המעשר והתרומה

ספר המעשר והתרומה 4 יכיל בו בל הלכות תרומות ומעשרות הנוהגות בזמן הזה פרטיהן לכל ודקדוקיהן מ י ר ס ד עלפי הכרעת הרמב"ם ז"ל, טור ושלחן ערוךיודה דיעהסימן של"א ושארפוסקים המפורסמים להלכה עם מראה מקומות וציונים מפורטים על כל הלכה והלכה. רצוף לזה קונטרם הודיית המעשר ונוסחת הפרשת תרומות ומעשרות חחתקוהשנשלאיושרוס וז ר ז ה ב 8 ת 8.0 ח 00 ש"שזשפא."א"א סביב לו אשר בשם בי ת האוצ ר י;רא הכו"ל אוכף ה"כות והער,ת היוניןט~קק'זבותיגו הראשונים וגדולי האחרונים מפרשי הש,ס בבלי וירושלמי המשגה והתוספתא ער אחרוגי זמננו ולקוט גרול מכמה ספרי תשובות רבנן קמאי ובתראי מסודר בסדר נכון ומועיל ובלשון צח וקל דבר דבור אפניו על חובר דןב עובו 5 נ 5 ר' ה 5 ווא בהרב בעזר השם עלידי בער שליט"א גרוש 5 בברג מחבר ספר תורת השמיטה עיקר' רי:י שביעית בעיה"קיר ך ןש לייםג' תובב"א בשת הביאו את כל המעשר אלבית האוצך )מ"ני ח ------ - ---------------- דפוס יהודה עמרם "איתאח" מחנה-יהודהירושלים. 5-----------------------------

אלה אזכרה.,.,מימירתי המנוחה מרת 81'84 א ע"ה בת אא"ז הרב הגדול החריף ובקי בהדרי תורה י 8 א מרבים שלשלתהיותסין מוהר"ר 4184'821 זצ"ל )נאר ט"ז כסלו חרם"ד( בהרב חג' המפורסם מוהר"ר 183 מ 841 2118311 זצ"ל *( )יא 1 "י מרת שיא בה הר"ר חנוך וונרל הלוי ו"ל, נ' י"ו אלו", מהירידנא, שנקטפה באביב ימיה בכ*ד מנחם אב התרס"ט, תנצב"ה. ויהי זכרה ברוך..( כן תוארו על ידי הגאונים האדירים רבי חיים הלוי סאלווייציג ז?"ל, ורבי שלמה זלפן סנרר גהגח שפירא ז?"ל ועוד בהסכסוהיהם על סטר דרך החיניך של אא"ז וצ"ל וכ 2 :ו 1. מך"זז הרב נכוחות פמ*ם מהור*ר 33811 לוקה לעילום בר"ח מנ"א התרע"ח, המגיד מישיים צדיק מפורסם מרקרק במעשים דובר 4 נ 1 נ' זצ"ל בהר"ר משה ורב ז"ל 'נפטר י' כסלו ט-ג(, תנצב.ה. )בסוף הספר יבואו שרטוטים אחדים לרמותו הרוחנית( ובני בכורי משיב נפשי היניק 4 נ 1 מ' 13811 ז*ל שנקטף באבו בליל ב' ח' מנ"א התרפוו, ולמשנהו תשנ"ע בר' אלול צ"ז, תהי נצב"ה. וע*א. ז 1 מ 8881 8113 למורי ורבי הרב הגדול בתורהויראת שמים טהורהשייףעיילושייףנפיק וגריס באורייתא תרירא הקים עולה של תורה וזהיר במרת החומש אף בימי צוקה וצרה כש"ת רבי 284 מ 2181 נ 8 318 נ 18 ן בהרב ר' הייםבנימין הלוי קאצנעלנבויגין זצ"ל, יצאה נשמתו בטהרה מעוטר בתפילין בבוקר יום ראשון כ"א שבט התרפ"ד. מאת אחר מאלפי תלמיריו מעריציו ה מ ח ב ר

חבגי נזר אבן האזל שמות התשובותוהספרים אשר באוזכרונם בספרנו זה אבקת רוכל אדמת קדש )שו"ה( התרשה חבל יעקב חבת הקדש חזון אי'ש יחזקחל אדמת קדש )גבולי הארץ( חזון חיים וחסד חלת לחם אהל אברהם איר שמח אורים גדולים אחיעזר אחרית השנים אמרי בינה ארץ חפץ ארץ חיים אשי השם ביאור הגר"א בית לחם יהודה בית ד'נו של שלמה בית רירב"ז ברכי יוסף דברי שא 1 ל דגמ"ר דרך המלך היו עשי- החיים ה-כות קטנות המקבה העמק ואלה חתורה והמ?וה חתם סופר טי "י ת יר אליהו 'שועות מלכו יש"ש כלי חמדה כפתור ופרח כרם צ'ון לחם יהודה מבי"ט מהרי"ס מהריט"ש מהריט"ץ מהריק"ו מהריק"ש מהרט"א מהרשד"ם מהרש"א אלפנדרי מהרשאם מחנה אפרים מטה יוסף עפזי סדר האזב - ---- ------------ ------ חנוך זונדל גרוסברג ירושלים עיר עתיקה ארץ-ישראל מים חיים מלאכת שלמה מנחת חנוך מעייני החכמה מעשה רוקח מראה הפנים מרכבת המשנה משנה ראשוגה משנה למיך משנת ר-ב משנת ר' עקיבה משפט כהן 3 ידע ביהודה נתה-מ עטרת פז עצי לבונה ערוך הקלחן עשר תעשר פ"ת השלחן פני יהוטע פההי תשובה צ'ץ הקדש צל"ח צפנת פענח קול סופר קול גדול קצה"ח ראש יוסף - ---- ה כ ת 1 ב ת : ראב חשכנזי רדב"ז רמב"ן רעק"א רש"ש עמאגת אריה שאלתות שדי חמד שדה הארץ שכנה "נ של' ה שלחן גבוה שכחת יו"ט שנות אייהו שנות חיים שער המים שער המלך שער המצות שערי צדק תיס' יי"ס תוס' חרשים תוס' אנשי שם תוס' בן יחיאל תורת הארץ תורה מציון תפא" י תפאי"ע חנא דבי אליהו ------------------ ), א 5 8 1 ל( א );.מנ.ש 5155115 ק 5581515!שנ ן 11 כ(.ןע 14 נ(

פנינו 5 יצחק אייזיק הסכמתרבותינו הגאונים מארי דארעא דישראל ה 5 וי הרצוג הרב הראשי יארץיישראי החופעיה"ק ירוש 5 ים ת"ו ב"ה, ירוש 5 ים עיה"ק ת" 1,י"ד אדר ס', תפרי"ח בעיר עז לנו ירושלים ת"ו צבי פסח במוהרי'ל ואב"ד רב כ!י"אנק רעיה"ק ירישלים תוגב"א."ז "חדש אדר ב' צ"ח. וכו' מוה"ר הנוך הנני להגיד בזהכי נשאתי ונתתי אי איופעמים במו'מ של ה 5 כה וביחוד חנךל גראסבערג יצ"וחדמבף בעניני זרעים עם כבוד הרב המאוה"ג על" 'טבישיבות פעה"ק הראני איזה החריף ובקי סיני ועוקר הרים עדיולגאון קתטרסים מספרו "המעשר והתרומה" אוטד הוא מתכוק 5 הוציא 5 אור עולם, ר' חנ 1 ך ז 1 נדל גראסבערג הי"ו מגדולי הישיבות בפעי"ק ת'ו והוא קבוץ הלכות תרומות ומעיןרות, וגםעיינתי בחוברת תורת השמיט ה א'טר כידוע,טמיים ג?ות.שראל מעל שיצא ממנו זה מקרוב וגם בקונטרסים אדמתו נעשה מקצוע זה של ההלכות בארץ כהלכתא למשיחא התלףות ש 5 ספר "המעשר והתרומה" שהוא מוציא עתה לאור ומצאתי כי התמחה וכשדה 5 א נעבד עד שגם גדלי הדור במצוות הת 5 ויות בארץ בהצטיינות לא נתנו לב לברר הלכית הללו להתתם מרובה וכי ספריו במקצוע הגרול בעעיהמכדברים שאינם נוגעימלמעשה, והעמוק הזה יהיו בודאי 5 תוע 5 ו-ז אבל ברוך שומר הברית והחסך לעיי מרובה - ישראל שזכימ לראות מעץ אתחלתא יהי הבוחר בציון עמו ויצליח של קבק נדחי ישראל בארץ חמדת ן וכמו היטחר עו 5 ההולכים ומתקיימים לעינינויעורי הנביאים ומצוות הת 5 ויות במפעליו אלה להגריל תורה ולהארירה וביחוך בענינים אלההנוגעים 5 ה 5 כה חוזרים לאיתנם והנם נהיום בארץ למעשה בארץ חמרתנו בשעת בניבה כמצוה שהזמן גרמא לברר 1 ללבן ה 5 כות הל 5 ו 5 מעשים בכל יום, לכן וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה ובזכות שמירת המצוות ה 5 לו נזכה נמטיי' להרה'ג הנז' על כל אפריון במהרה 5 גאולה שלמה. הכותב וחותם לכבוד התורה ולומרי' הטוב אשר הוא עושה להכין מעיןיטלחןערוך בסדור נאה יצחקאייזיק הלוי הרצוג ןווי יעשון ומתוקן להורות את המעוטה בה' תרומות ומעשרות, וכןהוסיף לעשות זר זהב הערות מאירות ונוצצים מספרי גדולי המחברים בעלי אסופות מרורות 'טלפנינה וכן מספרי זמננו כו 5 ם אהובים דברורים, ובהיותכי הר ב ה נ ז' מצבועגום מאךואין לאל ידו לכ 5 כל את ההוצאה הדרושה יהדפסת ספרו החשוב המ/ הנף מבקש מאתנריבי עמנו להטת בתומכי הרב המאוה"ג

נפשו למען יעלה בידו לבצע את אשר החל לעשות ויהוציא לאור תעלומח יתועלת הרבים אשדיהנו לאורוואשרי הנטפל 5 מצוה זו 5 הוקיר תורה ויומדי' ולחזק הני ברכי דרבנן דש 5 הי, ומאת השי"ת ישאו ברכה העושים והמעשים ויבוא שכמ"ה. כעתירת הבאעה"ח ביום א' לסדר "זה דהדבד אשר צוה ה' תעשו וירא א 5 יכם ככוד ד'" שנת תפדי"ח פעה"ק ירוש 5 ם ת"ו צבי פסח במ 1 הרי"ל פראנק איסר ז 5 מן מלצר חג"ד מ"מ ס 5 וצק( ראשי 5 הישיבה ר-ם חיים וראש המוסדהכי עץ בעיה"ק ירושלים תובכ"א ב"ה, כסיו צ'ח. הנה ראיתי את קונטרסיו שלידידי וחביבי הרב הגדול חריף ובקי סוע"ה כשית מו"ה חנוך זונדל גראסבערג שיח" מג ולי ישיבתמ אשר חבר על הלכות תררמ בשם המעשר והתרומף אשר כלל בו הלכורע תדו"מ המובאים בפוסקים וסדרם בסדר נ ןכ בכ 5 לים מטחד-ם, וכבר ידעתי את כחו הרב באוסף ה 5 כ 1 ת לב ר ר 51 לקט פנינים מתוך ספרי הראשונים וגדו 5 י האחרונים והוא גם סדרן מצוין 5 סדר ההלכות 5 פי ענינם והביא על כל דבר מקורי ההלכה והחדושים שנמצאים בספרי האחרונים ומגו דזכי לחברי' זכי גם לנפשי' להעיר הערות נכונות בדברי האחדונים. ען-ן והנה אם אמנם לא הספיק לי השעה לעבוד הרבה קונטרסיו אך מהמעט א ש ר עיינ תי כבר ראיתי גודל התועלת שיצאלמעיינים בספרו אשד מתוך יגיעהועיון רב בספדי גדולי האחרונים יפרש כשמלה כ 5 הלכה וה 5 כה עם פרטי' ודקדוקי',וגם כבר אתמחי גברא בספרו *תורת השמיטה' עיקדי דיני שביעית, שהו"ל זה מקרוב. ואפריון נמטיי' להרב הגדח"ז שי' אשר קבל ע 5 יו העבודה הגדולה הזאת עבודת באור ה 5 כות תרו'מ אשר הוא נחוץ מאד בעו-ן הזאת אשר ב'ה נתדבו העולים מארצות הגולה אשר אפי' לומדי תוה"ק ואף הגדו 5 ים בהם רחוקיכם מידיעת הלכות אלו בפרטיהן ובפרט בע"ב תופשי תורה בודאי רחוקים הם מידיעת הלכות א 5 ו בדקדוקיהן, וזכות גדול הוא אשר חבר חבור כזה שהוא תוע 5 ת הרבים, וד' יעזרו 5 בארעוד ה 5 כות מהמצוות התלויורן בארץ. 1 הנני בזה מ 1 קירו 1 מברכ 1 בהצלחה בעב 1 דת 1 הגד 1 לה. איסרזלמן מלצר

