מנורת המשכן והמקדש היא מכלי הקודש העיקריים, לצד השולחן ומזבח הקטורת " ו י ת ן א ת- ה ש ל ח ן ב א ה ל מו ע ד, ע ל י ר ך ה מ ש כ ן צ פ נ ה, מ חו ץ, ל פ ר כ ת. כג ו י ע ר ך ע ל יו ע ר ך ל ח ם, ל פ נ י י הו ה--כ א צ ו ה י הו ה, א ת-מ ש ה. כד ו י ש ם א ת- ה מ נ ר ה ב א ה ל מו ע ד, נ כ ח ה ש ל ח ן, ע ל י ר ך ה מ ש כ ן, נ ג ב ה. כה ו י ע ל ה נ ר ת, ל פ נ י י הו ה-- כ א ש ר צ ו ה י הו ה, א ת-מ ש ה. כו ו י ש ם א ת- מ ז ב ח ה ז ה ב, ב א ה ל מו ע ד, ל פ נ י, ה פ ר כ ת. כ ו י ק ט ר ע ל יו, ק ט ר ת ס מ ים-- כ א ש ר צ ו ה י הו ה, א ת-מ ש ה". (שמות מ, כב-כו)
המנורה נקראת גם: נר " ו י ע ל ה נ ר ת, ל פ נ י י הו ה" (שמות מ, כה) המנורה הטהורה "ו א ת- ה מ נ ר ה ה ט ה ר ה, ו א ת-כ ל- כ ל יה " (שמות לא, ח) [רש"י: ה ט ה ר ה- על שם זהב טהור (מנחות כט)] מנורת המאור "ו א ת-מ נ ר ת ה מ או ר ו א ת-כ ל יה ו א ת-נ ר ת יה ו א ת ש מ ן ה מ או ר" (שמות לה, יד) עליה ניצבו הנרות המכונים נרות המערכה מונח המבטא הדלקת הנרות או סידורם במנורה "א ת- ה מ נ ר ה ה ט ה ר ה א ת-נ ר ת יה, נ ר ת ה מ ע ר כ ה-- ו א ת-כ ל-כ ל יה ; ו א ת, ש מ ן ה מ או ר". (שמות לט, לז) [רמב"ן : א ת-נ ר ת יה, נ ר ת ה מ ע ר כ ה- יתכן שדרך המנורות להיות בהן נרות לנוי או להרבות בהן אור לפרקים, ואין כן במנורת הקדש כי לא היו בה רק שבעת הנרות, ועל כן פירש נרות המערכה, כי הן אשר יערוך אותן בין הערבים [ המנורה הקדומה ביותר המצויירת על קלף בעלה זהב בכתב יד ש חומש מפוסטאט? משנת 929 (לנינגרד)
מנורת המשכן הייתה של שבעה קנים: קנה מרכזי (הוא עיקרה של המנורה- "המנורה" סתם), ששה קנים היוצאים ממנו שלושה בכל צד, וירך כנראה הבסיס שלא נזכרת צורתו. כל קנה היה מקושט ב"שלושה גביעים משוקדים" היינו גביעים בדמות תפרחת השקד, ו"כפתור ופרח". במוצאם המשותף של שלושת זוגות הקנים, בקנה האמצעי, היה כפתור\ וכן הייתה המנורה (היינו הקנה האמצעי) מקושטת ב"ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה". המנורה נעשתה מ"ככר זהב טהור", משקל שכללגם את החומר לנרות ולכלי השרת שלה, המלקחים והמחתות (אך, כנראה לא את 'כלי שמנה') " ו ל ק חו ב ג ד ת כ ל ת, ו כ ס ו א ת-מ נ ר ת ה מ או ר ו א ת-נ ר ת יה, ו א ת-מ ל ק ח יה, ו א ת-מ ח ת ת יה ; ו א ת כ ל- כ ל י ש מ נ ה, א ש ר י ש ר תו -ל ה ב ה ם". (במדבר ד, ט)
המנורה הייתה כולה 'מקשה אחת' היינו מגולפת מתוך נתך זהב, לא יצוקה ולא מחוברת מחלקים שונים בגלל מעשה האומנות המסובך שלה, הראה ה' למשה את תבניתה המדויקת בהר סיני. " ו ע ש ית מ נ ר ת ז ה ב ט הו ר מ ק ש ה ת ע ש ה ה מ נו ר ה י ר כ ה ו ק נ ה ג ב יע יה כ פ ת ר יה ו פ ר ח יה מ מ נ ה י ה יו. לב ו ש ש ה ק נ ים י צ א ים מ צ ד יה ש ל ש ה ק נ י מ נ ר ה מ צ ד ה ה א ח ד ו ש ל ש ה ק נ י מ נ ר ה מ צ ד ה ה ש נ י. לג ש ל ש ה ג ב ע ים מ ש ק ד ים ב ק נ ה ה א ח ד כ פ ת ר ו פ ר ח ו ש ל ש ה ג ב ע