אתר דעת - מכללת הרצוג הביצורים בארץ-ישראל בימי קדם מאת: אמרת ושמואל ייבע הביצורים בתקופות הניאוליתית והכאלקוליתית המעברלחיי חקלאותחייב את האדם לדאוגגם

הביצורים בארץ-ישראל בימי קדם מאת: אמרת ושמואל ייבע הביצורים בתקופות הניאוליתית והכאלקוליתית המעברלחיי חקלאותחייב את האדם לדאוגגם להקמתמבנים,שיהיה בהם משום קבע מסוים, הן לממריו והן להחסנת תוצרתו, ואף לחם אותן החיות שהתחיל לבייתן לצרכי מחייתו. ואכן כבר בתקופה הטסיליתית, כלומר תקופת האבן התיכונה )באלף התשיעי לפסה"נ בקירוב(, וביתר שאת בתקופותהגיאיליתית והסלקיליתית )מתחילת האלף השביעי ועד לסוף האלף הרביעי לפסה"ם, מתגלים שרידי ישובים של בני-אדם, כלומר שטחיםמיוחדים שבהםנחשפים במקובץ עקבות מבנים, שהוקמובידיאנשי התקופה ההיא לצרכיהם. הביצוריםהינם תוצאהישירה ממציאותם שלישובי-הקבע. כלישובכזה אוצר בקרבוצרכימזון בכמויותגדולות וחפצים מבוקשים אחרים; בזאת הוא משמשפתיון לזר, ועל כן הוא נזקק להבה. מלאכתהביצורים דורשת עבודתידים רבות ומאורבותויכולתבניה מפותחת ; לכן רק חברה, שמשטרה ממורכזעשויה לבצע משימהכזאת. ואמנם, רקביריחו הניאוליתית, הקדם-קדרית )כלומר, בפרק הזמן שקדםלייצור כלי-חרס(,כאלפיים שנה לאחר הקמת מבני-הקבע הראשונים בארץ, נבנו הביצורים הראשונים הידועים לעהיום. שתי ערים, ששרידיישוביהן מרובדים אלה מעל לאלה, מייצגות את התקופה הניאוליתית הקדם-קדריתביריחו. שתיהןהיוערי-חומה. על המאוחרת שבהן סגר קיר מוצק, אשר נבנהבעיקרואבני-וילענקיות )כדי 1.5%0.9 מ' או 3"2 מ'(.עוביו הגיע כדי 1.5 מ' ושרד עד לעבה של 2.5 מ'.קירזה נבנה כעד מילוי עפרועייםויש לשערכיחלקוהעליתהיהבנוילבני-טיט.שרידיושלהקירנחשפו רק בשתי תעלות הבדיקה במערב העיר, אולםאין ספק שהקיף את כולה, ויסודותיהן של מערכות- הביצורים המאוחרות יותר הרסוהו בצפונה ובדרומה, ועלכן לא נתגלושרידיו בתעלות הבדיקה באזוריםהללו. לעומת זאת, שרידיה של ההומה, שסגרה על העיר הקדומה יותר, מתגלים בכל תעלות הבדיקה. בדרוםנשתמרממנה רק הנדבךהתחתון; בצפוןהגיעגובההשרידים כדי 2.0 מ',ועוביים עד 1.6 מ';ואילו בתעלה המערביתהגדולה נחשפה מערכת- ביצורים, שבמרוצתהזמן הלו בה פעמייםשינוייםותיקונים. מערכה זו מורכבת שלושה חלקים: 1.קיר-החומה; 2. מגדל הנסמך אל ההומה מבפנים העיר; 3. חפיר שנחצב בסלע הבתול. שני החלקים הראשונים היומצויים עיין הערות בעמ ' 399-97, ולוהוה כו-כס. [ 362 ן

הביצורים בארץשישראל.1 יי-שלן ציור 69: אוגרי מתפירות. בארץ-ישראל [ 363 ן

כבב, נשקוביצורים במשך כלזמןקיומה של מערכת-הביצורים הזאת, ואילו החפיר נחצב בעת בדק אביצורים הראשיה לראשונהנבנה קיר מוצקבנויאבני-ויל בעובישל 1.5 מ/,ששרדכדיגובה של 3.9 מ'.אליונסמך, מבפנים העיר, המגדל, גם הוא במי אבני-ביל בצורה ~פסידלית,בבסיסוומעוגלתבראשו.גובהו 8.5 מ' בקירוב, וקוטרוכדי 8.5 מ'.בבסיסו מצד מזרת,נמצא פתחגבוה 1.70 מ',שנפתח אלפנים המגדל, לחדר מדרגות,ובו 28 מדרמתצרות לוקלולות,שהובילואלראשהמגדל )לוח כות(. בהמשךהזמןנסמכואלהמגדלוהחומה שבניםסגוריםומעוגלים) שקירותיהם ורצפתם טוחים. אלה שימשו, ככל הנראה, מזכרימים; השערהזו מתבססת על מציאותם של משקעיטיןבנקב שקישרשניםמבין המבניםהללו. כנראה נתערערה החומהזמן מה לאחר מכן במקוםזה. המבנים וחרר המדרמת נתמלאועיים; ואזחוזק המגדל באמצעות מעטהאבןשפניוטוחים; עוביו של המעטה 1 מ',והוא סגר כליל עלהמגדל, החלמגובה 2.5 מ' )מעלליסודוהמקורי( ועדלראשו. מעטהזה הרהיב את המגדל כלמי מערב ועלכןנבנהקיר החומה החדש 3.5 מ' מערבהמן החומה הקודמת. חומהשניהזו שרדה עדכדי 2 מ' בגובה. אזנחצב גם החפיר שבסלע הבתול, כדי עומק של 2.5 מ' ורוחב 8.5 מ'.האבנים שהוצאו ממנו הונחוכמילויביןיסודותהחומההקודמתלאלהשל החדשה, כשיסודותיה של הקדומה מחוזקים באמצעות מתמך מוצק. האזור הסמוך למגדל נעשה לאחר השינויים הללו לרחבה אחת שקרקעיתה נטוחה. כעבור זמן נבנו שוב מיכלים כקודמים, ואז חוזק שנית המגדל באמצעות מעטהאבן חדשבעובישל 1 מ'.אולםזההיה רקכיסויחלקי. :גליונבנתהאומא!.חישה )שלישית(,שנוסדהעלשרידיהשלן החומה המערבית )השניה(, בנסיגה קטנהמזרחה. חומהזושרדהעדלגובה של 3.5 מ'.ישלחשובכיהחפירהמשיך,לשמש גם בזמנה של חומהשלישיתזו. בדיקת פחמן 14 קובעתכייסודותיה של מערכת-הביצורים הונחו 7,000 שנה לפסה"נבקירובי. הביצורים בתקופה הכנענית הקדומה לאחר חורבנה של העיר הקדם-קדרית המאוחרתביריחו מתגלים הביצורים,בארץ רקבסוף האלףהרביעי לפסה"נ )סוף התקופה הכאלקוליתית וראשיתה של הכנערת הקדומה( בעיר-חומהגדולה, ההולכת ונחשפת היום בחפירות תל שיה' אחמדאל-ע?יןי, שזוהה לפנים עם גת המקראית. החומה, שהקיפה את כל העיר פראית בתצלום-אויר של התל(, נחשפה בשטח מצומצםביותר בחלק הצפתי- המערבי של האתר. נסתברכי נבנתה לבני-טיטוהיא עשויה קיר אטום בעובי 8 מ' לפחות )תחומוהפנימי עוד לא בורר סופית(,כשאליו נסמכת מבחוץ חלקלקה של חומר לבניםנפיליתופניה טוחיםטין. על הקיר והחלקלקה סוגרת, כפי הנראה, מערכתקדמית שנבנו בצורת מגדלים ריבועיים )4.5"5.2 מ'( עלגבי החלקלקה, כשיסודותיהן מדורגים בגלל שיפועה של החלקלקה.(glacis) גם לכל אחת מהן חלקלקה הבנויה כדרך זו של החומה. שכבת אפר המפרידה בין יסודות הקדמה לחלקלקת החומה מרמזת, ככל; הנראה, על אפשרותכי מערכת הקדמות נבנתה כחיזוק לחומה נהרסה באופן חלקי בשריפהי. לאחר שי ] 364 [

הביצורים בארץ-ישראל למן ראשיתו של האלף השלישי לפסה-נואילך נעשים ביצורי הישובים העיריניים לדבר של קבע. כל מקום שנחשפו בחפירותישובים כאלה, כדי שטחים מספיקים, אגלו נושרידיביצורים. כבר בראשית המאה הזאת השף מקאלי??ר' בחפירותיו שערך בגזר )תל ג'זאר(, בשגרת 1909-1902,שרידי שלוש מערכות-ביצורים, שקרא להן, לפימקומןביחסןזו לזו, החומה החיצונה, החומה התיכונה והחומההפנימית. הקדומה בכולן היא החומה התיכונה.זועשויה אדן של אבני-גויל, שעוביו 0.68 מ' וגובהו 2 מ',והוא מות מבחוץ עלידי חלקלקה (gtacis) של עפר )כרבע עיגול בהתך, ראה ציור 70( מצופה רובד דק שלאבנים קטנות. אין ספקכי מעל לאדןזה נבנה עיקרה של החומה לנני-טיט, שנתפוררוונעלמו במרוצתהדורותי. מערכות-ביצורים אחרות, השייכות לשלביה השונים של התקופה הכנשית הקדומה, נחשפו בקטעיםשונים בחפירותיו של אגף העתיקות בבית-ירח. כאןנתגלו חומותשונות שללבני-טיט, אבל פרטי מבניהןהטכנייםעדיין לאנחקרו. במקום אחד, שםנחקר חתך לרוחב חומת לבני-הטיט הקדומה ביותר, נתברר כי במקוםזה נחפר לכתחילה חפיר שעומקו כ- 2 מ', ורוחבו לא הוגדר, כיון שהוא משתרע מחוץ לתעלת הבדיקה. חולית החפיר, בתערובת מים, חול ולתיש-אבן שימשה חומרלליבוןלבני-הטיט שמהםנבנתה החומה. חלקה התחתון של הומה זו נבנה בחפיר, והיא נסמכה על שפתוהחיצונית של החפיר; היא עצמה.נבנתה שלושה גרעינםזה בנתש זה, "בהיואון עדנתה )כת-י 8 נ 1."2 בלגתט 21 נוי נזשבנףםכחטריבים, "טהונחו במלט-טיט,והגושיםגם הם מחובריםביניהם במלט-טיט. הגושהחיצוןוחתיכתפניהם זקופים, ואילו הגושהפנימי, פניו המופנים אלפנים-העיר שופעים כלפי מטה עד הקרקע, והם מצופים מלמעלה רובד דק שלחלוקי נהל; וציפויזה נמשךגס על קרקע החפיר, מבפרם העיר. חומהזו נשתמרה כאן עד כדיגובה של 2 מ'. תופעה דומה מאותה תקופה מתגלהגם בחפירותדותן. בדרום התל שרדה הומה בנויה אבני-מיל, בגובה 5 מ']פניה זקופים כלפיחוץ ושופעים כלפיפנים, כך שעובי בסיסהמגיע לכדי 3.25 מ' וראשה לכדי 218 מ'. במערב התל נתגלתה מערכת- ביצוריבנוספת מאותה תקופהוהחופר סבורכילפנינושער-העירי. ממזרח לתעלת הבדיקה בבית-ירח, שבה נחקר החתך לרוהב החומה, נחשף מקוםשערה הדרומישלהעיר,שבונראיםשלושה שעריםזה מעלזה,השייכיםלשלבי ישובשונים באתרזה במשך התקופההנדונה. כל הפתחים מרוצפים צרורות בזלת, ואמותיהם מצופותכיסוי שלאבני בזלתכדילהגןעליהןמפני השתחקות מופרזת שללבני-הטיט. בשערהעליון ערוכה רצפת הפתח במערכת דרגות רהבותונמוכות, היורדותמן החוץ אל העיר שמבפנים לחומה.לפני השער נחשפושרידי רהבה כחצי- ] 365 [

