החלטה בתיק ע"א 2631/15

תמליל

1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א / לפני: המבקשת: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט נ' סולברג הראל חברה לביטוח בע"מ ד ג נ 1. נור מסארוה 2. חיה מסארוה 3. בסאם מסארוה המשיבים: בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א מיום בעקבות החלטתו מיום שניתנו על-ידי השופטת ב' בר-זיו בשם המבקשת: בשם המשיבים: עו"ד מיכל רוזנברג עו"ד רון פסקא החלטה סולברג: נ' השופט 1. פלוני, צד למשפט, מחוייב למלא אחר צו אופרטיבי כלשהו, מתוקף החלטה או פסק דין של הערכאה הדיונית. בצר לו, פונה הלה אל הערכאה הדיונית, ומבקש ה לעכב את ביצוע הוראת ה, עד אשר תתבררנה השגותיו בערכאת הערעור. בקשתו נדחית. או אז, מגיש פלוני ערעור או בקשת רשות ערעור לפתחה של ערכאת הערעור, וחפץ כי זו תידרש אף היא לסוגיית עיכוב הביצוע. כיצד ינהג? האם הוא רשאי להעלות בקשה 'חדשה' לעיכוב ביצוע, אשר במסגרתה תפעיל ערכאת הערעור שיקול דעת 'ראשוני'? כלום עליו להסתפק בבקשת רשות ערעור, אשר בגדרה יבחן נושא עיכוב הביצוע ב'משקפיים ערעוריות'? עיקרי העובדות

2 2 2. המשיב 1 נפגע בתאונת עבודה, ותבע את המבקשת לשפותו בגין נזקיו. בית המשפט המחוזי קבע כי זו תשלם לו סך של כ- 4.2 מיליון. המבקשת, אשר סרבה להשלים עם רוע הגז רה, הודיעה לבית המשפט המחוזי כי בכוונתה לערער על פסק הדין, ועתרה לפניו כי יורה על עיכוב בהעברתם של כ- 2.3 מיליון מן המכלול, עד אשר יתן בית משפט זה את דעתו על השגותיה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתה באופן חלקי, ונאות לעכב בידיה סך של כ- 1 מיליון בלבד. 3. זמן קצר לאחר מכן, הגישה המבקשת לבית משפט זה הודעת ערעור מנומקת מטעמה, כמו גם בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, הנסבה סביב הכספים אשר מיאן בית המשפט המחוזי להותיר ברשותה במהלך תקופת הביניים, עד אשר תוכרענה השגותיה באופן סופי )כ- 1.3 מיליון (. המשיבים, מצדם, עתרו למחיקת הבקשה לעיכוב ביצוע על הסף. לקושיות שהעלו אדרש עתה. עיקרי טענות הצדדים לגישת המשיבים, משבחר בעל דין לפנות אל הערכאה הדיונית בבקשה לעיכוב 4. וזו נדחתה כליל או נתקבלה באופן חלקי בלבד, אין באפשרותו להגיש בקשה ביצוע, נוספת מעין זו לפתחה של ערכאת הערעור, אלא להסתפק בהשגה על דרך של בקשת המשיבים תומכים את שאמות המידה לבחינתה מצומצמות יותר. רשות ערעור, יתדותיהם בתיקון אשר נכנס לתוקפו לפני כשנתיים בתקנות סדר הדין האזרחי, על דברי ההסבר שפורסמו בין היתר, נשענים, והם )להלן: התקנות(, תשמ"ד לגביו )תקנות סדר הדין האזרחי )תיקון(, התשע"ג- 2013, ק"ת 7231 )להלן: התיקון(; Index.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/NosimMishpatim/Pages/Takanot Azrahi.aspx )להלן: דברי ההסבר((. 5. מנגד, עמדת המבקשת היא כי גם לאחר התיקון, כנהוג מימים ימימה, מוסמכת ערכאת הערעור להידרש 'מחדש' לבקשה לעיכוב ביצוע, ככל שזו לא נתקבלה במלואה על-ידי הערכאה הדיונית. סמכות זו 'טבועה' בערכאת הערעור, וממילא מעוגנת היטב בלשון התקנות. לשיטת המבקשת, פרשנותם המוצעת של המשיבים טומנת בחובה הנחה בלתי-סבירה, שלפיה כוונת מחוקק- המשנה היתה לפגוע בזכות הגישה לערכאות, מבלי שנתן ביטוי מפורש למגמתו, ובהעדר התייחסות כלשהי לסוגיה בדברי ההסבר לתיקון. למען הזהירות, הגישה המבקשת בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי, אשר נעתר לבקשתה לעיכוב ביצוע באופן חלקי בלבד.

