בס"ד פרשת וישב תשע"ח הרב מרדכי אלון שליט"א נערך משמיעה ע"י תלמידים הכל דיבורים! - לסעודה ראשונה הכל בתוך הבית החלק האחרון של ספר בראשית מתחיל בפרשתנו.

בס"ד פרשת וישב תשע"ח הרב מרדכי אלון שליט"א נערך משמיעה ע"י תלמידים הכל דיבורים! - לסעודה ראשונה הכל בתוך הבית החלק האחרון של ספר בראשית מתחיל בפרשתנו. זהו החלק שאומר לנו שנגמרו התירוצים - עכשיו אין זו התמודדות מול לבן או עשו, אין כאן גויים שיסתכלו עלינו בעיניים מאיימות, אין זה פרעה הרשע - עכשיו זה הכל בתוך הבית. המלחמות בבית, השנאה בבית - וגם התיקון נמצא רק בבית. חלק זה הוא ההתפקחות שלנו - לא מן החוץ יגיע האסון ואף לא מן החוץ תבוא תקווה או גאולה, כי אם מבפנים. הכל רק מבפנים. ולא יכלו דברו' - בכלל' כשהתורה רוצה לתאר את תחילת ההתרחשות שהביאה לשנאה, למכירה, היא אומרת את המילים הבאות - ו י ר א ו א ח יו כ י א ת ו אה ב א ב יה ם מכ ל א ח יו ו י ש נ א ו א ת ו ו ל א י כ ל ו ד ב ר ו ל של ם.1 השאלה היא מה מוסיפה לנו הסיומת של הפסוק - 'ולא יכלו דברו לשלום' - שלא הבנו קודם שנכתבה, ומה אנחנו צריכים ללמוד ממנה? אחד המפרשים המאוחרים 2 מביא רעיון מבריק - יש כאן כזו חכמה, כזו פסיכולוגיה. אם השבטים היו מתקוטטים עם יוסף, רבים איתו, מדברים, צועקים - אז היה מקום שעל ידי זה תשקוט השנאה. אבל כאשר ראו האחים ש'אותו אהב אביהם מכל אחיו' - הם לא דברו איתו בכלל. גם לא דברים קשים. 'דיבור' במקרא הוא לשון קשה - הם לא דיברו איתו כלל ואי הדיבור הזה מנע את אפשרות שיכול היה לבוא שלום. הם שנאו אותו כל כך עד שפשוט הם לא נתנו לעצמם לדבר - רק כדי שהשנאה הזו לא תפוג. אילו רק היו מדברים, רבים, צועקים, מתקוטטים... 'ואחרי כן דיברו אחיו איתו' בעוד עשרים ושתיים שנה יגיעו האחים ליוסף למצרים, יהודה ייגש אליו ויוסף לא יוכל יותר להתאפק, וכאשר הוא יתוודה אליהם -... ו ל א יכ ל ו א חיו ל ע נ ו ת א ת ו כ י נ ב ה ל ו מ פ נ יו.3 הוא רוצה שהם ייגשו אליו, שיאמינו לו שהוא אחיהם האובד. הוא מנסה לשכנע אותם להתקרב בדברים היוצאים מתוך הלב - אבל הם לא זזים. מה עושה יוסף הצדיק כאשר אחיו פשוט לא מדברים? כאשר הוא רואה שהדיבורים שלו לא עושים להם כלום - הוא נפשוט נופל על צווארי אחיו בנימין ובנימין נופל על צוואריו ואז - ו י נ ש ק ל כ ל א ח יו ו י ב ך ע לה ם ו א ח רי כ ן ד ב ר ו א ח יו א ת ו. ו ה ק ל נ ש מ ע ב ית פ ר ע ה...4 לעניות דעתי, פירוש הדברים הוא קודם כל - סוף סוף שמעו קול היוצא מהלבבות האטומים, מהבטן הסתומה, מחוסר היכולת לפתוח בשיחה. שתהיה שיחה של צעקות, מריבות, כסאח עם הידיים - אבל שתהיה איזו התייחסות! 'והשיבני דבר' איך כתוב כאשר הם רואים את יוסף מתקרב אליהם בדותן? - ו י ר א ו א ת ו מ רח ק ו ב ט ר ם י ק ר ב א ליה ם ו י ת נ כ ל ו א ת ו ל ה מ ית ו. 5 לפני שהוא בכלל מתקרב הם כבר התנכלו להמיתו - 'כי אם הוא יתקרב אולי מישהו יאמר איזו מילה, אולי נריח את הריח שלו'. 'ולא יכלו אחיו דברו' - הם לא יכלו להוציא דיבור, ובגלל זה לא הצליח מעולם להיות ביניהם שלום. ומה אומר לו אביו ליוסף כאשר הוא שולח אותו אל אחיו? - ו י אמ ר ל ו ל ך נ א ר א ה א ת ו ה ש ב נ י ד ב ר...6 ש ל ו ם א ח יך ו א ת ש ל ו ם ה צ אן 1 2 3 בראשית ל"ז, ד'. ספר 'בפיקודיך עשית', להרב אברהם קרול ז"ל, בראשית עמ' צ"ד. בראשית מ"ה, ג'. 4 שם ט"ו 5 שם ל"ז, י"ח. 6 שם, י"ד.

