יוצאים מהמפה מדריך למורה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית תשס"ט, 2009 1
פתח דבר מפות יכולות להיות נורא משעממות, אבל... מי שמתמצא בהן היטב יודע שהמפות עוזרות לנו לטייל בכל העולם וללמוד המון על מקומות ואנשים. צריך רק לדעת את השפה שלהן ולהפעיל את הדמיון... כמו כל שפה חדשה, גם שפת המפות לא תמיד קלה, ויש נושאים קשים למדי להבנה. בספר הזה ננסה ללמוד את שפת המפות בדרך הכי פשוטה שאפשר, תוך תרגול והנאה. אנו מקווים שבעזרתו יוכלו התלמידים להיעזר במפות לצורכיהם השונים ואף לאהוב אותן, כמו גאוגרפים אמיתיים. "מפות מגלות עולם" ו"יוצאים מהמפה" המהדורה הראשונה של הספר והחוברת "מפות מגלות עולם" יצאה לאור בשנת 1999. מאז ועד היום למדו בו בהנאה רבה כיתות רבות ברחבי הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"ע הוחלט לצאת במהדורה חדשה, שבה הספר והחוברת מאוגדים בכריכה אחת, והיא נקראת "יוצאים מהמפה". המהדורה החדשה כוללת את מה שמצוי במהדורה הראשונה, ובתוספת פרק חדש בנושא מפות מקוונות, שנעשו מאוד שימושיות בשנים האחרונות. הספר והחוברת "מפות מגלות עולם" עדיין אקטואליים, ולכל מורה יש אפשרות לבחור איזו מהדורה מתאימה יותר לכיתת הלימוד. הספר "יוצאים מהמפה" מיועד לתלמידי כיתות ה, על פי תכנית הלימודים. אפשר להתחיל ללמוד בספר בכיתה ד. במקרה זה, מומלץ להימנע מלימוד הנושאים המסובכים יותר, כמו למשל קנה מידה ומפות מקוונות, ולהשלים את הוראת נושאים אלה בכיתה ה. כאשר מלמדים את הספר בכיתה ה, רצוי לשים דגשים מיוחדים על נושאים נוספים הקשורים לתכנית הלימודים בכיתה זו ארצות הים התיכון וירושלים. כדאי להתעכב על מפות מדינות הים התיכון והמזרח התיכון הנמצאות בספר, וכן על המפה הפיזית של ישראל ומיקומה של ירושלים. 2
רציונל ספר הלימוד התכנים הנכללים בספר נבחרו על-פי עקרונות המקצוע ובהתאם לתכנים, למיומנויות ולערכים הבאים לידי ביטוי בתכנית הלימודים בגאוגרפיה. תוכני הלימוד מעודכנים ומציגים לתלמידים את החידושים האחרונים ביותר בתחום מתפתח זה. הספר שם דגש רב על הקניית מיומנויות המפה ותרגולן. הספר מרחיב את היריעה ועוסק גם בנושאים גאוגרפיים מרכזיים העולם, היבשות, האזור (מדינות הים התיכון), ישראל וצורות הנוף השונות במקומות שונים. המבנה של ספר הלימוד בספר הלימוד יששבעה פרקים: פרק 1: למפות שימושים רבים פרק 2: הגלובוס פרק 3: לקרוא מפה פרק 4: מפות נושאיות פרק 4: המפה הפיזית פרק 6: האטלס פרק 7: מפות מקוונות כל פרק כולל מידע ופעילויות שונות לתרגול, לחשיבה ולהעמקת ההבנה. מקום הטקסט והאמצעים החזותיים מחשבה רבה הושקעה בטקסטים ובחומר החזותי המובאים בספר הלימוד וביצירת הקשר ביניהם. 3
הטקסטים באמצעות הטקסטים התלמידים מתוודעים אל אוצר המילים והמושגים של שפת הגאוגרפיה, שחשיבותם רבה להבנת העולם והסביבה. חלק מן המושגים חדשים ללומד, ויש ביניהם מושגים קשים להבנה. בניסוח ההסברים הנחו אותנו שני עקרונות: מצד אחד, הרצון להעשיר את שפתם של התלמידים ואת אוצר המילים שלהם; ומן הצד האחר, הרצון להבהיר תופעות ותהליכים מורכבים בדרך הפשוטה ביותר להבנתם. הקושי הלשוני של טקסט אינו טמון, כמובן, רק באוצר המילים המצוי בו, אלא גם באורכו, במבנה המשפט וברמת הלכידוּת (הקוֹה ר נט יוּת) שלו. לכן הקפדנו על טקסטים ומשפטים קצרים ולא מורכבים מדי, ועל רצף לוגי בין המשפטים, הפסקאות וכו'. החומרים החזותיים בגאוגרפיה יש חשיבות עצומה לאמצעי ההמחשה והביטוי החזותיים התמונות, המפות והאיורים. מן האמצעים האלה אפשר לדלות מידע ייחודי וחשוב, והם מעניקים ללומדים הזדמנות לפתח מיומנויות של הפקת מידע ועיבוד מידע ממקורות שונים. יתרה מזאת: עושר באמצעים חזותיים נותן הזדמנות ללמידה גם לתלמידים שסגנון הלמידה שלהם ויזואלי יותר מאשר טקסטואלי. התמונות "צדות" את העין ומעשירות את הלומד במידע שאולי לא היה קולט באמצעות הטקסט. התמונות אמצעי ההמחשה המרכזי בספר הוא התמונות. התמונות מלוּוֹת בכתוביות, והן נותנות ביטוי מוחשי ביותר לתכנים. התמונות מאפשרות להשיג כמה יעדים לימודיים: להמחיש ולהדגים תופעות ותהליכים, כדי לאפשר פיתוח והבניה נכונים של המושגים שהתלמידים צריכים לרכושבמהלך הלימוד. לקרב את נושאי הלמידה אל התלמידים, ו"להכניסם" אל תוך חדר הכיתה. להשוות בין תופעות ובין תהליכים. חשוב לסייע לתלמידים לדלות מידע רלוונטי מן התמונה ולעמוד על הקשר שבינה ובין התופעה או התהליך שהיא מדגימה. עם זאת, יש להפנות את תשומת לבם של התלמידים לכך שהתמונה מוסרת התרשמות סובייקטיבית של הצלם או הצלמת, ולכן יש לנהוג זהירות במידע שהיא מספקת. 4
במהלך לימוד הנושא אפשר להשתמש בתמונות בכמה דרכים: אפשר להתבונן בתמונות תוך כדי קריאת הטקסט ולדון בתופעות שהן מדגימות. אפשר להפנות את התלמידים לתמונות המתאימות במהלך הלימוד של נושאים אחרים בספר. אפשר לפתוח או לסכם את הלימוד של כל אחד מפרקי הספר באמצעות התמונות: לגלות מה הם נושאי הפרק (כפתיחה) ולהמחיש את המושגים שהופיעו בפרק (כסיכום). המלצה אפשר להכין בכיתה לוח קיר המוקדש למפות ולתלות עליו מפות ותמונות לפי פרקי הספר. רשת האינטרנט, אמצעי התקשורת, פרסומים של חברות תיירות, מגזינים רבים העוסקים בטבע ובטיולים גדושים בחומר ויזואלי מתאים. אפשר גם להיעזר בתמונות שצולמו על ידי התלמידים או בני משפחותיהם בטיולים. הפעילויות המשולבות בספר בספר כלולות פעילויות מגוּ ונות: פעילויות פשוטות יחסית, המבוססות על הפקת מידע בסיסי מן הטקסט ומן החומר החזותי; ופעילויות מורכבות יותר, המצריכות חשיבה מופשטת ניתוח, פירוש וכדומה. יש פעילויות שלביצוען נדרש זמן מצומצם, והאחרות מקיפות יותר, ולביצוען נדרש זמן רב. יש פעילויות המתאימות לעבודה עצמית, ויש כאלה המיועדות לעבודת צוות או לעבודה במליאת הכיתה. סוגי הפעילוי תו בספר פעילויות העשויות לשמש פתח לדיון במליאת הכיתה או בקבוצה. רבות מן הפעילויות האלה דורשות גילוי יוזמה והבעת דעה אישית בנושא. פעילויות שמכוּ ונות להבנת הנקרא ולדליית מידע בסיסי מתוך מפות. פעילויות שמטרתן לקרב את התלמידים לתוכני הלמידה. 5
היצע גדול של פעילויות הפעילויות המוצעות רבות ומגוּ ונות, אך חשוב להדגיש: אין צורך שכל התלמידים יבצעו את כל הפעילויות. ההיצע העשיר של הפעילויות נועד לאפשר בחירה בהתאם לשיקולים שונים: המקצוע, המורה, התלמיד או התלמידה. היצע רב ומגוּ ון כזה מאפשר גמישות, החשובה כל כך בתהליך ההוראה. הגמישות מאפשרת "לתפור" תכניות לימוד שונות, ובכך להיענות לצורכי הלמידה וההוראה בכיתה ההטרוגנית. מדדים לניתוח הפעילויות לפניכם כמה מדדים לניתוח הפעילויות מזוויות שונות. ניתוח הפעילויות על פי אלה יכול לעזור לכם בבחירה ובהתאמה של הפעילויות ללומדים השונים. מדדים כישורי חשיבה יש בספר פעילויות הדורשות כישורי חשיבה נמוכים, כגון זכירת פרטים או הפקת מידע בסיסי מן הטקסט הנקרא. יש פעילויות שהן מורכבות קצת יותר, למשל: פעילויות הדורשות איסוף מידע וארגונו מחדש בצורה אחרת בטבלה, בתמונה, בסיכום וכדומה. בפעילויות האלה נדרש ניתוח של סוגיה פשוטה, הסבר של תהליך בודד או השוואה בין כמה תופעות בעזרת מספר מוגדר ומועט של נקודות להשוואה. יש בספר גם פעילויות מורכבות, הדורשות כישורי חשיבה גבוהים, למשל: השוואה בין מספר רב של גורמים והסקת מסקנות; ניתוח של תהליכים שונים ובחינתן של ההשפעות ההדדיות ביניהם; יישום של עקרונות במצבים חדשים; חשיבה ביקורתית והערכה על פעולות שונות של האדם. (ראו למשל שאלה 20 בפרק המפה הפיזית). השתדלנו להמעיט בפעילויות הדורשות כישורי חשיבה נמוכים ו"ציטוט" של הטקסט. מרבית הפעילויות דורשות הפעלה של כישורי חשיבה גבוהים יותר. עם זאת, חשוב לזכור שפעילויות התומכות בהבנת הנקרא בטקסט הן תנאי חשוב לביצוע מטלות הדורשות כישורי חשיבה גבוהים. מיומנויות יש פעילויות הדורשות מיומנויות של הפקת מידע מתוך מפות, תמונות, ויש פעילויות הדורשות גם ניתוח של המידע ותרגום שלו לאמצעי ביטוי או המחשה חזותיים, כמו מפות, גרפים וכדומה. יצירתיות פעילויות רבות דורשות מן התלמידים יצירתיות. פעילות יצירתית דורשת חשיבה אחרת, לא שגרתית, המבוססת על היכולת להסב את המידע לסוגה שיש בה ביטוי לדמיון או ליכולת תיאורית, סיפורית, ציורית או כל יכולת יצירתית אחרת. פעילות יצירתית היא פעילות פתוחה אין בה "נכון" או "לא נכון", ויש בה ביטוי לכישרון ולהשקעה של התלמידים. 6
