רומא בעיני ובראי ד פלוסר Author(s): Reviewed work(s): Source: Zion /,ציון Vol. חוברת ב (תשמ ג,(מ ח, pp. 149-176 Published by: Historical Society of Israel/ Stable URL: http://www.jstor.org/stable/70037903. Accessed: 04/12/2011 16:40 Your use of the JSTOR archive indicates your acceptance of the Terms & Conditions of Use, available at. http://www.jstor.org/page/info/about/policies/terms.jsp JSTOR is a not-for-profit service that helps scholars, researchers, and students discover, use, and build upon a wide range of content in a trusted digital archive. We use information technology and tools to increase productivity and facilitate new forms of scholarship. For more information about JSTOR, please contact support@jstor.org. Historical Society of Israel/ is collaborating with JSTOR to digitize, preserve and extend access to Zion /. http://www.jstor.org
רומא בעיני ובראי מ דוד פלוסר מוקדש ליג ידין Remota itaque iustitia quid sunt regna nisi magna latrocinia?,(augustinus Civitas Dei,IV 4) א לחוקר הות והאמנות יש, דוע, זכות ו חובה להעריך הטיב האמנותי היצירות בהן דן. חובת הערכה ושיפוט מוטלת אמנם בתחום אחר ההיסטוריון. יו לשפוט המקורות הכתובים ו התהלים ההיסטוריים הנקרים דרכו שיפוט איכותי ומוסרי; יחד ז חייב שיפוטו להיות אובייקטיבי. יקיים שתי המצוות הללו יחד, י היסטוריון במלוא מובן המלה ויש להניח שאוסף העובדות דלה העבר, י א חומר מקרי מת, יצביע אפילו העובדות הרייות ש חפץ לגלות. ואולם בטרם יגש ההיסטוריון לניתוח ער הל הרוח והכוחות הפוים בתולדות אדם, יו לה לרוחם, קשה להסם לדר מחשבתם ומעשי הן מצד ערכם המוסרי, הן מצד הגיונם הפנימי והן מבחינת תותם. הבנה, קודמת ל הערכה ויה לקחת בחשבון נסיבות הז ה. הרי הגו שהגו ו ביצעו שביצעו אמנם התחשבו בשיקול דעת יותר או פחות נכון בנסיבות זמנם, יו לדעת העתיד ידיעה ברורה ומובטחת. לכן היו מסוגלים לנחש בוודאות צד ישתנו בעתיד הנסיבות ההיסטוריות והפוליטיות ון יובילו האידיאולוגיות והמעשים, ה יביאו תות או שמא נזק ו אסון. חובת ההיסטוריון במחקרו חותר להסיק מסקנות, להעריך החומר הערכה אנושית ערת ו לעמוד במידת הא תוצאותי הגות ומעשים בתולדות אדם. המקום להרחיב הדיבור אודות התות התיתית הטוב והרע ביחס לחיי הפרט ותולדות האנושות; קיימות דוע גישות שונות בנידון, אולם אין להכחיש שבמקרים, הן בחיי הפרט והן בתולדות אדם, חוסר השיקול המוסרי, יחד חוסר ראיית הנולד, השתלמו, והמחקר הבא יביא לנו, כמדומני, דוגמה מובהקת ל בתולדות עמנו בעבר.
150 פלוסר דוד [2] ב אין מקום לדון בתופעה ההיסטורית המפליאה והמדהימה יחד נוהגים לכנותה ב לני אימפרייזם/ לתופעה נודע אופי דו פרצופי ב התקופות: מידת הטוב שבממלכה גדולה חובקת עולמות והמפלצתי בה, תלויים ב ספק בת הרעיון האימפריי יש ובביצועו. מ גדולות כובשים אכזריים ומ שממות תפקיד חיובי, אפילו במי הקוםמוקמ1ורים הנאורים ביותר קיים יסוד מבהיל, בייחוד בעיני שנעשו קרבן לעוצמתן. האימפריה הת הראשונה פיתחה אידיאולוגיה חיו, המסבירה, במידה רבה צדק, התפקיד הפורה איחוד תחת טונה ל ציביליזאציה, ביטחון וום. ברם, יחד ז, בגלל הצד הילי אופיה, החל מתחילת התפשטותה, נמצאו ששנאו תית שנאה, הן שנלחמו בה והן שסבלו תחת עולה; קיום מלווה במרידות ובמלחמות בלתי פוסקות התפשטותה. המאבק התנהל בנשק, א בשדה הקרב מול האידיאולוגי: האידיאולוגיה הום ה עמדה אידיאולוגיה אנטי אימפרייסטית, ולשתי האידיאולוגיות הללו מה לסמוך.1 ויות ראשונות אידיאולוגיה אנטי ת מגובשת הגיעו ינו מראשית המאה השנייה לפני הספירה, כ נוצח ידי ה הסורי אנטיוכוס הישי הגדול, אביו אנטיוכוס אפיפנס, בחצרו שהה זמךמה אויבה הגדול והמס, חניב. באותם הימים הופנו פניד פי מזרח, התהליך לקר טון ישיר מזרחו הים התיכון מסובך והגיע לסיומו המוצלח אחרי ז ממושך, וז משום ש צריכה עוד לצבור כוח ל, א משום שבבים המוקדמים תהליך ההשתלטות המזרח לה ל כוונה ותכנית ברורה, ובקרב יטיה ו המעמדות בי ההשפעה התרוצצו מגמות מנוגדות ביחס למטרות הפוליטיות במזרח. אפילו בנוגע ליוון היו היסוסים, שיוון שועבדה לגמרי ידי הים. בארצות אסיה )ובמצרים( חיפשו תחילה הים בי ברית מקומיים וביני במשך הז גברה התערבותם במזרח, והתרבו חבלי ארץ במזרח שנעשו פרובינקיות ות. תהליך ההשתלטות הת המזרח הוחש מאוד אחרי נצחון פומפיוס מיתרידטס, פונטוס, נצחון, היתר, קץ ל הסוקים. בעת ה, 63 בשנת לפני הספירה, חלה ההתערבות הגסה בענייני מדינת ודים, וירוים נכבשה ידי פומפיוס. ברם, אחר, בימי הסכנה הפארתית, שאיימה, בוטל ידי הים קיו רבות ממ הוואסים, וביניהן נודעה חשיבות ל הורדוס. הים ראו, כנראה, בקיו מ, התלויות בחסדם, מעין אר בטחון, במשך המאה הראשונה לספירה 1 ראה:.H,Fuchs Der geistige Widerstand gegen,rom2 Berlin 1960
[3] רומא בעיני ובראי 151 חוסלו בהדרגה מ וארצותיהן הפכו לפרובינקיות ות. הפיכת מ המזרח לפרובינקיות נתקלה בהתות אקטי מצד האווסים, להוציא ודים, בזכרונם חיתה תקופת העצמאות ימי ו תורתם לימדה אותם אהבת החופש ו שנ עולה זרה. אין מקרה שתהליך התסיסה והמרד החל מצד ודים בד בבד תהליך הפיכת ארצם לחלק האימפריה הת. ג אמרנו ש כמה עשרות שנים לפני שנקשרו בימי המכבי וביוזמתו קשרים ל,2 החל מימי אנטיוכוס הגדול, ידועות היו במזרח התכונות התוקפניות, החמסניות וההרסניות. לפני ימי המכבי פ בלב מבני אסיה רגש נקם, מצא ביטויו באידיאולוגיה שנאה. למרות ז, דומה שאפילו ה המכבי הצד האפל שבאופי המאיים הכוח ה,3 ב משום סיבה מכריעה לדחיית ההזדמנות לקשור קשרים, ש מוכנה לשחק התפקיד ב הברית הרחוק יוון: הים טרם שיעבדו אז שיעבוד מ מ המזרח, ויתרה מ ארץ ישר ל בהישג ידם. תמונה נשתנתה בהרבה עוד בימי הונוס, שבימיו נכתב ם, אז הצללים נעשו כבדים יותר. בשנת 145 לפני הספירה, לפני ימיו הונום, הרם מצביא העיר היוונית קורינתוס הרם נורא. וש שנים קודם לכן נוסדה הפרובינקיה הת מקדוניה. המוכסנים הים דיללו יניה שבאסיה הקטנה, נשארה בינתיים מחוץ למרות ישירה. בשנת 129 לפני הספירה, בימי טונו הונום, נוסדה באסיה הקטנה פרובינקיה ת ושמה אסיה, ירשה ממלכת פרגאמון, סיפחה קאריה ולה חלקה המערבי אסיה הקטנה ו איי הים הקשורים יה. ברם, שני המפנים הגורליים הנוגעים לביצור כוחה בארנו חלו אחרי ימי הונוס: הראשון, בעקבות מלחמות מיתרידאטס פונטוס, שהביאו אצלנו לבוש ירוים בידי פומפיוס, והשני במאה הראשונה לספירה, כ מ הוואסים באסיה איבדו עצמאותן המפוקפקת, וב הוביל למרידות הקנאים ולמרד הגדול בארצנו. המכבי קשר קשרים, יורשיו מ חידשו וחיזקו קשרים.4 צד העריכו ודים ו משמעותם תותם הקשרים 2 התעודות, העוסקות ביחסים ל, מלוות מבואות ופירושים, תמצא בו מ שטרן, התעודות למרד, תל אביב תשכ ה. 3, למ:.E,Meyer Ursprung undanfange des,christentums,ii Stuttgart,1921.pp 236-241 )חתירות באסיה לימי המכבי,( 247-246 ) המגעים ו.( הקשרים והים שטרן)לעיל, הערה,(2,83-74.E,Schurer The History of the Jewish,People,I Edinburg,1973.pp 171-173 )עיבוד אנגלי יסודי.( 4 הדיון בנושא והתעודות הנוגעות יו מצויים בו שטרן )לעיל..(2 הערה
