ש!, תכנית נטר-ריטשילד : הבארון בארץ-ישראל תחילת פעולתו היישובית של * אהרנסון רן מבוא הבארון של דמותו היהודית החדשה להשפיע על היישוב אדמונד דה -רוטשילד

ש! תכנית נטרריטשילד : הבארון בארץישראל תחילת פעולתו היישובית של * אהרנסון רן מבוא הבארון של דמותו היהודית החדשה להשפיע על היישוב אדמונד דה רוטשילד שהיה הגורם החשוב ביותר בראשית ההתיישבות בארץישראל קבע במידה רבה את דמות מושבות העלייה הראשונה ואף הירבה לאחרמכן מהווה תעלומה בהיסטוריוגראפיה הארץישראלית והציונית גם בפעולותיו היישוביות נותרו פרשיות לאברורות רבות החל מראשית מעורבותו וכלה בסיומה למה כגון בשאלות קשריו הראשונים עם המושבות הגיע רוטשילד למפעל ההתיישבותי בתחילת שנות השמונים איך נקשרו בארץ ישראל או מדוע החליט על סיום מעורבותו הישירה בשנת 1900 כבר עסקו רבים בלי למצוא להן תשובות מספקות! גם עניינים שונים הקשורים בפקידות הבארון ( האדמיניסטראציה ) האמצעים פעלה בהם והתפקידים אותם מילאה בהתפתחות היישוב אשר לכאורה נבדקו בהזדמנויות שונות לא הובהרו עדיין נקודות מעורפלות אחרות לא נחקרו כלל : מתי הגיעה מעורבותו לב הקריטי שנקרא חסות הבארון מה היתה משמעותה המשפטית והמעשית של החסות מה היה היקף ועומק מעורבותו במושבות היקפה מחוץ ואופיה ועוד להן שאלות אלה עוסקות בפעילות הארץישראלית הישירה של הבארון במאה מעורבותו ולמעשה את ניהול העקרונות ומטרותיו העקיפה בהתיישבות במאה הבארון מה היה הי "ט אולם גם העשרים באמצעות חברת יק "א )אליה העביר את נכסיו המושבות בראשית שנת ) 1900 ופיק "א ממשיכתה עדיין לא נבדקה אפילו הבסיסיים הדחפים שעמדו מאחורי פעולותיו היישוביות של הבארון רוטשילד תכניתו העיקריות טרם הובהרו 51( אביב ס 0 האוניברסיטה ותרומת העברית הבארון ירושלים 1985 רוטשילד מאמר זה להתפתחותן הינו עיבוד היישובית משולב של 1890 פרקיםחיבור משנים מקורות : קבלת התואר המושבות דוקטור העבריות בראשיתן ]להלן : אהרנסון המושבות[ שעתיד לראות אור בהוצאת יד יצחק בןצבי ומחקר על כי"ח ויישוב ארץישראל שחובר בעזרת מילגת פרס טולדנו של חברת כל ישראל חברים ויד יצחק בןצבי להם נתונה תודתי ראה למשל )לפי סדר כרונולוגי( : Practical Druck Baron Edmond Rothschild : 1%e sto~y ]( IdealisC NewYork 1928 נלהלן : דרוק[ י יעריפולסקין הבארון אדמונד רוטשילד )הנדיב הידוע( תל תר"צתרצ"א ג קרסל אבי הישוב : הבארון אדמונד דהרוטשילד ופעלו חיפה : 1954 שן 1 Palesl rtbse Paris 1956 הש חס ( Ezbn Baron ]להלן : מרגלית[ ד : הערכה " מחדש de Rothschild La coloni llsdtlo"ljuive גדי הבארון הפקידות והמושבות הראשונות בארץישראל 6859 ש שאמה בית רוטשילד וארץישראל : מפעלם של אדמונד ]להלן : שאמה[ ד גדי הבארון רוטשילד ומשטר החסות של וגיימס הפקידות קתדרה " רוטשילד מ אליאב 2 )חשוון תשל "ז( עמ בארץ ירושלים 1980 )עורך( ספר העלייה הראשונה א ירושלים 1982 עמ 206 179 ד גדי ומ נאור רוטשילד אבי היישוב ומפעלו בארץישראל ירושלים 1982 * 1

רן אהרנסון ) 1905 1839( פיינברג יוסף הרב צדוק פתן מיכאל ארלנגר ) 1892 1827( ) 1902 1855( להלן רוטשילד לברר ננסה אחת מהקושיות האלה זו הנוגעת לתהילת פעולתו היישובית של הבארון בארץ ישראל ולהציע תשובה אלות הכלולות בה : איך ועל ידי מי הגיע לכך? מתי התחיל את פעולתו היישובית המשך לגבי ההתיישבות היהודית בארץ? איזה אופי היא נשאה מראשיתה ומה משמעות התחלה זו בארץ ישראל? הווזמה למעורבות הבארון מוהליבר או פיינברג? עד כה היו שתי גירסות ביחס לתחילת פעולתו של הבארון רוטשילד בארץישראל 2 בעלי הגירסה האחת טוענים שהפעולה החלה בפגישת הבארון עם יוסף פיינברג שליח המושבה ראשון לציון )נוסדה בט"ו באב תרמ "ב ] 31[( 7 פיינברג אחד ממייסדיה המשכילים של המושבה הצעירה נשלח לאירופה שבועות ספורים לאחר הקמת ראשון לציון כדי להשיג הלוואה להמשך הפעילות הכללית )בעיקר לכריית באר( וכסיוע פרטי למשפחות מעוטות האמצעים שבה לאחר שעשה זמןמה בווינה ובברלין ללא הצלחה בסך 10000 פרנק מחברת כל ישראל הקהילה אדמונד למושבה היהודית בצרפת דה רוטשילד בפגישה הלוואה בראשון לציון ולפי קצר לזמן גירסה מרובה עבר לבירת צרפת שם הצליח להשיג הלוואה חברים )כי"ח ( באמצעות שניים מראשי החברה ומנהיגי מיכאל ארלנגר והרב הראשי צדוק שנערכה בפריס של בסכום ב 18 25 000 פרנק באוקטובר 3 גם זאת בהתיישבות החדשה בכך כהן נפגש גם עם הבארון הצעיר הבטיח הבארון להעניק החלה פרשת מעורבותו הארוכה בארץישראל בכלל ראה הפניות בהערה קודמת ושם גם אביב תרצ"ט עמ 3229 העתק מכתב פיינברג לכי"ח חיבתציון באוקטובר כאירופה ומעשיו ב ירושלים תלאביב מקורות אחרים סיכום הוויכוח אצל ש יבנאלי בבוקרה של תנועה תל )שנשלח להירש ביום 13 באוקטובר ) אצל ש יבנאלי ספר הציונות א : תקופת 3635 עמ תשכ"א ]להלן : יבנאלי[ מכתבי כי"ח להירש מיום 4 ו 13 שם עמ 51 מכתב הירש לכי"ח מיום 11 באוקטובר שם עמ 57 על דרכו של פיינברג ראה : ז "ד לבונטין לארץ אבותינו תלאביב תשכ "ד 4 )נדפס לראשונה בתרמ "ד( עמ 83 79 ]להלן : לבונטין[ ד יודילוביץ )עורך( ראשון לציון התרמ "בהתש "א ראשוןלציון תש"א ]להלן : יודילוביץ[ ובמקומות רבים אחרים 2 3 216

תכנית נטררוטשילד בעלי הגירסה האחרת טוענים כי לא היתה זאת הפעם הראשונה שהבארון נענה לבקשה לתמוך בהתיישבות החדשה היוזמה שבאה מהמתיישבים בארץ ישראל הצטרפה ליוזמה אחרת שבאה מחוגי חובביציון במזרח אירופה במסגרת יוזמה זו נפגש הרב שמואל מוהליבר מראדום עם הבארון רוטשילד בפריס ביום א של סוכות תרמ"ג בתיווכם של ארלנגר והרב צדוק פליטים לימים יהודים )28 9 ( באותה פגישה שגם היא נעשתה כהן הסתייג הבארון מבקשתו של הרב מוהליבר לתמוך בעליית לארץ ישראל אבל הסכים לממן הקמת מושבה קטנה לאנשים ובעליכוח אשר כבר למדו עבודת אדמה 4 )על שם הרב מוהליבר מראדום( את המשובה עקרון לימים הקימו אנשים אלו שנקראו אחדים צעירים ראדומים לכאורה נפתר הוויכוח בין שתי הגירסות האלה לטובת זו האחרונה באשר פגישת הבארון עם מוהליבר קדמה בכשלושה שבועות לפגישתו עם פיינברג הבארון לפעולה בעקיפין את הסופר עליו 5 אבל השאלות ביחס לצורת כניסתו של בארץ ישראל סיבותיה ומטרותיה נשארו עדיין פתוחות נסיונות נעשו להסביר ראשית פעולתו של הבארון רוטשילד בארץ כתוצאה מהשפעה מוסרית שהפעילו אלכסנדר דיומא הבן אלברט כהן קרל נטר מיכאל ארלנגר והרב צדוק כהן 6 עדויות שונות חלקן מוכר וחלקן בלתיידוע עד כה מטילות אור חדש על בעיות אלו תוך שהן מעלות שאלות חדשות : האם נשארה ההשפעה של האישים הנזכרים במישור הרוחני בלבד? ההיו שתי הפגישות עם פיינברג ועם מוהליבר הנתיבים הבדיים של הבארון אל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל? ממשי קשר ההיה הפעולות שהולידו כל אחת משתי קשרים מתרקמים הבארון אדמונד בנימין דה רוטשילד לבין בינן האישים הללו והשפעתם? הפגישות? למדע ולחידושי הטכנולוגיה יותר מאשר לבנקאות מאז פטירת קשר ההיה פנימי בין מפריס מצעירי המשפחה העשירה הנודעת נמשך לאמנות אביו ג יימס דה רוטשילד בשנת 1868 שימשו בן הזקונים אדמונד )שנולד בשנת ) 1845 ואחיו גוסטאב כיועצים בבנק המשפחתי בעוד האח הבכור אלפונם מנהל את הבנק ואת עסקיה הכלכליים של המשפחה ביד רמה 7 אלפונס הנהיג מפעלי את גם למעשה התערבותו של אדמונד הצעיר בית של הנדבנות רוטשילד אלו כולל שבארץ ישראל ללא 57 מכתב הרב צדוק כהן בשם הבארון רוטשילד אל הרב מוהליבר מיום 8 באוקטובר אצל י בריל יסוד המעלה ירושלים תשל"ח )הוצאה ראשונה בתרמ "ג( עמ 9 ]להלן : בריל[ מכתב הרב יפה מיום ה בכסלו תרמ "ג המליץ תרנ"ב 43 )20 בפברואר ( 1892 פגישת מוהליבררוטשילד נסקרת במקורות אחדים הראשון שבהם אצל י"ל פישמןמימון ]להלן : פירומן[ )עורך( ספר שמואל : זכרון להרב שמואל מוהליבר ירושלים תרפ "ג עמ ע ראה למשל : ד גדי ראשת לציון בחסות הכארון רוטשילד ) ( 1900 קתדרה 9 )תשרי תשל"ט( עמ 152 127 גם אני נכשלתי בקבלת פתרון זה במאמרי שלבים בהקמת מושבות העליה הראשונה והתפתחותן ספר העלייה הראשונה )יל הערה ראה יל הערה 1 על שלושת האישים האחרונים ראה ) 1 עמ 33 ]להלן : אהרנסון שלבים[ זכרו של אדמונד דה רוטשילד מונצח בשני מוסדות תרבותיים בולטים להלן הערות 30 13 בפריס : מוזיאון ת זקנתו את אוסף התחריטים והרישומים הנדירים שלו ואשר שימש בו כיועץ אמנותי בתחום הלוזיר לו תרם אדמונד זה והמכון הלאומי לביוכימיה שאת הקמתו מימן ובפעילותו תמך למן שנות השמונים של המאה הי"ט אחיו אלפונס דהרוטשילד זכור לצרפתים כאדם שערב לפיצויי הענק )בסך 5 מיליארד פרנק ) שצרפת נאלצה לם בשנת 1871 לגרמנים לאחר מפלתה במלחמה הפרנקופרוסית מעמדו השולי של אדמונד בבנק רוטשילד ובעסקי המשפחה בולט בספר שנכתב עלידי כלכלן אודות הצד העסקי של המשפחה ראה : Les Bouvier [ Rothschilds Paris 1967 4 5 6 7