ים מ ש ק ד ים ב ק נ ה ה א ח ד כ פ ת ר ו פ ר ח כ ן ל ש ש ת ה ק נ ים ה י צ א ים מ ן-ה מ נ ר ה. לד ו ב מ נ ר ה א ר ב ע ה ג ב ע ים מ ש ק ד ים כ פ ת ר יה ו פ ר ח י ה. לה ו כ פ ת ר ת ח ת ש נ י ה ק נ ים מ מ נ ה ו כ פ ת ר ת ח ת ש נ י ה ק נ ים מ מ נ ה ו כ פ ת ר ת ח ת- ש נ י ה ק נ ים מ מ נ ה ל ש ש ת ה ק נ ים ה י צ א ים מ ן- ה מ נ ר ה. לו כ פ ת ר יה ם ו ק נ ת ם מ מ נ ה י ה יו כ ל ה מ ק ש ה א ח ת ז ה ב ט הו ר. לז ו ע ש ית א ת -נ ר ת יה ש ב ע ה ו ה ע ל ה א ת-נ ר ת יה ו ה א יר ע ל-ע ב ר פ נ יה. לח ו מ ל ק ח יה ו מ ח ת ת יה ז ה ב ט הו ר. לט כ כ ר ז ה ב ט הו ר י ע ש ה א ת ה א ת כ ל-ה כ ל ים ה א ל ה. מ ו ר א ה ו ע ש ה ב ת ב נ ית ם א ש ר-א ת ה מ ר א ה ב ה ר." (שמות כה, לא- לט) Solomon ben Isaac ('Rashi'), Commentary on the
ו י ע ש א ת -ה מ נ ר ה, ז ה ב ט הו ר; מ ק ש ה ע ש ה א ת- ה מ נ ר ה, י ר כ ה ו ק נ ה -- ג ב יע יה כ פ ת ר יה ו פ ר ח יה, מ מ נ ה ה יו. יח ו ש ש ה ק נ ים, י צ א ים מ צ ד יה : ש ל ש ה ק נ י מ נ ר ה, מ צ ד ה ה א ח ד, ו ש ל ש ה ק נ י מ נ ר ה, מ צ ד ה ה ש נ י. יט ש ל ש ה ג ב ע ים מ ש ק ד ים ב ק נ ה ה א ח ד, כ פ ת ר ו פ ר ח, ו ש ל ש ה ג ב ע ים מ ש ק ד ים ב ק נ ה א ח ד, כ פ ת ר ו פ ר ח; כ ן ל ש ש ת ה ק נ ים, ה י צ א ים מ ן-ה מ נ ר ה. כ ו ב מ נ ר ה, א ר ב ע ה ג ב ע ים: מ ש ק ד ים--כ פ ת ר יה, ו פ ר ח יה. כא ו כ פ ת ר ת ח ת ש נ י ה ק נ ים מ מ נ ה, ו כ פ ת ר ת ח ת ש נ י ה ק נ ים מ מ נ ה, ו כ פ ת ר, ת ח ת- ש נ י ה ק נ ים מ מ נ ה--ל ש ש ת, ה ק נ ים, ה י צ א ים, מ מ נ ה. כב כ פ ת ר יה ם ו ק נ ת ם, מ מ נ ה ה יו ; כ ל ה מ ק ש ה א ח ת, ז ה ב ט הו ר. כג ו י ע ש א ת -נ ר ת יה, ש ב ע ה; ו מ ל ק ח יה ו מ ח ת ת יה, ז ה ב ט הו ר. כד כ כ ר ז ה ב ט הו ר, ע ש ה א ת ה, ו א ת, כ ל-כ ל יה.(שמות לז, יז-כד) ו ז ה מ ע ש ה ה מ נ ר ה מ ק ש ה ז ה ב, ע ד-י ר כ ה ע ד-פ ר ח ה מ ק ש ה ה וא: כ מ ר א ה, א ש ר ה ר א ה י הו ה א ת-מ ש ה-- כ ן ע ש ה, א ת-ה מ נ ר ה (במדבר ח, ד)
המנורה הוצבה בקודש 'על צלע המשכן תימנה' נוכח השולחן, כך שנרותיה נצבו בשורה בין מזרח למערב. מידות המנורה לא צוינו במקרא. " ו ע ש ית פ ר כ ת, ת כ ל ת ו א ר ג מ ן ו תו ל ע ת ש נ י--ו ש ש מ ש ז ר; מ ע ש ה ח ש ב י ע ש ה א ת ה, כ ר ב ים. לב ו נ ת ת ה א ת ה, ע א ר ב ע ה ע מ ו ד י ש ט ים, מ צ פ ים ז ה ב, ו ו יה ם ז ה ב--ע ל-א ר ב ע ה, א ד נ י-כ ס ף. לג ו נ ת ת ה א ת-ה פ ר כ ת, ת ח ת ה ק ר ס י ו ה ב את ש מ ה מ ב ית ל פ ר כ ת, א ת א רו ן ה ע דו ת; ו ה ב ד יל ה ה פ ר כ ת, ל כ ם, ב ין ה ק ד ש, ו ב ין ק ד ש ה ק ד ש ים. לד ו נ ת ת א ת-ה כ פ ר ת, ע ל, א רו ן ה ע ד ת-- ב ק ד ש, ה ק ד ש ים. לה ו ש מ ת א ת- ה ש ל ח ן, מ חו ץ ל פ ר כ ת, ו א ת- ה מ נ ר ה נ כ ח ה ש ל ע ל צ ל ע ה מ ש כ ן ת ימ נ ה; ו ה ש ל ח ן-- ת ת ן, ע ל-צ ל ע צ פו ן" (שמות כו, לא-לה).