אקטואליה על מנת לחבר את התלמידים לנושאי הלימוד, מומלץ מאוד לשלב בין נושאי הלימוד לבין האקטואליה. ניתן לבקש מהתלמידים להביא מפות המתפרסמות בעיתונים ולספר את הסיפור האקטואלי שמאחורי המפה. ניתן גם להביא לכיתה ידיעות הקשורות לנושאים הנלמדים למשל, התפרצות הר געש, טיפוס על הר גבוה, וכד'. אפשר להקים פינת אקטואליה בכיתה ולתלות בה את החומרים השונים שהתלמידים מביאים. מספר השותפים לפעילות רוב הפעילויות מתאימות לעבודה עצמית, אך מצאנו לנכון לשלב פעילויות רבות שמומלץ לבצען בזוגות או בקבוצה. בפעילויות הקבוצתיות שיתוף הפעולה בין חברי הקבוצה יכול לתרום ליצירת תוצר משותף טוב יותר ולבניית הידע של כל אחד ואחת בקבוצה. תפיסות חדישות בחינוך מדגישות את התהליך הבין-אישי בלמידה תהליך שבו הפרט מפיק משמעויות חדשות משיתוף הפעולה, משמעויות שאפשר להגיע אליהן רק בדרך של משא ומתן בין-אישי. משך הפעילות יש פעילויות מוגבלות בהיקפן, הדורשות זמן ביצוע מצומצם, ויש פעילויות אחרות, מקיפות יותר, שלביצוען נדרש זמן רב. מרבית הפעילויות המשלבות דיון בקבוצה דורשות זמן עבודה ממושך יחסית. גם הפעילויות היצירתיות הן רחבות-היקף ומכלילות.. בחירת הפעילויות על פי המדדים כדי לבחון את הסוגים השונים של הפעילויות ולבחור פעילויות המתאימות לתלמידי הכיתה, יש לבדוק את מקומה של כל פעילות בכל אחד מן המדדים שמנינו: כישורי החשיבה הנדרשים, המיומנויות הנדרשות, היצירתיות, מספר המשתתפים בפעילות ומשך הפעילות. עם זאת, יש לזכור כי קיימים חיתוכים רבים ואפשרויות לצירופים שונים בין המדדים הללו: פעילות יכולה לדרוש גם כישורי חשיבה גבוהים, גם יצירתיות, וגם זמן רב לביצוע, ופעילות הדורשת כישורי חשיבה גבוהים יכולה לדרוש יצירתיות נמוכה וזמן קצר לביצוע. 7
מבט מיוחד על הפרק החדש: מפות מקוונות 2 הערות חשובות לפני שניגש לתוכני הפרק עצמו: את הפרק הזה אפשר ללמוד רק אם יש לכם אפשרות גישה לאינטרנט ולמדור גאוגרפיה ומולדת באתר "אופק" של מטח (ראו הכתובת על גב ספר הלימוד). כמובן שאפשר להסתייע בכך שהתלמידים יעשו חלק ניכר מהעבודה במחשביהם הביתיים, או לתכנן ללמד את הפרק במשך זמן ארוך, וכך להתאים את תהליך ההוראה-למידה לשעות שעומדות לרשותכם במעבדת המחשבים. הספר "יוצאים מהמפה" נמצא גם במהדורה דיגיטלית באתר מטח ב"כותר ספרי לימוד". השימוש בספר הדיגיטלי הוא פשוט ואינטואיטיבי, ואנו ממליצים לכם להשתמש בו באופן קבוע כשאתם מלמדים פרק זה..1.2 היום אי אפשר ללמוד על מפות (כמו על נושאים רבים אחרים) מבלי להתייחס למידע המצוי ברשת האינטרנט. ברשת האינטרנט קיים מגוון עצום של מפות מסוגים שונים: מפות המספקות מידע יומיומי ופרקטי, מפות המעניקות דרך חווייתית ללימוד על העולם, מפות המהוות פלטפורמה לתוכן שמעלים גולשים, מפות אינטראקטיביות שהמשתמש מתאים אותן בקלות לצרכיו, ומפות נוספות. עולם המפות המקוונות הוא עשיר ומגוון, ולכן בחרנו להקדיש לו פרק שלם. אבל חשוב לנו להדגיש: הפרק בספר משמש רק אשנב הצצה אל הנושא. כדי ללמוד ולהכיר מפות מקוונות חייבים לשבת ליד המחשב, לחפש מפות, להתנסות ולהיסחף לתוך החוויה. המדיה האינטרנטית דינמית מטבעה, ויש להניח שברגעים אלו, שבהם אתם אוחזים בידיכם את הספר "יוצאים מהמפה", כבר "נולדו" מפות חדשות והומצאו יכולות שאינן מוזכרות בספר זה. לכן חשוב להתעדכן כל הזמן! הפניות מעודכנות למפות ברשת האינטרנט תוכלו למצוא באתר "אופק" במדור גאוגרפיה ומולדת. אנו מבקשים שתמצאו בעצמכם חידושים והמצאות ברשת בהקשר למפות, ותשתפו בהם את תלמידיכם ואף אותנו. את החידושים שנמצא לנכון נכניס לאתר "אופק" לטובת הכלל. בפרק "מפות מקוונות" בחרנו להציג את היכולות הנפוצות והשימושיות ביותר של המפות ברשת. אולם במפות שונות תמצאו כלים שונים שמאפשרים את אותה יכולת. לדוגמה: היכולת של התקרבות והתרחקות מהמפה out,zoom in / zoom שבאמצעותה אנו משנים את קנה המידה של המפה, יכולה להתבצע בדרכים שונות: 8
1. באמצעות סרגל קנה מידה שעליו גוררים סמן. 2. באמצעות "זכוכית מגדלת". 3. באמצעות שימוש בגלגלת העכבר. לעתים תמצאו באותה מפה כמה דרכים לבצע את אותה פעולה. בחרנו להציג בפרק את היכולות ולא להתעכב על דרכי הביצוע. את זה יצטרכו התלמידים לגלות בעזרתכם ובאמצעות ניסוי וטעייה. לימוד היכולות הטכניות הוא אמצעי בלבד. אנו מציעים לשים את הדגש בשיעורים על הלמידה שיכולות אלו מאפשרות. להלן כמה נושאים מרכזיים שכדאי להדגיש בכיתה: 1. הסקת מסקנות מקשרים בין שכבות מידע שונות - במפות רבות אפשר להציג שכבות מידע שונות (שמקבילות למפות נושאיות) זו על גבי זו. בדרך זו אפשר להמחיש בצורה יפה קשרי גומלין בין נושאים שונים. לדוגמה: השפעת התנאים הפיזיים באזורים שונים על מיקומם של יישובים. 2. הבנת המושג "קנה מידה" - יכולת ההתקרבות וההתרחקות יכולה לעזור בהמחשת הנושא המורכב הזה. 3. הבנת ההבדל בין צילום אוויר או תמונת לוויין לבין מפה המשורטטת על ידי קרטוגרף - מפות רבות באינטרנט מאפשרות לבחור בין הצגה של מפה משורטטת לבין הצגה של תמונת לוויין, ולעתים אף הצגת שילוב השניים. השוואה בין ההצגות השונות יכולה להמחיש את תכונותיהן המיוחדות של מפות, את הבחירה מה להציג ומה להשמיט, את ההבדל בין ייצוג גרפי לבין צילום של המציאות ועוד. 9
התנסות בתהליך חקירה של נושא שמתחיל מתוך מפות - מפות רבות באינטרנט כוללות הפניות למידע, ובדרך זו מאפשרות לימוד הן מתוך המידע החזותי של המפה ותצלום האוויר והן מתוך מידע כתוב..4 ולבסוף... הכרת העולם באמצעות מפות באינטרנט ובאמצעות תוכנות כמו Google Earth היא חוויה מהנה ודינמית, הקרובה לעולמם של הילדים היום. לפניכם קישורים לכמה מאמרים העוסקים בנושא המפה באינטרנט: http://www.bubbletech.co.il/bt/article.jhtml?value=116 מאמר על מפות מקוונות Google Maps משנה את הדרך שבה אנו רואים את העולם, תורגם ועובד על ידי דורית רם מנהלת תוכן בחברת Netwise http://net.nana10.co.il/article/?articleid=219494 מאמר על מפות מקוונות לדפדף בכדור הארץ, מאת רן יניב הרטשטיין באתר נענע http://netex.mako.co.il/?searchphrase=%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%aa+%d7 %90%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F קישורים למפות מקוונות ברשת 10