זעליג ראובן נממר' 1 דלבעבגיט ראב"ד וערת החררים מח"ס "?פלגות ראובן" פעיה"ק ירושלים תוכב'א ב"ה יום ה' כ"ר וח' שבט שנת תרצ"חית לפ"ק הגדתי היום שבחו של האי גברא רבא ויקירא מיקירי ירושלים עיה"ק תובב"א ה"ה הרב הג' חו"ב מפורסם לגאון ולתפארת כו' כש"ת מו"ה ר' חנוך זונדל גרוסברג נ"י אשר כבר איסמך גברא בסמיכת חכמים גאוני עירנו הי"ו ואיתמח ספרו "תורת השמיטה" על דיני שביעית, ואשר גםאנכיעיינתי בו ומצאתי בו הערות נכונות וטיבות אמינא גם אנא לפעלא טבא יישר וכל מן דין תמוכו לנא למען יהי' ביכלתו להוציא לאור גם את ספרו אשר אתו בכתובים מסודר לדפוס ל ן תרומה ומעשר, ומיה חזקה שלא עציא מתח"י דבר שאנו מתוקן באשרשפירץמיל" כהני הלכתא גבירתא במצותהתלויות בארץ ורביס יהנו לאורו. ולראי' באתי עה"ח למען כבוד התורה ולומדי' די קצף סיפוקה ומרי-ות, והיא זעליג ראובןבענגים ולח רעכח וצפאה אם יפ?א?דבר מתוך ד' ויש אי, כל יעקב משה חרל"פ חופ"ק שערי חסר רחבי' והפביבה ראש הישיבה המרכזית הק' "מרכז הרב" בעיה"ק ירושלים תובב"א כעזהשי"ת אדר שני צ"ח גדול תלמוד וצמביאידי מעשה. גי?וי עז הרצון ואריר חחפץ ישמור ויעשות ו?קיים, ת?וי ועומר בשינוני הה?כות וחיוורתם כל?יהם ובכל פרטיהט,?הציביסורות כשמיה, בכי נאמנים??מור וי?מר איך?יכת ע? פיהם בכי הארחות והשבי?ים?האירם באור אבוקת תוהשק ונועפ מצותיה. עם קדושים, שומרי ישראי אמונים המח כמאז כן עתה כמו אז שנחקרבנו א? ההר חמד איקים ונעשה ונשמע ענינו כאחד, כן גס עתה קיים אריר חפצנו זה ו?א נחלש מאורך הזמן אף במאומה, כ? מאויינויגיות אור ר' אור זרוע?צדיק העולמים יאננוח ויא בכי נשקוט עד אשר נממש את וגירנו בפועי ובמעשה, עז חפצנו מאויינו ע? אברינו של נעשה ונשמע עודנו בצביונו ובקדושתו הוא עומר,?א פג טעמוויא נשתנה ריהו, כ? ההיסוסים נגר קיומי המעש,ם, מצות ד' ברא מאירת עינים אינם א?א מחמת ש:חת הה?כות ומיעוטהיבבות מצוה כמאמרה נפשם שיישראי עורגתיקיים כי כהלכתה בכל פרטיה ודקדוקיה, וכשהיא מרגשת בוריין ו?א יע?ה בחוסר ידיעות הה?כוה עי בידם לקיימםכתיקונםהיא נסלרת ואינה מוצאה הנפשי מביא לידי בחי?ה וגם ירי מתפרצות ריעות נכונות בטויים?א שהסייוד יא ורמיסת ע? מעשה המצוות, אכןיא ח?י?ה יפים וער שבחיצוניות הצורה מתרמית בצורה-ש? בעייה רגי ע? עצמת תוקף קרווותם, כונתם הפנימית, א?א רק ע? ריסוקם ו?יקויי ויתיר וחיוף חסיר בקורו 1 דיניהם, וזהו עומק שיח קדשם במדר, 1 רבה תרומה אפילו סוררים הן איני מניח אותם יעמהט אני רר שנאמר אף פוררים?שכוןי-האיקים, כ?ומר שסוררותם אינה הסרה מאחרי ר' ותורתו איא אררבה חיפויו פחיפוש למצא אדיר חפצם ועז קדשם מקור חייהם ואורך ימיהם מצוה כמאמרה,?מען וקיים כי יהדבק בחי העולמיפ בשה, טרים הם 8 ח ושפ אחרי המ*כנות לאביר יעקב לוסכון ייה אלקיפ.

צפים ומיחי 8 המה בית זרע אברהם עגדו בני יעקב בחיריו ישראי ויבירורה להלכה וימעשהכי אז 'שייכועי 5 מוטות הגלות שהוטיו עייהם ההרים ולקפץ על הגבעות ינהור אחר ידיג עי ל 9 יבונח 911 תירח ויקומו כאיש אחד חברים מצות ד' ויהדבק בהס כנשרים קלו יעשות רצון קונם וחפץ צורם. ויפיכך אך התימורהוא המביא יד' מעשה, התלמוד הוא המגיה עמוקות וכאריות גברו והחושף בזרוע קדשו את כל הגנוז בטעמקי נפשות בית אשר באמת כנכון היום תערוג כאי ישראי אפיקי מים כן תערוג נפשם ה?מאה והכמיהה ואוקים, ואמר מתי תבוא מצוה ידי ואקייטנה עי כדינה וכה?כתח. ויעת הזאת א*ר הגיע עת יחגנה ורבים מזרע אהובים שבים מארץ שבים נוומה הולכת נבנית ונעבדת בחסד עליון צור אי,יבית אמם ולחדר ומושיעו. אם אמנם יחדעםהגייה ישראי הורתם וארץ והשמחה עינינו תרדנה רמעה הרישול בקיום כמה מהמצוות ההביבות והנעימות, שבין השביםנמצאים עי כאלה שמרוב הגייות עיגיהם כהו מיראות חוד קדשם ונצחיות תפארתם, זאת ידענו נאמנה כי רק בכי 5 רג 1 י שכחת הידיעות במק?ועותאיו שידאבוןיב נחרחקנו מהםזה כמה, הנם כנדהמים ובפנימיותסיבם יהמה גם עתה מ' יתן ונדעה איך יקיימן יגם המצוות עצמן תיבעות אתגיוי הלכותיחן ואט אין קובינא. ומכאן כל יסוד הניגודים והריחוקים בכמה בנים הדור זכאי נהפכת גם תביעה זו לצורה שי אהובים ובין כך ובין כך קרוים בנים וקדיש ישראל מתפאר בהסיעוימיס, ה ב י א פ רי ם רי ןי קי אם ייד שעשועים כי מדי דברי בו, זכור אזכרנו עוד, עי כן המי מעי נאוט ר רחם ארחמני לה ח~את מה יקרו לנו בעת תלמידי חכמים העוסקים בהלכות התלךית בארץ וללמד "למי לשנן ולהרחיב את ההלכות עד כדי הידיעה להלכה ולמעשה בכל פרט ופרט להאיר עעי בית ישראל להשביר צמאהם ולהשביו נפש שוקלה' אשר לא רעב ללחם 'ולא צמא למים כ"א לשמוע דבר ד. ואפריון נמטי' 5 כבור ירירי מהניאילני רמלבלבי פרחי בני ציון היקרים ה"ה הרב המאוה"ג עריו לגאון ולתפארת אוצר תורה וי"ש מוהר"ר חנוך ז 1 נרל גר 1 סברג ש 5 יט"א, אשר בעמל נפשו שוקר ע 5 ההלכות הא 5 ו וחפץ ר' בידו מצליח לסדר רבר רבר עלאופניו ללקט אורות מגנזי רבנן קמאיובתראי ולערוך שלחן ערוך מהרינים הנצרכים למעשה ומוסיף והולך נופך משלו שא 5 ות ספיקות ובירורים, הולך 5 מישריםונעמו מעגלותיו, ו 5 עת עתה עלה בירו להוציא לאור ת 1 רת הש מיטהעיקרי רימ שבידת ורב הוא פעלו להעמיר כל רבר על מחנהו ועל דגלה ועור ירו נטו" 5 הומא לאור ספרו ה מ ע ש ר 1 ה ת ר 1 מ ה על הלכות תרומות ומעוטרות, יאו~ר חי 5 ו לאורייתא וברכות קור,ם יחולו על ראשו, כל תומכיו יתברכו וכ 5 המחזיקיםבירו 4 עורר את האהבה והיראה סהורה ימצות ארץ חמרהיזכו לחזות בנועם ר' ובקיום רברו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קרשי ומ 5 אה הארץ רעה את ר' כמים לים מכסים. כעתירת אסיר התקוה לגי 5 וי אור ד' ותורתו, על ישרא 5 סגו 5 תו, בארץ קודשחמדתו, חוכי צופי ישועתו, יעקב משה חרל"פ

בעזה-י. רבר"י חזו"ך 7.אויא )חמ אלקימ משל )מלך שהיה לו בן )היה מבקש ליתן לו יר)שה )א)מר אם )ות)ה ל) אני עכשיו ע 7 יין קסן ה)א )אי)) יו 7 ע לשמרה, אלא עד שילמ)ד כתובין )שי 7 ע לכתוב ויעמ) 7 על עמקן ואח"כ א)י )ות)ה לו, כך אמר )יקר)ת~ הקב-ה אם א)י אכנימ עכשיו ישראל לארץ עדיין לא )תעמקו במצות ואי)ן יודעין עסקי תר)מ)ת )מעשר)ת אלא אתן להם את התורה ואח-כ אכ)יסם לארץ )שמו"ר בשיח 9 -כ, עם ישראל, עם הניח, הקשור בקשרי שהבה עזים אל ארז חמדתי, ארץ מולדת אבותיו, ערש היהדות הרוחנית, ערש חוזי ונביאי אל, העם הזה אשר על אף הגלות הארוכה שהרחיקתו מתוכה, שאף מחז ומעולם ליום אשר בו יוכל לשוב ולחונן את עפרה ולהחיות את שממותה. ההקוה הזאת אשר פעמה שנות אלפים בלב הישראלי התחילה להראות את אותותיה, מהיחידים אשר זכו מלפני עשרות בשנים לשוב לאדץ המקווה על ידי מסירות נפש מופתית, נתגבש ונוצר ישוב שחחד מסביבו את כל העמ, לאלפים ורבבות החלו לחזור חליה ולהתישב בה ישיבת קבע, מצות ישוב הארץ חדרה ללב כל איש חשר בשם ישראל יכונה, ומארבע כנפות הארץ החלו הבנים לנהור אל הארז האם אשר זמן רב התגעגעה אליהם בכליון עינים ואשר התחילה זה לא כבר לאסוף אל תוך חיקה את כל בניה בוניה השבים מארין שבים, לסדן ועד באר שבע הוקמו ישובים חדשים, והעם התחיל שוב לעבד את אדמתו אדמת הקודש, והרי ישראל התתילו להתנער משממותם, כי עץ נשא פריו תצנה וגפן נתנו הילם, וייעודי הנביאים הולכים ומתגשמימ לנגד עיננו, הארץ הנשמה תעבד והערים החרבות והנשמות בצורות ישבו, שממות הארץ הולכת ונעלמת ורוח היים התחילה מפכה עלכל צעד ושעלועל כל מדרךכף רנל איש תחתגפנו ותחת תאנתו כמקדם קדמתה וזמרת הארץ משתפכת אל חלל האויר וכולה אומרת הוד ויופי. ואם כי בזמן האחרון החלו רוחות סערות לנשב בהלל עולמנו בכלל ובארצנו הקדושה בפרט, בארצות הגולה קמו עלינו מ נ א צים לנאץ את שם ד' ושם ישראל בעמים ולחלל כל קדשנו וגזירות איומות קורעי לב ינפש התהוללו מעל לראשנו, ובארץ, זה יותר משלש שנים שנעשה דמינו הפקר לכל טמא נפש וחלאת המין האנושי, ועדיין לא הושבה החרב אל נדנה, ד' ירחם, ומזימות הרסניות החלו להתרקם סביבותנו להצר צעדנו בארץ עברנו הוונו ועתידנו, אולם עם ישראל הנושע בה' שידע לההגבר במשך שנות גלותו בכח אמוגתו הברורה והטהורה, על כל הגלים הסוערים שהסתערו עליו, עדיין בתקוותו עומד ולא עומעמה חף במשהו, ובעזר צור ישראל וגואלו יהגבר על כל המכשולים העומדים על דרכו, ומהרה יקויימו דבר ה' לנביאיו, כי כל כלי יוצר עליך לאיצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי, וכימי צאתנו מארץ סצדיםיראנונ 8% ות, וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי חני ה' בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני ה' דברתי ועשיתה