השמן למאור היה בעל איכות מעולה: "שמן זית זך כתית" " ו א ת ה ת צ ו ה א ת- ב נ י י ש ר א ל, ו י ק חו א ל יך ש מ ן ז י ת ז ך כ ת ית--ל מ או ר: ל ה ע ל ת נ ר, ת מ יד. כא ב א ה ל מו ע ד מ חו ץ ל פ ר כ ת א ש ר ע ל -ה ע ד ת, י ע ר ך א תו א ה ר ן ו ב נ יו מ ע ר ב ע ד-ב ק ר--ל פ נ י י הו ה: ח ק ת עו ל ם ל ד ר ת ם, מ א ת ב נ י י ש ר א ל " (שמות כז, כ-כא). על הדלקת המנורה נאמר: " ו ע ש ית א ת -נ ר ת יה, ש ב ע ה; ו ה ע ל ה, א ת-נ ר ת יה, ו ה א יר, ע ל-ע ב ר פ נ יה ". (שמות כה, לז) " ב ה ע ל ת ך, א ת-ה נ ר ת, א ל-מו ל פ נ י ה מ נו ר ה, י א ירו ש ב ע ת ה נ רו ת". (במדבר ח, ב) אהרון ובניו נצטוו 'להעלות נר תמיד' ולערכו 'מערב עד בוקר' "צ ו א ת- ב נ י י ש ר א ל, ו י ק חו א ל יך ש מ ן ז י ת ז ך כ ת ית-- ל מ או ר: ל ה ע ל ת נ ר, ת מ יד. ג מ חו ץ ל פ ר כ ת ה ע ד ת ב א ה ל מו ע ד, י ע ר ך א תו א ה ר ן מ ע ר ב ע ד-ב ק ר ל פ נ י י הו ה--ת מ יד: ח ק ת עו ל ם, ל ד ר ת יכ ם. ד ע ל ה מ נ ר ה ה ט ה ר ה, י ע ר ך א ת-ה נ רו ת, ל פ נ י י הו ה, ת מ יד" (ויקרא כד, ב-ד). ההדלקה נעשתה בין ערבים, ובבוקר היו 'מיטיבים' את הנרות, היו מנקים את בזיכי השמן ומכינים את המנורה להדלקה הבאה "ו ה ק ט יר ע ל יו א ה ר ן, ק ט ר ת ס מ ים; ב ב ק ר ב ב ק ר, ב ה יט יבו א ת -ה נ ר ת--י ק ט יר נ ה. ח ו ב ה ע ל ת א ה ר ן א ת- ה נ ר ת ב ין ה ע ר ב י ם, י ק ט יר נ ה--ק ט ר ת ת מ יד ל פ נ י י הו ה,
מנורת המשכן הועברה על ידי שלמה המלך למקדש בין 'כל כלי הקודש' " ו י ע לו א ת-א רו ן י הו ה, ו א ת-א ה ל מו ע ד, ו א ת-כ ל- כ ל י ה ק ד ש, א ש ר ב א ה ל; ו י ע לו א ת ם, ה כ ה נ ים ו ה ל ו י ם " (מלכים א', ח, ד) אולם, שלמה הוסיף ועשה עשר מנורות זהב והעמידן בהיכל, 'חמש מימין וחמש משמאל', כנראה למנורת המשכן,אך סדר הצבתן אינו ברור. " ו י ע ש ש ל מ ה--א ת כ ל-ה כ ל ים, א ש ר ב ית י הו ה ו א ת- ה מ נ רו ת ח מ ש מ י מ ין ו ח מ ש מ ש מ אול, ל פ נ י ה ד ב יר--ז ה ב ס גו ר; ו ה פ ר ח ו ה נ ר ת ו ה מ ל ק ח י ם, ז ה ב. (מלכים א', ז, מח-מט) " ו י ע ש א ת- מ נ רו ת ה ז ה ב, ע ש ר-- כ מ ש פ ט ם; ו י ת ן, ב ה יכ ל, ח מ ש מ י מ ין, ו ח מ ש מ ש מ אול " (דברי הימים ב', ד, ז) את משקל הזהב שלהן סיפק דוד לשלמה עם תוכניות המקדש " ו י ת ן ד ו יד ל ש ל מ ה ב נו א ת -ת ב נ ית ה או ל ם ו א ת-ב ת יו ו ג נ ז כ יו ו ע ל י ת יו, ו ח ד ר יו ה פ נ ימ ים--ו ב ית ה כ פ ר ת... ו ל כ ל- כ ל י, ע בו ד ת ב ית-י הו ה. יד ל ז ה ב ב מ ש ק ל ל ז ה ב... ו מ ש ק ל ל מ נ רו ת ה ז ה ב, ו נ ר ת יה ם ז ה ב, ב מ ש ק ל- מ נו ר ה ו מ נו ר ה, ו נ ר ת יה ; ו ל מ נ רו ת ה כ ס ף ב מ ש ק ל ל מ נו ר ה ו נ ר ת יה, כ ע בו ד ת מ נו ר ה ו מ נו ר ה".(דברי הימים א, כח, יא-יד). מסתבר שמנורות אלה היו זהות למנורת המשכן. הדבר נרמז בציון ה"פרח" "ו א ת- ה מ נ רו ת ח מ ש מ י מ ין ו ח מ ש מ ש מ אול, ל פ נ י ה ד ב יר--ז ה ב ס גו ר; ו ה פ ר ח ו ה נ ר ת ו ה מ ל ק ח י ם, ז ה ב". (מלכים א, ז, מט) ובהדגשה "כמשפטם" " ו י ע ש א ת- מ נ רו ת ה ז ה ב, ע ש ר-- כ מ ש פ ט ם; ו י ת ן, ב ה יכ ל, ח מ ש מ י מ ין, ו ח מ ש מ ש מ אול " (דברי הימים ב,ד, ז)
קטן הוא מספרן של מגזרות הנייר הידועות לנו, שמוצאן בצפון אפריקה. מגזרות אלה נקראות מנורה על שם מנורת שבעת הקנים, המופיעה תמיד במרכזן. סגנונן מזרחי ועשיר בעיטורי ערבסקות. הרקע, בכל המגזרות הללו, הוא עלים של ניירות מתכתיים דקיקים, בגוונים עזים, שהם מסוג הניירות המשמשים לעטיפת ממתקים. חלק מן המנורות היו תלויות על קיר בית הכנסת, ונתרמו ככל הנראה על ידי אנשים שידם לא השיגה להביא תרומה יקרה יותר. במרכז מנורה זו מבנה בעל שלוש קשתות. בתוך הקשת המרכזית מעוצבת מנורה, כשעל כל אחד מקניה מצוי פסוק ממזמור ס"ז בתהלים, המקובל בקמיעות מזרחיים. על בסיס המנורה מצויים שני כדים בסגנון מזרחי.
