הצעת פתרון בחינת הבגרות בעברית )שאלון א'( חורף 1023 שאלון 120,022207 הצעת הפתרון הבחינה בעברית )שאלון א( נכתבה עלידי דפנה עמית, סהר שוקר ועופר סלמן שגיא, מורים ללשון בבתי הספר של לחמן. פרק ראשון הבנה והבעה שאלה מספר 2: הנמענים הנוספים אשר אליהם כוונו תעודות בית הספר בראשית ההתיישבות היהודים הם גורמים בקהילה שהיה להם עניין בבית הספר ואוכלוסיית הסביבה כולה. בנוסף, התעודות כוונו גם לאנשי הישוב היהודי בארץ ישראל ולאלו שישבו בארצות אחרות והתעניינו בנעשה בארץ ישראל. התעודות כוונו אל נמענים אלו כיוון שבאופן זה נוצר דיאלוג עם הציבור שהתעניין בנעשה בארץ ישראל ובהקמת בית ספר עברי. התעודה חיזקה את תודעת הזהות של אלה שהתעניינו במוסד החינוכי או של מי שהיה לו קשר כלשהו עם המוסד. הצעת תשובה תומכת: אני תומך בהפניית התעודות בראשית ההתיישבות בארץ גם לנמענים נוספים פרט להורים ולתלמידים, מכיוון שאני סבור שבאופן זה מתקבלת לכל הסביבה ההוכחה שעם ישראל חי, קיים ומתפתח. אחד התחומים החשובים בהם הוא מתפתח הוא תחום החינוך. לתעודה יש כוח להוכיח את הקיום של המוסדות העבריים, ובפרסום שלה אנו מוכיחים גם לסביבה כולה שאנו קיימים ומתקדמים. ביסוס לדבריי מן המאמר ניתן לראות בשורה 02: "התעודה העברית באה לחזק את תודעת הזהות של מי שהתעניין במוסד החינוכי...". גם בשורה 05: "בדיעבד נעשתה תעודה זו מסמך בעל חשיבות היסטורית שממנה אנו למדים על הקמת בית ספר עברי בארץ ישראל". הצעת תשובה מתנגדת: אני מתנגד להפניית התעודות בראשית ההתיישבות בארץ לנמענים נוספים, פרט להורים ולתלמידים. אני סבור שהתעודה הינה מסמך אישי וכן גם המסרים הכתובים בה, עלכן יש עניין בה לתלמיד ולהוריו בלבד. בנוסף, התעודה מכילה מידע על הישגיו של כל תלמיד ואין עניין לציבור הרחב בהישגיו של הפרט. ביסוס לדבריי ניתן לראות במאמר בשורה 13: "עדיין ממשיכות התעודות לשדר למעיין בהן מסר אישי". בנוסף, גם בשורה 13 ישנו ביסוס המחזק את דבריי: "יש תעודות שבהן פורט מידע על הישגיו של כל תלמיד בתחומי משנה של מקצוע מסוים".
שאלה מספר 1 המילים שמשפט זה מדגים: "אני מאמין" )שורה 13(. ניתן ללמוד מן המשפט במירכאות בקטע 0 על התפיסה החינוכית של בית הספר, והיא שאיפתו לקבלת השונות. בבית הספר מאמינים שכל תלמיד שונה מחברו ואין אחד עולה על חברו. השונות קיימת בכל אחד מעצם היותנו בני אדם שונים בנפש, כאילו בכל אחד מאתנו שוכנת "ציפור נפש" ייחודית לו ועלכן יש לכבד כל אדם באשר הו ניתן ללמוד מתעודות אשר פורטות מידע על הישגיו של כל תלמיד בתחומי משנה של מקצוע מסוים שהן נותנות משמעות ומשקל להישגיו הלימודיים בבית הספר. בית ספר כזה מעניק חשיבות להישגיות ולפיתוח המקצועיות בתחומי הדעת השונים בכך שהוא מפרט בפני התלמיד מהם המרכיבים השונים של ציוניו ושל ידיעותיו בתחום דעת מסוים. בנוסף, ניתן ללמוד שבית הספר מתמחה במקצועות הלימוד אותם הוא מלמד. שאלה מספר 3 המידע בקטע 3 על המקצוע "חשבון" דומה למידע בקטע 1 על המקצוע "לשון עברית" בכך ששני המקצועות הינם מקצועות המחולקים לתחומי משנה שונים המרכיבים את המקצוע. המידע הניתן בקטע 3 על "מצב ידיעותיה בלימודים" במקצוע "חשבון" שונה מן המידע על מצב ידיעותיו במקצוע "לשון עברית" בקטע 0 בכך שבקטע מספר 0 הדיווח הינו קטגורי/מדורג ישנן אפשרויות הערכה נתונות וקבועות אשר ניתן להעריך בהן כל תלמיד לפי יכולותיו, בעוד שבקטע מס' 3 ישנו דיווח מילולי חופשי ללא מיון היכולת עלפי קטגוריות קבועות מראש. פרטי מידע שהורי התלמידה יכולים ללמוד על בתם עלפי הפתיח של התעודה בקטע 3: משך תקופת לימודיה )משנת תר"ס עד סוף שנת תרס"ה(. התנהגות בתם )מצטיינת(. תחושתה כלפי הלימודים )אהבתה ללימודים(.
