תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה 4
פרק 4 תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה כפי שנסקר בפרק 1 לעיל, הקצאת התקציבים למערכת ההשכלה הגבוהה היא בסמכותה הבלעדית של הוועדה לתכנון ולתקצוב )ות"ת(. ות"ת מוסמכת עלפי החלטות הממשלה ומל"ג, בין היתר, "לחלק בלעדית בין המוסדות להשכלה גבוהה את התקציבים הרגיל והפיתוח, הכוללים והמאושרים". סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה הוא אבן היסוד לחופש האקדמי והמינהלי של המוסדות להשכלה גבוהה: "מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו". מסעיף זה נגזרים גם היחסים בין ות"ת למוסדות להשכלה גבוהה. ההקצבה הישירה למוסדות ניתנת כסכום גלובלי אחד, אותו הם יכולים להקצות לשימושים השונים לפי סדרי עדיפויותיהם. כל זאת, כפי שקובע החוק, במסגרת התקציב. מתוקף תפקידה של ות"ת, לפי החלטת הממשלה, "לעקוב אחר ניצול התקציבים כדי למנוע גירעונות או חריגות", מאשרת ות"ת לכל מוסד את מסגרת התקציב שלו ואת השתתפות המדינה בתקציבו. המוסדות חייבים בדיווח כספי תקופתי לות"ת, העוקבת אחר ביצוע התקציב. השתתפותה של ות"ת בתקציב הרגיל של מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים תשס"ז ותשס"ח מתחלקת למספר חלקים )נתוני תקציב מקורי(: הקצבה ישירה למוסדות להשכלה גבוהה )כ 7%, 7% בהתאמה מתקציב ות"ת(, הקצבות מקבילות לקרנות צמיתות )כ 3% (, הקצבות מיועדות למחקר ולנושאים מיוחדים במוסדות להשכלה גבוהה )כ 1% (, סיוע לסטודנטים )כ 7% בתשס"ז וכ 9% בתשס"ח( והקצבה בגין תכניות הבראה והתייעלות באוניברסיטאות )כ 7% בתשס"ז וכ 4.5% בתשס"ח( והקצבות שונות. בנוסף, השתתפות ות"ת בתקציב הפיתוח הפיסי מיועדת לכיסוי ההשתתפות הציבורית בתשתית הבנייה במערכת ההשכלה הגבוהה. 4.1 מסגרת התקציב הרבשנתי למערכת ההשכלה הגבוהה כאמור, תפקידיה של ות"ת כוללים: "להציע את התקציב הרגיל ואת תקציב הפיתוח להשכלה הגבוהה בהתחשב בצורכי החברה והמדינה..." וכן "להציע לממשלה ולמועצה להשכלה גבוהה תכניות פיתוח של ההשכלה הגבוהה ולתכנן את מימונן..." )ראה פרק 1.(. פועל יוצא מכך הם ההסכמים הרבשנתיים של ות"ת עם משרד האוצר, אשר מהם נגזר התקציב השנתי והרב שנתי למערכת ההשכלה הגבוהה. בסוף שנת תשנ"ז נחתם הסכם בין ות"ת לאגף התקציבים במשרד האוצר על השתתפות המדינה בתקציב הרגיל של ההשכלה הגבוהה בשנים 99
תשנ"זתשס"א. במסגרת זו הוסכם על תוספות להשתתפות המדינה בבסיס תקציב המערכת כדי לאפשר גידול במספר הסטודנטים, שיפור וחיזוק התשתית המדעית, והרחבת הסיוע לסטודנטים. תוספות אלה הסתכמו בשנים תשנ"זתשס"א ב 5 מיליון ש"ח )במחירי תקציב 1997( לתקציב הרגיל. כן הוסכם על תוספת של 38 מיליון ש"ח לתקציב הפיתוח כדי להרחיב את התשתית הפיסית של מערכת ההשכלה הגבוהה. במהלך השנים תשס"בתשס"ג פעלה המערכת ללא הסכם רבשנתי, אלא בהתאם לתקציבים שנתיים שהוגדרו לה ושכללו בעיקר תוספות בגין סטודנטים במכללות ופיתוח פיסי. רק בסוף שנת תשס"ד, לאחר דיונים שנמשכו מספר שנים ועל רקע קיצוצים מתמשכים בבסיס תקציב ות"ת, נחתם בין ות"ת למשרד האוצר הסכם רבשנתי לשנים תשס"דתשס"ח. במסגרת ההסכם הוגדרו מספר יעדים עיקריים של המערכת לתקופת ההסכם )ראה פירוט על התכנית הרבשנתית בפרק.1.1(. להלן פירוט היעדים העיקריים של התכנית הרבשנתית אשר יישומם כרוך בתוספת תקציב למערכת ההשכלה הגבוהה: ייצוב תקציבי של אוניברסיטאות המחקר המצויות בגירעון שוטף בתקציב הרגיל, אשר חלק ממנו נוצר עקב קיצוצים בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות, תוך ייעול פעילותן במסגרת תכניות הבראה והתייעלות. נקבע כי אוניברסיטאות אשר יקבלו סיוע מיוחד במסגרת תכניות הבראה יבצעו צעדי התייעלות, כך שלא יאוחר משנה"ל תשס"ח יגיעו לאיזון תקציבי בבסיס. יצוין כי אוניברסיטאות בהן היתה נהוגה פנסיה תקציבית