המנורות קוצצו, עם יתר הכלים, כאשר בזז נבוכדנצר את המקדש " ו י ב א נ ב כ ד נ אצ ר מ ל ך -ב ב ל ע ל-ה ע יר ו ע ב ד י ע ל יה... ו י ו צ א מ ש ם א ת -כ ל-או צ רו ת ב ית י הו ה ו או צ רו ת ב ית ה מ ל ך ו י ק צ ץ א ת -כ ל- כ ל י ה ז ה ב א ש ר ע ש ה ש ל מ ה מ ל ך -י ב ה יכ ל י הו ה כ א ש ר ד ב ר י הו ה." (מלכים ב, כד, יא-יג) ונלקחו לבבל בעת החורבן "ו ב ח ד ש ה ח מ יש י, ב ע ש ו ר ל ח ד ש...ב א, נ בו ז ר א ד ן ר ב-ט ב ח ים... ו י ש ר ף א ת-ב ית-י הו ה, ו א ה מ ל ך... ו א ת- ה ס פ ים ו א ת -ה מ ח ת ו ת ו א ת-ה מ ז ר קו ת ו א ת- ה ס ירו ת ו א ת -ה מ נ רו ת, ו א ת-ה כ פ ו ת ו א ת- ה מ נ ק י ו ת, א ש ר ז ה ו א ש ר-כ ס ף כ ס ף--ל ק ח, ר ב-ט ב ח ים..(ירמיהו, נב, יב- טי (
מרכזיותה של המנורה בפולחן מודגשת בתוכחתו של אביה לירבעם " ו י ק ם א ב י ה, מ ע ל ל ה ר צ מ ר י ם, א ש ר, ב ה ר א פ ר י ם ; ו י אמ ר, ש מ עו נ י י ר ב ע ם ו כ ל- י ש ר א ל. ה ל א ל כ ם, ל ד ע ת, כ י י הו ה א ל ה י י ש ר א ל נ ת ן מ מ ל כ ה ל ד ו יד ע ל- י ש ר א ל, ל עו ל ם: לו ו ל ב נ יו, ב ר ית מ ל ח... ו א נ ח נו י הו ה א ל ה ינו, ו ל א ע ז ב נ הו ; ו כ ה נ ים מ ש ר ת ים ל יהו ה, ב נ י א ה ר ן, ו ה ל ו י ם, ב מ ל אכ ת. ו מ ק ט ר ים ל יהו ה ע לו ת ב ב ק ר-ב ב ק ר ו ב ע ר ב-ב ע ר ב ו ק ט ר ת-ס מ ים ו מ ע ר כ ת ל ח ם ע ל- ה ש ל ח ן ה ט הו ר, ו מ נו ר ת ה ז ה ב ו נ ר ת יה ל ב ע ר ב ע ר ב ב ע ר ב-- כ י-ש מ ר ים א נ ח נו, א ת-מ ש מ ר ת י הו ה א ל ה ינו ; ו א ת ם, ע ז ב ת ם א תו." (דברי הימים ב, יג, ד- יא) ובנאומו של חזקיהו בפני הכהנים והלוויים " י ח ז ק י הו מ ל ך... ו י ע ש ה י ש ר, ב ע ינ י י הו ה : כ כ ל א ש ר- ע ש ה, ד ו יד א ב יו. הו א ב ש נ ה ה ר אש ו נ ה ל מ ל כו ב ח ד ש ה ר אש ו ן, פ ת ח א ת- ד ל תו ת ב ית -י הו ה-- ו י ח ז ק ם. ו י ב א א ת-ה כ ה נ ים, ו א ת- ה ל ו י ם ; ו י אמ ר ל ה ם... כ י-מ ע לו א ב ת ינו, ו ע ש ו ה ר ע ב ע ינ י י הו ה -א ל ה ינו -- ו י ע ז ב הו ; ו י ס ב ו פ נ יה ם מ מ ש כ ן י הו ה, ו י ת נו -ע ר ף. ג ם ס ג רו ד ל תו ת ה או ל ם, ו י כ ב ו א ת-ה נ רו ת, ו ק ט ר ת, ל א ה ק ט ירו ; ו ע ל ה ל א-ה ע לו ב ק ד ש, ל אל ה י י ש ר א ל. " דברי הימים ב, כט, א- ז) Full-page miniature of the Menorah,
עם הקמת בית המקדש השני נעשתה, כנראה על ידי זרובבל, מנורה חדשה. (שכן בין כלי בית ה' אשר החזיר כורש לששבצר הנשיא ליהודה, לא נזכרת מנורה).
