ו( תיק משפחה: בין הפן האזרחי לפן המשפחתי של הסכסוך קרן אניספלד, שופטת בית-משפט השלום בחדרה תקציר הרצאה מיום 18.11.2012 נושא ההרצאה: הצגת השוואה בין תביעה אזרחית שמתבררת בבית-משפט השלום לבין תביעה באותו נושא שבאה בגדר סמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה. הדיון יחולק לשניים: תחילה ידונו כללי הסמכות שמשפיעים על האופן בו ינותבו תביעות כאלה, לבית-המשפט האזרחי או לבית-המשפט למשפחה; לאחר מכן יוצגו ארבעה היבטים שחושפים את המאפיינים המיוחדים של הדיון והבירור בבית-המשפט לענייני משפחה ביחס לבירור המקביל בערכאה האזרחית: סדרי- דין ודיני ראיות, דין מהותי שיחול על הסכסוך, גישה כללית לסכסוך ונושא הערעור. 1. כללי הסמכות חוק בית המשפט לענייני משפחה, סעיפים 1 ו- 3 : סמכותו הכללית של בית-המשפט למשפחה. סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה: השער דרכו ידונו תובענות אזרחיות. המבחן לקניית סמכות של בית המשפט למשפחה על תובענה אזרחית לפי סעיף 1(2): רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד( 4 ) (2000): 337 על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט למשפחה בין הצדדים: זהות הראשון להתקיים שני יסודות מצטברים: חייבים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית כהגדרתה בסעיף הצדדים הסכסוך או מקורו ביחסים סיבת הסכסוך: מהות השני לחוק. (2)1 של בית המשפט למשפחה סמכותו אחרות, במילים המשפחתיים. בהם קיימים קשרי משפחה למצבים בין פרטים מוגבלת ל בתובענות עובדת קיומם של קשרים משפחתיים תרמה וכאשר בחוק, כהגדרתם משמעותית לסכסוך המשפטי. תרומה סכסוכים לא מעטים שיגיעו לדיון בבית-המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 1(2) יהיו סכסוכים דואליים: מצד אחד, יש להם פן משפחתי בולט שמושפע מן הרקע לסכסוך שכאמור, עילתו סכסוך בתוך המשפחה, ומן הצדדים לסכסוך שמקיימים ביניהם זיקת משפחה בולטת. מדובר, למשל, בסכסוכים בין אחים או בין אדם לאחים של בן-זוגו או להורים של בן-זוגו [ראו החלופות בס"ק (ג) ו- )]. מצד שני, הדין המהותי שיחול לשם הכרעת הסכסוך הוא דין בעל אופי אזרחי [דיני החברות, חוק המקרקעין, חוק המטלטלין וכיו"ב]. מי נחשבים בני משפחה לצורך סעיף 1(2)? חשוב לבדוק את ההגדרה שבחוק. לא כל מעגלי הזיקות המשפחתיים סוללים את הדרך לתביעה בבית המשפט לענייני משפחה. למשל הקרבה המשפחתית שבין אדם לבין אח של אביו או אמו כלומר, בין יחיד לבין הדודים לא נכללה בהגדרת "בן משפחתו".