מה בעצם מצפה יעקב שיוסף יגיד לו כשיחזור משם - שלא קר להם? שיש להם סוודר? שיש להם מספיק אוכל ומים? יעקב שהבין את מה שקורה בין בניו ביקש דבר אחד - 'והשיבני דבר'; 'תחזור ותגיד לי שיש ביניכם דיבור. שכועסים, שצועקים, שרבים, שמרביצים - לא משנה מה, העיקר שיהיה ביניכם דיבור'. מנשק והולך אחי ורעי, זה השורש של הכל, ויוסף הצדיק הוא זה שמבין שהדיבורים שלו לא יעזרו אז מה שצריך הוא רק לנשק ולחבק - 'וינשק לכל אחיו', וכפי שרש"י מביא - הוסיף בנשיקה. מנשק והולך. 7 נישק וחיבק - עד שדיברו אחיו איתו. אתם חושבים שזה רק סיפור על יוסף ואחיו, או אולי סיפור על החיים שלנו? את הדברים הללו פוסק הרמב"ם להלכה. על הפסוק - ת שנ א א ת ל א מביא הרמב"ם - אח יך ב ל בב ך הו כ ח ת ו כ יח א ת ע מ ית ך...8 כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק כמו שנאמר ברשעים 'ולא דבר אבשלום את אמנון מאומה למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון' - אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני שנאמר 'הוכח תוכיח את עמיתך'... 9 אל תשמור את השנאה בלב - כשיש משהו פשוט תוציא אותו. שמישהו פה כבר ידבר! ואם לפעמים אנחנו נמצאים במקום שאף אחד מהצדדים לא מצליח להוציא - צריך שם איזה יוסף צדיק כזה, שאחרי כל הנאומים מבין ששום נאום לא יעזור והוא פשוט הולך ומחבק ומנשק - עד שמישהו פה כבר ידבר. כי כשמישהו ידבר - הקול כבר ישמע, וכל מה שהיה נראה מבחוץ יתהפך, ומבית פרעה יאמ ר - ב מיט ב הא ר ץ הו ש ב א ת שנזכה לאהבת ישראל באמת. אב יך ו א ת א ח יך. 10 9 2 7 8 רש"י, שם, מ"ה, ט"ו. ויקרא י"ט, י"ז. רמב"ם, הל' דעות ו', 'ו. 10 בראשית מ"ז, ו'.

להבין את פשר השליחות 'והשיבני דבר' בעצם, כל פרשת שליחותו של יוסף אל אחיו מתחילה במילים הבאות - - לסעודה שניה ה ל ו א א ח יך ה נ נ י.11 ר ע ים ב ש כ ם ל כ ה ו א ש ל ח ך א ליה ם ו י אמ ר ל ו זו לא הפעם הראשונה שמישהו אומר 'הנני' בתורה, גם לא הפעם האחרונה, אך זהו ה-'הנני' היחיד בתורה שנאמר לאחר הודעת השליחות. אברהם, משה והאחרים אומרים 'הנני' לפני שהקב"ה אומר להם מה פשר הקריאה, ורק כאן, יוסף הצדיק מתייצב ב-'הנני' לאחר שהוא שומע מאביו לאן הוא נשלח. והקורא עומד ותמה בשאלה האינסופית - כל כך הרבה צאן, שפחות ועבדים היו לו ליעקב אבינו. האם הוא לא היה יכול לשלוח מישהו אחר כדי לראות מה שלום בניו והצאן ולהשיבו דבר? ואם כבר הוא שולח את יוסף - למה הוא לא שולח איתו גם מלווה, איזה שומר ראש? גם המשך בקשתו של יעקב תמוה - ל ך נ א ר א ה א ת ד ב ר...12 ש ל ו ם א ח יך ו א ת ש ל ו ם ה צ אן ו ה ש ב נ י מה הוא ציפה מיוסף שיאמר לו בחזרתו? שהצאן ממשיך ופועה והאחים מסתדרים לא רע? שיש להם מים ואוכל, אולי גם סוודר? ברור שלא בשביל זה הוא שולח את יוסף. הוא יודע שרק בפסוקים הקודמים נאמר שהם שונאים אותו והם הלכו לשכם כדי להתרחק מכתונת הפסים ומפתרונות החלומות של יוסף שמצמררים אותם - על אבא ואמא ואחד עשר כוכבים שבאים להשתחוות לו. לכן עלינו להתעכב ולהבין את דבר השליחות הזו כי מבלי להבינה לא נוכל להתקדם הלאה בהמשך הפרשה. להקים את ההנהגה 'אחיך הלכו לרעות בשכם, הם התנתקו מאתנו', אומר כאן בעצם יעקב ליוסף. רועה, כידוע, איננו רועה רק את צאנו, כפי שאומר כאן רש"י - לרעות את צאן. נקוד על 'את', שלא הלכו אלא לרעות את 13 עצמן. בעומק הענין הפירוש הוא שהם הלכו להקים את ההנהגה שלהם, של עם ישראל - ועוד מעט אכן נראה את המתח הזה שבין האחים, מי יהיה המנהיג - יהודה או ראובן, אך ברור כי בניה של רחל, יוסף ובנימין, אינם שותפים לבירור הזה. נהג כצאן יוסף יעקב שולח את יוסף ואומר לו - 'אני מבקש לישב בשלווה, אך אני מטיל עליך את שליחות כפולה. האחת - לראות את שלום אחיך. לעולם לא תהיה גאולה, לא תהיה שלווה, אם לא כל אחיך ואתה יחד איתם תהיו שבטי ישראל מאוחדים. 'שלום אחיך'. ולעולם לא תיפטר גם מהתפקיד השני, התפקיד הבא שלך - אתה תהיה זה שיכלכל אותם, כמו שחלמת בחלום האלומות. אתה תראה את שלום הצאן ויבוא יום בעוד שנים רבות ואחיך יבואו ואתה תצטרך לעשות אותם לשרי צאן במצרים'. הצאן הוא גם הפרנסה אך גם עם ישראל עצמו, כפי הדימוי שמביא הנביא - ו א ת ן צ אנ י צ אן מ ר ע ית י אד ם א ת ם...14 ואין מי שצריך ללמדו זאת יותר מאשר את יוסף. איך כתוב עליו? - ל מ נ צ ח א ל ש ש נ ים עד ו ת ל אס ף מ ז מ ו ר. ר ע ה י ש רא ל ה א ז ינה נ ה ג כ צ אן יו ס ף...15 כולנו, כך אומר שם רש"י - צאנו של יוסף. 'ואתה עכשיו', ממשיך יעקב, 'הולך גם לראות את שלום אחיך, וגם לראות את שלום הצאן ולכלכל אותם לחם לפי הטף, גם כאשר יאמר אי פעם שהם חשבו עליך רעה'. 'ויאמר הנני'. ל צ פ ות באופן אקטיבי אז מהו הדבר שיעקב מבקש מיוסף להשיבו? כמדומני שהמקרא כאן פשוט משמש כפרשן הטוב ביותר של עצמו. רק שני פסוקים קודם לכן אומרת לנו התורה - ו י ק נ או ב ו א ח יו ו אב יו שמ ר א ת ה ד ב ר.16 'את הדבר' - בה"א הידיעה. אביו היה 'ממתין ומצפה מתי יבוא' 17 - הוא לא ישב על הכורסא וחיכה שזה יתממש מאליו אלא שהיה עושה הכל כדי שזה יתקיים - עורך יומן תצפית, מנסה לראות מה עוד הוא יכול לעשות כדי לקיים את זה. 'מצפה' מעין - אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו... ציפית לישועה?... 18 15 16 17 18 3 11 בראשית ל"ז, י"ג. 12 שם, י"ד. 13 רש"י, שם, י"ב. 14 יחזקאל ל"ד, ל"א. תהילים פ', א'-ב'. בראשית שם, י"א. רש"י, שם. בבלי שבת ל"א.

