83 בית הכנסת רקע למורה אם ייכנס לבית כנסת אדם מתרבות זרה, הוא ייתקל בערות פריטים אינם מוכרים לו: אלה הם פריטים ייעודיים לבית הכנסת, המהווים חלק ממנו ומן הפעילויות הנעות בו. בהתבוננות לאחור בתולדות העם היהודי ניתן לזהות בפריטים האלה רמזים ואזכורים לחפצים או למנהגים נהגו בבית המקד. בראית התגבות העם היהודי, במדבר סיני לאחר מתן תורה, היה המכן המרכז הרוחני בו בוצע הקר בין האדם לאלוהים: בו הוקרבו קרבנות ובוצעו טקסים דתיים ונים. אחר כך, לאחר הכניסה לארץ יראל, נבנה בית המקד כתחליף למכן. לאחר חורבן בית המקד הראון החל להתפתח בית הכנסת, והתפילה החלה לתפוס מקום בחיים הדתיים הציבוריים. לפי דעות אחרות, תהליך זה לא החל לפני בניית בית המקד הני. לאחר חורבן בית המקד הני ראו רבים בבית הכנסת "מקד מעט", כלומר תחליף קהילתי מקומי לבית האלוהים המרכזי. ואכן, מרכיבים רבים הנמצאים בבית הכנסת קורים לתפקידו זה כ"מקד מעט" ומתמים בהם כזכר לבית המקד ולפעילויות התרחו בו. בתקופות קדומות המאפיין המרכזי ל בית כנסת היה מציאותו ל ארון קוד בחדר כלהו במבנה, ואף הוא לא היה בנמצא בקביעות בכל בתי הכנסת. בהכללה, ניתן להבחין בני ייעודים מרכזיים למרכיבי בית הכנסת: ייעוד ימוי לתפילה, לקריאה בתורה ולטקסים ונים; ייעוד קיוטי ל"הידור מצווה", כלומר תוספות נועדו להדר וליפות את העזרים בהם מקוימת המצווה. י להדגי כי האלמנטים הימויים זוכים בדרך כלל להיות גם אלמנטים קיוטיים, מתוך רצון לנהוג "הידור מצווה". בבואנו להרחיב על האלמנטים הונים בבית הכנסת נחלק אותם לארבעה סוגים: מבנה בית הכנסת ריהוט בית הכנסת תמיי קדוה ומצווה סמלים
84 בית הכנסת מבנה בית הכנסת אף כיום כאר כל בית כנסת ונה ממינהו, י מאפיינים אדריכליים חוזרים על עצמם ברוב המבנים, אם מום סמליותם ואם מבחינה פרקטית. מיקום הפתח וכיוון בית הכנסת עוד בזמנים קדומים היה נהוג לבנות את בית הכנסת עם הפנים לכיוון ירולים, כלומר אל מקום המקד (לכן מי מתפלל בירולים, צריך לפנות לכיוון הר הבית). המקור למנהג זה מופיע בתוספתא (מגילה, פרק ג' הלכה כ"א). ארון הקוד ובו ספרי התורה נמצא אף הוא בכיוון זה, וכך פונים גם לכיוונו בעת התפילה. לעתים ממוקם הפתח ממול ולעתים בכיוון התפילה עצמו (כלומר הכניסה לבית הכנסת הייתה לצדו ל ארון הקוד, וייתכן ארון הקוד עצמו היה נייד והיה מונח בכניסה רק לאחר כניסת המתפללים). כיום אין מקפידים על מיקום הפתח אך כיוון התפילה נמר כמעט תמיד. החלונות על פי התלמוד אסור להתפלל במבנה אין בו חלונות. בזוהר נאמר י להתקין נים ער חלונות כנגד החלונות היו בבית המקד. טעם אחר ניתן למספר החלונות הוא כנגד נים ער בטי יראל. בבתי כנסת רבים לחלונות י גם ייעוד קיוטי ונוהגים להתקין בהם ויטראז', זגוגית צבעונית מעוטרת. י יטות לפיהן החלונות צריכים להיות אל מול פני המתפללים, כדי יתבוננו בהם ויפנו מבטם אל ירולים, מקום מכן האלוהים. לפי דעה מנוגדת, החלונות צריכים להיות גבוהים כדי לא להסיט את המחבה מן התפילה. עזרת הנים עד לקראת סוף תקופת בית ני אין אנו מוצאים עדויות על הפרדה בין נים לגברים בתפילה. לקראת סוף בית ני אנו לומדים על הפרדה בין גברים לנים במהלך חג הסוכות במחת בית הואבה. מעדות