רן אהרנסון הבארון בנימין אדמונד דהרוטשילד שרל )קרל( נטר ) 1826( גם באחיו היהודים לא גילה אדמונד רוטשילד עניין המשפחה מעורב היה בפעילויות Central) ( Consistoire של יהודי יהודיות מעורבות זו היתה מצומצמת למדי נישואיו בשנת משפחת קשורים אולי רוטשילד ציבוריות רב אף כי בגלל מעמדו וכהמשך למסורת בעיקר כחבר במועצה המרכזית פריס וכחבר בחברת כי"ח שמרכזה היה בבירת צרפת אולם 1877 בפרנקפורט הידוע כדתיאורתודוכסי לבתדודו אדלאידה עדה שבאה מסניף וכבעל מסורת נדבנות יהודית גדולה לכך שבסוף אותה שנה התמנה אדמונד ליושבראש ועד הצדקה הפריסי Comiti) (de Bienfaisance de Paris שנת בסוף אשר תמך ביהודי צרפת הנזקקים בסכומים גדולים 8 1881 בעקבות הפרעות ביהודים באוקראינה שהתפשטו במהרה חלקי אר הממלכה הרוסית ואשר הביאו להגירה המונית מרוסיה )ובתוכה תחילת העלייה הראשונה לארץ ישראל( התרחבה פעולתו של אדמונד יחד עם אחיו אלפונם היה בין יוזמי וראשי ועד העזרה הכללי Secours) (Comiti Giniral de למען פליטי הפרעות זוהי כנראה הפריצה הראשונה של אדמונד לפעילות חוץ קהילתית אל מעגל של פעילות אישית בתחום היהודיהעולמי החל לבלוט כעסקן וכנדיב דומה שאז יהודי אף שהעדויות על התפתחות זאת הינן מעטות ועקיפות 9 נראה היקף הצדקה שחילקו הרוטשילדים ליהודי פריס גדל בשנות השמונים והגיע ל 50000 נ פרנק כשנת 1886 )שאמה עמ 44( לפי מסמכים בארכיון המשפחה שבארכיונים הצרפתיים הלאומיים בפריס נהגו הרוטשילדים למן שנות השבעים לתרום בנוסף לכך סכום שנע סביב 500000 פרנק נה ליהודי המזרח באמצעות חברת כי"ח Rothschild) : סג 132 ( Archives Nationales Fran aises ]להלן : ארכיון רוטשילד פריס[ ם השוואה כל )לפי כתיבה התרומות השוטפות של ~21 אלף החברים מן השורה של כי"ח הסתכמו בשנת 1881 ב 000 160 פרנק א עברהדני מן המסד עד המדינה : ספר פיק"א א : ראשונים עם הנדיב הידוע אצ"מ 4302/46 ן מכונת 1961 עמ 14 ]להלן : עברהדני[( על אדמונד רוטשילד כנדבן וכפעיל יהודי ראה )יל הערה ( עמ 445444 בלועזית אצל : 1 יל הערה 1 הפניות נוספות בעברית בספר העלייה הראשונה 5 Schama Two RothschYIds and the Land oflsraet 336 ק 1978 London אשר למשפחתו ובמיוחד לאחיו אלפונס העדויות הסותרות מעידות על יחס דוערכי כלפי הפליטים היהודים ממזרח ראה על כך אצל שאמה עמ 3231 והפניות שם כקוריוז )ואולי יותר מכך( אזכיר כי בספרייה המשפחתית של אביו של אדמונד הבארון גיימס דהרוטשילד שנמצאת כיום בספרייה הלאומית הצרפתית ובה כ 400 3 או על היהודים במאה הי"ט ספרים בולט העדרם של ספרים כהם על ארץ ישראל בתקופה המודרנית 8 9 58

תכנית נטררוטשילד כי בה במסגרת פעילותו זו בועד העזרה הכללי פגש רוטשילד את הרב שמואל מוהליבר שניסה להשפיע עליו לתמוך בעליית קבוצות של פליטים יהודים מרוסיה לארץ ישראל ובהתיישבותם בנוסף על פעולות הצדקה במישורים הקהילתיים )ליהודי צרפת( הרוטשילדים כמשפחה לבצע באופן ישיר פעולותעזרה ליהודי ארץ ישראל ישראל של מוכרים המשיכו והכלולמיים המשיכו ידוע מסעו לארץ יועצם אלברט כהן )שהיה בין השאר מורו של אדמונד הצעיר( שנערך בשנת 1854 גם מפעלי הבריאות והחינוך שהוקמו בעקבות סיורו עלידי משפחת לפעול בכספיה עשרות משך משפחת בין הקשר שנים באמצעות הפניות הרבות זרה שזרמו אל המשפחה בפריס בעניין נענו בחיוב נייננו 0 ן חשובות במיוחד פניות על עדויות שנעשו לבארון רוטשילד רוטשילד ואשר והארץ גם נשמר ארץ ישראל פניות שתים הצעיר בפריס בראשית שנות השמונים כדי לרכוש עזרתו להתיישבות חדשה במרחב הכפרי המדובר בשתי פרשות : הראשונה הינה עדות מפוקפקת למדי על פניית משלחת מן הירקונים )המתיישבים על אדמת טיאן( בפתח תקוה כנראה בשנת תר"ם פנייה זו נדחתה עלידי אדמונד דה רוטשילד אשר טען לפי העדות כי הארץ היא שממה ושממה תשאר ] 1881 ן פרשה שנייה שהעדויות עליה מהימנות יותר בעיני היא הסכמתו של רוטשילד לממן בניית ביתמלאכה לבורסקאי על אדמת מקוה ישראל כנראה בשנת מפה )וראה פרשה ( 1 י רוטשילד בחידוש היישוב היהודי חברת הארגון כי"ח ואשר למן )או לא זאת רק שהיא העדות הברורה הראשונה להתערבותו של בארץ ישראל אלא שמעורבים בה שלושה גורמים נוספים : אליאנס שמה לפי Universelle (Alliance Israelite שהיתה הצרפתי היהודי הבינלאומי החשוב ביותר אז ביתהספר החקלאי מקוה ישראל שהיה שייך לכי"ח נטר מראשי כי"ח היווסדו בשנת 1870 היה נקודת היישוב החקלאית היהודית היחידה בארץ וקרל )יעקב( לנטר סוחר עשיר אשר בביתו בפריס נוסדה החברה בשנת 1860 היה נסיון ארץ ישראלי עשיר בעקבות ביקורו בארץ בשנת 1868 מפקחו לסירוגין בתריסר שנותיו הראשונות של ייסד את ביתהספר מקוה ישראל והיה מנהלו המוסד כמזכיר מעורב היה אף הוא כי"ח 53 ~ בארכיון רוטשילד פריס מצויות בין השאר קבלות על העברות של עשרות אלפי פרנקים ממשפחת רוטשילד לקהילות היהודיות בערי הקודש של ארץ ישראל שנעשו בשנות השמונים נת ראה שם ספרים [13 1069 1070 להמשך שנות השמונים שם התכתבויות 16] 17 או טלגרמות מס 17 16]8 D (ipiches מדהים להיווכח בסכומים באוגוסט 13 שהעבירו האחים רוטשילד )במפורש מוזכר רק שמו של אלפונם( : בשלושה שבועות שבין 23 בספטמבר העבירו לירושלים קרוב ל 000 35 פרנק וכיום 2 בדצמבר 1886 העבירו סכום שיא של 180000 פרנק )לא מפורש עבור מה( י יעריפולסקק ומ חריזמן )עורכים( ספר היובל למלאת חמישים שנה ליסוד פתחתקוה תרל "ח תרפ "ח תל אביב תרפ "ט עמ קמב זהו הציטוט היחיד שמופיע בדיווח המעורפל )והמאוחר( על הפגישה עם הבארון במקור זה דומה שיש להתייחס בזהירות רבה אליו ואל כל סיפור הפגישה שאין לה שום אישור ממקור אחר ניין זה יש שתי עדויות בנות )מצוטט אצל היה חמם שרצר הזמן : בריל עמ 151 ומכתב נטר בדיןוחשבון כי"ח נת 1881 עמ 70 יבנאלי ב עמ יט( אגב בזכרונות ישראל בלקינד שנכתבו בשנות העשרים מסופר שהבורסקאי המכונה חיים פייפר ומתואר ביתו לצד דרך ירושלים עם הבאר והבריכה שלידו ראה : י בלקינד בנתיב הביל "ויים : זכרונות ישראל בלקינד )בעריכת : ר אהרנסון( תלאביב 1983 עמ 66 ]להלן : בלקינד[ ייתכן שהפרשה קשורה למקרה בו הסכים נטר להקים עבור עולה מרוסיה בית משרפותיין במקוה ישראל בקיץ אף כי במקרה זה אין רוטשילד נזכר ראה יבנאלי ב עמ 57 מכתב פינס לאלמוני )ללא ריך סוף?( אצל א דרויאנוב וש לסקוב )עורכים( כתבים לתולדות חיבתציון ויישוב ארץישראל א תלאביב 1982 עמ 568 ולהלן : דרויאנוב ולסקוב[ 10 11 12