והתשובה אז, אחרי מאה ועשרים שנותינו כאן לא תהיה - 'חיכיתי באפס מעשה ולא התנגדתי שהמשיח יבוא', אלא - 'כן, עשיתי כך וכך כדי לקדם את ביאתו'. את הנבואה הזו אי אפשר להפסיק יעקב במסירות הנפש הגדולה ביותר שולח את יוסף, ויוסף במסירות הנפש הגדולה ביותר הולך לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן ולהשיב 'דבר'. 'אביו שמר את הדבר' - את דבר הנבואות, ואת דבר הנבואות הללו הולך עכשיו יוסף להשיב. אולי הוא לא יחזור היום, אולי גם לא מחר. אולי זה ייקח הרבה זמן - אבל ודאי זה יהיה. את החלומות לא ניתן להשיב, את הנבואות אי אפשר יהיה לעצור - את ה-'הנני' הזה אי אפשר יהיה להפסיק לרגע אחד. מכאן ואילך, כל פרט בפרשיות עד לסוף הספר מהווה עוד שלב בהכנה של יוסף ובפעולתו למילוי השליחות של אבא - 'והשיבני דבר'. 4

- 'והבור רק אין בו מים' לסעודה שלישית אכן, תמונות קשות הפסוקים שפותחים את קריאת 'שלישי' של פרשת וישב הם אולי התמונה הקשה ביותר המצטיירת במקרא - ו י ה י כ א ש ר ב א יו ס ף א ל א ח יו ו י פ ש יטו א ת יו סף א ת כ ת נ ת ו א ת כ ת נ ת ה פ ס ים א ש ר על יו. ו י ק ח הו ו י ש ל כו א ת ו ה ב רה ו ה ב ו ר ר ק א ין ב ו מ י ם. ו י ש בו ל א כל ל ח ם...19 עוד מעט תגיע א רחת הישמעאלים אבל אנו נעצור לפני כן - כי איך אפשר באמת להמשיך לנוכח מילים כאלו?!, וכמו שהיטיב לנסח זאת אחד מגדולי המפרשים, ר' עובדיה ספורנו - מה היה למו בהיות כלם }האחים[ צדיקים גמורים עד שהיו שמותם לפני ה' לזכרון - איך נועדו לב יחדו להרוג את אחיהם או למכרו ולא נחמו על הרעה, כי גם כשאמרו ]עשרים ושתים שנה לאחר מכן[ 'אבל אשמים אנחנו על אחינו' - לא אמרו שתהיה אשמתם על מכירתו או מיתתו אלא ]רק[ על ]עצם[ אכזריותם 'בהתחננו ]אלינו ולא שמענו'[... 20 התמונה רק משלימה את עצמה, אומר כאן הספורנו, כי כך הם גם יספרו בעוד עשרים ושתיים שנה - 'כאשר ישבנו שם על שפת הבור לאכול לחם, והוא התחנן אלינו - לא שמענו לו', כלומר שגם כאשר הם מכירים באשמה מסוימת - תהיה זו אשמה לא על עצם מכירתו או הריגתו של יוסף אלא רק על מידת האכזריות שהייתה בהם. זה נורא! נתרוקן בורו של יעקב התמונה העולה כאן היא קשה והשאלה הנובעת ממנה מזעזעת. ננסה להתייחס אליה דווקא מתוך נקודה שנראית לכאורה צדדית - אנחנו רגילים ללמוד את פשט המקראות דרך רש"י, וכאשר רש"י לא מפרש דבר בנקודה שנראית לנו כקשה - הדבר זועק. איפה רש"י שיעזור לנו?. בפסוק שלנו, רש"י בוחר להביא לנו מדרש שכולנו זוכרים אותו מהגן אבל אף פעם לא באמת הבנו אותו ועל פניו הוא גם לא נראה כמו מה שיכול לעזור לנו