המצויה בתלמוד עולה היה נהוג ליצור חלוקה על פיה הגברים יבו בחצר והנים באולם, ואחר כך אף הפכו את המיקום אך כיוון בני המקרים נוצרה אווירה ל "קלות רא" הנהיגו נים תבנה למעלה והגברים למטה. זוהי העדות הראונה למנהג נפוץ עד היום בקהילות מסוימות ולפיו עזרת הנים נמצאת ביציע. רק בימי הביניים אנו מוצאים עדויות מובהקות להימצאותה ל עזרת נים בבתי הכנסת. נראה כי בבתי הכנסת הקדומים לא הייתה עזרת נים. ספרייה (ובית מדר) בבתי כנסת רבים נהוג לבנות חדר קטן הממ מקום לימוד, ובו ספריית ספרי קוד (תנ"ך, מנה, תלמוד, ספרי הלכה ועוד). כיפה וקתות במקומות רבים נהוג לבנות תקרה גבוהה לבית הכנסת לם הגברת תחות רוממות הרוח. גם לכיפה תפקיד דומה אם כי אלמנט זה (וכן מבנה הקתות) הוא הפעה ברורה ממבני המסגדים היו בארצות בהן לט האסלאם. עמודים כיום אלמנט זה כיח פחות אך בבתי כנסת רבים מתקופות קודמות רואים עמודים, לא נבנו בהכרח מטעמים טכניים אלא כזכר לעמודי המקד. בעת העתיקה, בהפעה מובהקת ל מבני ציבור רומיים, מבנה בית הכנסת כולו היה כצורת בזיליקה ני טורי עמודים המחלקים את האולם לחלק רחב וניים צרים. כך נראה בית הכנסת מ"מבט על". העיגולים מסמלים את העמודים.
בית הכנסת 85 ריהוט בית הכנסת גם בתחום הריהוט י פריטים הם בבחינת חובה ומיני תוספות מקובלות ניתן למצוא בכל בית כנסת. ארון הקוד הפריט המרכזי המצוי בכל בית כנסת, ובו נמצאים ספרי התורה. את ארון הקוד מציבים בכיוון ירולים, ואליו פונים בעת התפילה. לא תמיד היה ארון בעל מקום קבוע. לעתים היה חדר נפרד, "היכל", ימ מקום אחסון לספרי הקוד, ולעתים היה ארון עץ מיטלטל הובא לבית הכנסת בעת קריאת התורה. הבימה מכונה גם "תיבה", נמצאת לרוב במרכז בית הכנסת, ועליה מניחים את ספר התורה הפתוח בעת הקריאה. החיבות ל הצבת בימה מוזכרת כבר אצל הרמב"ם במאה התים ערה. י הנוהגים להציבה לאו דווקא במרכז ממ אלא אל מול ארון הקוד, קרוב יותר לקדמת האולם. זאת כדי לאפר לקרוא בתורה עם הפנים לקהל. ספסלים הייחוד בספסלים ל בית הכנסת הוא לאו דווקא מראם אלא בעיקר כיוונם. ספסלים קבועים לקיר נמצאו כבר בבתי הכנסת העתיקים ביותר נחפו. כללית, פונים הספסלים אל כיוון התפילה. עם זאת התהוו תי צורות עיקריות ל סידור הספסלים: בעדות המזרח נהוג לרוב סידור המקיף את התיבה מכל צדדיה, כאר המכובדים בקהל יובים בצד אליו פונה התפילה, ובעדות אכנז נהגו כל הספסלים פונים אל כיוון אחד כיוון התפילה. בבתי הכנסת המודרניים ניתן למצוא גם מעין צורת קת, המקיפה את הבימה. דוכן (או עמוד) מעמד אר לפניו עומד ליח הציבור (החזן), המוביל את התפילה. י בתי כנסת בהם עומד החזן מעל הבימה, לפחות בחלק מן התפילות. כיסא ל אליהו פריט זה נמצא ברבים מבתי הכנסת, והוא ממ אך ורק לטקס ברית מילה. מניחים עליו את התינוק לפני העברתו לסנדק, אר מחזיק את התינוק בעת המילה. ארון גניזה תמיי קדוה אסור להליך סתם לפח. חלקי ספר תורה או ספר תורה פסול, ודפי חומ, סידור או מחזור את כולם אוספים במקום ייעודי לכך אר לרוב נמצא בבית הכנסת, והם נלחים לקבורה. י המים בגניזה גם "תמיי מצווה" פריטים אין להם קדוה בפני עצמם, אך מום מתמים בהם למצווה, לא מקובל לזרקם סתם כך לאפה. למל: ציצית, ופר ולולב.