3 3 דיון והכרעה 6. מושכלות ראשונים, כי תנאי בלעדיו-אין לתפקודה של כל ערכאה שיפוטית, הוא שתהא מצוידת ב'ארגז כלים' מגוון ושלל 'עזרים', שתכליתם להבטיח את ניהולו התקין של ההליך הנדון לפניה. על סמכויותיה לשקף, בין היתר, את כורח המציאות בהתמודדות עם עומס רב, כמו גם אילוצי זמן ומשאבים מכבידים, המאיימים לשלול מפתרון הסכסוך הקונקרטי את נפקותו בעולם המעשה, ולהותירו בעל משמעות תיאורטית גרידא, חסר תוחלת עבור בעלי הדין הניצים. 7. ערכאת הערעור איננה חריג לכלל זה. גם בידיה נתונות סמכויות רחבות היקף, חיוניות לבירור מקצועי ואפקטיבי של המחלוקות המונחות לפתחה. כך, למשל, לא פעם תלויה הגשמת זכות הערעור בעיכוב ביצוע או במתן סעד זמני, במצבים שבהם עלול להיווצר קושי, בסופו של הליך, בהוצאת ההכרעה השיפוטית מן הכוח אל הפועל. על דרך העיקרון אפוא, משהוגש ערעור או משהוגשה בקשת רשות לערער, מוטב כי ערכאת הערעור, שהתמונה בכללותה פרושה לפניה, וגורל המשפט מסור לשיקול דעתה, תהא זו אשר תידרש לבקשות ביניים שכאלו. עמדה על כך השופטת חיות: "הליכי ביניים מעצם טיבם אינם אלא הליכי לוויין להליך העיקרי, ומשהוגש הערעור זהו ההליך שיש לראותו כהליך העיקרי העומד על הפרק. על-כן ראוי שבקשות ביניים המועלות לאחר הגשתו תתבררנה ככלל בפני ערכאת ערעור, והיא אשר תבחן ותשקול את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, לרבות שאלת סיכויי הערעור וכן השאלה אם ללא הסעד הזמני שנתבקשה לתתו או לבטלו יש חשש כי תסוכל מטרת הערעור, ולא יהיה בו עוד טעם" ע) "א 1103/04 רוזנצוויג נ' מפרק גדרם שמנים בע"מ )בפירוק ובכינוס נכסים(, פ"ד נט) 3 ( )2004(( , 8. אף על-פי כן, עובר לתיקון מושא ענייננו, לא רשאי היה המעוניין בעיכוב ביצוע לפנות אל ערכאת הערעור, אלא אם סורבה בקשתו תחילה על-ידי הערכאה הדיונית, ול ו באופן חלקי )חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי )מהדורה שלישית, 2012(; להלן: בן-נון וחבקין(. כך קבעו התקנות: "764. בית המשפט או הרשם שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, או לתקופה קצרה מזו, אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר

4 4 ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או בבקשת הרשות לערער, או עד תום המועד להגשתם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר; הוגשה הבקשה מיד לאחר שימוע ההחלטה, ידון בה בית המשפט או הרשם אף בלי שניתנה הודעה עליה סירב בית המשפט או הרשם שנתן החלטה לעכב את ביצועה, רשאי בית המשפט שלערעור לצוות על העיכוב". 