ק ו ד ת י י ם- ט ר י פ י ק צ י ה.- ה פ ק ו ל ט ה ל א ר כ י ט ק ט ו ר הה ט כ $ י ו ן - מ כ ו ן ט כ $ ו ל ו ג י ל י ש ר א ל ו ב י $ ו י ע ר י ם מסמך מדי

ק ו ד ת י י ם- ט ר י פ י ק צ י ה.- ה פ ק ו ל ט ה ל א ר כ י ט ק ט ו ר הה ט כ $ י ו ן - מ כ ו ן ט כ $ ו ל ו ג י ל י ש ר א ל ו ב י $ ו י ע ר י ם מסמך מדי$יות להתחדשות עירו$ית ולחידוש מלאי המגורים בקרית י ם מגישים : בוריס פלוט - יקוב, קרין קיק - זון, עדי אלחלל, עדי קובי בה -חיית אדר ' מיכל י ו ק ל ה חזון עבור קריית י ם ק י ש ו ר ב י ן הייחוד של ק ר י ת י ם ה ו א ח ו ף הים שלה ו ה ו א ע ש ו י ל ש מ ש ב ס י ס ל פ י ת ו ח ה כ ל כ ל י. ל כ ן, י צ י ר ת הקריות האחרות לבין קריית ים בעזרת צירים ראשיים תאפשר ת -ועה -וחה מהקריות האחרות, דרך קריית י ם ו ע ד ח ו ף ה י ם. ה מ ט ר ה ה י א ל ה כ - י ס " ד ם ח ד ש " ל ע י ר ת ו"כ ש מ י ר ה ע ל ה א ו כ ל ו ס י י ה ה ק י י מ ת ו ש י ת ו פ ה בתהליך ההתחדשות. ה ג ד ר ת צ י ר י ם ב ע ל י א ו פ י י י ח ו ד י ב ר ח ב י ה ע י ר, ה ע צ מ ה ש ל ה ם ו ח י ב ו ר ש ל ה ם א ל ה ש כ ו - ו ת ה ס ו ב ב ו ת א ו ת ם. כ ת ו צ א ה מ כ ך ת ק ב ל כ ל ש כ ו - ה א ו פ י י י ח ו ד י מ ש ל ה ש י ג ב י ר א ת כ ו ח ה מ ש י כ ה ש ל ה ו י ע ו ר ר גאווה של התושבים בשכו - ה שלהם ותחושת שייכות. ק י ש ו ר ב י ן ה ש כ ו - ו ת ה ש ו - ו ת ש ל ק ר י י ת י ם. כ י ו ם ה ש כ ו - ו ת ה ש ו - ו ת מ ו פ ר ד ו ת ב ח ד ו ת ע"י כ ב י ש י ם ר ח ב י ם, ה פ י ז י ת ב ר מ ה ה ש ו - ו ת ה ש כ ו - ו ת ב י ן ל ח ב ר ה י א מ ט ר ת - ו ו ב א ו כ ל ו ס י י ה. ה ב - י י ה ב ט י פ ו ל ו ג י ת ה ב ד ל י ם והחברתית ע"י יצירת דרך אורכית, מקבילה לים. הוספה משמעותית של מגורים ל ע י ר ע ל מ - ת למלא אותה חיים ולשפר את מצבה מבחי - ה כלכלית ו ח ב ר ת י ת, ב ד ג ש ע ל ה כ - ס ת א ו כ ל ו ס י י ה צ ע י ר ה ש כ ן א ו כ ל ו ס י י ת ק ר י י ת י ם ה י א מ ז ד ק - ת מ אד. ל ת פ י ס ת - ו, מ א ג ר ש ל ד י ו ר איכותי, מגוון ובמחיר סביר י ו ב י ל ל ה ג י ר ה חיובית אל ה ע י ר ו ש י פ ו ר ה א ו ו י ר ה בעיר, מצבה ה כ ל כ ל י ו ה ד י מ ו י ש ל ה בארץ. מעבר ל כ ך, ב ע י ר רווחת מאד התופעה של ד ו ר ה מ ש ך ) ילדים של תושבי קריית י ם ( ה מ ע ו - י י - י ם ל ה י ש א ר ל ג ו ר ב ע י ר א ך א י ן ב א פ ש ר ו ת ם ל מ צ ו א ד י ר ה ר א ו י ה ב מ צ ב ט ו ב ב ש כ ו - ו ת ה ז ו ל ו ת י ו ת ר ב ע י ר. א - ו מאמי -ים שהוספת מגורים תפתור ג ם א ת ה ס ו ג י ה ה זו. ח י ד ו ש ו ה ח ל פ ה ש ל ה ת ש ת י ו ת ה ב - ו י ו ת ב ע י ר. מ ב - י ם ר ב י ם מ א ד ב ע י ר ה ם מ ב - י ם מ ה ע ש ו ר י ם ה ר א ש ו - י ם ל ק ו ם ה מ ד י - ה ו מ צ ב ם ה פ י ז י מ ד ו ר ד ר מ א ד ו ת - א י ה מ ח י י ה ו ה צ פ י פ ו ת ש ה ם מ צ י ע י ם ל א ע ו מ ד י ם ב ס ט - ד ר ט י ם ה מ ק ו ב ל י ם כ י ו ם. ה ד ב ר ב ע י י ת י ה ן ע ב ו ר ה א - ש י ם ה ח י י ם כ י ו ם ב מ ב - י ם א ל ה ה ס ו ב ל י ם מ ר מ ת ח י י ם - מ ו כ ה ו -שארים בבתיהם אך ורק מחוסר ברירה. אםמצבם טוב י ו ת ר ה ם מ ש כ י ר י ם א ת ה ד י ר ה ל א - ש י ם ב מ צ ב ק ש ה מ ה ם, ואז הדירות ג ם -תו -ות להז -חה ותת -תחזוקה ה -ובעת מע -יין פחות שיש לשוכרים לעומת בעלים. ש י מ ו ר ה א ו כ ל ו ס י י ה ה ק י י מ ת ב ע י ר. ב מ ק ר י ם ר ב י ם ש ל ה ת ח ד ש ו ת ע י ר ו - י ת מ ו צ ל ח ת, ו כ ן ג ם ב פ ר ו י ק ט י ם א ך מ ת ח ד ש ת, א מ - ם ה ע י ר ש ל ה פ י ז י ת ה ת ש ת י ת ב י - ו י, פ י - ו י כ ג ו ן ע י ר ו - י ת ה ת ח ד ש ו ת ש ל ל מ ע ר כ ת ה א ו כ ל ו ס י י ה פ ש ו ט - ע ל מ ת ו מ ו ח ל פ ת בחדשה. א -שים ה ג ר י ם ב פ ר ו י ק ט ב ש כ י ר ו ת ל א - כ - ס י ם ל ר ו ב השיקולים בעת תכ - ון פ ר ו י ק ט, וכמובן שהם ל א ז ו כ י ם ליה - ות מפירות ההתחדשות. בעלי דירות המתגוררים ב ד י ר ה ה ם לעיתים קרובות קשי י ו ם ו ד י ר ה ג ד ו ל ה וחדשה מקשה ע ל י ה ם כ ל כ ל י ת ב ה ו צ א ו ת ה ת ח ז ו ק ה ו ו ע ד ה ב י ת ו ה א ר - ו - ה, א ש ר ג ב ו ה י ם ב צ ו ר ה מ ש מ ע ו ת י ת ב ב - י ן מ ו ד ר - י ל ע ו מ ת ד י ר ת ם ה מ ק ו ר י ת. ל כ ן ל ע י ת י ם ק ר ו ב ו ת ה ם מ ו כ ר י ם א ת ה ד י ר ה ה ח ד ש ה, ו ב פ ו ע ל ל א - ש א ר י ם ר ב י ם מ ה ד י י ר י ם ה ו ת י ק י ם ב פ ר ו י ק ט ה ח ד ש. ת ה ל י ך ד ו מ ה ק ו ר ה ג ם כ א ש ר ה ה ת ח ד ש ו ת ה ע י ר ו - י ת מ ת ר ח ש ת מ ל מ ט ה ל מ ע ל ה, כ ש א ו כ ל ו ס י י ה צ ע י ר ה א ו א - ח - ו א מ י ד ה י ו ת ר - כ - ס ת ל ש כ ו - ה ו ד ו ח ק ת א ת ה א ו כ ל ו ס י י ה ה ו ת י ק ה ה ח ו צ ה ב ת ה ל י ך ש ל ג' מ ע ו - י י - י ם ל מ - ו ע א ת ה ת ו פ ע ה ה ז ו ו ל ש מ ו ר ע ל ה א ו כ ל ו ס י י ה ה ק י י מ ת ב ק ר י י ת י ם, ל ש מ ו ר ע ל א י ז ו ן ב י ן ה ג ד ל ת ע ר ך ה ק ר ק ע ו ה ד י ר ו ת ו ש י פ ו ר ת - א י ה ח י י ם ב ע י ר ל ב י ן ע ל י י ה ב ר מ ת ה ה ו צ א ו ת ו ש י - ו י י ם מ ר ח י ק י ל כ ת מ ד י בסביבת המגורים שעלולים להשפיע לרעה על האוכלוסייה. א - ו ר ו א י ם ח ש י ב ו ת ע ל י ו - ה ב ש י ת ו ף ה א ו כ ל ו ס י י ה ב ת ה ל י ך ה ה ת ח ד ש ו ת ה ע י ר ו - י ת. ע ל ה ת ו ש ב י ם ל ה י ו ת ח ל ק מ ה ת ה ל י ך, י ו ז מ י ם ו ש ו ת פ י ם ל ו ו ל א צ ו פ י ם מ ה צ ד. ה צ ע ת - ו ה י א ל ה ק י ם ו ע ד י ש כ ו - ה ש י י צ ג ו א ת ה ת ו ש ב י ם ב -ושא ההתחדשות העירו -ית ו ב כ לל. כ ל י ם ו א ס ט ר ט ג י ו ת ה ס כ מ י ם ב י ן י ז מ י ם ל ב י ן ה ע י ר י י ה כ א מ צ ע י מ י מ ו ן ו ב י צ ו ע ש ל ה ת ח ד ש ו ת ה ע י ר, ב - י י ת ד י ו ר ח ד ש ו ט י פ ו ח המרחבים הציבוריים. עידוד של שוק השכירות ופיקוח עליו במטרה להפוך אותו לע - ף ו מ ש מ ע ו ת י. פיתוח של מערכת ה ח י - ו ך ב ע י ר והוספה של מוסדות תרבות ו א ו מ - ו ת ליצירת מוקדי משיכה עבור תושבים

ח ק י ק ה" מ ת - ו ת "" צ י י ן- רחבים שמאפשרים ב - ייה חדשה. עתודות קרקע אלה מחולקות לשלושה סוגים:- וצרים שטחים- פיתוח של מערכת ה ח י - ו ך ב ע י ר והוספה של מוסדות תרבות ו א ו מ - ו ת ליצירת מוקדי משיכה עבור תושבים ומ -וע פיתוח של סביבתם של המוסדות בפרט והעיר כולה בכלל. הכלי הראשון הוא למעשה אסטרטגיה למימון וביצוע של ב -ייה ופיתוח שיאפשר את ביצוע ש - י הכלים האחרים. הסכמים בין יזמים לביןהעירייה ב כ ת י ב ת ח ל ק ז ה ש ל ה ע ב ו ד ה - ע ז ר - ו ב מ א מ ר " ב י ן מ ט ר ו ת צ י ב ו ר י ו ת ל מ ט ל ו ת פ ר ט י ו ת " מ א ת א ב י ב ה צ ו ב ר י ו ר ח ל א ל ת ר מ ן. כ ל ל י מ ד ו ב ר ב מ - ג - ו ן י ד ו ע ו מ ק ו ב ל ב ע ו ל ם ה ה ו פ ך - פ ו ץ י ו ת ר ו י ו ת ר ג ם ב א ר ץ, ב מ ס ג ר ת ו ע ו ר כ ו ת ר ש ו י ו ת ה ת כ - ו ן, ב מ ק ר ה ז ה ה ע י ר י יה, ה ס כ מ י ם ע ם י ז מ י ם פ ר ט י י ם. ב - פ ר ד ו מ ג ב ש ת ה ס כ ם ה מ פ ר ט מ צ ד א ח ד א ת ד ר י ש ו ת ה ע י ר י י ה מ ה י ז ם, ו מ צ ד ש - י מ ק ב ע א ת ז כ ו י ו ת י ו ש ל ה י ז ם ב ק ר ק ע ו ב פ ר ו י ק ט. ד ר י ש ו ת ה ע י ר י י ה - ק ר א ו ת מ ט ל ו ת צ י ב ו ר י ו ת ו ה ן י כ ו ל ו ת ל כ ל ו ל ה ש ת ת פ ו ת ב מ י מ ו ן א ו ה ק מ ה ב פ ו ע ל ש ל ב - י י ן צ י ב ו ר י, ח י ד ו ש ש ל ב - י י ן צ י ב ו ר י, ה ק מ ת ת ש ת י ו ת, ה ק צ א ת ש ט ח י ם ב ש ט ח ה פ ר ו י ק ט ה פ ת ו ח י ם ל צ י ב ו ר א ו פ י ת ו ח ש ל ש ט ח צ י ב ו ר י. ב פ ר ו י ק ט ז ה א - ו מ ע ו - י י - י ם ל ה ו ס י ף ל מ ט ל ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת ג ם ש י פ ו ץ, ח י ד ו ש ו ל ע י ת י ם ג ם ע י ב ו י ו ה ר ח ב ה ש ל מ ב $ י מ ג ו ר י ם, ב - י י ה ש ל כ מ ו ת ד י ר ו ת מ ס ו י מ ת כ ד י ו ר ב ר ה ש ג ה א ו כ ד י ר ו ת ה מ י ו ע ד ו ת ל ה ש כ ר ה ו ה ש ק ע ה ש ל כ ס פ י ם ב מ ו ס ד ו ת ק ה י ל ת י ים, ח י $ ו כ י י ם ו ת ר ב ו ת י י ם. ב ת מ ו ר ה ה ר ש ו ת ה צ י ב ו ר י ת י כ ו ל ה ל ה ג ד י ל א ת ז כ ו י ו ת ה ב - י י ה ב ש ט ח ה פ ר ו י ק ט ש ל ה י ז ם, ל ו ו ת ר ע ל ה י ט ל י ה ש ב ח ה, ל ז ר ז ה ל י כ ים. ל ה ת פ ת ח ו ת ה ש ל ת ו פ ע ת ההסכמים על יזמים תרמו שלוש תפישות - ו ס פ ות: ה ת פ י ש ה ל פ י ה כ ל פ י ת ו ח מ ב י א ל ה ש ל כ ו ת ח ב ר ת י ו ת ע ל ה ת ו ש ב י ם ה ק י י מ י ם ו ל כ ל פ ר ו י ק ט י ש ה ש פ ע ו ת חיצו -יות סביבתיות שיש לטפל בהן. ה ה ב - ה ש - י ת ן ל ד ר ו ש ט י פ ו ל ז ה מ ה י ז ם ה מ פ ת ח א ת ה ש כ ו - ה מ ב ל י ש ה ע ו ל ה כ ל כ ל י י י פ ו ל ע ל ה ר ש ו ת ה מ ק ו מ ית. ההב - ה שהיזמים י י כ - ס ו ב ר צ ו ן ל ה ס כ מ י ם ע ם ר ש ו י ו ת ה ת כ - ו ן כ ל ע ו ד ל א - פ ג ע ת ר ו ו ח י ו ת ה פ ר ו י ק ט ו כ ל ע ו ד ה ם יכולים להשיג לעצמם הישגים בדמות קיבוע זכויות בקרקע. י ת ר ו - ו ת י ה ש ל ה ש י ט ה פ י ת ו ח ו ה ש ק ע ת כ ס פ י ם ד ר ך ה ס ק ט ו ר ה פ ר ט י ב א ו פ ן ש ל א ה י ה מ ת א פ ש ר ע ל י ד י ה ר ש ו ת לבדה,גמישות ההסכמים (כל פרויקט -ידון במו"מ בפ - י עצמו ( והמהירות הגדולה בה אפשר לקדם בעזרתה פרויקטים. ש י ט ה ז ו ל מ י מ ו ן ו ק י ד ו ם פרויקטים ציבוריים קיימת ומקובלת במדי -ות שו -ות בעולם בי -יהן ארה"ב, בריט -יה, שבדיה ו צ ר פ ת והיא ממוסדת ומחוקקת ברמות שו - ות במדי - ות השו - ות. ק י י מ ת ב ע י י ת י ו ת מ ס ו י מ ת ב ה ג ד ר ת ה מ ט ל ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת ו ב ה ג ב ל ת ן ב ח ו ק. ב מ ד י - ו ת ר ב ו ת - ח ק ק ו ח ו ק י ם ה מ ח י י ב י ם ק ש ר י ש י ר ב י ן ה פ ר ו י ק ט ה - ב - ה ו ה - ז ק ש ה ו א ג ו ר ם ל ב י ן ה מ ט ל ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת ה מ ו ט ל ו ת ע ל ה י ז ם. ה ה ת פ ת ח ו ת ה א ח ר ו - ה ב ת ח ו ם ה י י ת ה ה ג ד ר ת ה מ ו ש ג linkage ה מ ת י ר ה ל ק ש ו ר ב י ן ב - י י ה מ ס ח ר י ת ב מ ר כ ז י ם ע י ר ו - י י ם ל ב י ן ב - י י ה א ו מ י מ ו ן ש ל ד י ר ו ת מ ג ו ר י ם ל ב ע ל י ה כ - ס ה - מ ו כ ה " מ ת ו ך ה ה - ח ה ש מ ר כ ז י ם מ ס ח ר י י ם מ ו ש כ י ם ע ו ב ד י ם ש י ז ד ק ק ו ל מ ק ו ם מ ג ו ר י ם. ה ב ע י י ת י ו ת ב ה ג ד ר ת ה מ ט ל ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת, ה ג ב ל ת ן ו ח ק י ק ה ב - ו ג ע א ל י ה ן - ו ב ע ת מ ה ח ש ש ש י - ת - ו ל ר ש ו ת ו י ע ש ה ב מ - ג - ו ן ש י מ ו ש ל א ר א ו י ש י ו ב י ל ל ק ב ל ת ה ח ל ט ו ת מ ש י ק ו ל י ם א י - ט ר ס - ט י י ם, ח ו ס ר ש ו ו י ו ן ו פ ג י ע ה ב מ - ה ל ה ת ק י ן. כ ן ק י י ם ח ש ש כ י ה ר ש ו ת ע ל ו ל ה ל ה ת - ע ר מ ש י ר ו ת י ם ו ס מ כ ו י ו ת ה - מ צ א י ם ב א ח ר י ו ת ה ו ל ה ע ב י ר אותה ליזמים פרטיים. יש למצוא איזון עדין בין האי -טרס הציבורי לבין האי -טרסים הפרטיים והדבר אי - ו פשוט. ד ו ג מ א ל ה ס כ ם ש - מ צ א ל א ת ק ף ה ו א פ ר ו י ק ט ב ר ח ו ב י צ ח ק א ל ח - ן ב - ו ו ה צ ד ק. ה פ ר ו י ק ט ל א י צ א ל פ ו ע ל מ א ח ר ו ה ה ס כ ם ש - ח ת ם ב י ן ה ר ש ו ת ה מ ק ו מ י ת ל ב י ן ה י ז ם - מ צ א ל א ח ו ק י ע ל י ד י ב י ת ה מ ש פ ט, ע ל א ף ש ה ו א א ו ש ר ע"י כ ל ה ר ש ו י ו ת ה ר ל ו ו - ט י ו ת. ב מ ס ג ר ת ה ה ס כ ם " ש י ל מ ה " ה ע י ר י י ה ל י ז ם ב ע ז ר ת ז כ ו י ו ת ב - י י ה ל ק ו מ ו ת - ו ס פ ו ת ב מ ג ד ל י ם ש ת ו כ - - ו, ו ב ת מ ו ר ה ה י ה א מ ו ר ה י ז ם ל ב צ ע ע ב ו ד ו ת פ י ת ו ח ע ב ו ר ה ע י ר י י ה. ה ב ע י י ת י ו ת ב ה ס כ ם ה י י ת ה ש ל א ה ת ק י י ם מ כ ר ז כ ד י ן לקביעת מבצע ה ע ב ו ד ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת ע ב ו ר ה ע י ר י י ה, וכן שחל איסור " ל ש ל ם " ב ז כ ו י ו ת ב - י י ה. ע ל פ י פ ס ק ה ד י ן ל ה ס כ ם צ ר י כ ה ל ה י ו ת מ ט ל ה " ת כ - ו - י ת " ו ל א " מ י מ ו - י ת ". כ ל ו מ ר א ס ו ר ל ע י ר י י ה ל ד ר ו ש מ ה י ז ם מ ט ל ו ת צ י ב ו ר י ו ת ש מ ט ר ת ה למצוא מקור תקציב לביצוע משימה כלשהי של העירייה. מ ע ב ר ל כ ך, ק י י מ ו ת ד ו ג מ א ו ת ל ה ס כ מ י ם ש - ח ת מ ו ע ם י ז מ י ם א ך ל א - א כ פ ו ו ה י ז ם ל א ב י צ ע א ת ה מ ט ל ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת ל ה ן ה ת ח י יב. מ צ ד ש - י, י ש ל ז כ ו ר גם שהמטלה ה צ י ב ו ר י ת צ ר י כ ה ל ה י ו ת ה ו ג - ת ג ם כ ל פ י ה י ז ם. ד ר י ש ו ת מ ו ג ז מ ו ת א ו ל א ל ג י ט י מ י ו ת ע ש ו י ו ת ל פ ג ו ע ב כ ד א י ו ת ה כ ל כ ל י ת ש ל ה פ ר ו י ק ט ע ב ו ר ה י ז ם ו א ף ל מ - ו ע מ ה פ ר ו י ק ט ל צ א ת ל פ ו ע ל ע ק ב ח ו ס ר כ ד א י ו ת כלכלית. דוגמא לכך - יתן לראות בפרויקט ש - כשל במודיעין עקב דרישות מופרזות של העירייה מהיזמים. א ם כ ן, א י ן ס פ ק כ י י ש צ ו ר ך ב ה ס ד ר ה מ ש פ ט י ת ו ח ו ק ת י ת ש ל ה - ו ש א, ו כ ן ב פ י ק ו ח ש ו ט ף ע ל ה ת ה ל י ך ע ל מ - ת ל ו ו ד א א ת כשרות החוזים ו ק י ו מ ם. ג ם א ת מ - ה ל מ ק ר ק ע י י ש ר א ל ש ב ב ע ל ו ת ו ש ט ח י ם - ר ח ב י ם ב מ ד י - ה ו ה ו א ז כ א י ל ת ק ב ו ל י ם ) ה י ט ל פ י ת ו ח, ה י ט ל ה ש ב ח ה ו כ ו ' ( כ א ש ר פ ר ו י ק ט מ ק ו ד ם ו י ו צ א ל פ ו ע ל. ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ה מ - ה ל ו ו י ת ו ר ש ל ו ע ל ת ק ב ו ל י ם י כ ו ל ה ל ה י ו ת השפעה מכרעת עת כלכליות הפרויקט. ה ש ח ק - י ם : ה ע י ר י י ה, ה י ז ם, ה ת ו ש ב י ם ה מ ג ו ר ר י ם ב ס ב י ב ת ה פ ר ו י ק ט, ה ת ו ש ב י ם ש ה פ ר ו י ק ט - ו ג ע ל ה ם י ש י ר ו ת, מ - ה ל מ ק ר ק ע י י ש ר א ל ) ב ע ל י ה ק ר ק ע (. י ו ע צ י ם ח י צ ו - י י ם, מ ש ר ד י מ מ ש ל ה ר ל ו ו - ט י י ם ו ה ו ע ד ה ה מ ק ו מ י ת ע ש ו י י ם א ף ה ם ל ה ש פ י ע ע ל ת ה ל י ך ה ת כ - ו ן ו ה מ ש א ו מ ת ן. ב - ו ס ף, ג ם ל מ ג ז ר ה ש ל י ש י ) ע מ ו ת ו ת, א ג ו ד ו ת ( י כ ו ל ל ה י ו ת ק ש ר ל ה ס כ מ י ם ו ה ם יכולים לתרום להם. ההצעה לקריית י ם ש ט ח ק ר י י י ם ע ת ו ד ו ת ש ט ח ר ב ו ת ה מ פ ו ז ר ו ת ב ר ח ב י ה ע י ר ב צ ו ר ו ת ו מ ס ו ו י ם ש ו - י ם. ב - י ג ו ד ל א מ י ר ה ה ר ו ו ח ת ב ק ר ב ר ש ו י ו ת ב תה ה ע י ר ו ה ת כ - ו ן, ש ק ר י י ת י ם ס י י מ ה א ת כ ל ע ת ו ד ו ת ה ב - י י ה ש ל ה ו - ג מ ר ל ה ה מ ק ו ם ל ה ת ר ח ב, ב פ ו ע ל י ש ב ה ש ט ח י ם שטחים ריקים ו ל א מ - ו צ ל י ם. ש ט ח י ם ש א י ן ב ה ם כ ל מ ב - ה ו ג ם ל א מ ש מ ש י ם כ ג י - ה א ו פ א ר ק. למעשה הם ל א מ ש מ ש י ם ל ש ו ם מ ט ר ה ו א ף פ ו ג ע י ם ב א י כ ו ת ה ח י י ם ש ל ה ת ו ש ב י ם ס ב י ב ם ב ה ז - ח ה ש ה ם מ ש ד ר י ם, ה ז ב ל שמצטבר בהם והמפגעים שהם מפיצים. ש ט ח י ם ב י ן ב - י י - י ם ב ט י פ ו ל ו ג י ו ת ה ב - י י ה ה י ש - ו ת. ר ב ט י פ ו ל ו ג י ו ת ה ב - י י ה ה י ש - ו ת ב י ו ת ר ב ק ר י י ת י ם מ ת א פ י י - ו ת ב צ פ י פ ו ת ב - י י ה - מ ו כ ה. מ ד ו ב ר ב ב - י י - י ם ה מ ו צ ב י ם ב מ ר ח ק י ם ג ד ו ל י ם מ א ד ז ה מ ז ה ו ב י - י ה ם גדולים שבמרבית ה מ ק ר י ם לא מטופחים ומהווים מטרד, ולא מקיימים את י י ע ו ד ם ל ס פ ק ש ט ח ירוק למשחק ומפגש. שטחי בי -יים אלה יכולים לשמש לב -ייה חדשה או להרחבה של הב -ייה הקיימת. שטחים של ב - י י - י ם ה מ ת א י מ י ם ל ה ר י סה. י ש ל ק י י ם ס ק ר ש ל ה מ ב - י ם ב ק ר י י ת י ם ב ה ו ב ל ת העירייה, שיתעד את כל המב -ים הקיימים בעיר ויקטלג אותם לשלושה סוגים מב -ים במצב טוב