שאלה מספר 4 שתי שיטות ההערכה השונות של הישגי התלמידים עלפי מאמר ב' והמאפיינים שלהן: שיטת הערכה עלפי ציונים מספריים )הערכה כמותית( ישנם ציונים מספריים המשקפים את הישגי התלמיד והם מדורגים במספרים עלידי המורים. שיטת הערכה מילולית )הערכה איכותית( בשיטה זו ההערכות נכתבות במילים ומציגות את התלמיד על שלל תפקודיו: הלימודיים, החברתיים והרגשיים. לעיתים אף התלמיד שותף בכתיבת ההערכות. הצעה לתשובה התומכת בשיטה המספרית: אילו הייתי חבר במועצת התלמידים בבית הספר שלי הייתי ממליץ להנהלת בית הספר לנקוט בשיטה המספרית לצורך הערכת הישגי התלמידים. אני סבור ששיטה זו עדיפה על השיטה המילולית כיוון שבאופן זה התלמיד יכול לדעת את מיקומו ביחס לעצמו )ישנו טווח ברור מהצלחה לכישלון(, וכן למדוד את השיפור שלו באופן ברור ומדויק. שיטה זו היא הוגנת ואובייקטיבית יותר בעיניי משום שהיא נסמכת על חישובים מספריים ללא חוות דעת או התערבות של מורה. בנוסף, גם ביחס לחברים נוספים יש לתלמיד יכולת לדעת את מיקומו הלימודי. אני חושב שגם מבחינת בית הספר עדיפה שיטה זו, שכן היא מאפשרת לבית הספר לקבל מידע על כיתות שונות בשכבה מסוימת ולפעול בהתאם. הצעה לתשובה התומכת בשיטה המילולית: אילו הייתי חבר במועצת התלמידים בבית הספר שלי הייתי ממליץ להנהלת בית הספר לנקוט בשיטה המילולית לצורך הערכת הישגי התלמידים. אני סבור ששיטה זו עדיפה על השיטה המספרית כיוון ששיטה זו מאפשרת מגוון רחב יותר של הערכה ואינה מוגבלת מבחינת התוכן. בנוסף שיטה זו מאפשרת אוטונומיה למורה להתייחס לא רק להישגים המספריים של התלמיד אלא למכלול התפקוד שלו במקצוע מסוים. בנוסף, ישנה התייחסות אינדיווידואלית לכל תלמיד וכל תלמיד חש שהדברים נכתבו עבורו במיוחד. נימוק נוסף, נובע מכך שישנם תלמידים שההישגים המספריים שלהם נמוכים מאוד בשל קשיים, חרדת בחינות ועוד, והערכה מספרית אינה מבטאת באופן מלא את יכולותיהם המלאות. המטרה הנוספת של התעודה, לפי כותבת מאמר ב', היא שמועד קבלת התעודה הוא הזדמנות לשיח עם הילד ולחיזוק הקשר בינו לבין הוריו. לדבריה, אין זה כלכך משנה מהי שיטת ההערכה של כל תעודה אלא חשוב אופן התגובה של ההורים לעצם קבלת התעודה. זוהי הזדמנות לשיחה עם הילד ולבירור תחושותיו.
שאלה מספר 5 מטלת סיכום המאמר "תעודה ומסרמבט היסטורי" המעובד עלפי לוי אריה, והמאמר "תעודות בית הספר כיום" המעובד על פי קסטןשפירא שרון עוסקים בנושא תעודות ביתהספר בישראל, בעבר ובהווה ובמטרותיהן. על פי מאמר א', במשך מאות שנים שימשו התעודות אמצעי לקיום דיאלוג בין מורים לתלמידיהם. בנוסף, התעודות גם יצרו דיאלוג עם הקהילה הרחבה שהיה לה עניין בבית הספר ואף עם הסביבה כולה. התעודות שהונפקו בעברית שימשו כבשורה לציבור שהיה מעוניין בקיומו של בית ספר עברי לאנשי הישוב היהודי בארץ ישראל וגם לאלו שישבו בארצות אחרות. מטרה נוספת לתעודה הייתה חיזוק תודעת הזהות עם המוסד החינוכי שהנפיק את התעודה. גם לאחר הקמת המדינה ולאחר הקמת מערכת חינוך ממלכתית בארץ ממשיכה התעודה לשדר מסר אישי, תרבותיערכי ומסר חינוכי. בחלק מן התעודות כיום ישנו אפילו פירוט על הישגיו של כל תלמיד בתחומי משנה של מקצועות הלימוד. במאמר ב' מוסיפה הכותבת, שאמנם מטרת התעודה היא לשקף את הישגי התלמיד באופן מספרי או מילולי, אך מטרה חשובה, לדעתה, היא ההזדמנות שמעניקה התעודה לחיזוק הקשר בין ההורים לילדים באמצעות שיח על תחושותיו עם קבלת התעודה. פרק שני אוצר המילים והמשמעים ושם המספר שאלה מספר 6 גיליון נייר שעליו מתועדים הישגיהם בלימודים של התלמידים מאז תחילת שנת הלימודים. זוהי הגדרה קלאסית, משום שהיא מכילה הכללה )גיליון נייר( והבחנה )שעליו מתועדים הישיגהם של התלמידים מאז תחילת שנת הלימודים( תעודת בגרות שאלה מספר 7 מין זכר שורש נשג נטיות דקדוקיות סמיכות יחיד, רבים, סמיכות רבים )1( רובד הלשון של המילה הוא לשון חכמים )לשון חז"ל(. האות הקטנה 'ת' הצמודה למילה 'השג' משמאל מציינת את המילה 'תלמוד' ומעידה על רובד זה. כאשר יש הבדל בין כתיב מלא )בלתי מנוקד( לכתיב חסר )מנוקד( המילון מציג את שתי הצורות, כדי להנחות בצורת הכתיב הנכונה.