טבלה מסכמת לספר "יוצאים מהמפה הפרק בספר פרק ראשון מפות של פעם ומפות של היום פרק שני הגלובוס דגם של כדור הארץ מושגים מפה, ניווט, קרטוגרפיה, תמונת לוויין, מפה עתיקה גלובוס,אוקיינוס,אי, חצי אי,יבשת,ים,כדור הארץ,מיצר, מפרץ מסרים מרכזיים שימושי המפות העיקריים: מציאת מיקום של מקומות, הפקת מידע, ניווט. השימוש במפות החל בעת העתיקה והשתכלל בתקופת הגילויים וההמצאות. בימינו מכינים מפות בעזרת אמצעים טכנולוגיים משוכללים. לעולם צורת כדור הפחוס משני צדדיו, והוא מוצג במפות על גבי הגלובוס ועל גבי מפות שטוחות. העולם מורכב מאזורי מים ואזורי יבשה. אזורי המים גדולים יותר. הצעות לדרכי הוראה למידה מומלץ לבקש מהילדים להביא לכיתה מפות שונות. הן קיימות היום בעיתונים, ברשת האינטרנט, ובכל אתרי התיירות. ולבסס על כך את הנושא של שימושי המפות. כמו כן כדאי לכם לחפש מפות עתיקות הן יפות ויחבבו את נושא הלימוד על הילדים. ביחידה זו ניתן לשלב משחקים שונים על מנת להפנים את הידע. *הכנת דגמים של צורות גיאוגרפיות *משחקי רביעיות *מחפשים את מטמון על מפת העולם. * שימוש חיפוש ואיתור מקומות בעולם בעזרת google earth פרק שלישי לקרוא מפה פרק רביעי מפות נושאיות פרק חמישי המפה הפיזית פרק שישי האטלס פרק שביעי מפות מקוונות הרשת הגיאוגרפית, כיוונים ראשיים, כיוונים משניים, מבט על, מצפן, מקרא המפה, סימנים מוסכמים, קווי אורך, קו גריניץ', קו המשווה, קווי רוחב, קוטב דרומי, קוטב צפוני, קנה מידה אתר תיירות, מדבר, נווה מדבר, מדינה, מערכת תחבורה, מפה נושאית, משקעים, עיר, עיר בירה אגם, ביצה, גבעה, גובה פני הים, הר, פסגת ההר, מדרונות ההר, מדרון תלול, מדרון מתון, רכס הרים, הר געש, ימה, מישור, מעיין, מפה טופוגרפית, מפה פיזית, מפל מים, נהר, נפתולי נהר, אפיק נהר, גדה, מוצא הנהר, שפך הנהר, יובל, נחל, נקודת גובה, עמק, קו גובה, קרחון, רמה אטלס מפות מקוונות, שכבת מידע מקלט ג'י, פי, אס פרק זה עומד במרכזו של הספר ובעזרתו התלמידים רוכשים את שפת המפה ואת מיומנויות השימוש בה. בפרק זה התלמידים יכירו מפות נושאיות ברמות: בין-לאומית, אזורית, וארצית ובנושאים רבים ומגוונים. בכל אחד מהנושאים מוקנה ידע עולם סיסטמתי כך בהקשר למדינות בעולם, השכלה ובערות, מדבריות, הכנסה לנפש, ערים, תחבורה ואתרי תיירות. המפה הפיזית היא המפה שבה התלמידים ייפגשו הכי הרבה במהלך לימודיהם בבית הספר. זוהי מפה בסיסית המכילה צורות נוף טבעיות וצורות נוף שהן מעשה ידי האדם. המפה הפיזית משמשת נקודת יציאה ללימוד צורות הנוף הטבעיות, ומשמעותן לאדם. בשלב זה כשהתלמידים מכירים את המפות מאפייניהן וסוגיהן אפשר להפגיש אותם עם האטלס. בפרק הם יכירו את מבנה האטלס ואת סוגי האטלס. את הפרק הזה אפשר ללמד רק באמצעות עבודה ליד המחשב. המסר העיקרי שלו המפות המקוונות מצויות בהתפתחות מתמדת. שימוש במפות מקוונות הוא קל ונוח, אבל חייבים להתנסות!! בפרק זה כדאי להשקיע זמן רב ולהרבות בתרגול באמצעות משחקים (צוללות למשל). כדי לשפר את כישורי החשיבה של הלומדים כדאי להביא לכיתה מפות מסוגים שונים ובהיטלים שונים ועליהן לתרגל את המיומנויות (כדוגמת המפות ההפוכות המופיעות בפרק זה). סימנים מוסכמים למשל, תוכלו למצוא בספרי הרפתקאות כדוגמת "אי המטמון". זהו הפרק המתאים להבנת שם הספר: "יוצאים מהמפה". מומלץ (ויש לכך הכוונה במשימות) לתת לתלמידים להכין בעצמם מפות נושאיות. זוהי משימה שעשויה לפתח את כישורי החשיבה שלהם. בפרק זה כדאי לעשות שימוש בתמונות כאלה שאתם תביאו לכיתה וכאלה שהתלמידים יביאו, והמקורות לכך הם רבים: התלמידים יכולים לצלם בעצמם, או להסתייע ברשת האינטרנט, בספרי טיולים, ובכתבי עת. הפנמת המושגים בפרק הזה יכולה לעשות באמצעות בניית דגמים שונים מבוץ, פלסטלינה וכו'. תרגול רב זה המפתח להיכרות עם האטלס. אפשר לערוך חידוני טריוויה, משחקי "חפש את המטמון" וכדומה. מומלץ לתת לתלמידים להכין את המשחקים בעצמם. אנו ממליצים לבקש מהילדים להתנסות בנושא בביתם ולהביא לכיתה "גילויים והמצאות". כדאי להתחיל עם הפרק הזה במהלך לימוד הנושא ולהתקדם איתו באמצעות הילדים שיביאו לכיתה תגליות חדשות. 11
פעילויות נוספות לפניכם פעילויות שליקטנו, חיברנו וקיבלנו, אבל הן לא נכנסו לספר. מומלץ לנסות לעשות אותן. פעילות - 1 מציור למפה מתי כדאי? כמבוא לנושא כולו, בתחילת הפרק השלישי או בסיומו. מטרת הפעילות להבין בדרך חווייתית את העקרונות המרכזיים של המפה: קנה מידה וסימנים מוסכמים. במהלך הפעילות ובדיון שלאחריה עשויים לעלות עקרונות חשובים נוספים. תמצית הפעילות לפני הכיתה יוצג ציור נוף. הכיתה תתחלק לקבוצות, וכל קבוצה תשרטט מפה של חלק מהאזור הנראה בציור. הניסיון להפוך את המפות הקבוצתיות למפה אחת כללית של האזור יעורר דיון על העקרונות שהמפה מבוססת עליהם. עזרים וחומרים ציור נוף גדול המצויר במבט-על או במבט אלכסוני מחולק ל - 4 חלקים ברורים (בעזרת עיפרון או טוש). בהמשך ציור נוף כזה, וכן ארבעת חלקיו של אותו ציור מוגדלים פי 2, הדפיסו אותם. דפים חלקים בגודל. A4 עפרונות וצבעים או טושים. 12
מהלך הפעילות מחלקים את הכיתה ל - 4 קבוצות ונותנים מספר לכל קבוצה. מציגים בפני התלמידים בכיתה את הציור המחולק לחלקים. מבקשים מכל קבוצה להכין מפה לחלק הציור שלה. תולים את המפות הקבוצתיות זו לצד זו לפי סדר המספרים, בהתאמה לציור המקורי. מתבוננים בתוצרים ומקיימים דיון בכמה מן השאלות האלה (תלוי באיזה שלב של לימוד הנושא נמצאים): - אילו החלטות הם היו צריכים לקבל בזמן הכנת המפה? - אילו בעיות עלו בזמן חיבור החלקים של המפה? - האם התוצר שהכינו הוא מפה? לפי מה מחליטים? - אילו מרכיבים, לדעתם, צריכים להיות בכל מפה? (למשל: סימנים מוסכמים אחידים בכל המפה, קנה מידה אחיד בכל חלקי המפה, כיוונים וכו'). איך אפשר להכין את מפת הציור בדרכים יותר יעילות? (כדאי להתנסות בהצעות שהתלמידים יעלו, ככל שהזמן ירשה). אגב, אחת הדרכים להגדלה או להקטנה של מפה תמצאו בחוברת הפעילויות יוצאים להרפתקה עם המפה בעמ' 30. אפשר גם להגדיל מפה בעזרת מטול, או ע"י צילום בהגדלה. - משך הפעילות: כ - 2 שיעורים מסקנות מן הדיון: כדי לשרטט מפה שתתאר מציאות מסוימת, צריכים להתקיים כמה תנאים: המפה צריכה להיות הקטנה של המציאות. ההקטנה צריכה להיות שווה בכל חלקי המפה. הסימנים המוסכמים צריכים להיות אחידים בכל חלקי המפה - לשם כך צריך להגיע להחלטה משותפת באילו סימנים להשתמש. כדי שהסימנים יהיו מובנים גם למי שקורא את המפה - יש ליצור מקרא המפרש את הסימנים הללו. במפה צריכים להיות כיוונים, כדי שיהיה אפשר להגיע בעזרתה ממקום למקום באזור המתואר. 13
14
שגיאה! כל הזכויות שמורות למטח 15
שגיאה! כל הזכויות שמורות למטח 16
שגיאה! כל הזכויות שמורות למטח 17
כל הזכויות שמורות למטח 18
פעילות - 2 המפה של הדרך לכיתה מתי כדאי? אפשר כפתיחה לנושא כולו, ואפשר בתחילת הפרק השלישי או בסיומו. מטרת הפעילות טיפוח התפיסה המרחבית של התלמידים, טיפוח יכולת ההתבוננות החזותית והיכולת לתאר מפה מנטלית של מקום מוכר בעזרת סימנים מוסכמים סמליים (ולא בכתיבה או בדיבור). תמצית הפעילות התלמידים ישרטטו מן הזיכרון את מפת הדרך משער בית הספר לכיתתם. הם יעדכנו את המפה שלהם בעזרת חבריהם ובעזרת הליכה לפי המפה ששרטטו. מהלך הפעילות כל אחד מתלמידי הכיתה יכין בעצמו (מן הזיכרון) מפה מפורטת ככל האפשר של הדרך משער בית הספר ועד לכיתה. התלמידים יתחברו לקבוצות עבודה, וכל אחד יתבונן במפות של החברים ויתקן - אם צריך - את המפה שלו. התלמידים ילכו משער בית הספר אל הכיתה בעקבות המפה שציירו. הם יאתרו פרטים נוספים שחמקו מזיכרונם ויוסיפו אותם למפה. המורה תסביר את חשיבותה של הפעילות: בפעילות זאת ניתן מענה לשאלות חשובות, והן: כיצד אנו לומדים להתמצא בסביבה שלנו, איך נבנה במוחנו ידע של המרחב שסביבנו? וכיצד אנו יכולים להרחיב ולהעשיר את התפיסה המרחבית שלנו? התבוננות חוזרת ותשומת לב לפרטים חיונית להכרה וללימוד הסביבה. מהפעילות הזאת אפשר ללמוד כי קיימת שונות בין בני אדם באופן תפיסתם את המרחב. תלמידים שונים זוכרים בוודאי פרטים מסוימים ולא שמים לב לאחרים. חלק מהם תופסים את הסביבה בכללותה ובשלמותה, ואחרים תופסים סביבה לפי הפרטים שהיא בנויה מהם. במוחו של כל אחד מאתנו יש מפות של הסביבה שלו. כאשר אנו מעלים את המפות האלה על הנייר ובודקים את מעשי ידינו אנו מעשירים את המפות המנטליות שלנו, ומכירים טוב יותר את סביבתנו. משך הפעילות: כ - 2 שיעורים ראו את המפה של הדרך אל הכיתה שהכינו אליענה טובים וליטל מימון תלמידות כיתה ה בבית הספר "מעלה הזיתים" בפתח תקווה. 19