לכו ת ה אך יחד עם תחית הארץ מורגש הצורך ההכרחי להחיות את תורת המצוות התלויות בארץ, אשר מרוב הצרות ואורך הגלות הוזנחה למעשה וכל תופשי התורה לא מצאו לנהוץ להעמיק בה ולברר את הלכותיה, וכהיום הזה אשר מעשי המציית התחילו להתממש, יש מן הצורך לספר שמושי שיברר וילבן את כל ההלכות על כל פרטיהן ודקדוקיהן, אמנםזכור לטוב רבינו גאוןי שראל זצ"ל אשר בעמל נפשו טרח והמציא לנו ספרו הנכבדפאת ה שלח,ן כתלמידותיק למרן קדש הקדשים הגר"אזצוק"ל. יגע ומצא כדי מדתו בספרי רבו ז"ל והעלה מתוכם פנינים מאירים ומזהירים ואור חדש הופיע בשמי הארץ.-הספר הזה מכיל בקרבו בחלקו הראשון הלכות פיאה, ושאר מתנות עגייס והלכות דמאי, אשר מרן הבית יוסף זצ"ל השמיטם משלהנו הטהור, והרב המחבר לקט את הפיאה וסדרם בספרו זה-ובחלק השני של ספרו זה דכה אותמ המחבר בהלכתא רבתא הלכות שביעית אשר זכה להערצה מ"חדת, וגם לתוצאה מ-חדתעלידיהגאון האדיר הרידב"ז זצ"ל, ההלכה החמורה הלח אשר געון הזנחתה גורשנו מעל אדמתנו וטולטלנר לארצות נכר, תבעה את תפקידה יחזרה ל"שנה שוב עלידי רביט הנרא"ה קוק זצ"ל בספרו שבת הארץ. אך מלבד ההלכה הזאת לא זכימ עד עתה לספר שמושי ליתר חהלכות במצתת התל"ות בארץ והנחתות מאד לה רות ל?ם את המעשה אשר יעשון ו הדרך לכו בה אחת ההלכית השכיחות והתדירות הלא היא תרומו ת ומעשרות, הילכתא גבירתא ה ;ל אף נח צותה לא מצאה עד עתה את תפקידה גם מרן רשכבה"ג הבית עסף זצ"ל אשר למרות, 2 בזכנו לא היה הדבר כל כך נחוץ למעשה יום יום, הואיל להראות לנו ראשי פרקים בהלכה זו אך לא השלים כל הצורך כי רבות הן ההלכות הסדורות בספר מאור עינעו הנשר הגדול הרמב"ס ז"ל שלא הובאו בשלחנו הטהור, וגמ טשאי כלץ לא מצאו לנחוץ להרחיב אותה ילהגדילה ולהאדירה, ככו כן רבדתינו האחרונים בת.טובותיהם לא העלו בדבריהם דברים ברורים בהלכה זו כי אם זעיר פה זעיר שם בדרך העברה ומהטעם המובן כי במקוסי?אין שואל בענין איןמ.טיב להלכה-גםרבנו הגאוןרבי אברה ם דאנציג זצ"ל בעלחיי אדם וחכמת אדם, אשר מחמת חביבות הארץ מצא לנחוץ לסדר לנו שלחן ערוך גם על ההלכות הנשכחות האלו בשם שערי צדק, אם כי פתח לט פתח להכנס בשעריה אבל השער הגדול עד"ן נשאר ס ור והרבה מדברי הראשומם ובטתר דברי רבותימ האחרוףם מפרשיימי התלמךים והמשנה לא הובאו אלתוך שערת-- כמו כן הגאק בדור שלפנעו רבי משה נחמיה כהנע מחסלביץ זצ"ל ר"מ ישיבת ע ץ ח יים בירושלים תו"ב, בספרע המקוצרים רבי האיטת לא השלים את כל הדרוש והניח עוד הרבה לאחרים שיבואו אחריה לכן קמתי אני הקטן שבחבורה בעצת ידידי והטכמת רבותי שיחיו לחתמסר לעבודת הקודש הלזו לחפש בכל בדק ובכל פינה ולא חשכתי מעמל נפשי לחטט בספרי תשובות רבנן קמאי ובתראי ולמצוא מטמוני דבריהם, ויד

א נח ה, 1 ה' היתהעלי לטובהלסייעני על דבר כבוד שמו להאירעיני פה ושם לפשפשו ולמצוא אחרי כל ספר וספד למצוץ את דבשם ולהמתיקו לפני דורשי דבר ה' ובחסד ד' עלי תם בזכות ארץ ישראל, עלה בידי יד כהה לסדר ספ ר ע ר 1 ך ומפורט על כל הלכות תרומות ומעשרות הנוהגות בזמן הז ה, אשר מלבד האוסף הגדל של ספדי תשובות ופסקים תורתן של ראשומם אשר נאספו תסדרו בחלק האחד מהספר אשר בשם בית ואחרתים הא 1 צ ר י ונה, ואשר כשמו כן הוא, אוצר בלום מלא כל טוב אשר בו נקבצו אחת לאחת דברי רבותינו הראשנים והאחרונים עד אחרוף זמנמ, הנה מלבד זה גם החלק העקרי של הספר אשר בשם ה מ ע ש ר וה ת ר 1 מ ה יכומ, אשר בו באו באופן נאה ומתוקן ומסודר כל ההלכות השכיחות להלכה ולמעשה כל דבר על מקומו דבר דבור על אפמו אחד לא נעדר, עם מראה מקומות והלכה. ואשר חלקתיו לעשרה פרקים למען וציתים מפורטים על כל הלכה הקל על תקורא למצוא כל דבר על מכוץ, ואשר בעזה"י זכה להערצה רבה הגאון האדיר מחבר ספרי עיה"ק, כמו כן הוד כבוד רבעו מאת גאור אי"' 2 ' 2 ליט"א הביע בפמ אדיר חפצו להרפסת הספר, חכות חזץ תלויני ותאמצני להתגבר על כל המעצורים, ואמנם חפץ בידי הרבים הצליח - להו"ל לע"ע את הפרק הראשון הכולל יהעיקרי -והנהו עתה לפניכם כלול בהדרו, ותקותי תאמצני כי כל רואיו ישמחו להביא גם את ספרי זה לתוך אוצר ספריהם וביד נדיבה יתנו מהירו למען אוכל להמשיך ולסיים בכי טוב ומד' הטוב יתברכו בכל טוב, ותמורת השי יתברכו בברכת והריקותי לכם ברכה עד בלידי. ובסיום אמרי אתפלל תפלה קצרה, לפני אל גדול ונורא, שיורני בדדך ישרה ושלא אכשל בדבר ה לכה בר 1 רה, ולפף קוראי ספרי תחעתי אביעה להודיעני על כל טעות ושגיאה, ואם יהיו הדברים כדאים נדפיסם אי"ה בפרקים הבאים. הנביאים, ובזכות מצות תרומות ומע'שרות נזכה בקרוב לממוש ייעודי גילת ורנן ובאו לציון גאולים בהר ציץ וירו; 2 לים, פרוח תפרח ותגל אף כבוד הלבנץ :הן לה הדר הכרמל וה'?רון המה יראו כבוד ה' הדר אלקינה חזקו ידים רפות, וברכים כושלות אמצו, אמרו לנמהרי לב חוקו אל תיראה הנה אלקיכם נקם יבוא גמול אלקים הוא יבוא ו" 2 עכם.- לא יהיה שם אריה, ופריץ חיות בל יעלנה, לא תמצא שם, והלכוגאולים.ופדויי ה' ישבון ובאוציון בדנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסויגון אכי"ר. ה 1 א כה דברי המחבר בחמלת ד' ע 1 י גובר חברייא מירושלם קרתא דשופרי",עירא דמ 1 ל חנור זונר ]ואאמ,"ר הרב ר' 41 יגבב:עך גרומבערג חתן הרה"צ מוהר. 1 נהי ~ב:י ווי'ס הי-ו שב.עית,,צ"י מחבר ספר.הורת השמיטה" )עיקרידיני

משא דבריהוה אל ישראלמירמלאכי.., למימי אבותיכם סרתם מחקי ולא שמרתם. שובו אלי ואשובה אליכם - אמר יהוה צבאות. ואמרתם במה נשוב 7 -היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה קבעמך 7 המעשר והתרומה,ה במארה אתם נארים ואותי אתם קבעיג הגוי כלה הביאו את כ? המעשר אל בית האוצר ךהי מרף בביתי ובחנתי נא בזאת.- אמר יהוה צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די וגערתי לכם באכל ולא ישחית לכם את-פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה-אמר יהוה צבאות ואשרו אתכם כל הגףם כי תהע אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות, --------- כת'ב הב'"ו "ת כ? המעשר "י בית האוצר, ר' עח)ן אשכחיה לעוקא דר'ש לקיש א-ל פסוק ל' פסוק'ך א"? עשר קעשר, ""ל?פיוש ל' מר 9 א' עשר העשר ""ל עשר בשב'ל שתתעשי/ ""ל מ' שריי לנס)ל קוב'היא כתיב לא תנסו אתי' א?ק'כםי א'ל רכ' אמר י' א,שמ'א חוץ מזי שנאמי הביאו את כ? גו, מאי עז בי' -' ' שפת)ה'כמ יומר ד' ' )תענית מ, ען ש'ב?י המעלר 3 תז עשר תעשה בשבץ שתתעשה עשה כדי שלא ההדסר 2( רמז לתפרשי ימיס )ה"נן אנשים שעועקע בממזך, שי~י'שו עקר מעערה?עמן' תויה )תנחומא ר"ה, 1( במסכת ידים (יד מ-ג מבואר דהך המעטר קאי אמעטר ט:י שנקראת קודו כתרוטק ו*_טר שלכן הזהיר אותם ר:ביא ביותר על מע-ש--ילא הקפיד ע 4 סדר ההפרשה--מפגי גודל התועלת שיוצא מזה טמביא ליד. תימוד ת,רה ויראת טמים כיבואר בתוס' ב"ב כ"ח א' בשם ספרי דגרים יד, וכן על התריסות שהוא במ-תה, ועפ-ז מדרק ג"כ מה טאשר אה-כ רב.או "ת.כל" המעשר, יקחי על יאר המעטרות מעטר ראטון ומעשר ענק ודוק, וע"ע בספר יפלגות ראובן ח"א יהגאת הגדול רבי זליג ראובן בענגיס סליט-א מט"כ בזג 2( התיו"ט פ"ג דדמאי מ-ב כתכ דהוי כאילו כתוב עשר או תתחסר דמניעת המעשרות גורם לחסרין כדא,תא במדרש סהובא בתוס' תעניח טם, וץל בח"א מהרש-א ב"ב פח ב ודוק, ובספר חהבת חסד 4 רגה-צ בעל מטנה ברורה בסי-ט בהגה כתב דכתנת המדרוט"פייו אם י* לו דבר שגורם לידי עניות כהריא דסוכה כט, ויש לו כנגדו מצות מעשר מועיל זכות *עשר עכ"פ טלא יתחסר.