רן אהרנסון בפעולות שונות ובהן ארגון הגירת הפליטים היהודיים שהתרכזו בברורי לאחר פרוץ הפרעות ביהודי רוסיה כשחזר לפריס בתחילת מונה נטר כמזכיר ועד העזרה בוודאי בקשריעבודה שוטפים עם הבארון אדמונד דה רוטשילד 3 ן הכללי וכך החל תכנית גיבוש יישובית שלושת הגורמים האלו היו בעלי חשיבות בהמשך פעילותו של הבארון בהתיישבות המחודשת בארץ אך גם קשורים ישירות לראשיתה של פעילות זאת במכתביו של רוטשילד מואל הירש מנהל מקוה ישראל בשנים או בקיץ )לא יאוחר ונפטר במקוה ישראל ב 2 באוקטובר 1891 1879 ישנן עדויות יחות שניהל הבארון עם קרל נטר באביב מאוגוסט שכן נטר עזב את פריס ב 30 באוגוסט בדרכו לארץ ישראל ) וכבר עמדו על כך חוקרים אחדים 4 ן אולם דומה כי המגעים בין שני האישים לא הצטמצמו יחות אקדמיות בלבד עלפי מכתבים של Dugourd) פורסמו וטרם גם שונה ז סטן דיגור תטרטר( שיצא עם נטר מצרפת לארץישראל כמומחה חקלאי מכתבים שלא קטעים נחקרו השמורים בארכיון פיק "א שבארכיון הציוני המרכזי ניתן להבין בצורה ממכתבי הבארון ומידיעות אחרות שהתפרסמו 5 י למעשה חרגו שיחות אלו מהמישור התיאורטי אל המישור המעשי והולידו תוצאה כפולה : ראשית בסיומן התגבשה תכנית משותפת של הבארון ושל נטר )כנציג כי"ח ) למען התיישבות מהגרים יהודים מרוסיה בארץ ישראל ושנית במכתב מיום הוחל 14 אף בהוצאתה אל באוקטובר שנכתב בפניו לגבי ההתיישבות על אדמת המכתב מורה על תכניות לפעולה בשלושה א( בניין ישראלים ג( של הפועל תכנית זו במצרים מוסר דיגור להירש על התכניות שנטר פרש מקוה ישראל אשר הבארון רוטשילד הסכים לממן 6 ן מישורים : ניתוח בתים : הבארון חשב שנמצא ]נטר ודיגור[ בהגיענו למקוה ישראל לפחות כשישים מגורשי רוסיה החלטנו לבנות להם משכן זמני ב( הספקת מים : המים להתיישבות החדשה יסופקו בעזרת הבארות הארטזיות שהינן כפישאתה יודע העקרון של כל העבודות המוצעות על ידי הבארון פיתוח חקלאי : הגידולים שהאדון הבארון רצה שות הנם : הכרם בצורה רחבתהיקף ראה כרח של ועד העזרה הכללי מיום 5 במאי כתוך : 11/5 Universelle Bulletin dalliancelsraeyite 99 ק )1883 ) וכן אצל דרוק עמ 15 י קלויזנר בהתעורר עם : התנועה לציון ברוסיה א ירושלים תשכ "ו עמ 135 ]להלן : קלויזנר[ על נטר ראה אצל יודילוביץ עמ 152 154 )והפניות נוספות שם ( כך למשל יבנאלי )א עמ 7978( קלויזנר )עמ 266264( י קלנר )למען ציון : ההתערבות הכלליהודית במצוקת היישוב ירושלים תשל"ז עמ 165 ( 172 הקרוב ביותר למסקנה על תכנית התיישבות שהגו רוטשילד ונטר )אך לא הגיע לכך( היה קלויזנר שהבין כי נטר בא ארצה בספטמבר בשליחות רוטשילד באחד מחיבוריו )י קלויזנר קרל נטר חלוץ החקלאות בארץ בדרכי ציון ירושלים תשל"ח עמ 132 ) ציין כי הבארון צייד את נטר בכספים לצרכי יישובם של אלה שכבר עלו שלח איתו גנן צרפתי להדריך את המתיישבים בחקלאות והבטיח לוח מכונותקידוח קלויזנר גם מזכיר באותו מקום תכניות ולמתיישבי ראשוןלציון אבל לא מפרט ולא מסביר את כוונתו פיתוח בהקשר לביל"ויים מדובר בארבעה מכתבים משנת תרמ "ג )20 באוקטובר 6 כאפריל ( 1883 ובהם רמזים על מגעיו של רוטשילד עם נטר המכתבים פורסמו עלידי יבנאלי ב עמ 81 80 69 )וראה להלן( המכתב בכתביד בצרפתית אצ"מ 41/51 נ רמז לתכניות אלו מצוי במכתב הירש לכי"ח מיום 11 באוקטובר אצל יבנאלי ב עמ 5756 13 14 15 16 )()(

ל( תכנית נטררוכהטילד " % " _ ים ~ 44% ענן 4 קונ(נ= 1 444/ ש %) " יL _ ag / _ * "= ט~ י~ 9a _ 44" ע( 4 ע 4 נש " 4 אע 1 ן 41 ע/ן 4 /dg 24 9 / נ 4 י" שגון 6" 4"4141 4= " חתימתו של זסטן דיגור על אחד ממנתביו מואל הירש אלכסנדריה 29 באוגוסט * % 4 4 * 4 עובדים בפרדס מקוהישראל 189293

ק אהרנסת יעקב פפו )מזוקן( בשנים מאוחרות יותר עם פועלי הסדנה בודות מתכת ביקב ראשוןלצית מאוד עד לכיסוי כל גבעות האחוזה ושנותן רווחה יפה למדי ]מקוה ישראל[ הצענו גם כן את עץ הזית שאינו קשה לקרקע עלינו לגדל בקנה מידה גדול את שיח הוורדים את הדובדבן ואת היסמין jasmin) )10 rosler 10 bigaradier 01 10 עבור הפרח והשמן ומומלצים עלידי הבארון אדמתזריעה שתילי ושל הוא הינם אלו גידולים מועדפים היה גם משוכנע שאנחנו צריכים להכין כמות גדולה מאוד של עצינוי המיועדים לירושלים בחרנו סוגים שונים מאלו הקיימים כבר שדה מתכונן תילה לאורך הדרכים י במקווה לאורך כמו הדרך במכתב שני שנשלח מאלכסנדריה שבמצרים לאחר שבועיים מדובר על סוג נוסף של גידולי מספוא להביא לבהמות למקוה ישראל תוך דיון מעניין על העדפת אספסת עלפני התלתן (eugerne) במכתב ברלין של )660[1 ) מצרית שדיגור דיגור מזכיר זה לראשונה שקיבל מכתב ומברק מפריס המורים לו להגיע במהירות האפשרית למקוה ישראל דיגור מציין כי הוא מקווה להמשיך שם בעבודה לפי הוראות הבארון 8 ן רק במכתב הבא מיום 4 בנובמבר מבשר דיגור כי קיבל מברק מהבארון רוטשילד המשנה את התכניות שעשה עם נטר ומורה לו ללכת לנהל את המושבה החדשה שהוקמה ליד חלק לפנינו מתכנית מפורטת שהיתה בשלביביצוע מקווה 9! ראשונים "" 62 נחשפים במקורות אחרים : 17 קטעים ממכתב דיגור להירש מיום 14 כאוקטובר 18 להלן( נעשו עלינץ ועל אחריותי מכתב דיגור להירש מאלכסנדריה מיום 29 באוקטובר ואשר קטעים שלה נוספים אצ"מ 741/51 התרגומים המצוטטים )כאן וכך גם שם 19 מכתב דיגור להירש מאלכסנדריה מיום 4 בנובמבר שם

תינכת דליטהכוררטנ )א דלישטור חחוש םע לרק רטנ טרופמב תקפסא םימ תובשייתהל תוראבמ תויזטרא היעב הנורתפבש התיה היולת תחלצה תובשייתהה ץראב יפל רטנ 20 תובקעב ז םיכסה ןממל תריפח תוראב ולאכ לארשי הוקמב תומוקמבו םידעוימה תובשייתהל אוה םג םיכסה ןממל תומלתשה רגוב לארשי הוקמ תפרצב אשונב םיחודיקה תיינק חדקמ םיאתמ ותרבעהו ץראל רטנ דוע קיפסה חול בקעי ופפ דהא ירגובמ לארשי הוקמ םינייטצמה תומלתשהל םימ סדנהמ תפרצב ןובשח םלוא םיזגראה םהבו דויצה תריפחל תוראבה וחנש הצרא ובכעתה דע תישאר 1883 2ן )ב ךרענ ןויד םוקימ תובשומה הנמקותש לארשי ץראב ץוחמ הטשל לארשי הוקמ : תובשומה יתחחוש הלאשב וז םע ןודאה רטנ ונורכז הכרבל ןייצ אוהו םוקמכ חונ ןתמקהל ויתוביבס לחנ ןטק ארקנה המודמכ יל הגוע 22 רוכזיא הז רוזא לחנ ןוקריה )הגוע( םיאתמכ תובשייתהל ההימת ררועמ טבמב ןושאר םלוא אוה יושע ךא קזחל הנעטה יכ ונינפל תינכת המ הללכש ינש םיב םא ךכ והז זמר םוקימ ףדעומ עבקתובשייתהל בב ינשה רחאל הפוקתה הנושארה תינויסנה לארשי הוקמב רשא דעונ שמשל ןכשימכ ינמז ךכ( םנמא בתכ רוגיד ובתכמב םוימ 14 רבוטקואב טטוצש ליעל ךכו ןכא עצבתה רבדה רחאל ןכמ ידי םימודאר ה ) רבד הז םע רשקתמ העידי תחכשנ דיגמהב ותואמ ןמז וב תוחיש ולהונ דלישטור םע רטנ תנייצמה קוידב תובשייתהםוקמ ותוא : יפל חיטבה סירפמ ונל ועידוהש המ ה רטנ תתל המדאהמ תזוחא הוקת חתפ תועקרק בישוהל םש האמ תוחפשמ יחדנמ לארשי 23 )ג תוחישב דלישטוררטנ םכסוה ןוימ םידמעומ תובשייתהל יכ ןמ ןוכנה היהי איבהל י" אל םיטנמלא םייניצר ושמשיש אמגוד ןיערגו םיפמל ונייהש םילוכי בושחל םהי ליבשב 24דיתעה םייתניב טלחוה לפטל תורשעב םירגהמה םיסורה םידגואמאלה ודבעש הוקמב לארשי וא קלחב רחבנ םהמ םייו"ליבה תצובק יו"ליבה לארשי דניקלב בתכ ךכ : םירמוא ויהש ול )רטנל( תוארוה מ "סנאילא" רדסל ונתוא ףסכב םורתיש דלישטור םא עבשי ןוצר ונתדובעמ 25 םיכסה הארנכ ןממל תיינב םיתב לארשיהוקמב רובע םידמעומה תובשייתהל 20 יבתכמ שריהל םוימ 20 23 ו רבוטקואב ילאנבי ב מע 69 21 יבתכמ שריהל 23 מ רבמבונב 19ו רבמצדב ילאנבי כ מע 7270 םוכסה ביצקהש תריפחל ראבה לארשיהוקמב התפהלו היה הארנכ 15 000 קנרפ םיטרפ םיפסונ בקעי ופפ ןטסיז רוגיד ראשו ידיקפ האר ןוסנרהא תובשומה תומוקמב םינוש זכורמבו חפסנב 2 22 בתכמ שריהל םוימ 1 ראורבפב 1883 ילאנבי ב מע 75 23 דיגמה וכ 32 16( טסוגואב ) יתכרעהל תינפתה וסחיב םישדוח הלח לארשיץרא בושחל רטנ םידחא רחאל םוסרפ ובתכמ עודיה דגנ תויורשפא תובשייתהה ב Jewi~h Chronicle~ םוימ 24 סראמב העידי תמדוק יוניש הפוטל וסחיב רטנ יפלכ תויורשפא םתטילק םידוהי ץראב המסרופ דיגמהב 31 טסוגואב בושו םוימ Jewish Chronicle~ב 15 רבמטפסב ןהידה ועיגה רבכ רבמטפסב ץראל יפל בתכמ ץישפיל בונאיורד בוקסלו א מע 492491 יתעדל תובשייתהה תינכתל תונווכמ ולאה תועידיה לכ הנודנה ותשיג תיבויחה רטנ יבגל תובשייתהה תיאלקחה ץראב ותונוכנו רוזעל הל העיתפה ןיטנוכל שגפשכ וב ץראב ףוסב רבמטפס ןיטנובל( מע )8281 )(ו 24 בתכמ שריהל םוימ 6 לירפאב 1883 ילאנבי ב מע 81 25 בתכמ דניקלב ךרועל טיווסזארה )תיסור( 12 רבמצדב םגרות תירבעל בונאיורד בוקסלו א מע 537536 חוסינ המוד דואמ בונבוד םוימ ובתכמב 3 רבוטקואב םש מע 503 ןכו האר רוגיד בתכמ שריהל םוימ 14 רבוטקואב מ" צא 741/51