א)( ו( ג( כיום ניתן להרחיב את המושג "בן משפחתו" רק בדרך פרשנית. המגמה המצטיירת איננה מרחיבה. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (29.4.2012) קבע בית-המשפט העליון, ברוב דעות, שלביטוי "בן זוגו" שמופיע בהגדרת "בן משפחתו" בכל אחת מהחלופות שבס"ק (ב), ( ו- ( בסעיף 1(2) אין מקום לתת פרשנות מרחיבה שתכלול גם בן זוג לשעבר. פסק-הדין הכריע בין נטיות שונות וקולות שונים שהתקיימו בפסיקה זה לצד זה בשאלה זו. עמדת הרוב [השופטים זילברטל ופוגלמן]: בהוראות סעיף 1(2) תחם המחוקק באופן מדויק את מעגל קרובי המשפחה שעניינם ראוי להתברר בפני בית המשפט למשפחה. הוראות הסעיפים הללו הן בבחינת "הסדר שלילי" המונע את הרחבת מעגל קרובי המשפחה מעבר לאמור שם, בדרך פרשנית. גישה זו מבוססת על פרשנות טקסטואלית, מבוססת שפה ולשון, של הוראת החוק, ומתחשבת יחודית יש טעם חזק לאמץ פרשנות כזו. בכך שכאשר מדובר בהוראת חוק שמקנה סמכות עניינית עמדת המיעוט [השופט רובינשטיין]: הגדרת "בן זוג לשעבר" שמופיעה בסעיף 1(2 ( לחוק תקפה גם לגבי קרובי המשפחה הנזכרים בסעיפים הקטנים האחרים, היינו, כל אימת שנזכר "בן זוג" הכוונה גם ל"בן זוג לשעבר". עמדה זו מאמצת פרשנות תכליתית לפיה בית-המשפט למשפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני המשפחה; על כן יש מקום לכלול גם את בני המשפחה לשעבר האחרים בגדר אותה קרבה משפחתית שהיא תנאי לסמכותו העניינית הייחודית של בית-המשפט למשפחה. בניתוק הקשרים המשפחתיים הפורמאליים בין בני המשפחה בעקבות גירושין אין כדי לאיין את הקרבה המשפחתית שהיא היסוד והגורם לסכסוך, ומשום כך ראוי שגם מקרים אלה ידונו בפני בית-המשפט למשפחה. המבחן הקובע הוא מבחן המהות: "אם מדובר בסכסוך שעילתו בתוך המשפחה, ראוי לו להיבנות מן היתרונות הייחודיים של בית המשפט לענייני משפחה אף אם מדובר בקרובים שנתרחקו". עתירה לקיים דיון נוסף בפסק-הדין נדחתה על-ידי כב' השופטת נאור בהחלטה מיום 20.6.2012 [דנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית]. 2. סדרי דין ודיני ראיות סעיף 8 א( ( לחוק בית המשפט לענייני משפחה: בית ינהג חוק זה, לפי עליו הוראה אחרת, שאין ענין של דיני ראיות וסדרי דין, בכל בהוראה זו כדי אין בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; המשפט או כללי ראיות חסויות. עדים מכללי חסיונות לגרוע השופט בדימוס שלמה לוין עמד לא פעם על חשיבותם הרבה של דיני הראיות והפרוצדורה כערובה למימוש זכויות מהותיות ועקרונות יסוד שהם מנשמת אפה של מערכת משפטית מתוקנת [ראו למשל בספרו הפרוצדורה האזרחית החדשה מבוא ועקרונות יסוד (מהדורה שניה, 2008), בפרק שהוקדש לפרשנות סדרי הדין]. סדרי הדין נועדו להבטיח דיון מלא, הוגן ושוויוני בתביעה ובהגנה ולמנוע העמדת מכשולים לא ראויים בדרכם של הצדדים;