לעובדים, יקבלו סיוע כאמור, ובלבד שהחל מיום 1.1.4 לא מועסקים במוסדות אלה עובדים חדשים המתקבלים למוסד בפנסיה תקציבית, דהיינו כל העובדים מועסקים בהסדר חיצוני של פנסיה צוברת. שמירה על תפוקות המחקר והמצוינות המדעית של ישראל. נקבע כי הגדלת התמיכה של ות"ת בתשתיות המחקר האוניברסיטאיות ובמענקי מחקר לחוקרים מובילים יבוצעו באמצעות תמיכה בקרנות המחקר. הגדלת כוח האדם האקדמי עלפי צורכי המשק, בפרט באמצעות הגדלת הכשרת סטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות המתוקצבות, תוך חתירה לייעול מערך המכללות )נקבע כי במהלך החומש לא תינתן הכרה למכללה אקדמית מתוקצבת נוספת(. במסגרת זו ניתנה תוספת תקציב בעיקר למימון הגידול הטבעי של מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות. פיתוח פיסי של המוסדות תוך דגש על תשתיות המחקר באוניברסיטאות ותשתיות ההוראה במכללות. במסגרת ההסכם הרבשנתי הנ"ל הוגדרו תוספות להשתתפות המדינה בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה, כדי לאפשר ביצוען של תכניות ההבראה וההתייעלות, הגדלת מספר הסטודנטים וחיזוק תשתיות המחקר ומענקי המחקר. תוספות אלה גדלות מדי שנה ומגיעות לסך של כ 58 מיליון ש"ח בבסיס החל מתשס"ח. כן הוסכם על מסגרת השתתפות המדינה בפיתוח הפיסי של האוניברסיטאות והמכללות בסך כולל של 4 מיליון ש"ח לחומש. בהמשך לתכנית הרבשנתית האמורה, גובש במהלך תשס"ט סיכום בין ות"ת למשרד האוצר 1
המעגן את תוספת התקציב למערכת ההשכלה הגבוהה לשנה זו. הסיכום נועד לאפשר לצדדים לגבש תכנית רבשנתית לשנים הבאות מחד, ולאפשר למערכת יציבות תקציבית בשנה זו מאידך. במסגרת הסיכום נכללות תוספות בגין הסכם השכר שנחתם עם הסגל האקדמי במהלך שנת 8, החזרת מדענים מחו"ל לאוניברסיטאות, קליטת סטודנטים במכללות, פיתוח פיסי ועוד. 4. התקציב הרגיל של המוסדות להשכלה גבוהה הפעילות במוסדות להשכלה גבוהה מתנהלת בשלוש מסגרות תקציב: התקציב הרגיל לפעילות השוטפת בהוראה ובמחקר; תקציבים סגורים )רובם במימון חוץ( למחקר ולתכניות לימודים מיוחדות; תקציב הפיתוח. בלוחות 4.1 ו 4. להלן מוצג ביצוע הקצבות ות"ת במסגרת התקציב הרגיל בתשס"ו ובתשס"ז. סך כל הקצבות ות"ת בתשס"ז )פרט לתקציב הפיתוח(, עלפי ביצוע, היה כ 6,7 מיליוני ש"ח למוסדות להשכלה גבוהה ולפעולות במערכת, שאינן מתבצעות ישירות על ידי המוסדות, כגון: מלגות פר"ח, קרן הלוואות לסטודנטים, הקרן הלאומית למדע, השתתפות בתכנית המו"פ האירופאי וכו'. רוב ההוצאות של המוסדות להשכלה גבוהה נכללות בתקציב הרגיל, הכולל הוצאות שכר, רכישת ציוד מדעי, רכישת ספרים וכתביעת, רכישת חומרים וציוד, תחזוקה שוטפת, שיפוצים, סיוע לסטודנטים ועוד. בלוחות 4.54.3 מוצג הרכב ה של כלל המוסדות להשכלה גבוהה, פירוט לפי באוניברסיטאות ופירוט לפי במוסדות להשכלה גבוהה, שאינם אוניברסיטאות. לוח 4.1 ביצוע הקצבות ות"ת במסגרת התקציב הרגיל בתשס"ו ובתשס"ז והתפלגותן באחוזים )במחירים שוטפים, באלפי ש"ח( תשס''ו תשס"ז 1% 6,6,98 1% 5,36,1 סה"כ 65.8% 4,84, 74.% השתתפות ישירה בתקציבי המוסדות 3,938,357.7% 167,6 3.4% 181,668 הקצבות מקבילות 7.1% 439,95 8.7% 459,585 הקצבות למחקר.9% 56,57.8% 4,961 הקצבות מיועדות.6% 37,78.7% 38,937 פעולות ביןאוניברסיטאיות 8.1% 55,483 9.% 476,995 סיוע לסטודנטים 1.4% 13.4% 85,695 83,637.5%.7% 13,9 39,39 הקצבות שונות תכניות הבראה והתייעלות באוניברסיטאות ראה פירוט בלוח 4.. 11
