אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי הרוח, החוג למוסיקה יחיאל מיכאל ( פרלמן ממכ ל( סוגיות מחייו של מוסיקאי ציוני דתי בשנות ה- 50 של מדינת ישראל עבודת סיכום בקורס: הזרם הים תיכוני במוסיקה הישראלית מרצה: פרופ' עודד זהבי מגישה: אורית פרלמן ת"ז 056733900 תאריך הגשה: 9.6.14 1
תוכן העניינים: פרק עמ' 3 4 7 14 18 19 מבוא מקומו של המלחין הדתי בזרם מלחיני הסגנון הים-תיכוני 1. חוברות "זמרת" 2..3 טעמי המקרא כגורם מכוון סיכום ביבליוגרפיה נספחים נספחים מודפסים: 2 גרסאות של התווים של יד אחים לכם שלוחה, מודפס ובכתב יד דוגמא לדף הוראה של טעמי מקרא נספחים המצורפים בדיסק-און-קי: סריקות )קטעי עיתונות, מתוך חוברות זמרת, תקליטים, תמונות) קבצי שמע: מעבר לנהר, המנון התנועה בניצוחו של פרלמן, אבא מרחף בשמיים )לחן: אורית פרלמן, מילים: יהונדב פרלמן( ראיונות וידאו עם אביגדור הרצוג וחיים קירש תווי לחניו של פרלמן 2
מבוא: יחיאל מיכאל פרלמן ( ממכ ל( נולד בכ"ג באדר תרע"ז, 21.03.1917, ונפטר בי"א באייר תשנ"ב, 14.05.1992. עבודה זו באה לשפוך אור על חלק ממפעלו של פרלמן כמוסיקאי ציוני דתי בשנות ה- 50, מוסיקאי המשויך לזרם הים תיכוני של תחילת קום המדינה, בתוך קונפליקט של זהויות בין רוח התקופה הציונית לבין עובדת היותו מוזיקאי דתי ואיש מאמין. בשנות קום המדינה והעשור הראשון לקיומה סחפה אחריה הציונות את המוני בית ישראל. הציונות הפכה למעשה לדת, "דת הציונות", המירה את הדת המסורתית וגם שמה ללעג את חלקים גדולים מהזהות היהודית של יהדות הגולה. )אלמוג 1997( מלחיני הציונות הדתית השתייכו, הן מבחינה סגנונית והן מבחינה מוזיקלית, לסגנון הארצישראלי שנוצר בארץ. דור שחיפש אסתטיקה חדשה, פשוטה, "גולמית", כביכול מזרחית ובעיקר, מחוברת לחוויה החדשה של חיי עבודת אדמה בארץ אבות. למלחינים הדתיים, ובמיוחד לפרלמן, בנוסף להתרגשות הקשורה ליצירה בדור של התחדשות לאומית, נוספה רגישות טקסטואלית שנבעה מהכרות ומחויבות אמונית למקורות השפה העברית. מפעלו של פרלמן היה רחב יריעה. הוא היה חוקר, מלחין, מוציא לאור, אך מעבר לכול מחנך. אין אפשרות במסגרת העבודה הנוכחית להעמיק בכל תחומי עשייתו. בחרתי להתמקד בשלושה תחומים: א. ב. ג. שחזור קורותיה של "הוצאת זמרת" שפרלמן הקים, ובפרט בחוברות זמרת שפרסמו לחני תפילה לקהלים רבי גיל. תחרות ההלחנה של המנון בני עקיבא )"המנון התנועה" יד אחים לכם שלוחה, שאת מילותיו כתב הרב נריה זצ"ל( בה זכה לחנו של פרלמן במקום ראשון והתקבל כלחן הרשמי של המנון תנועה זו. הקשר האמיץ שהיה לפרלמן עם השפה העברית דרך הפריזמה של טעמי המקרא, והשפעות הקשר הזה על סביבתו המקצועית והחברתית. פרלמן נולד בשנת 1917 בעיר המבורג שבגרמניה למשפחה אורתודוקסית. בשנת 1939 עלה לארץ והשתלב, תחילה כמדריך בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, ולאחר מכן הצטרף לקבוצת "רודגס", לימים "קבוצת יבנה", קיבוץ המשויך לזרם הדתי-לאומי )תנועת הקיבוץ הדתי( מבית הפועל המזרחי. את עיקר הלחנותיו יצר בעיקר בתחילת דרכו כמוסיקאי מקצועי, לפני שהמתמסר לחלוטין למחקר, הוראה והקלטה של טעמי המקרא, נושא בו עסק עד סוף ימיו. 3
בשנת תשי"ד )1950( פרלמן מקבל מינוי להקמת מחלקה למוזיקה מטעם התנועה הדתית- לאומית בתל-אביב )וגנר, תשס"א( במסגרת פעילות המחלקה קיים: כנסי מקהלות וזמר, תזמורות חליליות, כנסי מוסיקאים, אירועי מוסיקה וחברה המוניים שהחשוב שבהם היה אירוע מוזיקלי / תיאטרלי המוני תחת הכותרת: "שמחת בית השואבה". אירוע זה קם תחילה כמפגש של קבוצות הקיבוץ הדתי בדרום, ולאחר מכן הפך לחגיגה להמונים בתוך הציבור הדתי-ציוני ומעבר לו )ראה נספח: ברוכי, תשס"ח(. גם "הוצאת זמרת" הוקמה במסגרת אותה מחלקה למוזיקה שפרלמן הועמד בראשה. הוצאה זו היתה פעילה בעיקר בין השנים 1952-1961 אם כי המשיכה את פעילותה במתכונת מצומצמת עד שנת 1971. ב"הוצאת זמרת" יצאו לאור חוברות ודפים עם לחנים חדשים, כולל לחנים מפרי עטו של פרלמן, לטקסטים מסורתיים לשימוש בבתי ספר, בבתי כנסת ובבית )ראה נספח: זמרת, זמר לשבת(. בנוסף, יצאו לאור חוברות שכתב פרלמן בנושא