התפתחות שמיעתית ואנטומיה של האוזן

התפתחות ש מיעתית ו אנטומיה ש ל האוזן מרצה: אלנה רזניק

אפרכסת, אוזן ח יצ ו נ ית: עור תוף, אוזן תי כ ונה: תעלת שמע חיצו ני תת. חלל מלא אוו יר המכיל בת וכ ו שלוש עצמות שמ עע. חצוצרה אוסטיכי וס (צינור) ע ע"שש מקשרת בין חלל האוזן לבין הלוע משמשת לאוורור ולהשוואת לחצים. + אי בר שיוו י משקל אוזן פ ני מי תת: הוא מעין מיכל המלא בנוזל. איבר השמיעההשמיעה-השבלול(הקוכלאה)

* אפרכ סת * הא וז ן הח יצ וני תת- תעלת השמע החיצונית המובילה אל עור התוף *עור התוף (מצידו הפנימי קיים חלל מלא אויר) *3 עצמימי שמע: פטיש, סדן וארכובה. *חצוצרה ע"ש אוסטיכיוס- מקשרת בין האוזן התיכונה ללוע והאף ומשמשת לאוורור האוזן התיכונה ולהשוואת לחצים. הא וז ן ה ת יכ ונ ה -

הא וז ן ה פני מ י תת- * איבר שיווי המשקל - וסטיבולום * איבר השמיעה- קוכלאה (שבלול). השבלול מלא נוזל ולאורכו ישנה מחיצה שעל גבה שורות תאי שיער, תאי חישה, הנקראים איבר ע"ש קורטי. תא י ש ער פנ י מ י ים פרושים בשורה אחת מספקים את מירב הקלט לסיבי עצב השמע תא י ש ער ח יצ ו ני ים תא י ש ער ח יצ ו ני ים פרושים בשלוש שורות המשמשים להגברה וחידוד הצליל

אוס ט כ יו ס תעלת תפקדים: אוסטכי ו ס יש 3 לתעלת האוזן התיכ ונה אוורור הפרשות מאוזן תיכ ונה פינוי על האוזן מחדירת זיהומים. הגנה

כאשר מושמע צליל הוא עובר כגל באוו יר ומג י ע אל האוזן גל קול אקוסטית) (אנרגיה תנועת הנוזל בשבלול אוזן חיצונית (קולט ת ו מעב יר ה) אוזן פנימית (השבלול) הרטטת עור התוף (העוצמה ומהירות הרטיטה תלויים באפיוני גל הקול) תנודת עצמות השמע מכנית (מערכת הגברה)+אנרגיה אנרגיה הרעדת הקרו ם המכס ה את תאי השער גירוי של קצות סיבי העצב = אנרגיה עצבית חשמלית ע"י תאי השיער פענוח המידע שהתקבל העברת הפול סים החשמליים למוח

השבלול חי שה). מחיצה על גבה פרושים שורות של תאי שער(תאי קורטי = על שם *איבר שורות). שער חיצונ י ים משמשים להגברה ולחידוד הצליל( 3 סו גים של תאי שער:תאי *שני 1) תאי שער פנימי ים מס פקים את מ ירב הקלט לסיבי העצב(שורה שונ ים לאורך השבלול אחראים לקליטת צלילים שו נ י םם. *קטעים

מרכיבי גלי הקול צליל הוא תנודה בצורת גל המתפשטת באוויר. לקול (לצליל) שאנו שומעים יש שתי תכונות דומיננטיות: א. הצליל. תדירות) גובה( עוצמת הצליל. ב.

א. גובה (תדירות) הצליל גובה הצליל נקבע על-פי תדירות תנודות האוויר המגיעות לאוזן. ככל שמספר התנודות גבוה יותר, התדירות גבוהה יותר,ולכן הצליל גבוה יותר(דוגמת שריקה). יחידות המדידה של התדירות היא "הרץ",(HZ) המונה את מספר התנודות בשנייה. רוב בני האדם מסוגלים לשמוע צלילים בתדירות בין:.20,000Hz עד 50Hz

הצליל: ב.עוצמת זו ה י ב עצ ם ע ו צמת (ח וז ק) התנ ו דה ש ל גל הק ול זה ו ה מאפ י י ן הנ שלט ע ל-י ד י כפת ו ר ה"ו ול י ו ם" ברדי ו. ע וצ מת גל הק ול נ מ דד ת ביח י ד ו ת של ד צ יבל (db) עוצמת דיבור רגילה ). 50-60dB (hl) ע ו צמת ש י ח ה) נמ צאת בתח ום ב י ן: סו לם ה ע ו צ מ ות א ינ ו ג ד ל בי חס י ש ר( מבו סס על ס ו לם ל ו גור ית מ י). למשל, רעש מטוס הסילון חזק פי כמה מדיבור, למרות שעוצמתו ב"דציבלים" גבוהה רק פי שניים (כ- 130 דציבלים)