לוח 4. פירוט ביצוע הקצבות ות"ת 1 במסגרת התקציב הרגיל בתשס"ו ובתשס"ז )במחירים שוטפים, באלפי ש"ח( תשס"ז בפועל תשס"ו בפועל סעיף תקציב 6,6,98 5,36,1 ס ה " כ 4,84, 3,346,1 65,83 85,178 3,938,357 3,63,46 64,67 7,484 השתתפות ישירה בתקציבי המוסדות אוניברסיטאות מוסדות לא אוניברסיטאיים האוניברסיטה הפתוחה.1 1.1 1. 1.3 הקצבות מקבילות לקרנות צמיתות אוניברסיטאות מוסדות לא אוניברסיטאיים הקצבות למחקר קרנות מחקר 167,6 166,73 953 439,95 387,837 55,11,94 4,4 43 3,88 1,4 )1,15( 117,888 1,17 39,763 )38,75( )1,488(,769 51,458 1,91 1,56 183 3,375 31 938,97 4 15 851 884,55 5,33 181,668 18,637 1,31 459,585 45, 57,18 1,65 4,44 417 3,56 4,454 )1,99( )63( 15,8 1,64 18,643 )8,967( )1,575(,459 )19,74( )3,185( 54,363 13,534 1,539 81,964 1,386,38 383 346 73 94 4,756 5,6 3.1.1 3.1. 3.1.3 3.1.4 3.1.5 3.1.6..1..3 3.1 3.1.7 3.1.9 3.1.1 3.1.11 3.1.11 3.1.1 3.1.13 3.1.13 3.1.15 3. מלגות 3..1 3.. 3..3 3..4 3..5 הקרן הלאומית למדע קרן למחקרים משותפים משרד הביטחון קרן למחקרים משותפים אנרגיה אטומית קרן לחינוך ארה"בישראל מחקרים אירופאים משותפים CERN מחקרים אירופאים משותפים המאיץ האירופי ESRF 3.1.6.1 השתתפות משרד התמ''ת ב ESRF 3.1.6. השתתפות משרד המדע ב ESRF 3, קרן המו"פ האירופי המאיץ בנחל שורק פרויקט ציוד ננוטכנולוגיה תלם השתתפות משרד התמ''ת בפרויקט ציוד ננוטכנולוגיה השתתפות משרד הביטחון בפרויקט ציוד ננוטכנולוגיה הקמת מכונים לננוטכנולוגיה תלם השתתפות משרד התמ''ת במכונים לננוטכנולוגיה השתתפות משרד הביטחון במכונים לננוטכנולוגיה טכנולוגיה משולבת מלגות לקליטת סגל 3..1.1 מלגות אלון ומענקי מחקר וציוד 3..1. מלגות מעו"ף 3..1.3 קידום הוראת המדעים סגל מלגות בתרדוקטורנטים 3...1 תכנית בתרדוקטורנטים 3... בתרדוקטורנטים מדינות מתפתחות 3...4 מלגות ביכורה מלגות דוקטורנטים 3..3.1 מלגות מחקר מדעי הרוח )רוטנשטרייך( 3..3.3 קידום הוראת המדעים דוקטורנטים 3..3.4 מלגות טכנולוגיה עילית 3..3.6 מלגות לבציון מלגות תואר שני 3..4.1 מלגות המר תכניות קליטת חוקרים 3..5.1 קליטת מדענים עולים בכירים 3..5. העסקת מדענים עולים ק.מ.ע 1
תשס"ז בפועל תשס"ו בפועל סעיף תקציב 56,57 4,961 4. הקצבות מיועדות 4.1 פיתוח תשתית מחשוב 4.1.1 תשתית הוראה מרחוק )כולל מיט''ל( 4.1. מחשוב מערכות מנהל 4.1.3 רשת לאומית רחבת פס 4.5 הגברת הנגישות בפריפריה 4.5 שיפור תשתיות הוראה 4.6 הרחבת הנגישות במגזר הערבי 4.7 עיבוי מחקר באוניברסיטאות הצעירות 4.8 אוספי טבע באוניברסיטאות 4.9 הרחבת הנגישות לאוכלוסייה החרדית פעולות ביןאוניברסיטאיות מכון ביןאוניברסיטאי באילת הספרייה הלאומית סיוע לסטודנטים פר"ח קרן הסיוע לסטודנטים השתתפות בהחזר שכ''ל מוסדות מתוקצבים השתתפות בהחזר שכ''ל מוסדות שאינם מתוקצבים השתתפות בסיוע ללקויי למידה מעורבות סטודנטים בקהילה הקצבות שונות מכינות קדםאקדמיות מחקרים רפואיים מינויים קליניים בבתי חולים היקפיים השתתפות קופ"ח ומשרד הבריאות במינויים קליניים המרכז הישראלי בקהיר האקדמיה הלאומית למדעים 7.6.1 השתתפות משרד החינוך בתקציב האקדמיה למדעים השתתפות בתקציב המועצה הלאומית למחקר ופיתוח השתתפות בהוצאות הפנסיה באוניברסיטאות סיוע מיוחד לצפון 7.9.1 סיוע מיוחד לצפון מלגות 7.9. סיוע מיוחד לצפון פרסום ושיווק 3,4 7,68 75 1,96,9 4,51 1,51 17,499 37,78 8,395 9,385 55,483 1,51 47,58 348,98 4,34,488 85,695 33,854 36,573 1,56 )1,58( 1,645 8,8 9 14 38,33 15,44 4,65 3, 1,437 13,915 38,937 8,65 3,85 476,995 14, 4,369 34,919 3,564,143 13,9 35,76 37,693 1,68 ),9( 1,495 8,617 )5( 3, 3, לוח 4. המשך 7.7 7.8 7.9 3,675 11,6 4, 83,637 39,39 תכניות הבראה והתייעלות באוניברסיטאות 8..5 5. 5.3.6 6.1 6. 6.3 6.4 6.5 6.6.7 7.1 7. 7.3 7.4 7.5 7.6 הערות: 1 פירוט ההקצבות אינו כולל את תקציב מינהל ות"ת/מל"ג ואת תקציבי הפיתוח הפיסי. הקצבות שאינן מהוות תמיכה במוסדות להשכלה גבוהה. 3 חלקה של ות''ת )45%( בתכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי. עוד שותפים בתכנית משרד התמ''ת )45%( ומשרד המדע )1%(. ות''ת העבירה חלקה למשרד התמ''ת המרכז את הפרויקט. 13