הלכות תרומות ומעשרות פרק ראשון בזמן הזהוסדריהן לשנות השמיטה, וסדר הפרשתן, וועוד כמה פרטים המסתעפים מזה[ רדינירידרירביערי ובו ע"דסעיפים : דין תרומות ומעשרות י( א. התרומות והמעשרות אינן נוהגין מן התורה אלא בארץ ישראל, בין בפני הבית בין ש 5 א בפני הבית, ובב-::ים התקינו שיהיו נוהגות אפי 5 ו בארץ שנער מפני שה-א סמוכה לארץ ישראל ורוב ישרא 5 הולכיןושבין שם. והחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגות אף בארץ מצרים ובארץ עמון ומואב "(מפני שהם סביבות 5 ארץ ישראל, גזירה אטו ארץ ישראל )א, וחייבין אפילו בזמן הזה )ב( 3( וסוריא כיון דהוי כבוש יחיד, פי' שכבש אותם דוך קודם שיכבוש כל ארץ ישראל אלא נשאר בה משבעה עממין ל:ן לד-דן דקיימא לן דלא הוי כבוש, הקונה שם שדה אינוחייב בתרומות ומעשרות אלא מדבדי סופרים וכמו שיתבאר עוד מזה בפרק ג' בעזהי"ת, ושאר הארבות אין תרומות ומעשרות נוהגתבהן)ג(. ב. ארץ ישרא 5 מתחלקת לשני חלקי 2, החלק האחד נקרא כל מה שהחזיקו שלא נטהרו בס'חון, ואלו שנטהרו בסיחון יתבאר דיגם בסעיף ג',.ע' רדב"ז שכתב דארץ אדים כיון שלא היתה בתחלת גוירתםמפני שלא היה שם ישוב ישראל, אף עכשיואין להחמיד, :עי' בהקדמה לספר ארץ חפ-ן להגחון רמנ"כ זצ"ל מחסלב.ץ מש"כ בזה' 3( בתשובות רדב"ז החדשות ח-ב סי' תרנ"ט כהב דכהיום לא נהגו להפרישתרימ במקומות הסמוכים לארץ ישראל. ואף בסוריא לא זהירי עכשיו ולא חזינן דמחו בהו. ובספר בית דינו של שלמה או"ח סימן ס,ב תמה שם הרב השואל הר"מ גלאנטי ז.ל על הרבה בע"ב בסוריא שיש להםגפנים ושאר אילנות נטועים בחצריהם ואוכלים פירותיהם בקבע בלא תרו"מ, והדין *שוטכי בטוריא חייבים בתרו'מ ואפילו האידנא, והרב המחבר בתשו' סימן ס"ג השיב לוכיהדין עמה ועכ"ז אינו מקפיד עליהם כיון שגם הרבנים הראשונים לא הקפידו עליהם אבל החכמים מפרישין תדרמ' וכתב שבבית אביו ז"ל היה עושה את הגפן הפקר בזמן 12 עהיה פירות, ע.ש וע' לקמן אות ו'. מראה מקומות,"( טי י"י סי' שי"*,ב( הגר"א סק"ב, ועי' הערוח.,ג( ר"מ ושו"ע שס סעיףוג וע' הוס' חו 5 ין ז' וע-ו ג-ח ובר"ו נ"א מדמאי מ"ג ובהגר-א סקעה.

ב המעשר פרק -א?ון והתרדמה עולי מצרים, והחלק ה. 2 ני נקרא כ? שהחזיקו עולי בבל :' וסוריא היא מארץ ישראל ולמטח כנ:ד ארם נהרים וארם צובה כל יד פרת עד בבל, כגון דמשק ואחלב והרן ומגבת וביוצא בהן עך שנער וצהר, הרי הוא כסודיא,ד(. ג. קיימא :ן דקדו'טת עזרא הסופר שקדש את ארץ ישראל כשעלה ג, - ע' ר"מ הלבה ז' וה,כה ח', ו:ע"ש לעב.ן הרצועה החולכת מעכו לכזיב שהיא בכלל ובתום' ב' ד"ה חו"ל ו:. מזה בספר אדנ'ת ;ד'ט דח מ'ג,:'!נ'ן עכו ע' בר"מ וכם"מ, גיטין ואשקלון מביאר דהחצי ' 2:2 ד :י-ז '- 2 ראל כבז'הו עו"ב, יע' בשערי צדק ובביג"א שהכריע דעכווצידון חי-בים בתרי': מדרב:ן, ובת- 2.בת מקך'"ן ח"א סימן ס.ד כתב דצידוןהוי כחו"ל, סין הנקרא שאם טראבלום 'ע' בבית להם -הודה ג 2 ס וצ'י ל:י 'טהו':.ן על הכפי"פ לענ-ן רדב" דלא הוי כארץ ישרא 4, ו::?- רי 4 ק ךי שאימר -קפריס'ן בכ?? אר-: ישראל והבל.י מסיק דיטריו 8 מאלו המקימ- 7 ב-:! ב-?ק. י:' בבו'ב מ"א ' 2 -;-יך מענין הגבי--ם, ובהערה ש 2 בשם תבוה'א נ'ב'אר דכיונ 7 :ך-::,; -?. דשנ-!יה מכ:יב עד הגהר יעד אמנה אינו ר"ל מכזיב כפ- עד נתר מצרימ 4 צד ד--ם "!י-.י(.;-:!_'ן בב'- ':פירשו קכו"פ שט וש"מ, אלא?יינת המשנה לתחפ -יה ו-ויי?ו'מ -יך 'תי.ית..ך:קר -זה -יא :,-:.7 יירה.ת. יבבר נתעויר עז ב"יה'מ אדך; -ד' 2 פ-ק '2-2.. 2 ציין ךבי:' בביש.:-'מ ובדף פ"ט ב' בהגה כ' על בסב- %הי'? שם' ו;' בע: תב-ה'א ט- 2 גה בזה בך,, ' 2 ח:ב.:.ב'. היא תחים שהחז-קו עו"מ,;:-'ב בפרש; איה מ:עי חע"פ שלא ככ. 2 י עד הגב', ההיא. ו: 7 ב?ב דךק :"ךר' מן הבהר יאמגה ולפנים היא הארץ המשתרע כ-ן ת"'" יי.ש "- מ יבין קחום אר'ן ':ראך ש:כה'ייב' ואוים י%שון נעי ספר התרומה היט 4 חובה 4 ;דש ה%:י'! איץ.ש-א" יא מ.,-; ב-.-- :. ::תב.'2-:. יהי 2 ע י-א- על-הן כי -.,.ך-ן ן.;דךו-:,ן בא 4 ה.ס.', בבל - - עוד מבואר בבפרו שם דגבול כביש עולי מה? 7,יך צן ן ק-;; מ:י:יא ד. י:יך הךעלה, וכזיב הוא ברצועה ההו 4 כת מעכ- י. ו, עד סולמא כי הק' קית'ח מדדש בר_: :ך אשללין -?זה בכללה לא גככש ע"י עו.מ ידינק כ--ריא יב-ף? ה ז,!-ך ב' 77:':.: ן,-י'ט ך. 2 י' נ ז' דס.ל דעזה הוי מכבוש עי"מ רציל יב-ת צ"ד :קכ א.:כ ברדב"ו ח' ר :י' :!:-: ק ה כ' ג': -קו. :כה:"ין נ'כבו? עי"מ ו':כ'ד הכו,פ פ 'ז וע'ש בהגה בשם הג' י:ב 1'.:, -.,.בכ "פ ם.; כת. -:- :'?-ם יה.:: '-נ-? בצריס - הוא הנ-רא וואדי אל עי.ש - יעד :זיב 'א-ני נז?ר -:.י 2 ליא?:ב.? '"ני?ן-. 2 היזברו בי, שאן וז. 4 תי, ראוי היא שניחתו בן ה-ק נ' 1 :-ן.צ'נ יי 2 צ": ך' 2 "ב אל,'? דמק - 2 קיא י?זיב ועד סור. אמניס דינו בשיה עם?י,?ין יכן כתב 4 עי" מזה' ע"ש. י:י' ביהרי ס שם שכהב -ב:'ש עו"מישלהדין סוויא. ויו י:י--?ק אי י-.- יתר-ם יזהעי.,. -'עי' בכפו"פ?ך- י שהאריך לבאר דאין חילוקבין?בי 2 ע. מ 4 כב '2 'וי"ב ח-'א -;ני- --י מ וכיוצצ, (,ב" לענין קדושת אר.י דינם שיה יקרר במל-מ-ת '?::בש- ע'י עי ן קו' נ'? ביר בא'-, עש"ב וזהו דלא כמש"כ בתשובת אבית ר.כל סימן י' ע"ש -ע ' רהי-"ץ '2; -?כ' דאף אם נידה %ויהכי"פ ה.ד %ענין קבורה דהוי בניבר באיץ ישיז:ל (!ב 4 4 א ::נין :ביף את 4 :שתו לעלוה 4 שם דאיז כופין אלא לארץ ישראל המזורש, 'דן.'ב: ומצות ע-' 2. יעי' בסם. י':וב איץ יש-אז "קי',יו מוה-," 1 מיגצברג "א. ב' או ח טי ר.,; חית ועי, שייט"א סימן ברכ י "ר( ר"מ 9 "א מהגגית תרומותהיכה ו-ט.