שגיאה! 20
פעילות - 3 צוללות על גבי מפת העולם מתי כדאי? כשלומדים על קווי האורך והרוחב בפרק השלישי. תמצית הפעילות ומטרתה התלמידים ישחקו (בזוגות) בווריאציות שונות של משחק הצוללות כדי לתרגל את השימוש בקווי האורך והרוחב. עזרים וחומרים 2 צילומים של מפת העולם המצ"ב לכל תלמיד. מהלך הפעילות כל אחד מבני הזוג יסמן על גבי המפה (ביבשות בלבד) 5 נקודות של מפגש בין קו אורך לקו רוחב (רמת בסיס), או 5 משבצות שלמות (רמת הרחבה). כל משתתף ינסה לגלות את הנקודות או את המשבצות ש"החביא" בן זוגו בשיטה של משחק הצוללות המוכר לכולם. אפשרות נוספת להעשרה - להציע מסלול על מפת העולם ולבקש מהילדים לעקוב אחר המסלול ולבדוק לאן ואיך הגיעו למקום היעד. (אפשר לצרף סיפור מסגרת, כמו: "דמיינו שאתם ספנים ותיקים, והנווט של הספינה נתן לכם הוראות כיצד להפליג כדי למצוא אוצר כלשהו..."). אפשר גם לעבוד בזוגות - כל אחד מהילדים יחבר מסלול על מפת העולם וימצא את המסלול של חברו. הערה: חשוב שהתלמידים יסמנו את ה"צוללות" ביבשות בלבד, כדי לצמצם את שטח המשחק. אפשרות נוספת לצמצום שטח המשחק היא לבחור לשחק רק על חלק מהעולם, למשל רק על יבשות אמריקה או רק על יבשות אירופה, אסיה ואפריקה. משך הפעילות: כ - 2 שיעורים 21
22
פעילות - 4 מפות נושאיות של ישראל בשקפים מתי כדאי? במהלך הפרק הרביעי - לפני או אחרי שלומדים על המפות הנושאיות של ישראל. מטרת הפעילות מציאת מתאמים (קורלציות) בין מפות נושאיות של ישראל. תמצית הפעילות התלמידים יכינו מפה פיזית של ישראל, וכן 5 מפות נושאיות על שקפים, וימצאו מתאמים ביניהן. עזרים וחומרים 5 מפות נושאיות של ישראל לכל קבוצה: אילמת, נחלים, ערים, תחבורה, אזורים. 5 שקפים לכל קבוצה טושים דקים לכתיבה ולסימון על שקפים צבעים מהלך הפעילות התלמידים מכינים מפה פיזית של ישראל: הם צובעים את מפת ישראל האילמת בצבעי המפה הפיזית לפי המפה בעמ' 140 בספר הלימוד. התלמידים מעתיקים לכל שקף מפה נושאית אחרת. (צריך להעתיק גם את הפינות המסומנות על המפות). התלמידים מכינים מהשקף שנותר מפה נושאית של ישראל, לפי בחירתם. אפשר להכין מפה של רצועות הנוף בישראל, מפה מפורטת של אזורי הארץ, מפת טמפרטורות וכדומה. התלמידים מניחים את המפה הפיזית על השולחן, ועליה את השקפים - זה על גבי זה. (מצמידים את הפינות). מקיימים בכיתה דיון בנושאים האלה: - מה אפשר ללמוד מכל אחת מהמפות? - אילו מתאמים, קשרים, אפשר למצוא בין המפות? - מה אפשר ללמוד מן המתאמים בין המפות? לדוגמה, מה אפשר ללמוד על המתאם שבין צורות הנוף לבין צפיפות הערים והכבישים? משך הפעילות: כ - 2 שיעורים 23
24
25
26
27
כל הזכויות שמורות למטח 28
פעילות - 5 הכנת מפת תבליט של ישראל מתי כדאי? כשלומדים על המפה הפיזית של ישראל בפרק החמישי. מטרת הפעילות היכרות קרובה עם מפת ישראל - גבולותיה ונופיה העיקריים. תמצית הפעילות התלמידים יכינו מפת תבליט של מדינת ישראל בעזרת שרטוטים של שכבות גובה. עזרים וחומרים כל קבוצה תקבל את החומרים האלה: 5 דפים שמשורטטות עליהם 5 שכבות גובה בשטחה של ישראל. הדפים מופיעים בהמשך. כדאי לצלם אותם בהגדלה של 200%. 2 גיליונות סול לבן מספריים כוס מים מכחולים עיתונים ישנים להגנה על השולחנות דבק או נייר דבק צבעי גואש או צבעי מים 29
ש 2 מהלך הפעילות הדפיסו את המפות, גוזרים כל שכבה לפי הקווים הרציפים המסומנים בדף (הקווים המקוטעים מסמנים היכן להניח את השכבה הבאה). דף 1 מציג את הים ואת האזורים הנמוכים ביותר, הנמצאים מתחת לפני הים: בקעת הירדן וים המלח. דף 2 מציג את המקומות נמוכים, הנמצאים בגובה פני הים וקצת מעליו (מישור החוף, עמק יזרעאל). דף 3 מציג את ההרים הנמוכים. דף 4 מציג את אזורי ההרים הגבוהים. דף 5 מציג את הפסגות הגבוהות ביותר: הר חרמון, הר מירון והר רמון. מדביקים את השכבות הגזורות על הסול וגוזרים לפיהן את הסול. כדי לקבל הפרשי גובה ברורים יותר כדאי לגזור 2 גיליונות של סול לכל שכבת גובה ולהדביק אותם זה לזה. צובעים את השכבות שנוצרו בצבעים המתאימים להם לפי צבעי המפה הפיזית. מדביקים את מגזרות הסול הצבועות זו על זו, לפי הסימון של הקווים המקוטעים. מוסיפים מקומות שונים למפה: אזורים, יישובים, רכסי הרים, נחלים. אפשר לכתוב את השמות על המפה או להיעזר בסיכות ובדגלונים עם השמות. דיון בכיתה: מה אפשר ללמוד מן המפה על ישראל? מה תורמת מפת התבליט להבנה? משך הפעילות: כ - יעורים 30
31
32 דף 1
33 דף 2
34 דף 3
35 דף 4
דף 5 פעילות - 6 בפתח הר הגעש מתי כדאי? בפרק החמישי, כשלומדים על צורות הנוף היבשתיות. תמצית הפעילות במרכז הפעילות הזאת נמצא השיר "בפתח הר הגעש" שכתב דן אלמגור והלחין דני ליטני. התלמידים יקראו את השיר, יביעו את התרשמותם ממנו וידונו במסרים שלו. עזרים וחומרים קלטת עם השיר ורשמקול להשמעתו דף עם מילות השיר לכל תלמיד טושים, צבעים, ניירות צבעוניים, עיתונים צבעוניים וכדומה מהלך הפעילות קוראים את השיר ושומעים אותו מהקלטת. משוחחים על המסרים של השיר. משווים את המסר שבשיר להסבר המוצג בספר הלימוד בעמ', 120 ודנים בשאלה: מדוע אנשים מתיישבים במקומות שיש בהם הרי געש (או סכנות אחרות)? הערה: כדאי להדגיש שלשאלה הזאת אין תשובה חד-משמעית ומדעית. ויכולות להיות לכך תשובות אחדות הגיוניות, וביניהן: "לי זה לא יקרה", אמונות דתיות, ריגוש, זה הבית שלהם - אין להם מקום אחר, ועוד. התלמידים מביעים את התרשמותם מהשיר ומהדיון - על גבי הדף שהוא מודפס עליו (אפשר להדפיס את השיר על דפים כפולים). התלמידים יכולים לצייר, לכתוב, לגזור ולהדביק וכדומה. בשיר יש שימוש בהר הגעש כסמל. גם צורות נוף אחרות משמשות לא אחת כדימויים: "מחשבותיו עמוקות כמו ים", "הוא חזק כמו הר" וכדומה. אפשר לשקול (אם אין לכם בעיית זמן) לעסוק בנושא זה בהקשר לצורות הנוף השונות. משך הפעילות: כ - 2 שיעורים 36
בפתח הר הגעש מילים: דן אלמגור, מנגינה: דני ליטני כשאתה קורא בעיתונים על התפרצות הר געש בסיציליה, על קבורתם של שני כפרים שלמים בצ'ילה או בהודו. כשאתה קורא בעיתונים אתה שואל את עצמך מדוע, מדוע זה שבים האיכרים דווקא למדרונות אשר בגדו? מדוע זה אינם נסים משם ומחפשים מקום יותר בטוח, שבו יוכלו סוף סוף לחיות בשקט אחת ולתמיד? ואחת לכל כמה שנים, כך בפירוש כתוב בעיתונים, שוב תתפרץ הלבה מן ההר ותאיים לקבור את כל הכפר. מדוע זה לחזור הם מתעקשים? מדוע את הכפר אינם נוטשים אחת ולתמיד? יש לפעמים אתה פוגש תייר והוא שואל, אמור נא לי מדוע מדוע מתעקשים אתם לחיות בפתח הר הגעש? הרי אפשר למצוא עוד בעולם פינות שקטות ללא עשן ורעש ואדמה מוצקת וטובה, שלא תרעד מתחת רגליכם. מדוע זה אינכם נסים מכאן ומחפשים מקום יותר בטוח שבו תוכלו סוף סוף לחיות בשקט אחת ולתמיד? הרי אחת לכל כמה שנים, כך בפירוש כתוב בעיתונים, שוב מתפרצת לבה מן ההר ומאיימת שוב על כל הכפר. מדוע זה אתם כה מתעקשים? מדוע את הכפר אינכם נוטשים אחת ולתמיד? ואז פתאום אתה מבין אותם, את האיכר שעל הצ'מבורוסו ואת האם שעל הפוג'יסאן, הילד על הוזוב גם הם יודעים ודאי, שבעולם פינות שקטות יותר מהר הגעש ואדמה המוצקה מזו שבה קבורים בתי אבותיהם. גם הם היו אולי נסים משם ומחפשים מקום יותר בטוח שבו יוכלו סוף סוף לחיות בשקט אחת ולתמיד? אך הם דבקים למדרונות ההר ומחכים אולי מחר, ומקווים ליום שעוד יבוא, שבו ההר ישקוט מזעפו ואז על הבזלת השחורה כן, אז יוריק הדשא ויפרח אחת ולתמיד. הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם 37