152 דוד פלוסר [4] הדיפלומאטיים הללו לפני ימי הונרם? רמז ל תמצא ב מגילת העצמאות מימי שמעון אבי, הולה בפ יד ם א/ )יד, לח-מ( נאמר לזכותו שמעון ה דמטריום קיים לו הכהונה הגדולה בהת לם ה, ו ריעיו וכבדו בכבוד גדול, שמע שודים נקראו ידי הים ידידים ובי ברית ואחים, ו קיבלו צירי שמעון בכבוד/ אין ספק שיחסו דמטריום השני ודים הושפע מחידוש ידידותם הים פי ומפעילות המחת ודית ב. היחסים נזכרים בימגילת העצמאות, בהקשר ליחסו האוהד דמטריוס פי ראש מדינת ודים. הקשרים הדיפלומאטיים שמעון הים מוצגים בתעודה כאחת מאבני הדרך לעצמאות מדינית ישר. המכבי ש לעצמאות מדינית מראשית דרכו. מגמתו מוצ ביטויה באיגרת5 הנמצ בראש ם בי ח בעת ההכנות לחנוכת המקדש ודים במצרים. תיאר מצבם הפוליטי והדתי ישר באותם הימים בכתבו ליהודי מצרים: ובהיותנו נכונים לעשות חג הטיהור, טוב תעשו לחוג הימים, הים הושיע עמו ונתן הנחלה לנו, המלוכה ו הכהונה ו הקדושה כמו שהבטיח בתורה. אנו מקווים להים, מהרה ירחם ינו ויקבץ אותנו הארצות תחת השמים המקום הקדוש, הציל אותנו מרעות גדולות ו המקום טיהר )ם ב ב,, טז-יח.( ם המכבי מסבירים לנו בעקיפין, מה בעיניו אחת המטרות החשובות טיהור המקדש: השאר, בדברו שהוהים נתן לעמו המלוכה, התכוון לומר ש עתה, אחרי חנוכת ה, השיג ה עצמאות חלקית; החתירה לעצמאות מדינית קבעה לו ל המכבי דר פעולתו בהמשך ימי חייו. ראה שה, הציל ישר מרעות גדולות, הסכנה טרם חלפה, ו כן ביקש תמיכה מצד הים. ברי שקיים שוני דמותו, אופיו ודר הפעולה המכבי ל ו כסנדר ינאי, ו המ בקורות העתים יודע שאין הבדל אופי אישי שני בני, א תוצר תהליך היסטורי בקרב הנהגת ה. בגלל חוסר ידיעות קשה לעמוד בי התמורה הפכה צ אחר צ אווירת מלחמת השיחרור הדתי והומי למדיניות הערצת עוצמה וטון שות משפחה ש זרע ה ניתנה תשועת ישר בידם, )ם, ה סב.( אולי נמצאו 5 : ד פלוסר, ירוים בות שני/ ו בגבורות, מנחה לראובן מם, ירוים ת ד,.280-277
[5] רומא בעיני ובראי 153 ם בי מגמות, במידה פחות מפותחת, במחיצת בראשית המרד,6 ו היו הניצנים הראשונים לפורענות לעתיד לבוא. יש הרואים המפנה המכריע אחרי מות המכבי, במדיניותו יהונתן אחיו,7 הנסיבות הביאוהו לקחת חלק פעיל בהתרחשויות בממלכת סוריה ו נעשה עקב לכהן גדול מט יוון. הזכרנו מגילת העצמאות שהוענקה לשמעון, אחי יהונתן ויורשו. יש המניחים ששמעון נקרא בתעודה שר,.8 מ מקום, שמו ם א, בנוסחו העברי המקורי שר בני.9 מצביע הערכה גדולה ליטי. נוסף, באותה מגילת עצמאות )ם, יג מא( נאמר, ודים והכהנים החליטו להיות שמעון שר10 וכהן לעולם 11 עמוד נביא אמת. התפקיד הכפול שר וכהן גדול נמסר לשמעון ולבניו בירושה, ירושה הוגבלה בז: נוה להתקיים עמוד נביא אמת יכריע בדבר.12 במחיצת בנו שמעון, הונום, היו ומו, טענו ש הוסר התנאי האמור וטון איננו עוד טון ארעי: כהן ל יון, ניחן בכשרון נבואי, מאחד באישיותו ושת הכתרים: כתר, כתר כהונה וכתר נבואה.13 טרם העז לכנות עצמו, בנו, אריסטובולוס הראשון, עשה, יורשיו, הבאים אחריו. עצמו עבר לבסוף למחנה הצדוקים צ רב משמעות לתולדות אחריו ואין צורך לעמוד דמותו הפרובלמאטית בנו האחר, כסנדר ינאי. קשה לנו, השאר, לראות בחיוב הייהוד בכוח תושבי הארץ הגויים ידי שרי בני. בקשר למדיניות הכוח נשת הש, ה 6 דני)יא לד( כותב ראשית תנועת המרד: ובהכם ]ז א משלי [ יעזרו עזר מעט ונלוו י בחלקלקות. למי התכוון? הפירוש המתקבל הדעת ש הצטרפותם ל עזר מעט, נבעה מתוך רצונם להילחם בגזירות אנטיוכום, א ה שנלוו למרד עשו ז, לדעת ה, מתוך מחשבות הזרות למטרתו המקודשת. ה התכוון ה לה שהיו בעיניו קארייריסטים גרידא, או אולי אפילו האשים באשמה משפחת עצמה? 7.E,Bickermann Die,Makkabaer Berlin,1935.pp 42-44 8 שטרן )לעיל,,(2 הערה.134 9 ה העברי הר אב הכנסייה אוריגנם, ו מובאים ידי אוסביום, תולדות הכנסייה, ר,.25,2 פ ה המופיע,Sarbethsa(r)banaiel ברם באותה הרשימה נקרא תהלים בעברית.Spharthelleim אוריגנס שמע המלה במבטא ארמי ובטקסט אוריגנס התחיל שמו המקורי ם במלה,Sphar ואין צורך בהשערות מפליגות, בייחוד אחרי גילוי המגילות. ו: י ידין, מגילת מלחמת בני אור, ירוים,1955,41 הערה,16 הדן בתואר שר. 10 חילופי נוסחאות: המלה היוונית, הנמצ לעיל, פסוק לה, בפ יג, מב, משמשת הרבה פם תרגום שר, ולפם נשיא. 11 רמז קי: למזמור בתרגום היווני ם כתוב: כהן גדול. 12 שטרן )לעיל,,(2 הערה.139-138 13 יוסף בן מתתיהו, מלחמות ; 69 א, קדמוניות, יג,.300 אצל הפכו ושת הכתרים הללו לוש דמויות שבאחרית הימים, ו:.O Michel.O,Bauernfeind Der judische,krieg,i Darmstadt,1959.p,406.n 35
154 פלוסר דוד [6] מדיניות מציאותית הממוקדת בעוצמה, ברוב המקרים באמת תיתית ומוצלחת. מ מקום החל מימי המכבי דרך ימי הונוס, ו סון בוש שבימי פומפיום חל בהנהגת ישר בארצו שינוי הדרגתי. ד סקירה היסטורית קצרה נחוצה להבנת הע האידיאולוגי שמתוכו נכתב עוצמתה שב ם, ח, א-טז, המשמש הנמקה למגעים הדיפלומאטיים המכבי ו. מטבע הם מתעוררת הש, עוצמתה שב ם נכתב בימי המכבי עצמו, או שמא נתחבר בתקופה מאוחרת יותר, בימי חיבור ה ו ואולי ידי ם עצמו. הבדיקה מגלה הים אינו מימי המכבי, א מימי חיבור ה. דבר עולה השאר מם, ט-י: ח העובדה שנאמר שהים העבידו היוונים היום ה, מראה שהקטע נכתב אחרי מות המכבי, א ת המשפט עצמו משקף בים מאוחרים יותר שיעבוד יוון -ידי הים. חוסר הדיוק בעניינים ההיסטוריים הנוגעים לתולדות הרחב, ובייחוד ב הנוגע לסדרי, אינו מצביע בהכרח קדמות הקטע, שהרי בשאר חלקי ה מתגלה היקף ידיעותיו ו החיצוני במצומצם ביותר; דרך מ, רואה חבל עילם כאחת הערים )י, בפרס א.14( צודקים החוקרים, הקובעים ש ם נתחבר בימי הונוס,15 שהרי יוצא בבירור מסיום ה )טז, כג-כד,( וקשה להניח ש נתחבר אחרי ימיו. שר בני 16 נתחבר מתוך הערצה גדולה ל ויטיו, ו עוצמת, שאנו דנים בו, מגלה כמה העריץ ה הכוח הצבאי והמדיני. עוד ניווכח לדעת מה שונה האווירה הרוחנית מ תעודה אחרת, הולה ב, איגרת יהונתן ספארטה. ל האיגרת, ציריו יהונתן, בדרכם 14 שטרן )לעיל,,(2 הערה.18-13 15,.13 למרות 16 ש ה המליצי קדום, יש רגליים לסברה שאין ה המקורי. עובדה מפת שחוץ התואר המשוער שר ) לעיל, הערה,(9 הנמצא בתעודה שה מביא אותה, בגוף ם ו תמצא הנוי ה, אדני, ים או. ה מתחמק מלשונות, והדבר בולט, למ, בם, ד כד: ויודו לשמים טוב, לעולם חסדו ה נמנע במתכוון מלהביא ראשית הפסוק ומכנה ה, כמו פם הרבה, בנוי שמים. ם ידע שהנבואה פסקה ומסתבר שז הסיבה לירותו הדומה ל מגילת אסתר. אגב, השריד בךסירא שנמצא במצדה מתברר שבן סירא נה ה ב אדנות ו ב המפורש. המצב בשרידי בךםירא מימי הביניים. בנוסח בךסירא ממצדה)מב טו-טז( אנו גורסים: באמר אדני מעשיו... וכבוד אדני מ מעשיו, ואילו במקום מקביל שבהעתק מימי הביניים אנו קוראים: באומר ים מעשיו... וכבוד ה מעשיו, בהמשך: אמץ אדני צבאיו מול אימץ ים צבאיו : בפ מג, ב: י נורא מעשי יון מול מה נורא מעשי ה, ובפסוק ה: גדול אדני עשהו מול גדול ה עושהו, י: ובפסוק אדני מול, ו העניין צריך עיון.
[7] רומא בעיני ובראי 155 ל, ישהו בספארטה ו תפקידם לחדש ברית ידידות. באיגרת )ם, יב יג-טז( כותב יהונתן השאר: ואותנו סבבו צרות רבות ומלחמות רבות ונלחמו אותנו המלם בסביבותינו. ואכן חפצנו להות כם ושאר בני בריתנו ואוהבינו במלחמות ה, השמים יש לנו עזר העוזר לנו וניצלנו מאויבינו ואויבינו הושפלו. רוח הם דומה יין ל שהכרנו באיגרת המכבי אחי יהונתן שבהתחלת ם ב. )ם ב, ב, טז-יח( מובלט הבטחון בעזרת ה הושיע עמו... הציל אותנו מרעות גדולות. תחושת האמונה כרוכה בשתי האגרות הללו במודעות לסכנות המאיימות ישר. מסתבר שמאז נשתנתה האווירה בחצר, וברי ש ם אחד ממקורביו כהן ל יון. יט עבר לבסוף למחנה הצדוקים, ומפנה בוודאי שאינו תולדה החלפת השקפה תיאולוגית. לפי ות, הצדוקים נמנו גבורי מלחמה ) נחום ג יא,( ובאמת ידועים לנו ראשי חילו וגיבוריו ה הצדוקי כסנדר ינאי, בנו הונוס, שירתו אחר בן אריסטובולוס כסנדר ינאי.17 מי יודע ז הערכת תות העוצמה הצבאית והמדינית בשביל מדינת ודים ויטה מ, והערכת חשיבותה משענת קצונה צדוקית, שהניעו הונום לפנות עורף לפרושים ולעבור למחנה הצדוקים? קשה אמנם לקבוע כבטחון ש ם, איש מ ומו יט, נמנה הצדוקים, ברור לפחות א פרושי. ז ניתן ללמוד העובדה שבניגוד לרוחו ם ב, ו ם אינו אומר מלה וחצי מלה תחיית המתים וחיי עולם, למרות שהחומר, הל סיפורי גבורה ומוות, פותח פתח רחב להבעת ההשקפות הללו. בדומה לבךםירא שקדם לו, ה מדבר תהילת נצח ו החיים חר המוות. בו אומר מתתיהו לפני מותו בניו: זכרו מעשי אבות עשו בדורותם ונחלתם כבוד גדול ו עולם )ב, נא,18( ו ממשיך )סב-סג:( ומ איש רשע תיראו כבודו לדו ורמה; היום יגבה ומחר יימצא ישוב לעפרו ועשתונותיו יאבדו. המונח עולם חוזר ה, כ מ אחר מות יהונתן הקים שמעון במודיעין מבנה מפואר קברי משפחתו ל עולם )יג כט.( ובשעה שה מ המכביג) ז,( אומר: ו זכרו לברכה. ה נמנע מלדבר חיי עולם, למרות שהחומר הסיפורי כאילו מזמין לעשות כן: כבודם הרשעים לדו ולרמה, ואילו הצדיקים הגיבורים יזכו ל עולם 17 : ד, פלוסר, פרושים, צדוקים ואסיים ב נחום,, זכרון לגדליהו ון, תל אביב תש ל,.144 18 ראוי להזר בךסירא כו: לז חכם ינחל כבוד, ושמו עומד בחיי עולם,.