9. על רקע מצב נורמטיבי זה, שבו חוייב בעל דין לפנות בראש ובראשונה אל הערכאה הדיונית, בבקשה שעל-פי מהותה ואמות המידה לבחינתה מוטב היה כי ת ד ון בערכאת הערעור, ניתן להבין מדוע השתרשה ההלכה הפסוקה, החריגה למדי בנוף המשפט האזרחי, לפיה סמכותו של בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצוע "אינה סמכות ערעורית אלא מקורית, והוא רשאי ואף חייב לפסוק לפי שיקול דעתו הוא" )יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי )מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995(; להלן: זוסמן(. 10. מנגד, באופן מסורתי, שונים היו סדרי הדין בכל הנוגע לבקשות בנושא סעד זמני לתקופת הערעור. בעניין זה, מקובלת היתה הגישה, כי קודם להגשת ערעור או בקשת רשות לערער תהא הסמכות שמורה לערכאה הדיונית, ואילו החל מן המועד שבו "הוגש ערעור או הוגשה בקשת רשות לערער, יהיו הסמכויות... נתונות לבית המשפט שלערעור", אפילו לא פנה המבקש אל הערכאה הדיונית תחילה )נוסח תקנה 471 ג) ) עובר לביטולה; וראו גם: זוסמן, ; בן-נון וחבקין, (. 11. בנסיבות אלה, שבהן יכול היה בעל דין לפנות במישרין אל ערכאת הערעור, אך בחר להעלות את בקשתו למתן סעד זמני לפני הערכאה הדיונית, קבע חברי השופט י' דנציגר, כי אין הצדקה לאפשר לו להנות מ'מקצה שיפורים' במסגרת דיון 'מחודש', ועליו להסתפק בהשגה על דרך של הגשת בקשת רשות ערעור )ע"א 7682/10 שני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ) (; להלן: פרשת שני; וראו גם ע"א 8588/10 ברוש נ' אהרוני, פסקה 7 להחלטתה של השופטת ע' ארבל ) ((. 12. דא עקא, לא אחת עשוי ההבדל שבין עיכוב ביצוע לסעד זמני להיות "דק מן הדק" ע) "א 10645/07 אלקונין נ' וולנץ, פסקה ו' ) ((. ברבות השנים, הובילו הפערים שבסדרי הדין והקשיים בסיווגן של בקשות בעניינים אלו ל'תקלות' שונות, כגון נקיטת הליך שגוי או פניה לערכאה בלתי-מוסמכת )ראו, למשל: ע"א 4729/00

5 ב) 5 האפוטרופוס 9694/01 ע"א ) (; ניקולא העדה האוונגלית אפיסקופלית נ' 8689/03 הממונה על העמדת מידע עע"ם )2002(; 529 פ"ד נו) 2 ( הכללי נ' פרידמן, )2003(( , פ"ד נז) 6 ( לציבור במשרד הבריאות נ' העמותה למען מדע מוסרי, משכך, הגיע מחוקק-המשנה לכלל מסקנה, כי יש "לאמץ הסדר זהה לעיכוב ביצוע ולסעד זמני לתקופת הערעור, תוך שתיקבע חלוקה ברורה של הסמכויות בין הערכאה הדיונית לבין ערכאת הערעור, כאשר ההבחנה ביניהן תלויה בשאלה האם הוגש הליך ערעורי" )דברי ההסבר לתיקון(. 13. על רקע זה, בוטלה תקנה 468, אשר חייבה פניה מוקדמת אל הערכאה הדיונית בבקשה לעיכוב ביצוע )ראו פסקה 8 לעיל(. כמו כן, נמחקה תקנה 471, אשר הסדירה את נושא הסעד הזמני לתקופת הערעור )ראו פסקה 10 לעיל(. בד בבד, 'שופצה' תקנה 467, ונקבעה בה חלוקת סמכויות אחידה כדלקמן: ")א( בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער; בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה. ) הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו". 