ק ו ד ת י- מב -ים במצב טוב מ ב - י ם ה ז ק ו ק י ם לחיזוק, שיפוץ ו/ א ו ה ר ח ב ה לצורך שיפור ת - א י ה ח י י ם ב ה ם, א ו א ף מ א פ ש ר י ם הוספה של יחידות דיור (בסג -ון תמ"א ( 3 8. מב -ים שלא מספקים איכות חיים ר א ו י ה לפי סט -דרטים שיקבעו מראש, או שהם אי - ם ב ט ו ח י ם למגורים באופן שאי - ו -יתן לתיקון לפחות לא ביחסי עלות תועלת כדאיים. ב - י י - י ם מ ה ס ו ג ה ש ל י ש י - י ת ן ל ה כ - י ס ל מ א ג ר ש ל ב - י י - י ם ה מ ת א י מ י ם ל ה ר י ס ה. ה ש ט ח י ם ש י ת פ - ו ל ב - י י ה ל א ח ר ה ר י ס ת ה ב - י י - י ם ב ש י ל ו ב עם השטחים שצוי - ו בסעיפים הקודמים י כ ו ל י ם ל ה צ ט ר ף י ח ד ל ש ט ח י ם גדולים מאד לב -ייה חדשה. י ש ל ה כ - י ס ל מ ש ו ו א ה ג ם א ת העובדה שהטיפולוגיות ה י ש - ו ת ה ק י י מ ו ת ב ע י ר ה ן ל ר ב ב ע ל ו ת מ ס פ ר ק ו מ ו ת ק ט ן מ א ד, ו ל כ ן ע ס ק ה ש ל פ י - ו י ב - ו י ב ש ט ח י ם א ל ה ת א פ ש ר י ח ס י ת מ ו ר ה ג ב ו ה י ם ב מ י ו ח ד ו ל כ ן ת ה י ה כ ל כ ל י ת, ל מ ר ו ת ש מ ד ו ב ר ב ק ר י י ת י ם ובערך קרקע - מ ו ך י ח ס ית. י ב ט כ ל כ ל י ר ע י ו ן מ ת י י ח ל ק ר י י ת י ם כ ת א ש ט ח א ח ד ו י ו צ ר ק ש ר (linkage) ב י ן ש ט ח י ם ש ו - י ם ב ק ר י י ת י ם. ה ע י ר י י ה ת ח ת ו ם ע ל ה סה ה ס כ מ י ם ע ם י ז מ י ם ש י ב ח ר ו ב מ כ ר ז, ה י ז מ י ם י ב - ו ב - י י - י מ ג ו ר י ם ח ד ש ב מ ק ו ם מ ס ו י ם ב ע י ר, ו י ר ו ו י ח ו מ מ כ י ר ת א ו ה ש כ ר ת ה ד י ר ו ת ) ל פ י עירוב של ס ו ג י ח ז ק ו ת כ מ פ ו ר ט ב ס ע י ף ( 2, ב ת מ ו ר ה, י ו ג ד ר ו ב ה ס כ ם מ ט ל ו ת צ י ב ו ר י ו ת ס פ צ י פ י ו ת ש ב ה ן י ח ו י ב ו ה י ז מ י ם, ה ק ש ו ר ו ת ל פ ר ו י ק ט ה ח ד ש ש ב - ו א ו ל א ק ש ו ר ו ת. י י ע ו ד ן ש ל ה מ ט ל ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת י ה י ה פ י ת ו ח ו ב - י י ה ע ב ו ר ק ה י ל ת ק ר י י ת י ם ו ש י פ ו ר ה ת ש ת י ו ת ה ק י י מ ו ת ב ע י ר. ל ד ו ג מ א, י ז ם כ ל ש ה ו י ו כ ל ל ח ת ו ם ה ס כ ם ע ם ה ע י ר י י ה ב מ ס ג ר ת ו ה ו א י ק י ם מ ת ח ם מ ג ו ר י ם ח ד ש ב ש ט ח י ם ר י ק י ם ו ש ט ח י ם ש י פ ו - ו מ ב - י י - י ם י ש - י ם. ע ו ד י ו ג ד ר ב ה ס כ ם ש ע ל ה י ז ם ל ש פ ץ ו ל ה ר ח י ב מ ס פ ר ב - י י - י ם י ש - י ם ש - מ צ א ש ר א ו י ל ש מ ר ם ב מ ק ו ם א ח ר ב ק ר י י ת י ם ל א ו ד ו ו ק א ב ס מ י כ ו ת למיקום הפרויקט החדש, וכי עליו לפתח גי - ה ציבורית בסמוך לבית ספר במקום שלישי בעיר. ל מ - ג - ו ן ז ה ע ל ו ל ו ת ל ה י ו ו צ ר ע ל ו י ו ת - ו ס פ ו ת ל ע ו מ ת ב -ייה של אותה כ מ ו ת י ח י ד ו ת ד י ו ר ח ד ש ו ת ל ח ל ו ט י ן באופן מרוכז ע ל ש ט ח ר י ק, ל ד ו ג מ א כוח אדם ל ק ש ר עם הדיירים, המצאת ב ט ו ח ו ת לדיירים, מימון דמי שכירות ל ד י י ר י ם ב ת ק ו פ ת ה ב - י י ה ב מ ק ר ה ש ל פ י - ו י ב י - ו י, ה ג ב ל ו ת ע ל ש ע ו ת ה ע ב ו ד ה ו א ו פ ן ה ע ב ו ד ה ע ק ב ה צ ו ר ך ל ה ת ח ש ב ב א - ש י ם ה מ ת ג ו ר ר י ם ב ב - י י ן א ו ב ס ב י ב ת ו ו ע ו ד. ע ל א ף ז א ת, ע ל ו י ו ת א ל ה מ ת ק ז ז ו ת ע ם ה ח י ס כ ו ן ש ב ב - י ה ע ל ש ט ח ש ה ו א כ ב ר מ ב ו - ה ו מ פ ו ת ח, עם תשתיות פיזיות ו ח ב ר ת י ו ת. ל ע י ר י י ה כ ל כ ל י ל ה ש ק י ע ב א ו פ ן ה ז ה ב ש כ ו - ו ת הותיקות שכן ה י א ת ש פ ר א ת מ צ ב ן ו א ת מ צ ב ה ת ו ש ב י ם ב ה ן, ו ב ע ק ב ו ת כ ך א ת ת ד מ י ת ה ע י ר. ה ד ב ר י ו ב י ל ל כ - י ס ה ש ל א ו כ ל ו ס י י ה א מ י ד ה י ו ת ר ל ע י ר. מ ע ב ר ל כ ך, כ י ו ם ה ב - י י - י ם ה י ש - י ם ל א ע מ י ד י ם ב ר ע י ד ו ת א ד מ ה ו מ פ - י ט י ל י ם, ו ל כ ן ב מ ק ר ה ש ל א ס ו ן כ ל ש ה ו ה - ז ק ה כ ל כ ל י ל ע י ר י ה י ה ר ב י ו ת ר מ ה ה ש ק ע ה ה -דרשת כדי למ -וע אותו, ו ז א ת א ף ל ל א ה ת י י ח ס ו ת ל מ ח י ר ב ח י י א דם. שיתוף ציבור במסגרת המו"מ עם היזמים, קבלת ההחלטות והתכ -ון, א - ו ג ו ר ס י ם כ י י ש לשתף את הציבור ב א ו פ ן פ ע י ל. כ מ ו ב ן, י ש ל ק ב ע ב ח ו ק כ י ע ל ה ה ס כ מ י ם ל ה י ו ת ש ק ו פ י ם ל צ י ב ו ר ו י ש ל ה ק ד י ש ת ק ו פ ה ל ה ג ש ת ה ת - ג ד ו י ו ת צ י ב ו ר ו ה צ ע ו ת, כ מ ו ב ה ל י ך ה י ת ר ב - י י ה ר ג י ל. א ך מ ע ב ר ל ז ה, ע ל מ - ת ל ק י י ם א ת ה צ ע ת - ו ב א ו פ ן ה מ ל א י ש ל ש ת ף א ת ה צ י ב ו ר ב ת ה ל י ך ק ב ל ת ה ה ח ל ט ו ת עצמו. הדבר הכרחי מאחר ו מ ד ו ב ר ב ב - י י ה בתוך העיר הב -ויה, ב י ן ב -יי -ים קיימים ו מ א ו כ ל ס י ם ואף שיפוץ ו ה ר ח ב ה ש ל ב - י י - י ם ק י י מ י ם. ל כ ן, ה ת ח ש ב ו ת ב צ ר כ י ה ת ו ש ב י ם, ה א ז - ה ל ד ר י ש ו ת י ה ם, ה ע ד פ ו ת י ה ם ו ה ת - ג ד ו י ו ת י ה ם ה י א ל מ ע ש ה ת - א י מ ק ד י ם ל כ ל פ ע ו ל ה ש ת ת ב צ ע. - י ת ן ל ה ד ג י ם ז א ת ב ת ה ל י ך ש ל פ ר ו י ק ט פ י - ו י ב י - ו י. ק י ו מ ו ש ל ו ע ד ד י י ר י ם - ב ח ר המייצג את כ ל ד י י ר י ה פ ר ו י ק ט ה ו א חובה משפטית. הועד מייצג את ה ד י י ר י ם בכל שלבי ה פ ר ו י ק ט ה ח ל מבחירת היזם ו -יהול מו"מ עימו, דרך שלב התכ -ון, הפי -וי ועד הכ -יסה לבית החדש. מעבר ל כ ך, לועד תפקיד חשוב ג ם ב א ר ג ו ן ה ד י י ר י ם ב כ ל מ ה ש ק ש ו ר ב ה ע ב ר ת מ י ד ע מ ה ד י י ר י ם ל ש א ר ה ג ו ר מ י ם ב פ ר ו י ק ט ו ל ה פ ך, ו ה ו א ז ה ש מ ע - י ק ל ה ם את הכוח שבהתאגדות מול הרשויות ו ה י ז מ י ם. א - ו מ צ י ע י ם ל ב צ ע א ת ש י ת ו ף ה צ י ב ו ר ב ע ז ר ת ועדי שכו$ות. י ש ל ח י י ב א ת ה ע י ר י י ה ל י ז ו ם ב ח י ר ו ת ש ל ו ע ד מ י י צ ג ל כ ל ש כ ו - ה ש י ה י ה א מ ו ן ע ל י י צ ו ג ה ת ו ש ב י ם מ ו ל ה ע י ר י י ה ו ה י ז מ י ם, ו כ ן ע ל א ר ג ו ן פ ע י ל ו י ו ת ע ב ו ר ה ק ה י ל ה. ק י ו מ ו ש ל ו ע ד שכו - ה שיארגן א ת ה ת ו ש ב י ם י ע - י ק ל ה ם כ ו ח א ל ק ט ו ר ל י ר ב י ו ת ר מ ו ל - ב ח ר י ה צ י ב ו ר ו י י ת ן ל ה ם תחושת שייכות ו כ י ביכולתם להשפיע על סביבת מגוריהם. ב ה ק ש ר ז ה - ז כ י ר א ת " ב - ק ה מ ט ל ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת " ש ה ק י מ ו ו ע ד י ם ש ל מ ס פ ר ש כ ו - ו ת ב י ר ו ש ל י ם. ז ה ו א ת ר א י - ט ר - ט המזמין את תושבי השכו -ות להוסיף הצעות למקומות בהם הם חושבים שיש צורך בב -יית פ א ר ק, ג ן ילדים, בית כ -סת ו כ ו '. ז ו ה י ד ו ג מ א ט ו ב ה ל כ ו ח ה ר ב ש י ש ל ת ו ש ב י ם ב ר ג ע ש ה ם מ א ו ג ד י ם, ו ל ק ש ר ה ח ז ק ש י כ ו ל ל ה י ו ו צ ר ב י - ם ו ב י ן סביבתם כאשר הם יכולים להשפיע עליה. ההשפעה העירו$ית ה מ ט ר ה ה ס ו פ י ת ש ל ה מ ה ל ך כ ו ל ו ה י א ה ב א ת כ ל ה ת ש ת י ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת ו ת ש ת י ו ת ה מ ג ו ר י ם ב ע י ר ל ר מ ה מ י - י מ א ל י ת א ח י ד ה ש ת ו ג ד ר מ ר א ש. כ מ ו כ ן, כ ל י ז ה מ א פ ש ר ה ו ס פ ה מ ש מ ע ו ת י ת מ א ד ש ל מ ג ו ר י ם ל ק ר י י ת י ם ב ת ו ך ג ב ו ל ו ת י ה ה - ו כ ח י ים. ב כ ל י ה ת כ - ו ן ו ה מ י מ ו ן ה ז ה ה ה ש ק ע ה, ה ב - י י ה ו ה פ י ת ו ח י ת ב צ ע ו בצורה מבוזרת בכל קריית ים. כ ל ה ש כ ו - ו ת, ב ד ג ש ע ל ה ש כ ו - ו ת ה ו ת י ק ו ת ש מ צ ב ן ה פ י ז י ג ר ו ע י ז כ ו ל ח י ד ו ש ש ל מ ב - י ם ו ב - י י ה ש ל מ ב - י ם ח ד ש י ם. ז א ת ב - י ג ו ד ל - י ס י ו - ו ת ה - פ ו צ י ם ש ל מ ו ע צ ו ת מ ק ו מ י ו ת ל ה ק י ם ש כ ו - ו ת ח ד ש ו ת ע ל ש ט ח ר י ק ) ב ס ג - ו ן ס ב י ו - י י ם (. ה ע י ר ת ת ח ד ש ב ה ד ר ג ה, ב א ו פ ן ו מ פ ו ז ר, ו מ ו ק ד י ה ה ת ח ד ש ו ת י ה י ו ד ו ו ק א ב ש כ ו - ו ת ה ו ת י ק ו ת י ו ת ר. ל מ ע ש ה, ה כ ל י ע ו ש ה ש י מ ו ש ב ח ו ל ש ו ת ו ב ח ס ר ו - ו ת ש ל ה ש כ ו - ו ת ה ו ת י ק ו ת, צ פ י פ ו ת - מ ו כ ה מ ד י ו ש ט ח י ם ז - ו ח י ם ר ב י ם, ו ה ו פ ך א ו ת ה ל ה ז ד מ - ו ת ל ה ת פ ת ח ו ת וחידוש. ההתחדשות העירו -ית באופן הזה תהיה הרבה יותר אורג -ית וטבעית, תשתלב ותתחשב הרבה י ו ת ר ב ס ב י ב ה ו ב א ו כ ל ו ס י יה. ב - ו ס ף, כ ך ת מ - ע ה פ ר ד ה ב י ן א ו כ ל ו ס י י ה ח ד ש ה ו א מ י ד ה י ו ת ר ל ב י ן ה א ו כ ל ו ס י י ה ה ו ת י ק ה ו ה ע - י י ה ב ע י ר, ו ל א י י ו צ ר ו ר י כ ו ז י ע ו - י ב ש כ ו - ו ת ה ו ת י ק ו ת ל ע ו מ ת ש כ ו - ו ת ח ד ש ו ת. ב ע ק ב ו ת כ ך ת מ - ע ג ם א פ ל י ה ב ה ק צ א ה ש ל מ ש א ב י ם מ ט ע ם הרשויות כפי ש -יתן לראות ברשויות מקומיות רבות המשקיעות משאבים רבים יותר בשכו -ות חדשות ו י י צ ו ג י ו ת י ו ת ר, בעלות כוח פוליטי רב יותר. האוכלוסייה הותיקה תה - ה מחידוש והרחבה של ב - יי - י המגורים, פיתוח של הסביבה ו ש ל מוסדות ציבור ו ק ה י ל ה, וכן מקרבתה של אוכלוסייה אמידה וצעירה שתחייה את הרחוב ותשקיע בסביבת המגורים. ל צ ד כ ל ז א ת - ציין את היתרון האקולוגי העצום שיש לב - ייה בתוך העיר ולהימ - עות מהתרחבות לתוך שטחים פתוחים. ה ד ב ר י ב ט י ח א ת ש י מ ו ר ר צ ו ע ת ה ח ו ף ש ל ק ר י י ת י ם ש ה י א ה - כ ס ה ג ד ו ל ב י ו ת ר ש לה.