צבא, אקוביצורים מרן עמלה, שאף היא היתה מרוצמת צרורות בזלת. מבפנים לעיר'צסמכו על הפתח משניעבריו )ככל הנראה( חדרי-משמר. הפתח עצמואינו רחב ביותר ) 3 מ' במוצאו מןהעיר, והואהולך ומתרחב בית,פנים עד 3.50 מ' באמצע המעבר(.הוא פתוח במגמרים מן החוץ פנימה )לוהכוי(. אלאשעדיין לא נחקר שטח העיר בסמוך, ואין לדעת אם וכיצד הבו על הכניסה בפניםהעיר.. שערים דומים לאלהנתגלו בשכבות התואמות בעודשני אתרים. בח'רבת א- שוייק )יד קיבוץ ראש-הנקרה( נחשפו עלידי אגף העתיקות קטעי ביצורים, 3 -ץ י ן, ראש-הוקרהק%~א - ן ן...%.י.ל., ן ציור~ז: תכנית שער העיר בח'רבת א-טבאיק, השכבה הכנענית הקדומה המשחיכת לשלבים ב'וג' מן התקופה )פרועים( מסוף השלב השני והשלב השלישי של התקופה הכנענית הקדומה. היסודות שנתגלו בנויים אבני-גוילגסות, וישלהניחכיעיקרה של החומה נבנה לבני-טיט מעל ליסודותהאבן. החומה הקיפה, כנראה במעגל מוארך, אתהישוב הקטןהזה. בצד מזרדחץ נמשששו 'ירידייטטעאשדיעיר. היחסים נסן ותחוכחץ דחזטבתקע דחשלונ ו 2 ץ כח 2 מץ- השער עצמואינםברורים. אולם ברורכי החומה הקיפה את מבנה-השערמלפניו )ממזרחו(, ומדרום למבנה השער בלט ממנה ככל. הנראה מגדל מעוגל, שברמש [ 366 ן

הביצורים בארץ-עזראל תוספת חרוק להבה עלהעיר. מאחורי החומה וסמוך לה בפנים העירנבנה מבנה מרובע, שחומותיו עבות )עובי יסודות האבן הגיע כאן כדי 2.60 מ'(. בקיר המורהי, ~מוך לקצהוהדרומן, נמצא פתח לחם שרוחבו כדי 2.50 מ', והוא מרוצף רבדי אבןגדולים.פנים המבנה מחולק עלידי מחיצה המקבילה לקירותיו הדרומיוהצפוני והנמשכת עד אמצע החלל שבפנים המבנה. מול מחיצה זונסמק קירו המערבי של המבנה, וגם זה הצפונינפסק )במקצת מערבה מקצה המחיצה(,כךשבינתו הצפונית- המערבית של המבנה פתוחה ומשמשת, ככל הנראה, כניסה אל פנים העיר לאחר המעבר בתוך המבנה. ממזרח למבנה, בין פינתו הצפונית-המזרחיתובין ההדמה החיצונית, נחשפויסודותאבן של קיר, שהניח רק פתהכניסה צר )בינוובין החומה רחיצתה( אל ה-טח "קטן שממזרח למבנה השער, ועוד שרידי בניה בלתי-ברורים. ככל הנראההיו-אלה תוססות מאוחרות יותר, שנועדו לחזק את מבנה השער )ציור ןי(י מענין כאןעקרון המבנה המחוזק בשער-העיר,שאינומניה אלא.פתח צר לכניסה העירה, ותוכנית המבנהשאינה מניחה כניסהישירה אל פנים העדר, אלא מחייבת.את הנכנס פומה לפנות פעמיים בזוית ישרה )לימינו ולשמאלה עד שהוא בא אל תוך (, כלומר מקשה על ההתפרצות במישרים בכוההזיוע נ* הישוב המוץ )כך אלהישוב 5. חשיבותוהעיקריתשלהממצא בחפירותחירבת א-טבאיקבסיועשהואמסייעאותת להבין אתשרידיהביצורים שנחשפו בלי, ולקבוע את השתייכותם התאריכיתבמסגרת התקופה הכנענית הקדומה, שכןמותה הפתאומי בלא-עת שלגב'י. קלאסה-מאריגיי ז-ל, אשרניהלה את החפירות במקום, מנע פרסום דין-וחשבון מלא ומפורט על ' עבודת המשלחת הזאת. בדינים-והחשבונות הזמניים חסרים פרטים שיאפשרו להתמצא בסבך בעיותיה של החפירה;וכרגילבדינים-וחשבונות כאלה סותרים כמה פרטים מאוחריםיותר, לאורהגילויים החדשים, את אלה שנאמרו בקודמים. גם כאן, בעי, אנומוצאים חומה חיצונה, שיחסיה אלהפנימיתעדייןאינם 'ברורים, ומבנה שער בהומהפנימית, שהוא פתח כניסה צר, המוגן מצפות במגדלסגלגל למחצה, ואילו פרטי ההסדר בפנים העיר אינם ברורים )ציור 72(. מערכת-הביצורים הכללית של העימענינת ביותר, היא מוסגלת ומותאמת בכל היקפה אלהקוים הטופוגרפיים של הגבעה אשרעליה הוקמה; ולאזו בלבד, אלא שהיא מחושבת וערוכה לפי תלילותם שלקוים אלה ומצב הגנתם הטבעי: בצפון, מקום שגבעת הישוב נשקפנו על-פניגיא תלול ועמוק, נבנתה רק הומתאבן אחת, שעוביה הגיע כדי 3 מ' ויותר, ונשתמרה בחלקה עד' לגובה של 3.50 מ'.היאבנויהאבני-גוילגסות וכמעטבלתי-משובבות. אלה הונחו במלט-טיט בלא להקפיד עלישור הנדבכים; והרווחיםבין אלה, וגםבין האבנים הבודדות בכל נדבך ונדבך, מולאו צרורות-אבן קטניםיותר ומלט-טיט. ~כנראה נבנתה ההומה קטעים קטעים, שכן במקום אחדניכרמישק 0 ח 001 העובר לכלתבהה שלהחומה. מפלסההישירשל החומה, בחלקשנשתמרונחשף, דומה שהוא מרמז על כר,כיהשרידשהתקיים עדהיוםונחשף בחפירותאינו אלאאדןאבן עצום, המיוסד על הסלע, שרובוהיהטמון מתחתלפני הקרקעגם בשעה שהוקם, ועלז נבנה עיקרה של החומה מלבני-טיט. דומהשמצויה עוד עדותרמיזה המלמדת על ןז 63 ן

צבא, אק וביצורים 0 5 מ. 10 ציור 2 ל: מערגות ביצוריה של העי בדרום-מערבה של העיר ושער הבניסה הצר בחומה הפנימית, המונן במגדל סגלגל למחצה הסתברותה של השערהזו. דרך הבניהבעי )בפניםביתג ולא בחומה( וגםבמגידו ג/ )בחומתהעיר(,בשלב של התקופה הכנענית הקדומה, מייצגת טכניקת בניה באבן שמקורה בבניה בלבני-טיט: נדבכים של לוחות-אבן דקים וקטנים לפי הערך, הערוכים בנדבכי ראשיםופתיניםלסירוגים )כדרך הבניה באריחים ולבנים; ראה *ח כז, 1(. במערב העי, מקום שהעיר נשקפת על אוכף רהב המחבר אותה אל הגבעות שבמערבה, נבנתה באחד משלבי התקופה הכנענית הקדומה חומתאבני-גויל עצומה, שעוביה 10 מ'ויכהה 5,50 מ' )כנראה שבהאדןהאבןשעליוהוקמהחומת לברהטיט(, [ 68 ה ]

כה לו ח.: 1 דגם עץ שליחידת קשתים ; מצריםעימי הממלכה התיכונה )המאה הכי לפסה"נ(. 2 דגם עץ של יחידת חיל רגליםן החיילים מזוינים ברמחים ומגינים ; לחם ימי הממלכה התיכונה )המאה הכי לפסה"נ(

4 : 1 יריחו, שרידי מגדל עגול מן התקופה הניאוליתית הקדם-קדרית. : 2 שער בית-ירח בחומת לבני טיט מן השלב הג' של התקופה הכנענית הקדומה )מבט החוצה(. שים לב למדרגות היורדות אל פנים העיר* : 3 תצלום אויר של תל שרוחן )תל אל-פארעה הדרומי(. שים לב לנקרות הוואדיות )מימין לשמאל( ולחפיר )ברקע משמאל(. לפנים אפיק נחל הבשור )ואדי א-שללה(.