14. הנה כי כן, על-פי המצב המשפטי דהיום, לא זו בלבד שבוטלה החובה להפנות בקשות לעיכוב ביצוע אל הערכאה הדיונית תחילה, אלא שהחל ממועד הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור הדבר כלל איננו אפשרי עוד. במילים אחרות, אין מניעה עקרונית להעלות בקשות לעיכוב ביצוע לראשונה בערכאת הערעור. במובן זה, השווה התיקון את סדרי הדין הנוהגים בבקשות לעיכוב ביצוע לאלו המקובלים בעתירות למתן סעד זמני. לפיכך, סבורני כי גם לעניין השגה על החלטה בנושא עיכוב ביצוע, יש לאמץ את אשר נקבע בעבר לגבי סעד זמני בתקופת הערעור, ולמנוע בירור שניה, של סוגיה שכבר הוכרעה )ראו פסקה 11 לעיל(. 'De Novo' בערכאה

6 ב) (, משהוגש ערעור או הוגשה בקשת אמת נכון הדבר, על-פי לשון תקנה 467 רשות לערער, "רשאי" בית המשפט שלערעור לצוות על עיכוב ביצוע ולהורות על מתן סעד זמני. לכאורה, סמכותו אינה מסויגת, וממילא טומנת בחובה היתר לבחון 'מחדש' בקשות כגון דא, אפילו ניתנה כבר החלטה מטעם הערכאה הדיונית בנושא. עם זאת, לא מן הנמנע כי תכליתה של תקנה 467 'צנועה' יותר. ניתן לסבור, כי מטרתה המוגבלת היא להגדיר את זהות הערכאה שלפתחה תוגשנה הבקשות הנ"ל מלכתחילה, ללא כל 'יומרה' לעניין 'גלגולן' השני )השוו: פרשת שני, פסקה 15; וראו גם את דברי ההסבר לתיקון, פסקה 12 לעיל(. מכל מקום, גם אם יקבע כי ישנם מצבים שבהם ראוי להסתפק בפרוצדורה של השגה, ברי כי לא יהא בכך כדי לפגוע בסמכותו של בית המשפט שלערעור, שעודנו "רשאי" לצוות על עיכוב ביצוע ולהורות על מתן סעד זמני, אלא ששיקול דעתו יופעל באופן שונה )פרשת שני, פסקה 17(. 16. כזכור, ענייננו בבקשות לעיכוב ביצוע ובעתירות למתן סעדים זמניים, המוגשות בעקבות החלטות ופסקי דין הניתנים לערעור, ברשות או בזכות. על דרך העיקרון, ערכאת הערעור היא המתאימה ביותר לדון בהליכי ביניים שכאלה )ראו פסקה 7 לעיל(. לפיכך, משהותרה האפשרות לפנות אליה במישרין בנושאים הללו, אין זה יעיל ולא צודק לקיים 'בירור ראשוני בגלגול שני', מעין 'מקצה שיפורים', אך בשל בחירתו של צד למשפט לפנות אל הערכאה הדיונית תחילה, באופן שככלל איננו מיטבי, לא כל שכן מכביד מבחינה מערכתית )ראו פסקאות 9-8 ו לעיל(. במצבים אלו אפוא, אמנם יורשה הלה להעלות את טענותיו לפני ערכאת הערעור, אך יאלץ לעשות כן במסגרת של השגה, על דרך של הגשת בקשת רשות ערעור )ראו פסקה 15 לעיל(. אכן, כפי שציין השופט י' דנציגר, אין להשלים עם "התעלמות מקיומה של החלטה שיפוטית בת תוקף", אשר נתנה הערכאה הדיונית בשלב שבו היה העניין ב"סמכותה הייחודית", וזאת "רק משום שיתכן כי ניתן היה לפסוק אחרת" אילו ישבה ערכאת הערעור כערכאה ראשונה. מדיניות זו תסכל "שימוש... לרעה בסדרי הדין תוך תמרון מועד הגשת הודעת הערעור" )ראו פרשת שני, פסקאות 17-10(, ואף תשווה את מעמדם של בעלי הדין