הוראת טעמי המקרא בשיטה ייחודית שפיתח )ראה נספח: דף לדוגמא: טעמי מקרא( )ידיעות המכון למוסיקה דתית 4#(. לכך יש להוסיף כי בשנות ה- 50, הייתה לפרלמן פינה יומית ב"קול ישראל" בת רבע שעה בה לימד ודיבר על טעמי מקרא. אירוע נוסף, מרכזי בדרכו המוזיקלית של פרלמן הינו כתיבת הלחן להמנון בני עקיבא. בשנת 1952 החליטה, ההנהלה הארצית של תנועת של בני עקיבא, להחליף את הלחן הישן לחן שהיה למעשה שיר עם גרמני בלחן מקורי חדש. בכדי למצוא את הלחן המתאים נערכה תחרות לחנים ביוזמת תנועת בני עקיבא אליה נגשו שמונה מלחינים, בינהם חיים קירש ואביגדור הרצוג, עם שמונה לחנים חדשים. באותה תחרות זכה לחנו של פרלמן במקום הראשון ומאז ועד היום התקבע לחן זה כלחן הרשמי של תנועת הנוער הדתית והוא מושר בארץ ובתפוצות )שווארץ, תשע"ג(. בשנת 1963 נוסע פרלמן כשליח תנועת בני עקיבא לארצות הברית. שליחותו נמשכת כשנתיים ימים. בתקופה זו הקים פרלמן מקהלת בני נוער בניו-יורק, ניצח עליה ואף הקליט תקליט )ראה נספח(. בהמשך העבודה אעלה על הכתב פירוט של פועלו המוזיקלי של פרלמן והשפעתו על מעגל המוזיקאים הדתיים שסבבו אותו ועל החינוך המוזיקלי הדתי בארץ. 1. מקומו של המלחין הדתי בזרם מלחיני הסגנון הים-תיכוני: הציונות הלאומית חיפשה להמציא את היהודי החדש בין השאר על בסיס קשר לשפה העברית הקדומה. עבודת האדמה הייתה בראש מעייניה. החיבור למקורות שאף לבטל את המסורות, החוקים ודפוסי התרבות הגלותיים, ולהגיע היישר למקור הקדום יותר, התנ"ך. החיבור לתנ"ך אינו מצביע על אמונה יהודית בהכרח, מפני שהאמונה היהודית הומרה בציונות החילונית שקידשה את עבודת האדמה ואת טקסי החברות הקשורים לישוב הארץ. 4
)אלמוג, עמ' 30( ההוויה הזו התקשתה לסווג את קיומו של החלוץ הציוני-דתי, אותו יצור כלאיים שדבק בשני העולמות. מצד אחד, חי את חייו על-פי עקרונות ההתיישבות העובדת: עבודת האדמה וההתחדשות של הישראלי החדש, ומצד שני: בפרקטיקת חייו המשיך לחיות לאורו של ה"שולחן ערוך", להאמין בהמשכיות המסורת והתרבות ה"גלותיות". )המירכאות נמצאות משום שההמשכיות, מעצם אופייה, מחברת את המסורות לתקופת האבות שאליה הייתה כמיהתה של הציונות החילונית(. במאמר, "לב שומע", מתאר אנדרה היידו את היתרונות שיש ליהודי מסורתי על פני החילוני בהקשר המוסיקלי: ברגע שאתה יהודי מסורתי, אתה מצרף ללא מחשבה שנייה, כדבר מובן מאליו, את המוסיקה לאירועים מסורתיים. אתה יודע מה יש לשיר בשבת, בחגים, באירועים חברתיים שונים...אתה חי את המוסיקה. ההוויה הזו מתנגדת מראש לגישה של "המצאת היש מאין" של הישראלי החדש. באותו מאמר, מתאר היידו מפגש עם עמנואל עמירן, האחראי על הוראת המוסיקה, כאשר היידו בא להרצות על שיטת קודאי, שהתבססה על לחני עם. בידי הנוכחים היו חוברות שירה שבהם היו שירים רק של שירה עברית חדשה. בתום ההרצאה הגיב המפקח באומרו: "מר היידו רוצה לשלוח אותנו לאלף גלויות"! )לב שומיע ספר היובל לאביגדור הרצוג תשס"ו, עמ' 35( בחוברות זמרת, אנחנו מוצאים לרוב לחנים חדשים לפסוקי מקורות, אך גם לחנים מסורתיים מעדות ישראל. עצם העובדה שבחוברות זמרת נכללו מנגינות מעדות ישראל מוכיחה תפיסה המייצגת גישה של המשכיות של העבר. בספרו, "הצבר דיוקן", מתאר עוז אלמוג בהרחבה את מקומו המרכזי של הזמר העממי במפעל התחייה הלאומי בארץ ישראל, כגורם מלכד. בדבריו מתייחס אלמוג ליצירה השופעת שמאפיינת את התחייה הלאומית של תנועת הציונות בארץ תוך התייחסות מרחיבה לשני מנגנונים שסייעו להטמיע את היצירה הזו בקרב אנשי הישוב: תנועות הנוער ואירועי השירה בציבור. מוסיף אלמוג ומפרט: תחילה שרו המהגרים היהודים פזמונים "מיובאים", אך בהדרגה צמחה בארץ שכבה של מלחינים מוכשרים )יהודה שרת, דוד זהבי, מתתיהו שלם, נחום נרדי, יואל אנגל, ידידיה אדמון.) ארבעה משבעת המלחינים שמונה אלמוג היו חברי קיבוצים: שרת מקבוץ יגור, דוד זהבי מקבוץ נען, מתתיהו שלם מקבוץ רמת יוחנן ומרדכי זעירא מקבוץ אפיקים. משקל נכבד זה של חברי קיבוץ בקרב החבורה המעצבת המרכזית של מלחיני שירים קהילתיים 5