הביצורים בארץ-ישראל והקטע שנשתמר אורכו 40 מ' בקירוב.כאןהיתה, ככלהנראה, מצודתההפנימית של העיר,וכאןגם מקומו של השער בחומת העיר )ציור 72(. בדרום נשקפתהעי על רמה נרחבת למדי, וכאן היתה טעונה השה מכסימלית.' לפיכך מורכבת מערכת-הביצורים בצדזה שלוש חומות שלאבני-גויל: פנימית, תיכונהוחיצונה. רגליים לדבר, כיהרנהיםשבין ההומות מולאו שפך עפר, לכל הפחותבגובהמסוים מעל היסודות. יסודותיה של התומה החיצונה כוסו בחלקלקת עפרשנשתפעהוירדה עד כדי מרחק של 5 מ' מן החומה, תסמכה בתחתיתה עלקיר אבני"מיל, אשר נועד, ככל הנראה, למנוע אתתזועת כל מש הביצורים הרהב הזה והחלקתו במורד הגבעה, עוביה של מערכת-הביצורים כאן, למן פניההפנימיים של החומההמנימיתועדפניוהחיצוניים שלהקיר התומך את החלקלקה,הגיעכדי 20 מ'. אותםהעקרונותהכלליים, המשתקפים מתכתןביצוריהן שלהעיוערים אחרות בתקופה הכנענית הקדומה, נראים בעלילגםבביצוריה שליריחו בתקופההנדונה )שכבה "ימן המאוחרותי, השייכת לשלבים א' וב' של התקופה הכנענית הקדומה(. אלא שכאן נבנתה כל ההומהכולה מלבני-טיטמרובעות ודקותבאופן יחסי, שהסחו ברבדיםעבים של מלט, אשר נעשה טיט מעורב בכופר )יטיטן(,יעובים כמעט שה:יעלעובים שלנדבכי הלבנים עצמם. כאן הקיפה החומה אתמעין אליקע וסגרה אותובפנים העיר, כדי לספקמים לתושביה בשעת מצור. בשכבה המאוחרת יותר,השייכתלשלבהבשלהתקופההכנעניתהקדומה, הוקםחיל מחוץ לחומתהעיר במרחק 3.50 מ' ממנה, להרתהמקומותשנראורפיםביותר במערכתהביצורים. שער העיר )כנראה ממזרה למעין אלישע ומחוץ לשטח הבדיקה במקוםזה(הוגן בדרומו במגדל מרובע,שנבנהלבני-טיט על יסודות של ארבעת נדבכי אבן-גויל )בגובה 90 ס-מ(.מידותיוהיו 18 מ' באורך, 8 מ' ברוחב )כלומר, מידתבליטתומן החומה וחוצה(;והוא נשתמר כדיגובה של 4 מ'.בפנימוהיו שלושה קמרונות המחובר~ם זה לזה, אך רק אל אהד מהם היתה כניסהמןהחוץ, דרך פתח בתקרתו. קמרונות אלה שימשו מחסנים, כמןבתי-נשק, אואוליחדרי-כלא. מתקופהזו )הכנענית הקדומה( נשתמרה רק עדותציוריתאתתי עלביצורי ארץ- ישראלבתבליטמצרי בקברמימי השושלת הח' )אמצע האלף הג' לפסה"ם,שנתגלתה בדשאשה אשר במצריםהתיכונה. כאן מתוארישוב מוקף חומה )בצורת סגלגלת רחבה(, הממנת במערכת מגדלים מעוגלים למחצה הבולטים סו החומה וחוצה במריחים קצובים 8.הואילוהביצוריםהמצרייםבני התקופה, בין אלה המתוארים בתעודותתמוניותוביןהשרידים המעטיםשנחשפובחפירות,אינםדומים כלל לטיפו 6 הביצוריםהמתואבבתבליט,ישלשערכיזוהיתעודהאמיתיתממראהעיניו של האמן המצרי;ומהגםשמציאותם שלמגדליםבודדים מעוגלים למחצה או סגלגלים למחצה 'מקוימתבשרידיםשנתגלו בחפירות בישראלי. הביצורימ בתקופה הכנענית התיכונה פרק-הזמז הבא בתולדות הארץ, דהיעו השלב הא' של התקופה הכנענית התיכונה, עומדבסימן התפשטותם שלהשמיים-המערביים בקדמת-אסיה ומעברם ] 369 [

! צבא, אקוביצורים לחיי קבע, ולפיכך רבים גם בארץ-ישראל "~בי-הקבע החדשים שנוטרו _אותה שעה 10.עםהשגשוגהעירוניהזה מתפתחותנםשיטות הביצור, שבהן ניכרת בדרך* כלל מסורת העקרונות שפעלו בתקופה הקודמת, אךגם משתכללים כמה פרטים, בעיקר בתכנון השערים המשמשים פתחיכניסה לערים המבוצרות. "יץ,ין,ו,.לן ד:=, ( ר ח " 5 ל ועץ ן נןנ hhj," ל ציור 73: מצורעיר בארץ-ישראל; תבליט מקבראנתי )השושלת הה'( בדשאשה שבמצרים התיכונה לתקופה זאתישלשייך, ככל הנראה, את החומה -הפנימית" שחשף מקאליסטר בגזר, המקיפה שטחקטןיותר מזו של קודמתה )החומה "התיכונה"(.חומהזובמיה אבני-גויל שהונחו במלט-טיט בנדבכים אירימלאריים. וגם מולאו הרוחים, שבין האבנים, וההדורים,שבין הנדבכים, בצרורות אבן קטנים. עוביה של החומה הזאת 4 מ',ובכמה מקומות נשתמרה עד כדי תבה של 2 מ'.שרידים אלה בודאיאינם אלא אדןהאבן, שעליו הוקם עיקרה של החומה מלבני-טיט. כאןמתגלים בפעם הראשונה ] 370 [

הייצורים' לארץ*ישראל בארץ-ושראלשרידים ממשיים של מגדלים הבולטים מן החומה וחוצה, וסדורים לכל היקפהבמריחיםקצובים של 27 מ' בקירוב - בניגודלביצוריהתקופה הקודמת, שבה לאנמצאו מגדלים אלא ליד השערים, או במקומות בודדים, אל נכון מקומות תורמה. ברוב המקרים עולה אורכם של המגדליםכדי 12.30 מ', ורוהבם )כלומר מידת בליטתםמן החומה וחוצה( 7.20 מ'.בפנים המגדלים קדורים חדרים )בתי-נשק, מחסניםאותאי-כלא(.אולם הדבר המענין ביותר במערכת-הביצוריםזוהוא שער- העיר, שנחשף קרובלפינתה הצפונית-המזרחית של החומה. כאןנסוגה התומה אל עברפניםהעירבנסגה,(recess) שעומקה 12 מ' ורוחבה 37 מ'.במערבההיא סתומה לנמרי, וכן בדרומה; עיקר דופנה המזרחית פתוחה )בין שתי בליטות מדפנו,יה זדרי.מיתוהצפונית(,וכאן פתח הכניסה אלמנים העיר.דופנההצפונית פתוחה כמעט לגמרי, ורק קו החומה נמשך כדי 5.50 מ' מערבה מדופנה הדרומית שלהנסנה. באופן כזה נוצר פתת-כניסה, המכריח אתכלהמתכוון לבוא העירה לפנות פעמיים בעית- ישרה )ציור 74(. קשה לדעתהיום כיצדהיה פתחזהעשוילהיסגר בשעתהצורך. 0 ח* 5 ו 5 10 94-- -] 1 ן י י ך-* ו 4 נ ציור 74: שערה הצמות של נזר בחומה "התיכונהא מקאליסטר משערכי לכךשימשו מחסומים מיטלטלים של קורות*עץ, שאפשר היה להציבםבשעת הצורךולסיראת מבוא-העיר; ולא נראים הדברים. מלבד השער הזה חשף הופרה של מר עוד שערשני, בחלקה הררומישל חומהזו. את החומה ועצם. אולם שיטת בנייתו, העובדה שהוא בנוי כולו לבני*טיט וחוצה באלכסון )ולא בקומאונך(,מלמדיםעליושהואשייך לתקופה הבאה. בתקופהזו מתגלה עוד קואופיני חדשבבניית מערכות-הביצורים בארץ. מקום שנשתמרושרידי החומות שהוקמו מלבני-טיט, הרי הםבנויים מערכת של 4?מת וקדמית ajuttments) f(recesses and השוברות את הקו הישר של היקף החומה מבחוץ.י.,. 4 * ן 1 י,. / 1 ציור 75: קטע מחומת בית-צור בתקופההכנעוית התיכונה' שלב א' [ 1 ד 3 ]

צבא, אקוביצורים ובמרקחיםשביןהמגדלים. ככל הנראהנעשה הדבר לא מטעמים אמנותיים אלא לשם הגברתיציבותה של החומה, שכן שימשו הקדמות מעין מתמכי חיזוק לחומה מבחוץ. קטע נאה שלחימה כזאתנתגלה בחפירות בית-צור )ציור 75(. קטעים גדולים יותר הבנויים בשיטה זו, נחשפובמגידו בשכבה XUI בסמוך לשערההצפונישלהעיר )ראה ציור 76(. הומתלבני-הטיטכאן עבה כדי 4.80 מ' בנסגות, והוקמה על אדן של אבני- נויל,שהיא עבה במקצת מחומת לבני-הטיט, והוא משתפע ויורד כלפיחוץ בחזיתו. השער הוקם, בדומה לשערה שלגזר בתקופה זו, לפיעקרוןהכניסה "המשוקעת" בנסגה, המוגנתמלפניםבשוליים עודפות של דופנה הקדמית, אלא שכאן נשתכלל עקרון הנסנה, והתחבראליו מגדל עצום הכולל כדי 314 בקירוב משטח הנסגה,ואינו מניח אלא כרבע אחד בלבד לעצם פתח הכניסה מבחוץ, וממנועוברים דרך המגדל בפניה שלזוית 'ישרה, כדילהזורולפנות בעית ישרה, ולצאתמן המגדל 'אלפנים העיר )ציור 76 (.כאן-נתגלהגם בפעם הראשונהאופןתכנוןהגישה אל השער במערכת % ן, /יץ 4 ציור 78: תחזורת השערהצפונישל מגידו בשכבה %111 )סמוך לסוף השלב הא' של התקופה הכנעמת התילתה( וקטע החומותשלידו. שים לב לעקרון הכניסה אהמשוקעת" מעלות, צפית, רחבות ומשופעות, הסדורות לאורך החומה מבחוץ, בינהוביןקיר תומךחיצון, שגם הוא ערוך דרשתדרגותבמרומיו בהתאםלעלייתמערכת המעלות לקראת השער. [ 372 ן

הביצורים בארץ "ישראל בהמשך המאההי-ח לפסה-נ שטף ועבר עלפנימסופוטמיה הצפונית, סוריה, ארץ-ישראל ומצרים הצפונית גל של כובשים, שכנראה באו להתישב בארצות כיבושיהם. כובשים אלהנודעים בשם חקסוסים )לפי מסורת שנמסרה לנו בספרו של יוסף בן-מתתיהו הכהן, המכונהיוספוס פלאביוס, ממי הסופר המצרי-ההלניסטי מאגתי(.כובשים אלההביאו אתם נשק התקפה חדש: הרכב הרתום אל צמד סוסים, שהיה מהיר ורב-הלם בהתקפתו מכל מה שנודע עד אז בעולם הקדמון. הם אימצו גם אתהשימוש באיל-המיחה, הידוע כבר מתעודותמארי[ז לקעקוע החומות. בעזרת הרכב הצליחו החקסוסים לתוף את כליריביהם,וליסד בשטחיכיבושיהם "ימפריום נרחב למדי, שהחזיק מעמד כמאהוחמישים שנה, ושרידיו עמדו על נפשם עוד כמאה שנה בחלק משטח שלטונם הראשת. השימוש ברכב ובאיל-המיחה גרר בעקבותיו התפתחות שיטות-לחימה חדשות,וחייבגם שיטות-השה חדשותוגםדרכי-תכנוןשונות מן הקודמות; והדברגתן אתאותותיו במערכות-הביצורים שהוקמו בשלבהבי של התקופההכנעניתהתיכונה, הואימישלטונם של החקסוסים, התואמים את תלקההשני של תקופת האבות בתולדות ישראל. גבר, בראש ובראשונה הצורך להרחיק את הצרים המתקיפים מהומות העיר, כדי למנוע מהם את ערעוריסודות התומה והריסתה באמצעותהאיל. לשם כךננקטושני עקרונות חדשים, שהשלימו ושכללוזה אתזה. הוקמו חלקלקות משופעות עצומות ביסודותחומות העיר; סביבןנחפר חפיר, שתחתיתוהיתה על-מי-רוב תעלה עמוקה למדיוזקופת דפנות, וגילו חלקוהעליון השתפעועלה כלפיחוץ : מצדהעירכחלק מן החלקלקה המשופעת; ומצד חוץ כחלקלקה-שכעד ( scarp ~-יט.ת 0 ((,שהשתפעה ועלתה עדפני הקרקע. החפיר והחלקלקהמנעו את התוקף מלהתקרב אל חומות העיר, ולקעקע אתחומותיה ולהסתער עליה לפתע. ההסתגלות אל חיל-המחץ חייבה גםשינוייסודי בתכנון שערי-העיר. כניסהנוחה ומהירה אל העיר בכלי-רכב רתוםלסוסים אבירים, מבויתים רק למחצה, לא היתה אפשרית דרך טיפוס השער הקודם, שכפה על הנכנסיםשתימניותבזוית ישרה, ולפרקים אף שלוש. ולאזו בלבד אלא שפתחם של השעריםהיה צר מכדי מעבר רכב ; והוא הדין ביציאה מן העיר. אנו מוצאים, איפוא, עם התגלות הביצורים החקסוסיים,שנזכרו לעיל, גםטיפוס חדש של שער-עיר, המיוסד עלעקרון כניסה רחבה ובקו ישר ובהמשך הדרך החיצונה אל רחובה של העיר. אולמ שער כזה הקל את הכניסה לא רק מןהנכנסים העירה בדברי שלום, אלא היה עשוי להקל גם את ההתפרצות העירה בכוח הזרוע. לפיכך בוצרו השעריםבבנייני מגרלים מעליהם ובהתקנתמעברים מוצרים במבוא-השערובמוצאו, ולפרקיםאף באמצעו,במריחים קצוביםזהמזה,שהיוניתניםלחסימהבזוגותדלתייםכבדותשל עץ. טיפוסכזהשלשער)הוא שערהכניסהלגזר,שנפתחבחומההפנימית,בדרום-העיר. כאשר כבר נאמרלעיל, שייכת חומהזו בכללה לשלב א' של התקופה הכנענית התיכונה, ואולם השערהדרומי הזה נפרץ.בה בפרק מאוחר יותר, בשלב ב' של התקופה הכנענית התיכונה, בימי שלטונם של החקסוסים. וכמה רמזים לכך: א, העקרון, שעליו מבוססיםתכנונווביצועבנייתו,הואתוצאהשלתנאים אשרהשתררו רק בשלב הנ"ל; ב. השערבנוילבני-טיט לתוךאדן חומההבנויאבף-גויל; והנה ] 373 [

