Microsoft Word doc

תמליל

1 א. ר. בפני כב' השופט בנימין יזרעאלי ' ב' ' ב' (קטין) ' ב' (קטין) נגד ט. תובעים נתבעים י' ב' פסק דין 0 מבוא:.... עניינו של פסק דין זה בשתי תביעות שנדונו בפניי בעניינם של הצדדים: הראשונה, תביעה למזונות אישה ולמזונות ילדים שהגישה התובעת (להלן: "התובעת/ האם") בשמה ובשם ילדיה כנגד הנתבע (להלן: "הנתבע /האב") (תמ"ש --). השנייה, תביעה רכושית שהגישה התובעת כנגד הנתבעים ו -, שהינם הורי הנתבע, (להלן: "הורי הנתבע") וכן כנגד הנתבע (המופיע כנתבע בתביעה זו). במסגרת תביעה זו עתרה התובעת לקבלת רבע מהמקרקעין שבבעלות הורי הנתבע, עליהם נבנה בית הצדדים, ולקבלת מחצית משווי הבית וההשבחות שביצעו הצדדים בביתם של הורי הנתבע (תמ"ש.(-0- במסגרת תביעה זו עתרה התובעת גם לאיזון כלל הזכויות של בני הזוג, אולם היות שהנתבע הקדים והגיש תביעה בנושא זה לבית הדין הרבני, נקבע כי הסמכות לדון ולהכריע בעניין נתונה לבית הדין הרבני. לשם הסדר ונוחות הקריאה, תחילה יוצג הרקע העובדתי המשותף לתביעות שבנידון, ולאחר מכן תובא ההתייחסות וההכרעה לגבי כל אחת משתי התביעות באופן נפרד. רקע עובדתי: התובעת והנתבע (להלן: "הצדדים/ בני הזוג") נישאו זה לזו כדמו"י ביום... מנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים: מתוך..

2 א. א', ילידת.. כיום כבת 0, ב. ט', ילידת..- כיום כבת, - כיום כבן. ג. ר', יליד בתחילת נישואיהם רכשו הצדדים דירה בת ארבעה חדרים ב **********. לאחר מכן, עברו להתגורר בדירה שכורה בת חדרים ואת דירתם ב******* העמידו לשכירות. לאור הצעת הורי הנתבע כי יגורו בצמוד אליהם, מכרו הצדדים את דירתם ב******** ובנו את ביתם בקרקע השייכת להורי הנתבע (להלן: "הבית") בצמידות לבית הורי הנתבע. במהלך שנת 00 עברו הצדדים וילדיהם להתגורר בבית שנבנה. הבית כולל קומת קרקע וכן קומה נוספת (להלן: "קומה א'") המכילה ארבעה חדרים, פינת טלוויזיה מקלחת ושירותים כפולים, אך טרם נבנו מדרגות המחברות בין הקומות, והיא איננה משמשת למגורים מאחר שטרם שולם היטל להשבחת הקרקע ולא ניתן היתר בנייה. במהלך הדיונים, לאור המתיחות והמחלוקות בין הצדדים, הוסכם כי התובעת תעזוב את הבית ותעבור להתגורר בדירה שכורה בחודש ינואר 0, על מנת שהצדדים יוכלו לסדר את הגט.התובעת קיבלה מהנתבעים סך של 00,000 על חשבון הפיצוי שייקבע כי מגיע לה. הצדדים התגרשו זה מזו ביום..... נעבור עתה לדון בכל אחת מהתביעות המפורטות לעיל ונתחיל דווקא בתביעה הרכושית. טענות הצדדים: 0 הצדדים חלוקים בשאלת הבעלות בזכויות בקרקע עליה נבנה הבית. בנוסף, ישנה מחלוקת באשר לאופי הפיצוי לו זכאית התובעת ולגובהו.. טענות התובעת: לטענת התובעת, מאז נישואיה לנתבע ביקשו הוריו שבני הזוג יבנו את ביתם על הקרקע הסמוכה לביתם, על מנת שיהיו קרובים אליהם ויוכלו לדאוג להם בעת זקנתם. בתוך כך התחייבו הורי הנתבע להעביר על שמם של הצדדים מחצית מן הקרקע, עליה ייבנה הבית. התובעת טוענת כי עוד לפני שלב תכנון הבית הבטיחו הורי הנתבע לערוך הסכם להעברת הקרקע לצדדים, ובפגישה עמם אף סימנו את הנקודה ממנה יתחילו הצדדים לבנות את ביתם. לאור הבטחה זו החלו הצדדים לקדם את הליכי תכנון ובניית הבית..0. מתוך

3 0 0 במהלך תכנון הבנייה עלה צורך בהכשרת חריגות בנייה בבית הורי הנתבע, וההוצאות שהוצאו לשם כך שולמו על-ידי אמה של התובעת כמימון ראשוני. לטענת התובעת, הורי הנתבע לא מימנו שום שלב במהלך הבנייה. עוד נטען כי כאשר הציגו בני הזוג בפני הורי הנתבע את תכניות האדריכל לבניית הבית התחרטו ההורים, וביקשו כי הבית יבנה באופן מופרד מביתם. אולם, לאחר שהוסבר להם כי הדבר נעשה על מנת לחסוך בעלויות הכספיות של בנייה נפרדת על הקרקע חזרו והסכימו הורי הנתבע לבניית הבית והתחייבו להעביר את הקרקע על שם בני הזוג. התובעת מציינת כי בשלב זה נפגשה אמה עם הורי הנתבע שהתחייבו כי יחתמו על הסכם להעברת הקרקע על שם בני הזוג. לטענת התובעת, בזמן הבנייה קיימו הצדדים שיחות רבות בעניין העברת הבעלות על הקרקע ואף נעשו פניות לעורכי דין, אך הורי הנתבע לא פעלו כמוסכם ו"גררו רגליים" בטיפול בנושא, בכל פעם באמתלה אחרת. לאחר סיום הבנייה, ולאחר שבני הזוג וילדיהם התגוררו במשך שנה וחצי בבית, הציגו הורי הנתבע בפני התובעת טיוטת הסכם לפיה הקרקע תועבר לנתבע בלבד, ובמקרה של גירושי בני הזוג תוחזר לתובעת מחצית מעלות הבנייה. לטענת התובעת, הנתבע לא הסכים לכך. לסיכום, התובעת טוענת כי הורי הנתבע הבטיחו והתחייבו לתת לבני הזוג במתנה את הקרקע עליה נבנה הבית. לאחר שהתובעת שינתה את מצבה לרעה חזרו בהם הורי הנתבע מהתחייבותם. על כן - לטענת התובעת - זכאית היא להירשם כבעלים משותפים עם הנתבעים על חלקתם בשיעור של / מהמקרקעין. אולם, היות ולאור הנסיבות מגורים משותפים לא היו אפשריים עותרת התובעת לקבלת מחצית משווי ההתעשרות שהתעשרו הורי הנתבע בזכותה: מחצית משווי הבית ושווי המקרקעין עליו הבית עומד, וכן מחצית מהרווח שנוצר להורי הנתבע מכך שהוכשרו חריגות הבנייה בביתם..... טענות הנתבעים: 0 לטענת הנתבעים הסכמת הורי הנתבע הייתה כי בני הזוג יוכלו להתגורר בבית אשר בנו ללא תשלום שכר דירה, תוך ידיעה כי מדובר בקרקע השייכת להורי הנתבע בלבד. לטענתם, מעולם לא הובטח לתובעת כי הקרקע תועבר על שם בני הזוג, לא הייתה מסוימות ולא גמירות דעת לעשות כן, ומדוברבטענות סרק שמעלה התובעת מבלי שתמכה אותן בראיות אובייקטיביות ממשיות. נטען כי רק לאחר שהושלמה קומה א' בבית והיה צורך בהכשרתה באמצעות תשלום היטלי בנייה, שאותם הסכימה אמה של התובעת לשלם אך רק בכפוף לכך שהקרקע תועבר על שם הצדדים - פנו הצדדים לעו"ד. טיוטת ההסכם היחידה שנוסחה קבעה בבירור כי הקרקע.. מתוך