מהתקופה מדגיש את משקלם הסגולי של המוזיקאים הסוציאליסטיים, חברי ההתיישבות העובדת, של התקופה. בהמשך דבריו אומר עוד אלמוג כי : בשנות החמישים כונסו רבים מהפזמונים הפופולריים בחוברות שירים לגנים ולבתי ספר ובשירונים לתנועות הנוער, למוסדות תרבות ולקיבוצים. אלה תרמו לקנוניזציה של הפזמונים, 1 למיסוד מסורת השירה בציבור ולהפיכתה למרכיב חשוב במסורת הלאומית החדשה. מבט בביוגרפיית חייו של פרלמן ובפועלו המוזיקלי מחדדים את התהייה מדוע לא פרצה עשייתו, ועשיית שותפיו, המוזיקאים הדתיים למפעל זמרת את גדר ההתיישבות העובדת הדתית לאומית והצליחה להגיע לקאנון המרכזי? כתשובה לשאלה זו, מבלי לקחת בחשבון שאלות של טעם וכשרון מוזיקאלי, יש לזכור את מעמדה של הציונות הדתית כ"אחות חורגת" למרכז הכוח הסוציאליסטי של ממסדי החברה והתרבות בימי קום המדינה. במאמר מוסגר אציין כי מנקודת מבט כרונולוגית הציונות הדתית הסוציאליסטית קמה באיחור של שלושה עשורים ביחס לציונות הסוציאליסטית החילונית. אמנם את המצע לציונות הדתית הניחו מוהליבר וריינס כבר במפנה המאות התשע-עשרה והעשרים, באותו זמן, פחות או יותר עם לידתה של הציונות הסוציאליסטית מבית מדרשם של בער בורכוב ונחמן סירקין אבל הציונות הדתית הסוציאליסטית עם ערכי "תורה ועבודה" ע"פ המודל המעמיד את ה"תלמיד חכם - חלוץ" במרכזה כפי שהתווה עקיבא ארנסט סימון, נוסדה כמעט שלושה עשורים מאוחר יותר עם הקמת תנועת בני עקיבא בשנת 1929 והקמת הקבוץ הדתי הראשון בארץ, "רודגס" ליד פתח תקווה )פישמן, 1990(. על-פי עדותו של יהונדב פרלמן, בנו של פרלמן, הוא עשה מאמצים גדולים לשמוע את ארנסט סימון בעצמו, כאשר נתן הרצאה בפרנקפורט )כנראה(. כך, חבורת המלחינים שמזכיר אלמוג מלחינה טקסטים שכתבו מעצבי הקאנון הספרותי העברי דוגמת ביאליק, שלונסקי, אלתרמן ואליעז בעוד שהמלחינים הדתיים נצמדו לפסוקים מהמקורות, מקטעים מהתפילות או ברכות או תפילות מחודשות שהלחינו אותם מתוך גישה פרקטית של הקניית צביון ציוני מודרני לתפילה הדתית. למרות גישתם של התחדשות מוסיקלית, עצם היותם שומרי מצוות, הפריעה ביסודה ל"מרד" הישראלי החדש נגד אורח החיים גלותי. תחושות הקיפוח של המוזיקאים הדתיים בשולי הממסד המוזיקלי של המדינה הצעירה מקבלות ביטוי נרחב בדברים כתב בביטאון של "ידיעות", ביטאון של המכון הישראלי למוזיקה דתית בשנת תש"ך 1959: אין ספק כי אם נבוא להשוות ניסיון נועז זה בהוצאת "זמרת" לפעולות הוצאת תווים של המרכז למוזיקה בהסתדרות נהיה כחגבים בעינינו. שם מרחב ושפע באמצעים ויכולת גם 6
בביצוע. שם יש מכונים ומוסדות, ועדים ומועצות, חברות ועסקנים.....ומה רבה תנובתם בשטח ספרות המוזיקה. שם מופיעים לעיתים קרובות מאוד ספרים וקבצים מלאי תווים מזן אל זן בצורה סדירה בנושאים שונים.... במאמר זה מדגיש הכותב את הפרספקטיבות השונות של המוזיקאי החילוני לעומת המוזיקאי הדתי ביחס להלחנת פסוקים ומקטעי תפילה מהמקורות:...מפעם לפעם מופיעים קבצים עם ניגוני חגים, מועדים ושבתות... ברם מלאכה זו אינה נעשית מתוך כוונה טובה ושלמה. מורגשת ביצירה זו בורות וחוסר טעם יהודי ולא פעם אנו מרגישים דקירות בלב כשאנו עוברים על החומר המוצע לציבור במוצאנו עד כמה המולי"ם מתנהגים כהדיוטים גמורים בחומר הקדוש לנו ביחס לזמירות ולנעימות בבית הכנסת. לסיכום פרק זה, ניתן לראות כי המוזיקאים הדתיים בתקופת קום המדינה פעלו בתוך קונפליקט מובנה וכי פעילותם, בשולי הממסד הלאומי, ניסתה ליישב קונפליקט זה. 2. חוברות זמרת על ראשית פעולתה של "הוצאת זמרת" התפרסמה ידיעה בביטאון ידיעות, המכון הישראלי למוסיקה דתית 1# )תש"ך - 1959( בזו הלשון: "...המחלקה לענייני מוסיקה בהדרכת מיכאל פרלמן מקבוצת יבנה התחילה בעבודתה. אחת מפעולותיה היא הוצאת תווים לשירה דתית בשם "זמרת" ". ההוצאה של חוברות זמרת, משנת 71-52, היתה מפעל שיזם פרלמן במסגרת תפקידו של ראש המחלקה למוסיקה דתית. מראיון עם אביגדור הרצוג )ראה נספח(, אנו למדים שלמרות ששמו של פרלמן מופיע בסדר אלפביתי יחד עם שאר חברי המערכת, בצניעות המאפיינת את אנשי התקופה ואת פרלמן עצמו, למעשה פרלמן הוא זה שהזמין מלחינים אחרים להיות שותפים במערכת, ואף החליט איזה חומר ייכנס לחוברות. החוברות הראשונות 1-9 מנו מספר עמודים בלבד, אך החל מחוברת )דפרון( מספר 10, עמדה כל חוברת על עשרים עמודים. כל חוברת הוקדשה לנושא אחר: הלל, שבת, יום העצמאות, שירי מקהלה, שירי נחמה, מזמורי יום ועוד. בריאיון שקיים ברוך שיין, המראיין את פרלמן לביטאון ידיעות, ישנו תיאור חלקי של חוברות זמרת, )שיושלם בטבלה בהמשך( )ידיעות 1962( 4#, עד מועד פרסום הריאיון בשנת יצאו לאור ארבע-עשרה חוברות. חוברת זמרת האחרונה יצאה לאור בשנת 1971 והוקדשה ללחניו של דוד )לולו( לוי. בחוברות זמרת פורסמו עשרות שירים לתפילה...