עשה בש - י מישורים : הקצאה של אחוז מסוים מהדירות למטרות ספציפיות בכל פרויקט חדש- יצול של משאבים קיימים לא מ - וצלים כגון מב - ים קיימים, שטחים ריקים.- מי מרוויח? א ס ט ר ט ג י ה ז ו מ ת א י מ ה ב מ י ו ח ד ל ע י ר ע - י י ה כ מ ו ק ר י י ת י ם ש כ ן ז ה ו כ ל י ל ג י ט י מ י ל ר ת י מ ת ה ס ק ט ו ר ה פ ר ט י ל מ י מ ו ן פ ר ו י ק ט י ם צ י ב ו ר י ים. ה ש כ - י ם זוכים לפיתוח ו ב - י י ה גם עבורם ולא רק עבור דיירי הב -יי -ים החדשים. ה ע י ר מ ר ו ו י ח ה מ כ ך ש מ ט פ ל י ם ב כ ל ה ש כ ו - ו ת ש ל ה ו ל א מ ר כ ז י ם א ת כ ל ה ה ש ק ע ה ו ה ב - י י ה ב ש כ ו - ה ח ד ש ה מ -ותקת מהעיר. ב -וסף יש ערבוב של סוגי אוכלוסייה ורמה סוציו אקו -ומית, תוך אחידות ברמת הבי -וי. ל ש י מ ו ש ב ה ס כ מ י ם י כ ו ל ו ת להיות השפעות חיוביות - ו ס פ ו ת כ מ ו ח י ו ב ש ל ה י ז ם ל ש מ ו ר על סביבת הפרויקט ש - ב - ה ופיצוי על איכויות של הסביבה ש -פגעו בעקבות הפרויקט. באמצעות ההסכמים - י ת ן ל ה ס ד י ר ולהבטיח את מעורבותה של העירייה במידת הצורך ואף את מעורבותם ש ל ג ו פ י ם - וספים כמו אגודות ללא מטרות רווח, ועדות תושבים ו ע מ ו ת ו ת. מי מפסיד? ה ת ה ל י ך ש ל ה ג ד ר ת ה מ כ ר ז ה ו א מ ו ר כ ב ה ר ב ה י ו ת ר ו ד ו ר ש מ ה ע י ר י י ה ה ר ב ה י ו ת ר מ א מ ץ, ע ב ו ד ה ע ם ה ת ו ש ב י ם ו מ ח ש ב ה י צ י ר ת י ת. גם עבור היזמים הפרויקטים הרבה יותר מאתגרים ו מ ו ר כ ב ים. ה ד ר י ש ה לבצע את המטלות הציבוריות ע ל ו ל ל ה ר ת י ע יזמים מביצוע פרויקטים בקריית ים, בעיקר בהתחשב בעובדה שרווחיות הפרויקטים בעיר ז ו ה י א - מוכה מלכתחילה עקב ערך ה - דל"ן ה - מוך יחסית בעיר. ב ע ל י ד י ר ו ת ו ד י י ר י ם ב מ ב - י ם י ש - י ם ש ל א - ב - י ם מ ח ד ש א ו מ ח ו ד ש י ם ע ש ו י י ם ל ה ת - ג ד כ י ה ד ב ר י ו ר י ד א ת ע ר ך הדירות שלהם. ת ו ש ב י ם ח ד ש י ם ע ל ו ל י ם ל ה ע ד י ף ש ל א ל ה ת ג ו ר ר ב ק ר י י ת י ם ב ש כ ו - ה ש - ח ש ב ת - כ ש ל ת א ו י ש - ה ב ק ר ב אוכלוסייה ש -חשבת לא איכותית. ת ק ד י ם - פ ר ו י ק ט מ ו צ ל ח ש ה ת ב ס ס ע ל ה ס כ ם ב י ן ה ע י ר י י ה ל י ז ם פרויקט של חברת אפריקה ישראל שקודם ו - ב - ה במהלך ש -ות ה- 90 במפגש הרחובות הרצל, אחד העם ורוטשילד בתל א ב י ב. ב מ ס ג ר ת ה פ ר ו י ק ט ב - ת ה א פ ר י ק ה י ש ר א ל ב - י י ן מ ש ר ד י ם ב ש ט ח ש ל 3 0 0 % מ ש ט ח ה מ ג ר ש. ה ע י ר י י ה ו ה ח ב ר ה ס י כ מ ו ב י - י ה ם ש ה ח ב ר ה ת ש מ ר ב ס ב י ב ת ה פ ר ו י ק ט ש ל ו ש ה מ ב - י ם ב ע ל י ע ר ך ה י ס ט ו ר י ו א ר כ י ט ק ט ו - י ) ש - י י ם ב ב ע ל ו ת ה ח ב ר ה ו ש ל י ש י ב ב ע ל ו ת פ ר ט י ת א ח ר ת ( ו ת ב - ה כ י כ ר צ י ב ו ר י ת ב ח ל ק ה ע ל ק ר ק ע ב ב ע ל ו ת ה ח ב ר ה ו ב ח ל ק ה ע ל ק ר ק ע צ י ב ו ר י ת. ב ת מ ו ר ה א ו ש ר ה ת ו ס פ ת ש ל 2 0 % מ ה ז כ ו י ו ת ה מ א ו ש ר ו ת, סה"כ 3 6 0 % ב - י י ה מ ש ט ח ה מ ג ר ש. ה פ ר ו י ק ט י צ א ל פ ו ע ל והמטלות הציבוריות בוצעו אף הן. י צ ו י ן כ י ה ת כ - ו ן ה מ ק ו ר י כ ל ל ג ם ב - י י ה ש ל ד ר ך ת ת ק ר ק ע י ת ב ס ב י ב ה ב ת מ ו ר ה ל א ח ו ז י ב - י י ה - ו ס פ י ם, א ך ה ו ע ד ה ה מ ח ו ז י ת ל א א י ש ר ה א ת ה מ ה ל ך ש כ ן ה ו א - ת פ ס כ ס ח ר ב א ח ו ז י ב - י י ה. ע ם ז א ת, ה ס ו ג י ה א י - ה ב ר ו ר ה ו מ ו ח ל ט ת ו - ת ו - ה ל פ ר ש - ו ת. ג. ה ת מ ק ד ו ת ב מ ק ר ה ס פ צ י פ י ב ק ר י ת י ם ב מ ר כ ז ש כ ו - ה ג ' ב ק ר י י ת י ם ע ו ב ר ר ח ו ב ו י צ מ ן ה מ ס ח ר י ו ה ה ו מ ה, ו מ מ - ו מ ת פ צ ל י ם ר ח ו ב ו ת ר ב י ם ו צ ר י ם מ א ד מ ר ו צ פ י ם ב ת י ם פ ר ט י י ם ב - י שתי קומות. ב מ ר כ ז ר ח ו ב ויצמן מתרחב הרחוב לרחבה מוקפת במרכז מסחרי. מאחוריו -פרס שטח צ י ב ו ר י פ ת ו ח ב ו מ פ ו ז ר י ם מ ו ס ד ו ת ד ת, צ י ב ו ר וקהילה שו -ים, וכן ש - י ב ת י ספר. שצ"פ ז ה ה ו א ל מ ע ש ה ר צ ו ע ה י ר ו ק ה שמחברת בין שדרות ירושלים במזרח ו ר ח ו ב יוספטל במערב. כיום הרצועה הירוקה הזו לא מטופחת והיא מבותרת ע ל ידי מגרשי ח -ייה ושטחים עזובים. במסגרת הצעת - ו להתחדשות עירו -ית בקריית ים א - ו מציעים שלוש פעולות מרכזיות באזור שכו - ה ג ' : פ י ת ו ח ה פ א ר ק ו ה ר ח ב ה ש ל ו ע ד ה י ם כ ו ל ל ה ס ר ה ש ל ב - י י ן ה ר כ ב ת ה צ פ ו - י ב י ו ת ר ב מ ת ח ם י ו ס פ ט ל כ ך ש ה ד ר ך א ל ה י ם ת פ ת ח. ב -יית מתחמי מגורים חדשים על הפארק. ב י ט ו ל ה ר ח ו ב ו ת ה צ ר י ם ב ש כ ו - ה ג ' ל ס י ר ו ג י ן ו ה ג ד ל ת ז כ ו י ו ת ה ב - י י ה לשלוש קומות תוך ע י ד ו ד ב ע ל י ה ב ת י ם ל ה ש כ י ר יחידות מש - ה שיב - ו או למכור לאוכלוסייה ז כ א ית. ב מ ק ו ם ה מ ר כ ז ה מ ס ח ר י ב ר ח ו ב ו י צ מ ן א - ו מ צ י ע י ם ל ה ק י ם מ ת ח ם ח ד ש, ה מ ת ח ש ב ב צ י ר ה ת - ו ע ה ה א ו ר כ י ה ח ד ש ה מ ח ב ר ב י ן ה ש כ ו - ו ת ב ק ר י י ת י ם. ב מ ת ח ם ז ה י ה י ו ש ת י ק ו מ ו ת ת ח ת ו - ו ת ש י ו ק צ ו ל מ ס ח ר ו מ ו ס ד ו ת צ י ב ו ר ו ק ה י ל ה, ו ה ו א י ח ל י ף א ת ה מ ב - י ם ש ש י מ ש ו א ת ה ג ו פ י ם ה א ל ה ע ד כ ה ו א ף יוסיף עליהם. בקומות העליו -ות יב - ו מגורים. א - ו מ צ י ע י ם ל מ מ ן א ת ה פ ר ו י ק ט ב ע ז ר ת ה כ ל י ה ר א ש ו ן ש ה צ ע - ו : ה ס כ ם ב י ן ה ע י ר י י ה ו ה י ז ם. ב ה ס כ ם י י - ת - ו ל י ז ם ז כ ו י ו ת להקים את הב -יי -ים החדשים על הפארק וכן את המרכז המסחרי. בתמורה, י ה י ה ע ל י ו לפתח את הפארק, להקים את ה ת ש ת י ו ת למוסדות הציבור ו ה ק ה י ל ה, ולהקצות אחוז מסוים מהדירות בפרויקט לדיור בר השגה, שכירות ודיור מוזל ל ז כ א י ם. סוגי חזקה מגוו$ים על דירות כ ל ל י מטרת אסטרטגיה ז ו ה י א ל ע ו ד ד ס ו ג י ח ז ק ה מ ג ו ו - י ם ב ק ר י ת י ם ב א ו פ ן א ש ר י כ ל ו ל א ת ה ר ח ב ת ש ו ק ה ש כ י ר ו ת ת ו ך פיקוח עליו על מ - ת שהשכירות תהיה ראויה ו ה ו ג - ת ועידוד רכישת דירות לאוכלוסייה ספציפית, עליה - ר ח י ב. ה ד ב ר ו כ ן ה ק מ ה ש ל י ח י ד ו ת מש - ה להשכרה בבתים פרטיים על ידי תושבים בקריית ים בעידוד העירייה. יש - ן מספר סיבות ליישום סוגי חזקה מגוו - ים על דירות: שימור האוכלוסייה הקיימת שככל ה - ראה תתחלף לחלוטין ברגע שיחודשו המב - ים ו ה ע ר ך י ע ל ה. ע י ד ו ד ומתן תמריצים לדור ההמשך להשאר בקריית י ם. מתן אפשרות לדיירים חדשים המעו -יי -ים "לבדוק" את קריית ים אך לא מעו -יי -ים בהתחייבות של ק -יית ד י ר ה ולקיחת משכ -תא. הקמת מאגר של דיור חדש/מחודש עבור אוכלוסיות שלא מעו -יי -ות או לא מסוגלות לרכוש דירה כגון - סטוד -טים, בעלי הכ -סה -מוכה, משפחות צעירות ו ק ש י ש ים. הרחבה של אפשרויות המגורים ויצירת אטרקטיביות לאוכלוסייה הקרית י מ י ת ע ל מ - ת ל מ - ו ע ה ג י ר ה ש ל י ל י ת. סוגי חזקה מגוו -ים מובילים גם לסוגי דיירים מגוו -ים. אוכלוסיות מגוו -ות המתגוררות בסמיכות ז ו ל ז ו יוצרות עיר בריאה י ו ת ר ו ח ס י - ה יותר מבחי - ה חברתית. כ ל י זה מתאים במיוחד לקריית י ם ש כ ן ה י א ע י ר מ ז ד ק - ת ש ה ש י ר ו ת י ם ה צ י ב ו ר י י ם ב ה כ מ ו ב ת י ס פ ר וג - ים לא מ - וצלים ב מ ל ו א ם ויש בה צפיפות בי -וי -מוכה. ב -וסף, קריית י ם -מצאת בקרבה למרכז תעסוקה ו א ק ד מ י ה ומקושרת אליהם בצורה טובה באמצעות תחבורה ציבורית. יחד עם הפוט - ציאל הגדול בקרית י ם י ש גם צורך גדול להתחדשות עירו - ית, הן פיסית והן תומכת.