4 תועבר לנתבע בלבד, ולתובעת לא יהיו זכויות בקרקע אלא תהא זכאית לפיצוי על חלקה בכספי הבנייה בלבד. זו הייתה כוונתם של הורי הנתבע ומעולם לא התכוונו לנהוג אחרת. לטענת הנתבעים טיוטת ההסכם לא נחתמה ולא עקב סירובו של הנתבע. רק עקב התנהגות התובעת ורצונה בגירושין.. לסיכום, לטענת הנתבעים מעולם לא הובטח לתובעת כי הזכויות בקרקע יועברו לבני הזוג. הנתבעים מסכימים כי יש להשיב לתובעת את והעלויות שנגרמו להורי הנתבע. הסכום שהושקע בבנייה, בניכוי ההוצאות.0 0 הנתבעים מוסיפים וטוענים כי הסכום שצוין בחוות הדעת של השמאי בגין עלות השיפורים וההשקעות בבית ההורים אינו משקף נכונה את העלויות.בנוסף טוענים הנתבעים כי עוד קודם הבנייה השביחו הורי הנתבע את שטחם. לטענת הורי הנתבע, גם מעט השיפוצים שנעשו בביתם שלהם במהלך בניית הבית של בני הזוג, שולמו על-ידם ממקורות שלהם. עוד טוענים הנתבעים כי בעקבות בניית הבית נגרם להם נזק כבד, מאחר שכיום הם נדרשים לשלם סך של כ- 0,000 לצורך הכשרת חריגות הבנייה שביצעו בני הזוג בעת בניית הבית, או לחילופין לשלם את עלות הריסת קומה א'... השתלשלות ההליך: 0 0 בדיון שנערך ביום.., ולאור הסכמת הצדדים, מונהשמאי על מנת שיעריך את שווי בית המגורים של הצדדים עם וללא הקרקע עליה הוא בנוי וכן את שווי עלות בניית הבית ועלות ההשקעות והשיפורים שנעשו בדירת הורי הנתבע ככל שהיו. בדיון שהתקיים ביום.. הושגה הסכמה לפיה הצדדים יתגרשו בבית הדין הרבני, וכי הנתבעים יפקידו בנאמנות בידי בא כוחם סך של 0,000 אשר יועבר במלואו עם סידור הגט, וכן יעבירו לידי התובעת סך של 0,000 נוספים בתוך שלושה חודשים. הוסכם כי הסכום הנ"ל (סה"כ ) 00,000 הינו על חשבון התביעה הרכושית שהגישה התובעת. ביום מתוך רואה חשבון מונה.. לשם מתן חוות דעת בעניין ההוצאות שהוציאו הצדדים לצורך בניית הבית ושיפוץ בית הורי הנתבע. בהתאם להסכמת הצדדים נקבע כי הנתבעים יישאו בעלות שכר הטרחה בשלב הראשון, ובסיום ההליך יכריע בית המשפט לעניין זה. יצוין עוד כי במהלך הדיונים שהתקיימו, נעשה ניסיון להוביל את הצדדים לפתרון המחלוקות בצורה מוסכמת ומהירה ולשביעות רצונם. בית המשפט אף הציע הצעות שונות, אך אלו נדחו על-ידי הצדדים. בנוסף, הצדדים הופנו לגישור אצל שני מגשרים שונים אך למרבה הצער הגישור לא צלח.....

5 ת, ת, ת, הראיות: לתמיכה בתביעתה הגישה התובעת תצהירים מטעמה ומטעם הוריה. תצהיר נוסף הוגש מטעם הגב' בירנבוים אך ב"כ התובעים ויתרה על תצהיר זה (ר' עמ' ש, ' לפרוטוקול). כמו כן, זימנה התובעת לחקירה את עו"ד ****, אשר ערך את טיוטת ההסכם ואת מר *** ****, שמאי מקרקעין שייעץ לצדדים בנוגע לבנייה. בנוסף, הגישה התובעת את המוצגים הבאים:.. טיוטת הסכם (סומן ת/ ) תרשים הבית ששורטט על ידי בני הזוג (סומן ת/ ). - - / ו-ת/ ). / - תמונות הבית, הקרקע והגדר (סומן ת/ / 0 פרוטוקול, גזר דין וכתב אישום שניתן נגד הנתבעים בבית המשפט לעניינים מקומיים בכפר סבא (סומן ת/ ). - הנתבעים הגישו תצהירים מטעמם וכן את תצהירה של הגב' ***** ****, אחות הנתבע. תצהיר הנתבעת, אמו של הנתבע, נמשך מהתיק מאחר והיא לא התייצבה לדיון ההוכחות שנקבע מפאת מצבה הבריאותי.. בנוסף, נת/ ). הציגו הנתבעים טבלת הוצאות שלטענתם נערכה על-ידי אמה של התובעת (סומן סיכומי הצדדים: 0 התובעת טוענת כי במסגרת ההוכחות, ומעדויות התובעת והוריה, הוכח כי הורי הנתבע הבטיחו באופן חד משמעי כי הקרקע תועבר לבעלות בני הזוג. לטענתה, אין לקבל את עדויות הנתבע והוריו מאחר והן אינן אמינות, מתחמקות ומלאות סתירות. לטענתה, לאור פסיקת בית המשפט יש לאכוף את זכותה בקרקע למרות היעדר מסמך כתוב מפאת ההגינות והצדק ומאחר ומדובר ביחסי משפחה. זאת ועוד, לטענת התובעת הוכחה טענתה כי הורי הנתבע לא הוציאו מכיסם כספים לשם בניית הבית וכן התברר כי המסמך שלכאורה מהווה אישור השתתפות בהוצאות אינו אלא מסמך המפרט תשלום חובות עבר של הורי הנתבע לעירייה. על כן, ומכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, טוענת התובעת כי על הנתבעים לשפות אותה במחצית הסכום שבני הזוג העשירו אותם. סכום זה שווה למחצית משווי הבית והקרקע, כפי שהוערכו על-ידי השמאי שמונה על-ידי בית המשפט, ולמחצית משווי ההשבחות שהשביחובני הזוג את ביתם של הורי הנתבע. סה"כ נתבע סכום של.,0,000 מתוך.0...

6 לטענתהתובעת, אין מקום להעדיף פיצוי על פי הוצאות הבנייה, התעשרות הנתבעים, הוא הרווח בו זכו שלא כדין. אלא יש לחשבו על פי. 0 0 לטענת הנתבעים בסיכומיהם הוכח בבירור כי הורי הנתבע לא הבטיחו לתובעת זכויות בקרקע עצמה. לכל היותר, ניתן ללמוד כי הצדדים שרטטו את גבולות הבנייה, אך אין בכך כדי ללמד על מתן הקרקע המסומנת כמתנה. זאת ועוד, התובעת לא הציגה מסמך כל המלמד על עסקה לפיה יועברו הזכויות לתובעת, אלא רק לנתבע בלבד. התובעת לא הוכיחה קיום של גמירות דעת או מסוימות מצד הורי הנתבע. אף לא הוכח כי להורי הנתבע היה רצון ברור וחד משמעי להעביר את זכויותיהם בקרקע לבני הזוג. על כן, אין מקום להחיל את פסיקת בית המשפט המייתרת את דרישת הכתב מפני ההגינות. הנתבעים טוענים כי יש להשיב לתובעת את השווי הכספי של חלקה בהשקעה, דהיינו סך של,00 בלבד, וזאת עבור מחצית משווי הבנייה של הבית החדש לא כולל קומה א', לאחר הפחתה של עלות בניית המחסן אשר שייך להורי הנתבע (סך של ). 0,000 עוד טוענים הנתבעים כי הערכת השמאי בנוגע לעלות השיפורים וההשקעות של בית הורי הנתבע, בסך, 0,000 איננה רלבנטית, שכן בשיפוץ הנוכחי לא הייתה תוספת שטח לבית הורי הנתבע, והשיפוצים שהיו לבית הורי הנתבע מומנו על-ידם. הנתבעים בסיכומיהם מתייחסים לחוות הדעת של רו"ח פרישקולניק וטוענים כי ככל שבית המשפט ימצא לנכון לפסוק לפי עלויות הבנייה בפועל, ראוי לפסוק לתובעת סך של, בלבד. עוד נטען כי יש לחייב את התובעת לשאת בעלות חוות הדעת, מאחר והוסכם כי בשלב ראשון בלבד ישאו הנתבעים בעלות חוות הדעת (פרוטוקול מיום..). מאחר והוכח בחוות הדעת כי טענות אמה של התובעת בדבר הוצאות בסך של,00,000 הופרכו, והוצאותיה לא עלו על סך של, 0,000 יש לפסוק כי התובעת תישא בעלות חוות הדעת. בסיכומי התשובה דחתה התובעת את טענת הנתבעים וביקשה להדגיש כי במקרה דנן מדובר על הבטחות שניתנו בתוך המשפחה, ומאחר ובני הזוג שילמו מכיסם באופן מלא את הבנייה, יש להחיל את הפסיקה אשר ריככה את דרישת הכתב עם השנים. בנוסף, דחתה התובעת את טענת הנתבעים כי יש לפסוק לה מחצית מעלויות הבנייה, ושבה וטענה כי יש לפסוק לה מחצית מהבית והקרקע, כולל השבחות בבית הורי הנתבע..... דיון והכרעה: 0 השאלות העיקריות העומדת להכרעה הינן האם הוכח ע"י התובעת כי ניתנה התחייבות ליתן במתנה את הזכויות בקרקע, וכן האם נסיבות המקרה הנדון מצדיקות ויתור על דרישת הכתב מפאת עקרון תום הלב וההגינות? מתוך.