לקול אחד ומיעוטם למקהלה, מהם המיועדים לגיל הגן ולנוער...בצד לחנים חדשים...רשומים של לחנים מסורתיים, של עדות שונות בישראל, שסכנת השכחה מרחפת עליהם... 7
להלן הטבלה המפרטת את הלחנים המופיעים בחוברות זמרת ומחבריהם למעט החוברות אשר להם נספחים מפורטים: מספר חוברת שנת מלחינים יצירותיהם נספח זמרת והנושא לו הוצאה היא מוקדשת עמירן הללויה )תהילים קי"ג( 1952 1. הלל מנגינה איטלקית בצאת ישראל מיכאל פרלמן אודך כי עניתני )תהילים קי"ח( מלמד הודו לה' כי טוב )תהילים קי"ח( קריאת שמע 2. ברכות ותפילות 1952 לגיל הרך ע"פ טעמי המקרא מודה אני לפניך תורה צוה לנו )דברים ל"ג( שמע בני- תורה תהי )משלי א'( ברכת ציצית מיכאל פרלמן ברכת נטילת ידיים מיכאל פרלמן ברכת המוציא לחם 3. מנגינות שבת א' 1953 אפרים בן חיים צדיק כתמר יפרח )תהילים צ"ב( אביגדור הרצוג שלום עליכם מיכאל פרלמן צור, משלו אכלנו אביגדור הרצוג שיר הכבוד 4. שירי נחמה 1953 משה ביק לכו נרננה )נחמיה ב'( ובניין )מן התנ"ך( שלמה הופמן סלו, סלו )ישעיהו נ"ד( 8
אביגדור הרצוג ושאבתם מים )ישעיהו י"ב( אפרים בן-חיים רנו שמיים )ישעיהו י"ג( יצחק אדל נצח ישראל לא ישקר )שמואל א'( 5. שירים למקהלה 1953 ואני זאת בריתי )ישעיהו נ"ט( )4 קולות( מיכאל פרלמן אודך כי עניתני )תהילים קי"ח( 6. מנגינות שבת ב' 1954 ויהי בנסוע )במדבר י'( כי מציון )ישעיהו ב'( שמע ישראל וזאת התורה )דברים ד'( מ. ברויאר אין כאלוהינו ח. לוזובסקי יגדל 7. מזמורי יום 1954 מיכאל דוד לוי 7 מזמורי יום, )תהילים כ"ד,מ"ח,פ"ב, צ"ד, פ"א, צ"ב( 8. מנגינות שבת ג' 1955 ע"פ קדם, ידיד נפש )עמ' 98( מקור חסידי קרלין א.ו. בינדר אדון עולם HUC 1953 דוד נובקובסקי אדון על כל המעשים אהרון קצ'קו שים שלום HUC 1953 ברכות להדלקת נרות.9 חנוכה 1955 חיים לוזובסקי הנרות הללו מרדכאי ברויאר על הניסים )קאנון( 9
מיכאל פרלמן ניסים גדולים אביגדור הרצוג קומי אורי )ישעיהו ס'( חיים קירש חולו חולו 10. יום העצמאות 1956 שירי מקהלה )מילים: חיים חמיאל( )2 קולות( מרדכי ברויאר שהחיינו + זמרת 11 11. שירי תנ"ך, 1957 שבת, תפילה וחתונה 12.שירים למקהלה 1958 אברהם דאוס ובאו ורננו במרום ציון )ירמיהו ל"א( 4 קולות מ. ד. לוי שיר המעלות )תהילים קכ"ו( ל. לונדובסקי לדוד מזמור )תהילים כ"ד( + זמרת 13 13. שירים לגן 1960 ולכתות היסוד קראל שלמון שיר למעלות )תהילים קכ"ו( 1961.14 2 מזמורי תהילים למקהלה מעורבת ל. לונדובסקי מזמור לתורה )תהילים ק'( + זמרת 15 1971.15 שירי מיכאל דוד לוי מבט בטבלה והנספחים, עולים מספר נתונים מעניינים. כפי שנאמר לעייל, תחילה הופיעו החוברות בפורמט צנוע מאוד, מספר עמודים בלבד. ככל שעבר הזמן הן הלכו ותפחו בהיקפן. המלחינים היציבים של ההוצאה היו: מיכאל דוד לוי,, חיים קירש, מיכאל פרלמן ואביגדור הרצוג. שאר המלחינים היו קשורים בדרגות שונות של קרבה, לעיתים רציפה, ולעיתים מזדמנת. דוגמאות למלחינים שהופיעו בחוברת מסוימת באופן חד פעמי הם: 10