צבא, נשקוביצורים - דוקא החומות החקסוסיותבנויות בדרך-כלל לבני-טיט בלבד, לפרקים על יסודות נמוכיםשלאבני-%יל;ג. השערחוצה אתהחומה לאבמאונך )לעובייה(אלאבמלוכסן )לרוחבה(;יתכן כי בא הדבר מתוךאי-דיוק בביצוע, כיאזיש בה בעובדהזו משום רמזכי השער נפרץ רק כעבור זמן-מה לאחר הקמת החומה עצמה; שכן קשה להעלות על הדעתכיבוני החומה, שהתכוו% לכתחילה לפתוחכאן שער, ילכסנוהו 0 5 10 4 ן ן 15 % ציור 2 77 השער הדרומי בחומה "המנימית" של נזר במכוון כלפי ציר העובי של החומה עצמה ;ואפילו נעשה הדבר במכוון, כיאזתירה עד מדין- גם עובדהזודוקא עלתקופתהחקסוסים, שכןתופעה כזאתנודעה עתה רק וחשבון אחד על הפירות: מחפירותשרוסן )תל אל-פארעה שעל נחל באר-שבע(, תם שםמיוחס השער למערכת-ביצורים חקסוסיים, אםגם דברזהאינוודאיבהחלט. השער האופייניוהמעניין ביותר מטיפוס זה הוא שערה הצפתי של שכם העתיקה, שנחשף בחפירותיהם שלזליןוולקר בתל בלאטה )שכם העתיקה(. זהו מבנה אבן עצום, שיסודותיויורדים לעומק של 6 מ' מתחת למפלס-הספים שבו. רוחב מבנה השער כולו 18 מ' )חזית(,ואורכו 18 מ' )מצד חוץלעירלכנימה(.הואבנוילפיעקרון כניסה ישירההעירהמן הדרך הבאה מן הצפון )החופרים לא בדקו את תואי הדרך מחוץ לשער(.במבנה עצמושניחדרי רוחב, שביניהמ קיר חוצץ באמצע המבנה, והמעבר בשער נתאפשרעל-ידי שלושה פתחים )זה מאחורי זה( בקירות המבנה החיצוניםובקיר החוצץ, המכינים האחדמולמשנהו. רוחב כל פתח ופתח 2.70 מ', איןהחופריםמודיעים אם מצאו עקבותדלתיים )שסגרו כל מתח( או לא. בפינותיו החיצונות של החדרהתיצע בשער נמתחו מתחים אל מסדרונות שעברו בקירות י צדי: מערכתביצורים של שכם העתיקהבצפון העירן בתקופות שונות "ך)ך,י ציור [ ] 374

הביצורים בארץ-ישראל מבבה-השער )במזרת ובמעשב(.המערביהוביל )בצורת TA~1 עברית הפוכה( אל המרחבשבפניםלחומהממערב לשער,ואילוהמזרחינמצאמסתיים,לכאורה,באמצע הקיר. אין ספקשהיהבו כבשאו מדרגות, לעלות בהם אלקומותיוהעליונות של המגדלהעצום, מעללמעבר השערהזה )ציור 12)78.טימוסשערזההנתגלה בתמירות חצור בצפת-מזרח העיר התחתית. דרך רחבהשפולסה על סוללה מיוחדת הובילה אל השער כשהיא נתמכת לעבר המדרון בקיראבניםגבוה 13. כיצד נתקשרו בתקופה זו החלקלקות העצומות וחומות לבני-הטיט שבראשיהן אל שערי-העיר, לא נבדקלפי שעה; שכן מקום שנחפרוונחקרו שערי-העיר, לא נבדקוהחלקלקות לכלגובהןומהלכן )מגידו(,ומקום שנבדקויפה החלקלקות )בית- עגלים; תל גריסה, אולי מקומה של גת-ריסק(,לא נבדקו השערים; ובמקומות בודדים ששםנחשפוונבדקו גם שעריםוגם חלקלקות, לאנבדקו קשריהם עד-כדי הסקת מסקנותבעניןזה )שרוחן; שכם(. החלקלקות נעשו ברוב המקרים מעפר כבוש pis&e),(terre שנטוח כרגיל מצד חרזן טיח-טיט חלק, אךלפעמיםניתן על החלקלקה מבחוץציפויאבן. המילוי אשר מתחת לציפוי או לטיח נעשה לפרקים לא מעמר כבוש אלא מכתיש של אבני-גויל, שברילבנים או שפך אחר. חלקלקות כאלהמצויות בכל חבלי-הארץ, החלבצפון )חצור(,ועבור על-פני אזורי המרכז )תל גריסה, בעמק-החוף; לכיש ותל בית-מרסם, באשרות-המערב שלהר-יהודה;יריחובעמק-הירדן(,וכלה בעב )בית-עגלים, על החוף; שרוחן ותל הריר, כנראה גרר, בסב המערבי; תל באר-שבע, בעבהצפוני-המרכזי(.חלקלקה טיפוסיתממין זה, דרך-משל היא חלקלקתשרוחן. כאןהיההישובמוגן משלושה צי*דימם באצווק*הזהו"לרלים :אקינחוי וחבטתו* )ושורי שמירחיה,ננמזרד 0 האלגטויונפעמו הצדדיים )מדרוםומצפון(,ורק מצד מערבלאחצצהשום מחיצהטבעיתביןהתלובין המישורשסביבו )לוח כו, 3 (:כאן נחפר חפיר רחב ) 24 מ'(שבתחתיתו תעלהזקופת דפסת )1,20 מ' רוחבה(. מצד העירמגיע תבה דופנה הזקופהכדי 2.20 מ', ומשם מהחילה חלקלקה משופעת השופעת ועולה בדית של 330 לאורך 20 מ' בקירוב עד שיאהתל. מצדחוץאיןהדופן הזקופה של התעלה גבוהה אלא 1.20 מ',ומשם ומעלה שופעתועולה, עד לפני הקרקע שסביב התל,חלקלקה-שכנגד בזוית של 400 לאורך fa 9 בקירוב )ציור 79(. במרום החלקלקה )מצד העיר( נבנתה חומתלבני-טיט, שנסוגה במקצת משפתההעליונה של החלקלקה, ורוחבההגיעכדי 3 מ'.כאמור עבר החפיר רק לאורדגבולו המערבי של התל, ביןהגיאיות הצפוני והדרומי שתחמו את /"/.. /"" "")- פיר ח ה ק רקע.י:,. ". 1"1,וי 5 0 ימי מ, 10 ציור 79: חתך בחלקלקה של שרוחן ] 375 [

e ן %י צבא, משק וביצורים התל; ואולם החלקלקה והחומה שעליה הקיפו את כל התל סביב מניב, גם עלפני המורדותהתלולים שלנחל הבשורוהגיאיותהצדדיים. החלקלקה נעשתה בעיקרה חומר כתוש, והיאנטוחה מלמעלהציפוי של טיח-טיט חלק. אין החופר מודיע אם בדקהיש מצע כל-שהוא מתחת לחומר, אושהונח החומר על הקרקע הבתולה או שפךהעיים של מורדות הגבעה. חלקלקה דומה חשףפיטריגםבבית-עגליים )תל אל-ערול(,שעלחופו הצפוני שלנחלהבשור.גםכאןמושהצלעוהדרומית-המערבית שלהישובבאפיקוהעמוק של הנחל, אך בהיעדרגיאיותצדדיים )כמו כשרוחן( הוקף התל חפיר מלאכותימשלושת עבריוהאחרים. החפיר משלושתעברי התלהיה ארוך 1,200 מ' הקירוב; רוהבו מלמעלההגיעכדי 10.5 מ' ועומקו הממוצעהיה 4 מ' בקירוב. חתך בצפון-מערב התלגילהכיכאן חסרה התעלההעמוקהזקופתהדפנותבתחתיתהחפיר, שהוא שטוח פה ורוחבו כדי 4.50 מ' בקירוב.מעברוהחיצון משתפעת ועולההלקלקה-שכעד אל פני הקרקעמחוץ לעיר בשיפועזקוף למדי, הנפסק במחציתגובהו במדף צרושטוח, ואילו מעברה הפנימי משתפעת ועולהבזוית של 350 החלקלקה, ששטחה העליתהיה טוח טיח-טיט חלק,והיאהקיפהלפנים אתהעיר )ציור 80(. כנראההיתה קיימת על ך נו 1 t k 1 עפשוווושיום--~ ציור 80* ביצורה של ביתשעגליים שיאהחומתלבני-טיט.גםכאןלאוחפרשער-העירולאנחקרו קשריואל החלקלקה, אבל מקומו נקבע בודאות; והגישה אליו נתאפשרה מתוך שבמקום זה הופסק החפיר והושארה רצועת קרקע, רחבהכדי 8 מ' בקירוב, שעליה עברה הדרך המובילה אל - השער. ביצוריה של בית-עגלייםמצטיינים בעוד תופעה אחת, שהיא מיוחדתבמינה למי שעה. כאןהיתה קיימת, ככל הנראה, מערכת-בטחון קדמית, בצפק-מזרח העיר ] 376 [