7 המסגרת הנורמטיבית בחוק המקרקעין נקבע כי עסקה במקרקעין טעונה רישום, ועסקה שלא נגמרה ברישום הינה בגדר התחייבות לעשות עסקה (ס' לחוק המקרקעין תשכ"ט-, להלן: "חוק המקרקעין"). ס' לחוק המקרקעין קובע כי לשם התחייבות שכזו נדרש מסמך בכתב..0 בנוסף לחוק המקרקעין רלבנטיות בעניינו גם הוראות חוק המתנה הוראת ס' א( ( לפיה התחייבות ליתן מתנה טעונה מסמך בכתב. תשכ"ח-, ובפרט במקרה שבפנינו נדונה שאלת התחייבות הורי הנתבע להעביר את הקרקע עליה נבנה הבית על שמם של בני הזוג. על התחייבות מסוג זה חלות הן הוראות חוק המקרקעין והן הוראות חוק המתנה, ולמעשה ישנה דרישת כתב כפולה (ר' ע"א / יעקובי נ' יעקובי פ"ד מט( ).(0, התובעת מבקשת להסתמך על הלכת בית המשפט כפי שנפסקה בע"א / קלמר נ' גיא, פ"ד נ( ) (להלן: "הלכת קלמר"), לפיה ניתן להתגבר על דרישת הכתב הקבועה בחוק המקרקעין וניתן להשלים פרטים שהוסכמו בעל-פה בהתייחס למסמך החסר פרטים מהותיים, וזאת כאשר זועקת "זעקת ההגינות" והוכח חוסר תום לב. מאז נפסקה הלכת קלמר על-ידי כב' הנשיא ברק נסמכו עליה פסקי דין בפרשות שונות. בחלק מן המקרים שנדונו נתקבלה ההלכה ונשתרשה, ובחלקם נקבע כי נסיבות המקרה אינן כאלה המקיימות את החריג המצדיק את יישומה של ההלכה. כך למשל, בע"א /0 לילי שם טוב נ' כדורי פרץ (פורסם בנבו, ניתן ביום..) נקבע כי בנסיבות אותו המקרה, ומאחר שהמוכרת נהגה בחוסר תום לב משמעותי והקונה נהג בבית מנהג בעלים יש להעמיד את העסקה בחזקתה על אף שלא מתקיימת דרישת הכתב. גם בתמ"ש (י-ם) 0/0 ד.י. נ' י.י. (פורסם בנבו, ניתן ביום 0..0) נקבע כי ניתן להחיל את החריג שנקבע בהלכת קלמר - לפיו יש לתת לעקרון תום הלב לגבור על דרישת הכתב - גם על התחייבות ליתן מתנה. באותן נסיבות הוכח כי ההורים התחייבו לתת את הבית לבני הזוג: הזוג השלים את בניית הבית, נהג בבית מנהג בעלים למעלה מ- שנה ושילם את חלקו היחסי בדמי החכירה למנהל. בנוסף, באותו מקרה ראה ביהמ"ש בהסכם שכירות של הבית לצדדי ג', ובו הופיע שם בני הזוג כמשכירי הבית, כמשלים את דרישת הכתב. כאמור, אל מול הפסיקה שאיששה את הלכת קלמר ועשתה בה שימוש, קיימת פסיקה לפיה אין על בית המשפט להסתמך על הלכת קלמר אלא במקרים מיוחדים וחריגים בלבד (ר' /00 לוין נ' שולר פ"ד נז( ) 0, (ניתן ביום..0); ע"א /00 עלריג נכסים () בע"מ נ' ברנדר פ"ד נז( ) (ניתן ביום 0..0) מתוך

8 א( ה( בע"א / משה שמיר ז"ל נ' דולב שמיר (פורסם בנבו, ניתן ביום..), ביהמ"ש אימתי ביהמ"ש יטה לפסוק על פי הלכת קלמר ואימתי לא: פירט "אכן, בפסיקה הייתה נכונות, במקרים מסוימים, ליתן תוקף להתחייבויות להקנות זכות במקרקעין גם כאשר אלה לא הועלו עלי כתב. על-פי גישה זו, ניתן ב"מקרים מיוחדים ויוצאי דופן", אשר "...עולה מהם 'זעקת ההגינות' המצדיקה סטייה מעקרון הכתב", לעשות שימוש ב"...עקרון תום הלב כדי להתגבר על עקרון הכתב" (דברי הנשיא ברק בע"א / קלמר נ' גיא [], בעמ' ). המדובר בעיקר במקרים של הסתמכות של הצד המבקש קיום, או של אשם מצדו של הצד המבקש להתנער מן ההסדר שלא קיבל ביטוי כתוב (שם). לגבי אלה, אין בפנינו תשתית עובדתית המאפשרת להחיל את החריג האמור. מן הממצאים העובדתיים שבפנינו, לא עולה תמונה ברורה הן לעניין הסתמכותה של המשיבה, והן לעניין אשמם של המערערים. בנסיבות אלה, איני סבור כי גם על-פי שיטה זו, אשר אין צורך לנקוט לגביה עמדה במקרה שבפנינו, יש מקום לקבוע כי בענייננו גובר עקרון תום- הלב על דרישת הכתב שבחוק המקרקעין." (ההדגשות הוספו, ב.י., שם, עמ' 0). ברע"א /0 חיים עיני נ' טלי סידי (פורסם בנבו, ניתן ביום..0) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור וחזר על התנאים הנדרשים כדי שביהמ"ש יקבע כי יש ליישם את הלכת קלמר. כך, נפסק כי כאשר לא הוכח באופן ברור וחד משמעי חוסר תום לב מצד נותן המתנה, ובהיעדר מסמך בכתב המעיד על התחייבות לתת מתנה, לא הורם הנטל להתגבר על טענת בעלות המבוססת על רישום. וכדברי כב' השופט רובינשטיין: "אל נשכח, כי קביעתו הבסיסית של המחוקק בסעיף לחוק המקרקעין בדבר דרישת הכתב ("התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב") בעינה עומדת, וגם אם חל בה ריכוך, ואף אם נניח כי הריכוך יחול גם על סעיף ( לחוק המתנה ("התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב"), עדיין תלוי הדבר בנסיבות כל מקרה. כדי שתתקיים "דרישת כתב מרוככת" יש צורך במסכת ראיות "תחליפית" משמעותית ומוצקת (ראו ראבילו, 0)." דגשה הוספה, ב.י., שם ס' ).. מתוך

9 ת" לצורך המחשה, בעקבות פסיקה זו של בית המשפט העליון, פסק בית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש (ראשל"צ) --0 צ. נ' צ. (פורסם בנבו, ניתן ביום..) כי אין להחיל את הלכת קלמר בנסיבות אותו מקרה ספציפי. שם, קבעה כב' השופטת בן שחר כי לא הוכח כי הבעל ויתר על זכויותיו בדירה המשותפת מאחר שהאישה לא הציגה מסמך בכתב אלא הסתמכה על דברים שנאמרו לה בעל-פה. לאור כללי הפסיקה כפי שפורטו לעיל, יש לבחון את נסיבות המקרה שבפנינו על מנת להכריע האם יש מקום להחיל את הלכת קלמר, והאם לאור עיקרון ההגינות ותום הלב יש מקום לוותר על דרישת הכתב הנדרשת לפי חוק המקרקעין וחוק המתנה..0. מן הכלל אל הפרט: לאור שלל העדויות שהובאו בפניי בתיק זה, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות בגינן יש לסטות מעקרון דרישת הכתב לשם ההגינות. סבורני כי התובעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה כי הורי הנתבע התכוונו והתחייבו להעניק לבני הזוג את הקרקע עליה נבנה הבית במתנה. כמו כן, לא הוצגה תשתית עובדתית משמעותית ומוצקת, כפי שנדרש בפסיקה, שתצדיק את החלת החריג שנקבע בהלכת קלמר. אפרט להלן טעמיי בהרחבה. במקרה בו עסקינן התובעת לא הצליחה להוכיח תשתית ראייתית ברורה וחד משמעית ממנה ניתן ללמוד על כוונתם של הורי הנתבע להעניק את הקרקע במתנה לבני הזוג. אמנם, התובעת והוריה בעדותם טענו כי ניתנה התחייבות שכזו בעל פה (ר' עדות התובעת בעמ' 0, שורות -, עמ' שורות -, עדות אמה של התובעת בעמ' 0- לפרוטוקול, ועדות אביה בעמ', ש' - לפרוטוקול), אך גרסתם בעניין זה לא הייתה משכנעת בעיניי. למותר לציין כי התובעת וכן הוריה הינם בעלי אינטרס ברור בתביעה וגם מטעם זה יש לשקול את עדותם בהתאם, הוא הדין אמנם גם לגבי עדויות הנתבעים, אלא שהנטל רובץ כמובן לפתחה של התובעת. יתרה מזו, עדותה של התובעת וכן עדויות הוריה בעניין זה לא היו משכנעות די הצורך ונראה כי מדובר בגרסה שנתגבשה לאחר מעשה ולצורך ההליך המשפטי תוך פירוש העובדות בדיעבד באופן שיתאים לגרסת התובעת ולאינטרס שלה בתביעה. יצוין כי גם לפי גרסת התובעת אין זה ברור האם דובר על מתן רשות להתגורר בבית שבנו בני הזוג על הקרקע של ההורים או האם דובר על מתן זכויות קנייניות בקרקע עצמה. כך, העידה התובעת:. דובר שיתנו לנו במתנה את הבית, סימנו את הקרקע היכן תתחיל הבנייה. הוריו חזרו מהם מהבטחתם שראו את תוכניות הבנייה ויצאנו..... מתוך