בכל הנוגע לפרוצדורת ההשגה על החלטות הערכאה הדיונית )זוסמן, 864; בן-נון וחבקין, 379(. בנקודה זו אעיר, כי התיקון בו עסקינן אימץ, הלכה למעשה, את ההסדר הקבוע בתקנה 43 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים )סדרי דין(, תשס"א עיון בפסיקה מלמד כי בהקשר זה הובעו מעת לעת, במפורש או במשתמע, דעות מנוגדות לגישתי )ראו, למשל: עע"ם 1303/03 אלגדפון שרותי תקשורת בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פסקה ) (; 2 עע"ם 10549/02 מדינת ישראל, מחלקת עבודות ציבוריות נ' כהן, פ"ד נז) 4 ( ) (; 114 עע"ם 5743/12 דוד נ' הר אבן, פסקה ) ((. 11 עם זאת, נראה כי באותן פרשות

7 7 וממילא ניכר כי תוצאותיהן הושפעו מגוון השיקולים שעל הפרק לעומקו, לא נדון מסדרי הדין האזרחיים, שבינתיים שונו. על כן, נותרתי נאמן לשיטתי. 17. יטען הטוען, כי יש בעמדתי כדי לקפח בקשות דחופות, שהרי בשים לב לנסיבותיו של כל עניין, ועל רקע החלטה קונקרטית כזו או אחרת של הערכאה הדיונית, ברי כי יתכנו מצבים המאופיינים בסד זמנים צפוף, שבהם יהא חייב בעל דין להעלות את בקשתו לעיכוב ביצוע או למתן סעד זמני באופן מיידי, בטרם יהיה סיפק בידו להגיש ערעור או בקשת רשות לערער. לכאורה, לא יוכל אותו בעל דין לפנות אל ערכאת הערעור בנושאים הללו, אלא בגדרי השגה על דרך של בקשת רשות ערעור; בעוד שאחר, שהזמן אינו דוחק בו באותה מידה, יוכל לבחור ולעשות כטוב בעיניו. לכך אשיב, כי מכוח תקנה 467 א) (, מוסמך בית המשפט הדיוני לצוות על עיכוב ביצוע ולהורות על מתן סעד זמני "למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו". משכך, רשאי בעל דין לעתור לערכאה הדיונית לעיכוב ביצוע קצר-מועד וכן למתן סעד ארעי, לצורך הגשת בקשותיו לערכאת הערעור. ככל שינהג באופן זה, לא יחמיץ את ההזדמנות לפנות אל סמכותה ה'מקורית' של ערכאת הערעור. מנגד, אם בחר לבקש מן הערכאה הדיונית עיכוב ביצוע או סעד זמני לתקופת הערעור, הרי שהשגותיו לא תישמענה אלא במסגרת של בקשת רשות ערעור. 18. אשר למערך התמריצים הגלום במדיניות שב כ ר תי, אודה ולא אבוש כי נתקשיתי לצפות את מהלכיהם של בעלי הדין. על פני הדברים, נמצאתי מעודד פניה ישירה אל ערכאת הערעור, שהרי רק באופן זה תיתכן פניה לשיקול דעתה ה'נקי'. אף על-פי כן, אופציה זו כוללת 'הזדמנות' אחת בלבד, להבדיל מ'הזדמנות וחצי', הטמונה בפניה אל הערכאה הדיונית דווקא, שהחלטתה תהא ניתנת לתקיפה באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור )מבלי להמעיט משיקול העלויות הכרוכות בדבר(. בדרך פעולה זו עשויים לתמוך גם סדרי הדין הנוהגים ב'גלגול' ראשון בכל אחת מן הערכאות )ראו בן- נון וחבקין, (. מעבר לכך, ברי כי היכרותה של הערכאה הדיונית את התיק על בוריו יכולה להוות שיקול לכאן או לכאן. מכל מקום, בראייה כוללת, דומני כי מבחינה מערכתית יוקל העומס. בד בבד, הסדר צודק יותר יסכון. 