86 בית הכנסת תמיי קדוה חפצי קוד הקורים לפעילות בית הכנסת והטעונים גניזה אם נפגמו אין לזרוק אותם לפח אלא לקברם. ספר תורה ספר עוי קלף נגלל וכתוב בדיו מיוחדת בידי סופר סת"ם. בספר תורה כתובים חמת חומי התורה, ובהם קוראים בימי ני וחמיי, בבתות ובחגים. בספר התורה י לנהוג קדוה מיוחדת: אסור לגעת בו בידיים חופות (ולם כך י אביזרים ייחודיים. ראו בהמך), הוא נמר עטוף תמיד, בהוצאתו מארון הקוד ובהכנסתו אליו קמים לכבודו, ואם נפל, נהוג זה מידיו נפל צם, וי הנוהגים כל הצופה בנפילה צם אף הוא. חומ ספר בו כתובים חומי התורה: בראית, מות, ויקרא, במדבר, דברים. החומים, בונה מספר התורה, כתובים על דף כספר רגיל, ואין להם אותה הקדוה. עם זאת נהוג לגנזם ולא לזרקם מום תוכנם דברי תורה. תנ"ך ספר המכיל את חמת החומים ונוסף עליהם גם את ספרי הנביאים והכתובים. נוהגים בו כמו בחומ. סידור ספר המכיל את תפילות היומיום חרית, מנחה וערבית ואת תפילות הבת. מחזור סידור תפילה המיועד לחגים מיוחדים: מחזור לרא הנה, מחזור ליום הכיפורים ומחזור ללוה רגלים: פסח, בועות וסוכות. תפילין התפילין הן אייות, ומום כך לרוב לא ניתן למצאן סתם כך בבתי הכנסת, אך הן חלק מפעולת התפילה בתפילת חרית ל יום חול: הן מונחות על המצח ("תפילין ל רא") ועל הזרוע ("תפילין ל יד"). קדותן ל התפילין נובעת בעיקר מחתיכות הקלף המצויות בתוכן, הכתובות בידי סופר סת"ם, ועליהן פרות מן התורה בהן נזכרת מצוות תפילין (להרחבה, עיינו ביחידה "סמלים", ב"חלק ב': ערכים בתפילה"). תמיי מצווה אלו הם פריטים אר מהווים חלק מהתפילות והטקסים נערכים בבית הכנסת; לעתים קרובות הם מעוטרים ומהודרים מום המנהג ל "הידור מצווה". פרוכת הווילון המכסה את ארון הקוד. מטרתו חציצה בין הארון ובין הקהל כאר אין ימו בארון. הפרוכת היא מקור לקיוטים רבים; כיוון ארון הקוד מסמל את ה"היכל" בבית המקד, רבים מעיטוריה קורים לבית המקד: עמודי
בית הכנסת 87 בית המקד "יכין ו"בועז", אריות הם סמל מקד ומזבח ולוחות הברית, המזכירים את מעמד הר סיני, מום הר סיני מצא את מקומו ואת קדותו בבית המקד. עזרי ספר התורה כאר אין קוראים בספר התורה, הוא מצוי בתוך כיסוי היוצר הפרדה בינו לחוץ. כיסוי זה מכונה מעיל או תיק, לפי מסורת העדה, ועוי חומרים ונים גם זאת לפי מנהג המקום: תיק עץ, מתכת יקרה או כיסוי בד רקום. במקומות בהם ספר התורה נתון במעיל בד, הוא קור לבל ייפתח בחגורה מהדקת בם אבנט. בזמן קריאת התורה מוציאים את ספר התורה ממעיל הבד. בהוצאת הספר מן הארון והכנסתו לתוכו, נהוג לתלות על ספר התורה קיוטים ונים: "עטרה" או "כתר תורה" מכסף, המונח על "עצי החיים" (המוטות עליהם מגולגל ספר התורה), "רימונים" קיוטים מצלצלים בצורת מגדלים או רימונים, המונחים על עצי החיים או במקום המיועד להם על התיק. טס או "ציץ", עוי לרוב מתכת יקרה, התלוי על הספר ועליו חרוטים עיטורים והקדות. מטפחות, נועדו לכסות את ספר התורה כאר הוא פתוח ואין קוראים בו; "יד" או "אצבע" לרוב עויה אף היא מתכת יקרה, ובאמצעותה מצביעים