10 ר( איתם פיזית החוצה. הם אמרו שלא לזה התכוונו. זה היה עם תחילת הבנייה.. הסימון בקרקע היה אחרי שקיבלנו תוכניות, בפגישה הראשונה הובטחה הקרקע. אחרי זה שבאנו עם התוכניות ההורים שלו חזרו בהם ואז סימנו את השטח. ש. בפגישה הראשונה הובטחה חצי מהקרקע? ת. כן." ' עדות התובעת בעמ' 0, שורות -, עמ' שורות -) התובעת לא הוכיחה באופן משכנע וחד משמעי כי הובטחו לבני הזוג זכויות בקרקע. כך למשל, התובעת והוריה חזרו וטענו כי הורי הנתבע סימנו בקרקע את המיקום בו יבנה הבית של בני הזוג, וניסו ללמוד מעובדה זו כי הייתה כוונה להקנות זכויות לבני הזוג בקרקע עצמה. אלא שאין זה פירוש הכרחי, ואף לא מתקבל, לאותה עובדה שכן התרשמותי הינה כי סימון הקרקע היה אך ורק כדי ללמד על המיקום בו יבנה הבית, ולא ניתן ללמוד מעובדה זו כשלעצמה על כוונה להקנות לבני הזוג זכויות בקרקע. הלכה היא כי בבחינת הנסיבות כאשר נטענת טענה להתחייבות ליתן מתנה, יש לתת משקל מכריע להצהרת הרצון של המתחייב על פני כוונתו של הצד השני (ר' ע"א /0 כהן נ' עיזבון המנוחה כתון ז"ל (פורסם בנבו, ניתן ב-..0 ) (להלן: "פרשת כתון"), עוד נקבע בפסק הדין: "...אלא שבחוזה מתנה יש להכיר בציפיותיו של מקבל המתנה כלגיטימיות רק כאשר הנסיבות והתנהגות הצדדים מצביעות בצורה ברורה וחד משמעית על כוונתו של המעניק להתקשר בחוזה" (ע"א 0/ בראשי נ' בראשי, פ"ד נ"ב (), ); ראו גם א' ברק פרשנות במשפט- פרשנות החוזה (תשס"א), עמ' -). ". (ההדגשות הוספו, ב.י., פרשת כתון, עמ' 0) בעדותם, הכחישו אבי הנתבע והנתבע בעצמו את הטענה שניתנה התחייבות ליתן את הקרקע במתנה, וטענו כי כל שהובטח היה הזכות לבנות את הבית על הקרקע. כך, אביו של הנתבע סיפר לביהמ"ש כי הסכים שהנתבע יבנה, אך לא הסכים לתת לו קרקע (ר' עמ' ש, ' ). בנוסף, הוא הסכים שבני הזוג יבנו דירה על הקרקע שלו מבלי לשלם שכירות, לדבריו "זו דירה שלהם. הם לא צריכים לשלם שכ"ד" (ר' עמ' ש, ' -). מהעדויות שנשמעו עלתה תמונה לפיה בתקופה שקדמה לבניית הבית וכן במהלך בנייתו היו דיבורים שונים בין הצדדים, אך ככל הנראה לא היה ברור לאף אחד מהצדדים מהות הזכויות שיינתנו לבני הזוג, בוודאי לא בצורה משפטית ומחייבת. בנוסף, גם אם היו... 0 מתוך

11 ר( דיבורים שונים וכוונות שונות, הרי שברור כי לא נחתם מסמך מחייב ולא ניתן ביטוי לגמירות דעת כלשהי של הצדדים בעניין מהות הזכויות שיינתנו לבני הזוג. כיום, ובדיעבד, מנסה כל צד לתאר את העובדות ולתת להם את הנופך שיתאימו לגרסתו ולרצונותיו. מעדותו של אבי הנתבע התרשמתי כי כוונתו הסובייקטיבית הייתה להעניק במתנה לבני הזוג את הזכות לבנות ולהתגורר בבית שבנו על הקרקע שבבעלותו, וזו בלבד. התובעת טוענת כי הסתמכה על ההתחייבות לקבל את הקרקע במתנה, אולם אין זה מוצדק להגן על אינטרס ההסתמכות שלה, ככל שהיה כזה, מאחר והמצג האובייקטיבי של אביו של הנתבע לא היה ברור וחד משמעיבכל הנוגע לקבלת הזכויות בקרקע (ר' פרשת כתון, עמ' 0). גם מהעדויות של העדים החיצוניים לא הוכחה כוונה ברורה וחד משמעית של הורי הנתבע להעניק את הזכויות בקרקע לבני הזוג. עוה"ד קורץ בעדותו העיד כי בטיוטת ההסכם שערך לא ניתנה התייחסות להעברת הבעלות לתובעת אלא לנתבע בלבד (ר' עמ' ש, ' -). מעדות זו ניתן ללמוד כי אף כאשר דובר על מתן הזכות בקרקע במתנה, שקלו הורי הנתבע להעניקה לבנם בלבד. גם מעדותו של השמאי משה פרחי התרשמתי כי לא דובר על מתן זכויות בקרקע לבני הזוג. בעדותו העיד השמאי על הפגישה שערך עם בני הזוג והצהיר כי למיטב זכרונו "הכוונה הייתה שהבית הזה יהיה שייך לזוג הצעיר וההמלצה שלי הייתה שיבנה כבית אחד וברור שבמצב כזה זה רשום על שם ההורים של הנתבע." ' עמ' ש, ' -). לדבריו הפנה את הצדדים לעו"ד על מנת שזה יטפל בפן המשפטי בשאלה "אם זה יירשם על שם הזוג הצעיר וכיצד ומתי זה יירשם" (שם). לא ניתן ללמוד מעדותו של השמאי פרחי דבר לעניין טיב הזכויות שהיה בכוונת הורי הנתבע להעניק לבני הזוג. ניכר היה מעדותו כי נוכח העובדה שמדובר בסוגיה משפטית הרי שהוא לא התערב בעניין והפנה את הצדדים לעורך דין. ממילא, איני סבור כי עדותו הינה משמעותית ובוודאי שאין בה כדי לסייע לתובעת. לסיכום, מהעדויות שנשמעו עלתה תמונה לפיה הורי הנתבע לא התכוונו להעניק לבני הזוג את הזכויות בקרקע ואף לא הציגו מצג ברור ממנו ניתן ללמוד אחרת. על כן, אינני מקבל את טענת התובעת כי מדובר בהתחייבות לתת מתנה. יתרה מזאת, התובעת לא תמכה את טענותיה בתשתית עובדתית המאפשרת להחיל את החריג שנקבע בהלכת קלמר. להפך, נראה לאור הנסיבות והתנהגות הצדדים כי אין מדובר במקרה מיוחד המצדיק את העדפת עקרון תום הלב על פני דרישת הכתב. כאמור, בני הזוג בנו את ביתם על קרקע הורי הנתבע, ובשנת 00 עברו להתגורר בבית. בסך הכל התגוררו בו למשך כשנתיים, כאשר כבר בחודש ינואר 0 הגישה התובעת את התביעה הרכושית ובינואר 0 עברה התובעת להתגורר בדירה בשכירות מתוך

12 0 0 0 במהלך הבנייה ולאחריה המשיכו הורי הנתבע לפעול כבעלי הקרקע. במהלך הבנייה חתמו הורי הנתבע על המסמכים הנדרשים לשם קבלת אישורי בנייה, וכאשר נעשו חריגות בנייה הורי הנתבע והנתבע בעצמו הם אלו שנתבעו בבית המשפט לעניינים מקומיים כבעלי הקרקע, ולא התובעת, ונפסק כי הם יישאו בקנס. בגיליון גביית העדות בתביעה הנ"ל ציין הנתבע: "ההורים שלי הם בעלי הנכס, בן צור חיים ושרה ואני ואשתי מתגוררים בנכס". הנתבע לא טען כי הקרקע בבעלות בני הזוג, אלא רק כי הם מתגוררים בבית. בנוסף, במהלך הבנייה ואף לאחר מכן המשיכו הורי הנתבע ושילמו את הוצאות החשמל, המים והארנונה עבור הקרקע כולה (מלבד תשלום של,000 ששולם ע"י התובעת). אמנם בני הזוג שילמו את היטלי הבנייה עבור בניית הבית, אך סבורני כי תשלום זה נעשה במסגרת ההסכמה כי בני הזוג יבנו את הבית, יישאו בעלויות הכרוכות בכך ויהיו רשאים להתגורר בו, ועל כן הם צריכים לשאת בעלויות אלו. תמיכה נוספת לכך שהורי הנתבע לא התכוונו להעביר את הזכויות בקרקע במתנה לבני הזוגיש לראות בטיוטת ההסכם (ת/ ) שנוסחה בסופו של דבר על-ידי עוה"ד קורץ. ההתייחסות בטיוטה זו אודות הזכויות בקרקע הינה כי הורי הנתבע יעבירו את הזכויות בקרקע לנתבע בלבד, וכי במקרה של גירושי בני הזוג יהיו ההורים ערבים לכך שהנתבע יחזיר לתובעת מחצית מעלויות בניית הבית כערכם ביום הגירושין. למעשה, התובעת לא הציגה בפני בית המשפט מסמך כלשהו המלמד על רצון הורי הנתבע להעניק לה את הזכויות בקרקע. זאת ועוד, מן הממצאים שהוצגו בפניי לא הוכח בבירור כי התובעת הסתמכה על קבלת הזכויות בקרקע. אפילו בעדותה שלה אמרה כי "דובר שייתנו לנו במתנה את הבית, סימנו את הקרקע היכן תתחיל הבנייה של הבית" (ר' עמ' 0 ש, ' -). התובעת טוענת כי טרם החלו בבנייה ואף במהלכה פנתה מספר פעמים להורי הנתבע על מנת להסדיר בהסכם את הזכויות שניתנו לבני הזוג ולטענתה הורי הנתבע "גררו רגליים" ועיכבו עניין זה. גרסה זו הינה תמוהה ובעייתית שכן אין ספק כי התובעת, ובפרט אמה אשר הייתה מעורבת בהליך הבנייה, היו אמורות לדעת כי ראוי להסדיר את הזכויות בכתב כך שלא תתעורר שאלה בעניין זה. מן העדויות עלה כי הדרישהלהעברת הבעלות בזכויותבקרקע לשני בני הזוג הועלתהלראשונה בצורה ברורה מצד התובעת רק לאחר שנדרש תשלום עבור היתר בנייה לקומה השנייה. בשלב זה, ולאור התנאי שהציגה אם התובעת, עלה הצורך לערוך הסכם להעברת הזכות בקרקע. גם אז - הורי הנתבע ככל הנראה שקלו להעביר את הזכויות בקרקע לבעלות בנם בלבד, ולא לבעלותה של התובעת מתוך