הצעה לארגון שונה של חומר הלימוד לפניכם גירסה שונה לתוכן הספר "יוצאים מהמפה", ובוודאי תמצאו בקלות את ההבדלים בינה לבין הספר שבידיכם. מצאנו לנכון להציג בפניכם את ראשי הפרקים האלה, כדי לתת לכם כמה רעיונות למקרה שתרצו לעבד את הנושא בצורה שונה, להרחיב פה, לקצר שם ובכלל כדאי לשים לב שיש בנושא הזה לפחות 4 סוגים שונים של ידע: 1. מיומנויות מפה 2. מושגים מרכזיים בגיאוגרפיה מקומות ואזורים בעולם ומאפייניהם עוד כיוון - העשרות למיניהן.3.4 מהגלובוס למפת ישראל ראשי פרקים - גירסה 1 פרק ראשון: מבוא פרק שני: שפת המפה פרק שלישי: הגלובוס, דגם של העולם פרק רביעי: המעבר מן הגלובוס אל מפת העולם פרק חמישי: המפה הפיזית של העולם פרק שישי: המפה הפיזית של ישראל פרק שביעי: המפה הפיזית של המזרח התיכון פרק שמיני: אטלס הוא ספר מפות פרק תשיעי: קרטוגרפיה וקרטוגרפים נספחים 38
פרק ראשון: מבוא - פתיח לתכנית. - מהי מפה. - מדוע כדאי להשתמש במפה. - ההבדלים בין מפה לבין תרשים, ציור, או צילום. העשרה נושאים בהשרדות - באזור צחיח וחם, באזור קר וכד'. ניווטי יום, ניווטי לילה. כוכב הצפון וכוכבים אחרים העשויים לסייע בהתמצאות. מצפן, מכשיר לניווט אוטומטי, מכשיר לראיית לילה. פרק שני: שפת המפה לימוד המיומנויות השונות ייעשה באמצעות מפה דמיונית. המיומנויות הן: כותרת המפה מקרא צבעים כיוונים קנה מידה קווי גובה העשרה מפת הסימנים המופיעה בספר "אי המטמון", או בספרים אחרים. צילום אינפרא אדום והצבעים המופקים ממנו. כיצד בדקו כיוונים בעבר. מפות הפוכות. הספר.ZOOM מכתש, כף יד, פנים - כדרך להמחשת קווי גובה. 39
פרק שלישי: הגלובוס, דגם של העולם - הגלובוס הוא דגם (גם צעצועים הם דגמים). - מה אפשר ללמוד מן הגלובוס על העולם: העולם הוא כדור הפחוס בשני קטביו. העולם מורכב מיבשות ואוקיינוסים (שמותיהם ומיקומם). שטחי המים גדולים משטחי היבשה. כדור הארץ מסתובב סביב צירו וסביב השמש??????? לצורתו הכדורית של כדור הארץ חיסרון: אין לו קצוות ולכן יש קושי בהתמצאות. העשרה הוכחות לעיגוליות של כדור הארץ, וממתי יודעים שכדור הארץ עגול. מה חשבו הקדמונים על צורתו של כדור הארץ. כדור הארץ ומערכת השמש. המחשה של ממדי כדור הארץ. פרק רביעי: המעבר מן הגלובוס אל מפת העולם - החסרונות של הגלובוס: אי-אפשר לראות את כל העולם בו זמנית, והוא מסורבל וקשה לנשיאה. לכן יוצרים מפות שטוחות. - יש קושי במעבר מהגלובוס למפה שטוחה - ניסוי מדגים. - סוגי היטלים. - רשת המעלות - קו המשווה, קו גריניץ', קווי אורך, קווי רוחב, הקטבים, חצי כדור צפוני, חצי כדור דרומי. העשרה הוויכוח סביב מיקומו של קו גריניץ. הזמן - שעות שונות בעולם. פרק חמישי: המפה הפיזית של העולם - הגדרה של מפה פיזית. 40
- הגדרה של צורות נוף טבעיות ואנושיות וביטויין במפה הפיזית של העולם: צורות נוף טבעיות: אי, חצי אי, מיצר, קו חוף, מפרץ. צורות נוף יבשתיות - הר, רכס הרים, הר געש, גבעה, רמה, עמק, מישור, קרחון, אגן (?). צורות נוף ימיות - נחל, נהר, ים, ימה, אגן (?). מדבר, יערות גשם. צורות נוף אנושיות: יישובים בגדלים שונים. העשרה סיפורם של מגלן ושל קולומבוס. מקומות דמיוניים (אטלנטיס, טרויה, משולש ברמודה). חגורת האש. המקום הגבוה ביותר בעולם, המקום הנמוך בעולם וכד'. הסיפור של קרקעית האוקיינוסים. פרק שישי: המפה הפיזית של ישראל צורות נוף שהתלמידים הכירו בפרק הקודם שיש להן ביטוי במפת ישראל. היכרות עם צורות נוף נוספות וביטויין במפה: צורות נוף טבעיות - הר: פסגת ההר, מדרון, תלול, מתון; מעיין: מעיין חם, גייזר; נחל: מוצא נחל, שפך נחל, יובל, אפיק נחל, קניון, מפל, נחל איתן, נחל אכזב; צורות נוף אנושיות - תחבורה: מחלף, כבישים לסוגיהם, תחבורה ימית, נהרית, אווירית, יבשתית. יישובים: עירוניים, כפריים. חלוקת ישראל לאזורים (חלוקה אורכית, חלוקה רוחבית). ערים גדולות בישראל. העשרה מפות עתיקות של ישראל כאשר ירושלים היא המרכז. 41
המקום הנמוך ביותר בעולם. השבר הסורי - אפריקאי. פרק שביעי: המפה הפיזית של המזרח התיכון צורות נוף שהתלמידים הכירו בפרקים הקודמים שיש להן ביטוי במפת המזרח התיכון. צורות נוף נוספות וביטויין במפת המזרח התיכון: דלתה, חולית, נאת מדבר, סכר, תעלות מים, גבולות: מדיני, טבעי, ימי-יבשתי. מדינות וערים באזור. ישראל ושכנותיה. פרק שמיני: אטלס הוא ספר מפות מהו אטלס. סוגי אטלסים. האטלס הראשון. אטלסים מקוונים ומפות מקוונות. מבנה האטלס ואופן השימוש בו. מפות נושאיות. מושגים נוספים וביטויים במפות: חקלאות, תעשייה שירותים, אקלים, טמפרטורות, משקעים, צמחייה טבעית. בעזרת מפות נושאיות של העולם, ישראל והמזרח התיכון להבהיר: מאפיינים המייחדים כל אחת מהיבשות. מדינות וערים נבחרות בעולם. מדוע נקרא המזרח התיכון אזור הסהר הפורה. האקלים במזרח התיכון. ישראל: אקלים, צמחיה, כלכלה. העשרה הדמות של אטלס המיתולוגי. מי משתמש במפות: תיירים ומטיילים, אדריכלים. יורדי ים, טייסים, אנשי צבא, 42
פרק תשיעי: קרטוגרפיה וקרטוגרפים איך מכינים מפות. קיצור תולדות הקרטוגרפיה עד לקרטוגרפיה המודרנית. העשרה - מפלצות במפות עתיקות. - מכשירים קרטוגרפיים מודרנים. נספחים אינדקס - מפתח שמות ומקומות 43
מקורות מידע לעיון ספרים ארץ בראשית (1999), הוצאת משרד הביטחון, 71 עמודים. אלבום צילומים של ישראל, ובו הסברים ושירים על נופים באזורי ישראל השונים. תמונות רבות, מפות ואיורים. באלבום ארץ מעיינות המים מדריך "ארץ היעל" לשמורות הטבע של יובלי הירדן (1994), הוצאת סטימצקי, 40 עמודים. בספר תיאור של שמורות הטבע באזורים שהירדן זורם בהם. יש בו איורים צבעוניים, צילומים ומפות, ומוצעים בו מסלולי טיול וסיור. ביזר א' (1973), כדור הארץ, הוצאת ספריית מעריב, 126 עמודים. הספר עוסק במבחר נושאים: המיוחד בכדור הארץ, האוקיינוסים, המבנה של כדור הארץ, הרי הגעש, סוגי הסלעים ועוד. הספר כתוב בשפה קלה, הוא מנוקד חלקית, ויש בו תצלומים, תרשימים ואיורים. בר עמוס (1986), מאה טיולים ראשונים, הוצאת כנרת, 2 כרכים. בספר מסלולי טיול המתאימים לילדים. בספר יש איורים, מפות מאוירות, קצרים ורעיונות לפעילויות. את הספר עיצב וצייר דוש. הסברים, סיפורים ברוס-מיטפורד מירנדה (1998), סימנים וסמלים, הוצאת כתר, 128 עמודים. הספר הוא מעין מילון המכיל אלפי סימנים וסמלים מכל העולם. בספר איורים, תמונות, מילון ומפתח מושגים. ההסברים קצרים וברורים. ברנד רבקה, ליאת (טיבר) בן-דוד (1998), ללכת על כוכב לכת, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 184 עמודים. ספר לימוד לבית הספר היסודי. הספר עוסק במערכת השמש, בכוכבי לכת ובכדור הארץ. הספר כתוב בשפה ברורה, ויש בו תמונות, איורים ותרשימים. גל אופירה (1999), אל הנגב, הוצאת מטח, תל אביב. ספר לימוד לחטיבת הביניים העוסק בדרום הארץ: הנגב, הערבה וים המלח. בספר תצלומים, איורים, מפות ותרשימים, והוא כתוב בשפה ברורה. 44