19. בשולי הדברים, אין לכחד, יתכן כי במישור המהותי לא תהא נודעת להכרעתי משמעות מרחיקת לכת, שהרי "גם אילו ראינו ]את סמכות ערכאת הערעור[ במשקפיים 'לא ערעוריות' אלא כהפעלת שיקול דעת ראשוני, השכל הישר והפרקטיקה השיפוטית נותנים, כי שיקול דעת זה נבנה תוך שמובאות בחשבון החלטותיהן של הערכאות הקודמות והנמקותיהן, נדבך על גבי נדבך, שהן הן החומרים מהם מעצב בית המשפט הבא בגלגול שני

8 8 1914/05 חבאני )הללי( נ' אטבליסמנט ניהול חברה זרה )רע"א או שלישי את עמדתו" רשומה בישראל, פסקה ג' ) ((. מן העבר השני, בקשת רשות ערעור בהקשר דנא תופנה כלפי החלטה 'מסדר שני', אשר ניתנה לאחר מתן החלטה 'עיקרית' או פסק )רע"א ובכגון דא נוהגת גישה ליברלית יותר בכל הנוגע להענקת רשות ערעור דין, פסקאות מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, מסעודין נ' 4036/14 'בריא' סבורני כי חוסר הבהירות השורר כיום אינו על כל פנים, ) ((. למערכת, כפי שניתן ללמוד מפסיקות סותרות אשר ניתנו בסוגיות 'משיקות' לענייננו )לשאלת הסמכות, במצב שבו עודנה תלויה ועומדת בקשת עיכוב ביצוע לפני הערכאה הדיונית במועד הגשת הערעור, ראו: ע"א 8486/13 מצרי נ' יוסי פאר פנורמה פרויקטים )7844( בע"מ ) ( לעומת ע"ע )ארצי( אגוז המדבר בע"מ נ' דרורי, לשאלת אמות המידה אשר תפעיל הערכאה השלישית ) (; 18-9 פסקאות הנדרשת לתיק, בבחנה בקשת עיכוב ביצוע בגלגול שני, ראו: בע"מ 5132/12 פלונית נ' 3663/13 ה.י.ע.ם יזום והשקעות בע"מ נ' ג'י.אל.אי לעומת רע"א ) ( פלוני מרכז רוטשילד בע"מ, פסקה ח' ) ((. 20. סיכומו של דבר: קודם להגשת ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בעל דין לפנות אל הערכאה הדיונית בבקשות לעיכוב ביצוע ולמתן סעדים זמניים לתקופת הערעור. עשה כן, לא תישמענה השגותיו אלא במסגרת בקשת רשות ערעור. לעומת זאת, ככל שעתר לעיכוב ביצוע קצר-מועד או למתן סעדים ארעיים בלבד, לצורך הבאת בקשותיו לפני ערכאת הערעור, הרי שזו תידרש לטענותיו כבמסגרת של 'גלגול' ראשון. מכל מקום, הלה איננו חייב לפנות אל הערכאה הדיונית כלל, והחל ממועד הגשת ערעור או בקשת רשות לערער, ביכולתו להעלות את בקשותיו במישרין לפני ערכאת הערעור, אשר תפעיל סמכות 'מקורית' ושיקול דעת 'נקי'. 21. בנדון דידן, עתרה המבקשת לפני בית המשפט המחוזי כי יורה על עיכוב ביצוע תשלומם של סכומי כסף כאלו ואחרים, עד אשר יוכרע ערעורה בבית משפט זה. משכך, אין באפשרותה להשיג על קביעותיו אלא בגדרי בקשת רשות ערעור..22 אשר על כן, לחבר י לעשות. סבורני כי דין בקשת עיכוב הביצוע להימחק על הסף, וכך אציע השגותיהם של הצדדים על החלטתו של בית המשפט המחוזי תיבחנה במאוחד, במסגרת בקשותיהם ההדדיות למתן רשות ערעור.