13 איני סבור כי ניתן לומר שהורי הנתבע התנהגו בחוסר תום לב, וסבורני כי אין להאשימם על "התנערות" מהתחייבות אשר כפי שהתרשמתי - לא ניתנה באופן ברור וחד משמעי מעולם. בכל הקשור להסתמכות התובעת לטעמי יש לקבל את הציפייה הלגיטימית שנוצרה לתובעת, אך רק בנוגע לקבלת פירות השקעתה בבית ולא בנוגע לקבלת זכויות בקרקע, שכאמור, לא הובטחה לה. לסיכום, נסיבות המקרה אינן מצדיקות חריגה מעקרון הכתב הנדרש בחוק המקרקעין ובחוק המתנה, בהיעדר תשתית ראייתית ברורה וחד משמעית ובהיעדר מסמך בכתב להתחייבות לתת מתנה. על כן, התובעת אין מקום לקבוע כי התובעת זכאית לקבל חלק מהזכויות במקרקעין אשר בבעלות הורי הנתבע, ותביעתה בעניין זה נדחית פיצוי התובעת: 0 0 כאמור, שבבעלותם. אין חולק כי הורי הנתבע אולם, נתנו מתוך לבני הזוג רשות לבנות את ביתם על הקרקע הצדדים חלוקים בעניין אופיו של הפיצוי המגיע לתובעת עבור השקעותיה בבנייה על קרקע הורי הנתבע, וכן נחלקים הם בדעותיהם בעניין אופן חישוב הסכום וגובהו. טענות הצדדים הובאו באריכות לעיל. בקצרה, אציין כי מחד, התובעת טוענת כי יש לשלם לה מחצית משווי הבית שנבנה, בערכו היום, וכן מחצית משווי הקרקע. בנוסף, לטענתה, יש לשלם לה מחצית משווי השבחת ביתם של הורי הנתבע. מאידך, הנתבעים טוענים כי יש להשיב לתובעת רק את חלקה בהשקעה בבניית הבית, בין אם על פי הערכת השמאי ובין אם על פי חוו"ד רו"ח אשר בחן את ההוצאות שהוציאו בפועל. ראוי לציין כי במהלך הדיונים שבפניי הוקדש זמן רב לבחינת גובה ההוצאות שהוצאו לשם בניית הבית. לשם כך מונה שמאי שהעריך את העלויות, ואף מונה רו"ח אשר בחן את ההוצאות בפועל. נתונים אלו נאספו על מנת לסייע לצדדים לגבש הסכמה כוללת ולייתר את הצורך במתן פסק הדין. עוד יצוין כי שני הצדדים לא ביקשו לזמן את השמאי פיש ואת רואה החשבוןפרישקולניק, מתוך שכך חזקה כי האמור בחוות הדעת מוסכם עליהם. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולאור החקיקה והפסיקה בנושא, סבורני כי יש להעניק לתובעת פיצוי בגובה מחצית מהסכום בו התעשרו הורי הנתבע בזכות הבנייה בשטחם. ס' לחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט- מורה כי אדם שהתעשר שלא על פי זכות שבדין חייב להשיב את הזכייה למזכה, ובמידה והשבה בעין אינה אפשרית - עליו להשיב למזכה את שוויה של הזכייה. במקרה בו עסקינן שניים הם המזכים ושניים הם הזוכים. התובעת והנתבע זיכו את הורי הנתבע בכך שהשביחו את הקרקע שבבעלותם, ולאור הוראת חוק המקרקעין - לפיה כל......

14 0 0 0 הבנוי על המקרקעין שייך לבעלי המקרקעין- הורי הנתבע זכו גם בבית. בנוסף, יש להידרש לטענות הצדדים בנוגע להשבחת ביתם של הורי הנתבע - האם גם בכך התעשרו הורי הנתבע ואם כן, באיזו מידה. מקרה דומה בנסיבותיו למקרה שבנדון, הובא בפני בית המשפט העליון (ר' ע"א 0/ עלי ג'ברין נ' אסעד ג'ברין פ"ד מז( ) ; להלן: "להלן: פרשת ג'ברין"). באותו מקרה, בני זוג בנו בית על חלקת אביו של הבעל. האישה עתרה לקבלת חלקה בהתעשרות אביו של הבעל. ביהמ"ש העליון קיבל את טענת האישה וקבע: "אמת הדבר, האב הוא הבעלים (הקנייני) של הבית. עם זאת, הבית נבנה מכספי הבעל והאישה וממאמציהם, והאב התעשר על חשבונם של הבעל ושל האישה. הבעלות (כדין) של האב בבית אינה מונעת את זכותה של האישה - כדי חלקה שלה בהתעשרות - כלפיו מכוח דיני ההתעשרות שלא כדין." בפרשת ג'ברין דן כב' השופט ברק בסוגים השונים של הסדרי ההשבה בין הבעלים לבין המטיב. לשיטת כב' השופט ברק, בהיעדר חוזה יש לפעול על פי הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, ולקבוע כי השבת הזכייה תיעשה בעין או במידה וזו לא אפשרית או לא סבירה על בעל המקרקעין לשלם את שווי הזכייה (שם, עמ' ). אם כן, גם בנסיבות המקרה דנן על הורי הנתבע להשיב לתובעת מחצית משווי הזכייה בה התעשרו. הצדדים הסכימוכי ההשבה תיעשה בסכום כספי ולא בהשבה בעין. על כן, יש לברר מה שווי ההתעשרות, אשר למחציתו זכאית התובעת. ס' לחוק עשיית עושר ולא במשפט קובע כי הזוכה "חייב להחזיר למזכה את הזכייה". פרופ' דניאל פרידמן בספרו דיני עשיית עושר ולא במשפט (כרך א', תשנ"ח) בעמ' -, מציג כיצד נבחן שווי הזכייה: המבחן העיקרי לבחינת שווי הזכייה הינו מבחן "גידול ערך הרכוש". לפי מבחן זה על מנת לחשב את שווי ההתעשרות יש לבחון את שווי הרכוש לאחר מעשי המזכה, ולהפחית ממנו את שווי הרכוש טרם נעשתה פעולת הזיכוי. סכום זה מהווה את שווי הזכייה בפועל. מבחן נוסף הינו מבחן השווי שניתן על-ידי המזכה. מבחן זה לוקח בחשבון את הסכום שהשקיע המזכה, ללא חשיבות להתעשרות שנותרה בידי הזוכה. על כן, לכאורה ניתן לראותו כמבחן הבוחן את הנזק שנגרם למזכה, ולא את ההתעשרות שזכה בה הזוכה. במבחן זה נעשה שימוש במקרים בהם טרם התממש גידול בערך הרכוש של הזוכה, ויש צורך להעריך את התעשרותו בדרך אחרת מתוך