על הכתב בעת הקריאה, כיוון אסור לגעת באותיות הספר אך י חובה להצביע על הפסוקים הנקראים. תמיי מצווה לחגים וטקסים אלה הם פריטים אר אינם בהכרח מצויים בבית הכנסת וממים לאירועים מיוחדים. עם פריטים אלה נמנים: מגילת אסתר (אף נחבת בעלת קדוה וטעונה גניזה) כתובה על קלף, ובה קוראים בפורים; ופר בו תוקעים בחוד אלול (לפי המנהג), ברא הנה ובצאת יום כיפור; סט הבדלה לבתי הכנסת הנוהגים לערוך הבדלה בצאת הבת או החג; חנוכייה להדלקת נרות בחנוכה; וטלית להתעטף בה בעת העלייה לתורה ובטקסים ונים, זאת אם לאי המבצע את הטקס אין טלית מל עצמו. סמלים רוב הסמלים המופיעים בבית הכנסת הם זכר למקד וביניהם חלק מתמיי המצווה. סמלים נוספים: אריות לוחות הברית מסמלים את בית המקד, המכונה "אריאל". מופיעים בדרך כלל על הפרוכת או על ארון הקוד; מסמלים את התורה ואת מעמד הר סיני. עמודים מסמלים את עמודי בית המקד, "יכין" ו"בועז". מגן דוד סמל יהודי עתיק (אם כי ימ גם בתרבויות אחרות). מנורת בעת הקנים זכר למנורת בית המקד. נים ער הבטים בעת המינים רימונים לספר התורה סמל לארץ יראל. זכר למעיל ל הכוהן הגדול, עליו היו תלויים פעמונים ורימונים. כתר תורה זכר לציץ לב הכוהן הגדול בבית המקד. טס לספר תורה זכר לחון לב הכוהן הגדול על חזהו.
( 88 בית הכנסת אביזרים נוספים נר תמיד בבית המקד בער נר תמידי וממנו הודלקה בכל יום מנורת בעת הקנים. כזכר לכך נהגו להדליק בבתי הכנסת נר הדולק בכל ימות הנה. לרוב היה נתון בתוך פמוט מיוחד ותלוי במערב בית הכנסת (כמו בבית המקד) או מעל ארון הקוד. כיום נהוג להתמ ב"נר" חמלי פנס הנדמה לנר מהבהב. "יוויתי" איור ובו הפסוק "יוויתי ה' לנגדי תמיד" המיועד להזכיר למתפללים את האל, אליו הם פונים. "מזרח" (תהילים פרק ט"ז פסוק ח'), איור מקורו בארצות אירופה, ם כיוון התפילה היה מזרח, ונתלה על הקיר הניצב בכיוון התפילה. כיום נותר הכינוי "מזרח" אף במקומות בהם הכיוון הוא אחר. ביקור בבית הכנסת הפעילות המים היו טהורים והארץ הייתה קטה וכל הרחובות היו נקיים, ורוח חדה הייתה מרפרפת בחללו ל עולם. ואני תינוק כבן ארבע הייתי ומלוב הייתי בגדי מועד, ואי אחד מקרוביי הוליכני אצל אבי ואצל זקני לבית התפילה. [...] ואני עומד בחלון בית התפילה מרעיד ומתומם על הקולות הערבים ועל עטרות הכסף ועל האור המופלא ועל ריח הדב היוצא מן הנרות נרות העווה. ודומה היה לי הארץ הלכתי עליה והרחובות עברתי בהם וכל העולם כולו אינם אלא פרוזדור לבית זה. עדיין לא הייתי יודע להגות במוגים עיוניים, ואת המוג הדרת קוד לא הכרתי. אבל אין ספק בלבי באותה עה הרגתי בקדות המקום ובקדות היום ובקדות האנים העומדים בבית ה' בתפילה ובניגונים. "י עגנון, מן ההקדמה לספר ימים נוראים, וקן, ירולים ותל אביב, ת"מ) מואל יוסף עגנון (1970-1887) מגדולי הסופרים העבריים וזוכה פרס נובל לספרות לנת 1966. מטרות הכרת מבנהו הפנימי ל בית הכנסת, חלקיו ותוכנו. הבנת טפל ועיקר, הכרחי לעומת קיוטי. מוגים הידור מצווה, תמיי קדוה וכל הפריטים הנזכרים בתכנית.