פ ר ט ב ה מ ש ך ה ד ב ר י ם, ע ל מ - ת ל ה ו ר י ד א ת- הן פיסית והן תומכת. השיפור הפיסי -ובע מתשתיות במצב מוז - ח - כבישים ומדרכות, חוסר תאורה ברחובות, חוסר טיפול וטיפוח בשטחים פתוחים אשר -שארים כשטחי בי -יים ולא קורה בהם דבר, מחסומים פיסיים ) ג ד ר ו ת וחומות (, ב -יי -ים מש -ות קום המדי - ה אשר לא מטופלים ויוצרים ת -אי מחייה בלתי ראויים. התשתית התומכת מתייחסת להקלות בב -ייה פרטית על ידי הגדרה בתב"ע ומסלול עוקף בירוקרטיה, עידוד להשכרה ומתן הקלות לאוכלוסייה העומדת בקריטריו -ים והטבות ליזמים אשר יתחייבו לספק דיור בקריטריו -ים שא - ו ש - ם מ ג ו ו ן ס ו ג י ח ז ק ה א ש ר א - ו מ צ י ע י ם כ ח ל ק מ ה צ ע ז ו : ציעים. י המ דיור בהישג יד בבעלות המגזר הפרטי המושכר לדיירים במחיר -מוך ממחיר השוק - היתרון בשיטה ז ו ה ו א שהמגזר הפרטי לרוב מוצלח יותר באכיפה ושמירת ה -כסים במצב טוב, לרוב כיוון שיש אי -טרס כלכלי. דיור בהישג יד בבעלות הדייר והגבלת ת -אי המכירה של ה -כס - היתרון הוא שלדייר יש ק -יין ורכוש משלו, מ ו כ ן ה ד ב ר מ ח ז ק א ת ה ק ש ר ל מ ק ו ם, ה ח ס ר ו ן א ו ה ב ע י י ת י ו ת א י ש ל א ת מ י ד מ ס פ ק י ם א ל ט ר - ט י ב ו ת ל א ח ר כ י ש ו כ ך ה כ מ ו ת ה כ ו ל ל ת ש ל ס ו ג ה ד י ו ר ה ז ה י ו ר ד ת ע ם ה ז מן. ר הכ בעלות חלקית על ה -כס - ח ל ק פ ר ט י וחלק בבעלות של ג ו ף צ י ב ו ר י א ו ע מ ו ת ה ל ל א כ ו ו - ו ת ר ו ו ח - ה י ת ר ו ן ה ו א שב -טל כלכלי - מ ו ך י ו ת ר -וצרת שייכות ואי -טרס לדיירים להשקיע במקום ולהיות חלק ממ - ו. דיור ציבורי בבעלות חברות משכ -ות/המדי - ה - היתרון והחסרון הוא שהמדי - ה שולטת ואוכפת אחר ז ה. ב א ר ץ - י ת ן ל ר א ו ת כ ש ל י ם ר ב י ם, כ י ו ו ן ש ה א ר ג ו ן כ ל כ ך ג ד ו ל (המדי - ה ( לרוב הבירוקרטיה פוגעת ו ק ש ה למצוא הגיון והאידיאולוגיה המקורית -אבדת, לעתים כיוון שיש עסק -ים שמכוו -ים למקום אחרים ולפעמים כיוון שדברים - ו פ ל י ם ב י ן ה כ ס א ו ת, כ מ ו כ ן ה ד ב ר מ ה ו ו ה - טל כלכלי על המדי - ה. ב ע ל ו ת מ ל א ה ע ל ה - כ ס ש ל ה ד י י ר ה פ ר טי. י ש ל צ י י ן כ י א - ו מ ג ד י ר י ם ד י ו ר ב ה י ש ג י ד כ ד י ו ר מ פ ו ק ח א ש ר ע ק ב ה ת ע ר ב ו ת ) ב י ן א ם מ ד ו ב ר ב ה ס כ ם ב י ן י ז מ י ם ו ח ק י ק ה, או עידוד ותמריצים ( מחירו קטן מהמחיר ההמוצע בשוק ו כ כ ז ה ז מ י ן יותר לקהל י ע ד ש א ח ר ת ל א יכל לאפשר לעצמו ת -אי דיור כאלו. יש - ה אפשרות להסדיר כמה רמות של התערבות ו ת מ י כה. החזקות השו -ות מאפשרות מגוון אפשרויות לשוכר ו ל א - ס מ כ ו ת ע ל פ ת ר ו ן א ח ד ב ל ב ד. כ מ ו כ ן פ ת ר ו - ו ת ש ו - י ם מתאימים לאוכלוסיות שו -ות וכך אוכלוסייה מסויימת תעדיף להשכיר בעוד שאחרת תעדיף לרכוש בת -אים שו -ים, ובכזה אופן א - ו מתכוו -ים ליצור את הגיוון של האפשרויות המוצעות לתושבים וכתוצאה מכך גם שכו -ות הטרוג -יות ו ב ר י א ו ת י ו תר. כאמור א - ו מציעים ש - י כלים לשיפור איכות הדיור הקיים י ח ד ע ם ה ג ד ל ת ה י צ ע ה ד י ו ר ויצירת כמה סוגים של חזקות ד י ו ר ת ו ך מ ת ן ד ג ש מ י ו ח ד ל ד י ו ר ב ה י ש ג יד בבעלות המגזר הפרטי המושכר לדיירים במחיר -מוך ממחיר השוק כיוון שא - ו מאמי -ים ששכירות מאד רלוו -טית לקרית ים בשלב ז ה ומאמי -ים בקשר ובפיתוח שיכול להיווצר כתוצאה משיתופי פעולה עם יזמים. עם ז א ת ח ש ו ב ל צ י י ן ש א - ו מ צ י ע י ם מ ג ו ו ן ש ל ס ו ג י ח ז ק ו ת ו ל א ר ק א ת ה א פ ש ר ו ת ש ל ה ש כ ר ה פ ו ק ח ת. ד י ו ר ב ה ש כ ר י ש כ מ ה י ת ר ו - ו ת ב ו ל ט י ם ע ל פ - י ד י ו ר ב ב ע ל ו ת פ ר ט י ת. ד י ו ר ב ה ש כ ר ה ב פ י ק ו ח י כ ו ל ל ת ת פ ת ר ו ן ל א ו ר ך ל המ ז מ ן כ י ו ו ן ש ז כ א י ם י ו ח ל ו ל ה ת ח ל ף, כ ך מ ל א י ה ד י ו ר ב ר ה ה ש ג ה ל א ייקטן. דיור בהשכרה מתאים לקבוצות אוכלוסייה א ש ר ל א מ ע ו - י י - ו ת ל ר כ ו ש ד י ר ה כ י ו ו ן ש ה מ ע ב ר ה ו א ל ז מ ן ק צ ו ב א ו ל ת ק ו פ ת ה ת - ס ו ת. כ מ ו כ ן ד י ו ר זה מתאים י ו ת ר לכאלו שאין ביכולתם לרכוש דירה. ההצעה לקרית י ם ג ד ר ת כ מ ו ת מ ס ו י מ ת ש ל ד י ר ו ת ה מ י ו ע ד ו ת ל ה ש כ ר ה ב פ י ק ו ח ב כ ל פ ר ו י ק ט ח ד ש ש - ב - ה ב מ ס ג ר ת ה מ כ ר ז ל י ז ם מ ב צ ע. ע ל פ ע ו ל ז ו ל ה ת ב צ ע י ח ד ע ם ה ג ב ל ה ע ל ס כ ו ם ה ש כ י ר ו ת ו ק ב י ע ת ק ר י ט ר י ו - י ם ל ש ו כ ר י ם פ ו ט - צ י א ל י י ם, ע ל ז ה ה הה - טל מחירי הדיור. ה מ י מ ו ן יעשה לרוב ע"י יזמים, לעיתים תוך כדי תמיכה מארגו -ים ללא מטרות רווח, עמותות, עירייה. באמצעות חקיקה, עידוד, הטבות וכלים רגולטוריים -יתן לחייב או לעודד יזמים לייעד מספר מסויים של דירות בפרוייקטים חדשים לדיור בהשכרה בהישג יד לאוכלוסייה ז כ א י ת. - יתן ליישם ז א ת ע ל ידי קביעת אחוז אחיד מדיור ח ד ש, א ו ע ל י ד י Inclusionary housing ה מ צ י ע ה י ק ף ש ו ו ה ב כ ל ש כ ו - ה ש ל ד י ו ר ב ה י ש ג י ד א ו ב ש י ט ה יותר מותאמת ל מ ק ו ם ולצרכים הספציפיים של התושבים בכל שכו - ה. -יתן לראות דוגמאות של יישומים כאלו במקומות רבים בארצות הברית ובאירופה, בחלק ממקומות אלו ההגדרה מעוג - ת בחוק ובחלק לא. ל ג ב י מ י מ ו ן ש ל א ר ג ו - י ם ל ל א מ ט ר ו ת ר ו ו ח, פ ע מ ם ר ב ו ת זה בעייתי ו ל א - י ת ן ל ס מ ו ך ע ל כ ז ה מ י מ ו ן. ג ם א ם ה ד ב ר מ ת ב צ ע ז ה - ק ו ד ת י ולהכיל מדי -יות על כאלו סיטואציות יותר מורכב. לרוב יזמים פרטיים י ה י ו יותר תקיפים בשמירה על הסדר ואכיפה מאשר ארגו - ים ללא מטרות רווח או מהמגזר הציבורי ו ע ל כ ן - תמקד במימון ע"י י ז מ י ם. מי מרוויח? ע י ד ו ד ס ו ג י ח ז ק ו ת מ ג ו ו - י ם ע ל ד י ר ו ת ה י - ו ב ע ל ה ש פ ע ה ע ל ש י ל ו ב א ו ל ו ס י ו ת ב ע ל ו ת ר מ ת ה כ - ס ה - מ ו כ ה ו י צ י ר ת ת מ ה י ל א ו כ ל ו ס י ה ו ה ט ר ו ג - י ות. פתרון דיור לאוכלוסיות בעלות הכ - סה - מ ו כ ה צ מ י ח ה והתחדשות מייצרת שכו - ות חיות ו פ ע י ל ו ת יותר. מי מפסיד? ת ה ל י ך מ ס ו ג ז ה י כ ו ל ל צ מ צ ם א ת כ מ ו ת ה ד י ו ר ב ה י ש ג י ד ו ל ה א י ץ ג' ם- ט ר פ י ק צ י ה מ כ י ו ו ן ש ב - י י - י ם א ש ר א י - ר ו ו ח י י ם - ה ר ס י ם ו - ב -ים חדשים במקומם באופן שמקשה על האוכלוסייה הקיימת להישאר במקום. יזמים עלולים להת -גד לכך כיוון שהדבר עלול להקטין את הרווח היחסי שלהם בפרוייקט וכתוצאה מכך קיימת האפשרות שלא יבוצעו פרוייקטים מסויימים ותפגע ההתחדשות העירו -ית. בעל השפעה על שילוב אולוסיות בעלות רמת הכ -סה - מ ו כ ה ויצירת תמהיל אוכלוסיה ו ה ט ר ו ג - י ות. אוכלוסייה קיימת במצב סוציואקו -ומי ג ב ו ה יותר לעתים מת -גדת מחשש שמגורים לצד אוכלוסייה במצב ס ו צ י ו א ק ו - ו מ י י ו ת ר -מוך תפגע באספקטים שו -ים בחיים, הן בערך ה -דל"ן והן ברמת החיים. הקמה של יחידות מש$ה להשכרה במרקם הקיים. ה ש כ ר ה ומכירה לדיירים העומדים בקריטריו - ים מסוימים במחיר מוזל תוך פיקוח על המחירים ואכיפה שהדיירים הזכאים אכן גרים בדירה. מבחי - ת הכלי יש - ה חפיפה גדולה לכלי הראשון בכל ה -וגע להגדרת כמות הדירות והפיקוח. ההבדלים המהותיים הם בשי -וי הפיסי ובגורמים המממ -ים. מבחי - ת השי -וי הפיסי המטרה כאן היא כפולה - עיבוי בי - וי ו - י צ ו ל יותר טוב של שטחי הבי - יים המוז - חים. ח י ז ו ק ושיפור המב -ים הקיימים. מבחי - ת הגורמים הממ -ים המטרה היא שהמימון יעשה ע"י בעלי ה -כסים עצמם, א ל ו יוכלו להרוויח מתהליך ההתחדשות העירו -ית ו ג ם ל א יהיה צורך בפרויקט בק - ה מידה מאד גדול אשר יש - ה את פ - י העיר לחלוטין. ב -וסף, יתאפשרו הלוואות מטעם העירייה. ז ו ה י ד ר ך ל ב צ ע ת ה ל י ך ש ל ח י ד ו ש ת ו ך ש מ י ר ה ע ל ה ד י י ר י ם ה ק י י מ י ם ו ח י ז ו קם.