ג הן?ות תרימ.ת ויץ':רות מן הגילר, והיא ו: 2 קיאת קדו?ה?ני- קד?ה לשעתה ולדזה ל;תיד לבא, הר 2 ק פו 2 קים ד 2 ל הי'ב בתרומות שהוז: בדק'נ שה'ן:י:ו ע,ל. בב" ולכן דעת ומעשרות מן התו;-ה והי, אינם עירא לא קד. 2?" מה שקד-?ו עולי מצרים רק מקצתה והניחו ז:,'תם הי:קימות שההז-קי בהס עולי מצרי 2 ולא החזיקו בהם עולי בבל כשהיי, ו"א פטייס מןדתרייה והץעשרית כדי שיטמכו עליהםעניים בשביעית ו( ויש מקומות שה 2 בתון ה: 2 :? ש? ;ולי 2 בל ואם. 4 ו-הכי לא ק;ישו אותם מטעם הנזכר, וה 2 בי,; שאן, ואשליון יסרין ס' וביי; גיברין וכפר צמח אקכ ;ל א 4 ו המקומות יפטרום וכפר סיסאי,י( ורבינו הקדוש וב'ת דינו גמני מתרומות ומע. 2 רות,.ן ומיהו י-? :וומייך ד:"ף בא-ו הץקומות לא פכדו אלא במעשר ירק יפירווו האילן אבל לא ב-ג: תי=י ן ו.צה,-,ך: וכהיו 2 נוהגין דאפילו בבית שאן והברות-ה מעשרין אפילן :פ רן: אילן ו.רק כמו שהיו נודג-ן קודם שהת.רום. אב 5 חין נ:ברכין על דפרשת ;.יות גילן ויז-ק בךקי,זית ההם,ט( י( --- : - 2 ט וי:יכ: עליהן עניים ליטול לקט ו( דכיון?היא כהו"ל מ-ה- י- ון.-.- שכחה ופיאה ימעשר עני רש"י חו 4 ין ;' ב.- וצ : ך:ן- דשני:ית רם"ו ש(:נ'רי שם דכב-ש..ו"מ נאכל אבל לא נעבר, שו.ר במררי"ק שגתעירר לזה : : מהשתירייבזה. וע'ע במל'מ פ'ךנ:הוכות שמיטה ויובל הלכה כ ז זבר"'מ סירייאו פ"ו דשביעית שמ, י?י' בראש יוסףהולין שם יבכו פ פ'ח. ס( המקימית שכבשן ע-'מ לחד וע'ע בדף עי. בספר אדנזת קדש שהתע-רר ל 2.ין ::ן- דק?רין ה.א סמיכה לזכרון וכן דעת המגיה נ"ד לענין כפר כיטאי, עיד מב.אר שם בד' י:"י פ' בכופ פרק י"( 3 דלא כהמבואר בכו-פ דריושבה ערר-י '?ל ר-ים ה-י:ו יטרין- אולמ מספרי דברים עה"פ ובחוף הים שפירשו עזק קסרין וץ.?-".. ייכד 4 באירה כהכז"פ, וק"ל שי"ר בר-ש 4 סופ"ט רשביעיה ש"מד )': נוה?כר- רק:-י : 1 -כק :-ק ךשר תעשר להגאון רבי.ב-:- סירליאו יוכף צבי ה 4 וי ש 4 'ט א בה::ה -' בהב ;"פ רברי -:ו : דיפר.ש נ'-.רית הגד 4.ם ב-:קרון בלא בר:ה, וכ"כ לענין :יר ר:לה -ע' ב:י'פ רפ"ז שכ'.?יך -!:יה היצ.,. דבק יעי' בהקרמה לספר אר-ן חפץ. ידע דבר'"ם 2' כפרעיעם בךקיט ב-- ך.י, יבבר היג: שב. ו.:. ב?פר צפנת פענח נמנ~, מש'כ על הר"מ דנקס :ב- ב.ת?: 3 ן לשון -גבי "שקלין נקט ע."ש- ה:-- י( ומב.אר שט דאם נאמר דכביש צו"בהי' מדאירייתא היי:ו בדגן תירוש ויצהר, ושירות אי 4 ן יירק דרבנן וכברכה, ומה שכבשו עו"מ אזי בדגן הירוש ויצהר מררבנן ובברכה ופירות אילןוירק פטורלגמרי וכן הלק.ח מש:מטיר ואטכביש שנ. הוי מדך'::ן יהי' כבוש ראשון אפילו בדגן תירוש ויצהר פטור לגמרי, י:פ"ז הכריע בראייה דהוי דאורייחא ע"ש ועי' מבי-ט ח-בסי' קצ"ז' ודעת הר*מ מבואר דאף דהיי דרבנן א?"ה רין ב;:ק...ץ שפטרם רבי "טורים מהרו"מ ולא בכל כבוש עי"מ דלא גרע מאלו המקימית הס:וכים לא"י שחייבים בתרו"מ מדבריהמ והמהרי"ק שלא כתב כן גרמ לו הגירסא המוטעת שה-' לפ:יו אבל למי גירסתנו מבואר כנ"ל.,ה( טור בשם ר"י, ראב"ד שם הכ"ו. ר'ש מ'; דשביע-ת מ"ב, כפתור ופרח פרק ה' בשם כמה פוסקים. חרדים, של"ה, יש"ש פ"ח דיבמות סימן 5 "ג, ועמ"ש בפ"ה דב"ק בקונטרס הברירה, ודוק מושנה שם ה"ה )ז( ר"מ שם, )ח( רש"י והיס' חוין שם. ראב"ד 9 ם.,ט( כו'פ שם, )ו( כסף

41 והתרוג 2 ה דאשון פר" המעשר וד,ת הרמב"ם וסיעתו )י( דאפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזדא אינן מן התורה אלא מדבריהם שנאמרכי תבואו *( משמע ביאת כ 5 כם כמו שהיתה בירושה ראשונה וכמו שהן עתידין לחזור בירושה שלישית בב*א, 5 א כשהיו בירושה שניה שהיתה בימי עזרא שהיתה ביאת מקצתן, יכן נוהגין )יא( 1 (ו 1 נבד הירדן והם הארצות שכבשןסיחון ועוגמעמון ומואב וטיהרם לישראל דינם כארץ ישראל ממש לכל דיני מצות התלויות בארץ, וכן הדין בארץ סיחק ועפ עצמן )יב( ח( וארץ עמון ומואב שלא נטהרו בסיהין נתבאר בסעיף א', ודע לך זה ואל תטעה בו, כי כהיום הכל נכל 5 בשם עבר הירדן מזרחה חבעזהי"ח כשיהי' שם ישוב ש 5 אחינו בנ"י יתבררו המקומות השייכים לארץ סיחון ועת והשייכים 5 עמון ומואב. ד. פירות החייבין בתרומות ומעשרות. מפרישין ממנה תרבמה בדהיה "( הראב"דוהסור השיגו ע? הר.מ ד"א שייך האי טעמאאיא גגי ח 5 ה דכתיב בה בב"אכט, ע"ס המבואר בספרי והכ"מ תירץ דהר"מ סובר די 5 פינן תרומהמחיה דחיה נמי תרומה היא, ובפשוט י-י פ' שיח דקרא תרימו תרומה האמור בפרשה קאי אתרוכה גדויה, ויש מגיהין בף"מ בבואכס, ו 5 י' ארץ חייס, יע"ה בצ 5 אח ברכות ליו ובמבוא וס' שבת הארץ אות ח. 1( חמד מערכת כ' דדעת הראב"ד דס'ל ובשדי ת' כלל כ"ג בשס ספר עדות ביהוסף מהלכות ועי. דהיה דאי-ייתא הוא יחיד נגד כל הראשינים ע*ש, בשערי צדק בשט המל"מ פ"ז תרומוה הי"ז שכתב דאפילו לדעת הרמב"םדינו כשל תורה ממש לכל ספקותיה דאזלינן לחומרא חוץלענין תערובת דלהר"מ דינו כשאר איכורין דרבנן דאזלינן לקולא וכ"כ בספר ארץ חפץ בשמו, אילם ע' בשד'ח שם שכ' בשם קצת גדולי האחרונים דס"ל דלא כהמל'מ וע"ע במבוא לספר שבת הארץ שהאר.ך לערער על יסוד דברי המל"מ עי'ש, ודע דבספר אהל אברהם להגאון דבי אברהם שאג זצ"ל בסימן מ"ה כתב דאף להר"מ דס"ל דבזה*ז הוי דרבנן היינו לענין חיוב ההפרשה דא"צ להפריש מה"ת אבל אם הפריש הוי תרומה דאורייתא ע"שוכז ראיתי בכפר קול סופר עלמשניית בסוף הספר אות כ"ב שכתב כן, ויישב בזה קושית הנוביק סימן י" 1 ע"ש- וע' כיו"ב בכו'פ פ"גבע 1 ם הראב*ד ויובא בט"ד לקמן פרק ג'. ח( או"חסימן תפ"ט שהאריך והרחיב הדבור בענין זה ולטוף הביא דעת ועי' בכרכ"י ההשב"ץ שכ' להדיא דעבה"י דינו כאר-י, ובכסר אדמת קדש קרח ב' כתב לחלקבין ארץ סיחון ועוגלבין הארצות של עמון ומואב שנטהרו בטיחין ע ש ומהתימה שלא הזכיר דעה הכו'פ פמ"ז. ועע"ש בפ"ט שהאריך בבאור המקומות בעבה"י מזרחה במקומות אשר כבשום עוב וקדוטוט עי"ש. יע"ע בססר ישועות מ?כו ריש הלכות תרומות, ועין ארץ חיים. )י( טור בשם איכא מ"ד )דס"ל דקדושת ע 1 רא נמי בסיה, ו 1 והי דעת נעל ספר התרומה, ומיהו יא קיי'י כן וכמ"ש הגר"א סק"ו, ע"ש, ומהב"י יהב"ח גראה שנעלכ. הם שכן דעת סה"ת,, סמ"ג עשין קלחד רדב"ז ח'ב סי' תש?"א, מבי"ט ח"ב סי' ס"ד, וש"א וע' באורך במהרי"ט ח-א סי' כ"ה. יא( עפ"ע טעיף ב'. הגר*א סק"ו. ועין בהגהת רמ.א ובהגר"א סקכ'ח. וק"ו. )יכ( כו*פ פמ"ז, תשנ"ץ, הליחז.

הלכות תרומות ומעשרות ה ומהנששר מפרי 7 ךין ממנו אחד מעשרה, והוא הנקרא מעשר ראשון ואחר כך מפרישין מהנ:השר שהד מעשרה והוא הנקרא מעשר סני או מעשר עני כפי מה שיתבאר להלןביעיףז'. ויש בכל זה כמה פרטי דינים וכמו ש*תבארו לקמן אחת לאחת. ה. מעשר ראשון שלוקק הלוי מפריש ממנו אחד מעשרה ונותנו לכהן והוא הנקרא תרומת מעשר. )יגן ו. ה:קדים מעשר שני לראשון, או מעשר ראשון לתרומה אע"פ שעובר בלא תעשה, שנאמר מלאתך ודמעך לא תחהר, מה שעשה עשוי )יד(ס(. ז. כבר הזכרנו רסעיף ד' שישחילוק בהשנים בסדר המעשרות וזה סדרן לפי שנות השמיטה, שנה א' ב' ד' ה' מפריש תרומה גרולה, מעשר ראשון, מעשר שני, ובשנה השלישית והששית שבשמיטה צריך להפריש במקום מעשר שני מעשד עני, ובשנה השביעית היא שנת השמיטה ואסורה בחרישה ובזריעה ובכל עבודת קרקע ואינה בזה"ז אלא מדרבנן ואין בה תרומות ומעשרות לפי שהדבדים הצומחים בה ה: הפקי, והפקר פטור מתרומות ומעשרות כמשי"ת בעזהי"ח בפרק ג')טו(, ואף דמדאורייתא מקום אין מה שצומח בה הפקר מכי אסרינן בה הפקר ב"ד הפקר כיון דהז"ל א:רו שיהא שביעית נוהג בה ויהא --- מציה ע"ב כהב דאס נשאל לחכם על ההפר,סה ממילא הדדא לטבלה כ( במנחן הניך ולא ע:ר, ולכןכרב דבכה-ג מצ-ה לא.:ש-לי כדי ש"איעביר בל"ת ו?ויה, ונ"מ דאם נתערב אינו בטל מחמת דשיל"מ אילם ב:וף ןפי משבת ר"ב ראיהי להגאע האדר"ת וצ"ל שבסתפק בזה ע'ש וע' רש"י תמורה ד' ב' ד ה לאו, והרדב*ז פ"ג מה"ת ה-ג כ' בכוונתו שחהר יקרא שט על ה 0 דר' אולם ע' במ 17 ץט כהן ס" נ-ו שדחה זה יע"ש מש"כלכוין בפרש"י. וע'כ-ילהן גבוה אוה צ"ו, ודיק. -ודע דהמנחת חניך מצוה רפ ד כ:ב דאף בהק-ים תרומת מעשר למעשד ראוין מ"ס בדיעבד חל עליו שם תרימ"ע ונתקן הטבל מתרומת מע?ר ושבן מיכח מלשון הר*מ בם"ט מהלכות מעשר ת ה"ה ע-שידיחק לימר דדמא- שאני, עי"כ דגם הר"ש שכ' כמה פעמים דא"א הייני לכתחלה ע"ש וכ"ד הרדב'ז בפ"י מהל' מאכלות אסירות לתרומ"ע אם לא הסריש מעש"ר וכ"נ מתפארת ישראל פ"ג דמכ-ה א-ה ח.י' אילם מתשובת מהרי"ט ח'א סי' כ"ה מבואר דלא חל עליה שם תרומ.'ע כל שלא הפריש מקידם מ?שר ראסון דבעינן מעשר מן המעוד ו:"נ דעת דעת הכ"מ שם וכן נראה דעה הר"ש פ"ב דבכורים מ"ג וכ"כ בספר ישועות מלכו על הר'מ פחד מתרימות ה"ט' שו"ר בכפ- אורים גדולים למוד ס"ג שנתעורר לדברי הר" 7 ו הנ'ל ובדעת הר"מ נסתפק אי מדמי ודאי לדמאי דיש לחלק בין לכתחלה השאלתות וראיתי שם בהעמק שאלה להגאון ודיעבד אולא. שוב בא לידי ספר הנצ"ב זצ"ל בפרשת קדח שכ' ג"כ בדעת הר"מ והחינוך דמהני בדיעבד ח:שיג על הכ"מ ומהדי"ט שלא כתבוכן ע*ש - ולענין הקדים מעשר שני לראשון עי' בתוי'ט פ"ג דתרומות מ"ו שכ' דחייב להסדיש מהי' מע"ש אחד למעש"ר ומהמעש"ר יפריש התרומת מעשר. וע' בתמא"י שט אות לה' והיינו לאחר שפדאו וכמשקכ בפ"ק דחלה אות ט'ו וע"ש בתואנ.ש. )יג( שו"ע סעי' נ'. )יד( ר"ם שם פ'ג הכ"ג, שו"ע סכ"ז. )טו( סור.

