בל 05/11825 בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו התובעת: 1 ח. ' א' 2. האגודה לזכויות האזרח בישראל באמצעות עוה"ד שרון אברהם-ויס ו/או דן יקיר ו/או דנה אלכסנדר ו/או אבנר פינצ'וק ו/או מיכל פינצ'וק ו/או עאוני בנא ו/או לילה מרגלית ו/או פאטמה אלעג'ו ו/או באנה שגרי-בדארנה ו/או סוניה בולוס ו/או לימור יהודה ו/או עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח בישראל רחוב נחלת בנימין 75 תל-, אביב 65154 טל': 5608185-03; פקס: 5608165-03 דואל: sharon@acri.org.il נגד הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ככר מסריק 1 תל אביב כתב תביעה כתב תביעה זה עניינו אי טיפול הנתבע בתביעתה של התובעת 1, (להלן: "התובעת") אזרחית ותושבת ישראל, למענק לידה ולמענק אשפוז, שהוגשה בחודש מרץ 2004, עת ילדה את בתה השלישית, ואי תשלום קצבת ילדים עבור בתה זו. מאז שהוגשה התביעה, לפני למעלה משנה, אין הנתבע מטפל בפנייתה, אין הוא משיב לפניותיה ואין הוא מנמק את העדר הטיפול. בנסיבות אלה, עולה העדר הטיפול לכדי שלילת מענק הלידה, מענק האשפוז וקצבת הילדים. בחודש ינואר 2005 הודיע בית החולים אסף הרופא, בו ילדה הנתבעת, כי עליה לשלם את עלות מענק האשפוז לאלתר. 1
חובה הלכאורי של התובעת, המתפרנסת בדוחק מעבודות ניקיון, גורם לה מצוקה רבה, כלכלית ונפשית. התנהלותו של המשיב פוגעת בזכותה של הנתבעת לביטחון סוציאלי, ומהווה שלילת גמלה שלא כדין, בהעדר הליך הוגן ובהעדר זכות שימוע. העובדות התובעת, גב' א' (לשעבר...), הינה אזרחית ישראל. גב' א' נישאה למר נ' א', בשנת 1997, ולבני הזוג שלושה ילדים. שלושת ילדיהם נולדו בבית החולים אסף הרופא (להלן: "בית החולים")..1 תעודת זהות של התובעת מצ"ב ומסומן ת/ 1 תעודת לידה של הבת ס' מצ"ב ומסומנת ת/ 2 בני הזוג מתגוררים מזה כארבע שנים ב..., בבית הוריו של מר א'. קודם לכן התגוררו ב... בבית אמה של התובעת..2 3. שני הילדים המבוגרים יותר של בני הזוג, א' וס', לומדים ב... עם לידת בתה הצעירה הגישה התובעת תביעה למענק אשפוז ולדמי לידה בבית החולים, כפי שעשתה עם לידת שני ילדיה הקודמים. אולם מסיבות שאינן ברורות, טרם טיפל הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, בתביעתה. יצויין, כי בלידת שני ילדיה הקודמים לא נתקלה התובעת בבעיה מעין זו. הן מענק הלידה, הן מענק האשפוז והן קצבת הילדים שולמו לה ללא עיכוב..4 אישור זכאות לקצבת ילדים עבור שני הילדים הבוגרים מצ"ב ומסומן ת/ 3 ביום 16.1.05 נשלח לתובעת מכתב התראה מבית החולים, לפיו עליה לשלם 6,110 ש"ח עבור יום אשפוז ועבור הלידה, לאלתר..5 המכתב מצ"ב ומסומן ת/ 4 עם שחרורה, נמסר לה בבית החולים, כי לא תקבל את מענק הלידה ומענק האשפוז, וכי עליה להסדיר את התשלום לבית החולים במוסד לביטוח לאומי..6 במהלך חודש מרץ 2004, מספר ימים לאחר שילדה את בתה, פנתה התובעת בהתאם לנדרש למוסד לביטוח לאומי, הנתבע (להלן: "המוסד" או "המל"ל"), סניף רמלה, מצוידת בטופס "תביעה למענק אשפוז - בדיקת רציפות ביטוח" שקיבלה בבית החולים..7 2