שמיעה תקינה היא חיונית להתפתחות השפה והדיבור. כל פגיעה במערכת השמיעה עלולה ליצור קושי בתהליך רכישת השפה והדיבור, וככל שמאתרים אותה מאוחר יותר השפעותיה בדרך-כלל תהיינה קשות יותר

התפת חות שמיעתית( 1 ) * תגובות אוטומטיות לצלילים חזקים. * גילוי עניין בצלילי סביבה. * זיהוי קולות מוכרים, כגון: קולה של אמא. * מילמול והפקת קולות, המשתנים עם הזמן בעוצמה, באופי ובמנגינה. 0 חודשים * הפניית ראש לכיו ו ן מקור הקול. * תגובה לקריאה בשם, האזנה למוסיקה. - 6 חודשים 9-9 חודשים * תגובות ברורות לגירוי י שמיע ה. * הבנת מילים ו הוראות פשוטות מאד. * חיקוי והתחלה של הפקת דיבור מכוונת. 12 שנה * מילים ראשונות ושימ וש משמעות י במיל ים לשם יצירת תקשורת.

התפת חות שמיעתית( 2 ) שנה וחצי שנת יי ם * אוצר מילים, * אוצר מילים, דיבור מצומצם וצי רוף מילים למבע פשוט. דיבור, משפטים פשוטים ומילו י הוראות. * הנאה מהקשבה לסיפורים ושירים, הצבעה על תמונות וחפצ ים, ידיעה וזיהוי שמות של אנשים מוכרים. - 2 שנים 3 * שימוש בפעלים, בתארים, במילות קישור, במושגי יסוד. * שימוש שוטף במשפטים ותחביר מבוסס יותר. 3 שנים דיווח על אירו ע ים וס יפורים, ומ י לוי אחר רצף הוראות. 4 שנים * * שיחה שוטפת ברורה ומובנת. הבנה והכרה של כללי השיח. עדיין ייתכנו מספר שגיאות בהגייה. ידע פונולוגי בסיסי. 5 שנים

בדיקות שמיעה בדיקת שמיעה מכילה מידע על רמות הירידה בשמיעה ואופיין הערכת השמיעה כוללת בדיקה התנהגותית ובדיקות אובייקטיביות

בדיקת שמיעה התנהגותית הבדיקה ההתנהגותית דורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק היא מתבצעת באמצעות מכשיר מדידה הנקרא אודיו-מטר מטרת בדיקה זו היא מציאת סף השמיעה של הנבדק בכל אוזן בנפרד בסוף הבדיקה מתקבל תרשים (אודיגרמה)

בדיקת שמיעה אובייק טיב ית בדיקה זו אינה דורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק בדיקת טמפנומטריה היא בדיקה להערכת תפקוד מערכת הולכת הצלילים באוזן התיכונה. בדיקה זו מתעדת את תנועת עור התוף ומשמשת, בין היתר, ככלי עזר לאבחון המצאות אפשרית של נוזל באוזן. בדיקת פוטנציאלים מעוררים במח-.ABR זוהי בדיקה להערכת תפקוד עצב השמיעה והיא מבוצעת בדרך כלל בזמן שינה או תחת הרדמה קלה בדיקת הדים קוכליאריים- :OAE בדיקה המצביעה על קיום ירידה בשמיעה ומשמשת למעקב..1.2.3

ירידה הולכתית בשמיעה הירידה בשמיעה נחשבת להולכתית כאשר בבדיקות השמיעה קיים פער ברמת התגובה בהולכת אוויר מול הולכת עצם. תוצאות הולכת אוויר ירודות, בעוד תוצאות הולכת עצם תקינות.

ירידה תחושתית עצבית בשמיעה ירידה תחושתית עצבית בשמיעה היא תוצאה של נזק מולד, או כתוצאה ממחלות, באוזן הפנימית ירידה זו היא בדרך כלל בלתי הפיכה בתופעה זו עדיין נשארים שרידי שמיעה ושרידים אלה מהווים את הבסיס לשיקום שמיעתי. לכן מומלץ השימוש במכשירי שמיעה ובמקרים מסוימים מומלץ ניתוח בשתל השבלול.

ירידה תחושת י ת-עצבית בשמי עה הירידה בשמיעה היא תחושתית- עצבית כאשר בבדיקת השמיעה הולכת עצם צמודה או קרובה מאד להולכת אוויר, ושתיהן ירודות.