15 0 0 0 כב' השופט ברק בפסק הדין בעניין ג'ברין הציג את שתי החלופות המוצגות לעיל. לדבריו: "האב עשוי להתחייב בהשבת הוצאות (הריאליות) של ההשבחה. אפשרות אחרת הינה כי האב יתחייב בעליית ערך המקרקעין בגין ההשבחה. הראשונה ולא לפנינו." סוגיה זו של ערך ההשבחה לא נדונה כלל, לא בערכאה ביהמ"ש לא קבע מסמרות בעניין והחזיר את הסוגיה לבירור בביהמ"ש המחוזי. פסק הדין של בית המשפט המחוזי לא פורסם. במקרה שבנדון ראוי לדעתי לקבוע כי שווי הזכייה בכל הנוגע לקומת הקרקע בבית, ולהשבחות בבית הורי הנתבע, יקבע לפי מבחן "גידול הרכוש", מאחר שהשקעות בני הזוג בקומת הקרקע בבית, וכן בביתם של הורי הנתבע הביאו לגידול בערך הרכוש באופן ממשי אשר ניתן להערכה. יחד עם זאת, בכל הנוגע לקומה השנייה שבנייתה לא הושלמה ושעל מנת להכשירה נדרשים תשלומים נוספים, ראוי לקבוע כי שווי הזכייה יעשה לפי שווי עלות הבנייה, מאחר שטרם התממש הגידול ברכוש במקרה זה. להלן נדון בשווי הזכייה בגין הבית ובגין השיפוצים שנעשו בבית הורי הנתבע ובקרקע, לאור טענות הצדדים והעדויות שהובאו בפניי. בחוות הדעת של השמאי פיש, שמונה על ידי בית המשפט, העריך השמאי את שווי הבית, ללא קומה א'וללא ערך הקרקע בסך של. 0,000 כאמור, הצדדים לא ביקשו לחקור את השמאי ואף לא שלחו לו שאלות הבהרה, על כן מוחזקים הם כמסכימים להערכה זו. סך זה הינו סך "שווי הזכייה" שזכו בו הורי הנתבע כתוצאה מבניית הבית על ידי בני הזוג על המקרקעין שבבעלותם, והתובעת זכאית למחצית מסך זה, דהיינו לסך של. 0,000 בנוסף, על הורי הנתבע להשיב לתובעת מחצית מעלות הוצאות הבנייה של קומה א'. לפי חוות דעת השמאי סך הוצאות הבנייה עומד על 0,000 (ההפרש בין עלות בניית הבית עם בנייה בקומה א'-,0,000 לבין עלות בניית הבית ללא קומה א'- מסכום זה הוא.,000 0,000). מחצית לסיכום, בהתבסס על הראיות שהובאו בפניי ועל חוות דעתו של השמאי, אני פוסק כי על הנתבעים להשיב לתובעת סך של 0,000 על חלקה בהתעשרות הורי הנתבע כתוצאה מבנייה הבית הבית:.... מתוך

16 השיפוצים שנעשו בבית הורי הנתבע ובקרקע 0 התובעת טענה כי היא זכאית לשווי ההשבחות כפי שהוערכו על-ידי השמאי בגין השיפוצים בבית הורי הנתבע בסך של. 0,000 לטענת הנתבעים, השמאי טעה ברכיב זה מאחר ובשיפוץ הנוכחי לא הייתה כל תוספת שטח לבית ההורים. השיפוץ בבית ההורים נעשה לפני הבנייה של בני הזוג. עוד נטען כי שיפוצים שנעשו בבית ההורים במסגרת בניית הבית על-ידי בני הזוג שולמו גם הם על-ידי הורי הנתבע. הנתבעים לא ביקשו את חקירת השמאי, ואף לא פנו אליו בשאלות הבהרה בנוגע לטענותיהם באשר לתוספת השטח שחושבה בטעות. בנוסף, לא צירפו כל ראיה לתמיכה בטענות אלו. יתרה מזו, רואה החשבון בחוות דעתו ציין כי המסמך עליו ביקשו הנתבעים להסתמך איננו אלא אישור על תשלום חובות עבר של הורי הנתבע. בנוסף, אביו של הנתבע טען כי השיפוצים בביתו במהלך הבנייה של בני הזוג נעשו על-ידי קבלן שהיה חייב כספים לאביו של הנתבע במסגרת העסק שבבעלותו (קיוסק) אך טענה זו לא הוכחה, כאשר ניתן היה להוכיחהבין באמצעות זימון הקבלן אשר היה בעל חוב בקיוסק ובין באמצעות הצגת קבלות או מסמכים אחרים. בהיעדר תמיכה ראייתית לטענה זו של הנתבעים היא נדחית. השמאי העריך את שווי ההשבחות שנעשו על-ידי בני הזוג בסך של. 0, ,,000 - על כן, התובעת זכאית להשבת מחצית מהסך הנ"ל, השבחות הקרקע ובית הורי הנתבע. דהיינו סך של בגין.0 המחסן לטענת הנתבעים כאשר השמאי העריך את הבית הוא כלל בהערכתו חדר שיועד להיות המחסן של הורי הנתבע, כתחליף למחסן שהרסו התובעים בעת שבנו את הבית החדש. על כן, טענו כי יש להפחית משווי ההתעשרות סך של. 0,000 התובעת לא הכחישה כי הצדדים הרסו מחסן שהיה בנוי ללא היתר בשטח הורי הנתבע. יחד עם זאת, לא הובאה כל ראיה לכך שהחדר שיועד להיות המחסן של הורי הנתבע שווה ערך ל. 0,000 לאור זאת, ותוך התחשבות בכך שבני הזוג הרסו את המחסן הישן מאחר ולא ניתנו לו היתרי בנייה, וגם הריסת המחסן הייתה כרוכה בעלות כספית, ומכיוון שהחדר שיועד מתוך

17 למחסן החדש עולה בערכו על המחסן הישן, אני פוסק על דרך האומדנא כי יש להפחית משווי ההתעשרות סך של. 0,000 סכום זה, המתחלק בשניים עומד על סך של.,000 סיכום ביניים 0 0 לאור כל האמור לעיל, הנתבעים ו- מחויבים בתשלום לתובעת סך של.,000 מסך זה יש להפחית סכום של 00,000 אשר שולמו לתובעת זה מכבר. סבורני כי תוצאה זו אף הוגנת וצודקת ויש בה גם כדי להגן על אינטרס ההסתמכות המסוים שהיה לתובעת, לפחות בצורה סובייקטיבית, כי תגור בבית למשך שנים. טרם סיום אתייחס לטענת הנתבעים בסיכומיהם בעניין חיוב התובעת בעלות חוות הדעת של רואה החשבון. ביום.. הוסכם כי "בשלב ראשון יישאו הנתבעים בעלות חוות הדעת ובסיום ההליך יכריע ביהמ"ש לעניין תשלום עלות זאת". על אף טענת הנתבעים, יצוין כי בהסכמת הצדדים לא הותנה התשלום בתוצאות חוות הדעת. חוות הדעת של רואה החשבון נדרשה מאחר והובעה תקווה כי באמצעות ניסיון נוסף לבירור העובדות השנויות במחלוקת ניתן יהיה להגיע להסכמות. אולם, גם בירור זה לא סייע בידי הצדדים להגיע להסכמות. לאור תוצאת פסק הדין, לפיה התביעה התקבלה באופן חלקי בלבד, אני קובע כי הצדדים יישאו באופן שווה בעלות חוות הדעת של רואה החשבון. על כן, יש להפחית מהסך האמור מחצית עלות חוות הדעת בסך., לפיכך, אני מורה כי על הנתבעים - לשלם לידי התובעת סך של,, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום עזיבת התובעת את הבית, ביום... יובהר כי החיוב האמור מוטל על הורי הנתבע בלבד, ולא על הנתבע. ביחסים שבין התובעת לנתבע, ובאיזון הנכסים ביניהם, הבית לא נכלל מאחר שהוא אינו בבעלותם. על כן, אין הנתבע חייב בהשבת כספים לתובעת סיכום.0.0 תביעה למזונות אישה וילדים: טענות התובעת: לטענת התובעת, יש לפסוק לה מזונות אישה עד למועד סידור הגט ביום... בנוסף, יש לפסוק מזונות ילדים כפי צרכיהם ולאור יכולתו הגבוהה של הנתבע. מתוך.

18 ר( 0 0 התובעת טוענת כי הנתבע הינו עובד בכיר ברהיטי הכוח בע"מ, ומשתכר סך של כ-,000 נטו בחודש וכן מקבל רכב מהעבודה והטבות נוספות.לטענת התובעת, עקב הגשת התביעה הפחית הנתבע מהכנסתו באופן מכוון. עוד נטען כי בנוסף עובד הנתבע בקיוסק של הוריו ומכך משתכר בסך של במזומן לשבוע. התובעת מצהירה כי כיום, במסגרת עבודתה כשיננית, היא משתכרת סך של,00 לחודש ' ס' 0 לתצהיר התובעת). בפירוט צרכי הילדים כוללת התובעת - בין היתר - כלכלה ומזון, ביגוד והנעלה, הוצאות חינוך לרבות שכר לימוד ושיעורים פרטיים, הוצאות פנאי וחופשה שנתית, הוצאות עבור תנועת נוער, הוצאות עבור חיית מחמד, הוצאות רפואיות חריגות כגון טיפול פסיכולוגי והוצאות מדור. לטענת התובעת יש לחייב את הנתבע במזונות אישה בסך, לחודש (לאחר קיזוז מעשה ידיה), במזונות הקטינה בסך, לחודש, ובמזונות הקטין בסך,0 לחודש. בנוסף, על הנתבע לשאת בתשלום דמי שכירות בסך,00 לחודש לכל הפחות, וזאת עד למועד הגירושין. ממועד הגירושין ואילך על הנתבע לשאת בסך של 0% מדמי השכירות עבור שלושת הילדים שכן הילדה הבגירה עדיין תלמידה. התובעת טוענת כי מאז הגשת תביעת המזונות הנתבע לא ערך קניות כנדרש, ולא שילם את הוצאות בית הספר, חוגים, פסיכולוגית והוצאות נוספות. על מנת לקיים את ילדיהם ברמת החיים לה הורגלו נטלה התובעת הלוואות מהוריה. נטען כי הנתבע הפסיק להפקיד את משכורתו בחשבון המשותף, וכי בתאריך.. הפקיד הנתבע בפעם האחרונה חלק קטן ממשכורתו בחשבון. בנוסף, טענה התובעת כי הנתבע הפסיק להעביר לטובת כלכלת הבית את הכנסתו מהקיוסק של הוריו. על כן, מבקשת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום מזונות מיום הגשת התביעה טענות הנתבע: 0 הנתבע טוען כי הוא עובד כסוכן מכירות בחברת "רהיטי הכוח" בע"מ וכי נכון ליום הגשת התביעה השתכר סכום של כ-,000 ברוטו (כ- 0,000 נטו). לטענתו, גם כיום הכנסתו עומדת על סך זה אך ישנם חודשים שבהם הוא משתכר סכומים נמוכים יותר. הנתבע מכחיש את טענות התובעת לפיהן קיצץ בעבודתו במכוון על מנת להפחית מהכנסתו. עוד טוען הנתבע כי הטענות בדבר הכנסתו מעבודה בקיוסק של הוריו מופרכות. מדובר אך ורק בסיוע להוריו שלא נעשה תמורת תשלום, וכי רק מידי פעם לקח מקופת הקיוסק, בידיעת הוריו, סכומים שבין 00 ל- 00 בחודש.. מתוך