ק אהרנסת ו % י 4 ך ן nuw מעובד בית 1 2 הבאר והבריכה הדרים הבורסקאי ןהצעה לזזהוו ) ( כרכזים כגוזר שניוז וכדילויים )הצעה ) Iv מפה : 1 מקהלישראל בראשית שנות השמונים על ד( התכנית כללה גם העסקתם של בון אנשימקצוע שיפקחו על ההתיישבות מכתבי דיגור מראים כך שהוא נשכר מראש עלידי הבארון )בעצת נטר( בתור מומחה חקלאי התקופה גנן Jardinier שיועד להתיישבות העתידה במקוה ישראל ובמקומות אחרים עוד לפני 64

תכנית נטררוטשילד עשה שדובר בראשון לציון רוטשילד חשב שנטר יפקח על מעשה ההתיישבות שלו בא "י )כפי שאכן הירש מנהל מקוה ישראל במקומו לאחר מותו( מטרתו העיקרית של נטר בנסיעתו לארץ היתה אפוא לפעול להתיישבות של מהגרים זה יש להבין את הפיסקה במכתב הבארון לרב צדוק יעשה את אשר חפצתי בארץ 27 הקודש תכנית נטררוטשילד מקיץ הבארון כללה מספוא ומטעים אפוא מפקח( היתה זו תכנית ובשני שלבים לפחות ארבעה רוסים בהם לתכנית שסוכמה עם הבארון 26 לאור כהן כי נטר הוא האחד אשר בו בטחתי כי להתיישבות מהגרים יהודים מרוסיה עלידי : סעיפים : במקוה ישראל תשתית כי"ח במימון )בניין אספקת מים( חקלאות )פאלחה שונים( כוחאדם )מיון המתיישבים והכשרתם ) וניהול )מדריך חקלאי ומנהל נסיונית שנועדה לביצוע במספר מתיישבים מוגבל )בין חמישים למאה( בשלב הראשון היה על המועמדים להתיישבות בוד חודשים אחדים בחקלאות צריכים היו השני בשלב לקנות למועמדים שהוכיחו עצמם אדמה מימה במקומות אחרים )דובר על פתח תקוה וסביבות הירקון( וזור להם להתיישב שם דרך קבע 28 קבוצת היעד הראשונה היתה ככל הנראה הביל "ויים רוטשילד לקח על עצמו את מימון התכנית )בסכום כולל לא ידוע( ונטר כנציג כי"ח את הפיקוח בחשאי על ניהולה ללא ספק סוכם תחת שמה של כי"ח עוד שהתכנית לא תפורסם ללא איזכור שמו של הבארון ברבים וכי כל המגעים ייערכו לקראת הקמת עורכי התכנית היה צרפתינוצרי עקרון ניגשו מייד לביצועה בוגר ביתהספר המפקח לגננות התיכון )קודםלכן עבד באלגיר ובמצרים( נטר צריף עץ למועמדים מפה )נטר( שכר גנן ושניהם יצאו ארצה הגנן ז סטין דיגור בוורסאי להתיישבות שכבר נמצאו ועבדו ובעל נסיון מעשי בצרפת ובארצות הים ודיגור החלו לפקח על בניית ביתמגורים כנראה במקוהישראל ) 1 מהמקורות שהם עולה עליה הוסכם עם רוטשילד אחרי שהותמה להביא ממנה את זני הגידולים עליהם סוכם מראש כדי לסיים את ענייניו העסקיים שם בינתיים נפגש דוד זלמן לבונטין שתי על וכתב גם החלו בהכשרת שטחים לגידולים כלומר לביל "ויים )ראה החקלאיים לפי התכנית במקוה ישראל יצא דיגור למצרים כנראה על מנת הקבוצות ולחיו בפריס אשר לא נמצאו בביתהספר החקלאי ואולי גם נטר עם מייסדי המושבה ראשוןלציון ובראשם אולם בתשרי תרמ "ג חל שיבוש בתכנית בעקבות שני מאורעות נפרדים פגישת רוטשילד מוהליבר ומותו של נטר נראה כי בפגישה עם מוהליבר הבארון קשר מייד את הצעת הרב עם 1( 5 שולמית לסקוב עמ הביל "ויים ירושלים תשל "ט עמ 98 )להלן : לסקוב[ המסתמכת על ראוסוויט מיום 24 בספטמבר עם זאת אישור בדיעבד על תכנית של נטר להנחיל את המתמשכים דרךקבע בשטח מקוה ישראל כחטיבה עצמאית נבדלת מביתהספר מצוי במכתב ארלנגר להירש מיום 19 בינואר 1883 יבנאלי ב 231 קטע ממכתב )ללא ריך כנראה מראשית אוקטובר ( המצוטט אצל בריל עמ 9 ראה תכנון דומה בקווים כלליים שעשה כי"ח כבר בסוף שנת 1881 במכתב בריל ללבונטין מיום 26 בדצמבר 1881 אצל יכנאלי א עמ 70 נ על תמיכה נתיים הראשונות בהתיישבות הקבע )שלב ב( ראה : המגיד כו 31 ( 9 באוגוסט ) 26 27 28

אחדים מ הראדומים בעקרון שנים ראשונות תכנית ההתיישבות כך עולה הן מהשוואת שתי הפרשיות והן מקטעי הבארון פחות מחודשיים לאחר בעוד מר נטר הפגישה : מקורות שונים ובהם עדות חי בא רב רוסי אחד לדבר אתי על מספר מסוים של אנשים מבני ארצו שהיו רוצים ללכת להתישב בארץ ישראל עניתי לו כי הגירה מרובה מדי עשויה להעלות ענינים מאד בארץ כתריסר בלתינעימים אך אפשר יהיה שות נסיון ולוח אל מר נטר שנמצא אז ראשי משפחות 29 עד כה הודגש במחקר עניין הצמצום של מספר המונית המהגרים בגלל הסתייגותו של הבארון מעלייה לארץ ישראל ותפקידו של הרב צדוק כהן שהפגיש את מוהליבר עם רוטשילד 30 אולם כאן ברצוננו להדגיש את השתלבותם של התיישבות קיימת שהיתה בשלביביצוע למוהליבר הגרמנית את ה ראדומים יטתי מובן כמועמדים ארכה מדוע להתיישבות בין השיחה בתכנית הבארון כחצי שעה בלבד וכיצד בתוך זמן קצר זה )שבמרביתו היה על הרב צדוק כהן לתרגם והצרפתית הבארון של של ליידיש מוהליבר הרב שמואל מוהליבר ולהיפך( הספיק הבארון לתת את הסכמתו וגם לפרוש ראשיפרקים לביצוע : אם יבואו מדעת עצמם עשרה או שניםעשר איש עובדי אדמה מנעוריהם לאה "ק ויעמדו שם בנסיון חדשים אחדים וימצאו מוכשרים בודדמה באה"ק ויש לפרנס עצמם ובני משפחותם מעבודתם כעת הנמצא ישתדל הוא באה "ק בדבר בשדה יכונן להם מושב באה "ק הזה ואת חפצו ישליםן 3 לאל ידם וה נעטטער ) 1898 1824( מכתב הבארון להירש מיום 23 בנובמבר אצל יבנאלי ב עמ 70 הרבה נכתב על חשיבות השפעתם של הרב הראשי לפריס הרב צדוק וסגןנשיא הקונסיסטואר שעשו לקירוב הבארון הצעיר אל כהן ושל מיכאל ארלנגר מראשי כי"ח ההתיישבות היהודית בארץ כהן וארלנגר התמידו גם בהמשך ודד את הבארון בענייני ההתיישבות החדשה בארץישראל ולפעול לקידומה אם בשמו ואם ] על ארלנגר ראה במרוכז אצל יודילוביץ Paris Weil באופן עצמאי על הרב כהן ראה : 1912 ב בלי כל עזרה תשמ"ג ~ ן:נךברים שמביא בל ליבר כי מקץ אחת תהיה לך מושבה למופת שתתקדם מאליה א שייר זכרונות על המושבות העבריות והמסעות בארץישראל ובסוריה 1899 1883 עמ 215 ]להלן : שייד[ שתי פגישות ורק בפגישה השנייה )ביום את הסיפור שמביא דרוק )דרוק עמ 3433( לפיו הבארון קיים עם 3 באוקטובר ) נתן את הסכמתו יש לייחס כנראה יבוש ירושלים זכרון מוהליבר 66