156 פלוסר דוד [8] ולכבוד.19 גישה שונה מ הפרושים ו מקרבת הצדוקים, ואולי ניתן לראות בו ממש תלמיד מתלמידי. בסוף ו)ם א/ טז כג( מדבר יתר ומלחמותיו וגבורותיו עשה ובניין החומות בנה ומעשיר. מ ש נכתב ם א, חר מות הונום, מ מקום נתחבר בשנים הראשונות טונו. נצרף הידיעות לתמונה אחת, יוצא שו ם א/ דעתו דומה ל הצדוקים ו מקורב ל הונום, חיבר ו לקר סוף ימי טונו. ה ביטוי לשינוי הלוך הרוח בחצר ולמפנה הרעיוני, ששורשיו אמנם קדומים יותר, שיאו בשעה שהאיש הגדול, ו כהן ל יון שמו, עבר לקר סוף ימיו למחנה הצדוקים. ואולי נכתב ה קצת קודם, בשעה שהתהליך לקר המאורע המכריע ה בעיצומו. הנחה עשויה להסביר לנו הופעתו עוצמת בחיבור,, כמה שידוע לי, יחיד במינו ו כעצמו, ניטול ממסגרתו ההיסטורית והרעיונית, איננו מחמיא דווקא למהותה ומטרותיה. ה הבה ונאזין עתה ל ב ם ח א, א-טז:20 וישמע שמע הים גבורי חיל ו רוצים ב הנלוים י, ו יבואו י, יקימו ל )ב( אהבה, ו גבורי חיל. ויגידו לו מלחמותי ו גבורותי עושים בגלטים ו כבשום ויתנום )ג( למס, ו עשו בארץ ספניה לכבוש מחצבות הכסף והב. )ד( ויכבשו מקום בעצתם ובאורך רוח 21 והמקום במרחק רב מ מאד ו המלם הבאים י מקצה הארץ, נגפו אותם ויכו ב מכה רבה, והנשארים נותנים ל מס שנה )ה( בשנה. ו פיליפוס ו פרסאוס הכתיאים22 ו הקמים י נגפו אותם במלחמה ויכבשום.p) ו אנטיוכוס הגדול אסיה יצא י למלחמה ולו מאה ועשרים פיל וסוס ורכב וחיל גדול מאד ויובס )ז( ידם, ויקחו חי וישימו י לתת ו ימלכו אחריו מם רב ולתת בני תערובות וחלוקה,23 )ח( ו ארץ הודו ומדי ולודיה וממיטב ארצותי, ויקחו ם 19 פיוטיים מבוססים תהלים לז, י, פסוקים לה-לו, תהלים קמו, ד. מף ש ם מוסיף המלה כבוד ש חשובה לו מאוד. 20 פוקס )לעיל,,(1 הערה,46.50 הערה 21 לשון נמצא אצל בךסירא ה יא. כמו בתרגום היווני הפסוק נו, כן תיר המתר היווני הצירוף במלה makrothymia )ארך אפיים.( הכתיאיפ 22 היוונים, ו ידין )לעיל,,(9 הערה.23-21 ומר 23 ה מוכרח לוותר הארצות הנזכרות להלן.
157 תומאמוריניעבתיב יאנומשחיארבוםייסאה [9] ןתואונממונתיוןתואסנמו ;ךלמה )ט(יכוהרשאןוויבוצעונ,םדימשהל )י( וויורבדה,םהלוחלשיוםהילע רשאבצדחאומחליו,םהבולפיוםהמםיללח,םיבר ובשיו תהישנ תאו,םפט וביוםתואושבו תצראוסרהיו תא,םהירצבמםודיבעיו דויה.ה )אי( תאוראשתויומה תאוםייאהרשא וממוקתהלובירחומישיו.םידב )בי( םעוםהיבםינעשנהוםהילע ורמש,הבהאועינותימיבוה,םיקוחרהורשאוועמשתא,םעמשוארי.םהינפמ )גי(תאורשיצפחרוז,ךילמהלו ;ומיתאורשא,םיצפח,ודירוי ומוריו.דאמ )די(לכבותאז םהמדחא ףא 24 רתכושבלןמגרדגתהל.וב )וט(הצעומוושהל םויו םויוצעונשולשתואמםירשעוםיצעוידימתלע םעהביטיהל,םהל )זט(םהוםינימאמשידחויהללשומםהילעהנשהנשב לושמלולכב,םצרכהוםיעמושדחןיאוהאנש ןיאוהאנק.םהב חביימורהרשאונאבהותוא הז,התעאודיחי םגו יטאמלבורפ,ונכותבתורמל ורבחמשיאדווב שיגרה בורש יטרפותריקסםייושעשרפתהל םג ותונגל לש םזיירפמיאה.ימורהףמאוהלכבשעטקההרסחהרכתיבויחלשקדצהטפשמהו,ימורהרשתרימשבוראפתיימוררוהברבכ זא תחוישואמ,םרטשמ רשאוםגינבםימיריםעפ 25.ךירעהלרבחמהקרוירפסל בגא םיקויד יא םיירוטסיה לעתודחאהתעמשמהוםינייצמה תארטשמה,ימורהלערסוחתואשנתה לש,היטילש ןעךרבחשטאניסהימוריצעונםויםויידכביטיהלתומלימור םיקוספ( ).וט-דירדעהתרכקדצהטפשמהולציימורהטלובדחוימבםישנשכבל טפשמל ןוגכ :הזתאו רשא םה ]םיימורה[םיצפחרוז,ךילמהלו,ומי תאורשא,םיצפח,ודירויומוריו,דאמקוספ( ).גי ןינמלעתהלךכמרבחמהשרחרפסמו המיהש ישוביימורהאבםימעפלתובקעבהפקתהץוחבמרשאהמדק,שוביואבשכ ליימורימהצקמץראיקוספ( ),אי-גךא קודיצ ןיעמ הניארכזנעגונב םיטאגל קוספ( p רשקבושובידרפס קוספ( ):גהמבןורחא הזרפוסמלעךכ םיימורהשושבכתתובצחמףסכהבהו. םש ןכ רחרבחמהריכזמוםיימורהש םיליטמםיסמםידבימעיקוספ(ועינכהש,ב,ד ).זיבגלודידםיימורהילעב,המצועירוביג,ליח,םישבוכהדחי םע,תאזלכ םוקמםתצעב קוספ( םחור ךרואבו );ד םיחילצמשוב תומוקמיקחורמהרתויבץראמ,םתדלומםיזבתוצראה,תושובכיסרוה תא,םירצבמיבוש תישנה תאוףטידבעשמו תא.םיבשותה 24 השק,חינהלרוחבשןורחא,הז םירבדהשובתכנ ירחאןנחוי,סונקרוהירהש,ושרוי םולובוטסירא,ןושארהנרבכ ומצעב.ךליאוחינהלוימיבשוא,ןכמ רחיהרבחמ יאנומשח ורפאצומ ץוחנלללהלתיימורניאילממ.םימ 25 ןייעסקופ,לי(הרעה,(1 ימע,28,3 הרעה.9
158 דוד פלוסר [10] סיכומו דבר: השומעים שמ, יראים מפני)פסוק יב.26( ל ליטי לפחד מעוצמתם וממגמת התפשטותם הים! נהפוך, טוב עשה המכבי שכרת ם ברית ידידות ויורשיו משלים לחדש ברית, וז בגלל מה גדולה : כוחם הים בו משעבדים ם, אינו פוגע בבי בריתם ו יים לבטוח בנאמנות הים: רוצים ב הנלוים י ו יבואו י, יקימו ל אהבה )א...( ו אוהבי והנשענים י שמרו אהבה )יב/( מסתבר שתעמולת הים הצליחה לעורר רו כ בחצר בז חיבור ה. רו כוזב במידה רבה בימי המכבי. אנחנו צודקים בהניחנו ש ם נתחבר במחיצת הונוס, בשנותיו האחרונות, בשעה שפנה עולמם הרוחני והפוליטי הצדוקים, הרי ו המפוקפק האימפרייזם ה יזכה למימד נוסף: הערצת תותה העוצמה ב פנימה הובילה לסגידה לכוח הבלתי מרוסן ב הברית ה, מבלי שה י מודע לסכנה שבבוא שעת הכושר, כ יצברו הים כוח להתפשטות נוספת וישירה והתנאים יהיו בים ל, ינטשו נאמנותם לבי הברית ודיים. לשווא קבצו כהני ירוים האחרונים... ובצע מל / חרית הימים ינתן הונם לם ביד חיל הכתיאים ]הים[ ) ט ד-ז ו נחום א, יא-יב.( קרה בימי פומפיוס, בשנת 63 לפני הספירה. אז הונחתה הפלג הצדוקי מכה אנושה. ו בימי הונוס התפ מכוחם הים, אחרי נצחונם ארץ יוון הפילו מ חללים, וישבו נשי ו טפם )פסוק י,( הרי הדבר נתקיים עכשיו ב אריסטובולוס השני וחסידיו: נשיו ועולליו וטפו ילכו בשבי, גבוריו ונכבדיו בחרב יפולו ) נחום ג ד.( התוצאות הטראגיות חושפות הסכנות הטמונות בסגידה לעוצמת ידה הרשעה, ומאירות חר מעשה באור קודר גדולת ב ם. הקבלה 26 מפת ל הים שב ם מביא פוקס)לעיל,,(1 הערה,46 הערה 50 וב,30 הערה,18 מתוך ג נבואות סיבילה, חרוזים -195 194,190,178-175 )רואה, בעקבות קודמיו, החרוזים -189 179 כהוספה שנכתבה ידי יהודי אנטי.( לדעתו נכתבה הנבואה ודית הז באמצע המאה השנייה לפני הספירה. ת הקטע ו)םיבילה ג/ (195-166 : קודם יוט מה, אסיה אחרים, ואחר המקדונים הגדול והערום, אחר ת ראשית אחרת לבנה בת ראשים הים המערבי, תמשול ארצות רבות, ואחרי כן תביא פחד ל המלם... בארצות רבות, ו ן במקדוניה... ואז ישוב ה הגדול להיות חזק וי מורה דרך החיים ל בני תמותה, ) : א ש הרטום, הים החיצוניים, חזיונות, ב, חזיונות הסיבילות, תל אביב תשכ ז, עמ, 21-10 וההערות.( חוקרים אחרים שמו לב לקרבת הקטע ה ל הים שבם א,. משותף ל רמז לנצחון הים המקדונים, טון ארצות רבות ופחד המלם מפניה. שיחר נבו סיבילה נכון ומדויק, אין במקור ו גנאי נצחונם הים מקרון, גדול, ערום ומלחמתי, כה מסיבות מובנות לברכת ה)חרוזים : (190,174-170 ברם, אחר (195-194 )חרוזים בא רמז לתפקידו הנה ישר באחרית הימים שי אז אור לגויים.