19 0 לטענת הנתבע, מעיון בתלושי המשכורת שצורפה התובעת ניתן ללמוד על הכנסה של כ-,000 ושל כ-,000, וככל הנראה התובעת משתכרת סך גבוה יותר מזה שציינה, אך התובעת לא צרפה תלושי שכר עדכניים. הנתבע טוען כי לתובעת כושר השתכרות של למעלה מ- 0,000 לחודש נטו. לטענת הנתבע, הצדדים חיו ברמת חיים בינונית-נמוכה. הורי הנתבע שילמו עבורם את הוצאות המים, הארנונה והחשמל, והוצאות נוספות עבור הילדים, וכעת הם חייבים להורי הנתבע סך של. 0,000 לטענתו, גם מטענת התובעת לפיה נטלו הצדדים הלוואות מאמה יש ללמוד כי רמת החיים בה חיו הצדדים אינה גבוהה וכי הם נעזרו בהוריהם. הנתבע טוען כי הסכומים שנדרשו על-ידי התובעת מופרזים ומוגזמים ואינם נתמכים באסמכתאות. הנתבע מציין בתצהירו סכומים נמוכים מאלה שציינה התובעת בתצהירה. לעניין הוצאות המדור טוען הנתבע כי התובעת מתגוררת בדירה שבבעלות אמה, והיא איננה משלמת דמי שכירות עבור המגורים בה. בנוסף, טוען הנתבע כי הבת הבגירה אור מתגוררת אצלו, ועל כן יש לדחות את טענת התובעת לפיה יש לחייבו בתשלום מדור גם עבורה. הנתבע מכחיש את טענות התובעת בעניין אי תשלום ההוצאות עבור הבית ועבור הילדים וטוען כי גם לאחר פרוץ הסכסוך המשיך ושילם את הוצאות הילדים והבית כפי שהיה מאז ומעולם. על כן, אין לחייבו בתשלום מזונות מיום הגשת התביעה השתלשלות ההליך:. במועד הגשת התביעה הצדדים התגוררו בבית אשר נבנה בסמוך להורי הנתבע. 0 בדיון שהתקיים ביום 0.. הסכימו הצדדים שהנתבע ישלם סך של,000 התקופה הרלבנטית שקצבנו אותה עד חודש מאי" (ר' פרוטוקול הדיון). "על כל. 0 מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין גובה המזונות הזמניים ניתנה ביום.. החלטה למזונות זמניים לפיה על הנתבע לשלם סך של,00 לכל קטין. בנוסף, נקבע כי במידה והאם תשכור דירה עבורה ועבור הקטינים ישלם הנתבע 0% מעלות שכר הדירה, בסך כולל שלא יעלה על,000 עבור מדור והוצאות מדור, וזאת בכפוף להצגת חוזה שכירות. כמו כן, על הנתבע לשאת במחצית הוצאות חינוך ובמחצית הוצאות רפואיות חריגות. החיוב בתשלום המזונות הזמניים הינו מיום מתן ההחלטה. בחודש ינואר 0 עברה התובעת להתגורר עם ילדיה בדירה שכורה בעלות של,00 על פי הסכם שכירות שהציגה. יש לציין כי נושא המשמורת נידון בפני בית הדין הרבני, אשר קבע לאחרונה כי המשמורת הזמנית תהיה לאם(החלטה מיום..).... מתוך

20 סיכומי הצדדים: בסיכומי התובעת חזרה התובעת על טענותיה בדבר השתכרותה, הילדים והדגישה את אשר לטענתה הוכח במהלך דיון ההוכחות. השתכרות הנתבע וצרכי. 0 התובעת שבה וטענה כי יש לחייב את הנתבע במזונות החל מיום הגשת התביעה, מאחר שהוכח כי משכורתו של הנתבע לא נכנסה לחשבון המשותף כלל, וכי הנתבע הטעה את בית המשפט בנושא. בעניין השתכרות הנתבע טענה התובעת כי הנתבע הודה בכך שלפני הגשת התביעה שכרו היה גבוה יותר. הנתבע טען כי הסיבה לירידה בשכר נעוצה בכך שההליכים המשפטיים הובילו לירידה במוטיבציה. על כן, כך טוענת התובעת, יש לראות את הכנסתו על פי פוטנציאל ההשתכרות שלו ולא על פי הכנסתו בפועל. עוד נטען כי לאור כך שבתחילה הכחיש הנתבע את הכנסותיו מהקיוסק של הוריו ולאחר מכן הודה, אך רק בהכנסה של כ יש להעדיף את עדותה של התובעת בעניין ולקבל כי מדובר בהכנסה נוספת לעניין חישוב המזונות. בנוסף, התובעת בסיכומיה עתרה לבית המשפט בבקשה לקבוע "דמי אירוח" לבת הבגירה עבור תקופת לימודיה בבית הספר להנדסאים ועד לתחילת שירותה הצבאי...0. הנתבע בסיכומיו טען כי יש לבטל את החיוב אשר נקבע בהחלטה להפחיתו, וחזר על טענותיו בעניין תוך ביסוסן על עדויות הצדדים. למזונות הזמניים או. 0 0 הנתבע הוסיף וטען כי התובעת אינה זכאית לקבל מזונות אישה מאחר שהיא יזמה את הגירושין וכי מעשי ידיה ניתנים לה תחת מזונותיה. לעניין מזונות הילדים טען הנתבע כי התובעת לא הביאה אסמכתאות לסכומים הנדרשים על-ידה למזונות הילדים, ולא הוכיחה כי היא משלמת דמי שכירות לאמה. הנתבע ציין כי לאור גיל הילדים שני ההורים צריכים לשאת בנטל באופן שוויוני. בנוסף, לאור פסיקת בית המשפט ומאחר שהילדים מצויים באופן מעשי במשמורת משותפת יש לשקול כי שני ההורים יישאו באופן ישיר בכל הוצאותיהם בחלקים שווים, או למצער יש להפחית את סכום המזונות הזמניים בשיעור של %. עוד נטען כי התובעת אינה זכאית לפסיקת "דמי אירוח" לבת אור מאחר שהיא מתגוררת עם הנתבע. 0 מתוך....

21 דיון והכרעה: מזונות הקטינים 0 במקרה בו עסקינן מדובר בבני זוג יהודים ובהתאם להוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט (להלן: "החוק למזונות"), נקבעת לפי הדין האישי החל עליו, ובענייננו חל הדין העברי. חובת האדם לתשלום מזונות ילדיו בפסיקה נקבע כי בעת פסיקת מזונות על בית המשפט להתחשב בצרכי הקטינים תוך בחינת גובה הכנסתו של האב ויכולתו הכלכלית, וכן השתכרות האם ויכולתה הכלכלית (ע"א 0/0 אוחנה נ' אוחנה (פורסם בנבו,..0); ע"א 0/ גלבר נ' גלבר, פד"י לח( ) ). איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות מכוח עקרון השוויון אינו סותר את הדין האישי ומתיישב עם תפיסת החוק למזונות (בע"מ /0, צינובוי נ' צינובוי [פורסם בנבו] תק-על ()00.(.. מן הכלל אל הפרט האב עובד בחברת "***** ****" בע"מ. מעיון בתלושי השכר שצורפו, הן לתצהיר והן לכתב ההגנה, עולה כי לאחר הגשת התביעה ירדה הכנסתו של הנתבע. כך, בשנת 0, טרם הוגשה התביעה, השתכר הנתבע בממוצע סך של, ברוטו לחודש (, נטו ללא ניכויי רשות). לעומת זאת בשנת 0 ירדה הכנסתו באופן ניכר והוא השתכר סך של, ברוטו בממוצע לחודש, כלומר ירידה של,. לחודש. ניתן לראות ירידה דומה גם בסכום הכנסתו נטו, העומד על 0,0 לחודש בממוצע. בשנת 0 ישנה ירידה נוספת בהכנסה אך היא איננה משמעותית (פחות מ-,000 לחודש). לאור זאת, ראיתי לנכון להעריך את הכנסתו של הנתבע בסך בו השתכר טרם הגשת התביעה, סך המלמד על פוטנציאל השתכרותו, העומד על סך של כ-,00 נטו. לא הוכח כי האב קיבל משכורת עבור עבודתו בקיוסק של הוריו. ממכתבו של רואה החשבון לאמו של הנתבע עולה כי שני אחיו של הנתבע הועסקו בשכר אך לא הנתבע. מכאן, שאף אם יש בטענת התובעת והנתבע אכן לקח כספים מהקיוסק של הוריו, מקובלת עליי טענת הנתבע כי מדובר בכספים שניתנו לו על-ידי הוריו עבור הילדים כ"כסף קטן". בנוסף, לא הוכח כי הסכומים שנתקבלו היו גבוהים כפי שנטען. לאור כל זאת, הטענה בדבר השתכרות נוספת של האב נדחית. הנתבע הצהיר כי הוא מתגורר בבית שנבנה על-ידי הצדדים, ועל כן אין לו הוצאות מדור. מתוך.