תכנית נטררוטשילד באופן זה אלא חקלאים הולבשה תכנית נטר רוטשילד על הצעת מוהליבר בשיפור מסוים : לא סתם מהגרים בעלינסיון שיוכלו להקים מושבה למופת מותו של נטר ארבעה ימים בלבד לאחרמכן )ב 2 באוקטובר ההתיישבות הקפיא בארץישראל אולם היא לא ) היווה מכה קשה לתכנית התבטלה אמנם רוטשילד היסס בתחילה וכנראה גם כל פעילות בנדון 32 אבל הסכמת כי"ח והירש להמשיך בתכנית כשהאחרון מפקח על פעולות הבארון בארץ במקום אףכי בצורה שונה מהמוסכם בתחילה הבארון ביום לפי הוראת הרב שהאיכרים היו נטר יחד עם שילובם של ה ראדומים בתכנית איפשרו את ביצועה הביצוע זורז כי העניינים החלו להתגלגל גם ללא ידיעת והסכמתו ו בחשוון תרמ "ג ) ) 19 10 נבחרו על ידי חובבי ציון ברוזינוי שבפלך גרודנה ליטא מוהליבר עשרה איכרים מהמושבה היהודית נובו פבלובקה הסמוכה יר כיוון מנוסים בחקלאות כפי שסוכם אבל חסרי כל השכלה צורף אליהם אדם נוסף מלמד שיכתוב לארץ נקבע יחיאל בשבילם עם הרב מוהליבר והיה מעורב בפרשה על עיקרי תכנית מכתבים אל בניביתם שנותרו ברוסיה כמלווה האחראי על העלייה בריל עורך העיתון העברי הלבנון ואיש ירושלים עבר שנק לפריס יחד מראשיתה בריל ערך עם המועמדים לייה הסכם ובו חזר התיישבותם : תחילה עליית קבוצות הגברים כחלוץ למקוה ישראל שם יעבדו בהדרכת גנן הבארון חודשיים שלושה בני המשפחות כתקופתנסיון לאחרמכן קניית קרקע בניין בתים והבאת למשקים שיוכנו למי שיעמדו בנסיון הוצאות הדרך ולים ולבני משפחותיהם נקבעו כהשתתפות עצמית בעוד קניית הקרקעות הקמת המשקים ומימון המחיה בשנה הראשונה ינתנו למתיישבים כהלוואה 33 מסעם של ה ראדומים לארץישראל ארך ( )21 11 10 12 והיה רצוף תקלות מכמה עשרים יום סוגים : 34 בכסליו מי בו כ "ט עד תרמ "ג )17 בעדות שניחנה לאחר עשרות שנים ואולי הכוונה לפגישה שנערכה באותו יום בין נציגי הבארון לנציגי חובבי ציון ובה נידונו לפי בול דרכי ביצוע התכנית העדות שמובאת בשם הרב מוהליבר ניתנה גם היא אחרי שנים רבות מה עוד שנמסרה מכלי שני בלבד כיוון שבידינו שני קטעי עדויות בנות הזמן )של הבארון ושל בריל( אין לדעתי טעם לנתח את עדות מוהליבר : מה גם שהעדות כוללת משפטים נמלצים ומעורפלים של הרב ומת משפט אחד בלבד של הבארון שבגלל אופיו הכללי קשה להסיק ממנו מסקנות אפילו נתייחס אליו לגופו )ראה פישמן עמ כבכד( כך אני מפרש של הרב צדוק והעיכובים מצד את הפסקתה של בניית הבתים לביל"ויים במקוהישראל את ההערה שנוספה למכתבההסכמה כהן בשם הבארון להצעת מוהליבר מכתב שנכתב שישה ימים לאחר מות נטר וכן את הדחיות הבארון במתן האישור ליציאת ה ראדומים לארץ על עיכוב בוא האישור מצד רוטשילד ליציאת הראדומים ראה בריל עמ 269 האישור ליציאתם מרוסיה הגיע רק שלושה שבועות לאחר בואם ליפו )שם עמ 26 הערה( ההערה בכל אופן לא יצא ממחשבה למעשה בטרם יודיענו נוספה בשולי המכתב מיום 8 באוקטובר שם עמ 109 ואלה דברי הברית אשר כרתי עם הנבחרים לות לאה "ק 22 באוקטובר נדפס לראשונה אצל בריל עמ 2422 ההסכם חזר על התנאים שנקבעו עלידי מוהליבר להוציא תוספת של תיעשה במקוהישראל דבר שלא פורש בשום מקום עד אז איזידור ומוהליבר בריל לפיה התיישבות הקבע ייתכן שמקורו בסיכום בעלפה בין כהן ארלנגר בפריס מיום 3 באוקטובר )שם עמ 9( וראה אישור עקיף על תכנית דומה של נטר להנחלתקבע של המתיישבים בשטח מקוהישראל במכתב ארלנגר להירש מיום 19 ב עמ בינואר 1883 אצל יבנאלי 231 כריל עמ 16 34 32 33 34

)א תויעב ןומימ א ןונכתכ םהיעצמא םיימצעה וקיפסה אל ךרדה תואצוהל םילועה ו היה ףוסאל תומורת םישיאמ םידוהי םירעב טרופקנרפ הניו טסאירטו םכרד ורבע )ב םואיתרסוח ףסונ ל דמלמ ףרוצש םילועל םה םתמזויב אללו םואית םע יבבוח ןויצ ואצי ה םימודאר םכרדל אלל רושיא דצמ דלישטור 35 םואיתיא הז דילוה הלקת תפסונ יכ להנמ לארשי הוקמ אל הכיח םיבשייתמל םע םאוב למנל ופי )ג תודגנתה תונוטה ועיגהשכ םילועה ופיל תונוטה םיימוקמה אל ורשפיא םהל תדרל ףוחל רבדה השענ םאתהב תטלחהל הממה תיזכרמה אטשוקב רבמבונמ 1881 רוסאל תובשייתה םירגהמ םידוהי לארשי ץראב קר ירחא העברא םימי םכלהמבש וקיפסה גילפהל הפיחל הרזחו וחילצה תול ףוחל ופי תרזעב ותולדתשה שריה 36 14ב רבמצדב לחה אופא עוציב בה ןושארה ינמזה ףיעסב הז תינכת תובשייתהה רשעדחא םימודאר ה ומקמתה דחאב םינבמהמ רפסהתיב לארשי הוקמ ולחהו דובעל תמדא דסומה 37 ןמימ םתלכלכ הליחת( תועצמאב ח"יכ הקפיסש םימודארל ןוזמ ךכ רחאו ןמוזמב תורישי םהידיל ) חו הכימתיפסכ תוחפשמל ורתונש היסורב 38 םלוא רבכ עובשב ןושארה רבתסה לירבל םיבשייתמלו יכ אל ולכוי לחנתהל הוקמב לארשי יפכ וחינהש ררועתהו חוכיו ביבס היעבה ןכיה ובשייתי ה םימודאר הליחת התוה העצה בשייל םתוא ןויצל ןושארב רמולכ זכרל הבשומב תחא שו תוצובק םיבשייתמה תוסחבש םרפסמש ברקתה םישימחל תינכתבכ דלישטור רטנ העצההש ףא התחדנ ידי םידמעומה תובשייתהל ענמנ שריה לוטילמ ומצע ישופיח עקרקה םוקמל תובשייתה עבקה הארנכ ינפמ סירפבש ושקתה ןיידע לטבל תירוקמה תינכתה עקר הז שי ןיבהל םיבוכיעה םיברה תיינקב תועקרקה רובע ה םימודאר תורמל וצחל לירב לטנש ומצע לפטל ךכב ןפואב יביסנטניא עקרקה ישופיח עודמ ןבומ ןאכמ עבקה תובשייתהל ה םימודאר וכשמנ םישדוח הרשעכ ג" מרת תבט תישארמ טלחוהש דע ריקע תומדא תיינק ןוושח תישארב ד" מרת ( 12 18 1883 10 )21 םיעטק םיכורא ורפסב לירב םיראתמ טוריפב יצח הנשה הנושארה םישופיחל דע ובושל לירב הפוריאל ףוסב שדוח רייא ד" מרת 1883 ( 6 1 39) יפל רוקמ הז ויה םיברועמ 35 האר ליעל הרעה 25 דייש םישאמ ברה רבילהומ ךכב ןעוטו זש התיה ךרד הפיקע תופכל ןודאה רה תיגיגכ דייש( מע )215 םג ומצע זמר תרומ וחור ךכמ בתכמב( םוימ זגריהל לירפאב 6 1883 ילאנבי ב מע )81 36 שריה חילצה גישהל רושיא תייל ה םימודאר תועצמאב לוסנוקה יתפרצה םיוריב ןעטש יכ רבודמ םידימלתכ םיאבה םלתשהל לארשי הוקמב האר יבתכמ שריה ח"יכל םימיהמ 13 רבמצדב 20ו םש מע 6563 בתכמו לוסנוקה יתפרצה םיוריב זגריהל םוימ 10 רבמצדב בונאיורד בוקסלו א מע 548547 37 ז תורמל ונוצר שריה ללמואה סונאש היה םטלקל םיופכ םייערא לארשיהוקמב המאש( מע )67 שריה עיצה הליחתב םנכשל ןויצלןושארב וירבד תורשפא התוה בתכמב סירפמ לירב( מע 34 5 )39 הביסה תויוגייתסהל שריה התיה יאדווב תיינביא יניינב םירוגמה םידמעומל תובשייתהל חכונ תקוצמ רוידה לארשי הוקמב דוגינבו תינכתל תמכסומה ~ )ע2 38 רושיא תלבק ףסכ ןמוזמב רובע תנמזה 11 ה םימודאר תמיתחב בקעי ןיקרא םוימ 21 ינויב 1883 מ"צא נ41/21 דייש מע( )215 ןייצמ תוכימתהש תוחפשמל ויה תוישדוח םלוא תובתכתהמ רגנלרא םע שריה ילאנבי( ב מע )251 230 הלוע םיקנעמהש תוחפשמל םימודארה אל ויה םירידס ךכו םג לירב מע 83 39 םש מע 73 38 92 103 100 111 115 122 םידה םיפיקע םישופיחל ולא םייוצמ ינשב תורוקמ םיפסונ : יבתכמב זגריהל 9מ סראמב 6 לירפאב ינויב 4ו 1883 םש( מע 77 80 82 83 )המאתהב ינשבשכ

ן ס ר ר y_ t ל ה רפסי חלהחס היה יהיש דחי םע דחא רשע םירכא םידרי ןמכל בשומ ידבועמ הטדא ץראב היחודקה ו רשא יחיפש יתוניבו האמהב העבראו םיענשו םוי יתבשיש קודאב תובשומהב רבכש וננוכהה םירעהבו רשא וב2" םב ינב לארשי ו"הבתכ ויתררסו יסופרב לאיחי הנוכסה ליירב קלח ןושאר אצנגס ןרחאב תנש כ( הע ( )סנמ נםרת קיפל דוסי המה רעש ורפס לאיחי לירב םישופיחב םישיא םיבר תובכשמ תונוש םתוא ןתינ גווסל יתשל תוצובק : ךרדירומ ירחוס תועקרק םיכוותמו םידוהי תוליהקהמ תוינוריעה םמע( ונמנ ץיוורוה ןומימ לאירא רפוס ובע ןואיל םיחאה )ןולובז םיברעו םיינוריע תוזוחאיב ןאיאט( בולאט ימרכ אטאטאב )יראגסנמ ווה תועצה תשיכרל תועקרק םיקלחב םינוש ץראה תוחפל תומוקמ 19ב האר( הפמ )2 חותינ תועצהה הרומ תוקידב תויתטיש ינשב םירוזא םימצמוצמ זכרמב ץראה ןיב ופי םיוריל ףסונב ךרעמ ירקמ תועצה רוזאב בחר רדגומ אלו בחרמב ןופצה זוכיר םיצמאמה דמלמ הפדעה תטלוב תלפש םיורי הב( םיניוצמ םמשב 8 םיבושיי : ןורטל הירורפכ ןודעס אשושובא הדלוח ןייעמריב ףוטרא ) ןיזוסתיבו ינפ תוביבס ופי הב( תורכזומ תועצה השיכר ןינחידאווב ןארוד הוקת חתפ ךומס ןויצל ןושארל 40)ריקעו םיכתבמה םינורחאה םירכזומ ןיסוסתיב תוביבסו ןורטל יבתכמבו רגנלרא שריהל 16מ ראורבפב 2 16ו סראמב 1889 םש( מע 232 233 )234 ריכזמה שרופמב קר הירורפכ 40 יתעדל שי םעט קודבל םא ודמעוהש תועקרק עובק יאצמ תפקשמ ולא תועצה תסורפת תויונמדזהב הריכמל תונוש ךכ מל ועצוה תומדא ריקע קלח הוקתחתפמ הקלחו הדומצה הניפ שארל תוביבסב סראמ 1883 ק ~ )( יחיל הדוגאה בושחל לארשיץרא שטירזמב א( ןמלפ ]ךרוע[ לארשיץראב תירבעה תונסדרפה יצולח לת ביבא ש"ת מע )21 דועב תומדא ףוטרא טעמכ ושכרנ ידי ןיקמורפ ויתימעו ץיקב ב" מרת רחאו ועצוה ךכ םניפל רובע םייו" ליבה בתכמ( ןיקמורפ ינומלאל םוימ 19 רבמצדב בונאיורד בוקסלו א מע 555 בוקסל מע ) 192 תויודע תומייק םג סחיב ראשל ודמעש תומוקמה השיכרל ינפל ועצוהש ירחאו םימודארל

