שם השיעור WHY WAS THE FIRST TEMPLE DESTRYOYED BAVLI vs. YIRMIYAHU שם המרצה - מנחם ליבטאג -mleibtag@gmail.com I. The classic reason the big three - Mesechet Yoma 9b: Talmud Bavli Yoma 9b: Due to what reason was the First Temple destroyed? It was destroyed due to the fact that there were three matters: Idol worship, forbidden sexual relations, and bloodshed. Idol worship, as it is written: The bed is too short for stretching (Isaiah 28:20). With regard to forbidden sexual relations, it is written: The Lord says because the daughters of Zion are haughty and walk with outstretched necks and wanton eyes (Isaiah 3:16). With regard to bloodshed it is written: Moreover, Manasseh shed innocent blood very much, until he had filled Jerusalem from one end to another (II Kings 21:16). However, considering that the people during the Second Temple period were engaged in Torah study, observance of mitzvot, and acts of kindness, and that they did not perform the sinful acts that were performed in the First Temple, why was the Second Temple destroyed? It was destroyed due to the fact that there was wanton hatred during that period. This comes to teach you that the sin of wanton hatred is equivalent to the three severe transgressions: Idol worship, forbidden sexual relations and bloodshed Note how all sources are from over 100 years before Temple destroyed b/c this decreee of destruction was made in the time of King Menashe Read II Kings chapter 21 In the time of Yirmiyahu reasons are quite different!
א ב ן-ש ת ים ע ש ר ה ש נ ה, מ נ ש ה ב מ ל כ ו, ו ח מ ש ים ו ח מ ש ש נ ה, מ ל ך ב יר וש ל ם; ו ש ם א מ ו, ח פ צ י-ב ה. ב ו י ע ש ה ר ע, ב ע ינ י י הו ה--כ ת וע ב ת, ה ג וי ם, א ש ר ה ור יש י הו ה, מ פ נ י ב נ י י ש ר א ל. ג ו י ש ב, ו י ב ן א ת-ה ב מ ות, א ש ר א ב ד, ח ז ק י ה ו א ב יו; ו י ק ם מ ז ב ח ת ל ב ע ל, ו י ע ש א ש ר ה כ א ש ר ע ש ה א ח א ב מ ל ך י ש ר א ל, ו י ש ת ח ו ל כ ל-צ ב א ה ש מ י ם, ו י ע ב ד א ת ם. ד וב נ ה מ ז ב ח ת, ב ב ית י הו ה, א ש ר א מ ר י הו ה, ב יר וש ל ם א ש ים א ת- ש מ י. ה ו י ב ן מ ז ב ח ות, ל כ ל-צ ב א ה ש מ י ם, ב ש ת י, ח צ ר ות ב ית-י הו ה. ז ו י ש ם, א ת- פ ס ל ה א ש ר ה א ש ר ע ש ה--ב ב י ת, א ש ר א מ ר י הו ה א ל-ד ו ד ו א ל-ש למ ה ב נ ו, ב ב י ת ה ז ה וב יר וש ל ם א ש ר ב ח ר ת י מ כ ל ש ב ט י י ש ר א ל, א ש ים א ת-ש מ י ל ע ול ם. ט ו ל א, ש מ ע ו; ו י ת ע ם מ נ ש ה, ל ע ש ות א ת- ה ר ע, מ ן-ה ג וי ם, א ש ר ה ש מ יד י הו ה מ פ נ י ב נ י י ש ר א ל. II KINGS Chapter 21 : 1 Manasseh was twelve years old when he began to reign; and he reigned five and fifty years in Jerusalem; and his mother's name was Hephzi-bah. 2 And he did that which was evil in the sight of the LORD, after the abominations of the nations, whom the LORD cast out before the children of Israel. 