תרשים 4.1 הקצבות ות"ת במסגרת התקציב הרגיל (תשס"ז) הקצבות שונות 1.4% תכניות הבראה והתייעלות באוניברסיטאות 13.4% סיוע לסטודנטים 8.1% פעולות ביןאוניברסיטאיות.6% הקצבות מיועדות.9% השתתפות ישירה 65.8% הקצבות למחקר 7.1% הקצבות מקבילות.7% תרשים 4. תקציב ה של המוסדות להשכלה גבוהה (תשנ"חתשס"ז) 1% 9% 8% 7% 6% 8.4 5.3. 11. 5..3 11.8 5. 19.8 1. 5.8 1.7. 5.7 18.9 3.4 5.7. 15.3 6.7 3. 15.8 6.7 1.7.6 6.6. 5% 4% 3% 66.1 63.8 63.3 6.5 55.4 5.9 54.8 55.8 5.6 % 1% % תשס"ז תשס"ה תשס"ד תשס"ג תשס"ב תשס"א תש"ס תשנ"ט תשנ"ח אחרות מתרומות משכר לימוד הקצבות ות"ת 14
לוח 4.3 ריכוז ה בתשס"ז בכל המוסדות להשכלה גבוהה והתפלגותן לפי מקורות )באלפי ש"ח( תשס"ז )ביצוע( % 4.6% 1.7% 8.3%.% 6.6%.6% 9,765,888 3,967,96 167,6 81,96 1,968,68 645,14,4,4 סך הכל הקצבה ישירה של ות"ת בניכוי העברות לתקציבים אחרים הקצבות מקבילות לקרנות צמיתות הקצבות ות"ת למחקר ולנושאים מיוחדים משכר לימוד מתרומות אחרות מקור: דו"חות כספיים מבוקרים של המוסדות להשכלה גבוהה. לוח 4.4 והוצאות של האוניברסיטאות בתשס"ז )במחירים שוטפים, באלפי ש"ח( סה"כ הוצאות הקצבות ות"ת ישירה ייעודיות משכר לימוד מתרומות אחרות מועברות לתקציבים אחרים סה"כ 8,16,76 1,696,757 839,46 1,973,665 96,67 658,648 783,361 95,485 396,867 )16,797( )5,36( )31,964( )7,15( ),5( )15,( )188(,87,665 347,6 75,399 749,57 38,54 156,131 56,563 364,376 1,339 68,64 136,318 8,98 9,75 3,914 15,65 11,478 36,885 3,996 1,396,38 5,144 9,5 338,14 15,899 16,34 146,146 33,45 871,99 348,874 81,76 11,376 78,7 5,37 146,554 4,66 1,71 3,379,177 79,467 541,883 679,418 393,51 76, 437,6 63,48 77,577 8,84,139 1,68,658 97,391 1,959,476 99,147 73,53 783,311 916,34 384,3 תשס"ז סה"כ ביצוע האוניברסיטה העברית הטכניון אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בר אילן אוניברסיטת חיפה אוניברסיטת בן גוריון מכון ויצמן למדע האוניברסיטה הפתוחה מקור : דו"חות כספיים מבוקרים של המוסדות להשכלה גבוהה. 15
לוח 4.5 והוצאות של המוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות בתשס"ז )במחירים שוטפים, באלפי ש"ח( סה"כ הוצאות הקצבות ות"ת ישירה ייעודיות משכר לימוד מתרומות אחרות מועברות לתקציבים אחרים סה"כ תשס"ז סה"כ ביצוע )3,63( 116,377 36,86 57,57 18,3 746,185 1,466,87 1,549,61 1,95 75,34 5,798 84,81 31,491 1,68 6,64 14,169 9, 3,4 4,37 1,741 49,83 16,513 1,737 19,833 11,866 4,693 7,173 19,49 4,41,11 49,69 1,45 76,13 49,14 84,773 מכללות לאומנויות בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ים האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים שנקר ביה"ס הגבוה להנדסה ועיצוב 484,56 95,671 7,411 71,413 64,9 96,165 54,13 3,174 )6,639( )178( )14,961( )6,( )5,5( 4,153 1,973 4,69 5,3 7,135 4,65 4,656 3,17 1,867 4,767 713 139,544 13,74 135,58 6,346,96 18,839 16,354 31,34 11,36 8,397 9,985 5,69 11,141 5,73 4,311 4,391 81,18 46,694 57,14 36,43 41,391 58,8 4,444 16,79 465,58 95,316 7,373 63,51 63,97 9,5 49,48 3,179 מכללות להנדסה ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים המכללה האקד' להנדסה סמי שמעון המכללה האקד' להנדסה אורט בראודה אפקה המכללה האקד' להנדסה בת"א מכון אקדמי טכנולוגי חולון מכללה אקדמית הדסה המכללה האקד' להנדסה ירושלים 615,65 61,633 81,94 73,81 113,661 164,651 8,985 37,31 )1,5( )568( )48(,846 911,185 3,69 8,96 1,191,58 1,37 4,484 45,1 1,589 343 85,695 3,379 4,435 7,3 47,79 63,73 47,664 35,985 45,99 8,716 617 89 15,793 19,364 59,991 8,175 36,65 4,338 41,69 8,3 33,1 587,836 61,583 74,467 7,637 11,15 161,16 71,769 36,59 מכללות כלליות המכללה האקדמית ת"איפו