עמנואל עמירן )פוגצ' בו ) ש, היה המפקח הראשון על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך והתרבות והמלחין הפותח את החוברת הראשונה של זמרת ב"הללויה"; בזמרת 8#, מופיעים שני לחנים של א. קצ'קו, חזן הבית של התנועה הליברלית בארצות הברית, אשר שלושת ספרי הנוסח שלו הם נכס צאן ברזל שכל סטודנט/ית לחזנות בתנועה זו משנת 1952 ועד היום לומד/ת מהם; בזמרת 13#, חוברת המוקדשת לשירי גן כלולים חמישה שירים שהלחינה מרים שתל, ניצולת שואה מהולנד שהחלה להלחין בגיל מבוגר יחסית. זמרת 11 # נפתחת בשתי הלחנות של מרדכי זעירא, המלחין הארצישראלי מפורסם מבין המלחינים שפרסמו בזמרת. אותה חוברת מפרסמת לחנים המהווים שיא מהבחינה המוסיקלית. כך למשל הלחן ל"קמו בניה" של פרלמן הוא שיר אמנותי של ממש. גם מבחינת היקף החומרים מתפרסת חוברת זו על תחומים רבים כולל ניגוני עדות )במיוחד משל יוצאי בוכרה(. בכדי לעמוד במדויק את הקף התפוצה וההשפעה של חוברות זמרת בעולם הדתי לאומי, בעולם האורתודוקסי, ואף בעולם החילוני, בארץ ומחוצה לה משנות ה- 50-70 של המאה הקודמת, יהיה צורך במחקר נרחב יותר בעתיד. ניתן בשלב זה, להצביע על מספר השפעות משוערות. ההשפעה המרשימה ביותר שנראית לעין, נלקחה מעבודת הדוקטורט של עמליה קדם. בפתיח של זמרת 8#, המוקדש למנגינות שבת, מופיע הפיוט "ידיד נפש" של אברהם אזכרי, במנגינה אשכנזית מוכרת יחד עם המלצה להשתמש בה כמקדימה לקבלת שבת. על-פי מחקרה של קדם, בסידורים שהודפסו לפני שנות ה- 50 בארץ ובחו"ל לא נכלל פיוט זה כחלק מקבלת השבת, אך בסידור "רינת ישראל" שהודפס מאוחר יותר כבר מופיע "ידיד נפש" כחלק מקבלת השבת. קדם מציינת כי הערת השוליים בחוברת זמרת זו עם ההמלצה לשלב את "ידיד נפש" כפיוט פותח לקבלת שבת הינה המקור הראשון אותו גילתה להכללת הפיוט בקבלת השבת בבתי הכנסת )קדם 2011(. כיום, בבתי כנסת המתפללים בנוסח אשכנז וגם בקרב הזרמים הליברליים בארץ ובחו"ל הפך 'ידיד נפש' לחלק הפותח את קבלת השבת להלן הצילום של הפיוט כפי שמופיע בחוברת זמרת 8#: 11
השפעה אפשרית נוספת, קשורה בשימוש הנפוץ של הלחן בזמרת 15, # המוקדש ללחניו של מיכאל דוד )לולו( לוי. לכה דודי )שלמה אלקבץ( המופיע בבדיקה שערכתי בספרי שירה דתית הכוללים את ה"שלאגרים" שהופיעו לפני שנת 70, The Idelson Song book ) Coopersmith, 1950 (The songs we sing )אידלסון,)1952 אפילו באנטולוגיה של ה" Assembly 1974 Zamru lo), "Cantors' ),לחן זה אינו מופיע במקום אחר זולת חוברת זמרת האחרונה. בספרים שמופיעים לאחר מכן,)רשימת הספרים ארוכה מדי לפרט( הלחן מופיע תמיד. התייעצתי עם עמליה קדם בנושא הזה, ועל-פי דבריה, היא הגיע לאותה מסקנה, כי סביר שהלחן של לולו לוי, לחן שהפך ללחן ה"קלאסי" של לכה דודי, 12
לחן שגם על פי ניסיוני כמנחה תפילות הוא מוכר אפילו במגזר החילוני וכן בין ילדי ביה"ס, הופיע לראשונה בחוברות זמרת. בפסקה הבאה, מתוך ראיון וידיאו של יהונדב פרלמן עם חיים קירש משנת 2008 )ראה נספח( בהקשר לפרסום בזמרת, קירש מדבר על ההשפעה של פרלמן עליו ועל, בנושא כתיבת לחנים בהתחשבות בטעמי המקרא. אני כשאני נכנסתי לעניין הזה, לקחתי את זה מאוד ברצינות, כל מה שאני חיברתי, חיברתי לפי הטעמה נכונה. פעם אחת גם לא הבנתי טוב איזה טעם באחד השירים שלי, מה הטפחה עושה, אז, הוא גם היה כבר על הקו של מכל )פרלמן(, אמר: תראה כאן צריך שינוי במנגינה כדי שזה יהיה באמת לפי הכללים, והסכמתי לזה, וככה זה הודפס עם התיקונים. בראיון הזה מדגים קירש בנגינה ובשירה תיאור מקיף של הלחן של הזרם הים תיכוני. קירש ממש מדגים את הלחנים שקבוצת המלחינים של אותה תקופה שאפו להלחין. על פי קירש: מלחני התקופה יצרו בכוונת מכוון מנגינות באווירה עתיקה יותר, ספרדית, מודלית, פנטטונית, ללא צלילים מובילים מרככים. בסוף הפסקה אנו למדים שהחומרים שנכנסו ל"זמרת" היו צריכים לקבל את אישורו )השטעפלע( של פרלמן. עכשיו אחד הדברים שמציינים את השירים, גם מה ששרתי כאן,.., וגם לולו )דוד לוי( כבר עלה על הכוון הזה...היה שהמלוס )הכוונה לחן( צריך להיות לפי מלוס יותר עתיק עד כמה שאפשר ופחות מערבי. המלוס הזה הוא, הספרדי, הוא גם יותר נוקשה, למשל, אתן לך דוגמא: אז למשל מנגינה רגילה, כן: )כאן הוא מנגן סולם מג'ורי ושר אותו( זה סולם המערבי. יש מלוס חסידי של החזנות שזה מיקסולידי )כאן מנגן סולם מיקסולידי( יש פה סי במול )כאן שר דוגמא חזנית בסולם הזה( אבל יש מלוס יותר נוקשה שאין חצאי טונים, זה נקרא סולם פנטטוני, יש רק חמישה צלילים )כאן הוא מנגן סולם פנטטוני( משהו כזה,...שגם מכל )פרלמן( משתמש בו הרבה מאוד, שהוא קצת יותר נוקשה )מנגן דוגמא מברוך הבא מנגינה של פרלמן מ"זמרת" 11(. כי החצאי טונים האלה מרככים את המנגינה...