הביצורים בארץ-ישראל,.[1: 1 ך, מעבר לחפיר מבחוץ, שנועדה להקנות תוספתחיזוק להמה על הגישה אל השער. מערכתזו לא נחפרה ולא נחקרה לכל היקפה, אלא רק חלקים חלקים, שאמנם אינם מצטרפיםלפי שעה לתמונה שלמה, אבל דומה שישביניהם קשר, ההלק העיקרי מאלה שנחשפוונחקרו היא מנהרה תת-קרקעית עקלקלה, שראשיתה בדופן החיצונה של החפיר, בקרבת רצועת הגשר המובילה אל השער, וטופ; בפיר עמוק למדי, המרוחקכדי 150 מ'מןהחפיר מזרחהבקוישר. בדפנות המנהרה עצמהנראיםלפחות בשני מקומותחריצים שכנראהנועדו להכנסתלוחותאבן או עץ לחסימת המעבר. עובדה זו מעידה על כך שהמנהרה היתה משולבת במערכת-ההגנה על העיר, ולא נחפרה כאמצעי להתקפה סמויה מעיןהנצורים. בסביבות פיר-המוצא נראים קטעי,תעלות ושכילים משוקעים לעומק, מתחתלפניהקרקע. אמנם,ישלהודותכייחסיהם התאריכיים של חלקים אלה )ממערכת-ההשה הנוספת( זה לזה, וכן יחסם התאריכי למערכת-הביצורים הכללית של העיר בתקופת החקסוסים, אינם ברורים כלל, וייתכן שהם קודמים לפרק-הזמן הנ"ל, או אפילו מאוחרים ממנו. חלקלקהמענינת בתהזמןהנדוןבזה נבדקה ג 6 בחפירות תלגריסה. כאן הוצע על מורדות התל בצפון, במזרח ובדרום )במערב פונה התלבמדרוןתלולביותר אל עברנהרהירקון, ומפניהעיבוד החקלאי הממושך קשה לדעת מהאיה מצב הקרקע במקוםלפנים( מצע של לבני-טיט דקות וארוכות, ומעליו נשפך רובד עבה של כתישגויל ועפר הדוק, שאולי הוחלק לפניםעלפיו ללמעלה בטיח-טיט, וכך נוצרה חלקלקה ארוכה ותלולה למןרגלי הגבעה ועדשיאה. בתחתיתה נסמכה 'ה'חלקלקה עלקיר תומך של כמה נדבכי אבן-גויל; ובקירוב באמצע המדרון נבת.עלפנימצע הלבנים )ובתוךטף החלקלקה( קטעיקירותשללבני-טיט בצורתסכסך )זיגזג(,שתפקידםהיה לעל את מסת החלקלקה במקומה ולמנוע את תזועתה במדרון הגבעה. במרום החלקלקה נבנתה חומה עבה למדי של לבני-טיט. מכיון שלא בדקו החופרים את הקרקע בתחתית הגבעה, אין לדעת אםהיהקיים כאןחפיראולא. לפיסימנים שעלפני הקרקע )שלאנבדקו.בחמירות(,דומהשהיהלישובזה רק שער- כניסה אחד )מהדרום(,ודרר הגישה אליו נמשכה למרגלות החלקלקה מדרום, כך שהיו המתקיפים נאלצים להפנות את צדםהימני, ההשוף, לעברהמגינים בבואם להסתיגךא:ל השער. גם החפירותבמגידוגילוביצורים מענינים מן התקופה הנדונה )הכנענית התיכונה(, ביחוד מפנישהגיעו התופרים אל השכבות המתיחסות לפרק-זמןזה בכל שלושת השטחים שנחפרובשולי התל ( נג BB, (, cc1 אף-על-פי שקטעיותם של השטחים אינה מאפשרתבירורטומישל כמה פרטיםחשובים. על ממצאי שכבה 111 צ' שעודנה שייכת לשלב הא' של התקופההכנעניתהנדונה, כבר דוברלעיל. כאןיש להוסיף רקכי בצד דרום בוצרה העירשתי חומות: פנימית - סמוך לשיא התל, וחיצונה- במורד התל למטה מאמצעו; הרתחשביןשתי החומות מולא שפך עיים, וייתכןכי אףכוסופניהמילואהזה שכבת טיח-טיט ( שטח (. cc במזרח התל לאנתגלו אלא שרידי חומה אחת, 1.50 מ' עוביה, שמקומההטופוגרפי תואם את מקומה של החומה הפנימית בדרום, והיאבנויה לבני-טיט על יסודותאבן-גויל,קדמיתונסגות לסירוגין ( שטח (. 88 לאנמצאו כלסימניכיסויאו חלקלקהלטני החומה מבחוץ 14 ואילו מצד נ 377 ]

צבא, נשקוביצורים פנים עבר לאורכה רחוב מרוצף צרורותגויל. גםבצפון העיר ( שטה ) AA נמצאה רק חומה אחת, התואמתלפי מצבההטופוגרפי את מקום החומההפנימית שבדרום העיר, ואף היא בגויהלבני-טיט עליסודות אבן, קדמותונסיתלסירוגין 15. עליה נסמכה מבחוץ חלקלקה. זו היתה מורכבת מרובד עבה )1 מ' ומעלה( שלכתיש וצרורות של אבן-גיר, וכנראה צופתה מלמעלהציפוי דק של מלטגירי. שער-העיר בשכבהזונבנה, כאמור,לפיעקרוןהכניסה המשוקעת, אך ליתר חיזוק הובלטה כאן ממחתהכניסה אלמהוין לחומה )השוהציור 76 (.מפניהתנאים הטופתרפיים אי-אפשר היהלקיים כאן את העקרוןשהעולים אל השעריפנואל החומה את צדםהימנישלא כוסהמגן. בשכבה *xu השייכתלימישלטון ההקסום ם, חוזקה החומה בצפוןובמזרחעל-ידי תוספת )לפרה( מבחוץ, אשר הכפילה את עוניה. אףזו נב.תה קדמות ונסגות )לבני- טיט עליסודותאבן(.שערההצפונישלהעיר 7 'א חשף )הואנמצא,כפיהנראה,ממזרח לא ו,*שנחפר בשטה,ה(.החלקלקהז,יש 1 ה הוסיפה לשמשגם בשכבהזו, ואף-על-פי שהחופרים מיחסים אותה לשכבה עצ, אי-אפשרעדיין להחליט בודאות, אם אינה שייכתאליבא דאבתרק לשכנו; נ%.בדרוםהחלהכ_ראההחומה החיצונה להתמוטט לצרחוץ תחת לחץ המילוא שבינה ו ןב החומה הפ.ימית. לפיכך נתמכה עתה בגוש כונ'גל לנחצה שללבני-טיט, ומעליוהונחה הלקלקה שופעת אל מרגלות הנבעה שעליה התרססהמגידו. הה פר.'ם לא בדקו אם בתחתית החלקלקה נמצא כאן חפיר ז.ולא. הקטע הקטן על החומה הפנימית שנחשף כאן דומה כאילו הוא בנוי חומת- סונרים, כלומרשתי חומותזומבפניםלזווביניהןחדריםששימשומחסנים, אסמים וכיו-ב )ציור 81(. אםנכון הדבר, ההיהזוחומת-הסוגרים הקדומהביותר בארץ- ' ח, י * י- ננ -1 _"אי 24 ישיהל.תוי. ' י ז 1.1 ן ג. :* 44:*444 -"י": -4 -ה= ו' ןהז?דדרדףז?...,...ן..אשי לית 378 [

,, 4 הביצורים בארץ--הראל ישראל; ולאזו בלבד, אלאשאין לה אח ורע בישראל בשוםמקיםובשוםזמן עדימי המלוכה הישראלית 15.אךיתכןשאין אלה אלא קטעיבניינים שנסמכו על החומה, ממשכבניינים שנסמכועליה בצפק, אלא ששם ישלבניינים הסמוכים קיר נבדל משלהם. גם במזרח הוכפלעוביה של החומה )בקדמות ובנסעת(,ואףנבנה כאן שדל מלבניבןשניחדרים הבולטמןהחומה וחוצה )לוח כזע(.ישמשערים כינבנה המגדל במקום זה כדילהגן על שערשני, שנמצא בקרבת מקום )מחוץ לאזור שנחפר; לאור סימניםשוניםשהעידועלמציאותשער בקרבתמקוםגם בשכבההץ%(.מבפנים לחומה היוהשרידיםפרועים ביותר, אךיתכןכיגם כאןנסמכוהבניינים על ההומה, עד-כדי יצירת רושםשלחומת-סוגרים ;והואהדיןבשכבה תז%,שכן מה שנראה כרחוב רצוף יכולהיהלהיותשרידי רצפות בחדרים שקטעיקירותיהם נחשפו ממערבלריצוף. משאנומגיעים לשכבה (צ, השייכתלעיצוממשלימישלטון החקסוסים, אנו מוצאימ כי הונחה כאן חלקלקה חדשה, אלא שדרך בנייתה ומידת השתרעותה במדרון התל לאנחקרו. במרום החלקלקה הוקמה חומה שללבני-טיט על שלושהנדבכים של אבני-גויל קטבת, והחלקלקה עלתהוכיסתה את החומה מבחוץכדי 50 ס"מ מעל ליסודותיה. החומה עצמה היא מיוחדתבמינה. עוביהמגיע רק כדי 1.40 מ/ בממוצע, והיא סמוכה מבפנים במסעדים, הבולטיםמן החומה פנימה כדי 1,50 מ' בקירוב ורוחבם 1.10 מ' בקירוב; הסרןהים שבירחם אינם שוים בדיוק, אבל הם מגיעים כדי 1.40 מ' בממוצע. קטע ההומה שנחשף נסמך על שער-העיר בקצהוהמערבי, אךאינו משולב במבנה-השער, והוא עוברמן השער ומערבה בקו מתעגל כסגלגלה לאורך וע (1 ציור 282 שערה. הצפוני שלמגידו והחומהשלידו, בשכבה ס) ] 379 [