3 For he built again the high places which Hezekiah his father had destroyed; and he reared up altars for Baal, and made an Asherah, as did Ahab king of Israel, and worshipped all the host of heaven, and served them. 4 And he built altars in the house of the LORD, whereof the LORD said: 'In Jerusalem will I put My name.' 5 And he built altars for all the host of heaven in the two courts of the house of the LORD. 7 And he set the graven image of Asherah, that he had made, in the house of which the LORD said to David and to Solomon his son: 'In this house, and in Jerusalem, which I have chosen out of all the tribes of Israel, will I put My name for ever; 9 But they hearkened not; and Manasseh seduced them to do that which is evil more than did the nations, whom the LORD destroyed before the children of Israel. י saying: 10 And the LORD spoke by His servants the prophets, ו י ד ב ר י הו ה ב י ד- ע ב ד יו ה נ ב יא ים, ל אמ ר. יא י ע ן א ש ר ע ש ה מ נ ש ה מ ל ך- י ה וד ה, ה ת ע ב ות ה א ל ה--ה ר ע, מ כ ל א ש ר-ע ש ו ה א מ ר י א ש ר ל פ נ יו; ו י ח ט א ג ם-א ת-י ה וד ה, ב ג ל ול יו. }ס{ יב ל כ ן, כ ה-א מ ר י הו ה א לה י י ש ר א ל, ה נ נ י מ ב יא ר ע ה, ע ל-י ר וש ל ם ו יה וד ה: א ש ר, כ ל-שמעיו ( ש מ ע ה (-- ת צ ל נ ה, ש ת י א ז נ יו. יג ו נ ט ית י ע ל-י ר וש ל ם, א ת ק ו ש מ ר ון, ו א ת- מ ש ק ל ת, ב ית א ח א ב; ומ ח ית י א ת-י ר וש ל ם כ א ש ר- י מ ח ה א ת-ה צ ל ח ת, מ ח ה, ו ה פ ך, ע ל-פ נ יה. טז ו ג ם ד ם נ ק י ש פ ך מ נ ש ה, ה ר ב ה מ א ד, ע ד א ש ר- מ ל א א ת-י ר וש ל ם, פ ה ל פ ה--ל ב ד מ ח ט את ו א ש ר ה ח ט יא א ת-י ה וד ה, ל ע ש ות ה ר ע ב ע ינ י י הו ה. 11 'Because Manasseh king of Judah hath done these abominations, and hath done wickedly above all that the Amorites did, that were before him, and hath made Judah also to sin with his idols; {S} 12 therefore thus saith the LORD, the God of Israel: Behold, I bring such evil upon Jerusalem and Judah, that whosoever heareth of it, both his ears shall tingle. 13 And I will stretch over Jerusalem the line of Samaria, and the plummet of the house of Ahab; and I will wipe Jerusalem as a man wipeth a dish, wiping it and turning it upside down. 16 Moreover Manasseh shed innocent blood very much, till he had filled Jerusalem from one end to another; beside his sin wherewith he made Judah to sin, in doing that which was evil in the sight of the LORD.