אנטיוכוס הרביעי שדד את המנורה ב 169 לפסה"נ "ויהי אחרי שובו מהכות את מצרים, בשנת שלוש וארבעים ויעל על ישראל למלחמה, ויבוא בחיל כבד ועצום ירושלימה. (כג) ויבוא בעזות מצח אל הקודש פנימה, ויקח את מ הזהב ואת המנורה ואת כל כליה, ואת שולחן הפנים ואת קערותיו ואת כפותיו, ואת המזרקות ואת פרוכת המסך וא הכותרות, וכל עדי הזהב אשר לפני ההיכל, ויקצץ אותם. (כד) וייקח גם את הכסף ואת הזהב וכל כלי חמדה וכל א טמון אשר מצא, וייקחם ויעבירם אל ארצו" (חשמונאים א, א). החשמונאים התקינו מנורה חדשה במקומה "וידבר יהודה ואחיו אל העם לאמור. (לו) הן האויב ניגף לפנינו, ועתה נעלה וטיהרנו את מקדש ה'... (מח) ויחדשו את כל כלי הקודש, וישימו את המנורה אל ההיכל ואת מזבח הקטורת ו שולחן הפנים. (מט) וישימו את הקטורת על המזבח, ועל המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש".( חשמונאים א, ד) " ורוח ה' צלחה על יהודה המכבי ועל אנשיו, וילכדו את העיר ואת המקדש... ויהי אחרי טהרם את הבית, ויעשו מ חדש, ויוציאו אש מן האבנים אשר ליקטו, ויקריבו את קורבנם לה' מקץ שנתיים ימים. (ד) ויקטירו ויערכו את הנרות את לחם הפנים על שולחן ה'. (ה) ". (חשמונאים ב, י)
אולי עשה הורדוס גם הוא מנורה. לא ברור איזו מנורה הובלה בתהלוכת הניצחון ברומא. אספסיאנו את המנורה בהיכל אלת השלום איריני "ומכל השלל נפלאו ביותר הכלים אשר לוקחו בבית המקדש בירו שולחן הזהב, אשר היה משקלו הרבה ככרים, והמנורה העשויה גם היא זהב טהור. ואמנם שנתה מלאכת המנו הזאת מדרך כל המנורות אשר בידינו. כי מן הבסיס התרומם הגזע (העמוד, הירך) בתווך, וממנו נטשו ענפים אשר דמו בצורתם לקלשון שלוש השנים ובראש כל קנה מלמעלה נר נחושת. וכמאסף לכל השלל עבר ספר ת היהודים"(תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים / יוסף בן מתתיהו ז, ה בתרגומו של ד"ר י.נ. שמחוני) דברים העשויין וגנוזין אלו הן: אהל מועד וכלים שבו וארון ושברי לוחות וצנצנת המן והמטה צלוחית של ש המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה ובגדי כהונה ובגדי כהן משיח אבל מכתשת של בית אבטינס שלחן ו ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי (אבות דרבי נתן מא,, יב)
לפי פרוקופיוס מקיסריה (המאה הIV ), נישאו אוצרות היהודים במסע הניצחון של בליסריוס בקושטא, לאחר נצחונו על הוונדאלים, שבשעתם לקחום לקרת חדשת, לאחר שבזזו את רומא ב- 455. הוא מוסיף כי יוסטיניאנוס הפקידם בירושלים באחת הכנסיות. לפי מקורות אחרים נשתמרה המנורה בקושטא עד 1204, ואבדה עם כיבוש העיר בידי הצלבנים
כדי לסייע בה גנה על פרטיותך, PowerPoint חסם הורדה אוטומטית של תמונה זו.
לפי יוסף בן מתתיהו הייתה מנורת המשכן עשויה כפתורים, פרחים, רימונים וגביעים, בסך הכל שבעים. המנורה עמדה באלכסון והנרות הביטו לצד מזרח-דרום (קדמוניות היהודים ג, ו, ז). שלושה נרות (כנראה שני המזרחיים והמערבי) דלקו כל היום, ויתרם הודלקו בערב. לדבריו הכניס יהודה המכבי למקדש מנורת זהב חדשה, ובכ"ה בכסלו הדליקו בה (קדמוניות היהודים יב, ז, ו). מנורת ההיכל של ימי יוסף הייתה אחד הכלים הנפלאים "אשר יצא שמם לתהילה בקרב כל באי עולם" "הנרות רמזו לשבעת הכוכבים הנבוכים (הפלנטים) כי זה היה מספר הקנים היוצאים מן המנורה" (מלחמת היהודים ברומאים ה, ה, ה). בשילהי המצור "יצא ישוע בן תבותי, אחד הכוהנים, לאחר שקיבל מקיסר הבטחה בשבועה כי יחוס על חייו אם ימסור [לידיו] אחדים מכלי הקודש היקרים, ומקיר ההיכל [הוציא ו]מסר שתי מנורות הדומות לאלה הנמצאות בתוך ההיכל, וכן שולחנות, קנקנים ופנכות, כולם עשויים זהב טהור וכבדים מאד" (מלחמת היהודים ברומאים
המנורה שבקשת טיטוס היא היחידה המתיימרת לתאר את מנורת המקדש. במחציתה העליונה שבעה ובהם גביעים, כפתורים ופרחים. בהמשך הקנה האמצעי, למטה, קישוטי זרים אגודים במחרוזות פנינים. ניצב על בסיס בדמות שידה של שני משטחים, בעלי שש או שמונה דפנות, זה למטה מזה, ועליהן תבל חיות וצמחים. חלקה העליון נראה תואם את התיאור במקרא ואצל יוסף בן מתתיהו, ובפרטים שונים מ השפעה פרסית והלניסטית. אפשר, איפוא, ליחסה לתקופת החשמונאים. לעומת זאת, צורת הבסיס עו בסתירה לתיאורים מימי הבית השני ולדברי חז"ל. יש להזכיר במיוחד מטבע של מתתיהו אנטיגונוס ורישום אמנותי על קיר בית מתקופת הורדוס (ברובע בעיר העתיקה), שבו ניצבת מנורה על חצובה משולשת, כנראה עם שלוש רגלים.
גם במימצא הארכיאולוגי מהתקופה שלאחר החורבן ניצבת המנורה תמיד על שלוש רגלים: פסיפסי בתי הכנסת, ציורי דורה אירופוס, גילופי בית שערים, ועוד
רצפת בית הכנסת בחולדה, המאה הששית. בכתובת היוונית 'התפלל על עמך'
p with menorah. Fourth-century oil lamp with a menorah from
מערות הקבורה בבית שערים המאה תבליט מנורה מבזלת מאום קייס (גדרה העתיקה), ירדן
הספק באותנטיות של בסיס המנורה בקשת טיטוס מתחזק גם מהציורים שעליו. נראית ההשערה שרגלי המנורה נשברו בעת מסעה לרומא, ואמנים רומיים התקינו לה בסיס בסיגנון רומי. ייתכן גם שהמנורה שבקשת טיטוס היא אחת ממנורות המקדש, אך לא המנורה שבהיכל.
