ח. ט. ה. Batya Wife of King Solomon Part 1 ירמיהו א, ה "ב ט ר ם אצורך )א צ ר ך( ב ב ט ן י ד ע ת י ך, וב ט ר ם ת צ א מ ר ח ם ה ק ד ש ת י ך: ירמיהו א, א " ד ב ר י י ר מ י ה ו, ב ן-ח ל ק י ה ו, מ ן-ה כ ה נ ים א ש ר ב ע נ ת ות, ב א ר ץ ב נ י מ ן." נ ב יא ל ג וי ם, נ ת ת י ך.".1.2 רא"ה יח ע"א: "אמר רבה בזבח ומנחה אינו מתכפר )מבני עלי( אבל מתכפר הוא בדברי תורה, אביי אמר בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בגמילות חסדים. רבה ואביי מבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין. משפחה אחת הייתה בירושלם שהיו מתים כבן י"ח שנה. באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי. אמר להם שמא ממשפחת עלי אתם, שנאמר "מרבית ביתך ימותו אנשים". לכו ועסקו בתורה ותחיו, הלכו ועסקו בתורה וחיו. והיו קוראין אותן משפחת יוחנן על שמו " Rava said: With sacrifice or offering the sin of Eli s house is not atoned, but it can be atoned through Torah study. Abaye said: With sacrifice or offering the sin of Eli s house is not atoned, but it is atoned through Torah study and the performance of acts of kindness. It is related that Rabba and Abaye came from the house of Eli, which was subject to the curse that most of its members would die young. Rabba, who engaged almost exclusively in Torah study, lived for forty years, whereas Abaye, who engaged in both Torah study and in the performance of acts of kindness lived for sixty years. The Sages taught in a baraita: There was a certain family in Jerusalem whose members used to die at the age of eighteen, and they did not know why. They came and told Rabban Yoḥanan ben Zakkai about their situation. He said to them: Perhaps you are descended from the family of Eli, as it is written about them: And all the increase of your house shall die young men (I Samuel 2:33). If indeed this is so, the remedy is as follows: Go and engage in Torah study, in the merit of which you will live. They went and engaged in Torah study and lived. And people would call that familyafterward by the name of Rabbi Yoḥanan in his honor. מל"א פרק ג " א ו י ת ח ת ן ש למ ה, א ת-פ ר ע ה מ ל ך מ צ ר י ם; ו י ק ח א ת-ב ת-פ ר ע ה, ו י ב יא ה א ל-ע יר ד ו ד, ע ד כ לת ו ל ב נ ות א ת-ב ית ו ו א ת-ב ית י הו ה, ו א ת- ג ו י א ה ב ש למ ה, א ת-י הו ה, ל ל כ ת, כ י ל א-נ ב נ ה ב י ת ל ש ם י הו ה, ע ד ה י מ ים ה ה ם. ח ומ ת י ר וש ל ם ס ב יב.ב ר ק ה ע ם, מ ז ב ח ים ב ב מ ות: ר ק, ב ב מ ות--ה וא מ ז ב ח, ומ ק ט יר.ד ו י ל ך ה מ ל ך ג ב ע נ ה ל ז ב ח ש ם, כ י-ה יא ה ב מ ה ה ג ד ול ה; א ל ף ע ל ות י ע ל ה ש למ ה, ב ח ק ות ד ו ד א ב יו: ב ג ב ע ון, נ ר א ה י הו ה א ל-ש למ ה--ב ח ל ום ה ל י ל ה; ו י אמ ר א לה ים, ש א ל מ ה א ת ן-ל ך.