ך המע,צר פיק יאשיו והתרומה הפקר )טז(, ומיהו אם נכרי מכר לישראל פירות בשביעית ונגמר מלאכתן ביד ישראל נוהגין בה תרומות ומעו?רות שאין דין שביעית נוהג בפירות הגדלים בשדה עכו':, וגםכי לא נפטרו פירותשביעית ממעשרות אלא מטעם הפקר וכ 5 שאינו מופקרלא נפטר ממעשרות 'ן ובמקום מעשר שני יפריש מעשר עני כדין עמון ומואב שיתבאר לקמיה,יז(, ואף שיש חולקים בזה דס"ל דשביעית אפקעתא דמלכא הוא וגם סבירא להו דשביעית נוהגת גם בשדה של עכו"ם, ולדעתם יש להחמיר בקדושת הפירות ש 5 הן כדין פירות שביעית )יה( 'י( מ"מ המנהג בארץ ישראל כסברא הראשוגה ואוכלין פירות העכו.'ם בלא שום קדושת שביעיתואין נוהגין בהדיני בעור,יט, והמהמירעל עצמוינהוג בהם קדושת שביעית 5 כל דבר, מ"מ אסור להם 5 הקל בתרו"מ שלהן,כ( 'י( ואפילו להמהמירים מכל מקום מותר יקנות בדמים פירות סבי;ית ותבואה סגוי ואין חשש במה שמוסר דמי שביעית '( ילענין ישראל שגדר את שדהו כשביעית עי' באבקת רוכל סימן כ"ד שכ' וז'ל דאיכא למימר בזה דכה'ג שהי' חייב אע"ג דרהמנ: 1 אפקרא ואפ.לו את"ל דפטורה איכא למימר שאגי התם דרחמנא אפקרא משא"כ בש 4 גוי. 'היהרי"ט ח"א כי' מ"ג תמה עליו דא"כ בשלגי גמי ע"ש' ותמהגי על הגאון רידב"ז זצ"ל שהגיה בפנים הפאה'ש בפ"ד ס"ח דדעת הב". בפשיסות "ייב בתרו"מ בגעל את כרמי יע' במנ"ח מציה פ"ד יבכפר הורת הא-'ן להגאון הרמ"ק י:"ל בפרק ח' אות כ'--כ"ד יבמכוא??פר שבת האריןא.:י'א '"( גם הכו"פ שם מחמ-ר ל:גיז קדושת הפירוה של גוי, יעי' בתשו' מבי"ט ח"א סי' של"ו שב' דלענין ביעיר סו:כין להקל על דברי רכיני טמש.ן הזקן שכ' דכיון דבעור תלוי בממון להפקיר ולהלקלעגיימ ומצ. :מימר קאתינא. ו'!ס,ז כתכ דה-ה כמחורה י? להקל מטעמ זה וע"ע כסי' כ"א ובח'ג סמ"ה ובמקרי"ט שמ. וע' ב:פר מ'?נת ר': להרה"צ רע"פ זצ"ל ב:י' ג' א'; ד' בהגה ךאחי המחבר הרה'ג מוהרא"י שליט"א כמיט"כ וכיין בדבריהם וע"ה בספרי תורת השמיטה על הלכית שכיעית פט" 1 הערה מ"ה מש"כ כשם כפר גדילתמרדכי סימן ט'.וז"ל הרב מהר"ם ב"ח בספרו תוס' יוה"כ ימחיורתא דפיסקא לחיט לב' הכברות להחמיר לעשר כדברי מרן 741?ות בהם געור דהיינו הפקר כדעת כמ'ג ומהרי"ק ]יהוב"ד בכ"ג, פ'ז מהל' שמיטה, וכ'כ השל'הן אך לע:ין סחורה לא החמירוכיון דשביעית כזה"ז דרכנן ויכול לימר אתינא. '3( וע' באבקר סימן כ"השגזרו גזירתגירוי להפריש תרו'מ מס"ש של עכו'ם שגג:"ל ע"י ישראל, ובהלכות שביעית להגרי"מ טוקצינסקי של )טז( דרי:ה ט א בפ"ה הערה אות ז' בשב ה:חןריד_'ז )יז( כו"פ פמ" 1 ע"ש, והיב"ר להי:ה בב"י פרישה, ובהגהת הרמאא סעיף י"ט יבוש. ברכ"י בשס רדב"ז -,או 5 ם ברדב"ז ע 5 הר"מ פ"ד מה 5 כות שמיטה כתב דיש 5 יזהר :פירותיהם בקדושת טכיעית רק שאין טעונים ביעורן מהר"ם ג 5 אנסי, מהריק"ש, 1 ;י' בקונטרס תירה מציון חוברת ר' סימן ב' בשם מרן הגרש"ס זצ" 5 שכתב "חזק שיטת הכ"י, ע"ש ובפרק ג' יתבאר כיצד יתגהג במצות גתינה )יח( מבי"ט ומהיי"ס שם חרד'ם שי'ה ר"ש סירייאו, שערי :דק פי"ט, ארץ חפץ )אך מהתימה שכתב כאן ההיפך ממש"כ בספרו שנת השבע נר,יב ג' ס"ח,, חזון איש )יט( פאת השיחן סי, כ"ג. )כ( שנת השבע.

הלכות תרומות ומעשרות 1 לנכרי רק שנוהג בהם קדושתשביעית,כא( ':( וכבר נתבאר מזה בספרנו תורת השמיטה פרק ט"ז, ובהוצה לארץ שאין שמיטת קרקע נוהגת בה אפילו מררבנן הקרובין לארץ ישראל כגין עמון ומואב שלא נטהרו בסיחון )כבן ומצרים נותנין מעשרעני כמו בששית משום דסמוכים לארץ ישראל הם ויהיועניי ישראל נסמכין עליו;ם בשביעית, והרחוקין כמו בבל שצין עניי ישרא 5 שבארץ ישראל יכולין לבוא שם נותנין מעשר שני כסדר רוב השנים,כג(, ו 5 פי חשבון הנהוג היום השנה הזו שנת תרצ-חיתהיא שנת השמיטה. 'ד( יה"ר שיבנה בית המקדש ב"בונזכה למנות שמיטין ויובלותונבוא ב ח צר ת ה ' בתוככיירוש 5 יםהבנויה, ונודה לד' על גאולתנו ועל פדות נפשנו, כ' וז"ל רמאחר שהחרדים ס"ל דבפירות שלגוי שנתמרחו ע"י ישראלחייבים בתרו'מ - זצ'ל ]:צ" 4, ויא כמו ש:רפס שם בטעות דמ'::רן ולדעתו ס"לכן שהוא חומרא מביאה גם הב.י, יאחרי לידי קולא לשרוף התרו'מ ולהפסיד פ.רות שביעית' ע"כ טוב יותרמי שיכול להזהר לקנוה מן העכו'ם רק אחר שיגמר הגמר מלאכה ברשות העכו'מ ולא יקנה כש'םקנין קודם הגמר מלאכה יעיז יהיה פטור מתרו'מ, יל"ע. י?קמן בפרק ג' יתבאר בעזה"י שיטת החרד'כ והחויקים ע?יו ':( והגאון רידב"ז בפ"ד מהיכות שביע'ת מצדד להחמיר כהשל"ה, ועפ'ז כתב בפ"ס הלכה י' וז"ל והתקנה לזה כשיקנה ירקות מן ה:כרי בשוק יקנה תחלה הסירות בהגבההויתכוין לקנות, ויתן לישראל אחר העומד אצלו ב:יתנה ואח"כ ישלם להנכרי המעות, וכן יעשה חברו ג"כ ע'ש וע"ע מש'כ בש:ו בקו"נ ה 3 "ל פ"ו הערה אוה י"ב יבפ"ח שם הערה אות י' בשםהגאון מוהרי"י דיסקין זצ-ל כהב וז"ל ואם נותן תהלה המעותליד העכו"ם יש להקל גם מסעם אחר דבכה"ג יש לומר שזוכה מן ההפקר' והדמים שנותן אינם נתפסימ בקדושת שביעית ע,ש' והגני להעתיק כאן מה שראיתי העתל מכת"י הגאון מוהרש"ז לעווי זצ"ל בהגה"ק מוהר"ן זצ"ל וז"ל בילדות. הזהיר אבי זצ"ל את ז"ל ואת כל ב'.ב שי' כשניקח פירות מורי אמי מורתי וזכורנ מעכו"מ בשביעית נזהר לבלי ליתן לו המעות קודם רק אח"כ ושנאמר בהשאי שהמעות אנו נותנים לו מתנה כדי שלא רמסור דמי שביעית לעכו"ם שלא יוגרם שיהי' אחרון אחרון נתפס, יכן הזהיר איהנו תמיד לכלי להפסיד שום דבר הראוי לאכילה אפי' קצת וכן על קליפות תפו.ז ולימוניםוכן עלי בצלים לח.ס שעשוים לאכילה וזנבותיהםאין אוכלים מפני קושי הבדיקה מתולעים על הכלהזהיר ליתן אותם במקים משומר שיתקלקלומאליהם. וכן הזהיר על מה שנוהגים לשפוך מכוס הבדלה אחורי הדלת, עי' מג"א סי' רצ"ו, שלא לעשות כן בשביעית הגם שהוא רק טפה קטנהיע"ז מש"כ בספרי ת,ה"ש הערה מ"א ובתוספת שביעית בשם רבינוהגצון בע?חזון איששייט"א. 'י( ודע דיש מחכמי הספרדים ובראשם הרדב"ז ח"ב סי' השל"א שכתבו דיתנה ויאמר פ(:ת הש?חן, מקכ"ט ::כן הירה ה?כה ימעשה הרב המבי"ט ומהרי"ט, שע"צ סוף פט"ז, שנת )כא( השבע שם, ד 5 א כש 5 "ה שמחמיר בזה, ועי' הערותיג,כב( זוהי דעת הר"ש והרא"ש והרע'ב, ומרן הגר"א וצ"י, ארץ סיחון ועוג, ובפאה"ש כחג שגפ בנגוד 5 דעת רש"י והרמב"ם דס-ל דהכוונה עי הר*מ בספרו חזר בו ממש"כ בפיה"מ וס"ל ג"כ כדעת הר"ש ע" 9. )כג( טור 1 ש 1 'ע סעיף י*ט.