9 9 בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ש ו פ ט צ' השופט זילברטל: 1. משניתן על ידי הערכאה הדיונית פסק דין בהליך אזרחי, יש והחייב על-פיו מעוניין שביצועו של פסק הדין יעוכב, שכן בדעתו להגיש ערעור. כל עוד לא הוגש ערעור )ולענייננו, "ערעור" - לרבות בקשת רשות ערעור(, הבקשה לעיכוב הביצוע צריכה להיות מוגשת לערכאה הדיונית. לימים ניתנת החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, אך מי מהצדדים אינו שבע רצון מתוצאתה של החלטה זו. בשלב זה כבר הוגש ערעור על פסק הדין. על פי הוראות תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד )להלן: התקנות(, כפי שתוקנה זה לא מכבר, לאחר הגשת הערעור בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, כמו גם בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור, מוגשת לערכאת הערעור. השאלה שבפנינו היא, האם, בנסיבות המתוארות לעיל, רשאי החייב על פי הפסק לפנות לערכאת הערעור בבקשה "מקורית" לעיכוב ביצוע )לאחר שבערכאה הדיונית לא קיבל את מלוא מבוקשו בקשר עם עיכוב הביצוע(; או שמא חובה עליו להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת הערכאה הדיונית, ואין לו דרך אחרת להביא את עתירתו לעניין עיכוב הביצוע בפני ערכאת הערעור. חברי השופט נ' סולברג סבור כי במצב הדברים הנ"ל יש להגיש בקשת רשות ערעור ולא בקשה "מקורית" לערכאת הערעור. אני מסכים עם התוצאה אליה הגיע חברי ומצאתי לנכון להוסיף מספר מילים. 2. לטעמי, אין להקל ראש במשמעותם של ההבדלים הקיימים בין הגשת בקשה "מקורית" לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור )לאחר שסוגיה זו כבר נדונה והוכרעה בערכאה הדיונית, כיוון שהבקשה הוגשה תחילה עוד בטרם שהוגש הערעור(, לבין הגשת בקשת רשות ערעור. הראשונה מוגשת ללא תשלום אגרה

10 1. וללא הפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב. השנייה, מחייבת תשלום אגרה והפקדת ערבון. בנוסף - היקף שיקול דעת בית המשפט שונה בשני ההליכים. בעוד שכאשר מדובר בבקשה "מקורית", שיקול דעתו של בית המשפט אינו מוגבל, הרי כשמדובר בהליך ערעורי ניתן משקל לשיקול הדעת של הערכאה דיונית ולעיתים נקבע כי גם אם ערכאת הערעור היתה מגיעה לתוצאה שונה, אין לקבל את הערעור כיוון שהערכאה הדיונית הגיעה לתוצאה אפשרית בגדרו של שיקול הדעת המסור לה. הנה כי כן, הבדלים אלה עשויים, לכאורה, לתמוך בתוצאה לפיה במצב הדברים הנדון יש לאפשר הגשת בקשת עיכוב ביצוע "מקורית" לערכאת הערעור גם אם קודם לכן ניתנה בסוגיה זו החלטה בערכאה הדיונית, כדי שלא לקפח את זכותו של המבקש לפנות בבקשה לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור לאחר הגשת הערעור, זכות שקבועה בתקנה 467 לתקנות. זאת ועוד, בעוד שבעת הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע לערכאה הדיונית עדיין לא הוגשה הודעת ערעור, הדיון בסוגית עיכוב הביצוע בערכאת הערעור מתנהל בהכרח לרקע הודעת הערעור שהוגשה בינתיים, כך שהאפשרות להעריך את סיכויי הערעור טובה יותר. לכאורה גם בכך יש כדי לתמוך באפשרות לפיה ראוי לאפשר בחינה "מקורית" חוזרת של הסוגיה לאחר הגשת הערעור וגם מטעם זה לכאורה יש מקום לאפשר הגשת בקשה "מקורית" לערכאת הערעור גם כאשר נושא עיכוב הביצוע כבר נדון בערכאה הדיונית )כאשר החלטתה אינה מספקת את מבקש עיכוב הביצוע(. לכך מצטרף השיקול שלפיו בידי ערכאת הערעור כלים טובים יותר, מעצם היותה ערכאת ערעור, להעריך את סיכויי הערעור לעומת הערכאה הדיונית אשר הוציאה תחת ידה את פסק הדין שמבקשים להשיג עליו ואשר, מן הסתם, סבורה כי הוא מגלם הכרעה ראויה. 3. על אף האמור לעיל סבורני כי יש להעדיף את התוצאה אליה הגיע חברי השופט סולברג, מטעמים הבאים: ראשית, האפשרות להגיש בקשה מקורית נוספת, הפעם לערכאת הערעור )לאחר הגשתו(, שמורה אך למבקש עיכוב הביצוע )הוא החייב על פי פסק הדין,