ו ו י אמ ר ש למ ה, א ת ה ע ש י ת ע ל ה מ ז ב ח ה ה וא ע ם-ע ב ד ך ד ו ד א ב י ח ס ד ג ד ול, כ א ש ר ה ל ך ל פ נ י ך ב א מ ת וב צ ד ק ה וב י ש ר ת ל ב ב, ע מ ך; ו ת ש מ ר-ל ו, א ת-ה ח ס ד ה ג ד ול ה ז ה, ו ת ת ן-ל ו ב ן ו ע ב ד ך- י ש ב ע ל-כ ס א ו, כ י ום ה ז ה.ז ו ע ת ה, י הו ה א לה י, א ת ה ה מ ל כ ת א ת-ע ב ד ך, ת ח ת ד ו ד א ב י; ו א נ כ י נ ע ר ק ט ן, ל א א ד ע צ את ו ב א ו נ ת ת ל ע ב ד ך ל ב ש מ ע, ל ש פ ט א ת-ע מ ך, ל ה ב ין, ב ין-ט וב ע ם-ר ב, א ש ר ל א-י מ נ ה ו ל א י ס פ ר מ ר ב -ב ת ו ך ע מ ך, א ש ר ב ח ר ת : כ י ש א ל ש למ ה, א ת-ה ד ב ר ה ז ה.יא ו י אמ ר א לה ים א ל יו, כ י מ י י וכ ל ל ש פ ט, א ת-ע מ ך ה כ ב ד ה ז ה.י ו י יט ב ה ד ב ר, ב ע ינ י א ד נ י: ל ר ע: י ע ן א ש ר ש א ל ת א ת-ה ד ב ר ה ז ה ו ל א-ש א ל ת ל ך י מ ים ר ב ים ו ל א-ש א ל ת ל ך ע ש ר, ו ל א ש א ל ת, נ פ ש א י ב י ך; ו ש א ל ת ל ך ה ב ין, ל ש מ ע מ ש פ ט.יב ה נ ה ע ש ית י, כ ד ב ר י ך; ה נ ה נ ת ת י ל ך, ל ב ח כ ם ו נ ב ון, א ש ר כ מ ו ך ל א-ה י ה ל פ נ י ך, ו א ח ר י ך ל א-י ק ום כ מ ו ך.יג ו ג ם א ש ר ל א- א ש ר ל א-ה י ה כ מ ו ך א יש ב מ ל כ ים, כ ל-י מ י ך.יד ו א ם ת ל ך ב ד ר כ י, ל ש מ ר ח ק י ומ צ ו ת י, כ א ש ר ה ל ך, ש א ל ת נ ת ת י ל ך, ג ם-ע ש ר ג ם-כ ב וד: טו ו י ק ץ ש למ ה, ו ה נ ה ח ל ום; ו י ב וא י ר וש ל ם ו י ע מ ד ל פ נ י א ר ון ב ר ית-א ד נ י, ו י ע ל ע ל ות ו י ע ש ש ל מ ים, ד ו יד א ב י ך--ו ה א ר כ ת י, א ת-י מ י ך. ו י ע ש מ ש ת ה, ל כ ל-ע ב ד יו. Solomon allied himself by marriage with Pharaoh king of Egypt. He married Pharaoh s daughter and brought her to the City of David [to live there] until he had finished building his palace, and the House of the LORD, and the walls around Jerusalem. The people, however, continued to offer sacrifices at the open shrines, because up to that time no house had been built for the name of the LORD. And Solomon, though he loved the LORD and followed the practices of his father David, also sacrificed and offered at the shrines. The king went to Gibeon to sacrifice there, for that was the largest shrine; on that altar Solomon presented a thousand burnt offerings. At Gibeon the LORD appeared to Solomon in a dream by night; and God said, Ask, what shall I grant you? Solomon said, You dealt most graciously with Your servant my father David, because he walked.3.4 1
before You in faithfulness and righteousness and in integrity of heart. You have continued this great kindness to him by giving him a son to occupy his throne, as is now the case. And now, O LORD my God, You have made Your servant king in place of my father David; but I am a young lad, with no experience in leadership. Your servant finds himself in the midst of the people You have chosen, a people too numerous to be numbered or counted. Grant, then, Your servant an understanding