שאלה מספר 8 תשובה תשובה שאלה מספר 9 תשובה שאלה מספר 20 תשעה מקצועות הלימוד בקטע מספר שתיים שלושת הקטעים אלף שמונ ה מאות תשעים ותשע הסעיף השלושהעשר פרק שלישי תחביר ומערכת הצורות תחביר שאלה מספר 22 משפט I פשוט משפט II איחוי )מחובר( משפט III מורכב משפט IV פשוט משפט IV משלים שם )לוואי( התפקיד התחבירי של הצירוף "בארץישראל" זהה בשני המשפטים. במשפט I מתייחס הצירוף לשם הפעולה 'ההתיישבות', ולפיכך זהו משלים שם. במשפט IIמתייחס הצירוף לשם הפעולה "הקמתו", ולפיכך גם כאן זהו משלים שם.
שאלה מספר 21 הנושא התעודות; הנשוא שידרו המשפט הראשון הוא פשוט, ואילו המשפט השני הוא מורכב )יש בו פסוקית( משלים פועל נושא משלים פועל משלים שם )1( שאלה מספר 23 המשפטים המבטאים אותו יחס לוגי כמו במשפט הנתון הם: מאחר שהילדים מקבלים תעודה בט"ו בשבט, הם זוכרים תקופה זו. הילדים מקבלים תעודה בט"ו בשבט, לכן הם זוכרים תקופה זו. הקשר הלוגי המשותף הוא סיבה ותוצאה. סוג תחבירי של המשפט: מורכב הקשר הלוגי של המשפט: תנאי
שאלה מספר 24 אתמול דפדפתי באלבומים ישנים של הוריי משפט פשוט באחד האלבומים מצאתי תעודה שאבא שלי החביא בתוך מעטפה משפט מורכב גיליתי על אבא דברים חדשים משפט פשוט שם עצם + שם תואר שם עצם + כיוני קניין )כינוי שייכות( אלבומים ישנים דברים חדשים הוריי אבא שלי צירוף סמיכות הבנת הוראות תחומי משנה רמת הישגים כתב יד צירוף שם עצם + שם תואר היישוב היהודי חשיבות היסטורית
מערכת הצורות שאלה מספר 25 הפועל הבניין הגוף )לפי ההקשר במשפט( שם פעולה באותו בניין מ ש ק פ ים פיעל נ ת נ ים נפעל נסתרים ה נ פ ק ו הופעל נסתרות מ ב ט ל ת פיעל נסתרת ביטול נ ת נ ים סביל מ ב ט ל ת פעיל הפועל היוצא דופן נלמדו; הבניין שלו נפעל פעל קל י ל מ ד ו )1( שאלה מספר 26 הפועל על פי הקשרו בקטע השורש הבניין הגוף הזמן/הדרך ת ק ב ל ו פיעל עתיד ה ת מ ק ד ו ציווי ד ב ר ו פיעל ציווי ה צ יב ו יצב הפעיל ציווי ה ש ת ד ל ו שדל התפעל ציווי ד. המשותף הוא גוף התקשרו אליי בבקשה כאשר תסיימו את הבחינה. קבלה )קבלת(, שיתוף
שאלה מספר 27 בסיס וצורן סופי שורש במשקל זהות אישי הצלחה מסמך שאיפה אישי = איש + צורן סופי Xי הצלחה = שורש צלח + משקל ה ק ט ל ה תשובה מספר I שאלה מספר 28 ד. כולן שמות תואר דגול שורש במשקל מרכזי בסיס וצורן סופי המילה ש נ ת יו ת מכילה צורן גזירה )שנה+ Xי( וכן צורן נטייה של רבות )שנתי + Xות( ה מ ש יכ ו ה כ נ ס ו