להבין כיצד האחים הקדושים נועדו יחדיו על אחיהם, למכור אותו וגם בהמשך לא לחזור בהם עד לשלב מאוד מאוחר? וכך הוא המדרש אותו מביא רש"י - והבור רק אין בו מים. ממשמע שנאמר 'והבור רק' איני יודע שאין בו מים? מה תלמוד לומר אין בו מים? - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו. 21 נו, רש"י? מה אתה אומר פה בעצם - שהם היו יותר אכזריים ממה שחשבנו? וגם אם נפרש כמו מפרשים אחרים שהאחים לא ראו שיש בבור נחשים ועקרבים כיון שהם הסתתרו בחורים ובסדקים - מה רוצה לומר לנו כאן התורה? למה היא לא מגלה לנו שהיו שם אותם נחשים ועקרבים ויוסף הצדיק ניצל? המדרש עצמו ממשיך ברעיון עמוק אף יותר שרש"י בחר שלא לצטט, ואומר - אמ ר ר ב א חא ב ו ר רק, נ ת רו קן ב ו רו ש ל י ע ק ב. אין ב ו מי ם, אין ב ו ד ב רי תו רה ש נ מ ש לו ל מ י ם...22 עכשיו בכלל לא הבנתי - מה הכוונה שנתרוקן בורו של יעקב' - הרי יש לו עוד אחד עשר בנים נוספים? האם אין הם נחשבים לכלום? רק יוסף נחשב ל-'תורה'? פתאום בהבלחה אחת - אין תורה?! הרי אלו אותם אחים שראו את דינה שנלקחה בשכם והיו יכולים להרוג את כל שכם!. ויתנכלו אותו - מתוך ראיה של תורה תורת החסידות מבארת את העניין הזה בעומק כזה שיענה יחד לכל מה ששאלנו עד כה ויראה איך רש"י כאן בא בעצם לענות לנו לקשה שבשאלותינו - איפה האחים? איך זה קרה? הספורנו עצמו עונה לשאלה ששאל - איך האחים עשו את זה - בתשובה פשוטה. כשיוסף בא לקראת האחים לדותן כתוב - ו י ר א ו א ת ו מ רח ק ו ב ט ר ם י ק ר ב א ליה ם ו י ת נ כ ל ו א ת ו ל ה מ ית ו.23 ההסבר הפשוט הוא שהם תכננו מיני תירוצים ונכלים איך להמית אותו. אבל הספורנו אומר - אם עשרה גברים בריונים רוצים להרוג אח אחד, זה פשוט שהם יכולים, גם בלי שום תכנונים ונכלים. אלא - והנה הגיד הכתוב כי ציירו בלבם וחשבו את יוסף לנוכל ומתנקש בנפשם להמיתם בעולם הזה או בעולם הבא או 24 בשניהם והתורה אמרה 'הבא להרגך כו'. הם היו בטוחים שהוא, יוסף, בראש שלו חושב כל הזמן איך הוא הורג אותם - הוא הרי התחיל בלהביא את דיבתם רעה אל אביהם, אחר כך הם שומעים ממנו איך הוא ימלוך עליהם והם ישתחוו לו - הם עוזבים ומתרחקים ממנו ומשאירים אותו עם אביהם שעוד מגדיל ועושה לו כתונת פסים - הוא לא עוזב אותם אלא רודף אחריהם עד לשכם. זה מה שהם היו בטוחים - שכל ראשו חושב עליהם מוות. הם היו משוכנעים שהנוכל והמתנקש הזה מגיע עכשיו לדותן עם משימה אחת - להמית 22 5 19 20 21 בראשית ל"ז, כ"ג-כ"ה. פירוש הספורנו עה"ת, שם, י"ח. רש"י, שם, כ"ד. בראשית רבה וישב, פ"ד, ט"ז. 23 שם, י"ח. 24 ספורנו, שם.