[11] רומא בעיני ובראי 159 ו חוקר דגול27 העיר מז הדמיון ש פרשת הים שב ם א, ח א-טז ל תיאור הכתיאים שב מחיבוריה כת מדבר, החוקרים מים אותה בצדק כת. הכתיאים, כמו בשאר הים הכתתיים, ל ספק הים. החוקר אומר: ה הכתים נקראים כעין מחאה נמרצת מצד ה מדיניותם המכביים, מ הונוס, שביקשו אהבתם ו חסותם הכובשים הים מוי סוריה הסלויקים. היחד, אויבי, הביעו במדרש ל שנם לברית הת. הכשרים האכזריים פירשו הכתיים הים, ורמ ב שבי בריתם ו עתידים להחריב כמו שהכשרים החריבו ושרפו המקדש... תיאורו המנוגד ניגוד מוחלט לתיאורו ב ם א, מיוסד השמועה, ושמועה מוגזמת לרעה.28 ברי שהחוקר צדק ברוב הנקודות; מסופק אני התכוון בו הים למחות ברית האהבה ש ל. מ מקום אין בו שום רמז למחאה. ברית לעומת מצוייה ב התקפה ברורה האימפרייזם ה האכזר והחמסני. קשה להניח ש הר ה ם א, הים ומתוך התפלמס עמם. הדמיון המפתיע שני התיאורים, המנוגדים במגמתם, נעוץ ב ש ם מעריץ עוצמת, ואילו ה סולד ממנה ומבחין בסכנתה המאיימת ישר. רואה הנולד וחו מראש חרית הימים ינתן הונם לם, כוהני ירוים האחרונים, מ יביד חיל הכתיאים הים ) ט, ד-ו,( מסתבר ש כתב פירושו ל לפני אסון הבוש בימי פומפיוס, נראה שהאיום ה טרם התג בז כתיבת המגילה.29 מ מקום, אין להניח ש נתחבר עוד בימי הונוס. מסתבר שמגילה נתחברה כמה עשרות שנים חר ש מעריץ הונוס שיבח עוצמת ב ם. ועתה נביא הכתיאים הים לפי סדרם במגילה, סדר שאיננו ענייני, א נקבע פי פסוקי הנביא הנדרשים הים, ואנחנו נעסוק בדר הפרשנות ה, א ו בתמונת הים המצטיירת לפניו: ועוד יש לדעת, שה עוסק בעניינים היסטוריים אחרים אותם הימים, שפסוקי הנביא כבי רומזים י. מי שמעוניין הן בשיטות הפרשניות ה והן בשאר הצדדים 27 מ צ סגל, לתולדות כת היחד/ תרביץ, כב)תשי א,( : -152 137 לענייננו,.143-138 28^,.140,138 מסתבר 29 שתיאור הכהן הרשע שבמגילה מתאים יותר חד מיורשי הונום. לעומת ז נחום משקף המצב אחר האסון בימי פומפיום ו, עמודה.4 ד
160 דוד פלוסר [12] תולדות ישר אז מצאו ביטויים בחיבור, יו לקרוא המגילה ה. והנה הים:30 ב) יב-יד( הכתיאים המה קלים וגבורים במלחמה בד ] יפלו[ בממת הכתיאים ורשו] 31בארצות רבו[ת, ולוא יאמינו בחוקי... ג) א( ובמישור ילכו לכות =]להכות[ ולבוז ערי ג) הארץ... ד-ו( הכתיאים פחדם ואמתם הגואים, ובעצה מחשבתם להרע, ובנ ומרמה ילכו... ג) ט-יג( הכתיאים ידושו הארץ בסוסי ובבהמתם וממרחק יבואו מאיי הים כנשר ואין שבעה, ובחמה וכ]ע32[0 ובחרן =]ובחרון[ וזעף אפים ידברו ד) ]...[ א-ג( ילעיגו וב נכבדים, במלם ושרים יתעתעו וקלסו ב רב... ד) ה-ט( מוי הכתיאים יב מבצרי 33 ובלעג ישחוקו י וב רב יקיפום לתפו, ובאמה ופחד ינתנו בידם והרסום בעוון היושבים ב...34 ד) י יג( מוי הכתיאים בעצת אשמתם35 יעבורו איש מלפני רעיהו, מוי אחר יבואו לשחית ו) הארץ... א-ה( הכתיאים, ויוסיפו הונם לם כדגת הים. ו אמר כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתר א ) טז,( ו המה זבחים ותותם וי מלחמתם המה ו) מור...36 ו-ח( המה מחלקים עולם ו מסם מאם שנה בשנה לחריב ארצות ו) רבות... י-יב( הכתיאים יאבדו בחרב, נערים אשישים וזקנים, נשים וטף, ו פרי בטן לוא ט) ירחמו... ד-ז( כוהני ירום האחרונים יקבוצו ובצע מל, וחרית הימים ינתן הונם לם ביד חיל הכתיאים. לפנינו ביקורת חמורה מאוד השיטות האכזריות השתלטות הים, 30 הטקסט אני מביא לפי ה Maurya.P,Horgan,Pesharim The Catholic Biblical Quarterly Monograph,Series,8 Washington 1979 כרך א, 9-1 ל הנוסח העברי ה וכרך ב,, 55-10 תרגום אנגלי ופירוש. אינני מקבל ההמות המוצעות ולפם אני מציע כן אחרות. אינני מציין במפורש ההמות הבטוחות. 31 ז אומרת שולטים. הצעה מקצת אחרת נזכרת במחקר המובא בהערה קודמת בפירוש,.27 המתי ורש]ו [ ו ירשו/ משום שהמה כז תיתכן מבחינת הלשון העברית. הפו ירשה נמצא ב מובן במגילת מלחמת בני אור יב ד-ה: לרשות יד במלחמה )ו ידין ]לעיל, הערה,[9 (329 בסרך י היחד טו: ברשות פחד ואימה, ובמכון צרה בוקה אברכנו. ההצעות הבאות ידין)ברם ראה ל: י ליכט, מגילת הסרם, ירוים תשכ ה,.(208 בעותק אחר מגילת המלחמה ז: יד, ובעניי רוח רשות לבב קושי ) Discoveries in the Judean,.{Desert,VII.p 21 הצעה 32 דומה מוב אצל הורגן)לעיל,,(30 הערה.30 י א ב 33 כתוב: ל מבצר ישחק. לרעיון 34 וללשון מרעת יושבי בה שאצל ירמיה יב ד קז ותהלים לד. לדעתם 35 הנכונה החוקרים הכוונה לסינאט ב. 36 מלים משמשות לחוקרים הוכחה שאמנם מדובר בים, מנה.
[13] רומא בעיני ובראי 161 הים באים ו יאמינו בחוקי. והנה תמונה קודרת, שחשיבותה כה גדולה לתולדות השנאה פי הכובשים והמדבירים הים, דומה דמיון רב ל עוצמת שב ם. הבה ונביא כמה ההקבלות הבולטות לעין שני התיאורים הללו. ם ח )א-ב( גיבורי חיל... ב) יב-יג( המה קלים וגבורים במלחמה. מלחמותי וגבורותי. 0) ויכבשו מקום בעצתם ה-ו( ג) ובעצה מחשבתם להרע, ובאורך רוח. ובנ ומרמה ילכו. והמקום רחוק מ... ג) י-יא( וממרחק יבואו מאיי הים. והנשארים נותנים ל מס ו-ח( ו) המה מחלקים עולם ו שנה בשנה. מסם מאם שנה בשנה ) ב פסוק ז( ופסוק לחריב ארצות רבות. )י( ויפלו מ חללים, ו) י-יא( יאבדו בחרב, וישבו נשי ו טפם... נערים אשישים וזקנים נשים וטף, ו פרי בטן לוא ירחמו. ויהרסו מבצרי. ה-ו( ד) יב מבצרי. )יב( ויכניעו המלם ד) ב ג( וב נכבדים, במלם הקרובים והרחוקים. ושרים יתעתעו וקלסו ב רב. ו שמעו שמ, ג) ד-ה( פחדם ואמתם הגואים יראו מפני. ז-ח( ד) ובאמה ופחד ינתנו בידם. )טי( ומועצה עשו ל. י-יג( ד) מוי הכתיאים בעצת )טז( ו מאמינים יש אחד אשמתם יעבורו איש מלפני רעיהו, להיית מו י שנה בשנה מוי אחר יבואו לשחית ולמשול ב ארצם.37 הארץ. 37 שטרן])לעיל, הערה,[2 עמ, (14 אומר בדין שכ ם ח) טז( מ לקוראיו ברומא ט מדי שנה בשנה אדם אחד, ברי שאינו יודע דבר קיומם שני קונסולים. אי דיוק מסתבר מתוך העובדה ש מו ם ודים ניהל תמיד קונסול אחד, ששמו בלבד מופיע במכתבים הרשמיים. ברם, א שבילבול נגרם בהשפעת העובדה שאז נהג הסינאט לוח
162 פלוסר דוד [14] למרות השוני הקוטבי במגמת שני תיאורי הים ה, מפליא, כמה דומים בפרטים. כמובן, א לטעון ששני התיאורים מבוססים מצב עובדתי, ומ הדמיון ביני, יש לשים לב למבחר הידיעות ופירושן השונה בשני הקטעים המקבילים הללו., למ, ברור שה, הסולד האיום ה ו העורמה הת, איננו י להעניק לים המחמאה מרות ש מכניעים המלם הקרובים והרחוקים, שומרים אהבה האוהבים והנשענים י )ם א/ ח יב.38( ההשקפה פיה המדיניות הת מושתתת צדק ומשפט שמצאה לה מהלם אצל ם זרים,39 אינה נמצ, מסיבות מובנות, בחיבור ו חסרה כאמור ב הים ב ם א,. אינו מאמין שהצדק והמשפט עמודי התווך מדיניות הים; לדעתו הים רודים בארצות רבות ולוא יאמינו בחוקי ) ב יד-טו.( שני הים אמנם עומדים פיקחותם הים במשא ומתן דיפלומאטי המסייע ל בהתפשטותם, הדגשים בחיבורי שונים לגמרי! ו ם ח) ד( קובע שהים כובשים מקום בעצתם ובאורך רוח, ואילו הפרשן אומר: ובעצה מחשבתם להרע, ובנ ומרמה ילכו ) ה-ו.( ג ול די בהערכה ילית אותה התנהגות שבעורמה האופיינית ל כ מתכננת בוש נוסף, א מוסיף ואומר שהים בחרן )בחרון( וזעף אפים ידברו ג) יב-יג...( ילעיגו וב נכבדים, במלם ושרים יתעתעו וקלסו ב רב ד) א-ג.( אנו שומעים הד ברור ליחס ברוטי יחי, כ נושאים ונותנים יטי. הדברת ידי לוותה במקרים מעטים במעשי אכזריות, והסופר התייחס י בשאט נפש: הים יאבדו בחרב, נערים אשישים וזקנים נשים וטף, ו פרי בטן לוא ירחמו ) ו י-יא.( ם א, יודע מעשים כגון, מזר אותם ל סלידה! הים נהגו כמעשה תגמול. כ ביוון נועצו ללכת להשמידם, יצאו הים ם ויפלו מ חללים מדי שנה בשנה מו אחר לפרובינקיות, דבר המוצא ביטויו ב ד י-יג מוי הכתיאים בעצת אשמתם ]ומר הסינאט ברומא[ יעבורו איש מלפני רעיהו, מוי אחר יבואו לשחית הארץ. 38 הרעיון נמצא בלבוש חדש בפי האידיאולוג ה מימי אוגוסטוס, המשורר וירגיליוס. בחרוזיו המפורסמים אומר שתפקידו ה ה לוט ולהביא ל ום לחום הנכנעים ולהדביר הגאים.(853-851 )איניאיס מימי ם נשתנה המצב בעולם: האימפריה הת, החובקת התרבותי, הפכה לעובדה, ולכן העיקר איננו הבלטת נאמנות הים לבי בריתם שמחוץ לם, א האידי התנהגות הוגנת פי שנכנעו ל ונמצאים בתחומיה. כמובן שהתעמולה הת שפ הפיצה התדמית לפיה הים בי ברית נאמנים, ושעכשיו ניסתה לשכנע ש חסה הנכנעים, איננה תואמת המציאות כפי ש. 39 לעיל,.25 הערה