II. Yirmiyah s rebuke directed primarily to those praying at the Temple: Example from chapter 7: Note the reason why Destruction is imminent ב ע מ ד ב ש ע ר ב ית ה, ו ק ר את ש ם, א ה ד ב ר א ש ר ה י ה א ל-י ר מ י ה ו, מ א ת ה ל אמ ר. א ת- ה ד ב ר ה ז ה; ו א מ ר ת ש מ ע ו ד ב ר-ה, כ ל-י ה וד ה ה ב א ים ב ש ע ר ים ה א ל ה, ג כ ה-א מ ר ה צ ב א ות, א לה י י ש ר א ל, ה יט יב ו ד ר כ יכ ם, ל ה ש ת ח ות, ל יהו ה. ה יכ ל ה -- ה מ ה. ה יכ ל ה - ה יכ ל ה - ומ ע ל ל יכ ם; ו א ש כ נ ה א ת כ ם, ב מ ק ום ה ז ה. ד א ל-ת ב ט ח ו ל כ ם, א ל- ד ב ר י ה ש ק ר ל אמ ר: א ם-ע ש ו ת ע ש ו מ ש פ ט, ב ין ה כ י א ם-ה יט יב ת יט יב ו, א ת-ד ר כ יכ ם ו א ת-מ ע ל ל יכ ם: ו ג ר י ת ום ו א ל מ נ ה, ל א ת ע ש ק ו, ו ד ם נ ק י, א ל-ת ש פ כ ו ב מ ק ום ה ז ה; א יש וב ין ר ע ה ו. ז ו ש כ נ ת י א ת כ ם, ב מ ק ום ה ז ה- ב א ר ץ.. ו א ח ר י א לה ים א ח ר ים ל א ת ל כ ו, ל ר ע ל כ ם. ו נ א ף, ו ה ש ב ע ל ש ק ר ו ק ט ר ל ב ע ל; ו ה ל ך, א ח ר י א לה ים א ח ר ים--א ש ר ט ה ג נ ב, ר צ ח, י וב את ם ו ע מ ד ת ם ל פ נ י, ב ב י ת ה ז ה א ש ר נ ק ר א-ש מ י ע ל יו ל א- י ד ע ת ם. יב כ י ל כ ו-נ א, א ל-מ ק ומ י א ש ר ב ש יל ו, א ש ר ש כ נ ת י ש מ י ש ם, ב ר אש ונ ה יג ו ע ת ה, י ע ן ע ש ות כ ם א ת-כ ל-ה מ ע ש ים ה א ל ה--נ א ם-ה ; ו א ד ב ר א ל יכ ם ה ש כ ם ו ד ב ר, יד וע ש ית י ל ב י ת א ש ר נ ק ר א-ש מ י ע ל יו, ו ל א ש מ ע ת ם, ו א ק ר א א ת כ ם, ו ל א ע נ ית ם. א ש ר א ת ם ב ט ח ים ב ו, ו ל מ ק ום, א ש ר-נ ת ת י ל כ ם ו ל א ב ות יכ ם--כ א ש ר ע ש ית י ל ש ל ו... Example from chapter 36: א ו י ה י ב ש נ ה ה ר ב ע ית, ל יה וי ק ים בן-י אש י ה ו מל ך י ה וד ה; ה י ה ה ד ב ר ה זה, אל-י ר מ י ה ו, מ א ת י הו ה, ל אמ ר.ב ק ח-ל ך, מ ג ל ת-ס פ ר, ו כ ת ב ת א ל יה א ת כ ל-ה ד ב ר ים א ש ר-ד ב ר ת י א ל י ך ע ל-י ש ר א ל ו ע ל-י ה ו ד ה, ו ע ל- כ ל-ה ג וי ם--מ י ום ד ב ר ת י א לי ך, מ ימ י י אש י ה ו, ו ע ד, ה י ום ה זה.ג א ול י י ש מ ע ו, ב ית י ה וד ה, א ת כ ל-ה ר ע ה, א שר א נ כ י ח ש ב ל ע ש ות ל הם-- ל מ ע ן י ש וב ו, א יש מ ד ר כ ו ה ר ע ה, ו ס ל ח ת י ל ע ו נ ם, ול ח ט את ם ה ו י צ וה י ר מ י ה ו, את-ב ר ו ך ל אמ ר: א נ י ע צ ור--ל א א וכ ל, ל ב וא ב ית י הו ה.ו ו ב את א ת ה ו ק ר את ב מ ג ל ה א ש ר -כ ת ב ת -מ פ י א ת-ד ב ר י י הו ה ב א ז נ י ה ע ם, ב ית י הו ה--ב י ום צ ום; ו ג ם ב א ז נ י כ ל-י ה וד ה ה ב א ים מ ע ר יה ם, ת ק ר א ם.ז א ול י ת פ ל ת ח נ ת ם, ל פ נ י י הו ה, ו י ש ב ו, א יש מ ד ר כ ו ה ר ע ה: כ י-ג ד ול ה א ף ו ה ח מ ה