המכללה האקדמית עמק יזרעאל המכללה האקדמית תל חי המכללה האקדמית ספיר המכללה האקדמית יהודה ושומרון המרכז האקדמי רופין מכללת שערי משפט 39,341 77,398 47,8 4,679 43,9 9,5 ),914( ),914( 1,887 3,586 5,59 7,995,986,61 1,489 767 7 1,84 36,893 1,859 16,9 16,49 11,393 1,73 1,6 9,57 459 1,531 95,5 6,16 14,761 16,135,63 15,868,948 59,14 43,419 3,6 4,786 7,395 מכללות באחריות אקדמית המכללה האקדמית אשקלון המכללה האקדמית גליל מערבי מכללה אקדמית צפת מכללה אקדמית עמק הירדן מכללה אקדמית אחוה מקור : דו"חות כספיים מבוקרים של המוסדות להשכלה גבוהה. 16
4..1 ההקצבה הישירה של ות"ת ההקצבה הישירה של ות"ת היא מרכיב ה העיקרי של המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים עלידי ות"ת. הקצבה זו נקבעת לפי מודל תקצוב שפותח עלידי ות"ת עבור האוניברסיטאות, וחלקים ממנו אומצו לתקצוב המכללות. להלן המטרות, העקרונות ומרכיבי מודל התקצוב, כפי שהופעלו בשנים תשס"ז ותשס"ח. מטרות להוות מכשיר אובייקטיבי, המופעל על פי אמות מידה שוויוניות, לחלוקת משאבי המדינה לפעילות הרגילה )תקציב רגיל( של האוניברסיטאות והמכללות בתחום ההוראה ושל האוניברסיטאות גם בתחום המחקר. להשתתף בתקציב הרגיל של המוסדות בהתבסס על עלויות נורמטיביות רלוונטיות לביצוע הפעילות הרגילה בתחומי ההוראה ובאוניברסיטאות גם בתחומי המחקר, תוך עידוד ההתייעלות ושיפור התפוקות בתחומים אלה. לאפשר למוסדות לקבל משאבים כספיים של המדינה, באופן שיוכלו לתכנן ולתקצב את פעילויותיהם תוך שמירה על העצמאות האקדמית והמינהלית של כל מוסד ובהתאם לסדרי העדיפויות הפניםמוסדיים. עקרונות המודל משמש רק את המטרות להן נועד ואין בו משום תמרוץ על בסיס תחומי לימוד, נושאי מחקר, סוגי מוסדות, מיקום גאוגרפי של מוסדות וכיו"ב. המודל מבוסס על מדדי תפוקות בהוראה ובמחקר, כפי שיפורט להלן. המודל מתבסס, עד כמה שניתן, על נתונים עדכניים ומהימנים ממקורות אובייקטיביים )כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקרנות מחקר(, עם מינימום מעורבות ישירה של המוסדות. מרכיבי מודל התקצוב המודל המופעל כיום באוניברסיטאות כולל שני מרכיבים מרכיב ההוראה ומרכיב המחקר, כאשר בשנת תשס"ז הסתכם המשקל שניתן למרכיב ההוראה בחישוב ההשתתפות הישירה בכ 55% והמשקל שניתן למרכיב המחקר היה כ 45%. בתשס"ח פחת משקל מרכיב ההוראה ל 51.5% מסך ההשתתפות הישירה, ומשקל מרכיב המחקר גדל ל 48.5% מסך ההשתתפות הישירה. מרכיב נוסף מרכיב האיכות, שהופעל באופן ניסיוני למשך מספר שנים, הוצא ממודל התקצוב כחלק מההחלטה למקד את כל הטיפול של ות"ת ומל"ג בנושא האיכות בידי היחידה להערכת איכות והבטחתה, אשר הוקמה במל"ג )ראה פרק.1.1.3(. עוד יצוין כי במכללות כולל מודל התקצוב רק את מרכיב ההוראה, אשר הותאם בהיבטים מסוימים לתקצוב המכללות. במסגרת הסיכום לתשס"ט נקבע כי ות"ת תציג למשרד האוצר הצעה לשינוי מודל התקצוב החל מתש"ע, שבין עקרונותיו יהיה הגדלת רכיב איכות ההוראה והמחקר. לפירוט מרכיבי המודל הקיים, ראה דו"ח ות"ת מס 33 לשנת תשס"ו. 17
תוצאות מודל התקצוב לוח 4.6 להלן מסכם את תוצאות מודל התקצוב בשנים תשס"ז ותשס"ח על מרכיביו ומדדיו השונים. לוח 4.6 מודל התקצוב, מרכיביו ומדדיהם )באחוזים( תשס"ז מדדי התקצוב האונ' העברית הטכניון אוני' ת"א אוני' בראילן אוני' חיפה אוני' בןגוריון מכון ויצמן סה"כ משקל 1% 6.7% 13.7% 8.6% 1.3% 1.% 15.% מודל התקצוב.% 55%.8% 16.7% 11.9% 14.% 1.7% 15.1% מרכיב ההוראה סה"כ 19.5% 45% 34.6% 19.7% 9.6% 14.8% 1.3% 14.% 18.3% 16.1% 11.4% 8.% 4.% 1.1% 1.% 1.% 7.6% 11.% 11.8% 4.6%.8%.7% 5.4% 1.% 1.7% 1.% 5.% 6.9% 17.% 1.% 13.5%.6% 19.% 1.5%.6% 3.9% 8.7% 15.3% 15.7% 1.6% 1.9% 1.% 1.% 5.5% 9.3% 3.1% 5.1% 3.