א 7 התובעת התבקשה להמציא חשבונות חשמל, מים, ארנונה ואישורים מגני הילדים כי ילדיה הגדולים לומדים בהם. לאחר שמסרה את כל המסמכים המבוקשים נמסר לה במל"ל, כי פרטיה יבדקו, אולם למרות שהיא מתייצבת בלשכה ברמלה חדשות לבקרים ומתעניינת בגורל תביעתה, עד היום, על אף שחלפה למעלה משנה מיום שפנתה - טרם נענתה, האישור המיוחל טרם נתקבל, זכויותיה כמבוטחת נשללו וחרב החיוב הכספי מיטלטלת מעל ראשה. טופס התביעה מצ"ב ומסומן ת/ 5 זאת ועוד, קצבת הילדים עבור בתה ס' - אינה משולמת לה. במל"ל רמלה נמסר לה בעל פה, כי רק עם תום הבירור בעניין האשפוז יוחלט אם לשלם לה את קצבת הילדים..8 בסביבות חודש דצמבר 2004 הופיעו שני גברים במקום מגוריה של התובעת, בביתם של חמיה וחמותה. חמיה של התובעת הסביר, כי התובעת נעדרת מהבית מאחר שהיא נמצאת במקום עבודתה. כאשר נשאל היכן הילדים ענה, כי הם בבית סבתם, אמה של התובעת, ב... השניים סרבו להזדהות ולא מסרו שום מסמך, המעיד על כוונת ביקורם..9 בסביבות חודש דצמבר 2004 הופיעו פעמיים במהלך אותו שבוע שני גברים בבית אמה של התובעת ברחוב... לבקשתה של האם הזדהו השניים כחוקרי הביטוח הלאומי ואמרו, כי הם חיפשו את התובעת. האם הסבירה, כי התובעת מתגוררת ב... כמפורט בסעיף 2, וכי היא נמצאת בעבודה. השניים יצאו ולא השאירו שום מסמך..10 בין החודשים ינואר עד ספטמבר 2003 היתה התובעת מובטלת וחתמה אחת לשבוע בלשכת התעסוקה ב... כפי שעולה מכרטיס רישום ההתייצבות שלה..11 כרטיס ההתיצבות בלשכת התעסוקה מצ"ב ומסומן ת/ 6 התובעת עובדת כפועלת ניקיון. היא מפרישה את התשלומים על פי חוק הביטוח הלאומי חודש בחודשו..12 תלושי השכר טרם הלידה מצ"ב ומסומנים ת/ -ד, בהתאם. ביום 1.2.05 פנתה ב"כ התובעת אל גב' נגה גדיש, מנהלת מחלקת אמהות בסניף המוסד לביטוח לאומי ברמלה, עם העתק לגב' ולי מועלם, מנהלת תחום אימהות בביטוח לאומי, ושטחה את טענותיה לעיל. מכתב זה טרם נענה..13 הפניה מצ"ב ומסומנת ת/ 8 14. משפניה זו לא נענתה, נשלח מכתב תזכורת ביום 21.2.05 אף מכתב זה לא נענה. 3
התזכורת מצ"ב ומסומנת ת/ 9 ביום 13.3.05 פנתה המתמחה מטעם הח"מ, תמי קצביאן, אל הגב' יפה מרוז, מ"מ מנהלת אגף המשפחה, שם הושארה הודעה אצל מזכירתה. גב' מרוז לא הגיבה להודעה..15 ביום 15.03.05 פנתה המתמחה בשנית לגב' מרוז. מהשיחה נתברר, כי הגב' מרוז מכירה את פרטי פנייתה של התובעת, והפנייה מצויה בבירור מול סניף הנתבע ברמלה. בסיום השיחה נאמר לשוב ולפנות ביום 17.03.05 בכדי לברר היכן עומד הטיפול בענייננו. בשיחה עמה הבהירה גב' קצביאן את דחיפות הפניה ואת הפגיעה בזכויותיה של התובעת..16 בהתאם לבקשתה של הגב' מרוז, ביום 17.03.05 פנתה אליה המתמחה בשלישית. בשיחה זו נאמר, כי הנושא עודנו בטיפול, וכי טרם נתקבלה תשובתו של האחראי הממונה על עניינים כגון אלו בסניף ברמלה. בשיחה סוכם, כי ב"כ התובעת תשוב ותפנה לגב' מרוז בתחילת השבוע שלאחר מכן..17 ביום 20.03.05 פנינו ברביעית לגב' מרוז, בתקווה, כי תהיה הפעם בפיה תשובה לתביעת התובעת. אולם בדומה לפניות הקודמות, גם הפעם נתבשרנו על ידי הגב' מרוז, כי טרם נתברר עניינה של התובעת אל מול הלשכה ברמלה..18 19. ביום 21.03.05 הושארה הודעה חמישית לגב' מרוז. הגב' מרוז לא הגיבה להודעה זו. ביום 28.03.05, למעלה משנה לאחר הגשת התביעה המקורית, הגיעו לביתה של התובעת בשכ'... שני חוקרים מטעם הביטוח הלאומי, הם שוחחו עם התובעת ולבקשתם סיירו בביתה. החוקרים לא יידעו את התובעת מהו פרק הזמן הצפוי עד שתביעתה תאושר..20 ביום 28.03.05 ולאחר שהתובעת דיווחה לח"מ על הביקור, פנינו בפעם השישית לגב' מרוז והפעם