בית הכנסת 89 מבנה היחידה פתיחה הצגת חיבות אביזרי בית הכנסת כ"אלבום תמונות" ועקרון הימויות והקיוטיות פעילות א' דפי פעילות: התאמה בין פריטים להסבר עליהם פעילות ב' חידון טריוויה הצעה לפעילות מחוץ לכיתה ביקור בבית הכנסת פתיחה מהלך הפעילות אלה לתלמידים: בזכות מה אתם זוכרים את הילדות לכם עד היום? סיפורי ההורים, חפצים נארו, אלבום תמונות וסרטי וידיאו. אפר לתת לכמה תלמידים לספר על חפץ אהוב או תמונה המנציחה מאורע מיוחד. לפי אותו עיקרון, ניתן לראות בבית הכנסת גם מעין "אלבום תמונות" או "ארגז זיכרונות" ל המסורת היהודית, והחפצים הונים הם המזכירים לנו פרטים ונים מן המסורת היהודית, למל אירועים ונים בהיסטוריה כמו מעמד מתן תורה ואירועים הונצחו בחגים (ובהם אנו נזכרים בזכות טקסי חגים הייחודיים לבית הכנסת) וכן מצוות ונות כמו תפילין וקריאה בתורה (המתקיימות דווקא בבית הכנסת). בנוסף, התפילה, היא מהותו המרכזית ל הכינוס בבית הכנסת, מאפרת הזדמנות להזכיר לנו ערכים ונים כמו אהבת האל, ייחודו ל האל והאל כבורא עולם. כמו כן, כיוון בית הכנסת נתפס ביהדות גם כ"מקד מעט", כלומר כממיך את בית המקד, י בו אלמנטים רבים הם זכר למקד. לדוגמה: העמודים וארון הקוד. אפר לסקור בקצרה את תהליך התפתחות עבודת האלוהים החל בהקרבת קרבנות במכן, דרך הקמת בית המקד, והמיך דרך בתי הכנסת (וזאת עוד לפני חורבן בית המקד הני). תארו לתלמידים את הכאב חו היהודים לאחר חורבן הבית ואת הצורך למצוא לו תחליף. אלו את התלמידים: אילו דברים י בבית כנסת? אם לרוב התלמידים אין ידע מוקדם, הציגו לפניהם תמונה ל בית הכנסת ואביזריו (דוגמה לתמונה כזו מופיעה בנספחים בעמ' 98). רמו את התובות על הלוח לפי קבוצות, ללא כותרות. הקבוצות: אלמנטים במבנה, ריהוט, תמיי קדוה לקריאה בתורה ותפילה, אלמנטים קיוטיים וסמלים. ניתן לצמצם ללו קבוצות: פריטים ימויים, קיוט והידור מצווה, מבנה וריהוט. על התלמידים לנח על פי מה נעתה החלוקה. בבית הכנסת י פריטים רבים, אר מתנים מבית כנסת אחד למנהו, לעתים בעצם קיומם ולעתים במראה. י פריטים הם בסיסיים לקיום פעילות בבית הכנסת (סידור וספר תורה), י פריטים מומלצים (אצבע לספר תורה ודוכן לחזן), י הם בגדר קיוט בלבד (נברות וויטראז' םי ( וכמובן י קטגוריות מולבות (י צורך בפרוכת לביצוע הפרדה בין הארון לקהל אולם מנצלים אותה כאלמנט קיוטי בולט).
90 בית הכנסת בפעילות נכיר טוב יותר את האלמנטים הונים המרכיבים את בתי הכנסת כיום אך גם בעבר, ואת תפקידם בבית הכנסת ובפעילויות הנערכות בו. המטרה היא כי בסיום הפעילות יוכלו התלמידים להצביע על מקומו ל כל פריט או סמל ב"ארגז הזיכרונות" היהודי. פעילות א' הפעילות יכולה להיעות ביחידים או בקבוצות קטנות (זוגות/לייות). כל יחיד או קבוצה יקבלו דפי עבודה ובהם תמונות ל פריטים המחולקים לקטגוריות ונות. מתחת לפריטים יופיע הסבר על ממעותם, כהסדר אינו נמר. על התלמידים להתאים את תמונת הפריט להסברו. (מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' 94-92). אם י ח חלק מהמימות קות מדי, ניתן לחבר בקו את אחד הזוגות