ח המעשר פרק ראשון וחתרומה ח. הנכנס למוד את גרנו כדי להפריש ממנו תרומות ומעשרות, חהפר יה"ר מלפניך יאו"א שתשלח ברכה במעשהידינו. התחיל למוד מברך בא"י אס"ה השולח ברכה בכרי הזה, מדד ואחר כך בירך הרי זו תפלת שוא, שאין הברכה מצויה אלא בדברהסמוי מן העין )כד(. ט. קידט שיפדיש התרו"מ מהראוי שיאמר הנני מוכן ומזומןלקיים מצות הפרשת תרומות ומעשרות כמו שצונו הבורא ית"ש וכו', וכן כשנותן אחד זה ללוי, ולהעני יאמר, לקיים מצות נתינה לכהן או ללוי, או לעני, ויזהר לכהן אי יקים מצות נתינה אף שהוא מעט, ואםאינונותןלבעליוביטל מצות עשו:.,נה( טו( זעין עודלקמןסעיףי"ד. י. כתוב בתורה )יניים כג( כי תדר נדר לה"א לא תאחר לוצלמג ואמרו ד( גם ונמעשרות, שאם איחר ולא קיים מצות נתינה דקאי חז"ל )יאש השנה עובר בלאו דלא תאחר, ונוהג אף בזמן הזה, אך יש אומרים דאינו עובר אלא לאחר ההפר:ה אבל לא קודם שהפרישם, וגם יש אומרים דאינן עובר אלא יאהר שעברו עליו ג' רגלים, לכד ממעשר עני דבזה יש לומר דדינו כצדקה שעובר לאיתר דהא קיימי עניים,כו(. אם הונה הזאת מעשר עני יהא מ"ע, ואם הוא שנת מעשר שני ה"ה מחולל על יהנה הפרוט" אף שכבר עלה בהסכמה לנהוג אחר חשב.ן השמ.טה אשר סמך עליה הרמב"ם וגם החרימו לשומרי שביעית יותר מחשבון הנ"ל כמבואר בתשו' מוהרשד"ם סימן קצ"ב הוב"ד בספר ארץ חיים. אך אחרי שראיתי בפאה"ו סוף הלכות שביעית סקכ"א - הוב"ר בתשו' מהר"ם *יק סי' ספקיכתוב קצ"ב - בשם מרן הגר 'א ז"ל בחו"מ ס"ז שכ' במסקנתו וז'ל ולצאת ידי או"ח סי - פרוזבול - ער"ה של שגת שמטה של הרמב'ם, וכיון שלדעתי אין בתנאי זה מצד ההרמ לכן הנוהנ בזה כהרדב"זאיןמזחיחין אותו. סו( בסה'מ להרמב"ם שורש "ב מבואר דדעת הר"מ דמצות נתינה אינה מצוה בפ"ע אלא היא חלק ממצות ההפרשה ודעת הרמב"ן שם דמצות נתינה נחשבת למצוה בפ'ע וכ:סר מגלת אסתר שם כתב לחדש דלהר"מ דהנתינה היא חלק מהמצוה אזי כל זמן שלא גתן לא יצא ידי חובתו, יהא דחלה טמאה מתרת העיסה אף שא'נה ניתנת לכהן אלא משליכה באור כמו שמוזכר בבכורית כ"ז א', התם מיירי בחלה בזה"ז שהיא מדרבנן אבל בזמן שהחלה מדאורייתא אין עיסתו ניתרת עדשיתגנהלוואפילו טמאה' והנה לטי המבוארבטעיף ג' דנקטינן להלכה כהר-מ דתרו"מ בזה"ז דרבנן א'ן נ"מ כ-כ בח-ד'שו של ה-ג'א, אמנם בעיקר הדין כבר נ."נ בזה ר' אברהם יעקב רבינו הגאוןצבי טסח טרנק שליט"א בסטר כרםציון חלק א', והרב הגאון ניימרק שליס"א בסטרו אשל אברהם, וע"ע בספר חבת הקורש להגר"א קלאצקין זצ"ל סימן מ'. )כד( ר,מ פ"י מה"ב, שו"ע או"ח סימןר"י. )כה( שע 4?. ארץ חפץ: )כו( תוס' דחה ומעשרות, ועמי 1 בתשו' חול'סיי"ד סי' רמ"ב, ומנחת חגוך מ?וה תקע'ה, והפנ"י כתב בדעת הר"ן דמעשרית דו?י כלי ירגיס. ועי' בספר תורת הארץ' יצוקה -המבואר ביו"ד סימן רנ"ז סעיף ג'- דאין בו עגין בפרס ג, שהעסיק והרחיב הדבור בברור שיטוה הפוסקים בעגין זה.

ידי הלכות תרומות ומעשרות ש יא. מי שאי אפשר לו לקיים מצות נתינה כמאמרה, ילוה סכום כסף יהכהן והלויוהעני, ויפסוק עמהם שהתרומות והמעשרותשיהיו לו במשך השנה או יותר כפי התנאי, ינכה עבור פרעון החוב, ופוסק עמהן אפילו כשער הזול ט((, ולאחר שיפריש התרומות והמעשרותמפירותיו, יזכה להם הפירותעל ידי אחר "( או ישכיר להם המקום שמניח שם התרומות והמעשרות בפרוטה ויקנה להם המעשר אגב קרקע )כז( 'חז ואםהיורגילין ליטול ממנו והוא רגיל שלא יתן אלא להם אינו צריך לוכות עי אחר 'סי, ואחר שמפריש מחשב נגד מה שהלוה לו וינכה עבור פרעון החוב ומוכר ההרומות לכהנים והמעשרות נוסלם לעצמו ואוכלם. )כח( וע"ע לקמן סעיף רה לענין מעשר עני טן( ובתש' גיסין ל' ד"ה וסיסקי כתבו דיכולין לפסוק אפילו פחות הרבה משער הזול; וע' במהרש'א ומהר'ם שם, ובכפר משפט כהן סימן ל"ו כתב ש'ש לסמוך על זה' ע'ש. ועיין בתשו' אבק: רו:לס-מן ט"ז ש!רער על מ; ש:קגו בקצת מקומות באר'י שמיכרים המתנותלזרימ ואח'כ נותן לכהן פרוסק בעד המתנ",.גם בתשו' רדב'ז ח'א סימן ש.מ הובאה תשובה זו בארוכה ממהרי"ק ש:אריך בכתירת מגהג זה, יע'ע ברדב'ז על הר"מ בכורים פ"ט הט"ז, אולם הרדב"ז בזשובה שס דעתו לקיים 1 :מגהל וכתב ד:יון ש:תרצה בכך יצא ידי נת'נה ע"ש, וע'ע ביד אפרים יו'ד סיכן ס'א בשמ מח' ב' '(( במשיכה או בהגבהה ברבר שדרכו ל,;גביה יצר-ך להגכיה ג' טפחים' עי' בחו"מ סימן קצ'ח סעיף ב' ש'ט, יע' באו'ח ס-מן שס'ו סעיף י" היבאו זשני ריעות לענין אמ יכול לזכית עלידי בנו ובתו הגדול.ם הסמוכיס על שלחנו אן עלידי אשתו הנזונת ממני. 'ח( ובתוס' רצק-א שם כתב דמדין חצר אינו קינה כיון דלא היה בצדו ואינו משתמר לגבי השוכר, וזוהי ר:ת המחבר בחי"מסימן ר' שהיא שיטת הרי"ף והרמב"מ ודעת הרמ"א שן לפסוק כמסקגת הסיגיא ב"מי"א ב' דיכ'ל להקנית אף בתורת חצר כשדעת אחרת מקנה אותן, ומסקנת הט"ךדהוי עכ'פ ספיקאדרינא, :'ש. וע' פ:.. קך:שין כ-ז,ועי' במרדכיפ"ק דמציעאשכתב_דאף דבמת כ לאמהני דעת אחרת מקנהכיון שאין לו בואלא טובת הנאה אפ'ה יכול להקנות המתנות בתורת הצר כיון דמק:ה בבת אחע החצר "מתנ-ת ומגו דחיל אהאי הייל נמי אהאי. ועי' ביד אפריפ שם מש": לה(ביר דברי המרדכי ע"ש. וע"ע בחו"מ סימן ר'ב ס"ב בהגה לענין אגב דצריך שיאמר ק:ה אג: קרקעאפילו כשצבורים בת.כה.עוד כ' הגרעק-א שמ בשמ תשו' מהדי"ט ה"מ סימן פ'ג דאם הקרקע אינהקנייה להמקנה א:בה, והגאון שם תמה עליו והניחו בצ'ע' ובהגהות אהבת איתן. ועי' בהגהות הגרש"שז'ל. בקנין גמור רק שכורה לואינויכול להקנות וע' בתסאיי מש"כ ליישב ומה שתמהעליו בתפאי"ע 'ט( בתוס' קירושין כ"ז א' ד"הנתון, הביאו דברי רב כהנא בעירובין ס-ג דס'ל שאטיר ליתן כל מתנותיו לכהן אחד וכן אימטיק להלכה ביו"ד סימן נז"ר סעיף שי לעגין צדקיא )כ-( מפ"ה דמעשר שני מ"ט וגרע.ג.

* המעשר פרק ראשון והתרומה יב. התורם את הגורן צריך שיכוין את לבו שתהיה זו תרומה על הכרי מה שבקוטעין פי' שבלים קטועימ שלא נדושו, וע 5 מה שבתוך התבן, התורם את היקב צריך שיכוין את 5 בו.לתרום על מה שבחרצנין ועל מה שבזגים )כס(, "תורם את הבור של שמן צריך שיכוין את לבו יתרום ע 5 מה שבגפת, וי' פסולת של זיחים' ואם לא נתכוין א 5 א תרם סתם נפטר הכ 5, שתנאי בית דין התורם כלכ 5 ה של ת~שנים ונמצאו תאניכנם בצד הוא שהתרומה על הכל, כ( הכלכלה הרי אלו פטורים מפני שבלבו לתרום על הכל,לי. ועי וב"פ הכו*פ פמ"ב ועי' מזהבפליתי סימן ס"א סק"ו. והרמב"ם השמיטה, והגרש"ש בעירובין ום כתב דהר"מ דחק זה מהך דמ:יר. כהינה המבואר ככ"מ בש*ם, ו;פר"ח היב"ד ב.א"פ שט העיר מפיה"מ להר"מחולין פ"י שרמזלדין זה, ודעתו להלכה דבאקראי יכול ליתן לכהן אחד: ע ש ובהג' יד אברהם ודו'ק ודע דהש"ך ב-ו"ד שם סקי"ג כתב דמהגהת רם-א שם משמע שפסק ברבי יוסי דסבירא ליה כגיטין שם שעשו את שאינו זוכה כזוכה וא"צ לזכותלו כלל. וכ"כ בניב'ק יו"ד סימן ע"ג ש:מ:ו על משמע-ת הרמ"א הנ-ל עוד כתב שם דאף הרמב'ם יודה בעובדא דידיה דמיירי במעשר כספים דרכגן משא"כ בהך דגיטין דמיירי במעשר דאורייתאוצריך ל?את ידי נתינה לכהן דבזהאין הלכה כר".. והנהאין ללמוד מדבריו דמעשר פירות בזה"ז דהוי ורבנן להר"מ א"צ לקייםידי נתינה, דזה איגו, אלא כוונתו עפמש"כ לבאר בגוב,ת יו"דסימן קצ"ט דבמעשר כספים היכא דמספקא לן אזי הספקהיא בתחלת החיוב ולכן יכול לומר קיםלי כרבייוסי משא"כ במעשר פירית דהח-וב ליתן הוא ודאי והנתינה הוא ספק, ואין ספק מוציא מידי ודאי, ולפיזה כןהדיןאפילי במעשר בזה"ז ולא בא אלא לאפוקי מעשדמפירות ע"ה דתחלתהחיוצ הוא ספק,עי' בתוס' ב"ב פ"א ב' ד-ה אלא,יעי'בחי' הדשב'א גגיטין שפעוד כתגבניב"ק שם דדוקא דרךהלואה, אבל אינו יכיללזכית מה שכבר הקדים ונתן לעניים, אמנםהואיל ונהגו כןי"ל סתטא כ*ירושו שנותן לובענין שיפרע ממעשר שלו, ובירושלמיגיסין פ"ג ה'ז הובא פלוגתא דאמוראף אם מהני אף בלא הלוה לו על מנת כן, והנוב"ת שם הביאה וכתב שנ"ל ראיה מדברי הרמב"ם שטסק כר' זעידא דמהני אף בלא הלוה לו ע"מ כן, אבל רשות מהעני צריך ע"ש, וכן ראיתי ביש"ש שם שדעתו לפסוק כר' זעירא, שו"ר בתשו' חת"ס יו"ד סימן רל"ז שכתגד,*"ס דילן *סק כזעירא, ומהתימה שלא הזכיר תשף ני"ב הנ"ז' ועול'ש מש*כליישב קושיית המל*ט ממה י*אמרו בירושלמיוכי יש מכר לעני ע"ש. כ( בספר אור שמח כתב דתנאי בית דין הוא דמהני ההפרשה גם על מה שבתוך התבן יעלהקוטעין אףדהוי כלא נגמר מלאכתן כמבואר בפ*ב דמעשרות מ-ו, ובר'מ פ'ג מה"מ ח"ג וכחבורינו פרק ר דמש'ה מותרעדיין לאכול מהם עראי אף שהכדי בבר נמרח' ובתום' אנ"ש וכח( ר*מ פ-ז מהיכות מעשר ה"ח ו-ז. הט( ועי' בר"מ פ 4 ב מה"מ ה"ז ובחבורינו פשגיענין מפרשת תרו"מ סשמרי ין, ויכן ישינהוגשיכוין בשץת ההסרשה שיחו 5 ו התרו"מ גם עי הביוןשבכיי השמרים ושוב יא יצטרך אח"כ יעשר את השמרים )י( ר'מ פ'ד מה"ת הכ"א. שיע סעיף נ-גא. ורץי