ור' לפי חז"ל (המקור העיקרי: מנחות כח, ע"ב ; צח, ע"ב) " מנורה הייתה באה מן העשת [=חומר גלם בל מעובד] מן הזהב. עשאה של כסף כשרה, של בעץ [אבץ] ושל אב ר ושל גיסטרון [=בדיל] רבי פוסל יוסי ב"ר יהודה מכשיר ; של עץ ושל עצם ושל זכוכית- דברי הכל פסולה". "עשאה מן הגרוטאות [של זהב]- פסולה" (תוספתא מנחות א, יח). גביעים, כפתורים ופרחים נדרשו רק במנורת זהב. הגביעים היו "כמין כוסות אלכסנדריים", הכפתורים- העמודין", היינו קישוטי הפרחים שבכותרות עמודים. "כמין תפוחי הכרתיים", והפרחים- " כמין פרחי בסיס המנורה ("ירך" במקרא) נקרא "רגלים", פ למקום אחד ששם הוא נקרא "בסיס" (משניות כלים יא, ז) ואמנם בכל מקום שמופיע דיוקן המנורה הי ניצבת על שלושה רגלים (פרט לקשת טיטוס). גובה מנורת המשכן היה שמונה עשר טפחים, הרגלים והפרח- שלושה טפחים. מנורת המקדש הייתה גבוהה יותר, שכן עלו אליה בכבש מיוחד (משניות תמי ג, ט: ספרי בהעלותך, ס)
בבוקר היה הכוהן מדשן ומיטיב את הנרות, מלבד שני הנרות המזרחיים, שהיה מוצאם דולקים. לפי מקורות אחרים היה "הנר המערבי" דולק כל הזמן, וממנו היה מדליק את יתר הנרות בין הערביים. לא ברור איזהו "הנר המערבי": יש אומרים שהוא השני ממזרח ויש אומרים שהוא האמצעי (רש"י לשבת כב, ע"ב, ולמנחות צח, ע"ב ; רמב"ם, הלכות בית הבחירה, ג,ח). אם כבה "הנר המערבי" נתפרש הדבר כסימן רע (יומא לט, ע"ב). הנרות היו מצדדים כלפי הנר האמצעי וזה פנה אל עבר קודש הקודשים. חז"ל נחלקו על צורתן ועל סדר הצבתן של עשר המנורות שעשה שלמה, ואם שימשו להדלקה (ירושלמי, שקלים, ו,ג). על כל פנים מנורת משה שימשה בבית ראשון ) תוספתא סוטה, יג, א) שנגנזה, בעוד שמנורות שלמה נלקחו לבבל. מנורת החשמונאים מתחילה " שיפודין של ברזל היו וחיפום בעץ, העשירו- עשאום של כסף ; חזרו והעשירו- עשאום של זהב"
המנורה כסמל הנביא זכריה ראה בחזונו: "ר א ית י ו ה נ ה מ נו ר ת ז ה ב כ ל ה ו ג ל ה ע ל-ר אש ה, ו ש ב ע ה נ ר ת יה ע ל יה --ש ב ע ה ו ש ב ע ה מו צ קו ת, ל נ רו ת א ש ר ע ל-ר אש ה. ג ו ש נ י ם ז ית ים, ע ל יה : א ח ד מ ימ ין ה ג ל ה, ו א ח ד ע ל- ש מ אל ה. ד ו א ע ן, ו א מ ר, א ל- ה מ ל א ך ה ד ב ר ב י, ל אמ ר: מ ה-א ל ה, א ד נ י. ה ו י ע ן ה מ ל א ך ה ד ב ר ב י, ו י אמ ר א ל י, ה לו א י ד ע ת, מ ה-ה מ ה א ל ה; ו א מ ר, ל א א ד נ י. ו ו י ע ן ו י אמ ר א ל י, ל אמ ר, ז ה ד ב ר -י הו ה, א ל- ז ר ב ב ל ל אמ ר: ל א ב ח י ל, ו ל א ב כ ח -- כ י א ם- ב רו ח י, א מ ר י הו ה צ ב או ת. ז מ י-א ת ה ה ר-ה ג דו ל ל פ נ י ז ר ב ב ל, ל מ יש ר; ו הו צ יא, א ת-ה א ב ן ה ר אש ה-- ת ש או ת, ח ן ח ן ל ה. ח ו י ה י ד ב ר-י הו ה, א ל י ל אמ ר. ט י ד י ז ר ב ב ל, י ס דו ה ב י ת ה ז ה-- ו י ד יו ת ב צ ע נ ה ; ו י ד ע ת, כ י- י הו ה צ ב או ת ש ל ח נ י א ל יכ ם. י כ י מ י ב ז, ל יו ם ק ט נ ו ת, ו ש מ חו ו ר או א ת- ה א ב ן ה ב ד יל ב י ד ז ר ב ב ל, ש ב ע ה- א ל ה; ע ינ י י הו ה, ה מ ה מ ש ו ט ט ים ב כ ל -ה א ר ץ. יא ו א ע ן, ו א מ ר א ל יו: מ ה- ש נ י ה ז ית ים ה א ל ה, ע ל-י מ ין ה מ נו ר ה ו ע ל- ש מ אול ה. יב ו א ע ן ש נ ית, ו א מ ר א ל יו: מ ה- ש ת י ש ב ל י ה ז ית ים, א ש ר ב י ד ש נ י צ נ ת רו ת ה ז ה ב, ה מ ר יק ים מ ע ל יה ם, ה ז ה ב. יג ו י אמ ר א ל י ל אמ ר, ה לו א י ד ע ת מ ה-א ל ה; ו א מ ר, ל א א ד נ י. יד ו י אמ ר, א ל ה ש נ י ב נ י- ה י צ ה ר, ה ע מ ד ים, ע ל-א דו ן כ ל- ה א ר ץ". (זכריה ד, ב-יד) המנורה מסמלת את גאולת ישראל לעתיד לבוא, ועצי הזית מסמלים את שני בני היצהר,