אותם גם מהעולם הזה וגם מהעולם הבא, ולכן לפי הכלל 'הקם להרגך השכן להורגו' 25 - הם מחויבים להרוג אותו! הם מבינים מתוך הבנה של תורה שיוסף מהווה סכנה קיומית לעם ישראל כולו ולכן הם אף מצרפים את הקב"ה למנין 26 בקבלת ההחלטה להרוג את יוסף הרודף. הבנה זו רק רק מעצימה את השאלה - איך זה ש-'הבור ריק אין בו מים - שאין בו דברי תורה' הרי כל פעולתם של האחים נגד יוסף היתה מתוך סברה של לימוד התורה שלהם. הכל היה מתוך דברי תורה! אין תורה אלא במי שדעתו שפלה התורה כידוע נמשלה לעוד דברים חוץ מאשר למים - ללחם, ליין, לחלב, לשמן 27 ועוד. המים נבחרו לייצג כאן את התורה כי הם מייצגים את השפלות, את ההתבטלות - מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. 28 דברי תורה מופלאים, גישות ושיטות ותפיסות - אז איך ייתכן ששמעון ולוי ויהודה וכל שבטי ישראל הגיעו למסקנה הכי מזעזעת שיכולה להיות? - כי את תכונת המים על פי מדרגתם היה חסר. זה מדהים - לפעמים התורה יכולה להיות כל כך עצבנית, כל כך גבוהה, כל כך לא כוללת את השפלות, את ההתבטלות, את הענווה, את ה-'אולי טעיתי', את הבנה שנותן התורה נתן לי אותה ואולי אני מפספס פה משהו בהבנה. כשלא היה בבור את תכונת המים - זה כבר הספיק להגיע לכזו מסקנה - 'לכו ונהרגהו'. בגלל שנאה, בגלל אי הדיבור לשלום. היתה שם תורה - רק כזו שלא נמשלה למים, וככזו היא מסוכנת. תורה כזו לא נשארת בגדר של 'רעיונות יפים' - זה אוטומטית הופך ל'נחשים ועקרבים', ומהמקום הזה שבו אתה חסר את השפלות וההתבטלות - אתה משתמש בדיוק באותה התורה כדי לזרוק את יוסף אחיך לבור. 'נתרוקן בורו של יעקב אבינו'. המים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך. 'והבור ריק אין בו מים' - נכון, היו שם דברים טובים אחרים - יין, חלב ושמן, היו שם 27 6 25 26 יומא פ"ה: במדבר רבה, כ"א, ד'.ועוד. ראובן לא היה שם - עי' רש"י, שם, כ"ט. בבלי, תענית ז' ועוד. 28 שם.

מהיכן תצמח הגאולה? תקציר סיפור המעשה בואו נראה לרגע את קריאת 'רביעי' באופן מקוצר - אחרי שהאחים מוכרים את יוסף והוא מגיע לפוטיפר סריס פרעה, התורה מספרת על מה שקורה בבית - יהודה נושא אישה, את בת שוע הכנעני, ונולדים לו שלשה בנים. הגדול, ער, מתחתן עם תמר ובשל התנהגותו הרעה הקב"ה ממית אותו. אחיו, אונן, מתבקש על ידי יהודה ליבם את אשת אחיו המת - ב א א ל א ש ת אח יך ו י ב ם א ת ה ו הק ם ז ר ע ל אח יך.29 אונן, לא רוצה ליבם את תמר כי הוא לא רוצה שהבן יקרא על שם אחיו המת ועל כן הוא משחת זרעו ארצה. שם מתברר לנו שזה היה גם חטאו של ער האח הבכור, ששיחת זרעו ארצה כי לא רצה להכחיש את יופיה של תמר. סיפור שמזכיר לנו קצת את סיפור דור המבול, שהיו נושאים שתי נשים - האחת לפריה ורביה והאחת ליופי. 