גלנט רוי א' (1993), היקום, הוצאת ספריית מעריב, 284 עמודים. בספר סקירה רחבה על מערכת השמש ועל כדור הארץ. הספר לא מנוקד, ויש בו תמונות רבות. (מילון ויזואלי), הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, (1996), כדור הארץ דורלינג קינדרסלי 60 עמודים. בספר הגדרות והסברים קצרים בנושאים שונים: סלעים, הרי געש, היווצרות הרים, קרחונים, נהרות, אוקיינוסים וימים ועוד. יש בו איורים, מפות ותמונות. הניסוח לעתים מורכב. ועדיה דרורה, אולמן חווה, מימוני זיוה (1993), ארצות הים התיכון, הוצאת מעלות, 251 עמודים. ספר לימוד לבית הספר היסודי. הספר מציג את האזור ומדינות נבחרות בו במבחר נושאים: מיקום, כלכלה, נוף, אקלים ועוד. בספר הסברים מפורטים, מפתח שמות, איורים צבעוניים, טבלאות, מפות ושרטוטים. כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ (1989), הוצאת משרד הביטחון וכרטא, 543 עמודים. בספר הסברים קצרים על כל מקום ומקום בישראל, והוא כולל מפות ומפתח מקומות. לוינגר-דרסלר מירי (1997), מתחת לרגלינו, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 140 עמודים. ספר לימוד לבית הספר היסודי. בספר מוצגים סוגי הסלעים שעל פני כדור הארץ, כיצד הם נוצרים, אילו כוחות משפיעים עליהם ועוד. השפה ברורה, ויש איורים ותמונות, גרפים ודיאגרמות. מילר הרמן (צלם), יואל אמסטר (עורך) (1998), ישראל בשלושה ממדים, יצירה מקורית בשיתוף מרכז להעתקות, הפצת כתר, 144 עמודים. אלבום צילומי נוף של ישראל. לספר מצורפים משקפיים מיוחדים, המאפשרים מעין ראייה תלת ממדית. יש בו הסברים קצרצרים על מקומות רבים בארץ. ניר אריה (עורך המהדורה העברית) (תשנ"א 1991), החיים על פני כדור הארץ. נשיונל גיאוגרפיק, הוצאת ספריית מעריב, 320 עמודים. אלבום תמונות ובו הסברים על החיים בקטבים, באזורי מדבר, באיים, ביערות הגשם ועוד. לא מנוקד, כתוב בשפה בוגרת ועשירה. ניר אריה (עורך המהדורה העברית) (תשנ"ג 1993), עולמות ההרים, נשיונל גיאוגרפיק, הוצאת ספריית מעריב, 320 עמודים. הספר סוקר אזורי הרים בעולם: חיי התושבים, והנופים ההרריים השונים ברחבי העולם. בספר הסברים מפורטים, תמונות רבות, והוא לא מנוקד. 45
ניר אריה (עורך המהדורה העברית) (1993), שמורות הפלא של הטבע, הוצאת ספריית מעריב, 304 עמודים. בספר סקירה של שמורות טבע ברחבי העולם. יש בו תמונות מרהיבות של הרים נישאים, קניונים, מכתשים, הרי געש ועוד. הספר אינו מנוקד, ההסברים ברורים, ויש בו איורים ומפות. 63 (1988), הנגב, הוצאת הטלוויזיה החינוכית הישראלית ומטח, פבריקנט רבקה, חני נעמן עמודים. ספר לימוד לחטיבת הביניים בנושא הנגב. הספר מנוקד חלקית, ההסברים ברורים, ויש בו מפות, תצלומים, איורים ודיאגראמות, רובם צבעוניים. פה ושם מדריך הבילוי לילדים (1999), הוצאת ניטאי יזמות והפקות ומודן, 296 עמודים. הספר הוכן במיוחד לילדים חובבי טבע ונוף, ומוצעים בו מסלולי טיול שמתאימים לילדים. בספר תמונות ומפות, והסברים ברורים ומקיפים. פז עוזי (1981), שמורות וטבע בישראל ארץ הצבי והיעל, הוצאת רשות שמורות הטבע והוצאת מסדה, 2 כרכים. בספר הסברים על שמורות הטבע בישראל. יש בו איורים ומפות, מפתח עניינים ורשימת מקורות. הספר אינו מנוקד. שקולניק יעקב, (1994), ארץ מים במדבר מדריך "ארץ היעל" לשמורות הטבע של ים המלח, הוצאת סטימצקי, 32 עמודים. בספר תיאור של שמורות הטבע שבאזור ים המלח. יש בו איורים צבעוניים, תמונות ומפות, ומוצעים בו מסלולי טיול. אנציקלופדיות אביב אנציקלופדיה כללית לצעירים (1998/9) ה, וצאת מסדה, 16 כרכים. אנציקלופדיה לבני נוער, מנוקדת בניקוד מלא. כרך מיוחד מוקדש למפתח המאפשר חיפוש לפי א"ב. בערכים אין הפניות לערכים נוספים. באנציקלופדיה תמונות, איורים ומפות. מהדורה מעודכנת תוכלו למצוא באתר האינטרנט: http://www.kotar.co.il/aviv אדם ועולמו: אנציקלופדיה גיאוגרפית (1980), הוצאת מסדה, רמת גן, 16 כרכים. האנציקלופדיה כוללת ערכים על מקומות בארץ ובעולם ועל מושגים בגיאוגרפיה. מנוקדת, השפה ברורה, ויש בה תמונות ומפות. היא אינה אנציקלופדיה (1993), 2000 יחיעם פדן (עורך), הוצאת קמחי, 15 כרכים. אנציקלופדיה לילדים, מנוקדת בניקוד מלא, וכתובה במשפטים קצרים וברורים. כרך המפתח איורים תצלומים, מפות, האנציקלופדיה כוללת הסברים, ערוך לפי א"ב וגם לפי נושאים. ותרשימים. 46
אנציקלופדיה כרטא לאומות העולם (1992/3), הוצאת משרד הביטחון וכרטא, 4 כרכים. סקירת מדינות העולם בנושאים שונים: מיקום, היסטוריה, חברה, כלכלה, תרבות, אמנות ועוד. כמו כן יש בה מידע על יבשות העולם, מילון מונחים ושיאים גיאוגרפיים במספרים. האנציקלופדיה מנוקדת חלקית, ויש בה מפות, דיאגרמות, תמונות ותרשימים. אנציקלופדיה לילדים הבט ולמד (1985), פרופ' כהן אדיר (עורך), הוצאת כנרת, 10 כרכים. הכרכים הקשורים לעניינינו: כדור הארץ, החלל החיצון, הים, תחבורה, ארץ ישראל. האנציקלופדיה מנוקדת, וכתובה בשפה קלה. יש בה תמונות רבות, איורים, תרשימים ומפות. החיפוש הוא לפי נושאי הכרכים. אין כרך מפתח. האנציקלופדיה הישראלית הכללית (1986/8), יון פדר (עורך), הוצאת כתר, 4 כרכים. אנציקלופדיה כללית העוסקת בישראל בכמה נושאים: היסטוריה, כלכלה, חברה, תרבות ועוד. החיפוש נעשה לפי מפתח מושגים הנמצא בסוף כל אחד מהכרכים. האנציקלופדיה מכילה טבלאות, איורים, תמונות, תצלומי אוויר ומפות. האנציקלופדיה אינה מנוקדת. האנציקלופדיה המאוירת לילדים (1993), הוצאת כתר, 10 כרכים. נושאי האנציקלופדיה: גיאוגרפיה, מדע וטכנולוגיה. היא כוללת תצלומים ואיורים, תרשימים, חתכים, מפות וטבלאות. כרך המפתח ערוך לפי א"ב. האנציקלופדיה מנוקדת חלקית ומנוסחת בפשטות. אין הפניות לערכים נוספים. הבריטניקה החדשה לנוער (1996), הוצאת כתר וידיעות אחרונות, 17 כרכים. באנציקלופדיה יש מגוון רחב של ערכים, היא כוללת תצלומים ואיורים, תרשימים, חתכים, מפות וטבלאות. כרך המפתח ערוך לפי א"ב. האנציקלופדיה לא מנוקדת, ויש בה הפניות לערכים נוספים ולערכים להרחבה. הסדרה הלימודית לילדים טיים לייף אנציקלופדיה לנוער (1996), הוצאת כתר, 20 כרכים. הכרכים הקשורים לעניינינו: העולם שאנו חיים בו, שמים וארץ, גיאוגרפיה ומפות. ההסברים בנויים משאלות ותשובות. האנציקלופדיה מנוקדת, כתובה בשפה קלה ובהירה, עשירה באיורים, תרשימים ומפות. אין כרך מפתח, והחיפוש נעשה לפי נושאי הכרכים. חדוות הדעת (1983), הכרך כדור הארץ חלק א, הוצאת מסדה, 131 עמודים. בכרך זה מידע מפורט על מבנה כדור הארץ, תנועת היבשות, רעידות אדמה, הרי געש, סוגי סלעים, גבישים ומינרלים, מסלול כדור הארץ, נהרות וימים ועוד. הכרך מנוקד חלקית, כתוב בשפה בהירה, ויש בו איורים, תרשימים, מפות ותמונות. 47
יבנה, האנציקלופדיה לנוער (1996), הוצאת יבנה תל אביב, הוצאת לרוס פריז, 16 כרכים. האנציקלופדיה מכילה מגוון רחב של ערכים, כוללת תצלומים ואיורים, תרשימים, חתכים, מפות, טבלאות והסברים לכל אחד מהם. כרך המפתח ערוך לפי א"ב. האנציקלופדיה מנוקדת ומנוסחת בפשטות. כמו כן יש בה הפניות לערכים נוספים. תצפית למדעי הטבע אנציקלופדיה מדעית לנוער (1992), הוצאת משכל, חמד ומטח, 10 כרכים. הכרכים המתאימים לעניינינו: מערכת השמש, כוכבים וגלקסיות, האוויר והאוקיינוסים, הנוף המשתנה, הסביבה. האנציקלופדיה מנוקדת חלקית, כתובה בשפה פשוטה ובהירה וכוללת תמונות ואיורים רבים. אין בה מפתח עניינים, והחיפוש נעשה על פי נושאי הכרכים. אטלסים אטלס אוניברסיטאי חדש: פיזי, מדיני, כלכלי, היסטורי (2002), פרופ' משה ברור (עורך), הוצאת יבנה, 192 עמודים. אטלס כללי המכיל מגוון מפות בנושאים שונים על כדור הארץ כולו, על כל אחת מהיבשות, על מדינות נבחרות ועל ישראל. באטלס מפתח של שמות מקומות, מילון למונחי גיאוגרפיה, גרפים ודיאגראמות. אטלס ישראל החדש האטלס הלאומי (תשס"ח, 2008), פרופ' אריה שחר (יושב ראש), בהוצאת המרכז למיפוי ישראל והאוניברסיטה העברית בירושלים, 139 עמודים. באטלס מפות המציגות את מדינת ישראל בנושאים רבים ומגוונים. כמו כן האטלס כולל תמונות לוויין, דיאגרמות וגרפים. אטלס כרטא: פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי (2008), הוצאת כרטא, החברה הישראלית למפות ולהוצאה לאור, 224 עמודים. אטלס כללי המכיל מגוון מפות של כדור הארץ, יבשות העולם ומדינות שונות וביניהן ישראל. כמו כן יש בו מפות של ערים גדולות בעולם ושל ערים גדולות בישראל. יש בו גם תרשימים, תצלומי לוויין ומפתח של שמות מקומות. אטלס כרטא החי והצומח של ארץ ישראל (1998) אביב ארבל, אבינועם דנין, הוצאת כרטא, 144 עמודים. אטלס העוסק בעולם החי והצומח הייחודיים לארץ ויש בו שפע של מפות ותצלומים. אטלס כרטא המזרח התיכון (1990), משה ברור, אמנון קרטין, הוצאת כרטא, 135 עמודים. בחלק הראשון יש מפות והסברים כלליים על האזור, ובחלק השני יש מפות והסברים על כל אחת ממדינות האזור. האטלס כולל גם נתונים מספריים, גרפים, דיאגרמות ומפתח של שמות מקומות. 48