[15] רומא בעיני ובראי 163, וישבו נשי ו טפם... ויעבידום היום ה, )ם, ח י.( ה מציין הים הרסו באותה מלחמה מבצרי בני יוון. מדבר העוצמה הצבאית הז הים, יחד ז, מצייר תמונה מחרידה. אינו שוכח מוי הכתיאים יב מבצרי ובלעג ישחוקו י, וב רב יקיפום לתפו, ובאמה ופחד ינתנו בידם והרסום בעוון היושבים ב )ד, ה-ט.( ה מצייר תמונה מה פעולותי הצבאיות התוקפניות הים סמך הרמז בקוק א י) ו ל מבצר ישחק.( השאר מסביר מנקודת מבט יהודית מובהקת, מדוע ניתנו ביד הכובשים הים מבצרי )הכוונה בוודאי לערים המבוצרות:( מקיפים אותם ב רב לתפו והורסים אותם בעוון היושבים ב.40 אומר שהמקומות הללו נכבשים ידי צבא באמה ופחד. במקום אחרג) ד-ה( אומר בצורה לת הים: אמתם ופחדם הגואים. ם ח) יב( יודע ש ו אחוז פחד מפני הים: ויכניעו המלם הקרובים והרחוקים, ו שמעו שמ, יראו מפני. ה ה אמנם משקף אותה הרגשה אימה מפני הכוח הבלתי מרוסן, עובדה אינה גורמת לו תחושה רתיעה, א להפך: העוצמה הת כה חזקה, ש מעוררת בהלה בקרב שמ הים הגיע י, לעומת ז בי בריתם יים דווקא להפיק תות מכוחה המוחץ הים, אוהבי והנשענים י שמרו אהבה ).( חמסנותה ובייחוד המיסוי הבלתי נסבל שהטילה שכבשה, המפורסמות. המסים הים מזר ו ם וש פם )ח, פסוקים ב, ז:( ד, פ בקשר לנצחון הגאטים; פ באופן לי, כפו יוצא נצחונם הים המלם הבאים י מקצה הארץ ; ופ כעונש שהוטל אנטיוכוס הגדול חר הנצחון. שום גינוי חמסנותה אינו נשמע מפיו ה ה; מתפ ממלחמותי ומגבורותי הים הכניעו ארץ ד לכבוש מחצבות הכסף והב ג.( )ח, שונה בתית תגובת הסופר ההרס הי בארצות הבוש ה ו המיסוי הכבד. הים בעיניו מחלקים עולם ו מסם מאם שנה בשנה לחריב ארצות רבות ) ו-ח.( י ידושו הארץ בסוסי ובבהמתם, וממרחק יבואו מאיי הים כנשר ואין שבעה ), ג ט-יב,( ויוסיפו הונם לם כדגת ו הים ) א-ב,( והממונים הפרובינקיות, מוי, אחר יבואו לשחית הארץ ב ), יב-יג.( תמונה מחרידה מ והתפות מ! ולמרות ז העובדות המסופרות בשני התיאורים הן כה דומות, שניתן להעביר משפטים ומליצות מות מתיאור אחד לרעהו, ו 40 לעיל,.34 הערה
164 פלוסר דוד [16] עשויים להתאים יפה למסגרתם החדשה. ם בוודאי מסם לול בתוך תיאור גדולת משפטים כגון : המה קלים וגבורים במלחמה ) ב יב-יג,( פחדם ואמתם הגואים ובעצה מחשבתם ), ג ד-ה,( ידושו הארץ בסוסי ובבהמתם, וממרחק יבואו מאיי הים ), ג ט-יא.( הסתם מסם לדיעה מפקדי הים יב מבצרי ובלעג ישחוקו י וב רב יקיפום לתפו... והרסום ), ה-ט.( כן ה ה נרתע מלומר הים מחלקים עולם ו מסם מאם שנה בשנה ו-ז.( ו ), משפטים היו משמשים אצלו ל הבלטת עוצמתה והרי חלק המוטיבים הללו תמצא למעשה אצלו. לעומת ז מסם לכמה מקביעותיו ה ה, אולם רואה בהן גנאי. עשוי לכתוב, למ, שהים כבשו מקום בעצתם ובאורך רוח ו המקומות המרוחקים כבשו)ם ח, ד.( ה רואה בעובדה ש הכניעו ארץ ד לכבוש מחצבות הכסף והב ), פסוק ג,( הוכחה לחמסנותם הים ו מצרף לה דוגמאות מפות לכובד עולו המיסוי ה ), פסוקים ב, ד, ז.( סיכומו דבר: נהנה מרובו גדולת שב ם ו מ לחתום יו להוציא שתי טענות: )א( הים בי ברית )ב( נאמנים. במקרים כובשים חר שהותקפו ידי נועצו להשמידם )ם, ח ט.( החפיפה המתמיהה ה ל הגנאי אינה א חפיפה כאורה. כאמור, מה ש בעיני ה סי לרשעת, בעיני ה ה הוכחה לעוצמתה וגדולתה. ו הר ם הים, הרי ראה ב בוודאי ביטוי מובהק השקפותי כוהני ירוים האחרונים יקבוצו ובצע מל, וחרית הימים ינתן הונם לם ביד חיל כתיאים ) ט ד-ז.( הכרנו שתי תמונות חד צדדיות האימפרייזם ה: האחת, ת, אינה מבחינה בצדדיו החיוביים משום ש מעין קול קורא קרבנותיו, הן שבפו והן שבכוח. בתיאור השני, שב ם, אין זכר לתכונותיו החיוביות האמיתיות המשטר ה, כגון טון החוק ורעיון הום הל. התכונה החיו האמיתית היחידה המדינה הת אז, הנזכרת ב הים שב ם, תיאור המשטר השוויוני הרפובליקה הת הדואג לנתיניו ואין בו מידת ההתנשאות )ם ח א/ יד-טז.( ומה שנוגע לנאמנות לבי בריתה ), פסוקים א יב,(, בעיקרה, עניין העמדת פנים מצדם הים, השואפים להרחבת גבולות ממלכתם, עזרתם והבי אנות מאוד., א ם )ב, ד( ו המציאות ההיסטורית לימדו אותנו ששיקול דעתם הים, מטרתו בוש נוסף: בעצה מחשבתם להרע, ובנ ומרמה ילכו ) ג ה-ו.( שאר המות הטובות בפיו
[171 רומא בעיני ובראי 165 הסופר ה הן: גבורתם המלחמתית היעילה הים, הדברת ם המרוחקים ביותר, בוש ארצות רבות, מעשה הריסת מקומות מבוצרים, שביית נשים וטף, שיעבוד המנוצחים והטלת מסים כבדים י, השתלטות מקורות העושר, שרירות לבם הים בהמלכת מלם והורדתם ואימתם ופחדם מפני, כ הגיע שמעה י. אין ספק שים כ מפוקפקים מאוד, ו ראינו שה מביא ם דומים דווקא לגנותה. ברם, בקשר ל, במקרים אחרים בתולדות האנושות עוררה העוצמה האימתנית מעצמה גדולה, הנראית כ-יה, התפות אצל מבני האדם, ובייחוד אצל אותם היטים ובני פמלייתם ראו במדיניות כוח משענתם היעילה. חייבו הכוח הברוטי ממלכה אחרת, עוד סברו ש פות לטובתם. ם א, אמנם בפיו המכבי נאום ב נימה שונה ג) יח-כא,( בו אומר השאר: נקל יסוגרו בידי מעטים, ואין מעצור לפני שמים להושיע ב או במעטים. ברוב חיל נצחון המלחמה, השמים גבורה/ כ בא לתאר, מתוך האווירה הפוליטית זמנו ו סביבתו, יעילותה עוצמת האדירה, ו העיקר בת בריתם ודים, סוגד לעוצמת ממלכה. לכן הופך התיאור לדו ער ב כרחו: ה בא לברך, תיטיב להקשיב, ת עשוי ללמוד מו ההפך ממה ש התכוון לומר. יחד ז גדולת שב ם א, ות היסטורית מפת ויקרת ערך. מעידה שהיו מעריצי כ הושפעו ידי התעמולה הת, המפיצה ב מותיה הטובות, א כ נתרשמו מעוצמתה. ועוד יותר חשובה ותם כתבי, ו בתוכם: ביטוי יחיד במינו שנ האימפרייזם ה בלב ראו בו איום נורא עצם קיומם. ז האנטי אימפרייזם, כעצמו, תופעה מורכבת ורבת סתירות, יחד ז בתור תופעה חברתית מובן יפה.41 האידיאולוגיה ת מהפכנית ביסודה ו מותר לומר, סוצייסטית/ ויחד ז אפוקיפטית. ברם, היחד ציפו למהפכה עולמית וחברתית תבוצע ידם בעזרת שמים באחרית הימים, הממשמשת ובאה, א הגשימו בזמנם חלק מרעיונותי הלכה למעשה בחיייום יום, בהיותם כת מאורגנת, נבדלת משאר ה ומפורסמת בגלל שיתוף ה שנהג בה. אחת 41 בכמה היבטים האידיאולוגיה ת דנתי במאמרי, כת מדבר והשקפותיה, יט ציוץ, )תשי ד.(.103-89 במאמרי The Social Messaee from.oumran Journal of World,History XI,(1968).pp 107-115
166 פלוסר דוד [18] הסיבות לשיתוף ה הערכת העוני כערך דתי; לכן נו עצמם בחירי צדק/ א עניי רוח, ראביוני חסד/ בן הה ת הודה ל נתתה משעני בצע, )הודיות י, כב-כג.( נבדלו מ חמס ושנאו מטה, שולחי אצבע ומ און ומקני )סרך היחד יא ב.( סברו ה מעביר האדם דעתו. קרה לכהן הרשע, אחד מיטי נקרא האמת בתחלת עומדו, וכ מ בישר, רם לבו ויעב ויבגוד בחוקים בעבור, ויגל ויקבוץ חמס מרדו ב, ו ם לקח, לוסיף ]להוסיף[ יו ערן אשמה ) ח ח-יב.42( התותם לצבירת הכרוכה בעושק הלת מוחלטת. ראינו ש מתר כוהני ירום האחרונים יקבוצו ובצע מל, וחרית הימים ינתן הונם לם ביד חיל הכתיאים ), ט ד-ז.( ו התו ל חמס בל, ולגזילת מאומות אחרות בפרט, נקל לה שהיו רגישים לניצול י ידי הים הוסיפו הונם לם כבשו כדגת הים י ), א.( אגב, בדומה לתנועות מהפכניות אחרות, התותם ל עקיבה. אמנם נו עצמם עניים ואביונים, החברים החדשים הכניסו הונם לקופת הכת ועבודתם נשאה רווחים, אולם אסור ל לקיים שותפות ברכוש ם מחוץ לכת: ו הקודש ההולם בתמים, יתערב הונם הרמיה )סרך היחד ט ח-ט.( מלבד, ש קיים היחד, א איש הכת מבטיח: ול חמם לוא תאווה נפשי וריב שחת לוא פוש יום נקם ) י יט.( מסתבר פי דיעה המנעותם מתפיסת חמס אינה א זמנית ותוקפה יפוג ב יום נקם אחרית הימים, כ תחול מלחמת בני אור בבני חושך. אז יכבשו בני אור ארץ ישר, א ארצות תבל, ואז יהיו ת בחירו ]בחיריו[ רשים ושרים ] ה כרועי[ צון ]צאן[ בתוך רי ) תהלים מזמור ג לז, ה,( ל נחלת,43 ו ירשו הר מרום ישר ובהר קודשו יתענגו ), שורות.44(11-10 ליחסם ל, א לפאציפיזם המהולל היו צדדים פרובלמאטיים אפילו במידה רבה יותר.45 שמענו ש התכוננו למלחמת בני אור הכהן 42 הרשע גזל אביונים ) י,( יב ומסתבר שהכוונה נשי הכת. המלים 43 הבאות נשתמרו. ה 44 ל מזמור לז כב: מברו יירשו ארץ. הדרשן מסיים פירושו במלה יתענגו, מלה הלקוחה מפסוק יא: וענוים יירשו ארץ והתענגו רב ום. ה לפסוק ), ב י-יא( נשתמר בצורה לקויה. השאר נאמר ת האביונים: ואחר יתענגו [...] ]ב[ הארץ והתדשנו ב... בשר, ו הדיון אצל הורגן)לעיל, הערה,(30 ב,.209-208 אינני רואה שום מניעה להים החסר במובן שבני ת האביונים ייהנו באחרית הימים בתענוגות גשמיים. 45 מאמרי העברי, לעיל,.41 הערה