mind to judge Your people, to distinguish between good and bad; for who can judge this vast people of Yours? The Lord was pleased that Solomon had asked for this. And God said to him, Because you asked for this you did not ask for long life, you did not ask for riches, you did not ask for the life of your enemies, but you asked for discernment in dispensing justice I now do as you have spoken. I grant you a wise and discerning mind; there has never been anyone like you before, nor will anyone like you arise again. And I also grant you what you did not ask for both riches and glory all your life the like of which no king has ever had. And I will further grant you long life, if you will walk in My ways and observe My laws and commandments, as did your father David. Then Solomon awoke: it was a dream! He went to Jerusalem, stood before the Ark of the Covenant of the Lord, and sacrificed burnt offerings and presented offerings of well-being; and he made a banquet for all his courtiers. מל"א ג', א. " ו י ת ח ת ן ש למ ה א ת פ ר ע ה מ ל ך מ צ ר י ם ו י ק ח א ת ב ת פ ר ע ה ו י ב יא ה א ל ע יר ד ו ד ע ד כ לת ו ל ב נ ות א ת ב ית ו ו א ת ב ית ה' ו א ת ח ומ ת י ר וש ל ם ס ב יב" מל"א ז', ח " וב י ת י ע ש ה ל ב ת פ ר ע ה א ש ר ל ק ח ש למ ה כ א ול ם ה ז ה" מל"א יא, א-ב " ו ה מ ל ך ש למ ה א ה ב נ ש ים נ כ ר י ות ר ב ות ו א ת ב ת פ ר ע ה מ וא ב י ות ע מ נ י ות א ד מ י ת צ ד נ י ת ח ת י ת. מ ן ה ג וי ם א ש ר א מ ר ה' א ל ב נ י י ש ר א ל ל א ת ב א ו ב ה ם ו ה ם ל א י ב א ו ב כ ם א כ ן י ט ו א ת ל ב ב כ ם א ח ר י א לה יה ם ב ה ם ד ב ק ש למ ה ל א ה ב ה" מלבי"ם מל"א ג, א " ויתחתן שלמה,אחר שהכין מלכותו בקרב עמו, הכין אותה גם נגד מלכי ארץ אשר סביב לו במה שהתחתן עם מלך גדול מושל ממשל רב בימים ההם, ובזה ימצא עזר מצריו מבחוץ: מל' א ט', טז " פ ר ע ה מ ל ך מ צ ר י ם ע ל ה ו י ל כ ד א ת ג ז ר ו י ש ר פ ה ב א ש ו א ת ה כ נ ע נ י ה י ש ב ב ע יר ה ר ג ו י ת נ ה ש ל ח ים ל ב ת ו א ש ת ש למ ה " מל' א יא: " יד ו י ק ם י הו ה ש ט ן ל ש למ ה, א ת ה ד ד ה א ד מ י: מ ז ר ע ה מ ל ך ה וא, ב א ד ום.טו ו י ה י, ב ה י ות ד ו ד א ת-א ד ום, ב ע ל ות י וא ב ש ר ה צ ב א, ל ק ב ר א ת-ה ח ל ל ים; ו י ך כ ל-ז כ ר, ב א ד ום.טז כ י ש ש ת ח ד ש ים י ש ב-ש ם י וא ב, ו כ ל-י ש ר א ל, ע ד-ה כ ר ית כ ל-ז כ ר, ב א ד ום.יז ו י ב ר ח א ד ד ה וא ו א נ ש ים א ד מ י ים מ ע ב ד י א ב יו, א ת ו--ל ב וא מ צ ר י ם; ו ה ד ד, נ ע ר ק ט ן.יחו י ק מ ו, מ מ ד י ן, ו י ב א ו, פ אר ן; ו י ק ח ו א נ ש ים ע מ ם מ פ אר ן, ו י ב א ו מ צ ר י ם א ל-פ ר ע ה מ ל ך-מ צ ר י ם, ו י ת ן-ל ו ב י ת ו ל ח ם א מ ר ל ו, ו א ר ץ נ ת ן ל ו.יט ו י מ צ א ה ד ד ח ן ב ע ינ י פ ר ע ה, מ א ד; ו י ת ן-ל ו א ש ה א ת- א ח ות א ש ת ו, א ח ות ת ח פ נ יס ה ג ב יר ה.