אז זה פחות או יותר הקו המלודי שהיה. אני כתבתי את השירים איך שאני הבנתי...הדפסנו גם חלק מהם, מכל )פרלמן( נתן את השטעפלע )כאן הוא עושה תנועה של חותמת(, את האישור... ממבט בהיקף העבודה והפרסום של הוצאת זמרת ניתן לזהות דברים שנאמרו כבר בפרקים הקודמים. אמנם זמרת פעלה בשוליים אך היקף פעולתה והשפעתה על החינוך המוזיקלי הדתי היו גדולים וחשובים. מחקרה של קדם מעיד על הדרך שבה הפרסום בזמרת עיצב את קבלת השבת בבתי הכנסת המתפללים בנוסח אשכנז הן בהחדרת הפיוט "ידיד נפש" כפיוט פותח לקבלת השבת והן בהשרשת הלחן של לולו לוי, כלחן "הקלאסי" לפיוט המרכזי בקבלת השבת "לכה דודי". דרוש מחקר מעמיק יותר כדי לדעת בכמה עותקים כל חוברת הודפסה, מי היה הקהל יעד ואכן באיזה קהלים ומסגרות חינוכיות החוברות היו בשמוש בפועל. 13
3. טעמי המקרא כגורם מכוון בלתי אפשרי לכתוב על פרלמן ללא התייחסות לנושא העיקרי והחשוב שהנחה את התייחסותו להלחנה, לביצוע לחנים, לתפילה ולקריאת תורה. התעמקות והקפדה בכל הקשור לטעמי מקרא עמדה בראש מעייניו, השפיעה ומשפיעה עד היום על אופיו של בית הכנסת בקבוצת יבנה. בראיון עם אלכס בקר )עלה מארצות הברית בשנת 1963( )אלכס בקר, ראיון 2# / 11.36(, אחד מחזני יבנה, הוא אומר את הדברים שלהלן: מכל )פרלמן( השפיע הרבה מאוד על ההווי של בית הכנסת בזכות העבודה המונומנטאלית שלו בנושא טעמי המקרא. הוא היה קפדן בקשר לביטוי הנכון של המילים בעברית, לכן זה נהפך לדבר שהוא מסורת של יבנה, שעברית צריכה להיות עברית נכונה. לרוב הציבור היום, לא אגיד שלכולם, אבל עדיין לרוב הציבור החריגות מהעברית הנכונה כואבת. לי במיוחד כואב כשאנשים אומרים משהו מלרע במלעיל או ההפך, בשם "הרגש", וזה בולט במיוחד בתפילה לשלום המדינה, כי הפסוק זה "נתת שלום בארץ" ולא "נתת שלום בארץ"...כי זה הפסוק, כי זה עתיד ולא עבר...אז הוא )פרלמן( השפיע הרבה על העברית של התפילה..ואני שאני תלמיד של התרבות הזאת, היום כשאני מלמד ילדים...עושה מאמץ גדול מאוד ללמד אותם עברית שהיא מובנת... כשמדובר בקריאת תורה, אין צורך בהכברת מילים. השפעת הטעמים ברורה. פרלמן לימד והקליט את כל הקריאות בתורה והמגילות, לשבתות חגים וימים נוראיים. במאמר מוסגר, עד לפני עשור נמכרו קסטות בהקלטתו של כל קריאות השנה דרך "מכון רננות" שבירושלים. לפני מספר חודשים הושלמה המלאכה של המרת החומרים לפורמט דיגיטלי. פרלמן קרא את טעמי מקרא נוסח אשכנז, אך בהגיה מזרחית ככול הניתן )שכללו הבדלי היגוי בין האותיות: א/ע, כ/ק, ת/ט וכדומה(, הקפדה על דגשים, שוואים וחטפים, ובהקשר לטעמים, גם על מתגים. אביגדור הרצוג מתאר את גישתו של פרלמן אודות היגוי ספרדי בראיון )וידי או הרצוג :)7:31 2# אביגדור: ספרדי מפני שארץ ישראל החליטה ספרדי. אז אם אתה מדבר, אז גם ככה תקרא...אז עד כמה שאפשר להגות "ח" ו"ע" אורית: אבל לא חידשו את זה אף פעם פה! אביגדור: בסדר, אבל הוא )פרלמן( ניסה. אז אמרתי שהוא היה לפני זמנו...והדברים לא התקדמו בקצב שרצה יש לציין כי במרכזה של שיטת הלימוד שפיתח פרלמן היו התפקידים הסינטקטיים של הטעמים, ולאו דווקא התפקידים המוסיקליים. בהקשר להלחנה, במאמר של שיין )ידעות 4#( מפרט פרלמן שלוש נקודות שבהן טעמי המקרא משפיעים על הלחנה וביצוע שירה. 14
הראשונה קשורה להיגוי מילים על פי טעמי המקרא:...טעמי המקרא מראים את מקום הטעמת המילה, אף תפילתינו וזמרתינו צריכות להיות מבוטאות על פי כללי המסורה...לדוגמא: במקום לשיר "כי הם חיינו" )מלרע( במנגינה הידוע, מוטב לשיר בלחן של מרדכי ברויאר שהופיע ב"זמרת"... במאמר מוסגר אציין כי אינני יודעת לאיזה לחן ידוע פרלמן התייחס, אבל לחנו של ברויאר מופיע בזמרת 13 עמ' 9. הנקודה השנייה קשורה בהטעמת מילים בתוך המשפט על פי המבנה הדקדוקי שהטעמים מראים לנו:...יש לשאוף לכך לתאם את המשפט המוסיקלי עם פיסוק התפילה וחלוקותיו הגדולות והקטנות. לדוגמא: אין לנגן בורא פרי הגפן, כי אין מובן למשפט...כפי שנהוג בבתי כנסת רבים, אלה יש לשיר: בורא פרי הגפן... הנקודה השלישית קשורה בהלחנה עצמה בה ממליץ פרלמן להשתית את הלחנים על נוסחי תפילה וטעמי מקרא של עדות שונות:...אומנם מלחין בן זמננו יכתוב את שיריו בהתאם לרוח הזמן...אך טוב יעשה, אם ישתית את נעימותיו על יסוד נגינתי מוצק של נוסחאות טעמים לפי העדות השונות בישראל ועל נוסח תפילה עתיקה... להלן מספר ראיות ממידענים שונים אודות השפעתו של פרלמן על קולגות ותלמידים בכל האמור להיגוי מדויק של התפילה והקריאה בתורה על-פי הניקוד והטעמים. א. בראיון עם מייק נעמן )מייק 1:08( / 4 # מתאר נעמן בשירה ובהסבר במדויק את האופן שבו אנו אמורים להגות את המילה "אדוני", כפי שמודגם בהלחנתו של יוסף רמבם בזמרת 6#. 15