ג. ה ט ו י ה י ב ש נ ה ה ח מ ש ית ל יה וי ק ים בן-י אש י ה ו מל ך-י ה וד ה, ב ח דש ה ת ש ע י, ק ר א ו צ ום ל פ נ י י הו ה כ ל-ה ע ם, ב יר וש ל ם; ו כ ל-ה ע ם, ה ב א ים מ ע ר י י ה וד ה--ב יר וש ל ם.י ו י ק ר א ב ר ו ך ב ס פ ר א ת-ד ב ר י י ר מ י ה ו, ב ית י הו ה--ב ל ש כ ת ג מ ר י ה ו בן-ש פ ן ה ס פ ר בח צ ר ה על י ון, פת ח ש ע ר ב ית- י הו ה הח ד ש, ב א ז נ י, כ ל-ה ע ם. Example from chapter 22 - Note what can prevent Destruction: א כ ה א מ ר י הו ה, ר ד ב ית-מל ך י ה וד ה; ו ד ב ר ת ש ם, את-ה ד ב ר ה זה.ב ו א מ ר ת, ש מ ע ד ב ר-י הו ה, מל ך י ה וד ה, ה י ש ב ע ל-כ ס א ד ו ד : כ ה א מ ר י הו ה, ע ש ו מ ש פ ט וצ ד ק ה, ו ה צ יל ו ג ז ול, מ י ד ע ש וק; ו ג ר י ת ום ו א ל מ נ ה א ל-ת נ ו, א ל-ת ח מ ס ו, ו ד ם נ ק י, א ל- ת ש פ כ ו ב מ ק ום ה ז ה.ד כ י א ם-ע ש ו ת ע ש ו, א ת-ה ד ב ר ה ז ה-- וב א ו ב ש ע ר י ה ב י ת ה ז ה מ ל כ ים י ש ב ים ל ד ו ד ע ל- כ ס א ו, ר כ ב ים ב רכב וב ס וס ים, ה וא ו ע ב ד ו, ו ע מ ו.ה ו א ם ל א ת ש מ ע ו, את-ה ד ב ר ים ה א לה--ב י נ ש ב ע ת י נ א ם-י הו ה, כ י-ל ח ר ב ה י ה י ה ה ב י ת ה זה. ]פרק כ"ג[ ה נ ה י מ ים ב א ים נ א ם-י הו ה, ו ה ק מ ת י ל ד ו ד צ מ ח צ ד יק; ומ ל ך מ ל ך ו ה ש כ יל, ו ע ש ה מ ש פ ט וצ ד ק ה ב א ר ץ.ו ב י מ יו ת ו ש ע י ה וד ה, ו י ש ר א ל י ש כ ן ל ב ט ח; ו ז ה-ש מ ו א ש ר-י ק ר א ו, י הו ה צ ד ק נ ו. Chapter two: general rebuke / concept of to know God - 8 The priests said not: 'Where is the LORD?' And they that handle the law knew Me not, and the rulers transgressed against Me; the prophets also prophesied by Baal, and walked after things that do not profit. ח ה כ ה נ ים, ל א א מ ר ו א י ה י הו ה, יו ת פ ש י ה ת ור ה ל א י ד ע ונ, ו ה ר ע ים פ ש ע ו ב י; ו ה נ ב א ים נ ב א ו ב ב ע ל. Chapter 6 13 For from the least of them even unto the greatest of them every one is greedy for gain; and from the prophet even unto the priest every one dealeth falsely. 20 To what purpose is to Me the frankincense that cometh from Sheba. Your burnt-offerings are not acceptable, nor your sacrifices pleasing unto Me. יג כ י מ ק ט נ ם ו ע ד- ג ד ול ם, כ ל ו ב וצ ע ב צ ע; ומ נ ב יא, ו ע ד -כ ה ן--כ ל ו, ע שה ש קר. כ ל מ ה-ז ה ל י ל ב ונ ה מ ש ב א ת ב וא, ו ק נ ה ה ט וב מ א ר ץ מ ר ח ק; ע ל ות יכ ם ל א ל ר צ ון, ו ז ב ח יכ ם ל א-ע ר ב ו ל י.