צבא, נש'ק וביצורים שיאוהטופוגרפישלתלמודובמקוםזה.מןהשער לאנותר אלאחציוהמערביבלבד )השארנחרבעל-ידייסודותשעריםמאוחריםיותר(,אלאשדי בשרידזהכדי לקבוצ שהיהזה שער שלכניסהישירה,ומעליו מגדלגבוה, ומצדי המעבר שבו כמה חדרים )ציור 82(. מבפנים לחומתהעיר נמשך לאורכה מרחב "טור, כלומר מרחב בלתי- מקירה, שרוחבוכדי 8 מ' בממוצע, וככל הנראה היה מרוצף כולו אבנים קטנות; מרחבזה הבדילביןהחומהוביןבניניהעיר, כבר נאמרלעילכי בעיקר סמכומקימיהביצוריםהחקסוסיים על החלקלקות העצומות; ואם בתחילהעדייןנוטים מבצרי העריםהכנעניות הקדומותגם בתקופה זולחג את החלקלקות החקסוסיות עם חומות עבות )במגידו בשכבה %11 (,הנה במשך הזמןמגיעיםגם הםלידי מסקנהכיאין צורך בהומותלסייעת ביותר, ומסתפקים, בחומותשאינן עבותבמיוחד, הנסמכות על מסעדיםמבפנים, כמובמגידו בשכבה: נצ. )צירר 82(. שיטת בניה דומה במקצת נמצאת גם בחפירות שכם העתיקה. כאן נתגלו שרידי חלקלקה של עפר כבוש, חקסוסיתטיפוסית. למעשה, נחשפה כאן פינה אחת של מרובע מוקף חלקלקה כזאת )לעיל, ציור 78, חומה ב'(.מה היחס בזמן ובמקום בין חלקלקה ראשונהזוושער-העיר ההקסוסיהטיפוסישמצפונה, לאנתברר. לאחרזמן 'היה הכרח העיר צפונה, ונשפכה סוללת-מילוא עצומה מצפונה. להרחיב את תהומי של החלקלקההנ"ל.מילואזה, בעומק של 8-6 מ',הכילשפךעיים )מהתקופההכנענים הקדומה(,אבר-גויל קטנות, חרסית ועפר אדום )כעפרו של הר עיבל הסמוך(. על המילוא הזה, שהוא עיקרה של החלקלקה החדשה, הונח ציפוי אבן, שעוביו 1.50 מ" בקירוב. ציפויזהבנוי ממש כחומה בנדבכיםישרים, פתותאויותר, ובדרךבניה, שהחופר מכנה אותה "קיחליפית",כלומרבנייתגושיגוילגדולים, בעיקר בחלקו התחתון, ואורכם של הגושים מגיע כדי 2 מ',בבניה יבשה תוך מילוי הרווחים בין הגושיםובין הנדבכים בצרורות קטניםיותר.שיפועו של הציפוי הוא כדי 1.60 מ' על פני גובה של 7 מ', והוא נמשך בגובה פוחת והולך לאורך 100 מ' בקירוב מן השער- ומערבה,בקוהמהווה את ראשיתה של סגלגלה ארוכה )סביבכל העיר?(. מתוך גובהו הקטן והולך, והיפסקו לאחר המרחק הנ"ל, מסיקולין, שחפר בשכם,כיהחלקלקה הזאתלאהגיעהמעולם לידי גמר מלאכתה. אולם איןמסקנה זו הכרחית, שכן ידוע יפהכי מבנים עצומים מעין זה שימשו תמיד מקווי לשדידת אבני-בניה במשך הדורות הבאים; ומסתבר יותר.כי שדדו מעצרי דורות מאוחרים יותר את אבני' החלקלקה לצרכיענייניהם הם, ומה שנותר הושאר בכוונה, לבל יתערערויסודות_ השער, שהוסיף,לשמש אתתושבי שכם במשך 1,000 שנה בקירוב לאחר היבנותו 17. עד עתה נתפרסמו רק דו"חות זמניים 18 ומקוטעים על החפירות בשכם, ובמקצתם הם גם סותרים זה אתזה בהיותםמיוסדים על דעות מנוגדות של חברי המשלחת. השונים; ולטיבך קשה להעלות מהם על-פי-הרוב מסקנות סופיות; אךנראים הדבריםכיחלקוהעליוןשלהציפוי העל שימשחומה ממש, אם כחלק של חומת אבן, או )מה שמסתבריותר( כאדןאבןלתומתלבני-טיטשנבנתהעליו. מה שהחופר מתאר כאן כ"ארמון" הסמוך על החומה מבפנים, הוא מבנה מאוחריותר. אך דומהכי חלקים ממבנה זה אינם אלא מסעדים פנימיים לחומה כדרך הבניה במגידה [ 380 ן

הביצורים בארץ "ישראל )שכנה 1 צ ; השוהציורים 78 ו- 82 (ולאורכמ נמשךמבפנים לחומהמרחבקטורממש כמו במגידו. אםשייכתשורת העמודים שמעבר למרחבזה לתקופתהבניההנדונהאו לא, קשה להעלות מן הדו"חות. מכל מקום דבר אהד ברור, כי כמו במגידו כך גם כאן נסמכת חומת הציפוי על מבנה-השער, אךאינה משולבתבו. ויש רק להצטער, כיבשני המקומות שבהםנחשפו הקשריםשבין השערים והחלקלקות )ממדו ושכם( לא נבדקו למדי דרכיהגישה והעליה אל השערים המל, ולא נמסרוידיעותמדויקות על יחסי הגבהיםבין דרכי הגישה, השערים והחלקלקות 19.החופרים אינם מודיעים אם מצאו חפיר בתחתית החלקלקות בשכם. ציפוי אבן דומה עלגבי חלקלקהגילה נארסטמ עוד במקום אחר בארץ-ישראל, ביריחו. הציפויניתן מעללמילוא של שפך עיים במורדות התל, סביב כל החפיר, בקירובי הוא נבנהאבני-גויל משובבות באופן גס, שהונחו כדיגובה של 8.50 מ' כנדבכים מגרים.יסודותיו, שנבנוגושי אבןגדולים ביותר, שוקעו מתחתלפני הקרקע שלאותו זמן, ותעלת-היסוד הזאת הורחבהכדיחפיר, שהקיף ככל הנראה את כל החלקלקה. בקירוב במחצית שיפועו שלציפוי האבן הזה עבר נדבך -חוגר",שבלט במידת-מהמפניהציפויוחוצה. לדעת החופרהיהזה מעין "מקפץ",שנועד להזריק את הקלעיםשהושלכו מעל החומה למרחקגדוליותר אלמחוץלעיר, אבל ההשערה מפוקפקת. במרוס החלקלקה.הוקמה חומת מעקה של לבני-טיט, 1.50 מ' בקירוב גובהה, ומצדפניםהעיר עברה לאורך החלקלקה דרגתיריה,שעליה יכלולהתייצב המוריםהמגינים עלהעיר. בחפירותיה האחרונות של גב' קעי,נתברר כי חלקלקה_ זומיצגת את השלב האחרץ בביצוריההחקסוסיים שליריחו. קדמו לה שתיחלקלקות של עפר כבוש, שנטוחו עלפיהן.שרידיהןנחשפו מאחורי חלקלקתהאבן; והןהקיפו עחפדףיציבים קלפתםיצנר. חלקלקות עצומות כאלה, השייכותלימישלטון החקסוסים, נמצאו רק קדש,, לא בארץ" ישראלאלאגם בסוריה )טללח' ]תל עטשא~ה[,חמת, המץ,חיקה ]אל-משרפה[, שעל-האיריגטס ]תל אל-וקיא מנד[ ועוד( ובמצרים )תל אל-יהוד~ה(.בדיקתן של אלה עשויה לסייע במידת מה בפתרון בעית הזיקהשבין החלקלקות ודרך הכניסה' אלהישוב המבוצר. אולםכאןיש להבדיל תחילה ביןביצוגיי חלקלקות חקסוטיות, שנבנובישובים, שכבר עמדו על חליהםזמן מסוים לפניימישלטונם של החקסוסים,' לבין חלקלקות שהיו למעשה סוללות עצומות שנשפכו סביב מהנות מבוצרים שהקימום החקסוסימ, אם במקומות חדשים שלא נמצא בהםישוב קודםלימיהםאו בישובים שלא קדמולזמנם בהרבה ועדיין לא נצטברו בהםתלים 0 י. לטיפוס הראשון אופינייםביותרהשרידיםשנתגלובתלאל-יהודיהבמצרים.כאןנשפכה סוללהעצומה שלחולועפר כבושבגובה של 15 מ' בקירוב סביב שטח מרובע של 127 דונם בקירוב. היא נסמכת מצדפנים אלקיר כמעטזקוף, שנבנהלבני-טיט, ורוחבהמגיע כדי 60 מ' בקירוב. בירידה מבחוץ שופעת הסוללהבזויתשל ש 4 בממוצעופניהנטיהוטיח-טיט פסים פסיל לרוחב, רוחב הסוללה מלמעלה כמעט 32 מ/ בצוי מערב וצפון, והוא הולךוצר בצד מזרח, עד כי בדרוםאינו עולה על 21 מ'.פיטרי לא מצא כלסימני חומה, שהתנשאה על הסוללה. באמצע הצד המערבי מצא כבש, ששפע במדרון עת הרבה יותר, וירדביןשני קירות תומכים אל פני הקרקע מבחוץ במרחק ניכר ) 381 [

.צבא, נשק וביצורם ממרגלות הסוללה.כאןהיתה, ככלהנ-אח, הכניסה האחתאלהשטחשבפניםהסוללה )ציור 83(, דומה כי כבששני, לאורךהקירהפנימישל הסוללה,ירד ממרום הסוללה... ציורביתתבנית משוערת של מחנה החקסוסים המבוצר בתל אל *יהודיה במצרים אלפניהקרקע בפנים המחנה. מכל מקוםנתגלוסימני כבשכזה במחנה חקסוסי אחר מאותו טיפוס עצמו באל-משרפה שבסוליה התיכונה, היא קטנה העתיקה. במקום זה מצא ההופרשרידילבני-טיט עלפני הסוללה מלמעלה; הוא ראה בזה עדות לכך כילפנים התנשאה מעל הסוללה חומתלבני-טיט. הסוללה היתה מוקפת כאן מבחוץ חפיר עמוק ורהב למדי, נשפך עיקרה של הסוללה. בכמה מקומות היו פרצות בסוללה, שבהן עברו שמחוליתי דרכים שועת המחברות את אל-משרפה אל ישובים אחרים בסביבתה, החופר בדק כמהמן הפרצות האלה, אבל לאגילה בהן אלא שרידישערים מתקופות מאוחרות )למן סוף תקופת הברזל ועד התקופה הרומאית(. לפיכךיש לשערכי פרצות אלה נמרצובזמנים מאוחריםבאופןיחסי, ואילובימי החקסוסים לאהיוכאן שערים, אלא כבשהיה מתרומםועולה אל מרום הסוללה מבחוץ, ממש כמובתלאל-יהודיה. אפשר שבשיאוהיה כבשזהמותבשער, שרק דרכו אפשר לעבור אל הכבש היורד אל פנים המחנה, גם כאן וגם בתל אל-יהודיה שבמצרים. בארץ-ישראל נמצא מחנהכזה רק במקום אחד, בחצור! 2 ; אלא שבעית הקשרבין הצד המוץ בסוללת-עפר עצומה ובין יתר החלקים שהוקפו בחומות )בהן נחשף גם )המערב" שער העיר הגדול( לא נבדקה כאן )לוח ג, 2 (. השינויים המתואריםלעיל כמעט בכל עקרונות הביצור, החלקלקות-הסוללות העצומות, מבנה-השער, הזיקה שבין החומה והחלקלקה, גדוליםופתאומיים הם, מכדישנוכללראות בהם תוצאתהתפתחותטבעית.ולאזו בלבד, אלאשרובהתכונות האופייניות הנ"לאיןלהן קשראל מה שקדם להן, ורוב העקרונות אין להםגם המשך במה שבא אחריהם. לפיכך קשה להימנע מן המסקנה, שנתקבלה על דעת רוב החוקרים אשרטיפלובבעיהזו,כישינויים אלה הובאו לארץ-ישראל, סוריה ומצרים על-ידיגל הכובשים החקסוסיים, שהשתלטו על קדמת-אסיה ברבעהשני של האלף השני לפסה"נ. ואם נתחיל להתחקות על מקורם של העקרונותהאופייניים לשיטה [ 382 ן

הביצורים בארז-ישראל אססוסית זו, נמצאכי ברובם כברמתילים הם באסיה הקטנהבפרק-זמו מוקדם למדי, מן האלף השלישי לפסה"נ. כך, וירך-משל, כברנחשפו בשכבה 11 בטרויה )חסארלף( שערי-כניסה ישירה המושים בשלושהאו ארבעה לחם מוצרים )ציור 84 (.שכבהזושייכת, כפיהנראה, ן ציור 84: חלקמביצוריטרויה בשכבה 11; שים לב לשעריהכניסההישירה לרבע השלישי שלהאלףהשלזתילפסה"נ.צירוףאותו טיפוס של שערעם חלקלקת לבני-טיט,שפניה טוחים מלט-טיטוהיא שופעת כדי 450 ומתנשאת לגובהשל 7.50 נח ן הובנית הנופה הרטשווק תיכניוג קופת הקרק-נ ציור 85: תחזורת של השער והחלקלקה שבשכבה 1 זץ כאללה' ן 383.ן