% 19.1% מרכיב המחקר סה"כ מזה: קרנות תחרותיות קרנות לאתחרותיות דוקטורנטים פרסומים מדעיים תואר שני עם תזה תשס"ח מדדי התקצוב האונ' העברית הטכניון אוני' ת"א אוני' בראילן אוני' חיפה אוני' בןגוריון מכון ויצמן סה"כ משקל 1% 7.% 13.6% 8.% 1.% 1.1% 16.% מודל התקצוב 1.7% 51.5%.8% 17.3% 11.5% 14.5% 1.8% 15.3% מרכיב ההוראה סה"כ 18.8% 48.5% 34.6% 19.7% 9.6% 14.8% 1.3% 13.9% 19.% 15.1% 1.8% 8.1% 3.9% 9.7% 9.% 1.% 8.6% 11.7% 13.6% 4.8% 3.%.9% 5.9% 11.3% 9.% 9.7% 5.5% 5.% 15.5% 11.7% 1.7%.3% 19.% 1.%.3%.6% 9.7% 16.8% 16.4% 7.% 13.% 1.5% 1.3% 4.8% 8.1%.7% 5.7%.3% 18.7% מרכיב המחקר סה"כ מזה: קרנות תחרותיות קרנות לאתחרותיות דוקטורנטים פרסומים מדעיים תואר שני עם תזה 18
4.. הקצבות מיועדות של ות"ת בקטגוריה של הקצבות מיועדות נכללות הקצבות בתחומים הבאים: תכניות מלגות לקליטת סגל ולתארים מתקדמים, הקצבות להקמת מרכזי מו"פ לננוטכנולוגיה; הקצבות לפיתוח נושא הטכנולוגיות המשולבות Converging(,)Technologies הקצבות לקרנות מחקר, וביניהן לקרן הלאומית למדע ולפעילויות מחקר בשיתוף הקהילה האירופית, הקצבות לפיתוח תשתיות מחשוב, לתחזוקת מבנים, הקצבות לפעולות ביןאוניברסיטאיות, הקצבות לשיפוי המוסדות בגין הפחתת שכר הלימוד, הקצבות לסיוע לסטודנטים, להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה, לרבות הקצבות המיועדות להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה למגזר הערבי ולמגזר החרדי, הקצבות למכינות הקדםאקדמיות ועוד. מידע רחב יותר על הקצבות אלה ניתן למצוא בפרקים 5 ו 6 בדו"ח ות"ת 33 לשנת תשס"ו. 4..3 שאינן מהקצבות ות"ת כמפורט לעיל, בכלל המערכת מכסות ההקצבות של ות"ת בתשס"ז כ 5.6% מן התקציב הרגיל של המוסדות. שאר ה הן: משכר לימוד כ.%, מתרומות כ 6.6%, וכ.6% ממקורות שונים. להלן פירוט ה שאינן מהקצבות ות"ת. 4..3.1 משכרלימוד שכר הלימוד נקבע אחת לחמש שנים על ידי ועדה ציבורית. במהלך שנת תשנ"ו הוקמה ועדה ציבורית לקביעת גובה שכר הלימוד ומפעלי הסיוע לסטודנטים לשנים תשנ"זתשס"א, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס מר יעקב מלץ, ובין חבריה היו שני נציגי הממשלה, שני נציגי ועד ראשי האוניברסיטאות ושלושה נציגי התאחדות הסטודנטים. ועדת מלץ החליטה כי בשנים תשנ"זתשס"א לא תהיה העלאה ריאלית של שכר הלימוד וכי שכר הלימוד יעודכן בהתאם למדד המחירים לצרכן. עוד קבעה הוועדה, כי סטודנט שישלם את מלוא שכר הלימוד מראש )לפני פתיחת שנת הלימודים( יהיה זכאי להנחה בשיעור של.5% משכר הלימוד, וכי דמי ההרשמה יופחתו בכ 35% עד ל ש"ח בשנת הלימודים תשנ"ט )במחירי פברואר 1995( ובמקביל יעלה שכר הלימוד בכ ש"ח בכל אחת מהשנים תשנ"חתשס"א. בדו"ח הוועדה נקבע גם כי תשלום שכר הלימוד בגין לימודים חלקיים ייקבע עפ"י היקף שעות הוראה או עפ"י מספר נקודות הזכות, בהגבלות אשר מפורטות בדו"ח. כמו כן דן הדו"ח בזכויות הסטודנטים, במנגנון בוררות )למקרים של חילוקי דעות( ובמערך הסיוע לסטודנטים. בשנת הלימודים תשס"א עמד גובה שכר הלימוד על 1,463 ש"ח )במחירי יולי ( בכל התארים. בחודש אוגוסט הוקמה ועדה בראשותו של נשיא ביהמ"ש המחוזי בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד להורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ולבחינת הקלות אפשריות נוספות לסטודנטים. הוועדה קבעה כי שכר הלימוד לתלמידי התואר הראשון במוסדות הישראליים המוכרים המתוקצבים יופחת ב 5%, בהשוואה לשכר הלימוד שהיה נהוג בתשס"א, וזאת באופן הדרגתי במשך חמש שנים החל מתשס"ב. בעקבות זאת ובהתאם להחלטות הממשלה בנושא, הופחת שכר הלימוד לתלמידי התואר הראשון 19