III. To Know God according to Yirmiyahu (chapters 9 & 22) כב כ ה א מ ר י הו ה, א ל-י ת ה ל ל ח כ ם ב ח כ מ ת ו, ו א ל-י ת ה ל ל ה ג ב ור, ב ג ב ור ת ו; א ל-י ת ה ל ל ע ש יר, ב ע ש ר ו. כ י א ם-ב ז את י ת ה ל ל ה מ ת ה ל ל, ה ש כ ל ו י ד ע א ות י--כ י א נ י י הו ה, ע שה ח ס ד מ ש פ ט ו צ ד ק ה ב א רץ : כ י-ב א לה ח פ צ ת י, נ א ם-י הו ה טו א ב י ך ה ל וא א כ ל ו ש ת ה, ו ע ש ה מ ש פ ט ו צ ד ק ה--א ז, ט וב ל ו. ד ן ד ין- ע נ י ו אב י ון, א ז ט וב; ה ל וא-ה יא ה ד ע ת א ת י, נ א ם-י הו ה. 9.22-23..Let not the wise man glory in his wisdom, neither let the mighty man glory in his might, let not the rich man glory in his riches; But let him that glorieth glory in this, that he understands, and knows Me, that I am the LORD who does kindness justice, and righteousness, in the earth; for in these things I delight, saith the LORD 22.15-16 [Rebuke to King Yehoyakim] -Did not thy father eat and drink, and do justice and righteousness? Then it was well with him. He judged the cause of the poor and needy; then it was well. Is not this to know Me? saith the LORD Based on Hashem consulting with Avraham before destroying Sedom (Breishit 18) יז ו יהו ה, א מ ר: ה מ כ סה א נ י מ א ב ר ה ם, א שר א נ י ע שה. ו א ב ר ה ם--ה י ו י ה יה ל ג וי ג ד ול, ו ע צ ום; ו נ ב ר כ ו-ב ו--כ ל, ג וי י ה א רץ. יט כ י י ד ע ת יו, ל מ ע ן א שר י צ וה את-ב נ יו ו את-ב ית ו א ח ר יו, ו ש מ ר ו ד ר ך י הו ה, ל ע ש ות צ ד ק ה ו מ ש פ ט--ל מ ע ן, ה ב יא י הו ה ע ל- א ב ר ה ם, א ת א שר-ד בר, ע ל יו. 17 And Hashem said: 'Shall I hide from Abraham that which I am doing;--for Abraham is destined to become a great nation, and through him all the nations of the earth shall be blessed! 19 For I have known him, to the end that he may command his children and his household after him, that they may keep the way of the LORD, to do righteousness and justice; to the end that the LORD may bring upon Abraham that which He had spoken.' Leadership during Redemption - according to Yeshayahu (chapter 11) 1 And there shall come forth a shoot out of the stock of Jesse...And the spirit of the LORD shall rest upon him, the spirit of wisdom... the spirit of knowledge and of the fear of the LORD.. 4 With righteousness shall he judge the poor, and decide with equity for the meek of the land; and he shall smite the land with the rod of his mouth, and with the breath of his lips shall he slay the wicked. 5 And righteousness shall be the girdle of his loins, and faithfulness the girdle of his reins... 9 They shall not hurt nor destroy in all My holy mountain; for the earth shall be full of the knowledge of Hashem, as waters cover the sea. א ו י צ א ח טר, מ ג ז ע י ש י ב ו נ ח ה ע ל יו, ר ו ח י הו ה--ר וח ח כ מ ה וב ינ ה, ר וח ע צ ה וג ב ור ה ד ו ש פ ט ב צ ד ק ד ל ים, ו ה וכ יח ב מ יש ור ל ע נ ו י- א ר ץ ; ו הכ ה-ארץ ב ש בט פ יו, וב ר וח ש פ ת יו י מ ית ר ש ע. ה ו ה י ה צדק, א ז ור מ ת נ יו; ו ה א מ ונ ה, א ז ור ח ל צ יו... ט ל א- י ר ע ו ו ל א- י ש ח י ת ו, ב כ ל- ה ר ק ד ש י : כי-מ ל א ה ה א ר ץ, ד ע ה א ת-י הו ה, כ מ י ם, ל י ם מ כ ס ים.