צבא אקוניצורים בקירוב, החלמן החומה החיצצה שלא )היתה ככל הנראה גבוהה ביותר, נמצא גמ בשכבה "י בטללח' )תל?טשאנה( שבעמקהאיר,קס התחתון בסוריה הצפונכן )ציור 85(. לכבה זושייכת למחציתה המאה הי"ח לפסה"נ,והיא קודמת הראשונה בי בכמהתכונותאופייניות,נתגלו מידלתקופתהשלטוןההקסוסי.ביצוריםכאלה,הדומים גם בבירת ממלכת החתים, במ'תושש )בי?'אזכי(, שבאסיה הקטנה, ובכרכמיש שבסוריה הצפונית, בתקופות התואמות אתהזמןהנדוןלעיל. מכאן שישלהניחכי החקסוסים שאלו את עיקרי עקרונותהביצור שלהם מאסיה הקטנהוצפון-סוריה ותיאמו אותם בכמה דברים לשיטות הקרב וטכניקת הלחימה המתבססות על תיל הרהב הככד שהביאוהו אתם. הביצולים בתקופה הכנענית המאוחרת עם התפוררות האימפריום החקסוסי נעלמת גם שיטת-הביצורים שהביאוה אתם. אכן, מבהינת רציפותה של התרבות החומריתוהטכניתהיהזהחזיון אטי וממושך, ולא גררבעקבותיו משברתרבותי בדומה לזה המתגלה עם עליתם של החקסוסים. ואפילו הכובשים- המצריים, שהשתלטו על ארץ-ישראל וסוריה לס שחר התקופה הכנענית המאוחרת, לא הביאו אתם מהשכה.מדינית אדשה, אלא השאירו ברוב המקומותאתשושלותהשליטיםהמקומייםהקודמיםעלכנן. לפיכךאנו עדים לתופעה זושאין כמעט חידושים בראשית התקופה הכנענית המאוחרת בשיטות-הביצורים בישובי הארץ. מקום שלאהיהצורך לתקןאולבנות מחדש את מערכת-הביצור בישוב מסוים, מוסיפה לשמש המערכת הקודמת, חלקלקות לא-גדולות נשארות, אלא שלהומות אשרמעליהן מוסבתעתה תשומת לבגדולהיותר, וכןנשארת בתוקפה שיטת השער-הישיר, המוגןבשניםאו בשלושה מעבריםמוצרים. הרי אף בתקופת החקסוסים מצויים הבדליםבין החלקלקות העצומות של המהנות המבוצרים )קטנה, חצור, תלאל-יהודיה(וביןהחלקלקות הקטנות באופןיחסי בערים שנושבו מזמן, כגון מגידו; וכן, קרוביותר לדרום הארץ, ~צרה שיטת ביניים של חלקלקות גדולות למדיהמתואמותלישוביםעתיקים )תל גריקה, לכיש,בית-עגלים,שרוחן(.החלקלקות נקרסובמתכון. לא- הוזנחו עתה, ולא טופל בבדקן, אך וכך אנו מוצאים כי במגידו, דרךעמשל, אין להכיר הבדלים בין מערכות- הביצורים בשכבות fvii-" כלומר למן המאה היעז ועד המאה הי"ב לפסה"נ בקירוב, הוי אומר כל ימי התקופה הכנענית המאוחרת ועד ראשית התקופה צית- 88: וזחדורון עמל ביצורי המדו במחזנה VTII )381[

אתר דעת - מכללת הרצוג לו ח בז :1 חומת העיר מגידו, בשכבה 22 x כנענית הקדומ l ה). של התקופה ה I v (שלב ג' מראוה חומת העיר מגידו מבחוץ, בשכבה ווג ישלב א' של התקופה הכנענית התיכו - נה) ל מבט מצפון - מזרח. 23 תפזורת הכניסה הארמון - הכיקוש של רעמסס הג' במדינת האבו והרציף שלפניה (המחצית השניה של המאון הי"ב לפסה"נ). אל l

אתר דעת - מכללת הרצוג לו ח כח ג 2 שרידי החומה הישראלית במצורה של תל שיחי אחמדאל - ערייני; המאות הי' - הט' לפסה"נ* 2 ל פתח מנהרה בחלקלקה של.4 לכיש (מימי מצור סנחריב?).

הביצויים בארץ 9 ישי..אל הישראלית )תקופת _הברזל( הקדומה, חוץ מעליית ממלם פני הקרקע בשער, עם התגבבות השכבותזו עלגביזו. תחזורת השערהצפונישלמגידו בשכבה VUI )ציור 86 (, כלומר במאה הט"ו לפסה"נ בקירוב, אינה שוגה מזו של.ימי החקסוסים; וכך מתקיימת החלקלקהגם בתענך בתקופה הכנענית המאוחרת )ציור 87(22 בתומתה. "מערבית ציור 81 ש חתך של המצודה המערבית בתענך, יחד עם זאת מתגלה תופעה הדשה בשיטות הביצור של ישובר התקופה הכנענית המאוחרת. בפנים העיר מוקמת עתה מצודה.מבוצרת, הנפרדה מן העיר, מעין : טש ~ohi מ--ש-ש ( ";רת ""צית ""ייתגג'ת-שאן וג'ו "ע'ג 7144,ששק שלי, פוי שתישי נ:פש;[ן

..צבא, מצק וביצורים מקלטאחרון לאחר פריצתחומותיה; ולפעמים אף לתר ממעודה אחת. לאלה' הן שתי המצודות שחשפןזליןבתענך, או המצודה שגילהריו בבית-שאןלציור 88(..ן. -השלמה והמחשה נאה לשרידים הארפ'אולוגיים, אשר נתגלו בחפירות, -משמשים התיאוריםהציורייך, -ששרדו אלית לפליטה בתבליטיהם של פרעוני הכמלמה.. החדשה במצרים )השושלותה"ה-הכ',כלומר 1080-1570 לפסה-נ בקירוב(,ובעיקר פרעוני השושלת ה"ט, שהרבולהילתם בארץ-ישראל ובסוריה הררומית. המחשות ציוריות אלה מקנות לנומושגגם נעל מראה חלקיהם העליונים של הביצורים, שלא נשתמרו כרגיל ולא נתגלובהשירות, וגם של מערכות ביצורי הערים בשלמותן, שכן שום חפירה במזרח התיכוןעדיין לא חשפה מערכת ביצורי עיר בשלמותה. כךאנורואים בתבליט, המתאר את מצור אשקלת בימי רעמסס הב' )1224-1290 לפסה"נ בקירוב(,עירמבוצרת, העומדת על תלה, ולה חומה חיצונה עטורהשןית מעוגלות למחצה בראשה, ומופתבמגדלימינה. להשנישעריםוביניהם מגדל תיכון, המקעלשניהם. מבפנים העיר מזדקרתחומה פנימית, אףהיא עטורה ומותת מגדלי פינה, כחוצתה )ציור 4 ם. תבליט של מצור העיר דביר )בסוריה התיכונה( מראה לא רק שתי חומות - חיצונה ופרמית - אלא כנראה גם סיל נמוך לפני :החומה החיצונה, ומצודהפנימיתהמושתמגדליםקרוביםזהלזה.אופןסימוןהמגדלים מעלה - על הדעת את האפשרותשהיובשיים קורות-עץ. מימי מלכותו של רעמסס הג' )1167-1198 לפסה"נ בקירוב(, הראית לפרעון השושלת הכ',שרדואלינו עד היום חורבות ארמונו-מקדשו המבוצרבידיתסאבו, שעל חופו המערבושל היאור, במרחקקטן מדרוס-מערבלאל-יקץר )ששמה שובש בשפותאירופהללוקסור(.ביצורים אלה נבן בטעםהביצוריםה"רצישראליים- הסוריים, להוציא את הבחנים )הסילונים(, מגדלי השערים השופעים והנישאים, האופטיים לארדיכלות המצרית. ומשם אנויכולים ללמוד -ממש מה היה מראהו.של מבצר ארצישראליבסוףהתקופה הכנענית המאוחרת )לוחכזע(.. הביצירים ל.תקופה הישראלית הקדומה עם הכיבושהישראלי משתנים פני הדברים. עלינו להבחין עתהבין אתרים שבהם החזיקה האוכלוסיה :הכנענית מעמד, ובין כאלה שהישראלים כבשום או יסדום בתקופהזו. בראשונימנמשכת מסורת הביצור הכנענית, אם גם מבחינה טכנית נעשית זוירודהיותר בגלל הידלדלותה של האוכלוסיהמ. באחרונים דומה שלא שקטו בתחילהשוםאמצעים לביצור המקומות, והישוביםהיופרוז,ם 24.בין הביצורים של תקופהזו שובאין למנות, כפישהיה מקובל, את חלקלקת-האבןהעצומה שהצה על ירושלים מצד.מזרחית* רק בהמשר הזמן,,קרוב לסוף תקופת השופטים, מתגלים מגדלי-ביצורים מנתוך הישובים, שבצלםחוליםישוביםאלה. שנימגדלים כאלה, שאין להם כל קשר עם שתי שאיתהביצורים המאוחרות יותר,נחשפובחפירותתלא-נץ?ה, המזיהית כרגיל עם מצמה. אהד מהםהיאצנין מרובע עבה קירות, המחולקבפנימו במחיצה דקה יותרלשניחדרי אורך; גם באחרלאמתר אלאמרובעדומה, המחולקבפתםלשניים,. ]386[

הבנצורים בארץש-שראל אבל זה,מחובר בשרידי קירות אל מבנה מורכביותר, וזה נהרס עד-כדי-כך.שאץ להעלות עוד אתתכניתו הכללית 25.מימי שאול המלך שרדה מצודה נרחבתיותר בגבובת-שאול, שרקפינתה הדרומית-המערבית נחשפהבחפירות; אךביתשטיפוס זה שימש גם בתקופת המלוכות המפולשת בבניני מצודות פנימיות, או מצודות למשמרות נבולים, ולאורךדרכים )בעיקר בעב(, רשאים אנו, לשחזר לפי תכניתן של האחרונות גם את מצודת גכעתששאול. טיפוסיתביותרלמבניםמסוגזה מצודת קדש-ברגע, אשר את שרידיה סקרו לראשונהליר~ס ווולי 26, שייחסוה לתקופה הישראלית הא' - ואילו סקר מפורט יותר של מ. דותן, שנערך בשלהי שנת 1956 מטעם אגף העתיקות, העלהכי המצודהשייכת למאה הח' לפסה"נ.זהו מבנה מלבני, שפינותיו מוגנות מגדלים מרובעים, הבולטים מן החומה וחוצה, ומגדלים דומים בולטיםגם מאמצע התומה, מכלרוחות המצודה, ביןהפינות. החומות עצמן עבות כדי 5-4 מ'.חזיתות החומות בפתםובחוץ )כדיעובי של מטר אחד מכל צד( בנויות אבנים מסותתות ומתואמותיפה;ואילופנימן, האטום עדליבהשל 3.25 מ' מעלפני הקרקע, ממולא צרורות-אבן, חלוקי-נחל, בילגסוטיט; מגובהזה ומעלהחלולות החומות בפנימן, וחללזה מלמשך במסדרונותארוכיםוחדרים לכלהיקףהחומה. מבחוץ מלות החומותבתחתיתןבכיסוי של אבני-%ויל, המשתפע כלפי הקרקע עד קו בליטתם של המגדלים, ומסתים בקיר מאונך של 3-2 נדבכים עדפניהקרקע. לא נמצאה כאן כניסה אל המצודה, ואילו בגבעת-שאול נחשף בפינה הדרומית- המערבית טור מדרגות, שהוביל כלמי מעלה אלמנים המצודה, במסדרון ארוך ציור. 89.ן חלונות.המרתפים במצודת גבעת.שאולן'ימשאול השלך 1387 [:

