 Source 6: Bamidbar Ch. 9 ו ו י הי א נ ש ים, א ש ר ה י ו ט מ א ים ל נ פ ש א ד ם, ו ל א-י כ ל ו ל ע ש ת-ה פ ס ח, ב י ום ה ה וא; ו י ק ר ב ו ל פ נ י מ ש ה, ו ל פ נ י א ה ר ן--ב י ום ה ה וא.ז ו י אמ ר ו ה א נ ש ים ה ה מ ה, א ל יו, א נ ח נ ו ט מ א ים, ל נ פ ש א ד ם; ל מ ה נ ג ר ע, ל ב ל ת י ה ק ר יב א ת-ק ר ב ן י הו ה ב מ ע ד ו, ב ת ו ך, ב נ י י ש ר א ל.חו י אמ ר א ל ה ם, מ ש ה: ע מ ד ו ו א ש מ ע ה, מ ה-י צ ו ה י הו ה ל כ ם. }פ{ "There were, however, some men who had come in contact with the dead, and were therefore ritually unclean, so that they could not prepare the Passover offering on that day. During the course of that day, they approached Moshe and Aaron. 'We are ritually unclean as a result of contact with the dead,' the men said to [Moshe]. 'Why should we lose out and not be able to present God's offering at its set time with the rest of the Israelites?' Moshe said to them, 'Stand by, and let me here what instructions the Lord gives regarding your case'" How could it be? Source 7: Talmud Bava Batra 119a וכך היה רבי שמעון השקמוני אומר: יודע היה משה רבינו שבנות צלפחד יורשות הן, אבל לא היה יודע אם נוטלות חלק בכורה אם לאו, וראויה היתה פרשת נחלות ליכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן; ויודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה, שנאמר: מחלליה מות יומת, אבל לא היה יודע באי זו מיתה הוא ימות, "Rabbi Shimon of Shikmona says: 'Moshe our master knew that the daughters of Tzelofchad were to be heiresses, but he did not know whether or not they were to take the portion of the firstborn... Moshe, furthermore, knew that the man who gathered sticks [on the Sabbath] was to be put to death... but he did not know by which [kind of] death he was to die"

6 Source 8: Rashbam יודע היה משה רבינו שבנות צלפחד יורשות הן - כמו בן שהרי דינין נצטוו במרה כדאמרינן בסנהדרין )דף נו( וכדכתיב שם שם לו חק ומשפט ומעשה דבנות צלפחד בערבות מואב בסוף המ' שנה ועוד דאיכא למילף מפרשת יבמין שהבת כבן כדכתיב ומת אחד מהם ובן אין לו עיין עליו דהא בנות צלפחד משם למדו כדלקמן אם כבן אנו נירש ואם לאו תתיבם אמנו. Source 9: Sifrei Zuta Ch. 15 במשמר בית האסורים כי לא פורש מה יעשה לו, מלמד שהיה משה יודע שהוא חייב מיתה אבל לא היה יודע במה מיתתו. ר' אליעזר ביר' שמעון אומר לא היה משה יודע שהוא חייב מיתה ולא היה יודע במה היא מיתתו שמתשובת הדבר אתה למד ויאמר י"י אל משה מות יומת האיש חייב הוא מיתה במה היא מיתתו אמ' בסקילה: "'He was placed in custody for it had not been specified what should be done to him' (Bemidbar 15:34) - This teaches us that Moshe knew that he [the Sabbath desecrator] would receive the death penalty, but did not know which death penalty he would receive. Rabbi Eliezer b. Rabbi Shimon says, 'Moshe knew neither whether the desecrator deserved the death penalty nor how [if he did deserve the death penalty] he should be killed.'