~ ן ן] ן ן] ן] נ 4 )]ןן]] 11 ]]]]]] hdag )) ]]ןןן]) ע הצטה לרכישת קרקע שנקותה * """ / [1[[ )) לי י " [[[ [[ [[[[[[[[ [ [ [[ [[[[ [:(((( 1 יי "שישה ךי/ע ( ין 5 עני מישב" גי :וג ם מת ק נ * והנן יי בדיקה עי "וראדומים ז וראף % )1))11)) / // תואי ן של שכמטי 1 ן ק ן) ן]( " ל מפס : 2 תהליך רכישת הקרקע ל ראדומים תרמ"ג

תכנית נטררוטשילד הקרקעות שהוצעו למכירה במקומות אלה נסרקו ונבדקו בדרךכלל עלידי אחרים ציון שבארץ )בעיקר שמואל הירש ועוזריו )הגנן דיגור והמורה ממקוה ישראל בריל תים יחד עם בנשימול( אישים מחובבי פינס מויאל וסלומון( וכן ה ראדומים עצמםי 4 אין עדויות על בדיקה בשטח של האדמות שהוצעו למכירה במהלך מסעו של בריל במרחב הצפון ב אזור ג ידרו שבעמק זבולון?( במירון במימרום )אדמת יסודהמעלה תיד?( טבריה )דלייקה?( במהלך חיפושי וב חוף הקרקע הכרמל )עתלית?(42 התפתחו בריל בין סכסוכים להירש תנאי עקב חיפה )אדמת בקבע ה ב אזור המחיה שהאחרון סיפק למתיישבים במקוה ישראל סכסוכים אלו נוספו למחלוקת העמוקה התנגדות המנהל להצעות רכישת הקרקע שהעלה הספר והתייעץ בכתב עם פריס על כל שלב ושלב של בריל גם כשלא פסל העלובים יותר בגלל הצעות פעל הירש לפי במשאומתן דבר שגרם לדעת בריל החמצת הזדמנויות טובות כמו זו לרכישת אדמות דוראן )לימים רחובות( הירש רצה להיפטר מהתערבותו בריל וגם בפריס לא היו מרוצים מהמשך בשיחות של הספר סכסוכים פעולתו היתה זו גם חריגה מהתכנית שגובשה רוטשילדנטר לפיה מרגע שיגיעו המתיישבים ארצה עליהם להיות כפופים למנהל בית כי"ח בטרם 1883 וחיכוכים נקנו שהירש גם מה מאמונו נהנה של המלא הבארון שקיבל את מירב עצותיו אלו החישו את יציאתו של בריל מן הארץ והוא חזר לאירופה בראשית יוני האדמות להתיישבות ה ראדומים 4 ריכוז החיפושים אחר קרקע להתיישבות הועבר להירש והדי החיפושים בתקופה זאת מזכירים במפורש או במרומז מגעים לרכישת קרקעות במקומות שכבר הועלו בתקופת בריל )כמו בית סמוך נחלה סוסין ללטרון מירון או לתקופת חיפושי הקרקע לאחר עזיבתו של בלי סיבה לציון ליד צפת( 44 מהקטעים הלפורים שבידינו הנוגעים בריל מסתבר גם שה ראדומים דחו נחלאות אחדות נכוחה לדעת הבארון 45 המקום החדש היחיד שמוזכר הוא קרקע הסמוכה לראשון הצעה שנדחתה עלידי ה ראדומים אושרה בכל זאת בהתייעצות בין ארלנגר לבארון 71 בדיקת האדמות נעשתה בשיטות שונות : החל מבדיקה התרשמותית ראשונית של המתיישבים אשר סיירו ברגל בשטח המוצע )בארטוף( דרך בדיקה עובדתיובייקטיבית של אינדיקטור אחד בדי שנקבע מראש )קידוח נסיוני למציאת מים בדוראן( וכלה בבדיקה משולבת של 6 עומק חנין( ראה אמצעים : חפירה באדמה לבדיקת טיבה מדידת המים טעימתם ובדיקה כימית של הרכבם התרשמות חזותית מהשטח ותישאול ערביי המקום )כוואדי בריל עמ 69 5048 41 40 )בהם ) ההצעות לזיהוי האתרים שלא מוזכרים במפורש נעשו בעזרת השקים והקשים ממקרים מאוחרים יותר בתולדות ההתיישבות המקבילים או משיקים בפרטיהם לאלו הנדונים בריל החליט לפרוש בעקבות הוראת ראשי תובכיציון כפי רמיזת לבריל מיום לך מאד עמ 78( להירש מכתבי הבארון הרב הנ"ל ]צדוק כהן[ י באדר ב תרמ "ג ישיבתו והתערבותו שמה בעניניהם לא שם עמ )7372 ברוסיה כי עת היא לכבוד ידידי וב הביתה ובפרט ישרו בכל עיני הנדיב )מכתב מוהליבר זמן קצר לאחר מכן כתב הבארון להירש כי לטובת הענין כדאי לפטור עצמך לגמרי ממר בריל שאינו גורם אלא קשיים )מכתב מיום 26 במארס 1883 אצל יבנאלי ב ייתכן שהושפע מהדעה השלילית של ארלנגר על בריל ועל תפקידו שהובעה גם באופן עקבי במכתביו )שם עמ )233232 להירעומ 7 באוגוסט 13 ו 30 בספטמבר 1883 )שם עמ 86 88 87 בהמה( מכתבי ארלנגר להירש מ 27 ביולי ו 24 באוגוסט 1883 מכתב הבארון להירש מיום ים קץ לזה ושאם )שם עמ )237 235 30 בספטמבר 1883 שם עמ 87 באותו מכתב אף מאיים הבארון עליהם שהחלטתי ה ראדומים יסרבו פעם נוספת להצעות שמעלה בפניהם הירש איים עליהם שיחזירם למקומם בלי לתת להם מאומה מחוץ להוצאות הדרך )שם עמ )88 87 41 42 43 44 45

ק אהרנסון אך לבסוף הבארון ידי נפלה 46 סביר מאוד שהמדובר באדמות עיון קרא אלו שנקנו לאחר כשלוש שנים על וצורפו לראשון לציון דווקא על תהליכי הבדיקה והרכישה של אדמת לנו עדויות גם לא על מועדי הרכישה והרישום מ 600 3 דונם אך משנמדדה פרנק )להלכה פחות מ 19 5 פרנק בבעלות אברהים עפונה מהכפר מיכאל הצעת )לפי ארלנגר נמצא שטחה פחות עקיר אשר נקנתה לבסוף באוקטובר 1883 אין המדויקים 47 גודל הקרקע הוערך בתחילה ביותר מ 800 7 ונם 2 48 היא נקנתה במחיר 70 000 לדונם ולמעשה יותר מ 25 ( היתה זו אדמת אחוזה פרטית אולי עקיר ואולי בבעלות אפנדי עירוני מיפו 49 האדמות נרשמו עם הירש פוליטיתחיצונית : השלטונות התורכיים שאושרה עיכבו מרוסיה ולכן לא ניתן היה לרשום האדמות על הבארון העדיף לרשום את האדמה על שם צד מיד להם מייד את הבעלות השלמה על ידי אז הבארון מתן שמם נתינות הסיבה וארלנגר( משתי עותמאנית השנייה היתה סיבות לפליטים האחת יהודים פנימיתחינוכית : אלא עליה שלישי ולא על שם המתיישבים כדי שלא לתת שירכשו בעמל אותה כפיהם 50 שמואל הירש היה ככל הנראה עם רישום הקרקעות )ואולי אפילו לפני השלמת התהליך ) הוחל בעיבוד 5 בנובמבר לארלנגר כי שי הירש שהבריק כבר ב לישב השטח היוזם את הרדומים מיד אחרת ) 1925 1845( מכתבי ארלנגר להירש מ 24 הקרקע 10 11 פרנק לדונם בשלב זה כנראה חל משבר בקרב ו 31 באוגוסט 1883 )שם עמ 239238( 237 כמכתביו אלו מוזכר גם מחיר ה ראדומים שכתבו לארלנגר ב 19 באוגוסט 1883 כי הם מבקשים פיצויים ודמי החזרה למולדתם )מכתב ארלנגר להירש מיום 31 באוגוסט 1883 שם ) הבקשה נדחתה על הסף עלידי הבארון לא מצאתי עדויות נוספות שיכולות להבהיר את הסוגיה ב המגיד כח 46 )29 בנובמבר ( 1883 מוזכר שריך הקנייה היה 21 באוקטובר 1883 בעוד הירש הודיע לפריס על קניית השטח במברק מיום 27 באוקטובר 1883 )מצוטט במכתבו של ארלנגר להירש מיום 2 כנובמבר 1883 יבנאלי ב עמ 240( שייר עמ 215 מציין שהקרקע נרכשה בנובמבר 1883 וזו בוודאי טעות ועיין גם מכתב הבארון לצדוק ויישוב כהן מיום 15 בספטמבר ארץישראל ב תלאביב תרפ "ה טור 784778 וההפתעה בה התקבלה בפריס הידיעה על קנייתה של ובלחץ הירש הודיע לבארון על רכישת 3 600 דונם )עבורם שילם מהירש מיום 27 באוקטובר 1883 240 מאירוביץ ציין בכתבה משנת 1883 1889 אצל א דרויאנוב )עורך( כתבים לתולדות חבתציון חוסר העדויות על בדיקת הקרקע ועל תהליך רכישתה אדמת עקרון מעורר את הרושם שהקנייה נעשתה בחפזון 70 000 פרנק ) ובית )שמחירו 2 000 פרנק ) מברק המצוטט עלידי ארלנגר במכתב מיום 2 בנוכמכר 1883 אצל יבנאלי ב עמ שנה )שתי ההפניות לפי קלויזנר עמ 298 הערה 93( בידיעה אחרת טען בסדרגודל זה אולם במדידה נמצאו רק 2 800 דונם בזכרונותיו )שייד ברוסקיי יבריי 3 750 דונם ובאותו מספר נקב בריל ב המליץ ארתה בריל שהירש אכן שילם עבור שטח ראה : המליץ כח 27 ( 21 באפריל ) 1884 שייד מציין עמ 216 222( במקום אחד רק 2500 דונם ובמקום שני 2 660 דונם : המספר האחרון מופיע הרבה במקורות שונים כשנים שלאחרמכן אףעלפי שנמסרים גם מספרים אחרים )000 3 דונם לפי מ "מ דוליצקי במכתב מיום ישראל ירושלים 22 בינואר 1886 אצל ק "ז ויסוצקי קבוצת מכתבים שנשלחו לאנשי שם בענין יישוב ארץ תשמ "א עמ 280 780 2 דונם לפי ש"פ רבינוביץ דורש ציון : אבן שתיה כנסת ישראל א ]1886 ] עמ 986 ועוד( נתון זהה הביא פינס בידיעה שפירסם בהמליץ כח 18 )14 במארס ) 1884 המפחית גם את מחיר הקנייה לסך 60 000 פרנק הפקידות רכשה מאברהים עפונה חצר עם כמה חדרימגורים בכפר עקיר והושיבה שם )כנראה בסוף ) 1883 כמה מהעקרונים )לפי ד ניימן ]עורך[ מזכרת בתיה שייד בזכרונותיו )עמ 216( על בעלאחוזה לאותו היתה עקרון תלאביב 1968 עמ 34( ומת זאת מספר אדם? מכתב הבארון להירש מיום 9 בפברואר עשיר מיפו שממנו נרכשה האחוזה ושמא שני המקורות מתכוונים 1883 אצל יבנאלי ב עמ 76 ארלנגר אישר בשטרמכר חוזר את בעלותו של רוטשילד על הקרקע מעניין ששבוע קודם לכן עדיין חשב הבארון לרשום את האדמה על שם ה ראדומים ולהבטיח את זכויותיו עליה עלידי רישום משכנ עמו )מכתבו להירש מיום 1 בפברואר 1883 שם ) 46 47 48 49 72