יא הלכות תרומות ומעסרות יג. מאימתי תורמין את הגורן משיברור)לא(, ברר מקצת תורמין מן הברור על שאינו ברור,כ"( המכניס שבלים לתוך ביתו לעשותן מלילות, פי' שמולל שבלים בידיו כשהם רכים לאכולהחטין שבתוכה הרי זה תורם מהן שבלים, דזהו גמר מלאכתןכיון שאן סופן לביאלידי גורן )לב(, מאימתיתורמין את הגת משיהלכו בה שתי וערב, מאימתי תורמין את הזיתים משיטענו, ט" משיטענו הקורה עליהם.,לג( יד. וזה משפט התרומות והמעשרות, תרומה גדולה כג( אין לה שיעור מן התורה שנאמר ראשית דגנך כל שהוא אפילו חטה אחת פוטרת הכרי, כ;( בשם ספר הון עש-ר כתב ליישב דאפ"ל דשא"ה דהואיל והתרומה קיבעת למעשר אמרינן מדנתן דעתו לתרום ועדיין לא בדר אלו הקוטעין, ש"מ שאינו רוצה לבררם עוד ומש"ה אז נקבעו כאלו נגמ"ל ואף אם אח"כ יבררם הו"ל נמלך, אבל כלזמן שלא נתן דעתו לתרום אמרינן מחר יברור אותם וימרחם כדי להוציא תרומה על כולם ולכן כל זמן שלא נמרחו לא נגמר מלאכתן ושרי לאכול מהם ארעי' ובתיו"ס פ"ה ממעשרות מ'ד כתב דזה דוקא בתרומה שניטלת מאומד אבל מעשר שניטל במדה הא קא חזינן שלא עישר כפי המדה על אלו הדברים. ונ'פ דהיכא דאינו מפריש בפועל רק שקובע מק,מם בכרידדין המעשרותכדין התרומה' כ"ן בבינת אדם פ'ב אות ד' כתב דצ"ע על הר-מ שאינו מחלק בין דעתו למרח או לא, עוד תמה על מש'כ הר-מ ברר מקצת וכר, שצריך טעם למה מותר והאהוי מדבר שלא נגמ"ל על מה שגגמרה, עש"ה, וצ"ע שלא נתיורר מדברי הירושלמי פ"א דמעשרות ה"ד בשם רב אילא זצאמר דלא הוי כמחיוב על הפטור מפני שכן דרך בע"ב להיות מכנ-סין לתוך בתיהן, ועי' במה"ם שם שכ' דלפי טעמא דרב אילא הגירסא משיכבור ה.א עיקרית. וע-ה במה"פ פ'ג ומעשרות ד"ה מן הבית. ודע דבירושלמי הגירסא מאימתי הוא תורם את הגורן משתעקר את האלה וכ"ה בתוספתא שחובא במה"פי וכבר עמד על זה באור שמח פ'ה ה-די כנ( היראים מצוה קע"א כתב דלהכי נקראת בלשון חכמים תרומה גדו 4 :שהוא פירוש חשובה, מפני שהיא ראשית ההפרשה, ועוד משים שיכול להגדיל שיעורה, ובספר חרדים והשליה נהור, כמו שקורין לקידוש של בוקריום שבת קדוקוא רבהלפי שהוא כתבו שהוא ע"ד סגי קטון, וע"ה בכו"פ פ"א שהרכיב שני הטעמים. כי( מפשטות דברי הרמכ"ם נראה דבהפרשת חטה אחת סגי גם בכדי לקיים ידי מצות נתינה וכ"נ דעת התוס' פסחים ל"ב ב' ד"ה ואין, ויש מן הראשונים שכתבו דלא מהני הפרשת חטה אחת רק כדי לה.ציא הכרי מטבלו, אבל מכל מקום אין מקיים בזה מצות נתינה עד שיפריש מהכרי שעור חשוב שיהא בו כדי נתינה, ת'ס' רי"ד והריטב-א קדושין סופ"ב, הוב'ד במקנה זצפ ובהתוה"מלהגאין מלבי"ם בפר' שלח, והנוב"ת יו"דסימן ר"א חדש זה מסברא דנפשיה עש"ב, וע' במל.מ פ"ו מהל מתנות עניים מה שהקשה על שיטה זו, וע' בבינת אדם רישפ"י. ובמקנה שם כתב דיש לומר דאיפכא נמי אע'ג דיכול לעשית כל גרנו תרומה, אבל לענין נתינה )יא( בכ"מ: כהב שהגירסא היותרנכונה היא צ ב 1 ר 1:1 בכולם הערות כ'א. )יב( רש*י וי " יי.ביצה י'ג. )לג( ר"מ שם, פ*ה הלכה ה-ע.

יב המעשר פרק ראשון והתדומה והכמים נתנו בו שיעוך, עין יפה אחד מארבעים וע"ר אחד מששים ובינונית אחד מחמשים )לד(, במה דברים אמורים בזמן שארץ ישראל בטהרתה והיא נאכלת ואז לא היו נותנין אותה אלא לכהן חבר ומיוחס)לה( בין גדולבין קטן :ו( לכל קנינו כמו לאשתו :?( ואוכלין דברים העומדים לאכילה ולעבריו)לוי ומאכיל ושותין דברים העומדים לשתיה וסכין בדברים העומדים לסיכה, אבל לא ישנו בדבר ממה שדרכו לגשית בוולא יעשו משקין משום פירותחוץ מענבים וזיתים :י, אב? האירנא שה:ל סמאים ואי אפשר לה ליאכל מפריש כל שהוא בלבד,לי לכהן א'צ ליתן אלא שעור נתינה מן התורה ויתר התרומה הוא שלו למכורלכהגים וסייס בצ"ע, וכ,כ בצפנת פעבח ס"א מה"ת ה"י ד'ה אך-יכספ"ב' אולם מדברי הרמב"ן נשא ה' ט' לא משמ; כן, שו"ר גאמ-י ב-נה ד-ני תרופמ סימן ב' שכתב להשיג על דברי המקנה, עו"כ דכי מה שחל עליו שט תרומה פטור ממעשרות. וכ"ה להדיא ברשב"א סוכה כד. :-( בבית יו:ף צ-'ן מקור לזה מכתובית כ"ו, אולם משם לא מוכח אלא דמיתר לו לאכול אבל לא שמקיים על ידו מצ'ת נהינה, וכן העיר הב"ח על הטור, ונשחר בצ"ע, אך י* להוכיחדין זה מסוכה מ"כ, יבכירות כ-ז א' ע'ש בתוד"ה הלכך, וכ'ס הפר"ח בספרו מיפ חי-פ סימן ה' ה-ב ד בקצ;.ח סימן רמ-ג סק'ד ומבואר שם דגם כשנתן לחרש ושוטה יצא ידי מש"כ לחלק בין מת"כ למתנ'ע ד"א נפיק ידי נתינה בנתינה לחש"ו' נת-:ה וע.* ובנתיה'מ סק"ד כתב לחלק דבשנת הכי;יר לא מהני מה שנתן לחש"ו ע-ש עוד כתב דאס נתן לכהן קטן ונאבד מ דו שלא יצא ירי נתינה כי-ן שהקטן עדיין לא ז יכה שיהיה שלו שבל כהן יכול לתקוף מידו ולא חשיב דעת אחרת מקנה שיה-ה לכהן קטן זכיה כידו שיהיה השיב נתינה כשנתן ועי' באמרי בינה הל' מדה"ב סימן א'- 9.'רביד אפרים יו"דסימן ס"א שהאריך בה והע"ה ג"כ דיצא יר. נתינה בנתן לכהן קטן ע-ש וכ"כ החת"ס יו"דסי' רצ"ב, וג. בה:גי"ע ביצה אות ל-ד עש"ב ועיין עיד בב"ח שכתב דלד*ת הטיר ה"ה דניתנין לכרנת בין נדולה ב-ן קטנה, והוא לש-טתו אזיל שכתב דהטיר למדדין קסן מהך דכתובות, ודעתו דהטור השוה אגילח לנת.נה ועפ"ז העלה דה'ה לגבי כהנת יש לה*וות א:ילה לנתינה, א:ללפי מה וסהראינו מקיר אקר לדברי הטוראין ראיה מזה ל:! 2 ין כהנת, או"ם ' הדבר מבואר "הדיא בר-מ פ.א מה"כות בכיר-ם הי. 1! דהת--מות ניתנין לנקבות כזכריס זבסמר ישועוה מלכו יו"דסימן ס'ה ראיתי ש:הב בפשיטות ד-א קייס מציתנתינה כנתינת תרימה שנותנין לכהנת ודייק מהר"מ *"א כהכ גב. תרומה שניתנ-ן ל:הנ-ם בין ז:רים בין נקבות כ:ו"כ לגבי מ?שר שיתבאר לק:ן סץיף כ 'ד, ומהתימה שלא זכר שר דברי הר מב.ם הנ'ז, יעץ"ל באות מ"ד. ::( ובענין להאכיל תרומה לבהמת כהן, עמש"כ בס"ד לקמן פרקי" :י( וכן הדין לענין מעשרשני כמביאר בר,מ ס'ג מהלכות.מע'ש הי'א. וכן הדין בפ-רות ובי*ית כמבואר בר"מ פ"ה מהלכות שמיטה ויובל הל"ג, ובספרנו תורת השמיטה פרק י"ב סעיף פ"ב' ועיי"ש בהערות אות כ"ה' ובמשנה ראשונה תרימית פי'א מ'ג כתב דנראה דה'ה כשהן צבלאינו רשאי לעשותן משקהכיון דמשקין היוצא אינם כמותף הו( טור, ור"מ שם רפ'ג,יה( שם, ושם פ" 1 ופ"ח עש"ב. )יו( שם, ושם פ",ופ'ח, עש"כ. )יז( שם, וום פי"א.