[19] רומא בעיני ובראי 167 בבני חושך תסתיים בבוש ארצות תבל והשמדת הרשעים; יש להניח שכ המו היעוד ל בושש לבוא, זנחו לחלוטין הציפייה ליום נקם. הפאציפיזם פאציפיזם תנאי: בינתיים צווה שנ עולם השחת ברוח הסתר, לעב למו ועמל כפים כעבד למו בו וענוה לפני הרודה בו,, יחד ז, להיות איש מקנא לחוק ועתיד46 ליום נקם )סרך היחד ט כא-כג.( בדרך היו האנטי אימפרייסטים והפאציפיסטים התוקפניים מוכנים לבסוף לקבל י בהכנעה טון אימפרייסטי,47 ו מצאו לשון משותפת אפילו הורדוס, ה השנוא)יוסף בךמתתיהו, קדמוניות טו,.(372-371 פאראדוכסים דומים תמצא אצל תנועות מהפכניות פאציפיסטיות אחרות, הן אצל כתות דתיות למיניהן והן באידיאולוגיות חילוניות פוליטיות. למרות ז יש לציין שהשיטה הרעיונית ת, דגלה במהפכנות אקטיביסטית, ו הטיפה, מתוך פאציפיזם תנאי, ל שנ עולם שחת ברוח הסתר, ב גילוייה אידיאולוגיה אנטי אימפרייסטית קסית. לכן אין מקרה ש ראו בעוני ערך חיובי ושהתו, בתור אנטי קאפי טיסטים/ לצבירת בל וליטים יקבוצו ובצע מל בפרט. פיתחו ביודעין השקפת עולם אחידה גמישה ש יחידה במינה בעולם העתיק. המייצגים המובהקים האפוקיפטיקה ודית. אחד מיסודותיה המגמה האנטי אימפרייסטית המשולבת בביקורת חברתית חריפה ו יקרא חן שבברית החדשה יווכח ב. מסתבר שדווקא המרד סדרי ה המושחתים הסיבה העיקרית להיווצרות הזרם האפוקיפטי בישר ולתופעות מקבילות אצל אומות. חסידים חן הקץ והגאולה ציפו להשמדת עולם הרשע ה ולבוא הגאולה בעתיד הקרוב, פני הופנו פי אחרית הימים בלבד. היות וחשו במשבר החמור שבימי, חו ההיסטורי התלהט והתחדד במידה יתירה, והתבוננותם נצטמצמה לעיון בהווה, א שו משמעות תולדות האנושות מראשיתן ו סופן לעתיד לבוא. והיות ש דימו לעצמם שימי מהווים סוף תקופה והתחלת תקופות חדשות, הגיעו לידי מסקנה ש ההיסטוריה אינה א שרשרת תקופות, המתחלפות ובאות אחר.48 מ דני ידועה לנו תורת ארבע 46 בכתב יד המגילה כתוב ועתו או ועתי. הגרסה המשוערת רנו בה, לפי הצעתו י, ליכט, מגילת הסרם, ירוים תשכ ה,.198 47 ד פלוסר, המקור ודי יחס הכנסיה הנוצרית הקדומה המדינה/ דת וחברה בתולדות ישר ובתולדות, ירוים תשכ ה,.67-62 48 בנושא דן במחקר מף י, ליכט, תורת העתים כת מדבר ו מחשבי קיצין אחרים/ ארץ ח ישר, )תשכ ז: א ל סוקניק,(.70-63 ליכט מזר בדין ו.G,Leisersohn Estrutura y sentido de la historia segun la literatura,apocaliptica Santiago de Chile 1960 1 רסיס כ י 4Q 180 פותח במלים: הקצים עשה קץ להתם ] הויה[ ונ, בטרם בר. הז פעולותוםד. הלוריאה וההמות לפי J Strnpnell 4Notes en.maree Revue de,qumran VII,(1970).p 252
168 דוד פלוסר [20] המלכויות,49 אינה השיטה האפוקיפטית היחידה חלוקת ההיסטוריה לעתים. דווקא ראייתם האפוקיפטיקאים תולדות האנושות ראייה לת וחלוקתן לתקופות, ההישג החשוב האפוקיפטיקה. בנקודה מכרעת השפיעה האפוקיפטיקה, ו הנבואה המקראית, דרך דני והברית החדשה, שיטות משיטות שונות הפילוסופיה ההיסטוריה, החל מאבות הכנסייה ו ימינו אנו.50 הסיקו משיטת העתים הקבועות מראש מסקנות עיוניות ואידיאולוגיות חשובות. ברי שאמונתם בגזירה קדומה כפולה אחת ממסקנות. נוסף יצר צירופן העתים בתודעתם תהליך היסטורי, והבנתו תהליך היסוד להשקפת עולמה הכת: עת מחייבת נקיטת עמדה מיוחדת פיה.51 ועמדה נקבעת תמיד מחדש פי מה שנגלה לכת. חכמי לעשות רצון כ הנגלה לעת בעת ולמוד הש הנמצא לפי העתים ו חוק העת )סרך היחד ט, יג-יד.( מ עו 6 דרושה ב עת ועת נקיטת עמדה חדשה פי מאורעות זמנו. הכת היו בוודאי להוטים אחרי ידיעה וידיעה המתרחש בקרב ישר ו אומות ומי, וז מתוך וית השקפתם המהפכנית האנטי אימפרייסטית, הסולדת מפני דיכוי ומפני חמם. עירנותם פי תמורות פוליטיות וחברתיות הפכה אותם לים חשובים אודות התנגשויות פנימיות בתוך ה ואודות מאבק הכוחות. הידיעות הללו מצאו ביטויין בתוך הים שנודעת ל, מבחינה, חשיבות ראשונה במה ו תרומה יחידה במינה לחקר ההיסטוריה אותה תקופה, והודות לעמדתם התקיפה והעקרונית אימפרייזם, נשמע בים קולה כת יהודית בדלנית, א מחם הנמרצת ההמונים ברחבי נפגעו, או עשויים היו להיפגע, ידי תוקפנותה ובושיה. ח נתחבר כנראה כשסכנה חמורה מצד ריחפה עמנו ו ארצנו, בטרם נתממשה בהתערבותו פומפיוס ובוש ירוים ידו. לעומת ז נתחבר נחום חר האסון הכבד ה. מלבד משמש נחום ות ל שכמו שאר.D.Flusser The four empires in the Fourth Sibyl and in the Book of,daniel Israel Oriental 49,Studies II,(1972).pp 148-175 שרידי דני נשתמרו בקומראן. ו מגילת מלחמת בגי אור בבני חושך ראה בו דני נקודת מוצא בתיאור המצב הפוליטי בו תתחולל מלחמה ): ד פלוסר, היסודות האפוקליפטיים מגילת המלחמה/ בימי שני, זכרון בר יט, ירוים תשמ א,.(452-434 למרות ז, שיטת ארבע המלכויות אינה משתקפת בות קומראן, שנתפרסמה עכשיו, בות אפוקיפטית הקרובה סיים, או באפוקיפסות חשובות אחרות. מלבד 50 מאמרו ליכט וו ליזרן, המובאים לעיל בהערה,48 דן בחשיבות האפוקיפטיקה בשביל הגות היסטורית.A,Sabatier 1/Apocalypse juive et la philosophic de,l histoire,rej XL,(1900) Actes et,conferences.pp LXV-LXXXVI 51 ליכט )לעיל,,(48 הערה 65 מאמרי העברי)לעיל,,(41 הערה.90
[21] רומא בעיני ובראי 169 ישר, קיוו ש הרשעה תחלוף לבסוף. א מנחום ד ) גוער בים ויבשהו ו נהרותיך החריב ( מסיק הדרשן ב) ב-ה( שה עתיד לעשות ב משפט ולותם מ פני ]הארץ[, ואילו הנהרות מוי תחת ממתם,. לעומת ז אינו מזר אחריתה, והמאורע ההיסטורי ו מצפה לו ש ובצע כוהני ירוים האחרונים ינתץ ביד הים ) ט ד-ז.( כן, מוקדש ו לתיאור עוין ובושיה, וחוץ הרמז ש עתה הזכרנו, אין בו שום התייחסות יהודית. בטהרתו תעודה מפת הטיעונים האנטי ים שהושמעו לפי הנראה במחצית הראשונה המאה הראשונה לפני הספירה ברחבי תבל ידי ש סיכנה אותם.52 תגלית ה זיכתה אותנו בטקסט, המצטרף כות נוספת לויות האחרות המבטאות התות וביקורת פי בתקופה העתיקה. מת ה שביקורת באה לנו מי ראשון, מפי עצמם, וב נודע לו ערך מיוחד. כפי שידוע מתולדות עמנו, ומתולדות ם אחרים, ההתות ל מילולית ואידיאולוגית, א מעשית, ונתבטאה במלחמות ומרידות הכבושים; היו פעולות נבעו התקווה הרחקת הסכנה הת, שיחדור מעולה, או תקווה להשמדתה. אותן התקוות תמיד הגיעו, כמובן, למעשי מלחמה ומרד ממש, והשנאה מצאה פונה באידיאולוגיות, שנמסרו ב פה או בכתב. נבואות שונות ומשונות חורבן הושמעו אצל אומות במזרח ובמערב, ונתחברו חיבורים אפוקיפטיים, המבשרים, מתוך תקווה לנקמה, נפילתה וגאולתם קרבנותיה. ברם, כתבי אומות הללו הגיעו לידינו במישרין,53 משום שות מרי ות מחתרתית ומשום שבימי הקיסרות הת נאסר העיון בחיבורים נבואיים מסוכנים, ואוגוסטוס קיסר ציווה לשרוף יותר מפיים חיבורים חתרניים כ.54 מתקבל הדעת שנבואות אנטי ות אומות משתקפות ב נבואות סיבילה ביוונית,55 ים בצורתם הסופית חיבורים יהודיים ונוצריים,56 וקשה להכריע הנבואות אומות נשתמרו 52 אצל פוקס )לעיל,,(1 הערה,36,19 הערה,66 הערה,77.5 53 נבו הקדר, המצרית.S.K,Eddy The King is,dead University of,nebraska Lincoln,1961.pp 292-294 נבואה הגיעה לידינו בשרידים היווניים עותק שנעשה במאה הראשונה לפני הספירה. כנראה אינה נוגעת לענייננו, משום דעת חוקרים נתחברה בסוף המאה הישית לפני הספירה. 54.H,Windisch Die Orakel des,hystaspes Amsterdam,1929.pp 31-33 55 נבואה אנטי יוונית שב הרביעי נבואות סיבילה עמדתי במאמרי הלועזי, לעיל, הערה.49 מסתבר שנבואה נתחברה ידי יהודי. בנבואה 56 המפורסמת הולה ב הישי סיבילה, חרוזים,361-350 דן פוקס )לעיל, הערה,(1 8-7 בעמודים,36-35 הערה.20 נבואה משקפת רגשי הנקם המזרח בושי.,.A,Kurfess Sibyllinische,Weissagungen Heimeran,1951.p 294 אומר שהחרוזים 355-350 אולי משקפים נבואה פאגאנית. ברם החרוזים 261-256 השפלתה העתידה בתולת