צבא, נשקוביצורים. מבפנים החומה. בקומה התת-קרקעית למחצה, שנוצרה כאן מחמת הגבהת הקרקע בפנים המצודה, נמצאו מרתפים מקורים מרישי-עץ )ומוארים במרומי קירותיהם בחלונות משולשים קטנים )ציור 89(. מצודה פנימית דומה נחשפה נם בחפירות "זקהח )ציור %(,יאותהישלשייך,ככלהנראה,לימיושל רחבעם )השוה דה"ביא,ס(. רק עםכינת משטר,מלוכה חזק, מימי דוד המלך ואילך, מתחילים להתגלות ג ס; 1 0 ציור 90: תכנית המצודה בעזקה בישראלשרידיםשלמערכות-ביצוריםנרחבות.אמנם,לפישעה לא נתגלו בתמירות מבצרים שאפשרלשייכםבוודאותלימיו שלדוד. אין ספק שעשה לפחות לביצורה שלירושלים, אלא שמפאת החפירות המקוטעות שם קשהלהגיעהיוםלידיתמונה ברורה של פעולות הביצורשלובעיר בירתו". הביצורים בתקופה הישראלית התיכונה מפעלי ביצורים מתוכפיםיפה נחשפו בעריםישראליות רבות מימי שלמה המלך. בימיו הוכנסה, ככל הנראה, לראשונה הבניה )באבני גזית מתואמות עד להפליא. בחפירותמגידונתגלה לראשונה שער-העיר של שכבה 8 י~,השייךלימי שלמה. הארדיכלות הישראלית סיגלה כאן את עקרון השער הישיר, בן שלושת הפתחים זה מאחורי זה, מורשת התקופה הכנענית המאוחרת, אל עקרע הכניסה-העקיפה לעיר, המבטיחה תוספת 'עצמה להמהמפני התפרצות אלפנים העיר בהסתערות מכוונת.סיגולזהנתבצעמתוךהוספתשער קדמי,בןשניפתחים בלבד,שנבנה בכיוון עצב אל ציר השער הפרמי הישיר, ועלידי הקפת הרחבה המרובעתאו המלבנית, שפולסהבין השנים, בחומה המתחקת במגדלים מרובעים,הבולטים ממנה וחוצה )ציור 91(. שער דומהבתכניתווממדיו נחשף בחפירותיה של משלחת ג'ימס דא רוטשילד בחצור )לוחכט, 2 (;וזה מקרוב הוכיח ידיןכי גם השער שלתר, שחופריו ייחסוהו למבצר החשמונאי,שייך למעשה לביצוריושל שלמה, בכל שלושת המקרים היה השער קשוראלחומת-סוגרים 9 י, אך, ככל הנראה, לא שולב בה מתוך קישור נדבכי הבניה הבודדים, אלאנבנה לחרכה כחטיבהמונומנטליתמיוחדת. ] 388 [

הביצורים בארץ-ישראל ציור 91: תחזורת שערמגידו משכבה,1-8-VA ימי שלמה הומות-סוגריםמאפיינות את שיטת הביצורים. הישראליתמימי שלמה ועד ס"ף המאה הס' ל~סה"נ. מקורה של שיטה זו, ככל הנראה, באסיה הקטנה בימי הממלכה החתית החדשה )המאות היעד-היחג לפסה"ם, ומשם התפשטהגם לארצות החוף המזרחי שלים התיכון. דומה, כי הכניסוח ל שראל ארדיכליו הפיניקיים של שלמה, שסייעובידו במפעליהבניההראשונים שלו, והארדיכליםהישראליים סיגלוהלעצממיי. לחומות-סוגריםנודע יתרץגדול בכך, שהחדרים אשר בתוכןיכלו לשמשמחסנים לאוצרותנשקומזוןלחילולתושביהעיר;ופתרובזה את שאלת מרחבי ההחסנה בתחומי הערים, ששטחיהן היו מוגבלים ביותר, ומשום כך גדלה מאוד צפיפותהמגוריםבהן. ואל נכוןעריםמטיפוסזההןערי המסכנותשלפי מל"א ט, יט, בנהאותןשלמה. כמעט בכלהביצוריםהישראלייםשנתגלו עד כה הותקנודרכי-גישהאלהשערים בכבשים סלוליםועולים, שנסמכו מצזי אחד על חומת-העירומן הצד השני על קירות תומכים, אשר נבנובמיוחד לצורךזה. ברוב המקריםתוכנן ה??ש הסלול בצורה כזאתשהחייל העולהבוהיה מוכרח להפנות אתימינו, שלא הושה במגן )אשר הוחזקביד שמאל(,אל עבר העומדים על החומה, וכך היה גלוילוזציהם; אולם לא ננקטוצעדים לשנות אתהתנאיםהטופוגרפיים, ומקום שאלה אפשרועליה המחפה על העולה )כיןבמגידו( לא נעשה דברלתיקון המצב. במגידו אף הותקנה מצרכת מדרמת,שעלתהבמישריםמןהמישור שלרגליגבעת העיראל השער החיצון במורד, כדרך להולכירגל. שרידי מערכות שלביצורי -סוגרים'נתגלוש ן 389 ]

גבבא, ITW3 ;רבישזר"כך 1. בישובששרידיוטמונים בתל שבאדמת )על שפתוהצפויתשל]הירקת(, "טילה ושמו הקדומ לא נודע; ביצורים אלהשייכים, ככל הנראה, לזמנו של שלמה נשכבה [ - 1 11 צ( 21 * 2. במצודת-חוף קטנה, ששמרה על שפך הירקון לים )תל ונבנתה בימי שלמה. מצודהזונבנתהאדן גבוה ואטום של אבני-חול מסותתות?דאר" ומתואמותיפה. באמצע צדוהמזרחי שלארןזה נפתח שער-המצודה, שאליוהוביל כבש משופע, רחב ומרוצף אבןלמןפני הקרקע שמטביב אל,מפלס מרום האדן. בתוך אדן האבן שוקעו,כדי 50 ס-מ, חדריםקטנים המפורדיםזהמזה במחיצותדקות )הסוגרים(,ומעל לאדןנבןקירות-הסוגריםלבני-טיט.האדןהיהמוגןעדמרומיו בחלקלקה משופעת מצופה אבן, ועל-פני המצודה ממזרח עברה דרך מרוצפת?תיש של אבן-חול, שממנה עלה הכבש אל השער 32.ונראים הדברים כיגם בשאר מקומותהיו רק אדני החומה הגבוהים, ביןשהיואטומיםובין שכבר נבט לפי תוכנית סוגרים מיסודם, בטים אבן,ואילומעללאדנים )כדי 4-3 מטרבמבה, מעלליסוד(נבנו החומות לבני- טיט מתוךןסגה קטנה משפתהאדן, לפחות מצדחוץ. המדרגה הקטנה, שנתהוותה כך בין שפת אדן האבן לתחתית קיר הלבנימשעליו,היא שווידוי, ככלהנראה, במקרא??חוון" )לעיל, ציות 11(. 3. בשומרון נבנתה בשיטהזו המצודה הגדולה בשיא ההר, שבבניתה החל בודאי עמרי, אך בעיקר בנאה ושיפרה אחאב המלך )ציור 92(. השטח המלבני, שצלעותיו * 11 88 קישה 88 ננ"" לקבותבנייה 23 מ חרקים שלא 4 חמר 4 ציור 92: תכנית המצודה בשומרון הארוכות היו בדרוסובצפון, בהתאם לטופוגרפיה שלשיא ההר, הוקף חומת-סוגרים ומגרעותבפינותיה. בצד מערב הגיע כלל עביה של החומה כדי' 10 מ' ובהשניטורי סוגרים :הפנימי, סוגרים מרובעים כביתר צלעות החומה ; והחיצון, חדרים מוארכים )כלפיחוץ(. בפינה הדרומית-המערבית בלט, מפינת המגרעת ומערבה, מגדל מרובע גדול; ואילו בפינה הצפונית-המערביתהיו השרידים שנחשפו הרוסים מכדי קביעת התכנית המקורית. בפינה הקיצונית של השרעת הדרומית-המערבית הוקם מחוץ לחומת-הסוגרים מגדל מרובע רב מידות, ובינוובין החומה נמצא המעבר ן 390 ן

הביצורים בארץ -ההראל אלהכניסה "הצדדית- לפנים המצודה, שהובילה דרך מעברי עקיפים אל החצר הפנימית הנרחבתשלהמצודה. הכניסה הראשית למצודה נמצאה, ככל הנראה, בצד מזרח,דיךשער מפוארשדפנותיוהפנימיות קושטו מערכת אומרת דבוקות בקירות ציור 93: תחזורת של אחד הקירות הצדדיים בשער המזרחי המשוער של שומרון, תקופת עמרי-אחאב ומעוטרות כותרות פריטי-איאוליית% )ציור 93(. בחלקו המערבי של שטח המצודה.'נבנושני ארמונות, והצפוני שבהם היה, ככל הנראה, בית-השן )מל"א כ, לט( של המלך, אם אפשר לדוןלפישרידי תשבצי השןשנחשפו שם, ושימשו קישוט לרהיטי הבית. שטחה של המגרעת המערבית )בפנים המצודה( הובדל מיתר המצודה בקיר חוצץ,ובשטחגדורזהנמצאושרידיבנייניםאמרכלייםומחסניםנרחבים. באלהנתגלו חרסישומרון המפורסמים, שהם -שטרי משלוח" של המסים בעין, אשר הועלו לחצר. המלךג 3. 4. בשכםנחשפוקטעיםשלחומת-סוגריםישראליתממזרחוממערב לשערהצפוני הקדום )שאולי אף שובץ במערכת-ביצוריםזו(;ולפי דעתו הראשנהשלזלין, שחפץ במקום,ישלשייךביצורים אלהלימיושל ירבעם המלך 36 )לעיל,ציור 78(. 5. במצפה )תל א-נצבה( נבנתה מערכת-הביצורים הקדומה אף היא לפי שיטת חומות"סוגרים. באמצע צלעההמזרחית שלסגלגלת-הביצורים הובלט כאן שער- העיר,שכוון צפונה במערכת של שלושה פתחים בזה אחרזה :שניהפנימיים באמצע השערומכוונים האחדמולהשני,ואילוהחיצוןנפתה בקצהו המערבישלמבנההשער, ומחיצתו שממזרח חפפה והסתירה את הפתחיםהפנימיים, כדיליצור כאןכניסה עקיפה דרך השער. אףרגלים לדברכי לאחר המעבר בשערכולונכנס הבא אל ן 1 פ 3 ]