ולצלם את הדף באופן לתלמידים תהיה התאמה אחת פחות. אפרות נוספת היא לגזור את התמונות וההסברים ולהכין מהם מחק: כל קבוצה מקבלת את הקלפים מקטגוריה אחת בלבד (או תיים) וצריכה לחבר את הזוגות במהירות האפרית; הקלפים הונים יעברו בסבב בין הקבוצות כך כל קבוצה תעבור את כל הקטגוריות; לסיום ניתן לערוך מחק זיכרון מותף לכל תלמידי הכיתה ובו על פי התור נציג מכל קבוצה הופך את הקלפים. פעילות ב' בחלק זה ייאלו התלמידים אלות טריוויה על הפריטים בדפי העבודה. מומלץ לערוך חידון עם ניקוד, מדליות או פרסים ולידע את התלמידים על כך מרא כדי להמריץ אותם להתעניין בפעילות. בכל אחת מן החידות ניתן להוסיף עוד אלה: האם הפריט מיועד לקיוט, לימו או גם וגם? וכך לאפר עוד נקודות בחידון. הצעות לני סוגי חידונים מצורפות בנספחים בעמ' 96-95. אפר לחלק לתלמידים את דף החידון כדף עבודה. הקבוצה המסיימת אותו ראונה היא הזוכה. במקרה כזה י צורך לכסות לפני צילום הדף את התובות המופיעות בו. הצעה להמך פעילות בבית: הציעו לתלמידים לגזור את התמונות ואת הסבריהן וליצור מחק זיכרון לבית או לבית הספר (ניתן להתמ בכל הקלפים או רק בחלק מהם). מומלץ להציע לתלמידים נהנים מכך לפני הגזירה להדביק את הדפים על בריסטולים, כך קלפי המחק יהיו עמידים ויוכלו למ את התלמידים האחרים לאורך זמן. סיכום היעור כדי לבדוק אם התלמידים הפנימו את האבחנה בין פריטים ימויים לקיוטיים, בקו דוגמאות לפריטים הממים למטרה אחת בלבד או לתי המטרות. סכמו את היעור בכך המיוחד בפריטים הכרנו הוא היותם מותפים לקהילות רבות וונות ברחבי העולם ובתקופות ונות, ולכן בכל בית כנסת אליו ניכנס נוכל למצוא ארון קוד, ספרי תורה, אביזריהם, סידור ועוד.
בית הכנסת 91 הצעה לפעילות מחוץ לכיתה ביקור בבית כנסת לם הלמת הפנמת החומר הנלמד מומלץ לקחת את התלמידים לסיור בבית כנסת פעיל כלהו. הסיור יכול להתבצע בהנחיית רב או רבת בית הספר, מיהו מבית הכנסת או המורה. בפתיחת הביקור י להדגי בפני התלמידים מפאת קדות בית הכנסת אין לבוא אליו רק לביקור, וי לקרוא קטע מתפילה או מהתורה. אם מתבצעת תפילה בכיתה, כדאי לקיימה בפתח הביקור. מהלך הפעילות מומלץ לפתוח בהקדמה מפי המדריך המסביר על בית הכנסת הספציפי הזה, ובעיקר אם מדובר בבית כנסת עתיק יחסית או בעל רקע או אופי ייחודיים. כמו כן, י כללי התנהגות נאותה בבית הכנסת במהלך ההות בו. כל קבוצת תלמידים (ניים עד חמיה) מקבלת פתק ובו ם ל פריט בבית הכנסת: אזור, מאפיין אדריכלי, ריהוט, תמי קדוה ועוד. עליה לענות על כמה אלות בנוגע אליו ולחזור למקום התכנסות. (הצעות לאלות ראו בנספחים בעמ' (.97 סיכום לאחר כל הקבוצות סיימו את מחקרן (כער דקות), יערכו כולם יחד את הסיור בנקודות מפתח מתוך הנקודות התלמידים חקרו (חמ עד ער נקודות, לפי קוצר הזמן וקוצר הרוח ל התלמידים). הסיור יכול למ גם נקודה להוואה ולהעלאת מידע נצבר במהלך הפעילות ביעור, לדוגמה: אם זהו בית כנסת אכנזי, י להזכיר את האפרויות הונות במבנה ובתכנים הנמצאות בבתי כנסת ל עדות אחרות; אם זהו בית כנסת רפורמי, להוות לבית כנסת אורתודוקסי.