על מנת לברר מהו המועד הצפוי לתום ההליך ולקבלת התביעה. נענו על ידי מזכירתה כי היא אינה במשרד. לפיכך, בקשנו מן המזכירה כי תמסור לגב' מרוז שתיצור עם הח"מ קשר בהקדם. עד לכתיבת שורות אלה, חרף הזמן שחלף, טרם הגיבה הגב' מרוז להודעה..21 הנה כי כן, חלפה למעלה משנה מיום הגשת התביעה, כל מאמציה של התובעת, בכתב ובעל פה להבין מדוע נשללה זכאותה למענק האשפוז והלידה וקצבת הילדים עלו בתוהו, הנתבע מתנהל באיטיות משוועת ועל אף שלאחר שנה שלח סוף סוף חוקרים מטעמו הרי שהליך הבירור טרם תם וסופו מי ישורנו. שלילת הגמלה בפועל בעינה עומדת, ומשכך, לא נותר לה אלא לבוא לפתחו של בית דין נכבד זה..22 4
הטיעון המשפטי שלילת המענק - אינה כדין התובעת, תושבת ישראל, עונה על הגדרת "מבוטחת" בביטוח אמהות על פי סעיף 40 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" או "החוק"), ולכן זכאית למענק אשפוז ומענק לידה על פי סעיף 42 לחוק, וכן לקצבת ילדים עבור בתה הצעירה על פי סעיף 66 לחוק..23 העדר מענה לפניות התובעת במשך למעלה משנה מהווה בפועל שלילת גמלה בניגוד לחוק ופוגע בזכות התובעת לביטחון סוציאלי, להליך הוגן ולזכות טיעון, ומנוגדת לכללי הצדק הטבעיים..24 פגיעה בביטחון הסוציאלי שלילת המענק פוגעת בזכותה של התובעת לביטחון סוציאלי, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שיפורט להלן..25 אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, הנתבע, מפרט "עיקר תפקידו של ביטוח אמהות להבטיח תנאים בסיסיים ליולדת וליילוד, ולפצות את היולדת העובדת על אבדן הכנסה עקב ההריון והלידה..." ר' http://www.btl.gov.il/btl_indx.asp?name=amhut&type=g.26 הנה כי כן, על פי קביעת המשיב עצמו, ביטוח האמהות מיועד בראש ובראשונה להבטיח ליולדת את התנאים הבסיסיים, הדרושים לה בסמוך לשעת הלידה..27 אי תשלום קצבת הילדים מהווה אף היא פגיעה בזכות התובעת ובתה לביטחון סוציאלי, שהוא תכלית חוק זה. כדברי השופטת סמט:.28 "מטרת קצבת הילדים... - כשמה כן היא. מטרתה להקל על משפחות שלהן ילדים קטינים. תכלית החוק הייתה להקל ולתמוך במשפחות עת ילדיהם קטנים". עב' (תל-אביב-יפו) - 1191/98 בל קלנר - המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 99(2) 1172 1177. ס' 9 לאמנה הבינ"ל לזכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות, אשר אושררה ע"י ישראל (כתבי אמנה 1037, כרך 31, עמ' 205) של כל אדם לביטחון סוציאלי, לרבות ביטוח סוציאלי". קובע: "מדינות שהן צד באמנה זו מכירות בזכותו.29 5
30. ס' (1) 11 לאמנה קובע, כי: "מדינות שהן צד באמנה זו מכירות בזכות כל אדם לרמת חיים נאותה עבורו ועבור משפחתו, לרבות מזון, מלבושים ודיור נאותים ולשיפור מתמיד בתנאי קיומו. המדינות כאמור ינקטו צעדים מתאימים כדי להבטיח את מימוש הזכות האמורה, ולתכלית זאת מכירות בחיוניותו של שיתוף פעולה בינלאומי המבוסס על הסכמה מרצון". בתי המשפט בישראל הכירו זה מכבר בזכות לביטחון סוציאלי להגנה חוקתית הכלולה בגדרו של כבוד האדם: כזכות אדם הראויה.31 "...המגמה להכיר בביטחון סוציאלי כזכות אדם חברתית וכמרכיב חיוני בשמירה על כבוד האדם. זכות זאת - שהוכפפה ליכולת הכלכלית של כל מדינה ומדינה - הוכרה כבר בשנת 1948 בסעיף 22 להכרזה האוניברסלית על זכויות האדם RIGHTS).U IVERSAL DECLARATIO OF HUMA הזכות לביטחון סוציאלי, לרבות ביטוח לאומי, מעוגנת גם באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, סוציאליות וחינוכיות שנכנסה לתוקף בשנת 1976( I TER ATIO AL.