IV. See graph of time period of the Kings Transition from Ashur to Bavel V. Returning to the Talumudic discussion - Yoma 9b: במקדש ראשון לא הוה ביה שנאת- חנם? והכתיב וא"ר )אליעזר( אלו בני אדם שאוכלין ושותין זה עם זה ודוקרין זה את זה בחרבות שבלשונם ההיא בנשיאי ישראל הואי דכתיב The Gemara asks: And in the First Temple era was there really no baseless hatred? Isn t it written: Cry and wail, son of man (Ezekiel 21:17)? Rabbi Eliezer interpreted this verse and said: These are people who eat and drink with each other, and stab each other with verbal barbs. Apparently, even those who were close were filled with hatred toward one another. The Gemara answers: That behavior was found only among the princes of Israel, as it is written ר' יוחנן ור"א דאמרי תרווייהו ראשונים שנתגלה עונם- נתגלה קצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קצם אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים- א"ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה - אמר ליה בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים אמר להם תנו עיניכם בבירה איכא דאמרי אמר להם עידיכם בירה ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא א"ל אלהא סנינא לכו דכתיב אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו It was Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar who both said: In the case of the former, the people in the First Temple era, whose sin was exposed -the end of their punishment was exposed, [and the prophet informed them that they would return to their land in seventy years.] In the case of the latter, whose sin was not exposed; the end of their punishment was not exposed. Rabbi Yoḥanan said: The fingernails of the former are preferable to the belly of the latter. Reish Lakish said to him: On the contrary, the latter were superior; even though there is subjugation by the kingdoms, they are engaged in Torah study. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: The Temple will prove that the former were superior, as it was restored to the former., it was not restored to the latter. Similarly, the Sages asked Rabbi Elazar: Are the former greater or are the latter greater? He said to them: Look to the Temple Reish Lakish was swimming in the Jordan River when Rabba bar bar Ḥana came and gave him a hand to help him out. Reish Lakish said to him: My God! I hate you Babylonians, as it is written: If she be a wall we will build a silver turret upon her, if she be a door we will cover her with boards of cedar (Song of Songs 8:9).: Had you rendered yourselves a solid bloc like a wall and all ascended to Eretz Yisrael in the days of Ezra, you would have been likened to silver, which rot does not infest. Now that you ascended like doors, and only some of you came to Eretz Yisrael, you are likened to cedar, which rot infests, and you merit experiencing only partial revelation of the Divine Presence
ספר מלכים ותקופת הנביאים State of the Nation First Temple Period Super Powers שלמה Solomon בית ראשון- ימי עליות וירידות פלשתם Philistines מצרים Egypt ארם Aram אשור Ashur בבל Babylonia gyp y Jewish Kings יותם Yotam יואש יאשיהו Yoash עוזיה ירבעם יהושפט אחאב Jerobam Revolt יואש Yoash Jerobam II Uziyahu Josiah מרד ירבעם דוד David שאול Saul Yehu Revolt אחז Achaz יהויקים Yehoyakim פקח אמציה אסא בעשא יהואחז יואש מרד יהוא חזקיהו Hezekaya מנשה Judges Civil il War Civil War גלות יהויכין Exile Yehoyachin הושע ישעיהו עמוס מיכה Hoshea צפניה Tzefania גלות צדקיהו Exile Tzidkiyah Temple Destroyed גלות שומרון ל ל ל תקופת השופטים שמואל Samuel Prophets נתן Nathan אחיה Achia אליהו Eliyahu אלישע Elisha Isaiah Amos Micah ירמיהו Jeremiah יחזקאל Ezekiel