המשפחה שלה, המשפחה שלו - עמדות מתבגרות ומתבגרים ביחס למעמד האשה במשפחה, כפונקציה של משפחת המוצא והיבטים מעודדי סובלנות של ההקשר החינוכי בלהה אדמנית, מכללת 'תלפיות' במחקר זה נבחנו עמדותיהם של מתבגרות ומתבגרים בנוגע למעמד האשה במשפחה, הבא לידי ביטוי בשני תחומים: תפקוד יומיומי שוויוני, ושילוב אמהות וקריירה. בעשורים האחרונים של המאה ה- 20 חלו שינויים רבים במבנה המשפחה המערבית, שינויים שלא פסחו גם על החברה הישראלית. בשני התחומים הללו דפוס מסורתי בין שוני ניכר ודפוס מודרני: מערכת יחסים היררכית מול מערכת שוויונית בין בני הזוג, ויעוד אמהי בלעדי מול הרחבה גם ליעוד מקצועי. אוכלוסיית המחקר כללה 562 תלמידי כתות יא-יב (318 בנות ו- 244 בנים), הלומדים ב- 9 בתי ספר תיכוניים ממלכתיים. פריסת הישובים השתרעה מבאר שבע בדרום עד משגב בצפון, כולל אזור ירושלים וגוש דן. התלמידים נשאלו לגבי הגדרת עצמם כמסורתיים, חילוניים או דתיים. עמדותיהם של המתבגרים נבחנו לאור ארבעה גורמים: גורם המגדר, אפיון גורם מסורתיות/חילוניות (הערכה עצמית של הנבדקים), גורם סוציאליזטורי (עמדות האם והאב, כפי שנתפסים ע"י הנבדקים, בנוגע לעידוד שווה של הילדים בתחומים הנבדקים), וגורם מעצים (הורים ומורים, כפי שנתפסים ע"י הנבדקים, כדמויות תומכות ומשמעותיות). נעשה שימוש בחלק מהשאלון שפותח בעבודת הדוקטורט של החוקרת. פותחו שתי גרסאות זהות של השאלון, האחת מיועדת לבנות ומילות הפניה כתובות בלשון נקבה, והשניה מיועדת לבנים ומילות הפניה כתובות בלשון זכר. בשאלון 40 פריטי הסכמה/אי הסכמה ע"פ סולם ליקרט ובו 6 6 אפשרויות תשובה מ- 1 (אי הסכמה כלל) עד (הסכמה מלאה), ופריט רקע על אפיון המסורתיות/חילוניות. הנתון המגדרי נוסף כנתון רקע ידוע. כל מרכיבי השאלון נמצאו במהימנות פנימית גבוהה, רובם מעל אלפא קרונבך 72. וחלקם מעל אלפא קרונבך 80.. אצל הבנות התמיכה בכל התחומים הנבדקים נמצאה גבוהה, מעל 4.8 בסולם 1-6. תמיכה זו משקפת שאיפה של התלמידות למערכת יחסים שוויונית בתחום המשפחה ולפעילות נוספת מעבר לעיסוק האמהי המסורתי. אצל הבנים התמיכה נמצאה נמוכה יותר. בנקודת ההשקה שבין מסורתיות ומגדר, למגדר השפעה רבה יותר על אימוץ עמדות שוויוניות, בהתחשבות בשקילות א
המגדרית ביחס למשתני רקע אחרים. הבנות הרואות עצמן מסורתיות שוויוניות יותר מהבנים הרואים עצמם חילוניים. עמדות ההורים (אם ואב בנפרד), כפי שנתפסות ע"י הצעירים, נבחנו ביחס לשני תחומים: עידוד להשתתפות שוויונית של הילדים במטלות הבית, ועידוד שווה להתפתחות לימודית ומקצועית שלהם. ישנה התאמה בין שני תחומים אלו ובין שני התחומים הנבדקים בעמדות הבנות והבנים: *השתתפות שוויונית במטלות הבית תפקוד שוויוני של המשפחה, *התפתחות מקצועית שילוב אמהות וקריירה. נמצא דפוס דומה של עמדות האם והאב כלפי חינוך ילדיהם בשני התחומים הנבדקים, וניתן להצביע על סדר יורד של תמיכה בעיני ההורים: תמיכה חזקה יותר בהתפתחות מקצועית, וחלשה יותר בהשתתפות שוויונית. סדר זה דומה לסדר התמיכה בעיני הבנות והבנים עצמם ביחס למשתנים הנבדקים: שילוב אמהות וקריירה, תפקוד שוויוני של המשפחה. מתקבל דפוס של סולם ערכים המבטא את עמדות הנבדקים ואת עמדות הוריהם כפי שנתפסות על ידם, דפוס החוצה גבולות מגדריים ובין-דוריים, ומשקף את סולם הערכים של החברה הישראלית. בנוסף לבחינת עמדות ההורים, נבחן מקומם כגורם מעצים. היותם של ההורים והמורים גורמים מעצימים בא לידי ביטוי בהיותם דמויות סובלניות ומשמעותיות בעיני הנבדקים, נמצא קשר חיובי גבוה יותר בין הערכת ההורים כדמויות תומכות ובין שני התחומים הנבדקים מאשר הערכת המורים כדמויות תומכות, וכן נמצא ששני המינים מייחסים להורים תמיכה רבה יותר מאשר למורים. הבנות, יותר מהבנים, תומכות בעמדות מגדריות שוויוניות בחיי המשפחה. אין נקיטת עמדה נוכחית מצביעה בהכרח על התנהגות מקבילה בפועל, אולם פער זה טומן בחובו גרעין של מורכבות וקושי עתידיים. השלכה חינוכית הנגזרת מהמחקר הנוכחי היא, שיש להכין את הבנים לעולם מורכב יותר מאשר היה נהוג בדפוס המסורתי. בתהליך החינוכי יש להחיל את הכפילות של משפחה וקריירה גם לגבי הבנים, תוך שינוי המינוח ל-'הורות וקריירה'. מילות מפתח: מתבגרים, מגדר, נשים עובדות, תפקידים במשפחה, העברה בין-דורית ב
Her Family, His Family - Attitudes of Female and Male Adolescents Regarding Woman s Place in the Family, as a Function of Family s Background and Pro-Tolerance Aspects of the Educational Context Bilha Admanit, 'Talpiot' College This research studied the attitudes of adolescent males and females regarding the woman's place in the family, as expressed by two dimensions: equality between spouses in daily functions and combining motherhood and career. The last two decades of the twentieth century brought about great changes in the structure of families in the West, including Israel. Each of the dimensions mentioned above differ between traditional as opposed to modern family patterns i.e. hierarchical vs. egalitarian relations between spouses and