ג( הפרוצדורה האזרחית היא מכשיר חוקתי שצריך לאפשר לפרט, יחיד או חברה, למצות את זכות הגישה לערכאות; סדרי הדין ודיני הראיות מבטאים ומפנימים לתוכם גם אינטרסים ציבוריים שונים שהם בעלי רלוונטיות. כלל דיוני או ראייתי אינו בהכרח טכני אלא ביטוי למדיניות ראויה שאותה מבקש המחוקק הראשי או מחוקק המשנה ליישם. סדרי הדין ודיני הראיות מבטיחים קיום דיון הוגן ושוויוני תוך מניעת תכסיסים מיותרים שפוגעים בבירור המהות מצד אחד ומניעת שרירות לב שיפוטית מצד שני. כל הטעמים הללו מצדדים בקיום הדיון לפי סדרי דין ודיני ראיות ידועים וערוכים מראש. על-רקע הדברים הללו נוצקו משמעות ותוכן בכוח שניתן לבית-המשפט למשפחה בסעיף 8 א( ( לחוק. נקודת המוצא לבירור היא סדרי הדין ודיני הראיות שיחולו בהליך אזרחי "רגיל", או אלה שנקבעו בתקנות באורח ייחודי עבור בית-המשפט לענייני משפחה, ככל שהם חורגים מסדרי הדין הרגילים, אלא שלבית-המשפט נתונה סמכות להגמיש ולהקל בהוראה ספציפית כזו או אחרת, משיקולי צדק ואם מצא שההקשר המשפחתי המיוחד של הסכסוך מצדיק זאת. בית-המשפט לא פועל ולא דן בחלל ריק ולא צריך לכתוב בכל פעם מחדש את סדרי הדין ודיני הראיות; הוקנתה לו סמכות רחבה, רבת-משמעות, לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות הקיימים. תימוכין לכך שסעיף 8 א( ( נועד לאפשר גמישות בהחלתם של כללים שבסדרי הדין, ואינו מכוון לניהול דיון בחלל ריק ונטול כללים, ניתן למצוא בבע"מ 2205/09 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 6 לפסק-דינו של כב' השופט גרוניס (22.4.2009) ובבר"ע (ת"א) 519/96 זיסמן נ' זיסמן, פ"מ תשנו (3) 45, (1996). 49-48 דוגמה לגישה דיונית ליברלית בבית המשפט למשפחה על-יסוד סעיף 8 א( ): ניתן היתר לבעל- דין להעלות בסיכומיו טענה חדשה שלא נטענה קודם לכן, ובלבד שנסיבות המקרה מצדדות בקיום דיון בטענה זו לגופה ולצד האחר ניתנה הזדמנות להתגונן מפניה [ת"א (י-ם) 42460/05 פלונית נ' אלמוניות, פסקות (31.5.2007)]. 46-43 מינוי מומחים: סעיף 8 ( לחוק בית המשפט לענייני משפחה. פיתוח פרקטיקה של מינוי מומחה מטעם בית-המשפט תוך מתן פטור לצדדים מהגשת חוות-דעת פרטיות. המשמעות: קיצור ופישוט הבירור והוזלתו. סעיף 8 א( ( משמש אמצעי לפיתוח דיני הראיות שיחולו בבית המשפט למשפחה [שוחט ושאוה בספרם סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה (2009)]. 321-320 כמה דוגמות לכך: הגברת נטל הראייה או הפחתתו במקרים המתאימים לכך, העברת נטל הראייה לצד שכנגד וקביעת חזקות ראייתיות. לעמדה המצדדת בכך ראו ה"ט (טב') 27474-01-11 א.ש. נ' מ.ס. (22.3.2011) [כאשר נטען שאב נהג אלימות פיסית כלפי בתו בת ה- 4 אין די בראיות 'רגילות' כדי להרים את הנטל ומקום שמדובר בעדות מול עדות רשאי בית- המשפט וראוי לו להסתייע בראיות חיצוניות נוספות] ותמ"ש (טב') 17467-09-10 נ.ב. נ' א.ח. (2.4.2012) [הפחתת נטל הראיה הנדרש לשם היענות לבדיקה גנטית הדרושה לצרכי -