22 0 0 האם מועסקת כשיננית ומשתכרת בסך של בין,000 ל-,000 בחודש, כאשר בעדותה הצהירה כי משכורתה תלויה בכמות המטופלים בהם היא מטפלת בחודש. בחודש אוגוסט 0 הגיעה הכנסתה נטו לסך של,0 לחודש (ר' נספח ט' לתצהיר). לדבריה, מאז שסיימה את לימודיה היא מנסה להגדיל את היקף העבודה ובתוך כך את גובה שכרה. טענת האב לפיה האם מקבלת מאמה הכנסה של,000 בחודש לא הוכחה בפניי, ועל כן אינני מתחשב בכך לצורך חישוב הכנסות האם. לעניין הוצאות המדור של האם והקטינים: לטענת האב, האם מתגוררת בדירה של אמה והיא איננה משלמת דמי שכירות עבור הדירה. הסכם השכירות הוצג בפני בית המשפט, והאם בעדותה הצהירה כי היא משלמת את השכירות לאמה באמצעות העברה בנקאית (ר' עמ', ש' -). גם אמה של התובעת בחקירתה אישרה כי היא מקבלת תשלום בעבור שכירות הדירה (ר' עמ' 0 ש, ' -). גרסתה של האם ואמה בעניין זה לא נסתרה ולפיכך היא מתקבלת. יחד עם זאת, נראה כי דמי השכירות אשר משולמים לאמה של התובעת, על פי גרסתה, הינם גבוהים מהסביר בנסיבות העניין, כאשר מדובר בשני קטינים. לפיכך, יש לקבוע את השתתפותו של האב בגין מדור הקטינים בהתאם לדמי שכירות ומקובלים. סבירים רמת החיים של הצדדים בעת שחיו יחד הייתה בינונית בלבד. המשפחה נעזרה בכספים שניתנו הן מהורי האם והן מהורי האב, ומרבית החופשות בארץ ובחו"ל שולמו על-ידי הורי (ר' התובעת עדותה של התובעת בעמ'.(- לא הובאה בפניי ראייה משמעותית המלמדת על הוצאות גבוהות מהן ניתן להסיק כי הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה. צרכי הקטינים פורטו במסגרת התביעה והתצהירים והצדדים אף נחקרו בעניין זה. עיינתי בטענות הצדדים ובראיות שצורפו בעניין צרכי הקטינים. המשפט רשאי לאמוד צרכים אלה בר"ע (ראה (ת"א) /0 בן עמי נ' לאור ההלכה כי בן עמי בית [פורסם בנבו]),ולאחר ששקלתי את יכולתו הכלכלית של האב, יכולתה של האם וצרכי הקטינים, וכן בהתחשב בזמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים כפי שעלה מעדויות הצדדים, אני מורה כדלקמן: א. ב. עלהאבלשלםלמזונותהקטיניםסךשל לחודשעבורכלקטין.,00 בנוסף, בסךכוללשלאיעלהעל עלהאבלשלםדמימדורוהחזקתמדורבסך 0%,,000, וזאתבכפוףלהצגתחוזהשכירות. מעלותשכרהדירה, עםהגיעהבתטללגיל יופחתסכוםהמדורלסךשל 0% מדמיהשכירות, ובלבדשלאיעלהעלסךשל.,00 מתוך

23 ר( ג. הסך הנ"ל צמוד למדד הידוע היום, למפרע. והוא יעודכן אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב 0 ד. ה. ו. ז. ח. ט. בנוסף, יישא האב במחצית הוצאות חינוך, לרבות: מחזור אחד של קייטנה עירונית בקיץ, תנועת נוער, חוג אחד, וזאת לאחר הצגת קבלות. כמו כן, יישא האב במחצית מעלות שיעורי עזר, בכפוף להמלצת מורה מקצועית או יועצת חינוכית. כמו כן יישא האב במחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן משולמות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי לרבות טיפולי שיניים, משקפיים, טיפול פסיכולוגי וכד'. חיוב המזונות בגין כל אחד מהקטינים הינו עד הגיעו לגיל ו/או עד סיום לימודיו התיכוניים לפי המאוחר. בזמן השירות הצבאי הסדיר/השירות הלאומי של כל אחד מהקטינים ישולם עבורו / (שליש) מסכום המזונות ששולם עבורו ערב גיוסו. החיוב האמור יחול מיום פסק-הדין ואילך והוא ישולם ב- 0 לכל חודש, עבור כל חודש מראש. פיגורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם בנוסף למזונות דלעיל. 0 0 אינני רואה מקום לחייב את האב עבור מזונות הקטינים מיום הגשת התביעה. ראשית יצוין כי הצדדים הסכימו כי עבור התקופה שמהגשת התביעה ועד לחודש מאי ישולם לאם סך של,000 ' פרוטוקול מיום 0..). מהעדויות עלה כי בתקופה שבין חודש מאי 0 ועד לחודש ינואר 0, עת נפסקו מזונות זמניים, הצדדים נותרו להתגורר יחד והצדדים נשאו בצרכי הקטינים באופן ישיר, וזאת עד למועד עזיבת התובעת את הבית בחודש ינואר 0. נראה כי בתקופה זו שני הצדדים חדלו מלהפקיד את משכורותיהם לחשבון המשותף, כך לפחות עולה מדפי חשבון הבנק, ולפיכך יש להניח כי שני הצדדים מימנו ממקורותיהם את צרכי הילדים בתקופה זו. טענת התובעת כי נטלה הלוואות לצורך חוב שנוצר בחשבון הבנק לא די שלא הוכחה, אלא שהינה נוגעת לענייני הרכוש שבין הצדדים. כמו כן, אני דוחה את טענת האם בדבר חיוב האב ב"דמי אירוח" עבור הבת הבגירה מאחר ואין הצדקה משפטית לעשות כן, מה גם שהתובעת לא רשאית לתבוע מזונות עבור בתה שהייתה בגירה ביום הגשת התביעה, ואכן לא צרפה אותה כתובעת לתביעתה. בנוסף, הבת הבגירה התגוררה עם האב במהלך תקופת לימודיה ועל כן גם מטעם זה אין הצדקה לפסיקת "דמי אירוח". מתוך..

24 מזונות האישה 0 ההלכה בעניין חיוב הבעל במזונות אשתו, נובעת מהדין האישי החל על הבעל. במקרה דנן, חל המשפט העברי (ר' ס' א( ( לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט- ). חובת הבעל קיימת ועומדת כל עוד בני הזוג קשורים בקשר הנישואין (ר' ע"א / לוי נ' לוי, פד"י ה' )., היקף המזונות נקבע על פי רמת החיים שהנהיגו הצדדים בביתם וכפי הנהוג בסביבתם הקרובה של הצדדים (כתובות, פרק ה, משנה ח-ט-, שו"ע, אבן העזר, סימן ע', סע' ג', וכן ר' תמ"ש 0/0 מ.נ. נ' מ.נ. (פורסם בנבו, ניתן יום..0). הצדדים טענו בקיצור נמרץ בנוגע לעניין זה... לאחר עיון בטענות הצדדים, התובעת מזונות אישה. ובראיות שהובאו בפניי, סבורני כי אין מקום לפסוק עבור. 0 מאחר והתובעת משתכרת סך הנע בין,000 ל-,00 אין מקום לפסוק עבורה מזונות אישה ודי בכך שניתנו לה מעשה ידיה תחת מזונותיה. עוד יצוין,כי החל מחודש ינואר 0 לערך התובעת עזבה את חדר השינה המשותף ועברה ללון בחדר בנם המשותף והצדדים חדלו לקיים יחסי אישות (ר' עדותה של התובעת בפרוטוקול הדיון מיום.., עמ' ש, ' -, וכן: דיון בביה"ד הרבני מיום.., עמ' ש, ' ועמ' ש, ' ). נראה כי כבר בתקופה זו היו פני הצדדים לגירושין ולא קיימו זוגיות כבני זוג נשואים. לאור התוצאות אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו...0. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיקים. ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ד, פברואר 0, בהעדר הצדדים. 0 מתוך

25 מתוך