המנורה תופסת מקום מרכזי ברוב בתי הכנסת בארץ ישראל ובחוץ לארץ, אם ברצפות הפסיפס או על או כותרות העמודים, בקברים יהודיים החל בבית שערים ועד הקטקומבות ברומא, וכן על כלי זכוכית ו נרות יהודיים. היא מופיעה בדרך כלל לצד שופר, לולב, אתרוג ומחתה, ולפעמים גם כד שמן. בתיאורי ניכרת התפתחות מסויימת. מהמאה הראשונה לפסה"נ ועד למאה הראשונה לסה"נ הקנים הם עגולים ומדורגים, ולאדן על פי רוב צורת קלשון (חצובה?) או תיבה. מסוף המאה השנייה ועד אמצע המאה הר לסה"נ נוספים הסמלים האחרים, והמנורה עצמה שומרת על צורתה. מן המחצית השנייה של המאה הר עד למחצית הראשונה של המאה החמישית מופיע טיפוס חדש של מנורה, שבראש קניה לוח אופקי, ה להצבת הנרות.טיפוס זה היה מקובל עד המאה השביעית, אולם במקום נרות החרס או המתכת, המצויי הקו האופקי, מופיעות כוסות זכוכית ובהן פתילים דולקים. בראשית ימי הביניים תפסו לוחות הברית את המנורה כסמל יהודי, ואח"כ (החל מהמאה ה-; 19 ) מגן דוד. pendant with menorah. Amuletic pendant with menorah. Plaque with menorah.
elief, Corinth,5 th century A Jewish tombstone from the Roman Empire with Greek writing and menorahs, Vatican Museum, Rome
המנורה באמנות היהודית באלף השנים האחרונות מופיעה המנורה ברציפות בארצות הים התיכון ובאירופה, והחל מהמאה ה- בכל ארצות תבל, כציור, רישום גראפי, תבליט, או בצורה תלת ממדית.בכתבי יד מופיעות מנורות מי הביניים ועד להופעת הדפוס, ברוב החומשים והמחזורים המעוטרים בספרד, צרפת, איטליה ואשכנז המנורה הקדומה ביותר מצויירת בעלה זהב על קלף בכתב יד של חומש (מפוסטט? מ) -929 (לנינגר (התמונה הובאה בתחילת המצגת).
מנורה בסיגנון רומאני (בין כלי המשכן), כנראה בעל מסורת ביזאנטית קדומה, מופיעה בחומש מטולדו 1272 (פארמה) ובחומש מפרפיניאן 1299 (בפאריס)
בדרום צרפת ובאשכנז נהגו לצייר את אהרן הכהן ליד המנורה
במיקרוגראפיה צוירה המנורה בכתבי יד אשכנזיים וספרדיים
מזרח אושפצין (אושוויץ), פולין, 1891 אוסף ר' שמואל זילביגר, בני ברק מזרח זה מחולק לשני חלקים בלתי שווים, במעין קשת. בחלק התחתון של המגזרת מצויה מנורה, שעליה תלויים אשכולות ענבים וציפורים מנקרות בהם. בפינות דמויות של נמרים בצל דקלים. דמות הנמר, שהופעתו במגזרות נדירה יחסית, מרמז אף הוא כמו הנשר, הצבי והאריה, לפסוק מפרקי אבות: הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים". לוחות הברית שבחלק העליון נתמכים על ידי אריות נושאי כתר. ממעל נשר דו ראשי ובצדדיו צבאים בפינות הפנימיות העליונות מצוי דגם כוכבים, האופייני לתמונות תחרה (שפיצנבילדר) מן המאה ה- 18, שנעשו
האיסור לעשות מנורת קנים מחוץ למקדש: "ומי שרי והכתיב (שמות כ) לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד מנורה אבל עושה של חמשה ושל ששה ושל שמונה ושל שבעה לא יעשה אפי' של שאר מיני מתכות" (בבלי, ראש השנה, כד, ע"א) נשמר ברוב הקהילות זמן רב, אולם מהמאה ה- 16 ניצבות מנורות של שבעה קנים, מכסף ומברונזה בבתי כנסת באיטליה (אורבינו) ובפולין (לובלין). התפתח גם נוסח מנורה של שמונה קנים וזרוע קדמית גדולת מימדים ומונומנטאלית בעיצובה, עשויה מברונזה או יצוקה מפליז, דומה למנורת שבעת הקנים. המנורות הראשונות הן בסיגנון הרנסאנס, אך רובן בסיגנון הבארוק. מנורות כאלה ניצבו בכל בית כנסת אשכנזי גדול. נתפרסמו אלה שבוורמס, ב"אלטנוישול" בפראג, בקרקוב, בבית הכנסת נחמוביץ' שבלבוב, בבית הכנסת הגדול בוילנה ועוד.