כ ו ת ל ד ל ו א ח ות ת ח פ נ יס, א ת ג נ ב ת ב נ ו, ו ת ג מ ל ה ו ת ח פ נ ס, ב ת ו ך ב ית פ ר ע ה; ו י ה י ג נ ב ת בית פ ר ע ה, ב ת ו ך ב נ י פ ר ע ה.כא ו ה ד ד ש מ ע ב מ צ ר י ם, כ י-ש כ ב ד ו ד ע ם-א ב ת יו, ו כ י-מ ת, י וא ב ש ר-ה צ ב א; ו י אמ ר ה ד ד א ל-פ ר ע ה, ש ל ח נ י ו א ל ך א ל-א ר צ י.כב ו י אמ ר ל ו פ ר ע ה, כ י מ ה-א ת ה ח ס ר ע מ י, ו ה נ ך מ ב ק ש, ל ל כ ת א ל-א ר צ ך; ו י אמ ר ל א, כ י ש ל ח ת ש ל ח נ י.כג ו י ק ם א לה ים ל ו ש ט ן, א ת-ר ז ון ב ן-א ל י ד ע: א ש ר ב ר ח, מ א ת ה ד ד ע ז ר מ ל ך-צ וב ה--א ד נ יו.כד ו י ק ב ץ ע ל יו, א נ ש ים, ו י ה י ש ר-ג ד וד, ב ה ר ג ד ו ד א ת ם; ו י ל כ ו ד מ ש ק ו י ש ב ו ב ה, ו י מ ל כ ו ב ד מ ש ק.כה ו י ה י ש ט ן ל י ש ר א ל כ ל-י מ י ש למ ה, ו א ת-ה ר ע ה א ש ר ה ד ד; ו י ק ץ, ב י ש ר א ל, ו י מ ל ך, ע ל-א ר ם." So the LORD raised up an adversary against Solomon, the Edomite Hadad, who was of the royal family of Edom. When David was in Edom, Joab the army commander went up to bury the slain, and he killed every male in Edom; for Joab and all Israel stayed there for six months until he had killed off every male in Edom. But Hadad, together with some Edomite men, servants of his father, escaped and headed for Egypt; Hadad was then a young boy. Setting out from Midian, they came to Paran and took along with them men from Paran. Thus they came to Egypt, to Pharaoh king of Egypt, who gave him a house, assigned a food allowance to him, and granted him an estate. Pharaoh took a great liking to Hadad and gave him his sister-in-law, the sister of.5.6.7.8 2
Queen Tahpenes, as wife. The sister of Tahpenes bore him a son, Genubath. Tahpenes weaned him in Pharaoh s palace, and Genubath remained in Pharaoh s palace among the sons of Pharaoh. When Hadad heard in Egypt that David had been laid to rest with his fathers and that Joab the army commander was dead, Hadad said to Pharaoh, Give me leave to go to my own country. Pharaoh replied, What do you lack with me, that you want to go to your own country? But he said, Nevertheless, give me leave to go. Another adversary that God raised up against Solomon was Rezon son of Eliada, who had fled from his lord, King Hadadezer of Zobah, when David was slaughtering them. He gathered men about him and became captain over a troop; they went to Damascus and settled there, and they established a kingdom in Damascus. He was an adversary of Israel all the days of Solomon, adding to the trouble [caused by] Hadad; he repudiated [the authority of] Israel and reigned over Aram. מל' א יא, מ " ו י ב ק ש ש למ ה, ל ה מ ית א ת-י ר ב ע ם; ו י ק ם י ר ב ע ם, ו י ב ר ח מ צ ר י ם א ל-ש יש ק מ ל ך-מ צ ר י ם, ו י ה י ב מ צ ר י ם, ע ד-מ ות ש למ ה.".9 10. מלכ' א יא " כו ו י ר ב ע ם ב ן-נ ב ט א פ ר ת י מ ן-ה צ ר ד ה, ו ש ם א מ ו צ ר וע ה א ש ה א ל מ נ ה, ע ב ד, ל ש למ ה; ו י ר ם י ד, ב מ ל ך.