ירידת שמיעה מעורבת ירידה זו נגרמ ת כתוצאה מנזק בכל אחד מחלקי האוזן במקרה זה, גלי קול אינם מועברים בצורה טובה לאוזן הפנימית וכאשר הם מגיעים לאוזן הפנימית הם אינם מועברים בצורה טובה למח. ירידה מעורבת היא שילוב של ירידה הולכתית עם ירידה תחושתית עצבית

ירידה מעורבת בשמיעה הירידה בשמיעה היא מעורבת כאשר בבדיקת השמיעה קיימת ירידה בהולכת אוויר ובהולכת עצם, וקיים פער בין העקומות.

ירידת שמיעה מרכזית ירידת השמיעה המרכזית נגרמת כתוצאה מנזק לעצב השמיעה או מפגמים במרכזי השמיעה במח במקרה זה, עצב השמיעה אינו מסוגל להעביר פולסים חשמליים למח, או שמרכזי השמיעה במח אינם מקבלים את הפולסים בצורה תקינה

אודי וגרמ ה המ רא ה תד ירו ת וע וצמ ה של צלי ל י סב יבה וצל יל י דיב ור. הש טח בצורת בננ ה מרא ה א ת הא זור בו מר וכזים צל יל י הדיב ור.רוב העיצ ו רים בשפה מר וכזי ם באזור ה תדיר וי ו ת הגבוה ו ת ו הת נוע ו ת מר וכזו ת בא זור הת דיר וי ות הנמ וכו ת.

צלילי הסביבה וצלילי הדיבור בתדירויות השונות 110

אודיוגרמה המחלקת את רמת השמיעה לפי חומרת הירידה בשמיעה 0-20dBHL 25-40dBHL 45-60dBHL 71-90dBHL ומטה 91

רמת הירידה בשמיעה וההשפעה על התקשורת הבין- אישית שומע 100 % המונח המקצועי שמיעה תקינה ירידה גבולית בשמיעה ירידה קלה בשמיעה ירידה בינונית בשמיעה ירידה בינונית עד חמורה בשמיעה ירידה חמורה בשמיעה ירידה עמוקה בשמיעה מספר הדציבלים 0-15 db 16-25 db 26-40 db 41-55 db 56-70 db 71-90 db 91 ומעלה db איכות השמיעה צפוי הפסד של עד 10 % ממסר הדיבור. קושי בשיחה שקטה. צפוי הפסד של 25-% % 40 ממסר הדיבור. קשיים בשמיעת גירויי שמיעה שקטים. צפוי הפסד של 50-% % 75 ממסר הדיבור. קשיים בהבנת שיח בין אישי. צפוי הפסד של עד 100 % ממסר הדיבור. מובנות דיבור נמוכה. אינו יכול לשמוע שיחה. יכול לשמוע קולות חזקים ממרחק של כ- 35 ס"מ מהאוזן. חש את התנודות של גלי הקול יותר מאשר שומע אותם. יתכן שיסתמך על הראייה ולא על השמיעה, כערוץ ראשוני ללמידה ותקשורת.

כללי ני הול שיחה עם לקוי שמיעה אדם לקוי שמיעה צריך לראות את פניך ולשמוע אותך כשאתה מדבר יש לעמוד במקום מואר, כך שניתן יהיה לראות את פניך בבירור תנועות השפתיים והבעות הפנים צריכות להיות ברורות ואיטיות, אך לא בצורה מוגזמת אין ללעוס בזמן הדיבור, אין להניח כף יד על הפנים או על הפה תוך כדי שיחה, לא רצוי להחזיק ניירות או כלי כתיבה תוך כדי הדיבור, משום שאלה מסתירים את הפנים ואת הפה יש לשמור על קשר עין

כללי ני הול שיחה עם לקוי שמיעה - המשך אם יש צורך, כדאי לחזור על הרעיון במלים אחרות לא לצעוק אלא לדבר בקול רגיל. אין לצעוק לתוך האוזן או לתוך מכשיר השמיעה יש לוודא שמבינים אותך, ולשאול שאלות שמוודאות את ההבנה של השומע במקרה של חוסר הבנה מוחלט, ניתן לרשום על דף נייר רצוי להימנע מרעשי רקע מיותרים, להתרחק מהם או לכבות אותם אם אינך מבין את הדברים שאומר לקוי השמיעה, אל תיצור רושם שהבנת. שאל שוב עד למצב הבנה על מנת לשתף את לקוי השמיעה בשיחה, יש לוודא שהוא יודע מה נושא השיחה