7 According to our Sages, all the commandments with their minute details were given at Mount Sinai: Source 10: Sifra Behar Ch. 25 וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר, מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני "'The Lord spoke to Moshe on Mount Sinai...' (Vayikra 25:1) - Why does Scripture relate regarding 'shemitta' (that it was commanded) at Mount Sinai? Were not all the commandments given at Mount Sinai?[The Torah states this to teach us that] just as the general principles and the fine details of 'shemitta' were conveyed at Mount Sinai, so were the general principles and the fine details of all the commandments conveyed at Mount Sinai" Source 11: Mahral, Gur Arye ותימה, כיון דקיימא לן דכל התורה ניתנה מהר סיני כללתיה ופרטתיה ודקדוקיה, אם כן למה לא ידע משה רבינו ע"ה דין שידון אותו, ויראה לומר, אף על גב שנתן כללותיה ופרטיה ודקדוקיה, דבר זה נתנה לו על ידי שהיה יכול ללמוד בהיקש או מבנין אב או מדרשה מה, וכאשר לא ידע להבין - הוצרך לומר לו הדבור בפירוש. "If, according to tradition the whole Torah, its general principles, specific details and minutiae were given at Mount Sinai, then how is it that Moshe did not know the law [of the blasphemer]? It would therefore seem that when we state that the whole Torah, its general principles, specific details and minutiae were given at Mount Sinai, it means that Moshe was given the exegetic tools to infer the law by comparing, generalizing or interpreting the text, and any instance in which he was incapable of understanding, then God would have to explicitly reveal to him the law"

8 Source 12: Bamidbar Rabba Ch. 21 כן משה מפני שאמר )דברים א( והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו התיש כחו, משל לשלחני שאמר לתלמידו אם יבואו לך סלעים לפרוט פרוט ואם תבאו מרגליות הביאם אלי באת אצלו חוליא אחת של זכוכיות הוליכה אצל רבו הלך רבו להראותה לאחר אף כך משה אמר הדבר אשר יקשה מכם וגו' באו בנות צלפחד והפליא ממנו ויקרב משה את משפטן לפני ה', כן בנות צלפחד דוברות כך הוא הדין א"ל הקדוש ברוך הוא ולא אמרת הדבר אשר יקשה מכם וגו' הדין שאין אתה יודע הנשים דנין אותו Some hold that the law was hidden from Moshe. There are cases where righteous men have boasted of some matter connected with a precept and the Holy One, blessed be He, weakened their power... Moshe had said, "The case that is too difficult for you, bring to me"(devarim 1:17). When the daughters of Tzelofchad, however, came, He concealed the law from him. The Holy One, Blessed be He, said to him, "Did you not say, 'The case that is too difficult for you, bring to me.' The law with which you are acquainted is decided by the women!" Source 13: Talmud Sanhedrin 8a והדבר אשר יקשה מכם, אמר רבי חנינא ואיתימא רבי יאשיה: על דבר זה נענש משה, שנאמר ויקרב משה את משפטן לפני ה'. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: מי כתיב ואשמיעכם? ושמעתיו כתיב, אי גמירנא - גמירנא, ואי לא - אזלינא וגמירנא! - אלא כדתניא: ראויה פרשת נחלות שתיכתב על ידי משה רבינו, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתב על ידן, ראויה היתה פרשת מקושש שתיכתב על ידי משה רבינו, אלא שנתחייב מקושש ונכתבה על ידו. ללמדך שמגלגלין חובה על ידי חייב, וזכות על ידי.זכאי "Rabbi Nachman son of Rabbi Yitzchak objected: 'Is it written 'And I will answer it?' It is written 'And I will hear it'" (In truth, the passage of the laws of inheritance should have been written through Moshe our teacher, but since the daughters of Tzelofchad were meritorious, it was written through them. [Similarly the passage] of the gatherer of wood [who desecrated the Sabbath] should have been written through Moshe our teacher but since the wood gatherer was guilty, it was written through him, to teach you that harm is imparted through one who is guilty and benefit through one who is meritorious"