כז ו ז ה ה ד ב ר, א ש ר-ה ר ים י ד ב מ ל ך: ש למ ה, ב נ ה א ת-ה מ ל וא--ס ג ר, א ת-פ ר ץ ע יר ד ו ד א ב יו.כח ו ה א יש י ר ב ע ם, ג ב ור ח י ל; ו י ר א ש למ ה א ת-ה נ ע ר, כ י-ע ש ה מ ל אכ ה ה וא, ו י פ ק ד א ת ו, ל כ ל-ס ב ל ב ית י וס ף. }ס {כט ו י ה י ב ע ת ה ה יא, ו י ר ב ע ם י צ א מ יר ו של ם; ו י מ צ א א ת ו א ח י ה ה ש י לנ י ה נ ב יא ב ד ר ך, ו ה וא מ ת כ ס ה ב ש ל מ ה ח ד ש ה, וש נ יה ם ל ב ד ם, ב ש ד ה.ל ו י ת פ ש א ח י ה, ב ש ל מ ה ה ח ד ש ה א ש ר ע ל יו; ו י ק ר ע ה--ש נ ים ע ש ר, ק ר ע ים.לא ו י אמ ר, ל י ר ב ע ם, ק ח-ל ך, ע ש ר ה ק ר ע ים: כ י כ ה א מ ר י הו ה א לה י י ש ר א ל, ה נ נ י ק ר ע א ת-ה מ מ ל כ ה מ י ד ש למ ה, ו נ ת ת י ל ך, א ת ע ש ר ה ה ש ב ט ים.לב ו ה ש ב ט ה א ח ד, י ה י ה-ל ו--ל מ ע ן ע ב ד י ד ו ד, ול מ ע ן י ר וש ל ם, ה ע יר א ש ר ב ח ר ת י ב ה, מ כ ל ש ב ט י י ש ר א ל.לג י ע ן א ש ר ע ז ב ונ י, ו י ש ת ח ו ו ל ע ש ת ר ת א לה י צ ד נ ין, ל כ מ וש א לה י מ וא ב, ול מ ל כ ם א לה י ב נ י-ע מ ון; ו ל א-ה ל כ ו ב ד ר כ י, ל ע ש ות ה י ש ר ב ע ינ י ו ח ק ת י ומ ש פ ט י--כ ד ו ד א ב יו.לד ו ל א-א ק ח א ת-כ ל-ה מ מ ל כ ה, מ י ד ו: כ י נ ש יא א ש ת נ ו, כ ל י מ י ח י יו, ל מ ע ן ד ו ד ע ב ד י א ש ר ב ח ר ת י א ת ו, א ש ר ש מ ר מ צ ו ת י ו ח ק ת י.לה ו ל ק ח תי ה מ ל וכ ה, מ י ד ב נ ו; ונ ת ת יה ל ך, א ת ע ש ר ת ה ש ב ט ים.לו ו ל ב נ ו, א ת ן ש ב ט-א ח ד--ל מ ע ן ה י ות-נ יר ל ד ו יד-ע ב ד י כ ל-ה י מ ים ל פ נ י, ב יר וש ל ם, ה ע יר א ש ר ב ח ר ת י ל י, ל ש ום ש מ י ש ם.לז ו א ת ך א ק ח-- ומ ל כ ת, ב כ ל א ש ר-ת א ו ה נ פ ש ך; ו ה י ית מ ל ך, ע ל-י ש ר א ל.לח ו ה י ה, א ם-ת ש מ ע א ת-כ ל-א ש ר א צ ו ך, ו ה ל כ ת ב ד ר כ י ו ע ש ית ה י ש ר ב ע ינ י ל ש מ ור ח ק ות י ומ צ ו ת י, כ א ש ר ע ש ה ד ו ד ע ב ד י--ו ה י ית י ע מ ך, וב נ ית י ל ך ב י ת-נ א מ ן כ א ש ר ב נ ית י ל ד ו ד, ו נ ת ת י ל ך, א ת-י ש ר א ל.לט ו אע נ ה א ת-ז ר ע ד ו ד, ל מ ע ן ז את--א ך, ל א כ ל- ה י מ ים." Jeroboam son of Nebat, an Ephraimite of Zeredah, the son of a widow whose name was Zeruah, was in Solomon s service; he raised his hand against the king. The circumstances under which he raised his hand against the king were as follows: Solomon built the Millo and repaired the breach of the city of his father, David. This Jeroboam was an able man, and when Solomon saw that the young man was a capable worker, he appointed him over all the forced labor of the House of Joseph. During that time Jeroboam went out of Jerusalem and the prophet Ahijah of Shiloh met him on the way. He had put on a new robe; and when the two were alone in the open country, Ahijah took hold of the new robe he was wearing and tore it