נעמן מסביר שעל-פי פרלמן, חייבים לבטא את ה"א" בהיגוי של חטף פתח, משום שה"א" כאות גרונית, איננה מקבלת שווא נע, אבל עדיין לא מנוקדת בפתח כפי שרבים הוגים בטעות, ובכך גם המוסיקה משתנה בהתאם: ב. אביגדור הרצוג )וידיאו ( 31.22 / 1# מתאר את המעמד שטעמי המקרא תפסו בתודעה של פרלמן בהקשר לשירה נכונה של לחנים חדשים:...הוא הבין שקריאת התורה בארץ עדיין הולך בתלם הישן, הדיוק לא מאה אחוז. הוא אדם שרצה לתקן דברים על בוריים...הוא הבין שלפני נוסח התפילה, הטעמים הם מאוד, מאוד חשובים...)מצביע על חוברות טעמי מקרא שפרסם פרלמן(...כששרים שירי ארץ ישראל מפסוק מסוים, הפיסוק לא נכון, הטעמה לא נכונה...הוא כותב כאן פרק על האי דיוק שנפוץ כאן בארץ...אני למדתי המון דברים ממנו, גם איך צריך לשיר שירים ארץ ישראליים. 15 ג. חיים קירש מתאר את מלאכת העריכה על החוברת האחרונה של זמרת, # )וידיאו ( 33.34 / 1# הגענו לשירים שלולו חיבר ששם לא היתה הטעמה נכונה, שאצל מכל זה לא יעבור, אז אמרנו: Arayn gemechel, Arois gemechel,עשינו מזה פועל שאנחנו נלך לפי מכל, או אנחנו לא נלך לפי מכל... בהמשך הראיון )וידיאו 1.35( / 2# יהונדב שואל את קירש אודות היחס הנוקשה של פרלמן להטעמת מילים על פי הטעמים - האם זה לא נוגד את רוח החופש של המוסיקה. קירש אכן מסכים שישנה סתירה מובנית, אך מבחינתו של פרלמן, "מה שכתוב זה מה שיש". העניין היה קשור לאמונה עמוקה במסורת של טעמי המקרא, ושפרלמן היה אומר:" יש על מי לסמוך, על חכמי טבריה שפיסקו את זה...זה מסורת משה מסיני. המוסיקה כאן משנית, העיקר המילים". מרתק לקרוא את הדף הפותח של "זמרת" 11 מ, 1957, בשורות האלה, ובסגנון המובהק של פרלמן, למרות שהוא איננו חתום במפורש על הפתח דבר, ניתן להבין מהי המשנה כולה בה דוגל פרלמן. וכך כתוב: החוברת הזאת כוללת שני סוגי שירים : 16
א. שירים המקובלים אצל יהודי התפוצות )בוכרה, תימן, מרוקו, מזרח אירופה(: שירים אלה מובאים כאן בעיקר כפי שהם מושרים בפי העם. לכן לא תמיד הולמת הטעמת המילים את דקדוק הלשון. ב. יצירות חדשות של מלחיני ישראל: באלה הוקדשה תשומת לב להטעמה נכונה וכן להתאמה הנאותה הן בפיסוק הכתוב על פי טעמי המקרא והן בפיסוק המשפט המוסיקלי. מצד אחד,מאין התנצלות והצדקה אודות ההיגוי ה"מוטעה" של לחני העדות יחד עם טולרנטית המוקירה בערכם ויופיים שעליהם התרבות החדשה מושתת, מצד שני טובענית בהקשר ללחנים חדשים שמכוונים את דרכה הרוחנית של הציונות הדתית המתחדשת, ומהם נדרשת דיוק וצייתנות לחוקי הטעמה נכונים של השפה העברית, שהיא הלא, מבוססת על הכתובים. מבחינת המפעל החינוכי של פרלמן, הוצאת "זמרת" פרסמה 6 כרכים, ובהם 60 שיעורים של הוראת טעמי המקרא, 50 דפים ללמוד טעמי המקרא לתלמיד, ודפים לפרשנות המקרא בעזרת הטעמים, מס. ( 1-40 דף להוראת טעמי מקרא: נספח מודפס( סיכום: במסגרת הנושא של ההשפעות של ה"אובססיה" של פרלמן בנושא טעמי מקרא על הסביבה, אסיים באנקדוטה ושיר. בראיון עם חברת קבוצת יבנה, רוחמה שטרנהיים, מי שהייתה תלמידתו של פרלמן כילדה, היא מספרת כיצד אפתה לו עוגה לכבוד יום הולדתו וקישטה אותה בטעמי המקרא. 17