בשנה"ל תשס"ב ב 14%, ובשנים תשס"גתשס"ו הופחת שכר הלימוד ב 3% נוספים מדי שנה, כך שבתשס"ו ובתשס"ז עמדה ההפחתה המצטברת על 6% בהשוואה לשכר הלימוד שהיה נהוג בתשס"א. בשנת תשס"ח, עקב צמצום המשאבים המופנים לנושא ע"י משרד האוצר, עמד בפועל סך שיעור הפחתת שכר הלימוד על 4.6%. בהחלטות ועדת וינוגרד נכתב עוד, כי כל ההסדרים לתואר ראשון שנקבעו בהחלטות הוועדה הציבורית לקביעת גובה שכר הלימוד ומפעלי הסיוע לסטודנטים בראשות מר יעקב מלץ )ועדת מלץ(, יוסיפו להתקיים אלא אם נקבע אחרת בדו"ח. בלוח 4.7 שלהלן מפורטים שכר הלימוד, המלא והמופחת, לשנים תשס"אתשס"ח, וכן שיעורי וסכומי ההפחתה בכל אחת מהשנים. לכל אורך התקופה בה הופחת שכר הלימוד לתואר ראשון לסטודנטים הלומדים במוסדות האקדמיים המתוקצבים, לוותה ההפחתה בשיפוי המוסדות בגין ההקטנה ביהם משכר לימוד. השיפוי למוסדות חושב על בסיס מכסות הסטודנטים לתואר ראשון, שאושרו למוסדות אלה לתקצוב. בשנת 7 הוקמה ועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, בראשות מר אברהם )בייגה( שוחט. הוועדה המליצה על שינוי מבנה וגובה שכר הלימוד לתואר ראשון כך שהוא יורכב משני רכיבים: תשלום מזומן בסך 5,8 ש"ח ותשלום שישולם באמצעות הלוואה בסך 9, ש"ח. במקביל המליצה הוועדה על שינוי במערך הסיוע. המלצות הוועדה לא נדונו בממשלה ועדיין ממתינות לאישור. לגבי הסטודנטים לתואר ראשון הלומדים במוסדות האקדמיים שאינם מתוקצבים ע"י המדינה, קבעה ועדת וינוגרד כי לסטודנטים אלה יינתן סיוע בשכר הלימוד בסכום השווה בש"ח להפחתה בשכר הלימוד שתינתן לסטודנטים לוח 4.7 שכר הלימוד בפועל המלא והמופחת, בשנים תשס"אתשס"ח )במחירים שוטפים( שנה שכרלימוד מלא )ש"ח( שיעור ההפחתה גובה ההפחתה )ש"ח( גובה שכר הלימוד המופחת לתלמידי התואר הראשון )ש"ח( מדד המחירים לצרכן לפיו נקוב שכר הלימוד יולי יולי 1 יולי יולי 3 יולי 4 יולי 5 יולי 6 יולי 7 1,463 9,73 9,359 8,876 8,586 8,383 8,588 8,779 1,477 1,917,19,565,945 3,17,857 14% 17% % 3% 6% 6% 4.6% 1,463 1,55 11,76 11,95 11,151 11,38 11,65 11,636 תשס"א תשס"ב תשס"ג תשס"ד תשס"ה תשס"ו תשס"ז תשס"ח 11
הלומדים במוסדות הישראליים המתוקצבים, וזאת אם המוסדות יעמדו בכללים ובתנאים שתקבע ועדה ציבורית שתוקם לעניין זה. בעקבות החלטה זו הוקמה בינואר ועדה ציבורית בראשות פרופ' יוסי תמיר, אשר קבעה מגבלות בהן צריכים לעמוד המוסדות שאינם מתוקצבים, וזאת על מנת שהסטודנטים הלומדים במסגרתם יזכו לקבלת הסיוע האמור בשכר הלימוד. בהמשך הוקמה ועדה נוספת בראשות מר שמואל סלבין, אשר בדקה את יישום החלטות ועדת תמיר. בהחלטת הממשלה מס' 88, שהוזכרה לעיל, נקבע גם, כי "החל משנת תשס"ה לא יינתן שיפוי בגין הפחתת שכר הלימוד במוסדות שאינם מתוקצבים". בהמשך נדחה יישום החלטה זו לשנת תשס"ו, כך שבשנים תשס"ו ותשס"ז לא ניתן בפועל שיפוי לסטודנטים במוסדות שאינם מתוקצבים. בשנת תשס"ח, בעקבות הסכם שנחתם בין ראש הממשלה ושרת החינוך לבין התאחדות הסטודנטים, תוקצב סכום נוסף חד פעמי למטרה זו. ה משכר לימוד ומתשלומים נלווים בשנת תשס"ז היו כ מיליארד ש"ח, שהם כ.% מן ה של כלל המוסדות. ה משכר לימוד ומתשלומים נלווים בשנת תשס"ח היו כ 1.6 מיליארד ש"ח, שהם כ % מן ה של כלל המוסדות. 4..3. מתרומות רוב ה מתרומות מקורן בחו"ל. בתשס"ז סך ה מתרומות לתקציב הרגיל היה כ 645 מיליון ש"ח, המהווים כ 6.6% מסך ה של המוסדות. אלה אינן כוללות פירות של קרנות צמיתות, וגם לא תרומות שנועדו לקרנות הצמיתות של המוסדות ולתקציבי הפיתוח. 4..3.3 אחרות א( פירות מהשקעות ומנכסי הקרנות הצמיתות; ב( ממכירת שירותים )כולל תקורות מתקציבים אחרים(, מתמלוגים, ומחברות בנות וקשורות; ג( השתתפות משרדי ממשלה ומוסדות אחרים בהפעלת תכניות מיוחדות, כגון: השתלמויות מורים, מקצועות פארהרפואיים וכו'. 