פתרון מוצע הוא לפקח( תכוון לעודד הגירה- מצאים במצב מוז - ח. ב - וסף היצע- יתאפשרו הלוואות מטעם העירייה. ז ו ה י ד ר ך ל ב צ ע ת ה ל י ך ש ל ח י ד ו ש ת ו ך ש מ י ר ה ע ל ה ד י י ר י ם ה ק י י מ י ם ו ח י ז ו קם. מי מרוויח? עיבוי בי - וי ויצירת פתרו - ות דיור חדשים הי - ם בעלי השפעה על שילוב אולוסיות בעלות רמת הכ - סה מ ג ו ו - ו ת, יצירת תמהיל אוכלוסיה והטרוג-יות. מעודד פיתוח ושיפור מצבם של ב -יי -ים קיימים עבור בעלי ה -כסים. חידוש שכו -ות מתדרדרות ע"י תוספת ב -ייה וכ -יסת אוכלוסייה חדשה. אפשרות להשכרה / רכישה לאוכלוסיות בעלות הכ -סה - מ ו כה. מי מפסיד? א ו כ ל ו ס י י ת ה ש ו כ ר י ם ע ש ו י ה ל ה פ ס י ד מ ש כ י ר ו ת ש ל י ח י ד ו ת מ ש - ה א ל ו מ כ י ו ו ן ש ב מ י ד ה ו י ע ל ו מ ח י ר י ה ד י ו ר ק י י מ ת ה א פ ש ר ו ת ש ד מ י ה ש כ י ר ו ת יעלו בהתאמה ע"י בעלי ה -כסים ואלו לא יאפשרו את המשך שהותם ג ם ע ל מ ח י ר י ה ד י ו ר ב ש כ י ר ו ת כ י ו ם ולהגביל את האפשרות לעלייתו) ב - כ ס. בעלי דירות באזורים שלא מוגדרים להרחבה יכולים לטעון לחוסר שוויון. ר י ט ר י ו $ י ם ל ז כ א ו ת ח ל ז ה א - ו ר ו צ י ם ל ה ג ד י ר ר ע י ו - ו ת כ ל ל י י ם ש ל ז כ א ו ת ו ל ו ו א ד ו ו ק א ל פ ר ט ו ל מ י י ן ב א ו פ ן ד ק ד ק - י מ י ז כ א י ו מ י ל א. ב קק ה ר ע י ו ן ה ו א ל א פ ש ר ל א ו כ ל ו ס י י ה ב ע ל ת א פ ש ר ו י ו ת כ ל כ ל י ו ת מ ו ג ב ל ו ת פ ת ר ו - ו ת ד י ו ר ב מ ק ו מ ו ת ב ה ם ל א יכלו להרשות ל ע צ מ ם ל ה ת ג ו ר ר ל ל א ה ת ע ר ב ו ת מ צ ד - ו. א - ו ש מ י ם ד ג ש מ י ו ח ד ע ל א ו כ ל ו ס י י ה מ ק ר י ת י ם ע ל מ - ת ל ע ו ד ד ה י ש א ר ו ת ב ק ר י ה ו ל ח ז ק א ת ה ק ש ר ש ל א - ש י ם ל מ ק ו ם שזיהי - ו שהוא כבר חזק וחיובי מאד. כמו כן במטרה לעודד הגירה חיובית של משפחות צעירות ההקלות י כ ו ל ו גם עליהן. כיוון שקרית י ם ה י א ע י ר ק ו ל ט ת ע ל י י ה וה -סיבות ההיסטוריות הובילו ליצירה של אזורים מופרדים של אוכלוסיות ו ק ה י ל ו ת, ו ח ו ס ר א פ ש ר ו ת ש ל ק ה י ל ו ת ל ע ב ו ר ד י ר ה כ י ו ו ן ש ה ם ל א יכולים להרשות זאת לעצמם - של אוכלוסייה עולה מקרית ים לשכו - ות אחרות בקריה ובכך לקשר בין האזורים בקרית י ם, ל ש ב ו ר א ת ה ח ו מ ו ת ב י ן ה ש כ ו - ו ת ולקדם תהליך של התערות בחברה. ק ד י מ י ם - פ ר ו י ק ט י ם מ ו צ ל ח י ם ה מ ע ו ד ד י ם ס ו ג י ח ז ק ה מ ג ו ו $ י ם ד ב ר י ם א ו ת ם א - ו מ צ י ע י ם כ א י ש ת ק ד י מ י ם ר ב י ם מ ה ע ו ל ם. ק י י מ י ם פ ר ו י י ק ט י ם ח ד ש י ם ה מ ח י י ב י ם א ח ו ז מ ס ו י י ם ש ל ל ןת ד י ו ר ב ר ה ש ג ה -יתן לראות דוגמאות רבות מאירופה, כאשר י ש ה ב ד ל י ם ב י ן ה מ ד י - ו ת א ך מ מ ש -יתן לראות חקיקה ואכיפה כך שאחוז מסויים, לרוב בין 10 30- אחוז מהדיור ש - ב - ה מוגדר באופן כזה שיוצר תמהיל. מובילים בתהליכים אלו הם א - גליה, צרפת, אירל - ד, ספרד ו ע ו ד. ב -ושא שיפוץ והרחבות מגורים קיימים -יתן לראות דוגמא מהארץ בדמות תמ"א 3 8 הפתרון. בארה"ב ג ם כ ן - פ ו ץ. כ מ ו כ ן יש - ם פתרו -ות של מתן הלוואות לשיפוץ והרחבה של מב -ים קיימים. התמקדות במקרה ספציפי בקרית י ם ע ל מ - ת ל ס פ ק ד ו ג מ א מ ו ח ש י ת - תמקד בשכו - ה ג ' בקרית י ם ו - ד ג י ם יישום של האסטרטגיה המוצעת תוך כדי התייחסות למרקם הקיים.רוב מב - י המגורים בשכו - ה ז ו ה ם ב - י ק ו מ ה א ח ת ע ד ש ת י ק ו מ ו ת, מ ב - י ם י ש - י ם - ר ו ב ם מש - ות החמישים והשישים. הדירות ג ם כ ן ק ט - ו ת מ א ד כ א ש ר ר ו ב ן ב ט ו ו ח ב י ן 2 5 ל- 50 מ ט ר. כ מ ו כ ן יש - ם רחובות ר ב י ם כ ך ש ל כ ל מ ב - ה יש חזית לש - י רחובות, והרחובות עצמם צרים. א - ו מציעים הגדרה בתב"ע אשר תאפשר הרחבה ש ל מ ב - י ה מ ג ו ר י ם ע ד ל ג ו ב ה ש ל ש ל ו ש ק ו מ ו ת וסגירה של הרחובות לסירוגין. הגדרת אפשרות הב - ייה לשלוש קומות תאפשר הרחבה אישית של בעלי הדירות ו ב כ ך ת ו כ ל ל ח ז ק כ ל כ ל י ת א ת א ו ת ם הבעלים. כמו כן הדבר יצור הזדמ -ות להרחיב יחידות דיור קיימות ו ב כ ך ל ש פ ר א ת ת - א י ה מ ג ו ר י ם ש ל ה ת ו ש ב י ם כ י ו ם ולספק תמהיל דיור ואפשרויות שו - ות של מגורים בשכו - ה אשר כרגע מציעה מגוון מצומצם של אפשרויות דיור ) ד י ר ו ת קט -ות מאד (. ההרחבה תספק גם מאיץ לשיפוץ וחיזוק הב -יי -ים הקיימים אשר כאמור - ב - ו בש -ות ה- 50 וה- 60 ו ל ר ו ב יחידות הדיור י י ג ד ל ו כ ך -שיג עיבוי ושילוב של אוכלוסייה חדשה תוך כדי שמירה ע ל ה א ו כ ל ו ס י י ה ה ק י י מ ת. ס ג י ר ו ת ה ר ח ו ב ו ת ל ס י ר ו ג י ן והפיכה של חלק מהשטחים הפתוחים המוז -חים לבעלות פרטית תספק שטחים - ו ס פ י ם ב ה ם -יתן לעבות את הבי -וי. כחלק משדרוג התשתית - י ת ן יהיה להרחיב כבישים קיימים, שיפוץ מדרכות ו ה ת ק - ת ת א ו ר ה ו כ ך ל ש פ ר ל א ר ק א ת מ צ ב ה ד י ר ו ת א ל א ג ם א ת ה מ צ ב ש ל ה ר ח ו ב והמרחבים הציבוריים. י ע י ל ו ת ג ד ו ל ה י ו ת ר במערכת התחבורה ו -יצול טוב י ו ת ר ש ל ה ש ט ח ע ל ידי המרה של הרבה כבישים לשטח המוגדר למגורים. זוהי תופעה רחבה בקרית ים, המכילה כבישים רבים אשר רובם ריקים ובשימוש מועט. הגדרת ההרחבות הפוט - ציאליות בתב"ע באופן גורף לשכו - ה זו בהתאם לה - חיות כלליות ישמשו כמסלול עוקף בירוקרטיה כך שההרחבות יוכלו להתבצע במימון בעלי הדירות בלי להיתקל במחסום ומכשולים לאורך כל הדרך. הה -חיות הכלליות יכולות לכלול מספר פרמטרים - גובה מקסימלי שמירה על זכויות שמש של ב - יי - ים סמוכים טיפול בשטחים הפתוחים לצד המגורים ק ב י ע ת גדלים מי -ימליים של דירות ת ק - ו ת וסט -דרטים בכל ה -וגע לשימוש בחומרים ז ו ה י ג ם ת ג ו ב ה ל מ צ ב ש א - ו ר ו א י ם ה מ ת ר ח ש ב פ ו ע ל ב ו ד י י ר י ם ובעלי דירות רבים באזור מרחיבים עצמאית דירות ומלאימים שטחים פתוחים בסמוך לבתיהם. המטרה כאן היא ללכת יחד עם התושבים ו ת ו ך כ ד י ה ב - ה ש ק י י ם צ ו ר ך אמיתי להרחבה והתחדשות לקבל את ההרחבות הקיימות בשטח ולעודד הרחבות -וספות תוך כדי הגדרת המסגרת על מ - ת שההרחבות יעמדו בתק - ים, ייב - ו בצורה יותר טובה, ישמרו על אחידות מסויימת מבחי - ת השכו - ה ו י ס פ ק ו ת -אי מגורים הולמים. מבחי - ת קהל היעד והזכאות א - ו מעודדים בייחוד דיור חדש להשכרה מהסיבות שהוזכרו לעיל. התמיכה י כ ו ל ה להתבטא בהקלות מס ואישורים מהירים יותר למקימי י ח י ד ו ת מ ש - ה ת ו ך כ ד י א כ י פ ה כ ך ש א כ ן ישמשו להשכרה לקהל היעד הפוט -ציאלי. ת מ י כ ה ד ו מ ה יכולה להיות ליחידות מש - ה למכירה לאוכלוסייה ז כ א י ת. פיתוח של מערכות חי$וך והוספת מוסדות תרבות ו א ו מ $ ו ת כ ל ל י גורמים תרבותיים, חי -וכיים וקהילתיים מסייעים לחיזוק תדמיתה של העיר כאזור שוקק חיים ו מ ה ו ו י ם גורם משיכה ל א ו כ ל ו ס י י ה והשקעות הון למרכזי הערים. חשיבותה של התרבות כ" מ -וע " לפיתוח עירו - י מופיעה בכתביו של ריצ'רד פ ל ו ר י ד ה, ת י א ו ר ו ט י ק ן א ו ר ב - י ה מ ת מ ק ד ב ה י ב ט ה ס ו צ י ו - א ק ו - ו מ י. ל ד ב ר י ו, ע ר י ם ה מ ב ק ש ו ת ל ק ד ם ת ה ל י כ י ה ת ח ד ש ו ת צ ר י כ ו ת ל מ ש ו ך א ל י ה ן א ת א - ש י ה" מ ע מ ד ה י צ י ר תי". מ ע מ ד זה הי - ו "קבוצה רחבה של א -שים שמשתמשים במח