(COVE A T O ECO OMIC, SOCIAL A D CULTURAL RIGHTS בג"צ /890 99 מיכאל חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נד (4) 423, 429-430 כפי שעולה מעובדות המפורטות לעיל, בענייננו התעלם כליל הנתבע ממטרות החוק בעניין ביטוח אמהות וקצבת הילדים והפקיר את התובעת למחסור כלכלי. חרף תחינותיה החוזרות והנשנות של התובעת במשך למעלה משנה, בחר הנתבע להתעלם, ולמעשה שלל את זכאותה תוך פגיעה בזכותה לביטחון סוציאלי..32 פגיעה בכללי הצדק הטבעי אי מתן מענה ואי תשלום מענק הלידה ומענק האשפוז ליולדת, הנעשים מבלי לתת לה אפשרות סבירה לשימוע, מנוגדים לעקרון הגינות ההליכים ולכללי הצדק הטבעי..33 כלל מושרש הוא, כי על רשות מינהלית לנהוג בהגינות: בג"צ ברמן ואח' שר נ' 3/58.34 הפנים, פ"ד יב 1493 (להלן- פס"ד ברמן). 35. הכלל חל ביתר שאת על הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, המופקד על הבטחון הסוציאלי: 6
י( "...בענייננו מדובר בביטחון סוציאלי, ועל כן חובת הנאמנות של המוסד לביטוח לאומי כלפי האזרחים גדולה עוד יותר. למעשה מדובר כאן ב"טריאליות" נורמות מן המשפט הפרטי, נורמטיבית - חלות על העניין עליהן כנדבך נוסף חלות נורמות מן המשפט המנהלי מכוח חובת הנאמנות המיוחדת של גוף ציבורי כלפי הציבור, ועל שתי מערכות נורמות אלו חלות נורמות משטח הביטחון הסוציאלי.. ". בל (חי') 1453/98 שדיה מוחמד קבהא - המוסד לביטוח לאומי, פסק דין מיום 19.1.04 התעלמותו של המוסד מתביעתה של התובעת, ואי מתן מענה במשך למעלה משנה הינם בבחינת "סחבת", המונעת מהתובעת את זכויותיה, המגיעות לה על פי חוק. אם יש למוסד טענות נגד התובעת, יתכבד ויבחן את עניינה, יעמת אותה עם החשדות, אם ישנם כאלה, ויאפשר לה לטעון את טענותיה. אולם, אי מתן מענה והעדר טיפול מנוגדים לכללי המינהל התקין. בית המשפט העליון כבר הביע מורת רוחו בעניינים כגון דא, ואף הטיל הוצאות על המוסד לביטוח לאומי בגין פגיעה בזכויות אזרח לקבלת שירות ויחס הוגן..36 ר' בג"ץ 10629/02 כרמי נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נח (1) 369. זכות הטיעון העדר מענה מהווה בפועל שלילת הזכאות למענק. שלילה זו נעשתה בהעדר כל שימוע. מצוות ההגינות המנהלית כוללת בראש ובראשונה את חובת הרשות לאפשר לפרט להשמיע טענותיו בטרם תפגע באופן ישיר וממשי באינטרס אישי שלו. וכך נאמר:.37 "לא יורשה גוף אדמיניסטרטיבי- ואפילו אדמיניסטרטיבי טהור (לא מעין שיפוטי)- לפגוע באזרח פגיעת גוף, רכוש, מקצוע מעמד וכיוצא בזה, אלא אם כן ניתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני הפגיעה העתידה." (פס"ד ברמן, שם). כ" יום יש מקום לומר כי חובת השימוע אינה נובעת מהנחה פרשנית, אלא היא כלל מהותי" ' זמיר הסמכות המינהלית (1996) 796 ב'). בהקשר זה מן ראוי לצטט את דבריו של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק:.38 "גם בהיעדר הוראה (כללית או מיוחדת) בחוק, דין הוא כי סמכות שלטונית צריכה להיות מופעלת על פי כללי הצדק הטבעי. מכאן הכלל כי בטרם תופעל 7