into twelve pieces. Take ten pieces, he said to Jeroboam. For thus said the LORD, the God of Israel: I am about to tear the kingdom out of Solomon s hands, and I will give you ten tribes. But one tribe shall remain his for the sake of My servant David and for the sake of Jerusalem, the city that I have chosen out of all the tribes of Israel. For they have forsaken Me; they have worshiped Ashtoreth the goddess of the Phoenicians, Chemosh the god of Moab, and Milcom the god of the Ammonites; they have not walked in My ways, or done what is pleasing to Me, or [kept] My laws and rules, as his father David did. However, I will not take the entire kingdom away from him, but will keep him as ruler as long as he lives for the sake of My servant David whom I chose, and who kept My commandments and My laws. But I will take the kingship out of the hands of his son and give it to you the ten tribes. To his son I will give one tribe, so that there may be a lamp for My servant David forever before Me in Jerusalem the city where I have chosen to establish My name. But you have been chosen by Me; reign wherever you wish, and you shall be king over Israel. If you heed all that I command you, and walk in My ways, and do what is right in My sight, keeping My laws and commandments as My servant David did, then I will be with you and I will build for you a lasting dynasty as I did for David. I hereby give Israel to you; and I will chastise David s descendants for that [sin], though not forever. 3
11. סנהדרין קא ע"ב אמר רבי יוחנן מפני מה זכה ירבעם למלכות מפני שהוכיח את שלמה ומפני מה נענש מפני שהוכיחו ברבים שנאמר )מלכים א יא, כז( וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא סגר את פרץ עיר דוד אביו אמר לו דוד אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא לבת פרעה Rabbi Yoḥanan says: For what virtue was Jeroboam privileged to ascend to monarchy? It is due to the fact that he rebuked Solomon for his sins. And for what misdeed was he punished and lost everything? It is due to the fact that he rebuked Solomon and humiliated him in public, as it is stated: And this was the cause that he lifted his hand against the king: Solomon built the Millo, and repaired the breaches of the city of David his father (I Kings 11:27). Jeroboam said to Solomon: David, your father, created breaches in the wall so that the Jewish people could ascend for the pilgrimage Festival, and you sealed them in order to marshal forced labor [angarya] for the daughter of Pharaoh, your wife. 12. שמ"ב ה', ט " ו י ש ב ד ו ד ב מ צ ד ה ו י ק ר א ל ה ע יר ד ו ד ו י ב ן ד ו ד ס ב יב מ ן ה מ ל וא ו ב י ת ה דה"א י"א, ז-ח " ו י ש ב ד ו יד ב מ צ ד ע