ר א ה כ י ט י פ ו ל פ י ז י ב ל ב ד א י - ו מ ס פ י ק ע ל מ - ת ל ק י י ם ת ה ל י ך ה ת ח ד ש ו ת. ת ו ב - ה- ט ר פ י ק צ י ה.- צריכות למשוך אליהן את א -שי ה"מעמד היצירתי". מעמד זה הי - ו "קבוצה רחבה של א -שים שמשתמשים במח שלהם, בידע, באי - טלקט וביצירתיות - מה - דסים, א - שי טכ - ולוגיה, יזמים, מדע - ים מ - הלי עסקים, רופאים, עורכי דין א ב ל גם א -שים שעובדים באומ -ות, תרבות, בידור ותקשורת ". החידוש הגדול של פלורידה הי - ו בהב - ה שכדי ליצור אליטה בעיר מסויימת, אין די במשרות - חשקות שמע - יקות משכורות גבוהות או בפיתוח עירו - י במובן הישן של ה מ ו ש ג. יש צורך ב"מג -טים " חדשים, כמו גיוון תרבותי. א -שי המעמד היצירתי משמשים כ"סוכ - י תרבות " בעיר, מתיישבים באזורים ה -חשלים ביותר עקב שכר הדירה ה -מוך ומושכים בעקבותיהם אמ -ים -וספים. כך בהדרגה מתחולל שי -וי תרבותי, א -ושי ואסתטי באזור. תהליך ז ה גורר עלייה במחירי השכירות וכ -יסה של אוכלוסייה חזקה ו צ ע י ר ה. הממשלה הבריטית בולטת ביישום אסטרטגיה זו. אחד הכלים המרכזיים במדי -יות הבריטית הוא הקמת מוסדות תרבות במרכזי ערים מדורדרים או במב -ים אשר שמשו בעבר מב - י תעשייה, מחס -ים ועוד. הקמת מוסדות אלו תורמת לה -עת תהליך ההתחדשות העירו -ית באזור ולהקמת מתחמים של מוזיאו -ים, בתי קפה, אזורי מדרחוב מ ס ח ר י י ם ועוד. מוזיאון "טייט" לאומ -ות מודר -ית במרכז לו -דון במב - ה אשר שימש בעבר תח - ה לייצור חשמל הי - ו דוגמא למימוש מדי -יות זו. דוגמא, הי - ו -וספת, שימוש חוזר במב - ה תח - ת כח אשר הוסבה Tallinn s Cultural Cauldron למרכז לתעשיות יצירתיות. מרכז ז ה -מצא במיקום אסטרטגי ליד חוף הים בטאלין, אסטו -יה, בין ה -מל לעיר ה ע ת י ק ה ומהווה פלטפורמה לשותפויות, העברת י ד ע ויצירת סי - רגיה בין מגמות תרבותיות ואירגו - ים שו - ים. המרכז משלב בתוכו מגוון פו - קציות : גלריות, אולפ - ים, מרכז אדריכלות, חדרים עם יכולות פיתוח עתידיות, ח - ויות, מסעדות, מרכז תיירות ועוד. היוזמה להקמת מרכז זה הגיעה מהשטח, והובלה ע"י א -שי ה"מעמד היצירתי ". פעילותו ש ל ה מ ר כ ז א ש ר ידועה באיכותה י ו צ א ת ה ד ו פ ן ס י י ע ה ב ח י ז ו ק מ ע מ ד ה ש ל ט א ל י ן כ ע י ר ל י ד ח ו ף ה י ם. זו בולטת בפרוייקט שיקום שכו -ות א ש ר ה ו כ ר ז ע"י מ - ח ם ב ג י ן ז"ל ב ש - ת 1 9 7 7 והוקם במטרה להתמודד עם המצוקה החברתית כלכלית של תושבים בשכו - ות ה - מצאות בתהליך מואץ של התבלות פיזית והתדרדרות חברתית. ייחודו של הפרוייקט הי - ו בכך שהוא מציג גישה כולל -ית בתהליך התחדשות עירו -ית ואי - ו מתעסק בהיבט הפיזי גרידא. הפרוייקט פועל באופן רב תחומי ובו -זמ - י בהיבטיה השו -ים של המצוקה ברמת הפרט השכו - ה והקהילה. א - ו רואים חשיבות רבה בגישה אשר מציע פ ר ו י י ק ט ז ה, ורואים ל -כון לאמץ את הגישה הכולל -ית, הרב -מערכתית, ביישום אסטרטגיה זו. פיתוח מערכת החי -וך והוספת מוסדות תרבות ואומ -ות הי - ה רווח לקהילה המתגוררת במקום אשר מקום מגוריהם מ ת פ ת ח ו -הפך תוסס ואטרקטיבי. ב -וסף יכול להוות גורם משיכה להגירה חיצו -ית של תושבים לעיר, לסייע לפיתוח והתחדשות של אזורים מדורדרים ו - ח ש ל י ם ולצמצם את הפערים בין שכו -ות שו -ות ברחבי העיר. חשוב לקחת ב ח ש ב ו ן א ת ה א פ ש ר ו ת כ י ה פ י כ ת ה ע י ר ל מ ק ו ם ת ו ס ס ושוקק חיים יכולה להוביל לעליית מחירי ה -דל"ן באזור וכתוצאה מכך להדיר את האוכלוסייה המקומית, ג' ההצעה לקרית י ם א - ו ר ו א י ם א ת פ י ת ו ח ה ש ל מ ע ר כ ת ה ח י - ו ך והוספת מוסדות תרבות ואומ -ות כ" מ -וע " חשוב לתהליך של התחדשות עירו -ית בקרית י ם. יש - ם מספר היבטים למימוש תהליך זה: ההיבט הפיזי שימוש במשאבים קיימים ולא מ - וצלים, כמו : מוסדות ציבור ב - ויים ולא מ - וצלים, בתי ספר סגורים, אזורי תעשייה ריקים, מחס - ים - ט ו ש י ם וכדומה. לשימוש החוזר יתרון כלכלי ואקולוגי, ב - וסף הי - ו בעל השפעה ר ב ה ע ל ד ע ת ת ו ש ב י ה מ ק ום. ע י ב ו י וב - ייה של פו - קציות - ו ס פ ו ת וחדשות במקומות אסטרטגיים בעיר. אלו י י ע ש ו ב א ו פ ן כ ז ה א ש ר מ ע ר ב ומשלב פו -קציות באופן אופקי וורטיקלי. ב -ייה המשלבת שימושים ציבוריים ותעסוקתיים שו -ים בצורה א י - ט ג ר ט י ב י ת ואי - ט -סיבית על - מ - ת להגביר את ש י ת ו פ י ה פ ע ו ל ה ב י ן כ ל מ ע ר כ ו ת ה ח י - ו ך ב ע י ר ל ב י ן כ ל האירגו -ים הציבוריים התעסוקתיים והפרטיים הפועלים בה. ב -וסף לאפשר -יצול חללים באופן אופטימלי ע"י שימושים כפולים בהם וכך לחסוך במשאב הקרקע. תקדים לקו חשיבה ז ה -יתן לראות בבית ספר leiden noord א ש ר - ב - ה ע"י משרדאדריכלים Venhoeven, Ton אמסטרדם. המב - ה מכיל ארבעה בתי ספר, מעון יום, מרכז בריאות, ספרייה, מתק - י ספורט ומגורים. במרכז הפרוייקט כיכר המובילה למתק - ים השו - ים. השילוב בין כל הפו - קציות מאפשרת למב - ה להיות " יותר מסכום חלקיו " הקהילה סביב בית הספר יכולה להשתמש בו תוך אופטימיזציה של החללים ע"י שימוש כפול בשעות שו - ות של היום. מעל השטחים הציבוריים מגורים, חלק מן הדירות מותאמות לקשישים וחלקן למוגבלים. עלות ב - ייה של פרוייקט מסוג ז ה ג ב ו ה ב כ- 10% יותר אבל הקרקע ז ו ל ה יותר, ב -וסף השימוש הכפול בחללים מאפשר פחות מטרים ל ב - י יה. פ ר ו י י ק ט זה מדגים שילוב פו -קציות במב - ה י ח י ד, א - ו ר ו א י ם ב ו ת ק ד י ם ל א ו פ ן ח ש י ב ה א ש ר ה י י - ו ר ו צ י ם להרחיב את השימוש בו לאזור / מ ת ח ם ב ת ו ך ה ע יר. לצד עיבוי והוספת פו - קציות חדשות י ש ל פ ת ח א ת ת ש ת י ו ת ה ת ח ב ו ר ה ע ל מ - ת ל ס פ ק ה ג ע ה - וחה למקום, הן ל ע ו ב ד י ם והן למבקרים, עידוד שימוש בתחבורה ציבורית, בהליכה וברכיבה על אופ - יים. ההיבט החברתי א - ו ר ו א י ם ב ח י - ו ך כ א ח ד ה ג ו ר מ י ם ה ח ש ו ב י ם ו ה ח ז ק י ם ב י ו ת ר ב ש י - ו י ח ב ר ת י ע מ ו ק. ל כ ן א י מ צ - ו ב ת ח ו ם ז ה ת י א ו ר י ה ה - ק ר א ת " א י - ט ל י ג - צ י ו ת מ ר ו ב ו ת " (הוצעה ע"י הווארד ג ר ד - ר ב ש - ת ( 1 9 8 3 ה ג ו ר ס ת כ י ל א - י ת ן להסביר את ההת -הגות הא -ושית באמצעות פרופיל קוג -יטיבי אחד ולאור אי -טליג -ציה אחת בלבד. במקום ז א ת, יש להרחיב את מושג האי -טליג -ציה ולחלקו לספקטרום רחב של יכולות למידה. תיאוריה זו בעלת השפעה רבה על התפישה החי - וכית של חי - וך הממוקד ביחיד. לפיה על המערכת להיות מוסדרת ו מ א ו ר ג - ת באופן כזה, שמספר גדול של י ח י ד י ם יקבלו מע - ה חי -וכי הולם, פורמאלי וא -פורמאלי, התואם את י כ ו ל ת ם ה א י ש י ת. ג י ש ה זו מאפשרת שיוויון הזדמ -ויות לתושבים בעיר ומתייחסת אליהם כפרטים ולא כמכלול. שימוש בהון הא - ושי המקומי לטובת פיתוח מערכת החי - וך והוספת מוסדות תרבות ואומ - ות בעיר. סיפוק מקומות עבודה לתושבי קריית י ם ע ל י ד י -יצול של צורך קיים. העצמת שיתופי פעולה קיימים בין מוסדות וגופים שו -ים בעיר וחיזוק הקשרים בי -יהם. - ר א ה כ י כ ב ר כ י ו ם