30 שלה נולד אך תמר לא ניתנת לו בגלל פחדו של יהודה לאבד גם את בנו הקטן. משם הפרשה מתגלגלת לפגישת יהודה ותמר בעלותו תמנתה לגוז צאנו, הבנים שנולדים להם מאותה פגישה - פרץ וזרח, ומפרץ יבוא בן פרצי וכו'. רק לאחר כל הסיפור הזה חוזרת התורה ליוסף ולקורות אותו אצל פוטיפר במצרים. חשיבות הרצף הסיפורי חז"ל אומרים שהפרק כולו בא כדי לתאר איך הקב"ה לוקח את חלקי הפאזלים האלה ומרכיב מהם את אורו של משיח. 31 רש"י אומר שתכלית הפרק היא להראות לנו - ללמד, שהורידוהו אחיו מגדולתו ]את יהודה[ כשראו בצרת אביהם. אמרו - 'אתה אמרת למכרו, אלו אמרת להשיבו, היינו שומעים לך'. 32 אבל גם לפי חז"ל וגם לפי רש"י צריך להבין - ברור לנו למה התורה מספרת על הולדת פרץ, על יהודה ותמר - משם תצמח הגאולה, משם יבוא משיח. אבל למה חשובה לנו האריכות של סיפור ער ואונן? מה הוא חשוב לרצף הסיפורי של הפרשה? לכל סיפור משנה שמסופר לנו במהלך הסיפור הכולל של הפרשיות וישב-מקץ-ויגש-ויחי יש חשיבות משל עצמו בבניית הנדבך הבא של הסיפור המרכזי - מה הנדבך שמוסיף לנו הסיפור על ער ואונן? - לסעודת מלווה מלכה המנהיג הבא יש כאן סוד מופלא שכאשר נעמיק בו נמצא עולם ומלואו. בואו נעצום עיניים ונחזור אל האבות שלנו, אל השבטים. יוסף נמכר מצרימה - הטרגדיה בבית כואבת אבל הבית מנסה להשתקם. לפי תפיסת האחים - אין יותר יוסף בחייהם. עיני כולם נשואות ליהודה, הוא המנהיג, הוא 'גור אריה', על פי עצתו יוסף בכלל נמכר למצרים. ליהודה נולד בן בכור - ה'גור- אריה' של יהודה. הבית העייף והמדוכא שצריך מנהיג מקבל בן שימשיך את יהודה בבוא העת - 'ער', מלשון התעוררות, הוא מעורר את הבית מחדש בתקווה למנהיג, לגאולה. לאחר מכן נולד בן שני ליהודה - אונן. לנו יש בעיה כשאנחנו שומעים את השם הזה כי אנחנו מכירים את סוף הסיפור וזה עושה לנו קונוטציה לחטא שלו, אבל כאשר הוא נולד, אביו ואמו לא קראו לו על שם החטא והאסון ח"ו אלא דווקא על שם הכוח, העוצמה, בדיוק כמו שנקרא ראובן -...כ ח י ו ראש ית או נ י... 33 כל העיניים נשואות אל ער הבכור, ומשהוא מת - אל אונן אחיו. איש - כולל יהודה - לא יודע את סיבת מיתתם האמיתית. הם חושבים שתמר היא 'אישה קטלנית' ומסוכנת - מוחזקת היא זו שימותו אנשיה. 34 ולכן ברור למה יהודה לא רוצה לתת לה את שלה - זה באמת מפחיד! אף אחד לא יודע את הסיבה האמיתית שבגללה מתים הבנים. עולמות מקבילים, התמודדויות זהות מן העבר השני, במצרים, נמצא יוסף, נער בן שבע-עשרה, שמתמודד שם עם אשת פוטיפר. האם שמנו לב פעם ששני הסיפורים הללו - ער, אונן ותמר בארץ ישראל, ויוסף ואשת פוטיפר במצרים - מתרחשים במקביל ובדיוק על אותה נקודה, על אותם ניסיונות? מישהו פה צריך למלוך - יהודה או יוסף. מאחד מהם יצא המנהיג של עם ישראל, והמלחמה על שמירת הקדושה היא ההכנה לקבלת המלכות - שיר ושבחה, הלל וזמרה... קדושה ומלכות. 35 על פניו הגאולה אמורה להופיע בארץ ישראל דווקא, בביתו של יהודה, ומה שמונע אותה הוא החטא של ער ואונן! ער ואונן חיים תחת ההשקפה הפילוסופית ש-'יכולה להיות גאולה גדולה, מלכות גדולה, אבל יש משהו ייצרי, עוצמתי, 7 29 30 31 32 בראשית ל"ח, ח'. עי' בראשית ד', י"ט, ברש"י. בראשית רבה פ"ה, א'. רש"י, שם, ל"ח, א'. 33 שם, מ"ט, ג'. 34 רש"י שם, ל"ח, י"א. 35 ברכת השיר )ישתבח(, תפילת שחרית.