[22] דוד רסולפ 170,ןנוכוא דוביעב ידוהיוא.ירצונרבתסמ תויודעהש תודיחיהלע תודגנתהה תומלימור יפמםימעהרשא ופקתוה ורבדוהו,הדי לערשא ןרוקמרישיהוניטומ,קפסבןהאקווד תויודעה,תוידותויוצמהןהתורפסב תינברהןהו תורוקמב םיידוהי 57.םירחורוקמ ה ושבגתנתובקעב ןברוחתיב,ינשןאכמ םירשפלש,םייסאהיניבורשפ,קוקבח תונ תובישח תדחוימ,הנימבןכשהנמזלש תורפסהלשתכרבדמהדווהןמ הפוקתה ינפלש.ןברוחה םתדמעמלש םייסאהיפלכתומימורןתינאופאקיסהלתונקסמקר תודוא תודגנתהלשתומולועהימורלהפוקתב,הריפסה ינפלשא םגקודבלתא,השהוזיאבהדימ שיםישרוש םיינויערםימודקרתוי ייוטיבלהאנשה תידויפלכ ימורחש ןברוח.תיבה תויוד תורישיה תופיקעהולעהאנשהיפלמורףרטצמגוסרחש.םיבותכרבכ האמבהיינשה הריפסה ינפלוייימורמציומ תמוערתלהשקהילכב לבתה.הלוכויקרבדמלע האנשה דגנ ונתומאיהשטעמכ /תקדצומהללגבתוו עצבה ישעמולוועהלש ילשומ םיימורה.תויקניבורפב וירבדלםעה ימורהוניולובסל דועתא,יכבנה תונולתהולכ 58.םימעהלע םינועיטה ועמשנשזאיפמםימעה ןתינדומללםגךותמתורפסה תירוטסיההתימורה 59 :המצהומשוהיפבלש םהימואנבןהו.םהיתודגאבםימואנתורגאוהלנמא ורבחתנ ידי לע יביוא,ימור םירפוסיימורה,םמצעךאדחיםעתאז תודועתב תויתורפסהטובמ תרוקיבה תינלטקהלע התונסמחלשימור תונמאנבילבו.םיפוליסתחא תומורתה תובושחהלשרשפ קוקבחאיהתפישח ןוימדה פומה וילעשדומענ ןלהל ןיב תודועתה תויתורפסה תוימורהוללהןיבלרואיתה ןייועהלשתומימורוביחבידוהי.יטנתוא וננוידב קוסענ ביכרמב יחישמ הלשתאנשתומ,ימוראקר תרוקיבב םזיירפמיאה,ימורה ירהשאיהאשונה ידיחיהלשרשפקוקבחהבוףאדקמתמ.ונחמ ירב םיביטומהירחה לשתמוערת וזםניא קרירפלש,היגולואידיאירהש היגולואידיא וחמצלעעקרלשתואיצמ.המוגרב םינועיטה,הה םיעמשנהיפמ,לכםגירפלשרחבמ,יתמגמתתשומהןהלע תואיצמהןהולע :האנשתרככרבה ימור,ורבחתנ,יתל ידי לע.ידוהיםירחב 259-257 אצמנותואביטומהומכןוזחבןנחויחי.ג האובנבתרחא ותואבשרפס גלשתואובנהליביסיתנד,ליהרעה 26. האובנהאיההאיההאובנ.תידוהי 57 ןויד תורוקמב םיידואצמתלצאסקופ,לי(הרעה 1), ימע 73-62,הרעה 77. ןויד,הז,ןבומכ וניא.הצממםרטבתכנחמ,קימעמרשאקוסעיתורוקמבםיידוהילש תודגנתהתומל,ימור תניחבמהתדמש,תודודעכ תודגנתהל,ימורלתפתושמה רשילתומוו.םלועה 58 ןייעסקופ,לי(הרעה 1), ימע 45-44, הרעה 45. 59 איבנץאכתא םירוביחה םיירוטסיהה םיימורהרשהל :קקדזנGallicum, C. Iulius Caesar,Bellum.ed.O,Seel,Teubner Leipzig ;1968.C Sallustius,Crispus,Catilina,Iugurtha fragmenta,ampliora.ed.a,kurfess Leipzig ;1972 Cornelius Tacitus,II,2.ed.E,Koestermann Leipzig ;1970.M Iuniani,Iustini Epitoma historiarum Philippicarum Pompei,Trogi.ed.O,Seel Leipzig 1972
[23] רומא בעיני ובראי 171 שב נרת ממקורות מסוג.60 נביא כמה דוגמאות טיעוני אויבי בות הטינית, המקבילים לטיעונים ב. לפי סופר אחד,61 מתלונן דימטריוס, האילירים באזני פיליפום, מקרון עוול הים: אינם מסתפקים בגבולות איטליה ומתוך תקווה מרושעת שואפים לטון ו, כאילו חטא שיתקיים שהו מחוץ לם. יוליום קיסר בו מלחמת גיה62 בפיו לוחם אכזרי ב נאום בו טוען השאר שהים, מתוך קנאה בגיבורי חיל אצילים, אינם שואפים א להתיישב בתחומם ובערי ולשעבדם שיעבוד עולם. כ ההיסטוריון ה טקיטום63 מ הכנעת בריטניה ידי הים, בפיו לוחם בריטי נאום מף, בו אומר האיש, השאר, שהים שודדי, וחר שהשחיתו הארץ, מפשפשים בים, ו המזרח ו המערב השביעו רעבונם. קוראים למעשי שוד, רצח וגזילה ב מיף / ו הפכו ארץ לשממה, ל קוראים ב ום/ מזר בנאומו המסים הים, עבודת הפרך המשועבדים ו השדות, המכרות והנמלים נתפשו ידי הים. אצל הסופר ה הדגול סלוסטיום64 מעורר ה יוגורתה אפריקני אחר להיות לו לב ברית במלחמה הים, בטענו: הים בני עוולה, חמדנים עומק נפ ואויבים משותפים ם: הסיבה למלחמתם ם זרים תאוות הטון, ובה במידה שמישהו נראה בעיני עשיר בנכסים, באותה המידה נ בעיני הים ויבם בכוח. סלוסטיוס חיבר טקסט לו שיש חשיבות הן מרובה כהקבלה לביקורת האימפרייזם ה שב והן לגבי גדולת שב ם. הכוונה יגרת מיתרידטס פונטוס, אויבה המושבע, המיות, כבי, ל הפארתים.65 ל האיגרת יש לים סיבה אחת ישנה נושנה, המביאה אותם להילחם, הומים והמלם ו תאווה עמוקה לטון ועושר... חר שהאוקיאנום עצר ב התקדמותם מערבה, הפנו נשקם הנה ]ומר מזרחה.[ מראשיתם 60 ראה, למ, פומפיום טרוגום שמר בו הדים כה פולמוס : מסיים ו באמרו שכ אוגוסטוס כבש, בני ד, בארבארי ופראי, הועברו סוף סוף ידי החוקים למנהג חיים תרבותי יותר )יוסטינוס, מד,,8 ה,.(302 יוסטינוס, 61 כט, 4-1 ב,.(217 ) 62 קיסר, מלחמת עז, ז, גיה, פוקס ו,(269 ) 15 )לעיל,,47,(1 הערה.52 הערה טקיטוס, 63 אגריקולה, ל- (54-52 ) ובייחוד.4 ל, ו פוקס )לעיל,,(1 הערה 47,17הערה.53 64 סלוסטיוס, יוגורתה, 1 פח, (117 ) ו פוקס )לעיל,,(1 הערה,47.52 הערה האיגרת 65 חלק חיבורו ההיסטורי הגדול סלוסטיוס ש חלקים מעטים ממנו נשתמרו. האיגרת מסומנת בהוצאות המודרניות.Fr IV 69 בסי ונמצ בהוצאה המוב לעיל, בעמודים.164-162 יה פוקס )לעיל,,(1 הערה עמ,,47,17-16.52 הערה
172 פלוסר דוד [24] צברו רכו ידי שוד בתים, נשים, שדות ו... נוצרו להיות מגפה ל ו. שום דבר, אנושי ו והי, אינו עשוי לעצור בם מלשדוד ולהשחית בי בריתם ו ידידי, חלשים בי כוח, נמצאים בקרבתם במרחקים. רואים כאויבים אינם משתעבדים ל מרצונם וביחוד המ... הים מפנים נשקם ם, ובתוקפנות יתירה נצחונם י מבטיח ל הל העשיר ביותר. הגיעו לגדולתם ידי העזתם ומעשי התרמית, ו ידי שרשרת בלתי פוסקת מלחמות.66 הי ההקבלה הקרובה והמה ביותר ל הים. בייחוד מפת העובדה שבאיגרת מיתרידטם מדובר במפורש שהים השיגו גדולתם ידי מעשי תרמית או, כ ה-ו( ג) בעצה מחשבתם להרע, ובנ ומרמה ילכו,. ב ם ח) ד( הפכה הית המפוקפקת הז שסופה בוש, לתכונה חיו: ויכבשו מקום בעצתם ובאורךרוח. ם א, מ הים כבי ברית נאמנים פי הנשענים י, ואילו לפי איגרת מתרידטס הים שודדים ומשחיתים בי בריתם ו ידידי הקרובים והרחוקים. לבושים הים בעבר מוקדשות בשני החיבורים שתי רשימות מקבילות, מנוגדות במגמתן. הן ברשימה שב ם )ח, ה-י( והן ב שבאיגרת מיתרידטס שאצל סלוסטיוס67 נזכרים פיליפוס ופרסאוס מל יוון, אנטיוכוס הגדול סוריה ואומנם פרגאמון. ל ם, הים ניצחו פיליפוס ו פרסאוס הקמים י, ואנטיוכוס אסיה יצא י למלחמה בצבא גדול, וחר שנוצח, נטלו ממנו הים חלק מארצותיו ונתנו אותן ל אומנס. מנצחים הים הקמים י ) בפסוקים ט-יא( והענקת ארצותיו המנוצח לב בריתם אומנס ה משמשת הוכחה לנדיבות לבם פי בי בריתם.68 מה שונה התמונה באיגרת מיתרידטס! באה כדי להדגים תאוות הטון הים, אהבת הבצע, ובעיקר בוגדנותם: קודם, כ הוטרדו הים מסכנתה קארתאגו, הדו פני ידידים פי פיליפוס מקדרן; אולם, כ חלפה הסכנה, פתחו הים במלחמה בפיליפוס. וכ אנטיוכוס בא לעזרתו, פיתו ידי ויתור אסיה, אולם מיד חר שפיליפוס נוצח, נטלו הים מאנטיוכוס חלק מארצותיו וגזלו ממנו ממון רב. כ נוצח פרסאוס בן פיליפוס, הבטיחו לו הים שיחוסו חייו, לבסוף 66,.20,17,5 סעיפים 67,.9-5 סעיפים בקראו 68 הים, ייזכר בוודאי הקורא בנאומו ה אגריפס ב המלחמות ליוסף בך מתתיהו) ב, ביחוד.(387-361 הסעיפים ברם, מסופר כוחה, כדי להראות שאין תקווה שהמרד עשוי להצליח.