עשים שיתופי פעולה בין- ט ר פ י ק צ י ה.- יתן לראות שה - כו - ות מצד ש - י הגורמים קיימת,- ל" העצמת שיתופי פעולה קיימים בין מוסדות וגופים שו -ים בעיר וחיזוק הקשרים בי -יהם. - ר א ה כ י כ ב ר כ י ו ם ג ו פ י ם ומוסדות שו - ים בעיר, לדעת - ו זוהי חוזקה שיש ל - צל, ללמוד ממ - ה ולהעמיק בה. ההיבט הכלכלי ש י מ ו ש ח ו ז ר ב מ ש א ב י ם ק י י מ י ם ו ל א מ - ו צ ל י ם( מ ו ס ד ו ת צ י ב ו ר ב - ו י י ם ו ל א מ - ו צ ל י ם, ב ת י ס פ ר ס ג ו ר י ם, א ז ו ר י ת ע ש י י ה ו מ ח ס - י ם - ט ו ש י ם וכדומה ( ע"מ לחסוך בזמן ועלויות ב - ייה. שילוב עמותות ומגזר שלישי בהסכמים עם י ז מ י ם ע"מ ל א פ ש ר א ת מ י מ ו ן ה ק מ ת ם ש ל מ ו ס ד ו ת ו א י ר ג ו - י ם ח ד ש י ם ושילובם כחלק אי -טגרלי מהב -ייה בעיר (הרחבה בסעיף 1- הסכמים בין יזמים לבין העירייה) הוספת מוסדות תרבות ואומ -ות ביוזמה של תושבים מקומיים ) א -שי ה"מעמד היצירתי " ( יוזמה המגיעה מ ה ש ט ח. פעולה כזו יכולה להוביל בהדרגה לשי -וי תרבותי, א -ושי ואסתטי באזור. תהליך ז ה גורר עלייה במחירי השכירות וכ -יסה של אוכלוסייה חזקה ו צ ע י ר ה. ה ק מ ת ועדי שכו -ות עם participatory budgeting ע ל - מ - ת לקדם פרוייקטים מקומיים ולהגביר את מעורבותם של התושבים בשכו - ה בה הם מתגוררים. מי מרוויח? ה ע י ר ה ו פ כ ת ל מ ר כ ז ת ו ס ס ו ש ו ק ק ח י י ם, ד ב ר ז ה ה ו א ר ו ו ח ל ק ה י ל ה ה מ ת ג ו ר ר ת ב מ ק ו ם ה מ ש פ י ע ב א ו פ ן י ש י ר ע ל א י כ ו ת ה ח י י ם ש ל ה ת ו ש ב י ם ה ג ר י ם ב ע י ר. הגירה חיובית לעיר של משפחות חדשות וצעירות משפיעה ומאיצה את תהליכי ההתחדשות בעיר ו מ ס י י ע ת לצמיחה מחדש של אזורים מדורדרים ו - חשלים בעיר. קיימת אפשרות שהתפתחות תחומים כמו חי -וך ו ת ר ב ו ת ייתרמו לצמצום הפער בין השכו -ות השו -ות בעיר. מי מפסיד? כ ת ו צ א ה מ ת ה ל י כ י ה ת ח ד ש ו ת ק י י מ ת א פ ש ר ו ת ל ע ל י י ת מ ח י ר י ה - דל"ן ו כ ת ו צ א ה מ כ ך ל ה ד י ר א ת ה א ו כ ל ו ס י י ה ה מ ק ו מ י ת, ג' התמקדות במקרים ספציפיים בקריית י ם כיום מרבית מב - י הציבור והחי -וך בקרית ים מרוכזים ברצועה הממוקמת בין הרחובות שד ' משה שרת ושד ' צה"ל. מב - ים אלו מתפקדים כ" בועות " במרקם העירו - י, בצפיפות בי - וי - מוכה ללא זיקה לרחוב ו ל ע י ר. ב ה ס ת כ ל ו ת יותר רחבה על הקריות כמכלול -ראה כי יש - ם מב - י ציבור וחי -וך בהמשכה של רצועה זו. א - ו צ י ע י ם פ י ת ו ח ר צ ף ח י - ו ך ח ו צ ה ק ר י ו ת ה מ ו ר כ ב מ מ ר ח ב י ל מ י ד ה ל ו ק ל י י ם מ ג ו ו - י ם, פ ו ר מ א ל י י ם א - פ ו ר מ א ל י י. ב - י י ה ה מ ש ל ב ת ש י מ ו ש י ם צ י ב ו ר י י ם ו ת ע ס ו ק ת י י ם ש ו - י ם ב צ ו ר ה א י - ט ג ר ט י ב י ת ו םמ ו א י - ט - ס י ב י ת ע ל - מ - ת ל ה ג ב י ר א ת שיתופי הפעולה בין כל מערכות החי -וך בעיר לבין כל האירגו -ים הציבוריים התעסוקתיים. פיתוח תעשייה תומכת לרפא"ל בגבולה הצפון מערבי של קרית י ם. כ ר ג ע מ ד ו ב ר ע ל א ז ו ר פ ת ו ח, ב ר ו ב ו ל א מ -וצל. האזור מוגדר כשצ"ף וכרגע מתפקד כפארק מוז - ח ו ב ר ו ב ו ש ו מ ם א ש ר מ ת ח ב ר ב א ו פ ן ל א מ ו צ ל ח לטיילת של קרית י ם ע ם ה י ו צ א מ ן ה כ ל ל ש ל ש ו ק פ ת ו ח ב י מ י ש י ש י. ההצעה כוללת - ב - י י ה ש ל ת ע ש י י ה ת ו מ כ ת א ש ר ת ת ח ל ק ל ש - י ע - פ י ם מ ר כ ז י י ם - תעשייה מקצועית ו ט כ - י ת ותעשייה כללית : מסעדות, מעט מסחר ואולי בילוי ו פ - א י. זאת במקביל לפיתוח הפארק וחיבור לשכו -ות הגובלות בו בקרית י ם ) שכו - ה ד ', סביו - י ים, אלמוגי י ם (, ל ט י י ל ת ולים. י ש - ה ח ש י ב ו ת ר ב ה ל ע י ד ו ד ק ש ר י ה פ ע ו ל ה ב י ן ר פא"ל ל ב י ן ק ר י ת י ם א ש ר ח ל ק ם מ ת ק י י מ י ם כ ב ר כ י ו ם. ב י ן ה פ ע י ל ו י ו ת: בי"ס רבין זכו בתחרות הרובוטים FIRST בסיוע מה -דסים מת -דבים מרפא"ל. פ ר ו י י ק ט " פ ר ח י ר פ א ל " - מת -דבים מרפא"ל מלווים תלמידים מבתי ספר בקרית י ם ו -ות -ים להם סיוע ו ה ע ש ר ה פ ר ו י י ק ט ב מ ו"טב ל י מ ו ד י ם. ) ב - ו ת ל מ ד ע י ם ו ל ט כ - ו ל ו ג י ה ( - מ ד ע - י ו ת מ ר פא"ל מ ל ו ו ת ת ל מ י ד ו ת ב ב ת י ס פ ר ב ק ר י ה ו מ ע ו ד ד ו ת א ת ש ת ל ב ו ת ן ב ל י מ ו ד י ם מ ד ע י י ם. ר ו י י ק ט " ג ם א - י כ ו ל ", פ ר ו י י ק ט י - י ק ו י ח ו ף, ח ל ו ק ת מ ז ו ן ל מ ש פ ח ו ת - ז ק ק ו ת ו פ ר ו י י ק ט י ם - ו ס פ ים. פ יה כ מ ו כ ן ב ק י ץ ה א ח ר ו ן ר פא"ל ה ש ב י ת ה מ ס פ ר פ ע מ י ם א ת ה פ ע י ל ו ת ה - י ס ו י י ת ש ל ה ואפשרה כ -יסה של תלמידים לשטחי חופה לביצוע פעילות מטעם המועצה לישראל י פה. זוהי חוזקה שיש ל -צל, ללמוד ממ - ה ולהעצים אותה. י כ ו ם ר י י י ם ה י - ה ח ל ק ב ל ת י - פ ר ד מ מ כ ל ו ל ה ק ר י ו ת, ו כ כ ז ו א - ו מ צ י ע י ם ל פ ע ו ל ל מ ע ן ש י פ ו ר ה ק ש ר ע ם ש א ר ה ק ר י ו ת, ב י ן ק תס ה ש א ר ע"י י צ י ר ת צ י ר י ם י י ע ו ד י י ם ח ד ש י ם א ש ר י ק ש ר ו ב י ן ה ק ר י ו ת ב פ ן ה פ י ז י ו ה ח ב ר ת י. כ מ ו כ ן, - י כ ר ה צ ו ר ך ל ק ש ר ב י ן ה ש כ ו - ו ת ב ע י ר ע צ מ ה ולכן א - ו מציעים ציר מקביל לים אשר ע ו ב ר ברוב השכו - ות ב ע י ר. זאת מתוך שאיפה לשפר את י ח ס י ה ת ו ש ב י ם ו ל צ מ צ ם א ת ה פ ע ר י ם ה ח ב ר ת י י ם ו ה כ ל כ ל י י ם ב י ן ה ש כ ו - ו ת. ב - ו ס ף, א ח ת מ מ ט ר ו ת י - ו ה י א י צ י ר ת מ א ג ר ד י ו ר א י כ ו ת י, מ ג ו ו ן ו ב ר ה ש ג ה א ש ר י א פ ש ר ה ג י ר ה ח י ו ב י ת ו צ ע י ר ה ל ק ר י י ת י ם ; ד ב ר א ש ר י ש פ ר א ת ה ע י ר ב פ ן ה ח ב ר ת י, ק ה י ל ת י ו כ ל כ ל י. כ מ ו כן שיפור פ - י העיר י ב י א לשיפור מעמדה המו -יציפלי ו ש י פ ו ר ד י מ ו י ה ב א ר ץ. ב ת ו ך כך קיים צ ו ר ך ב ח י ד ו ש ו ה ח ל פ ת ה ת ש ת י ו ת ו ה מ ב - י ם ה י ש - י ם ב ע י ר, ל ש ם ש י פ ו ר ת - א י ה מ ח י ה ש ל ה ת ו ש ב י ם ה ק י י מ י ם. ה מ ט ר ה ה י א ש י מ ו ר ה ת ו ש ב י ם ה ק י י מ י ם ל צ ד ה כ - ס ת ת ו ש ב י ם ח ד ש י ם ו ש י ת ו ף כ ל ל ה ג ו ר מ י ם ב ת ה ל י ך ה ה ת ח ד ש ו ת ה ע י ר ו - י ת. ה כ ל י ם בהם בחר - ו להיעזר : הסכמים בין יזמים לבין העירייה לקידום פרויקטים בעיר סוגי חזקה מגוו -ים והתמקדות בשוק השכירות בפיקוח. פיתוח מערך מוסדות התרבות והחי - וך בעיר כמוקדי משיכה ב א מ צ ע ו ת ה כ ל י ה ר א ש ו ן - ו כ ל ל א פ ש ר ק י ד ו ם ו פ י ת ו ח ש ל ש - י ה כ ל י ם ה - ו ס פ י ם, ש כ ן ש ם ט מ ו ן מ ק ו ר ה מ י מ ו ן. מ ד ו ב ר בעיקרון שמבוסס על שיתוף פ ע ו ל ה בין העירייה ו ה י ז ם : יזם אשר י ז כ ה ב מ כ ר ז ל ב - י ת פרויקט חדש ב ע י ר יהיה מחויב למטלות ציבוריות שתכתיב העירייה, אשר מטרתן לפתח איזורים -וספים בעיר, לאו דווקא בקרבת הפרויקט. ל מ ע ש ה א - ו מ צ י ע י ם ת פ י ס ה ש ו - ה מ ה ק י י מ ת, ב ה ק ר י י ת י ם כ ו ל ה מ ת פ ק ד ת כ ת א ש ט ח א ח ד, ו ז א ת ל ש ם - י צ ו ל מ י ר ב י ש ל ה ש צ" פ י ם ה מ ו ז - ח י ם הרבים שבה. ב ת מ ו ר ה ה י ז ם י ז כ ה ב ה ט ב ו ת מ ט ע ם ה ע י ר י י ה כ ג ו ן ה ג ד ל ת ז כ ו י ו ת, ז י ר ו ז ת ה ל י כ י ם ו כ ו '. ע ם ז א ת, ע"מ ש ה א י - ט ר ס ה צ י ב ו ר י ל א י י ר מ ס ת ח ת א י - ט ר ס י ם פ ר ט י י ם כ ל כ ל י י ם י ש ל ע ג ן ב ח ו ק כ ל ל י ם ל ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה - ; ע ל ה מ ט ל ה ש ל ה י ז ם ל ה י ו ת ת כ - ו - י ת ו ל א מ י מ ו - י ת - כ ל ו מ ר א ס ו ר ל ע י ר י י ה ל ד ר ו ש מ ה י ז ם מ ט ל ו ת צ י ב ו ר י ו ת ש מ ט ר ת ן ל מ צ ו א מ ק ו ר ת ק צ י ב ל ב י צ ו ע מ ש י מ ה כ ל ש ה י ש ל ה ע י ר י י ה. י י ע ו ד ן ש ל ה מ ט ל ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת י ה י ה פ י ת ו ח ו ב - י ה ע ב ו ר ק ה י ל ת ק ר י י ת י ם ו ש י פ ו ר ה ת ש ת י ו ת ה ק י י מ ו ת ב ע י ר כ ג ו ן ה ר ח ב ת מ ב - י ם ק י י מ י ם, ט י פ ו ח שצ" פ י ם ו כ ו '. ש י ט ה ז ו, ב ש י ת ו ף ה צ י ב ו ר ) ב ד מ ו ת ועדי שכו -ות ( ע ת י ד ה ל ה י ו ת מ ש ת ל מ ת ב פ ן ה ח ב ר ת י ו כ ן ב פ ן ה כ ל כ ל י ל ע י ר י י ת