להלן שיר שיהונדב פרלמן, בנו של פרלמן. שורה מתוך השיר, "טנגו עם זקף קטן" הפכה לשמו של הספר בו התפרסם שיר זה בהוצאת "סצנה / עמדה" 1996. את השיר הזה הלחנתי והקלטתי סמוך לזמן פרסומו, עם טעמי המקרא "משובצים" בהלחנה, לקול וקונטרבס. הקלטה יחד עם איתן רייך. )נספח: קובץ שמע: אבא מרחף בשמיים( מבט בחומרים שהובאו בעבודה זו מעלה את ההבדל בין פרלמן והמוזיקאים הדתיים, שותפיו להוצאת זמרת, לעומת קבוצת המלחינים החילוניים בני תקופתו. אמנם גם את פרלמן וחבריו ניתן לסווג כמלחינים ארצישראליים הנמנים על הזרם הים תיכוני. ראשית על סמך ההשראה אותה שאבו הן פרלמן והן המלחינים החילוניים של זרם זה מהמקורות ובמיוחד מהתנ"ך ושאיפתם המשותפת לקשור את המוסיקה שלהם לארץ האבות אך גישתו של פרלמן שונה מגישת המלחינים החילוניים בכך שקבוצה זו לא נתנה משקל להיבטים השונים של טעמי המקרא בלחניה ואילו פרלמן, מתוך גישה אמונית, פיתח יחס עמוק לטעמי המקרא ואת לחניו הלחין על פי טעמי המקרא ואף השפיע רבות על חבריו המלחינים בנושא זה. ביבליוגרפיה ספרים ומאמרים בעברית ולועזית אלמוג, 1997 אלמוג עוז, הצבר דיוקן, תל-אביב, הוצאת עם עובד )עמ' 30( 18
Idelsohn, A. Z., Jewish Music in its Historical Development New York: Schocken Books (pg. 386) אידלסון, 1956 בר אלי, תשס"ב בר אלי צילה, שחר אורו,הוצאה פרטית,ירושלים )עמ',225) 226 ברסלר, תשמ"ו ברסלר, לאורה, "הסגנון הים-תיכוני במוסיקה הישראלית: אידיאולוגיה ומאפיינים", לתולדות ארץ ישראל וישובה, )תשמ"ו( עמ' 137-160 קתדרה ידיעות, המכון הישראלי למוסיקה דתית 1# )תש"ך - 1959( )עמ' 89-96( 19, )68-71 ידיעות, המכון הישראלי למוסיקה דתית 4 # )תשכ"ג - 1962( ברוך שיין, 'על פעולות המוסיקה של הקיבוץ הדתי, שיחה עם מיכאל פרלמן )עמ' לב שומיע ספר היובל לאביגדור הרצוג, "שיחה בין אביגדור הרצוג לאנדרה היידו", הוצאה: מכון רננות, )תשס"ו( )עמ' 52( פישמן, 1990 פישמן אריה: בין דת לאידיאולוגיה :יהדות ומודרניזציה בקיבוץ הדתי, יצחק בן צבי ( עמ' 592(. הוצאה יד קדם, 2011 קדם, עמליה, "עיצובה של הזהות האשכנזית ישראלית דרך המוסיקה של בית הכנסת: אהל נחמה בירושלים כמקרה מבחן", דיסרטציה דוקטורט, אוניברסיטה העברית )עמ' 96-104( רינת ישראל, סידור, אשכנז, 1983, ירושלים: דפוס כתר )עמ' 196( שווארץ,תשע"ג שווארץ, דב, כינור-נשמתי-מוסיקה בהגות היהודית, רמת גן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן )עמ' )233,236,238 שליטא, 1960 שליטא, ישראל, המוסיקה היהודית ויוצריה, תל-אביב: יהושוע צ'צ'יק הוצאת ספרים בע"מ )עמ' 253( ספרי תווים אידלסון, 1932 19
Idelsohn, A. Z., Thesaurus of Oriental Hebrew Melodies, Vol. VI: The Synogogue Songs of the German Jews in the 18 th Cent. אידלסון, 1951 Idelsohn, A. Z., The Jewish Songbook Cincinatti: Publications for Judaism (pgs.488-489) ולשוננו רינה, שירים שנבחרו על-ידי הרי קופרסמיט, 1950 The Songs We Sing Editor: Harry Coopersmith, The United Synogoue Comission on Jewish Education, New York: 1950 זמרו לו, כרך )1974( 1 Zamru Lo, Vol. 1 Congregational Melodies and Z'mirot for the Friday Evening Service, 1974 Editor: Moshe Nathanson, published by The Cantors Assembly, (pgs. 26-44) זמרת, חוברות 1952-1971,הוצאת 1-15, זמרת, תל-אביב: דפוס ניידט חיים קירש, שירים וזמירות, הוצאה עצמית, תל-אביב: דפוס ניידט מזמרת הארץ, לקט שירים, עורך: מיכאל פרלמן, הוצאה לאור ע"י המדור הדתי במחלקה לעיניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, ירושלים תשי"ג, תל-אביב: דפוס ניידט שירו לה', שירון ליום העצמאות, עורך: חיים קירש, הוצאת ספרים של הסוכנות היהודית, ירושלים תשל"ג, תל-אביב: דפוס ניידט מקורות אינטרנטיים: http://www.otzar.org/wotzar/otzar.aspx אוצר החוכמה ברוכי נחום, "פרשיות עלומות שמחת בית השואבה ביבנה", עמודים בטאון הקיבוץ הדתי, תשס"ח )עמ' 1( דוד אסף "מהרי טירול ועד הקומסומול: מסע מן הכורסא בעקבות המנון 'בני עקיבא' ", http://onegshabbat.blogspot.co.il/2014/04/blogpost_11.html עונג שבת, אפריל 2014, דף הנצחה למיכאל פרלמן /http://www.yavnet.org.il 20
וגנר צבי, "שנה בשנה נקודות ציון בקיבוץ הדתי" בהוצאת מזכירות הקיבוץ הדתי, תשס"א )עמ' )2 http://www.kdati.org.il הספרייה הלאומית: ארכיון הצליל http://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/music/pages/default.aspx זמרשת, פרוייקט חרום להצלת הזמר העברי המוקדם, /http://www.zemereshet.co.il 21