מהמאה ה- 17 מוצאים במזרח אירופה ובאיטליה צורות רבות של המנורה: על דלתות ארון קודש מוז מקרקוב (1605, במוזיאון ישראל) ובמערכת ציורי הקיר בבית הכנסת שביאבלונוב (1707) מעוצבת המנורה מאותיות פרק סז בתהלים. דלתות ארון קודש מוז
אברהם לוונטל פרק ס"ז בתהילים בצורת מנורה מזמור סז תהילים ל מ נ צ ח ב נ ג ינ ת מ ז מו ר ש יר. א ל ה ים י ח נ נו ו יב ר כ נו, י א ר פ נ יו א ת נו ס ל ה. ל ד ע ת ב א ר ץ ד ר כ ך, ב כ ל ג ו י ם י ש ו ע ת ך. יו דו ך ע מ ים א ל ה ים, יו דו ך ע מ ים כ ל ם. י ש מ חו ו יר נ נו ל א מ ים, כ י ת ש פ ט ע מ ים מ יש ר, יו דו ך ע מ ים א ל ה ים, יו דו ך ע מ ים כ ל ם. א ר ץ נ ת נ ה י בו ל ה, י ב ר כ נו א ל ה ים א ל ה ינו. י ב ר כ נו א ל ה ים, ו י יר או או תו כ ל א פ ס י-א ר ץ. ו ל א מ ים ב א ר ץ ת נ ח ם ס ל ה.
מנורות מופיעות רקומות בפרוכות
מנורות מצויירות על קמיעות יהודיות מפרס ועד למגרב, רובן מהמאה ה- 18, באמנות העממית במזרח אירופה, במאות ה 18-19, בלוחות של מזרח, "שיויתי", ספירת העומר, אושפיזין לסוכה וכיוצא בזה. מנ מצויות גם על גבי מצבות פורטוגאליות וספרדיות בהולנד ובאיטליה, ובמאה ה- 19 גם על גבי מצבות במזרח אירופה. קמע ''שויתי'' מעוטר במנורת המקדש ומזמור ס''ז בתהלים פרס המאה ה- 18 הפריטים מאוסף שטיגליץ, מוזיאון ישראל ירושלים קמע מעוטר בברכת-הכהנים ובמנורת שבעה קנ רומא, איטליה 1750-1716
לוח מזרח מגזרת נייר פולין המאה ה- 19 אוסף מוזיאון ישראל בירושלים. יוצרי מגזרות הנייר היו בדרך כלל גברים בחורי ישיבות. במרכז המגזרת הייתה מנורה והמילה: "מזרח" באירופה נהגו לצבוע את מגזרות הנייר ולקשט
שושנתה- רייזעלע קישוט לחג השבועות.
Unknown artist, Napoleon grants freedom to the Jews, 1806
עם ההתעוררות הלאומית החל טיפוח המנורה בחפצי אמנות, בייחוד בבית הספר ובבית הנכות בצל שעל מוסדותיו התנוססה מנורה יותר מיובל שנים. אמנים יהודיים החלו לשלבה כמוטיב ביצירותיהם. בוריס שץ בתבליטיו ("הרצל", ; 1903 "מתי קץ הפלאות", 1917 א).מ. ליליין בעיטוריו לספרים, בחלונ צבעוניים. בתפוצות שילב שאול רסקין את המנורה בעיטורים לספר זכריה. ארתור שיק במיניאטורות רבות ובהגדה של פסח. מאנה כץ בציור פנים של בית כנסת, בן שאן בשער הגדה של פסח. גם שא הירבה בכך, בין היתר בחלון שבט אשר שבבית הכנסת בהדסה עין כרם וכן בפסיפסים ובשטיח קיר בכנסת. מפסלי יש להזכיר את בתיה לישנסקי: מנורת העץ 1938 עמדה בעבר בארמון חבר הלאומי בז'נווה, והמנורה במועדון "מנורה" בירושלים. מנורה בתשמישי קדושה מכסף של הצורף איליא שור, מנורת ברונזה של בנו אלקן, "מנורת המקדש" בכנסיית וסטמינסטר שבלונדון, והמנורה הגדולה ליד הכנסת בירושלים,. דוד פלומבו יצר שורה של מנורות בלתי שיגרתיות ובעלות הופעה מונומנטאלית מברזל מחושל. 1957 קרמיקת בצלאל בוריס שץ
מועמת, שחוקה ומוחלדת על שער ברומא חיכית, אלפיים שנה כה בודדת, צ ע ר ת המנורה, לא כב ית.... אוי, היו ימי סבל וצער, בצר התבוסס ישראל, אבלה את בכית על השער, הנה חננך שוב האל. הנה שוב את גאה מתנוססת שוב בירושלים העיר, את לבב שליחי העם שבכנסת, שלהבת קודשך שוב תאיר.... היכרנוך על שבעת אור קנייך, זו את שהארת במקדש, ע ט רנוך בזרי עלי-זית, ש מ נ ם בך ידליק אור חדש שלמה סקולסקי מנורת הכנסת- אנדרטת ברונזה הניצבת מול משכן הכנסת בירושלים.את המנורה העניקו אנשים שונים ובהם
מנורה הותוותה בדגלי מדפיסים, בשערי ספרים, בסמלי מו"לים, על תווי ספר, על בולי דואר, הוטבעה במטבעות ישראל, שימשה כסמל לאירגונים יהודיים וציוניים וניצבת על בנייני ציבור רבים בישראל ובתפ עם הקמת מדינת ישראל, נקבעה המנורה (המועתקת, על כל פגמיה, מקשת טיטוס) כסמל המדינה.
http://www.jewishgiftplace.com/ancient-menorahs.html http://cja.huji.ac.il/ritual_objects/india/parokhet http://britishlibrary//hebrew-illuminated-manuscripts http://papercuts.jasmine.org.il/?lang=he http://he.wikipedia.org/menorah http://he.wikipedia.org/emblem of Israel מקורות:
שלום לך, אני מזמין אותך לבקר באתר המצגות שלי ולהנות ממצגות נוספות להתראות, אסף פלר http://assaffeller.com