אטלס מאויר לילדים, פיקרינג מל, (1996), הוצאת כתר הוצאה לאור, 48 עמודים. אטלס מאויר לילדים המכיל מפות רבות על כדור הארץ, על יבשות העולם ועל מדינות נבחרות. יש בו עובדות מעניינות, חידות ומפתח מקומות. האטלס מנוקד. אטלס מסדה מצויר לילדים, עריכה: ג'ין אוליבר (1981), הוצאת מסדה, 63 עמודים. אטלס מאויר לילדים ובו מפות של כדור הארץ, של יבשות העולם ושל האוקיינוסים. יש בו מפות צבעוניות, איורים רבים, והסברים. האטלס הראשון שלי, בויל ביל (1996), הוצאת כנרת בית הוצאה לאור, 45 עמודים. אטלס מאויר, מלווה בתמונות ומציג מידע על יבשות העולם, על עמים, על מקומות, על בעלי חיים ועל צמחים. המפות מאוירות, ברורות ומלוות בתמונות. האטלס כולל מפתח של שמות מדינות וערי בירה. סופר אטלס (1996), הוצאת מפה מיפוי והוצאה לאור, 68 עמודים. ארבעה אטלסים בכריכה אחת: אטלס הכבישים החדש; גוש דן אטלס רחובות; ירושלים אטלס רחובות; חיפה אטלס רחובות. האטלס כולל מפתח שמות ומדריך לעזרה ראשונה. המפות צבעוניות, האטלס אינו מנוקד. לומדות ומאגרי מידע לגעת בשמים, בהוצאת מטח בשיתוף אונ' תל-אביב (1997). הלומדה עוסקת בתיאור החלל וגרמי השמים: כוכבי לכת, גלקסיות, מטאורים, שביטים וקבוצות כוכבים. בלומדה מרכז יצירה והצעות להפעלות, תמונות, אנימציות וקטעי קריינות. מומלץ לצעירים בסיוע מבוגר. למידע נוסף, ראו "לגעת בשמים" באתר מטח באינטרנט. מדעי כדור הארץ, בהוצאת אדיונטיקס (1998). הלומדה עוסקת באסטרונומיה, במערכת השמש ובשביל החלב, באקלים ובמזג אוויר, בהרי געש ועוד. בלומדה תמונות ואנימציות המדגימות תהליכים, וכן תפריט נושאים המאפשר התמצאות נוחה. מומלץ לצעירים בסיוע מבוגר. מידעון חקר היקום, בהוצאת מטח בשיתוף אונ' תל-אביב (1997). המאגר כולל מידע על 54 גרמי שמים: כוכבים, כוכבי לכת, ירחים, שביטים וכדומה. במידעון מרכז יצירה, תמונות, קטעי קריינות ואנימציות. המידעון מכיל תפריט נושאים המאפשר התמצאות ידידותית ונוחה. הלומדה כתובה בשפה בהירה. מסע במערכת השמש, בהוצאת מטח בשיתוף אונ' תל-אביב (1995). הלומדה עוסקת במערכת השמש ובתשעת כוכבי הלכת, ובה מרכז יצירה, תמונות וקריינות, וכן תפריט נושאים המאפשר התמצאות ידידותית ונוחה. הלומדה כתובה בשפה בהירה. 49
מעשה בסלע, בהוצאת מטח בשיתוף אונ' תל-אביב (1996). הלומדה עוסקת בסוגי סלעים, בתכונות סלעים, במיקום סלעים בישראל, בשימושי סלעים ובתהליכי היווצרותם. בלומדה מעבדה ניידת, הפעלות, תמונות, קריינות, אנימציות ותפריט נושאים המאפשר התמצאות נוחה. הלומדה כתובה בשפה בהירה. ניפגש בסיבוב, בהוצאת מטח בשיתוף אונ' תל-אביב (1995). הלומדה עוסקת במיקום כדור הארץ, בסיבוב כדור הארץ, בעונות השנה, בירח ועוד. בלומדה מאגר פעילויות, תמונות, הדגמות ואנימציות. כמו כן קיים בלומדה תפריט נושאים וההתמצאות בו קלה. השפה בהירה ומתאימה לבית ספר יסודי ומעלה. תהליכים המשנים את פני כדור הארץ, בהוצאת איכות ויזמות (1996). הלומדה עוסקת בסוגי סלעים, בהשפעת המים והרוח על הסלעים ובעיצוב הנוף. בלומדה הפעלות, תמונות ואנימציות, קטעי קריינות ותפריט נושאים המאפשר התמצאות קלה. מומלץ לצעירים בסיוע מבוגר. 50
הבנת היחסים אדם-מרחב-מפה מעובד לפי מאמר של פרופ' לין ליבן ורוג'ר דאונס, אוניברסיטת פנסילבניה Understanding person-space-map relations: Cartographic developmental perspectives. Liben Lynn & Roger Downs. 1993 הסיכום הקצר של המאמר עשוי להבהיר חלק מהקשיים שיש לילדים (וגם למבוגרים רבים) בהבנה וביישום של מיומנויות המפה. סמלים הם כלים רבי כוח - הם מאפשרים לנו להתקשר זה עם זה ואף עם עצמנו בלי מילים: להפשיט, לפשט, להכליל, להסיק מסקנות מאינפורמציה, לשנות אינפורמציה, לשקול אפשרויות והשערות ועוד. יש שיטות שונות להסמלה. במחקר שאנו מדווחים עליו נתמקד בסמלים הקשורים למפה. מפות ותצוגות גרפיות אחרות של מקומות מתווכות בין מרחב קיים ונתפש - הוא נמצא כאן ועכשיו, לבין מרחב פוטנציאלי של "שם ואז". מפות מאפשרות לבני האדם "להיות" בכל מיני מקומות בדרך שסמלים אחרים לא מאפשרים (לפחות לא בקלות). לדוגמה, אם מישהו בוחן מפה של עיר שבתוכה הוא נוהג, ומצליח למקם את עצמו על המפה - סביר להניח שהוא יוכל גם לתכנן את מסלול הנסיעה שלו ולעקוב אחרי המסלול בעזרת אותה המפה. יש שלושה קשרים אפשריים בין אדם מרחב ומפה: מודעות למיקום האדם במרחב האמיתי (כלומר הבנה של הקשר אדם- מרחב). הבנת הקשרים שבין המרחב האמיתי לבין התצוגה של המרחב (כלומר הבנה של קשרי מרחב-מפה). הבנת מקום האדם על גבי מפה (כלומר הבנת הקשרים אדם-מפה). 51
מבין שלושת הקשרים הנ"ל הקשר אדם-מרחב מתפתח בגיל הכי צעיר. ילדים צעירים מתמצאים בסביבתם הקרובה: הם יודעים לקצר דרכים, לעקוף מכשולים, ולהכיר את סביבתם גם אם מישהו עשה בה שינויים. את האינפורמציה למניפולציות הם מקבלים מהסביבה עצמה ולא מתצוגה של הסביבה (למשל, מפה). הבנת הקשרים אדם-מרחב-מפה מתרחשת הרבה יותר מאוחר ודורשת שליטה בהבנת הקשרים שבין מאפיינים פיזיים של המרחב לבין המאפיינים הקרטוגרפיים של המפה. ראשית, הילד צריך להבין שהמפה מסמלת משהו. החוקרים משערים שההתפתחות הזאת מתרחשת בערך בגיל 3 (ילד יכול להבין שכלב הצמר שלו מסמל כלב אמיתי). אבל הבנת המשמעות של פרטים גרפיים שונים המצויים במפות מתעכבת עד גיל בית הספר. לדוגמה, התלמידים יכולים להבין באופן כללי שתצלום אוויר מסוים מייצג עיר, אבל הם שוגים בהבנת הפרטים. כך למשל, תלמידים הצביעו על מגרש בייסבול ואמרו שהוא גיטרה, או שטחים צהובים שסימלו ערים נראו להם כביצים. יש לתלמידים שגיאות דומות גם כשמדובר במפה של סביבה מוכרת, כמו למשל תרשים של הכיתה שלהם. בהגיעם לגיל בית הספר תחום הייצוג וההסמלה מתקדם ומתפתח, אבל הקשרים אדם-מרחב-מפה ממשיכים להוות קושי. למעשה, המפות משמרות חלק מהתכונות של המרחב המקורי: את המרחק בין מקומות, את צורת המקומות, את הזוויות שלהם ואת כיוונם. המפה היא, אם כך, טרנספורמציה של המרחב, ובה מוצגות תכונות נבחרות ניתנות לזיהוי של המרחב. צריך להביא את זה בחשבון כאשר נותנים לתלמידים משימות בהקשר למפות. למשל, משימות של מיקום וכיוון יהיו יותר קלות כאשר המפה פונה לצפון מאשר כשהיא פונה לכיוון אחר. מדוע? משום שהתצוגה של התכונות המרחביות משתנה כאשר נקודת המבט שממנה הוכנה המפה משתנה. לעתים יש צורך לסובב את המפה, ואז המתבונן צריך לדמיין את המיקום והכיוון שלו על המפה, וכן לתרגם את המפה למרחב שבו הוא מתבונן. שתי התובנות האלה נחוצות לתפישת המרחב "המוטל" במפה, מרחב שבו האדם צריך להמיר את העולם שהוא רואה מנקודת מבטו אל העולם שנראה מנקודת מבט היפותטית ה"מוטלת" במפה. היכולת הזו הולכת ומתפתחת בין גן הילדים לכיתות ה-ו של בית הספר. במחקר המתואר במאמר זה נבדקה יכולת של ילדים בגילאים שונים לקשר בין מרחב-אדם-מפה. המחקר בדק 259 ילדים בגילאי גן - כיתה ו. 52