maintaining motherhood as sole purpose in life as opposed to broadening the scope to include professional goals. The research population totaled 562 eleventh and twelfth grade students (318 girls and 244 boys) studying in 9 high-schools within the Israeli national educational framework. The schools were situated throughout the country, from Beer Sheva in the south to Misgav in the north, and included Tel Aviv and the central area of Israel. Students were asked to define themselves as traditional, secular or orthodox. Subjects' attitudes were examined in light of four factors: a) gender, b) selfcharacterization as traditional/secular/orthodox, c) attitudes of family socialization factors (mothers and fathers), as perceived by the subjects, regarding equal encouragement within the family in the dimensions under study) and d) empowering figures (subjects' perceptions of parents and teachers as significant supporting figures) ג
The questionnaire used was part of one devised by the author in her Ph.D. dissertation. Two identical versions were used, one addressed to females and one to males, each with the respective and appropriate gender-related Hebrew wording. The questionnaire included 40 agree/disagree items, based on the Likert scale of 6 possible answers ranging from 1 (totally disagree) to 6 (totally agree). In addition there was an item on subject's self-characterization as traditional/secular/orthodox. The gender factor was part of the background information requested. Each component of the questionnaire had a high internal consistency, (reliability Cronbach alpha > 70 for most of the items while some were > 80.) Among the females, support for all the dimensions was high, over 4.8 on the 1-6 scale. This finding reflects the females' aspirations for equality of relationship within the family and for activities beyond traditionally- oriented sole mothering. Among the males, support for these dimensions was lower. In the interface of degree of traditionalism and gender, the latter held a greater influence on the equality - related attitudes. Females who described themselves as traditional were more genderequality oriented than self-defined secular males. The attitudes of the subjects' parents (mothers and fathers respectively), as perceived by the subjects, were also examined for the two dimensions by means of questions related to equal encouragement/demand of sons and daughters in participation in household chores and equal encouragement of sons and daughters in their learning and professional development. These two dimensions are compatible with those addressed to the subjects, i,e, equality in household chores equality within the family and professional development combining motherhood and career. ד
The study found a similar pattern in the attitudes of mothers and fathers regarding the two dimensions tested, and the degree of support is similar to that described by the subjects themselves: support is higher for combining motherhood and career than for equal relations among spouses. We see here a pattern of values which expresses both the subjects' values and those of their parents, as perceived by the subjects. This pattern is found across lines of gender and age and reflects the values of the Israeli society. In addition to parents' attitudes, the subjects reported on empowering figures. Parents and teachers represent empowering figures due to their tolerance of, and significance for the subjects. A higher positive correlation was found between subjects' regard for parents as supportive figures and the two studied dimensions compared to the degree by which teachers were perceived as significant to the subjects. Both male and female subjects attributed more support to their parents than their teachers. Females, more than males, support the ideas of equal relations between spouses in the family. This disparity does not guarantee that such approaches will ensue. However, the difference between the attitudes of young men and women points to potential future complexity and difficulty. One educational implication of this study is the need to prepare young men for a life that is more complex than that which was traditionally common. It is important to put in practice the duality of family and career for young men, enhancing the use of the terminology "parenting and career". ה