ן ם ענ ק/ %" ן י ע ה " ננ ן 4 וו ע יוג ל ר יז ב: 4 ן ל ז ב ו גג נו עג ס ען ש היןדן י ש "ג 0 ז ן 4 ו צו ב ם ונ 0 ) 11 א הי ם ב "י ומו"ס י 0 נרמ ס o n rl 8 תנואה נימ ניפו מ לי משתיה ן ומטם י ן 4 /ן 41 פנו ובריגה " ע י ב ח אל רג ) רב ) / גילאי ר פ נ דיו 1 פניי 1 ב 1 ל אזמ ת המושבה ו ו ן ן ן :: 2 ן 11 ן מפה : 3 ראשוןלציון בתחילת שנת 1883 יאבדו את זריעתם ואח "כ הקציב 28 000 פרנק את יבולם י 5 הבארון נעתר לו הורה להתחיל מייד במלאכת הזריעה ואף להוצאות כלליות התיישבו כנראה בבית שנקנה יחד עם ביום של המושבה 52 אחדעשר על עלו האיכרים אדמתם בנובמבר 12 : 1883 הראדומים הקרקע והחלו מייד בעבודה כפי שהבריק הירש לארלנגר חורשים ענג כבר 53 מצוטט במכתב ארלנגר להירש מיום 9 בנובמבר לוח העבודה שם שם החקלאי מחשש להפסד זריעת החורף שהיתה הגידול המרכזי ראה גם מכתב ארלנגר להירש מיום 2 בנובמבר המברק מצוטט במכתב ארלנגר להירש מיום 16 בנובמבר 1883 שם עמ 241 סביר שהקנייה נעשתה בלחץ הזמן של שם עמ 240 241 1883 שם עמ 242 גם ובנאלי )שם עמ ע( חושב 51 52 53

ש רן אהרנסון עם העלייה לאדמת עקיר בשבוע השני של חשוון תרמ "ד ( 1883 )5 12 11 באה לידי סיומה אחת מפרשיות הקליטה של יהודים מהגרים ממזרח אירופה בהתיישבות החדשה פרשה עקרון שנבעה כולה כנראה מתכנית נטררוטשילד בארץישראל 54 נוגעת פחות נייננו מאשר פרשה מקבילה התפתחותה אף שנבעה של היא המושבה שנקראה מעתה מתכנית נטררוטשילד העזרה בטרם הגיעו לראשון לציון והביל"ויים ה ראדומים ארצה ביצע הבארון את מעשיו הראשונים בהתיישבות בארץ ישראל וגם כאן בהקשר לתכניתו הקודמת המדובר בעזרה למושבה ראשון לציון כשלושה שבועות לאחר פגישת רוטשילד עם הרב מוהליבר )וללא שום תיאום או קשר בין שני המאורעות( ישראל המלצה פגש הבארון ביוסף המושבה ראשוןלציון לפי מקורות פיינברג שביקש ממנו לתמוך במעשה התיישבות קיים בארץ אחדים נעזר פיינברג במגעיו בפריס גם במכתב ששלח קרל נטר ם דבר שמקשר לראשונה את עזרת הבארון לראשון לציון עם תכנית ההתיישבות המקורית שגיבש יחד עם ויישוב מכתב גם ה ראדומים ההמלצה שנתן בעקרון נטר בעקבותיה לבין נטר דומה שיש קשר בין תכניתם של נטר ורוטשילד הסיוע לראשון לציון לפיינברג שבהיותו כנראה האחרון שנטר אחד המחקרים מבליט את כתב נחשב עלידי רעיו בפריס כצוואה המוסרית שלו 55 אולי ראה נטר בראשון לציון המשך מסוים לתכנית ההתיישבות וכך המריץ בעקיפין את רוטשילד לתמוך במושבה זאת כביטוי לתכניתם המשותפת בפרשה זאת מקרים שלא במתכוון בראשון לציון יחד עם בודרייה הביקור נערך לפי בקשת מזכיר נטר של האנושיים על ראשון לציון בדומה לפרשת צאתם של ה ראדומים בדרכם לארץישראל נוצר צירוף ומתוך חוסרתיאום אשר הביא בסופו של דבר תוצאות חיוביות הירש ביקר (Beaudrier) של הגנן מקוה ישראל באמצע אוקטובר כי"ח במכתבו להירש מיום 4 באוקטובר בעקבות מכתבו התרשמותם הירש של ובודרייה )אופי המתיישבים וכושר עבודתם( והכספיים של הדין וחשבון המסויג מהתנאים הטבעיים )טיב האדמה( המושבה היתה שלילית ביותר 56 שלהם שעלול היה למנוע את הסכמת הבארון זור לראשון לציון הגיע לפריס רק כעשרה ימים לאחר הפגישה עם פיינברג והסיכום החיובי בינו לבין רוטשילד העדות באוקטובר הראשונה מצויה זאת פגישה על של במברקו פיינברג ביום שנשלח הפגישה 18( ) לראשון לציון : הירש נבחר ע "י אישיות אחת למשגיח ולגזבר על ראשון אני שהעקרונים התגוררו בבית שעל מטעם בעל האחוזה מקור אחד השוורים הזיהוי של עמ 242( נחלתם אפשר ער כי מדובר בבייקה בקתה ששימשה את המשגיח )ה ווק יל ( למגורים וגם לכינוס הגרעינים או התבואה ותים אף לבהמות העבודה לפי )שייד עמ 216( היו באחוזה שנקנתה בנוסף על הבית )חורבה ( גם דיר לתוכו הכניסו את עקיר עם עקרון הקדומה נזכר לראשונה במכתב ארלנגר להירש מיום 23 בנובמבר 1883 )יבנאלי כ מאז נקראה המושבה בשם זה גם לאחר ששמה הוחלף למנכרתבתיה בשנת 887 נ מרגלית עמ 79 גישה דומה בעניין זה ראה אצל שאמה עמ 57 מכתב הירש לכי"ח מיום 18 באוקטובר יבנאלי תל 18 עמ 5957 ראוי להזכיר כי בסוף הדיןוחשבון השלילי הארוך מוציא )ההולכים ושוקעים( דין וחשבון מתיישבים להמשיכו לתמוך בו ולבוא זרת אותם באשר תיד הירש מטעמים הומניטריים את המסקנה הפרדוקסאלית כי כיוון שהנסיון נעשה יש המושבה שלח הירש למרכז כי"ח בפריס ביום 25 באוקטובר נוסף ובו פקפוקים כתביד בצרפתית Archives dalliance Israelite Universelle Paris Israel 38 8 120/ 4454/4 ]להלן : ארכיון כי"ח פריס[ 54 55 56 74