92 לתלמידים: בית הכנסת מתחו קו בין האביזר להסבר המתאר אותו. דף עבודה מספר 1 א. מבנה בית הכנסת חלונות לפי המנהג, בבית הכנסת נים ער חלונות. לעתים הם מוגבהים כדי לסייע להתבוננות הפנימית כיור לנטילת ידיים לפני התפילה וברכת כוהנים. זכר לכיור היה בבית המקד, ובו היו הכוהנים רוחצים ידיהם ורגליהם מחיצה הפרדה בין הנים לגברים, לרוב בין עזרת הנים לגברים ב. ריהוט בית הכנסת ארון קוד בו נמצאים ספרי התורה, נמצא בכיוון אליו מתפללים בימה / תיבה עליה מניחים את ספר התורה בעת הקריאה בתורה דוכן לפניו עומד החזן (ליח הציבור) בעת התפילה גניזה מקום בו מים ספרי קוד לא ניתן להתמ בהם אך אסור לזרקם
93 דף עבודה מספר 2 לתלמידים: בית הכנסת מתחו קו בין האביזר להסבר המתאר אותו. ג. תמיי מצווה רימונים לספר תורה קיוט לספר התורה, ובו פעמונים וצורתו כעין רימון, לזכר הרימונים והפעמונים היו על מעילו ל הכוהן הגדול "אצבע" / "יד" מעין מקל מעוטר בצורת יד, בעזרתו מצביעים על ספר התורה בעת הקריאה בתורה טס לספר תורה לוח מקוט אותו מים על ספר התורה, זכר לחון ענד הכוהן הגדול בבית המקד פרוכת וילון מעוטר המכסה את ארון הקוד ד. תמיי קדוה ומצווה סידור ספר תפילות ליומיום ולבתות ספר תורה ספר עוי קלף מגולגל וכתוב בידי סופר סת"ם, המכיל את חמת חומי התורה תפילין תמי מצווה הממ בתפילת חרית ל יום חול בלבד. מורכב מני חלקים: את האחד מים על המצח, ואת האחר על היד מעיל או תיק לספר תורה עוטף את ספר התורה כאר לא קוראים ממנו, לצורכי הגנה מום כבודו
94 לתלמידים: בית הכנסת דף עבודה מספר 3 מתחו קו בין האביזר להסבר המתאר אותו. ה. סמלים אריות קיוטים על ארון הקוד או הפרוכת, מסמלים את בית המקד המכונה "אריאל" לוחות הברית קיוט מעל ארון הקוד או הפרוכת; מסמלים את התורה ומעמד הר סיני מנורת בעת הקנים זכר למנורת בית המקד ו. חפצים נוספים נר תמיד נר הדולק כל ימות הנה, לזכר נר התמיד דלק בבית המקד ("נר המערבי"). כיום, לרוב נר זה מואר בחמל "יוויתי" איור ובו הפסוק "יוויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים פרק ט"ז פסוק ח'), המיועד להזכיר למתפללים את האל, אליו הם פונים "מזרח" איור מקורו בארצות אירופה, ם כיוון התפילה היה מזרח, ונתלה על הקיר הניצב בכיוון התפילה. כיום נותר הכינוי "מזרח" אף במקומות בהם כיוון התפילה הוא אחר
) לתלמידים: בית הכנסת 11 95 חידונים להלן תי הצעות לחידונים, האחד חידון טריוויה, והאחר חידון הנוגע לתפקידם ל חפצים בבית הכנסת כפריט ימוי או כקיוט. ניתן ללב בין הניים: לערוך את חידון הטריוויה הראון ולאחר גילוי כל תובה לאול את התלמידים אם החפץ או האלמנט הוא קיוטי או ימוי. אלות טריוויה התובות לאלות הן לפי אותיות הא"ב. א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ת בתוכו מים את ספר התורה כאר לא מתמים בו עליה מניחים את ספר התורה בזמן קריאת התורה ם מים ספרי קוד לא ניתן עוד להתמ בהם מולו עומד בדרך כלל החזן הגדרה המתארת את הסיבה לקיוט בית הכנסת וחפציו אחת האפרויות להפרדה בבית הכנסת בין עזרת נים וגברים היא באמצעות חפצים רבים בבית הכנסת הם לחפצים היו בבית המקד לפי המנהג, י בבית הכנסת נים ער כאלו [רמז: קור למבנה בית הכנסת] חפץ הממ זכר לחון ומקט את ספרי התורה כינויו ל האביזר בעזרתו מצביעים על המילים בספר התורה בזמן קריאת התורה פריט בבית הכנסת הממ את הכוהנים לנטילת ידיים קיוט בבית הכנסת המזכיר את מעמד הר סיני כיוון התפילה כינוי לנר הדולק באופן