הוכחת אבהות, תוך סטייה ממידת ההוכחה של מאזן ההסתברויות לטובת מבקשת הבדיקה]. כללי קבילות: תקנה 258 יד(א) הנ"ל מתירה לבית-משפט לענייני משפחה לקבל כראיה כל עדות שהובאה בפניו, אף אם אינה קבילה בבית משפט אחר. שילובם של סעיף 8 א( ( לחוק ותקנה 258 יד(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשר לבית-המשפט למשפחה לקבל כראיה גם עדות מפי השמועה, חרף היותה בלתי קבילה בבית-המשפט האזרחי. מדובר באמצעי אפשרי אך לא מחוייב ולבית-המשפט שמור שיקול-דעת אם וכיצד להשתמש בו במקרה נתון. למקרים בהם נטה בית-המשפט להשתמש ביכולתו להסתמך על עדות שבערכאה האזרחית אינה קבילה ראו תמ"ש (ת"א) 81810/98 נ.ב.י נ' א.א, פ"מ תשס"א 180, -191 (2001); 192 בר"ע (ת"א) 519/96 זיסמן נ' זיסמן, פ"מ תשנו (3) 45, (1996). 49 במקרה אחר סבר בית-המשפט למשפחה כי חומרת הטענות שיש לברר היא כזו שאינה מאפשרת אימוץ עדות מפי השמועה רק על-יסוד סעיף 8 א( ( לחוק; תמ"ש (י-ם) 29170/05 עזבון ענת אלימלך נ' עזבון דוד אפוטה (20.2.2011). דרכי הוכחה: יתכן שניתן להשתמש בסעיף 8 א( ( כדי להקל במקרה מתאים על דרכי ההוכחה, להבדיל ממידת ההוכחה, כגון על-ידי מתן היתר להגיש מסמכים מסוג מסויים על-ידי בעל-הדין בעצמו ולא באמצעות עורכי המסמכים [הדוגמה מובאת בעניין זיסמן אגב דיון במטרת סעיף 8 ובאפשרויות הטמונות בו; שם נדונה, אגב אורחא, אפשרות להתיר לתובע שהפרוטה אינה מצויה בכיסו להגיש בעצמו קבלות כדי להוכיח הוצאות שנשא בהן, תוך מתן פטור מהגשתן באמצעות עורך של כל קבלה בנפרד]. - - 3. דין מהותי: גדר הסמכות סמכותו של בית המשפט למשפחה רחבה מסמכותו של בית משפט השלום בשורה של עניינים. כאשר תביעה אזרחית בבית משפט השלום תחייב את פיצול הדיון בין שלום ומחוזי, בתביעה מקבילה באותו עניין בבית המשפט למשפחה ידונו כל הסוגיות כמקשה אחת. דוגמות: תביעה אזרחית לחלוקת שימוש או לפירוק שיתוף במקרקעין שמעלה בין השיטין גם שאלה של קיום זכויות בעלות במקרקעין או שאלה של היקף הזכויות [השוו סעיפים 40(1) ו- 51 א( )(3) לחוק בתי המשפט וסעיף 51 א( )(5) לחוק זה]; תביעה לפירוק שותפות שנלוות אליה תביעות כספיות [המ' 967/71 שבי נ' גולדנברג להשקעות בע"מ, פ"ד כו( 1 ) (1972)]; 454 תביעה לסילוק יד מנכס מקרקעין ומתן צו הריסה לגבי חלק שנבנה בו. 4. גישה כללית לסכסוך ("ארגז כלים") בבית המשפחה למשפחה זמן שיפוטי רב מוקדש לאיתור שורש הסכסוך ולניסיונות פשרה; פסיקת הוצאות נעשית במתינות ותוך התחשבות בהקשר המשפחתי של הסכסוך; לרשות בית המשפט הועמדה יחידת סיוע שהוקמה לפי סעיף 5 לחוק ושמטרתה לתת לבעלי-הדין שירותי אבחון, יעוץ, טיפול וגישור בענייני משפחה ובכלל זה העמדת מומחים לרשות בית-המשפט.