11 11 המערער על חיובו זה(. מאידך גיסא, במקום בו הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, במלואה או בחלקה, בערכאה הדיונית, והזוכה )המשיב בבקשה( מעונין להשיג על כך, פתוחה בפניו אך האפשרות של הגשת בקשת רשות ערעור, גם אם בינתיים הוגש ערעור. כדי לשמור על איזון בין בעלי הדין בסוגיה הנדונה, ולהשוות ביניהם, מבחינת אפשרויות הפעולה בערכאת הערעור, במצב בו ניתנה החלטה על- ידי הערכאה הדיונית, ראוי לקבוע כי אין לפנות לערכאת הערעור בבקשה "מקורית", גם אם בינתיים הוגש ערעור, ובחינת הסוגיה תיעשה על ידי ערכאת הערעור במסגרת הליך ערעורי. שנית, התוצאה האמורה מתיישבת עם העיקרון, עליו עמד חברי בפסקה 16 להחלטתו, לפיו אין מקום "לעקוף" החלטה שיפוטית תקפה, שניתנה על ידי הערכאה הדיונית בנושא המצוי בסמכותה, או להחליט בניגוד לאמור בה, מבלי שהדבר ייעשה בפרוצדורה ערעורית מקובלת. שלישית, וגם על כך עמד השופט סולברג, בידי מבקש עיכוב הביצוע היכולת למנוע מצב בו גם לאחר הגשת הערעור הוא לא יוכל להגיש בקשה "מקורית" לערכאת הערעור וייאלץ להגיש בקשת רשות ערעור, על חסרונותיה היחסיים המפורטים לעיל. זאת, שכן בידי המבקש להגביל מראש את הבקשה המוגשת על ידו לערכאה הדיונית ולבקש עיכוב ביצוע רק עד להגשת הערעור )בניגוד לבקשה לעיכוב ביצוע עד תום הליכי הערעור(. אכן, יש מצבים בהם נדרשת פניה מידית לעיכוב ביצוע, בטרם הושלמה הכנת הערעור, ואולם, במצבים כאלה, אם המבקש מעונין לשמור בידיו את האפשרות לפנות לאחר הגשת הערעור בבקשה "מקורית" לערכאת הערעור לגבי התקופה שמיום הגשת הערעור ועד לסיום הליכי הערעור )ונראה כי, ככלל, כך סביר לנהוג(, די אם יצמצם מראש את בקשת עיכוב הביצוע שהוא מגיש לערכאה הדיונית לפרק הזמן שעד להגשת הערעור. בכך יתאפשר למבקש עיכוב הביצוע למצות את זכויותיו בענין זה בערכאת הערעור בצורה מיטבית, כשעל תקופת הביניים עד להגשת הערעור תגשר החלטת הערכאה הדיונית.

12 12 כאמור, אני מצרף דעתי לדעתו של השופט סולברג. ש ו פ ט דנציגר: י' השופט אני מסכים. חברי השופט נ' סולברג היטיב לשקף בחוות דעתו את הדילמה התמידית שבפניה עומד בית המשפט בבואו להכריע בשאלות של סדר דין אזרחי )ושל סדרי דין בכלל(: מחד, השאיפה לקבוע כללים גמישים ולא דרקוניים, שיעניקו לכל בעל דין את יומו בבית המשפט ולבית המשפט כלים ראויים לנהל משפט הוגן וצודק; ומאידך, ההבנה כי מבחינה פרקטית "כללי המשחק" צריכים להיות ברורים ופשוטים ליישום ככל שניתן, תוך הצבת גבולות לבעלי הדין ולבית המשפט, באופן שמשקלל גם שיקולי יעילות ואת העומס הכבד שמוטל על בתי המשפט. חוות דעתו של חברי השופט נ' סולברג מאזנת היטב בין השיקולים השונים שעל הפרק, ונימוקיו והתוצאה אליה הגיע בסופו של דבר בסוגיה שבנדון מקובלים עלי. אני מצטרף גם להערותיו של חברי השופט צ' זילברטל. ש ו פ ט הוחלט כאמור בהחלטתו של השופט נעם סולברג. ניתנה היום, ל' בסיון התשע"ה ) (.

13 13 ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט עב _O04.doc העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. מרכז מידע, טל' ; אתר אינטרנט,