[25] רומא בעיני ובראי 173 גרמו במרמה למותו. ומה שנוגע ומנם, פרגאמון, הים כה מתפארים בידידותו י, תחילה הציעו נטיוכוס כפרס שמירת ום מצדו, אחר מסרו לו לשמירה חלק מארצות אנטיוכוס המנוצח, ולבסוף השפילוהו ובז, שהפך מ ומלל שבעבדים, וחר תכם נוספים תפשו הים לעצמם אסיה הקטנה. אין ספק שה בדיעה אחת הטיעונים האיגרת סלוסטיום בפיו מיתרידטם, אויבה המושבע, הן במה שנוגע יפיון התנהגותה והן במה שנוגע לפעילותה המעשית פי. ראינו שת הטיעונים המובאים ב וההתקפות רשעותה מפי הלוחמים בה, כפי שהן הושמו בפי ידי סופרי, תואמים. דמיון מוח שסופרים ים מסרו בנאמנות גדולה טיעוני הקרבנות העוצמה הת, שהרי עצמו מייצג מכובד וחשוב האידיאולוגיה האנטי ת בל. נוסף נודעת חשיבות יתירה ל ל נחום משום פנינו מסמם המעידים פולמוס יהודי שקדם לחורבן שני. התקופה אחר חורבן ה הגיעו לידינו שפע מקורות יהודיים הלים ביטויים שונים ומשונים התות יהודית ל. ברי שהמקורות ודיים הללו, המאוחרים לים, משקפים אמנם ההיבט ודי הדתי המיוחד התות ל, אולם, יחד ז, מוצא ב פון יחסם העוין המשועבדים ל. המשך המסורת ביקורת קטלנית, הנשמעת מגרונו, חר החורבן, מעיד קטע מקביל מחן עזרא )יא, מ-מד( שנתחבר כושים שנה חר חורבן שני: כחיה רביעית ב ונצחת החיות הקודמות והחזקת בטון באימה רבה, ו תבל ה בעמל רב, ובעורמה שכנת בתבל ז רב, ושפטת ארץ באמת, היצרת לענווים ופגעת בווים, ושנ אמת ואהבת דוברי שקר. הרסת מבצרי ישרים והשפלת חומות תמימים. וי קלונך ליון וגאוותך לגיבור, ויבט יון בעתותיו והנה נמו, ועולמיו תמו.69 תיאור אמנם יותר מופשט בהשוואה לתיאור המפורט והרב גוני שב, הקווים העיקריים משותפים לשני. מה שחסר בחן עזרא ומובלט ב הצד הי רשעותה. בשני החיבורים מדובר פחדם ואימתם הים הגואים ) ג ד-ה; ד, ז-ח,( שהרי מחזיקים בטון באימה רבה )חן עזרא מ;( יא שוכנת בתבל בעורמה),( שהרי התרגום 69 מבוסם תרגומו י ליכט, חן עזרא, ירוים תשכ ח,.70
174 דוד פלוסר [26] ידוע בעצה מחשבתם להרע, ובנ ומרמה ילכו, ) ג ה-ו.( הפרשן מצביע שים יב מבצרי ובלעג ישחוקו י, וב רב יקיפום לתפו ובאמה ופחד ינתנו בידם והרסום ) ד ה -ח.( מוטיב חוזר בחן עזרא )יא, מב,( כ ה פונה באומרו: הרסת מבצרי ישרים והשפלת חומות תמימים,. ייתכן ש חן עזרא נזכר בחורבן הארץ ו המקדש שקרה כושים שנה לפני כן,70 אולם החו ודי אינו מדבר ב ישר, א מזדהה הקרבנות האימפרייזם ה: רביעית שופטת הארץ באמת, מצירה לענווים ופוגעת בווים, שונ אמת ואוהבת דוברי שקר. חן עזרא מביע אהדתו ל הנפגעים ידי רשעה באופן מפורש יותר מ. ט עתה ראינו הקרבה ש ל פולמוס אנטי בחן עזרא. ישר, החל הימים ב בא במגע מכאיב הכוח התוקפני, לראש המם, בהתות היחיד אומות, כפי שמעידים מקורות אחרים. ות חשובה ידיאולוגיה אנטי ת ששררה בקרב ם החל המאה השנייה לפני הספירה. משקף נאמנה הטיעונים, שהושמעו מפי אותם עצמם חשו באימתנות אכזרית האימפרייזם ה. ערך מיוחד נודע לחיבור, בהיותו, כפי שמסתבר, הות הקדומה ביותר פולמוס יהודי, כמו ש נחום הות ודית הראשונה הציפייה ודית למפלת לעתיד לבוא. משתלב יפה במקהלת הקולות העקים עוצמתה החונקת ו ביטוי מרשים קולות המחאה האימפרייזם בל, נדמו היום.71 ברי שביטויי מחאה היו חד צדדיים באופיים, בה במידה שהאידיאולוגיה הית מ מדרשה רומא, ששיבחה החיוב שבאימפריה הת, הבליטה האור והתמה הצדדים האפלים הבולטים לעין טונה. ברם אץ להכחיש תפקיד חיובי בקידום הציביליזאציה, בהטת ום ובפיתוח המשפט. ודים הרו בהישג ה, כפי שמעידים רבי יצחק במגילה ו 70,. 71 ימפרייזם ה הוקדש חרונה מחו פרידריך דירנמאט, רומולום הגדול. הקיסר האחרון גורם במתכוון לנפילת האימפריה, משום ש נ לממלכה עולמית וב למוסד, ביצע בפומבי רצח, שוד, דיכוי ועושק חשבון ם אחרים )ציריך,1980 מערכה ג,,77 יק.(92-91
[27] רומא בעיני ובראי 175 ע א,72 למרות ש חד צדדיים במידה מסוימת. רבי יצחק טוען לזכותה ש מיטה צדק בעולם, אולם למרות ז בםך ה רשעה, משום שטונה בארץ נכוחות =]בארץ ישר[ בעול ) פי ישעיה י.( כו ברם, אפילו אנחנו מודעים לצדדיה החיוביים ממלכה אדירה, איננו יים א לרכוש אהדה לה, התקוממו בעבר הרחוק העוול שנעשה לבני אדם כה ידי. מעצמה לעומת ז, קשה לנו לגלות אהדה פי גדולת שב ם. מפליא ש כה דומים ל הגנאי שב. מלבד, בים חסרות דווקא התכונות הטובות החשובות טון, הראויות באמת ל. ה המפוקפק ה יוצא מתוך ההנחה שרצוי לכרות ברית עוצמתה הבלתי מרוסנת, התוקפנית והחמסנית, משום ש נאמנה לבי בריתה. עוצמה אינה עשויה להזיק ל ישר, א להפך: כוחותיה העצומים ממלכה יהיו מכוונים ו לטובתו. העתיד הוח שהבנה פוליטית מוטעית מיסודה ורבת אסון. מ - קום, תיאור גדולת ב ה המוזר ביותר שהגיע לידינו. מהווה, כמדומני, הוכחה ל שהערצת הכוח, הכרוכה בחוסר שיקול מוסרי וראיית הנולד, בדרךל אינה משתלמת., לעומת ז, נתחבר בתוך חבורה בת תודעה מוסרית גבוהה ורגישות מיר לעוול חברתי וסלידה עמוקה מפני עושק ממלכתי. מ מובן יפה, מדוע ידעו להעריך נכונה הצללים 72 ז באכר, אגדת אמוראי ארץ ישר, ב, שטראסבורג 1896 )נוסח גרמני,(,230 היטיב לה רבי יצחק, ו חומר נוסף,,226.3 הערה רבי חמא בר חנינא הבאים מיד ו אחר )מגילה ע ב( הגרמנים המאיימים מנתח באכר, א, שטראסבורג,1892,455 ; 4 הערה לדעתו נוסח מקורי יותר מימרה נמצא בבראשית רבה, עה)מהדורת תיאודור בק,.(887 פולמוס מף האימפרייזם ה ברוחו נמצא במדרש תהלים למזמור קד כה-כו)מהדורת ש באבער, ;(446-445 הים גדול, אדום הרשעה. ורחב ידים, שמתרחבת ושולטת ב ו. רמש, שהן פרין ורבץ כרמשים. ואין מ, אין מ לגזירות שגוזרין, ומכתי ב יום ויום. חיות קטנות גדולות, דוכסין ואפרכסין ואיסטרטיקוסין. אניות יהלכוך, אילו האוניות שעושין לישר, שהן מכתי וגוזרין יהן שמדות. לויתן יצרת לשחק בו, מי שמתלוה עמהן עתיד להעשות שחוק עמ. באבער מ בדין שב המדרש דורש המלה אניות כמלה השאולה מיוונית ומובנה: שטר מכר, ו במילונו יעקב לוי. המדרש עצמו כתוב בצורת, ומעניין שב המדרש דורש המלה הים, כמו שעשה ז נחום, ו הם המובאים מ לעיל, ראשית פ ח.