מוביל להירש ניירות רשמיים באוניה הראשונה תכנית נטררוטקיילד ממרסיל הריני מברככם בבשורה הטובה ברכו את הירש 57 במברק זה כלולים שני פרטים מעניינים : האחד על תפקיד הירש כנציג הבארון המפקח על פעולותיו בראשון לציון והשני על העלמת שמו של הנדיב מעניין לא פחות הוא פרט שלא כלול במברק מה גובה העזרה שתקבל המושבה ומהם תנאיה )לא ברור מהם הניירות ששלח פיינברג להירש באוניה ממרסיל( בעדות שנייה המצויה במכתב הבארון שנשלח להירש יומיים לאחר מכן ציין רוטשילד סכום מירבי של 25 000 פרנק שהקדיש לראשוןלציון כ עזרה חלקית אך ורק לבנינם של בתידירה אחדים ובודות של חיפוש מים הכסף יועבר רק כנגד תעודוישור המעידות על הגשמתן של העבודות כן מזכיר הבארון באופן כללי את חלקו של דיגור בניהול המושבה 58 מכתב שני של הבארון להירש מפרש את תנאי המנהל הטכני של ) א) העזרה : הירש יהיה הממונה על חלוקת הכסף ) ב) ראשוןלציון ג) ) הביל "ויים יתקבלו דיגור יהיה למושבה כפי שהודיע מראש לפיינברג 59 מקור רביעי בן התקופה מזכיר בין תנאיו של הבארון את הוספתן של 1510 משפחות חדשות למושבה את בדיות העזרה שתוגש עלידי רוטשילד הכינויים הבארון קצב הרומזים : הנדיב הידוע הבארון הנעלם וכדומה( בלבד ואת הישארותו אנונימי )מכאן מקור זה מוסיף גם פרטים אחרים : 30 000 פרנק בפעם הראשונה העזרה 60 חקלאי בדיקת בנוסף בין ההסכם והבטיח להוסיף עוד לימים יבואו אם תהיה דרושה לכך הבטיח להתקין באר ארטיזאנית ולהעסיק במושבה גנן כנוטע וכמדריך רוטשילד שבפתרונן נדרשה עזרת הבארון לראשון לציון מבליטה בעיות שלוש בהתפתחות המושבה : מחסור באמצעים להתקנת התשתית הציבורית הכללית )אספקת מים ) הצורך בתמיכה כספית ישירה במשפחות העניות חוסר נסיון וידע חקלאיים של המתיישבים נושאים אלו ישובו ויעלו בהמשך מעורבותו של הבארון בהתיישבות בארץ ישראל והם ימשיכו להיות במשך זמן רב נקודות התורפה העיקריות בהתיישבות נושא עניין הוא מעורפל הביל "ויים שהצטרפו לראשון לציון פיינברג בין ההסכם לפי והבארון עד כה לא היה ברור כלל מדוע הועלה עניינם בפגישה מה היו התכניות לגביהם ולאיזו מטרה רוטשילד אפילו בנושא ההחלטה על צירופם למושבה היו גירסות סותרות כאילו היתה פרי יוזמת הירש לבונטין או פיינברג כאמור הביל "ויים היו צריכים להשתלב בתכנית נטר רוטשילד עם מותו של נטר והשינויים 75 יכנאלי ב עמ לח ראה נוסח צרפתי )מקורי?( של רוב המברק אצל מרגלית עמ 79 מכתב הבארון להירש מיום במכתביו מהימים 19 הכסף ניתן באשראי עם אותו מר נטר האומלל אביב 20 באוקטובר אצל יבנאלי ב עמ 6968 חזרה על סכום 25000 פרנק ראה גם בדצמבר ו 26 בינואר 1883 שם עמ 74 71 כמכתב האחרון מציין הבארון במפורש כי מעניין שבמכתבו הראשון לא זוכר הבארון את דיגור בשמו אלא מכנהו הגנן שבא ליפו מכתב הבארון להירש מיום בנובמבר הפליטים ( שאמה מספר בספרו העזרה שם עמ 69 )הביל "ויים לא מוזכרים בשמם אלא כעשרת )עמ 57( על תזכיר של ארלנגר מיום 23 באוקטובר שפירט את תנאי לראשוןלציון אך לא מצאתי תזכיר כזה או איזכור כהו לקיומו בהתכתבויות השונות לבונטין עמ 67 )ראוי לציין כי ספרו של לבונטין יצא לאור בקיץ תרמ "ד פחות משנה וחצי לאחר פגישת רוטשילדפיינברג אולם זהו מקור משני כי לבונטין לא נכח בפגישה וייתכן שהוא מייצג יותר את המצב בראשוןלציון באותה תקופה( על הלוואה בסך 30 000 פרנק חוזרים גם ח אביב תרפ "ח 133 ואחרים חיסין מיומן אחד הביל "ויים תל ]להלן : חיסין[ עמ 43 מ סמילנסקי תולדות הישוב בארץישראל אחיאסף 12 )תרס "ה( עמ 57 58 59 60

ר ק אהתסון בתכנית המקורית השתנה גם מקומם של הביל"ויים במקום הבא יטלו חלק במושבה החדשה שיקימו רוטשילד ונטר כנציג עם יחד אותם ה ראדומים בידיעה עיתונאית מאותו רצון המנוח נעטטער כנראה פיינברג המליץ בבואו עליהם לפריס במושבה אחת זו הקיימת ראשון לציון שישתלמו במקוה ישראל ובשלב כי"ח הבארון ניסה עתה לב למצוא ניתן לכך אישור זמן בה נאמר בעניין הושבת הביל "ויים בראשון לציץ כי הירש עושה נ "ע! 6 רוטשילד קיבל ישירות מנטר דין וחשבון חיובי על הביל "ויים בו כעל )ואולי מתיישבים בכוח הרב עם גם לפי צדוק תכניתם על כהן( המשותפת שילובם בעקבות זאת בראשון לציון הביל "ויים התיישבו בראשון לציון )חלק חשוב מהם גם הכר בה לתמיד בעזרת דיבר עם ואמנם 62 הבארון( לה אולם כאמור המחשבה ליישב את ה ראדומים על אדמות ראשון לציון עצמה או על שטח צמוד בגלל נדחתה התנגדותם כיוון שהאדמה עבור כהי בראשון לציון ה ראדומים טרם נקנתה וכיוון שלבארון לא היו שום זכויות על קרקע הוצע לביל "ויים מש בינתיים כפועלי הבארון במושבה על מנת שיוציאו לפועל את העבודות הציבוריות להן התחייב אחד המעשים הראשונים שבוצעו בהם מעבר אפוא היה לחוזה הביל"ויים ממקוה ישראל לראשון לציון מעבר שנעשה במקביל לראשית עבודתו של גנן הבארון דיגור אשר הגיע למושבה בסוף חודש חשוון תרמ "ג )כנראה 21(63 11 : למחרת בואו קיבל דיגור מהירש את הסכום הראשון בסך 100 פרנק שנועד לזרעים ובכך החלה פעולתו כפקיד הראשון של הבארון במושבה דיגור התגורר במקוה ישראל והיה בא לראשון לציון תים קרובות אולי מדי בתור צריף מפה פועלים כללי ציבוריים יום על מנת לפקח על הביל "ויים שעבדו שם העבודות הציבוריות שבוצעו בסוף שנת בכספי הבארון ועל ידי נציגיו היו חפירת הבאר הכנת חומריבנייה לבתי העניים )שנבנו בראשית שנת ) 1883 והקמת ישראל ששימש חציו למגורי הביל "ויים חציו אורווה לסוסים שנקנו בכספי הבארון )ראה 3( כמוכן ביצעו הביל "ויים באותה תקופה את ההובלות למיניהן הבאת מים ממקוה הובלות אבנים ועצים בתחילת העונה לבניין ואספקת צורכימזון מיפו 64 הראשונה של עזרת הבארון לראשון לציון הועברו כספי העזרה מהירש ישירות לנציגי המושבה בחודש הראשון )נובמברדצמבר( ללבונטין ובחודש השני לפיינברג )שחזר המגיד כז 46 29( בנובמבר ) ועוד שם 47 ( 6 בדצמבר ) וראה עדות הבארון במכתב מיום לציון ורך 26 בינואר 1883 אצל יבנאלי ב עמ לט לפי מכתב אנונימי שנשלח מראשון המליץ היה זה דווקא הירש שהפציר בבארון לתת אדמה לביל"ויים וייאות לו הבארון )מכתב אלמוני לפרידברג מיום 30 ביולי ( 898/9 לסקוב כמחקרה המקיף 1889 כתביד בעברית זה קשור למועד העברתם למושבה ואינו סותר את קודם לכן דיגור חזר ממצרים לפי הוראה שקיבל הינו לפי מקור אחד 7 כנובמבר בסל"א המחלקה לכתבייד וארכיונים תיק על הביל"ויים נוטה להסכים לכך )לסקוב עמ 121 ) וכך גם אחרים אך עניין טענתי שעל עצם העברתם החליט הבארון באופן עקרוני מהבארון ב 4 בנובמבר ריך בואם של הביל "ויים לראשוןלציון בעוד מקור אחר מציין את ה 19 בו ריך זה נראה לי יותר מבחינת הזימון מה עוד שמקור שלישי מציין בנפרד שהירש ודיגור ביקרו בראשוןלציון ב 19 בנובמבר )והיה זה ככל הידוע ביקורו הראשון של הגנן במושבה( חיסין עמ 46 בריל עמ 176 הצריף נבנה בראש הגבעה שבמרכז המושבה )תיד מקום ביתהכנסת( וכלל חדר עבור הביל"ויים חדר רבים שיבנו את הכתים ומקום לסוסים בנייתו הסתיימה כנראה בימים הראשונים של שנת 1883 ועד אז גרו 13 הביל"ויים )בחורים בלבד( בחדר שכור בדירתמתיישב )ראה מכתב ו דובנוב לאחיו ש דובנוב מיום 27 בדצמבר אצל דרויאנוב ולסקוב א עמ 564( תיאור חי של הצריף אצל בלקינד עמ 57 61 62 63 64 76

א f g ( תיבה ןושארה תודיקפ ןויצלןושארב ביבס 1900 ףוסב רבמבונ )הפוריאמ םיליעפ ולא וכז ונומאל שריה ויהו םיארחא םמצעב תקולחל יפסכ הרזעה תוחפשמל םיבשייתמה קר תישארב ראוני 1883 רבעוה דיקפת הז ידיל 65רוגיד יפסכמ האוולהה ןויצלןושארל הנק ינש שריה םיסוס ידמצ רובע שש תוחפשמה תוינעה קפיסו תועצמאב רוגיד ןבת םירועשו תומהבל הדובעה םיערזו ףרוחהובתל ףסונב הכימתל הקלוחש תועצמאב ןיטנובל גרבנייפו ידימ עובש עובשב לכל ולא ושקיבש 66ונממ םוכסמ הז ומליש םג תרוכשמה רוגידל תואצוההו םייו" ליבה ויופל הדובערכש קנרפ םויל םיסוסדמצ שמישש תולבוהל תודובעלו תוירוביצה אופסמו םרובע 67 תפונת הדובעה ןויצל ןושארב השדוח יפסכב האוולהה התיהש דחא הייוטיבמ תינכת דלישטוררטנ יפכ המאתוהש תואיצמל תילארשי ץראה ותוליעפ דלישטור בב הז האטבתה אופא הבצקהב תימעפדח הרזעבו תלבגומ דבלב ךשמב םישדוח םיבר ןכמרחאל הליג תוברועמ קר רזגמב םיוסמ יכרוצ רוביצה 65 ןיטנובל מע 8786 תוירחאה תרבעה יפסכ הכימתה ידימ תיטרפה ןיטנובל גרבנייפל ךכרחאו ידיל רוגיד התשענ האצותכ הרישי תורטפתהמ ןושארה וירחאו ינשה דעוומ הבשומה ךישמהש םייקתהל האר( )ןלהל 66 םש מע 84 םג ןיסיח מע( )53 ןייצמ לאש תוחפשמה תוינעה ופסונ עברא תוחפשמ םידימאהמ ירחא ואיצוהש לכ םפסכ עקרק העירזו תונוזמו הכימתה םיקקזנכ התיה ךסב קנרפ 2 החפשמל לירב יפל מע 165 שריה ריבעה תועצמאב גרבנייפ םג םיפסכ םיפסונ רובע קלחה תוחפשמה רוביצה תואצוהב תוינעה ושענש ידיב דעווה ןוגכ 368 םסרג 70כ( ומלושש ) קנרפ ודי ןובשחלג" הדידמה עקרקה םיינעה 77 יפל ןזאמ ןויצלןושאר תנשל ףרוצמה תרבחמל םילוקוטורפה דעווה מ"צא 24192/2172א 67 בתכמ ו בונבוד ויחאל ליעל הרעה 64 הדועת תניינעמ תדמלמ ז םג ינש יכ םיסוסה תוגוז ו ח"יכל ךכ( רוקמב םש אל רכזומ! ) 480 לבור דמולכ 200כ 1 קנרפ ףירצה ה המכ תואמ לבור לכו דחא ינשמ םיתכה וחטבוהש םייו" ליבל הי 2000כ קנרפ הנבישכל