ב( סמכות שלטונית הפוגעת בחירותו של הפרט, תינתן לאותו פרט זכות השמיעה. בג"צ 2060/97 וילנצ'יק נ' הפסיכיאטר המחוזי- תל אביב, פ"ד נב (1) 697, 714. הפסיקה החילה את חובת השימוע על מגוון רחב של החלטות רשות. כך, למשל, חובת השימוע חלה כאשר רשות מינהלית מבטלת רשיון (ראה בג"צ 113/52 זקס נ' שר המסחר והתעשייה, פ"ד ו' 696), או כאשר רשות מינהלית מחליטה על הוצאת עובד לפנסיה מוקדמת (ראה בג"צ 654/78 גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לה( 2 ) 649), או על החלטת רשות מינהלית לבטל מינוי למשרה ציבורית (ראה בג"צ 727/88 עווד נ' השר לענייני דתות, פ"ד מב( 4 ) 487) וכדומה..39 לאור תחולה רחבה זו של חובת השימוע ברי, כי חובה זו חלה, וביתר תוקף כאשר הדברים אמורים בהחלטה מינהלית, השוללת מענק, שמטרתו, כפי שפורט ברישא, "להבטיח תנאים בסיסיים ליולדת וליילוד"..40 חוסר סבירות מכוח עקרונות המנהל התקין, מחויבת הרשות לנהוג בפניות המגיעות לפתחה בתום לב ובסבירות. בתוך כך, על הרשות לטפל בבקשות משך זמן סביר ולהימנע מ"טרטור" הציבור ומ"סחבת" מיותרת. בענינו, התארכות זמן הטיפול אינה סבירה..41 מהו אותו משך זמן סביר בו על הרשות לקבל החלטותיה? סעיף 11 לחוק הפרשנות, תשמ"א- 1981, קובע דלהלן:.42 "הסמכה או חיוב לעשות דבר, בלי קביעת זמן לעשייתו משמעם שיש סמכות או חובה לעשותו במהירות הראויה ולחזור ולעשותו מזמן לזמן ככל הנדרש לפי הנסיבות". (הדגשה אינה במקור). 43. על אותה "מהירות ראויה" ניתן להקיש מהוראות חוק וכללים שונים: א. הוראות סעיף 7 ( לחוק חופש המידע, תשנ"ח- 1998, קובעות כי "הרשות הציבורית תודיע למבקש המידע ללא שיהוי, ולא יאוחר מ- 30 ימים מקבלת הבקשה, על החלטתה בבקשתו...". ב. הוראות סעיף 2 א( ( לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט- 1958, קובעות: "נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות 8
שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה". ג. פרק מספר 61 בתקנון שירות המדינה, שכותרתו "שירות לקהל", קובע חובה על עובד להשיב תשובה ענינית בתוך 14 ימים. ואם אין העובד מסוגל לתת תשובה תוך פרק זמן זה, עליו לתת תשובת ביניים תוך 14 ימים "בציון הזמן המשוער למתן תשובה ענינית". הנה כי כן, טיפול הנכלל בגדר "המהירות הראויה" הינו טיפול מסור וענייני, המטפל בבקשה מבלי להתמהמה לשווא. לפיכך, ובהיקש מהוראות חוק אחרות לענייננו, נראה כי משך הזמן הראוי לטיפול בפניות כגון דא אינו עולה על 45 יום. משך זמן זה מאפשר לרשות לבחון את עניינה בנחת ובכובד ראש ואינו פוגע בזכות האזרח לקבלת שירות ויחס הוגן שעניינם יטופל בהקדם, שלא לצורך..44 ודוק, אף לו מדובר היה בענייננו, בפנייה מורכבת הדורשת משך זמן ארוך יותר, שומה היה על המשיב ליידע את התובעת על כך ולעדכנה בהליך הטיפול בפנייתה. קל וחומר בפניה נשוא התביעה דנן, שהעובדות, כפי שמפורט לעיל, אינן מסובכות..45 אשר על כן מתבקש בזאת בית הדין הנכבד, כדלקמן: 1. להורות לנתבע לשלם לתובעת מענק לידה ומענק אשפוז בגין לידת בתה ס'. להורות לנתבע לשלם לתובעת קצבת ילדים החל מחודש מרץ 2004, בגין.2 לידת בתה ס'. להורות לנתבע כי בעתיד, עליו לענות לפונים אליו ולברר את עניינם בתוך 45 יום, תוך פירוט הסיבות לשלילה העתידה, ותוך מתן אפשרות סבירה לאדם העתיד להיפגע להשמיע טיעוניו בטרם תתקבל החלטה בעניינו..3 היום, 3 באפריל 2005 שרון אברהם -ויס, עו"ד ב"כ התובעת 9