ד( ד( 5. הליכי ערעור ערעור על פסק-דין של בית משפט למשפחה סעיף 9 לחוק בית המשפט לענייני משפחה מתיר לערכאת ערעור שדנה בפסק-דין או בהחלטה אחרת של בית-משפט למשפחה לאפשר, בהליך הערעור עצמו, שמיעה של עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הדבר דרוש לבירור הערעור. גדר השאלות שעליהן ניתן לערער כשמדובר בתביעה שנדונה בבית-המשפט למשפחה רחב מהיקף השאלות שעומדות לדיון בערעור אזרחי רגיל. השאלה אם במקרה נתון יש צורך לקיים בערכאת הערעור בחינה חוזרת של מסכת הראיות בנושא מסויים שנדון בהליך מסורה לשיקול-דעתה של ערכאת הערעור; לא מדובר בזכות קנויה לבירור עובדתי חוזר שנתונה למתדיין בכל מקרה ומקרה [ע"א 4151/99 בריל נ' בריל, פ"ד נה( 4 ) (2001)]. 719 709, בהפעלת שיקול-דעתה אם להידרש לבירור עובדתי נוסף מביאה ערכאת הערעור בחשבון גם את היקף שיקול-הדעת של הערכאה המבררת בנושאי ראיות וסדרי דין. ביטוי לשני השיקולים התוחמים את מידת ההתערבות של ערכאת הערעור בעניינים עובדתיים ניתן המחוזי הדן בערעור על לבית-המשפט "לבית לאחרונה בפסק-דין של השופט דנציגר: מצד אחד, לענייני משפחה נתון שיקול דעת רחב יחסית לקבל ראיות חדשות בשלב של בית-משפט פסק-דין הדיונית מסור שיקול "לערכאה כאשר ראיות אלה נדרשות לצורך בירור התיק". מצד שני, הערעור ולניהול הדיון ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב דין רחב בעניינים הנוגעים לסדרי דעת מסוג זה אלא במקרים חריגים" [רע"א 3190/12 בן דוד נ' בן דוד (25.6.2012); ראו גם בהחלטות בע"מ 3779/10 עזבון פלונית נ' פלוני, פסקה (28.9.2010)]. 15 ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בענייני משפחה שלוש הוראות משלימות עוסקות בכך: סעיף 4 ( לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, סעיף 80 סעיף 4 1) לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 120 1) לתקנות ההוצאה לפועל. על החלטה או צו של ראש הוצאה ערעור [...]" ( לחוק בתי המשפט לענייני משפחה: שופט בפני לענייני משפחה, המשפט לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית לפועל."[...] אחד סעיף 80 והחלטות של רשם צווים [...]" 1) לחוק ההוצאה לפועל נקבע כך (גרסה מתומצתת): המשפט בית ל לפנננני בב בזכות לערעור ניתנים [...] לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה הוצאה משפחה בפני שופט אחד". לעניני רשם ההוצאה לפועל לגבי של על החלטה או צ צו "ערעור 1) לתקנות ההוצאה לפועל: תקנה 120,1995 תשנ"הההה- 1995 ביצוע פסק דין בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, פסק הדין המבוצע ואם יוגש לבית המשפט לעניני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע,
ערעור לבית המשפט לענייני משפחה יוגש משפחה, לענייני שלא על ידי בית המשפט לענ ניתן ערעור כאמור יחולו על שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה. לתקנות סדר הדין". 258 לג עד 258 כח תקנות המשמעות: מבחינת סוג הערעור, החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל שניתנים אגב הליכי ביצוע של פסק-דין בענייני משפחה, הערעור עליהם הוא ערעור בזכות. אין צורך לבקש וממילא אין צורך לקבל רשות לערער. בענייני משפחה כל הערעורים על החלטות רשם ההוצאה לפועל הם בזכות. מבחינת המותב שידון בערעור, אם פסק-הדין שהוגש לביצוע ניתן על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה, הערעור על החלטת הרשם יוגש לבית-המשפט שנתן את פסק-דין; אם פסק-הדין המבוצע לא ניתן על-ידי בית-משפט לענייני משפחה יוגש הערעור לבית-משפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה שעליה מערערים. המטרה היא לזרז ולקצר את הדיון בערעורי משפחה, ולשמר ככל האפשר את הכלל של שופט אחד למשפחה אחת. [תמ"ש (ת"א) 15270/96 פלוני נ' אלמונים, פ"מ תשנ"ה( 4 ) 315-314 309,.[(1996) ********************