4.3 תקציב פיתוח תקציב הפיתוח של ות"ת מיועד לכיסוי ההשתתפות הציבורית בבניית מבנים להוראה ולמחקר במוסדות להשכלה גבוהה. ההשתתפות הציבורית לכל פרויקט נקבעת לפי מערכת תעריפים, בהתאם לפונקציות הבנייה השונות )כיתות, מעבדות, ספריות וכו'(, בהתחשב בהיקפו הפיסי של המבנה )במ"ר(, ביעילות בנייתו )יחס נטו/ברוטו( ובכפוף למגבלת התקציב לכל מוסד. ההשתתפות הציבורית מסתכמת בדרך כלל בכשליש עד מחצית מן ההשקעות, והשלמת ה לצורך האיזון התקציבי של הפרויקט היא מההשתתפות העצמית של המוסד, לרבות מתרומות. ות"ת הגבילה את השתתפותה בתקציבי הפיתוח רק לבניינים המשרתים את פונקציות ההוראה והמחקר של המוסדות. בינוי אחר, כגון מעונות סטודנטים, ממומן במלואו מתרומות או ממקורות עצמיים אחרים של המוסד. כל פרויקט בנייה, גם אם אין בו השתתפות ות"ת, טעון אישור מראש של ות"ת, עלמנת לוודא שקיימים כל המקורות למימונו ושהמוסד לא עלול להיכנס לגירעון כתוצאה מביצועו. מלבד הוכחת מלוא מקורות המימון לאיזון הפרויקט מראש, נדרש המוסד להציג זכויות קנייניות בקרקע ואפיון מפורט עבור הפרויקט המבוקש. 111
תקציב הפיתוח של ות"ת מתבצע עלפי תכניות רבשנתיות ובהתאם למסגרות המשאבים הציבוריים שהמדינה מעמידה לרשות ות"ת במסגרת ההסכמים הרבשנתיים. בהתאם לאמור לעיל, פרויקטים אשר עמדו בקריטריונים שקבעה ות"ת והוכיחו יכולת איזון תקציבי, הובאו לדיון ואושרו במליאת ות"ת במהלך החומש. לוח 4.8 מציג פרויקטים אלה. לוח 4.8 פרויקטים בהשתתפות ות"ת שאושרו במסגרת התכנית הרבשנתית בשנים תשס"דתשס"ח )באלפי ש"ח( המוסד שם הפרויקט סך עלות הפרויקט השתתפות ות"ת 1,53 35,19 בניין מעבדות הוראה 1 4,3 האוניברסיטה העברית בניין היחידה לציוד בין מחלקתי בקמפוס רחובות 4,785 17, בניין הנדסה 5,85 14,5 13,18 59,13 אוניברסיטת תלאביב בניין מעבדות s.p.f. אוספי טבע לאומיים 9,615 3,44 46, 19,8 אוניברסיטת בראילן בניין אולמות הרצאה ע"ש וואהל בניין מדעי המוח שלב ב' השלמת מעטפת,56 הרחבת משכן לאמנויות ע"ש ראובן הכט 7,145 9,8 63,9 אוניברסיטת חיפה קומפלקס בית הסטודנט 18,98 67,4 הרחבת הספרייה 14,5 15,6 64, 53,555 אוניברסיטת בןגוריון בניין הייטק בניין מדעי הרוח 11,37 47,64 הטכניון בניין הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון 13,31 65,4 סה"כ אוניברסיטאות 7,5 13,53 האקדמיה למוסיקה תוספת אגף בבניין האקדמיה 4, 15,3 בצלאל בניין המחלקה לארכיטקטורה 5,5 1,37 14,5,166 ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בניין סוחוצקי לכיתות ומעבדות בניית אודיטוריום והנגשה לבעלי מוגבלויות 8,63 6,91 המכללה האקדמית תלחי מבנה רבתכליתי 4,9 14,7 המכללה האקדמית עמק יזרעאל בניין הספרייה 11
המוסד שם הפרויקט סך עלות הפרויקט השתתפות ות"ת,34 3,8 7,6 61, המכללה האקדמית תלאביב יפו בניין ווסטון למדעי המחשב בניין ביה"ס לכלכלה 1,89 1,65,4 11,87 המכללה האקדמית ספיר בית האקדמיה שלב ב' בית האקדמיה שלב ג' 1,195 5,55 המכללה האקדמית אורט בראודה בניין הנדסה ואלקטרוניקה 9,13,1 5,75 43, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון בניין המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה שלב ב' בניין ג' בקמפוס ב"ש 4,118 3,98 8,884 11,17 המכללה האקדמית להנדסה ת"א אפקה שיפוץ בניין הפיקוס תוספת קומה לבניין הפיקוס,8,385 98 4,6 5,14 1,96 המכללה האקדמית להנדסה ירושלים שיפוצים בנייה ארעית הנגשה לבעלי מוגבלויות )מעליות( 1,8 1,565 19,1 8,99 המכון האקדמי טכנולוגי חולון בניין עיצוב תשתיות חשמל ושיפור הנגישות לבעלי מוגבלויות 5,415 16,6 המכללה האקדמית הדסה הרחבת מרכז אסתר גוטסמן 11,875 6,6 המרכז האקדמי רופין בניין הספרייה 18,9 5,35 המכללה האקדמית יו"ש בניין הספרייה 11,15 8,615 המכללה האקדמית אשקלון מבנה רבתכליתי )מבנה F( 1,4, המכללה האקדמית גליל מערבי שיפור תשתיות 3,45 11,53 33,96 6, המכללה האקדמית כנרת עמק הירדן בניין טריגובוף בניין הספרייה,71 3,45 רכישת ושיפוץ מבנה הכיתות "בית המשטרה" 75 535 1,54 9 המכללה האקדמית צפת בנייה קלה כיתות ומשרדים בנייה קלה הרחבת הספרייה 835,775 רכישת מבנה כי"ח 35,688 63,656 סה"כ מכללות 359, 1,81,78 סה"כ כללי 113