להלן תיאור של חלק מהמשימות שניתנו לילדים במהלך המחקר: התלמידים התבקשו להגדיר את המיקום ואת הכיוון של אדם שנע ממקום למקום בתוך חדר בעזרת מפה שפונה לצפון ובעזרת מפה שפונה לכיוון אחר. האדם נע לעתים במקביל לקיר הכיתה ולעתים לא במקביל לקיר. נתנו לילדים ציור נוף ובו 3 הרים מסביב לעמק. הילדים נשאלו לגבי כיוונים של עצמים בנוף כאשר בכל פעם הם "עומדים" על ראשו של הר אחר. הבודק מצביע על מקומות שונים בציור נוף (עצים, בתים, מסילת ברזל, אגם וכדומה), והילדים מתבקשים למצוא את המקומות האלה בציור נוף זהה. אחרי כמה זיהויים כאלה, שנועדו להיכרות, סובבו את הציור הזהה ב- 180 מעלות, ושאלו על מקומם של אתרים נוספים. המסקנות העיקריות מן המחקר: לילדים יש הבנה בסיסית במפות החל מגיל הגן. הילדים יודעים שהן מייצגות מרחב מוגדר. אבל בגילאי הגן יש לילדים קשיים בהבנת הקשרים הגיאומטריים של מרחב-אדם-מפה. בכל הגילאים יש פחות שגיאות כאשר המפה פונה לצפון. יש שיפור בתחום זה עם העלייה בגיל, אבל גם אצל הילדים הבוגרים יש שגיאות. בכל הקשור לכיוונים בנים מצליחים טוב יותר מאשר בנות. הצלחתם של הבנים ביחס לבנות גדלה עם העלייה בגיל. ילדים צעירים מתקשים בהבנה של נקודות מבט שונות. יש בתחום זה שיפור עם העלייה בגיל, אך עדיין יש רבים ששוגים. הבעיה טמונה כנראה בכך שהמפה היא "היטל" של מרחב. קשה לילדים לתפוש שהיחסים אני- מרחב משתנים כאשר המרחב או האני או שניהם זזים זה ביחס לזה. 53
האטלס כמקור להפקת מידע מאת: משה ברור בתוך: מפות ומיפוי בעריכת נפתלי קדמון ואבשלום שמואלי, עמ' 263-258. כל הזכויות שמורות בכל השפות 1982 לבית הוצאה כתר ירושלים. אחת הצורות המקובלות והשימושיות ביותר כיום להוצאת מפות, היא ה"אטלס", סדרת מפות מכונסת בכרך. במתכונת של ספר. כדי להורות על ממדיו, על יעדיו. על אופיו ועל היקף תוכנו של האטלס נהוג להצמיד לו כינוי מתאים : אטלס גדול, אטלס קטן, אטלס-כיס, אטלס לבית-ספר, אטלס אוניברסיטאי, אטלס דרכים, אטלס היסטורי, אטלס עירוני, אטלס אזורי, אטלס לאומי וכיוצא בזה. "אטלס כללי" הוא על-פי רוב אטלס גיאוגראפי עולמי, שבו מצויה סדרת מפות פיסיות ומדיניות של כל חלקי העולם, אך קיים מגוון של אטלסים כלליים (בשפות רבות), החל מחוברת דקה, שבה מוקדש לכל יבשת עמוד אחד, וכלה בכרך גדול ועבה ובו מאות עמודי מפות. השם "אטלס" לקוח מן המיתולוגיה היוונית. זוהי דמותו של גבר ענק ושרירי, הנושא על שכמו את כדור-הארץ. במאות ה- 16-14 נהגו כמה יצרני מפות במערב- אירופה לכלול דמות זו בקישוטים שבהם עיטרו את מפותיהם. בשנת 1595 יצא לאור ספר מפות שהוכן על-ידי הקארטוגראף הפלמי הנודע מרקטור, ועל כריכתו נראתה דמות "אטלס" הנושא על כתפו את כדור-הארץ. על שום כך כונה ספר מפות זה בשם "אטלס", כינוי שנכנס לאחר-מכן לשימוש לגבי כל ספר מפות. במאה ה- 19 הורחב, למעשה, השימוש במושג "אטלס" גם לגבי ספרים שעיקרם שרטוטים, ציורים ותמונות של נושאים מסוימים, כגון "אטלס אנאטומי", המכיל סדרה של תמונות ורישומים המציגים את גוף האדם. עד כמה שידוע לנו הוכן ספר המפות הראשון על-ידי הגיאוגראף והאסטרונום היווני פתולמאיוס,(Ptolemaios) תושב אלכסנדריה של מצרים במאה ה- 2 לספירה. ספר מפות זה הכיל 27 דפי-מפות, שבהם נכללו כל החלקים שהיו ידועים לו משטחו של כדור-הארץ. העותקים המקוריים של אטלס זה אבדו כולם, אך העתקי-העתקים בגלגולים רבים, שנעשו בימי-הביניים, ובהם שינויים ותיקונים, של מפות בודדות ושל האטלס כולו, היו בשימוש עוד במאה ה- 16, וכמה מהם השתמרו עד היום במוזיאונים ובאוספי מפות עתיקות. 54
ספר המפות המודרני הראשון הוכן על-ידי הקארטוגראף הפלמי אברהם אורטליוס ויצא לאור באנטוורפן בשנת 1570. הוא נקרא בשם Theatrum Orbis Terrarum ("תצוגת גלגל הארצות") והכיל 53 דפי מפות. אטלס זה, מתוקן ומורחב, הופיע במהדורות רבות, בלאטינית. בגרמנית ובפלמית, בסוף המאה ה- 16 ובמשך המאה ה-. 17 נוסף על אטלס מרקטור הנזכר לעיל החלו להופיע בסוף המאה ה- 16, בעיקר בארצות השפלה (הולנד ובלגיה), כמה ספרי מפות, שחזרו ויצאו גם במשך המאה ה- 17. המפורסמים שבהם היו Spiegel der Zeevaret ("אספקלרית הספנות"), אטלס ליורדי-ים משנת 1585. במשך המאה ה- 17 והמאה ה- 18 הופיעו בארצות מערב-אירופה (בעיקר בארצות השפלה. בגרמניה, בצרפת ובבריטניה) אטלסים חדשים רבים, מהם שהכילו מפות של כל חלקי העולם (לפי מצב המידע בעת הופעתם), מהם שהצטמצמו באיזור מסוים, מהם שנועדו לשמש לצורכי ספנות ומהם שנועדו לשמש את שליטיה של ארץ זו או אחרת. המפות שבאטלסים אלה דמו בצביונן, בתוכנן ובדרך הכנתן והדפסתן למפות בודדות, שבהוצאתן לאור עסקו אז כמה מכונים קארטוגראפיים בארצות השפלה. הן היו כולן מפות פיסיות ויישוביות "כלליות", לעתים קרובות עם שוליים קישוטיים, שהכילו הערות ומידע לגבי אתרים בשטחים שייצגו. הן נדפסו מפיתוחי-נחושת, בצבע אחד - בדרך-כלל שחור - ולעתים ניתוספה עליו צביעת שטחים שלימים או סימנים בודדים שנעשתה ביד. סמוך לסוף המאה ה- 18 החלו להשתמש בלוחות-אבן (ליתוגראפיה) להדפסת מפות בודדות ואטלסים. אחד המפורסמים והמשוכללים שבאטלסים הכלל- עולמיים של אותה תקופה הוא זה שהכין הקארטוגראף הצרפתי ב' ד'אנוויל ).B.(d'Anville, Atlas general שבמהדורתו הראשונה (משנת 1737) הכיל 66 עמודי מפות. מבין האטלסים האזוריים ראוי להזכיר את "אטלס הודו המערבית" שהוציא לאור הקארטוגראף הבריטי ת' ג'פריס בשנת ) 1775 West.T Geffreys,.(Atlas Indian את רוב האטלסים שהוכנו עד לסוף המאה ה- 18 מאפיינת המגמה לאחידות בהיטלי המפות, כלומר אותו היטל עצמו משמש את כל המפות (או לפחות את 55
רובן). למרות העובדה שמבחינת קנה-המידה, צורת השטח המיוצג בכל מפה וגודלו ומיקומו הגיאוגראפי קיים באטלסים אלה מגוון רחב. במאה ה- 19 חלה התפתחות גדולה בהוצאת אטלסים. התפתחות זו התבטאה בשיפור איכותם הקארטוגראפית והגיאוגראפית, בהתרחבות בהיקף ובתחומי המידע שמצא את ביטויו במפותיהם, בשיפורים מתמידים ובשכלולים בשיטות ובאמצעי הרפרודוקציה (ההדפסה). בריבוי המכונים שהכינו אטלסים והוציאום לאור ובגידול הרב במספר האטלסים שהופיעו והוצאו למכירה ובסוגיהם. יש להדגיש שדווקא במאה זו, שבה הלך וגדל חלקם של גופים ממלכתיים באירופה ובאמריקה הצפונית בפעילות הכרוכה בהכנת ובהדפסת מפות. נותרה הוצאתם לאור של אטלסים כולה בידי מו"לים פרטיים והיתה מותנית ברווחיותם של הפרסומים. המיפוי, שהתרחב מאוד, הקיף רבות ממדינות העולם, השתפר באיכותו ובמהימנותו וסיפק חומר רב לאטלסים חדשים. הוא הדין במחקר הגיאוגראפי, שהזרים מידע על התכונות הגיאוגראפיות של ארצות ואזורים בכל קצות-תבל למרכזי המדע באירופה. הלך וגדל מספר ספרי-המסעות שנשאו אופי מדעי ומספרם של הפרסומים הגיאוגראפיים. שעסקו בעיקר בנושאים רגיונאליים. הגידול בציבור המשכילים, בעיקר במרכז אירופה ובמערבה (ואחר-כך גם בצפון- אמריקה), והתפשטות ההתעניינות בארצות רחוקות ובנעשה בעולמנו, יחד עם התפתחות העיתונות, ריבוי ספרי המסעות והתפרשות מרותן של מדינות אירופיות על אפריקה, אסיה ואוקיאניה - כל אלה הגבירו את הביקוש לפרסומים קארטוגראפיים. שבעזרתם אפשר להתוודע אל אתרים ואזורים על-פני כדור- הארץ. ההתרחבות שחלה במערכת החינוך היסודי והתיכון במשך המאה ה- 19 ברבות ממדינות העולם (בעיקר באירופה), והכללת הגיאוגראפיה בתכנית-הלימודים במערכת זו. הולידה את הצורך לצייד את המוני התלמידים באטלסים מתאימים. כל אלה הקנו את הדחף להופעת מבחר מגוון של אטלסים. בעיקר בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, אך גם בלשונות רבות אחרות. במחצית הראשונה של המאה ה- 19 נכללו באטלסים רק מפות פיסיות כלליות ומדיניות וכן מפות היסטוריות. בולטת הנטייה לדחוס לתוך המפות מספר מירבי של שמות יישובים, אתרים וגורמים גיאוגראפיים. משום כך מפות האטלסים הן גדושות וצפופות מאוד. גם במפות אזורים שעדיין לא מופו, ושהמידע עליהם היה 56