כ י שיישאר שלי. לא הכל יהיה דבוק באלוקות' - וזו הייתה טעותם. כדאי שנרשום לפנינו באותיות גדולות ונפנים זאת - גאולה פירושה - מל א ה הא ר ץ ד עה א ת ה' כ מ י ם ל י ם מ כ ס ים 36. מילוי הוא כשאין שום דבר שאיננו מלא באותה דעה את ה' - אפילו המקומות הכי נמוכים ושפלים שבארץ! קדושה אני מבקש בעיניים האנושיות-הישראליות שלנו ער ואונן היו ממש 'אתחלתא דגאולה', אבל יש משהו אישי, אינטימי, שאותו הם לא יכלו לרתום להשי"ת, והתורה לוקחת אותנו דווקא לשם, למקום הכי אינטימי הזה ושואלת אותנו - האם גם שם יש קדושה? האם 'קדושה אני מבקש'? 37 האם הכל מוקדש ללמעלה, האם גם גם את אונך וכוחך, את ייצרך, כל אחד ואחת מאתנו רותמים אל ה-'אין עוד מלבדו'?! אף אחד מהשבטים לא ידעו למה מתו ער ואונן, אבל באותה שעה בחזית השניה, במצרים הרחוקה, מאחורי הקלעים, יוסף בן השבע עשרה מתמודד עם הרגעים הקשים הללו, וכמעט שכבר נופל - הוא מסלסל בשערו - אך ברגע האחרון הוא עוזב את בגדו בידה, יוצא ונס החוצה. לדבק את הכל לאלוקות האם תופיע הגאולה מפה, עם כל תנאי המגרש הטובים של ארץ ישראל, של בית יהודה, של ער אונן, או שהיא תופיע הרחק כמטחווי קשת, מבית העבודה זרה של פוטיפר, מהרגע ההוא עם אשת פוטיפר, מהמקום שבו יקום צדיק יסוד עולם, נער בן שבע עשרה, ויאמר - 'את הכל אני ארתום אל הקדושה, לגילוי ה' בעולם'?. רק מי שיודע לעבור את זה יוכל לעמוד לפני פרעה הגדול עוד מעט ולומר לו - ב ל עד י א ל ה ים י ע נ ה א ת ש ל ו ם פ ר ע ה.38 ומשם להכין את הגאולה - ש'ה' הוא האלוקים' ושכל ההוויה כולה, כולל ובעיקר החלקים הכי אישיים-אינטימיים שקשה לך להדביק אותם לרצון ה', האגו האישי - הכל נרתם רק לאלוקות. הנה לנו כי בלי סיפור ער ואונן הסיפור הכללי חסר את העיקר. הרשמה לקבלת "טועמיה" מדי שבוע - בכתובת: http://eepurl.com/bc0ohn מידע ושיעורים נוספים של הרב באתר: www.hithabrut.org לקבלת שיעור יומי קצר על הפרשה בוואטסאפ, שלחו שם ושם משפחה לנייד -052-6071400 זמני כניסת ויציאת השבת: ירושלים - 16:00 17:15 תל אביב - 16:15 17:16 חיפה - 16:04 17:14 טבריה ומגדל - 16:10 17:12 באר שבע - 16:18 17:17 38 8 36 ישעיהו י"א, ט'. 37 מילותיו האחרונות של מו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל, שיום פטירתו הוא י"ט בכסלו, תשנ"ו. בראשית מ"א, ט"ז.