קבוע בבית הכנסת מו ל הספר בו מרוכזות התפילות מה ל תפילת הערב מו ל הווילון המכסה את ארון הקוד כינויו ל החזן: "ליח " טקס המתקיים בבית הכנסת בימים ני, חמיי, בת וחגים כינוי לקיוטים המונחים על עצי החיים ל ספר התורה מספר הקנים במנורה תמי קוד, ממ בתפילת חרית ל יום חול, מורכב מני חלקים מים על הרא ועל היד (ארון הקוד) (בימה) (גניזה) (דוכן) (הידור מצווה) (וילון) (זכר) (חלונות) (טס) (יד, אצבע) (כיור) (לוחות הברית) (מזרח) (נר תמיד) (סידור) (ערבית) (פרוכת) (ליח ציבור) (קריאת התורה) (רימונים) בעה) (תפילין)
) 96 לתלמידים: בית הכנסת המך חידונים אלון התלמידים נדרים להבחין בין אביזרים ימויים, קיוטיים וכאלה המכילים את תי ההגדרות. אביזר ימוי, ק אביזר קיוטי, / ק אביזר ימוי המקוט ומעוטר) ספר תורה המנהג לבנות לבית כנסת נים ער חלונות המנורה סידור בימה יד או אצבע בעזרתן מצביעים על המילים בקריאת התורה נר תמיד הרימונים המונחים על עמודי ספר התורה המחיצה המפרידה בין גברים ונים לט ה"מזרח" הפרוכת המכסה את ארון הקוד הדוכן לידו עומד החזן בעת התפילה האריות המצוירים על הפרוכת / ק ק ק ק ק ק ק / ק / ק / ק / ק גניזה בה מים ספרי קוד לא ניתן להתמ בהם הלט "יוויתי" המעיל העוטף את ספר התורה הכיור המצוי בבית הכנסת הטס על ספר התורה
לתלמידים: בית הכנסת 97 דפי עבודה במהלך ביקור בבית הכנסת להלן הצעות לאלות חקר בעת פעילות בבית הכנסת: עזרת הנים: האם י עזרת נים? במה היא מופרדת מן האולם המרכזי? באיזו קומה היא נמצאת? מהו גודלה ביחס לאר בית הכנסת? חלונות: כמה חלונות לבית הכנסת (באולם המרכזי)? האם הם ויטראז' םי? אם כן, מה מתואר בהם? האם י להם צורה ייחודית ונה מחלון בבית רגיל? מה גובהם ומיקומם? ארון הקוד: מהו גודלו ל הארון (בערך)? תארו ביחס לתקרה, מיקום מעל הרצפה ועוד. האם הוא מכוסה בפרוכת? מה מתואר בה? ממה עוי הארון? אילו סמלים מתוארים על הארון או על הפרוכת? ספרים: אילו ספרים מצאתם בספריית בית הכנסת? האם אתם מכירים אותם? האם י ספרים אינכם מכירים? אם כן, כתבו מות כמה מהם. האם י על הספרים עדות לכך הם ייכים לבית כנסת? האם מצאתם ספרים הוקדו לבית הכנסת? (ב דקו בעמוד הראון ל הספרים וחפו הקדה) אם כן, העתיקו את פרטי ההקדה. אביזרי קריאה בתורה: כמה ספרי תורה בבית הכנסת? בתוך איזה כיסוי הם נתונים? מה הם הקיוטים הנלווים אליהם? מאילו חומרים הם עויים? נר תמיד: האם י בבית הכנסת נר תמיד? אם כן, כיצד הוא פועל? תארו את צורת הנר והחומרים מהם הוא עוי. נסו לרטט את צורתו. היכן הוא ממוקם ביחס לארון הקוד, לבימה? האם י נרות נוספים? (רמז: חפו לוח גדול) מהי מטרתם, לדעתכם? הבימה: היכן ממוקמת הבימה ביחס לארון הקוד ולאולם בית הכנסת? נסו לרטט את המיקום. ממה עויה הבימה? מהו גובהה מעל הרצפה? באילו עיטורים וסמלים היא מקוטת? האם מצאתם ברכות רומות מעליה? אם כן, העתיקו אותן לדף. אפרויות נוספות: הדוכן, תמיי מצווה, גניזה, חדרים נוספים, מובים וספסלים, כיסא ל אליהו.
98 לתלמידים: בית הכנסת תמונת בית כנסת בית כנסת בבוכרה
לתלמידים: בית הכנסת 99 דוגמאות לבתי כנסת מיוחדים ברחבי הארץ בהם ניתן לבצע פעילות זו: צפת בית כנסת האר"י, בית כנסת אבוהב. טבריה בית כנסת אבולעפיה, בית כנסת הסניור. ירולים בית הכנסת הגדול, בית הכנסת האיטלקי, בית כנסת הרמב"ן. תל אביב בית כנסת צימבליסטה בקמפוס האוניברסיטה, בית הכנסת הגדול. באר בע והסביבה בית הכנסת אליהו הנביא, דגם בית הכנסת הקוצ'יני (במוב נבטים).