9 R. Tzvi Shimon: This principle, "Harm is imparted through one who is guilty and benefit through one who is meritorious," may be understood in several ways. One possible understanding is that God preferred to reveal commandments in response to actual events due to pedagogical considerations. The Torah is not simply a law book listing edicts. It includes large narrative portions. The Torah attaches great value to 'the story.' In fact, the appreciation of the value of stories is a fairly universal phenomenon. The power of the story is in its capacity to rouse the listener and to leave a lasting impression on him. From an educational perspective, it is preferable to teach commandments through a narrative. While this was not always possible, when such an opportunity arose, the Torah preferred to convey commandments in conjunction with the relevant narratives. We are far more likely to remember the severity of the sin of blasphemy after reading about the punishment of one who is guilty of such a sin than by just reading a theoretical formulation of the punishment. A second, and perhaps simpler understanding of the principle "Harm is imparted through one who is guilty and benefit through one who is meritorious," is that God wished to further punish the sinners and praise the righteous. Thus, God revealed the punishments for the sins of blasphemy and the desecration of the Sabbath conjointly with the perpetration of these sins thereby further denigrating the sinners. Similarly, with regard to the righteous daughters of Tzelofchad and the Israelites who were concerned about missing the Passover sacrifice; God wished to reward them for their righteousness and therefore revealed commandments conjointly with their commendable behavior eternally binding them to their respective commandments. Connection between two negative cases? Connection between two positive cases? Go back to the original pesukim!

10 Source 14: Midrash Hagadol (14th century Yemenite collection of derush compiled by R. David Ha-Adeni): "'Moshe brought their case before the Lord' (Bemidbar 27:5). Moshe said, 'All future generations will learn from my seeking advice from a superior.' If Moshe, about whom God testified 'he is the trusted one in all my house' (Bemidbar 12:7), did not judge the case of the daughters of Tzelofchad without seeking advice from God, all the more so should no man speak [i.e.,pass judgment] before one who is wiser than he...but should seek the opinion of those who are greater." Contrast with view above regarding the punishment of Moshe. R. Tzvi Shimon: What prompts Moshe to give us a lesson in humility specifically in relation to the claim of the daughters of Tzelofchad? I would like to propose that the answer to this question lies in the section immediately following the episode of the daughters of Tzelofchad. After God reveals the laws of inheritance, He informs Moshe of his impending death: "The Lord said to Moshe, 'Ascend the heights of Avarim and view the land that I have given to the Israelite people. When you have seen it, you, too, shall be gathered to your kin'" (27:12,13). Moshe is approaching the end of his days. Soon, Yehoshua will replace him as leader (ibid. 18). A primary concern of Moshe is the future well-being and leadership of Israel. Even as he prepares the nation for the future division of the land of Israel amongst the tribes and families, he wishes to demonstrate to them how to grapple with future queries. The people have grown accustomed to asking Moshe for guidance. How will the nation conduct itself once Moshe is no longer? Will it continue to seek guidance from its spiritual leaders? Moshe wished to impress upon the people that they should continue to look to their men of vision for instruction. Moshe himself is not self-sufficient; he seeks the advice of God. Future leaders must emulate this and always look for divine guidance. The nation, in turn, must also continue seeking the word of God from its future prophets and leaders.

11 Source 16: Kli Yakar on Perashat Shlach דבר אחר לכך פירט אנשים, לפי שאמרו חז"ל )ילקוט רמז תשעג( האנשים היו שונאים את הארץ ואמרו ניתנה ראש ונשובה מצרימה )במדבר יד ד( והנשים היו מחבבות הארץ ואמרו תנה לנו אחוזה )שם כז ד(. ועל כן אמר הקדוש ברוך הוא לפי דעתי שאני רואה בעתיד היה יותר טוב לשלוח נשים המחבבות את הארץ כי לא יספרו בגנותה, אבל לך לדעתך שאתה סבור שכשרים המה ואתה סבור שהארץ חביבה עליהם תשלח אנשים, וזהו שלח לך לדעתך אנשים אבל לדעתי היה יותר טוב לשלוח נשים כאמור