ל כ ן ק ר א ו ל ו ע יר ד ו יד. ו י ב ן ה ע יר מ ס ב יב מ ן ה מ ל וא ו ע ד ה ס ב יב " מל"א ט', טו " ו ז ה ד ב ר ה מ ס א ש ר ה ע ל ה ה מ ל ך ש למ ה ל ב נ ות א ת ב ית ה' ו א ת ב ית ו ו א ת ה מ ל וא ו א ת ח ומ ת י ר וש ל ם " שם, כד " א ך ב ת פ ר ע ה ע ל ת ה מ ע יר ד ו ד א ל ב ית ה א ש ר ב נ ה ל ה א ז ב נ ה א ת ה מ ל וא " מל"א יא, כז ו י ר ב ע ם ב ן נ ב ט א פ ר ת י... ו י ר ם י ד ב מ ל ך. ו ז ה ה ד ב ר א ש ר ה ר ים י ד ב מ ל ך ש למ ה ב נ ה א ת ה מ ל וא ס ג ר א ת פ ר ץ ע יר ד ו ד א ב יו 13. " א ך ב ת פ ר ע ה ע ל ת ה מ ע יר ד ו ד א ל ב ית ה א ש ר ב נ ה ל ה א ז ב נ ה א ת ה מ ל וא " )מל"א ט', כד(. VS " ו א ת-ב ת-פ ר ע ה, ה ע ל ה ש למ ה מ ע יר ד ו יד, ל ב י ת, א ש ר ב נ ה-ל ה: כ י א מ ר, ל א-ת ש ב א ש ה ל י ב ב ית ד ו יד מ ל ך-י ש ר א ל--כ י-ק ד ש ה מ ה, א ש ר-ב א ה א ל יה ם א ר ון י הו ה" )דה"ב ח', יא( 14. רש"י סנהדרין ק"א ע"ב " ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא כדי שיכנסו בשערים, לידע מי נכנס כדי לגבות מס לבת פרעה... לשון אחר: שסגר השערים ועשה מגדל לבת פרעה על אחד מן השערים, וכולם עוברים דרך שם כדי שיהיו מצויין עמה לכבדה ולעבדה. כל עבודת בית המלך קרי אנגריא. לשון אחר: שהיה רגיל שלמה לסגור דלתות העזרה ומצניע מפתחות בידו, ודרכו של מלך לישן שלש שעות ביום, וישראל עומדין על העזרה עד שיעמוד המלך, ואמר לו ירבעם: אתה רוצה שיתנו לך אנגריא לבת פרעה אשתך שתתן להם מפתחות?! " 15. ויקרא רבה יב, ה " אמר רבי חוניא: שמונים מיני ריקודין רקדה בת פרעה באותה הלילה, והיה שלמה ישן עד ארבע שעות ביום ובמפתחות של בית המקדש נתונות תחת ראשו...". ואכן, המדרש שם מסיים: "נכנסה אמו והוכיחתו, ויש אומרים: ירבעם בן נבט נכנס והוכיחו" 16. הרד"ק מל"א י"א, כז 'שלמה בנה את המלוא' המלוא היה מקום בעיר ירושלם סמוך לירושלם, והיה רחבה להתאסף שם העם... ושלמה בנה אותו המקום כי הוצרך לו כשבנה בית לבת פרעה, ואף על פי כן מן הנראה לא היה טוב בעיני העם מה שעשה שלמה. והיו יריאים ממנו לאמר כך וכך עשה שלמה. וזה ירבעם גבה לבו והעיז את פניו ואמר 'שלמה בנה את המלוא', כלומר: ראו רעה שעשה. ועוד, שאמר 'שלמה' ולא אמר 'המלך', וזה היה מרד במלך." 4
17. רד"ק )שם( " דוד עשה פרץ בחומת ציון, שאם ימרדו בו ישראל יצא ויברח משם בלא דעתם, כמו שהוא מנהג היום במלכי ישמעאל שיעשו פרץ במבצריהם שאם יקומו על המלך בני העיר שיברח משם ויקראו שמו שער הבגד. ושלמה סגר אותו הפרץ. ואמר ירבעם: ראו גבהות לבו שסגר הפרץ, כלומר, שהוא בוטח, שאינו ירא ממרד." 18. רלב"ג )שם( " שהיה שם מקום היתה החומה בו פרוצה כדי שיוכלו ישראל לבא אל המלך כשירצו להגיש לפניו דברי ריבותיהם." 19. מל"ב יז " ז ו י ה י, כ י-ח ט א ו ב נ י-י ש ר א ל ל יהו ה א לה יה ם, ה מ ע ל ה א ת ם מ א ר ץ מ צ ר י ם, מ ת ח ת י ד פ ר ע ה מ ל ך-מ צ ר י ם; ו י יר א ו, א לה ים א ח ר ים....יג ו י ע ד י הו ה ב י ש ר א ל וב יה וד ה ב י ד כ ל-נביאו )נ ב יא י( כ ל-ח ז ה ל אמ ר, ש ב ו מ ד ר כ יכ ם ה ר ע ים ו ש מ ר ו מ צ ו ת י ח ק ות י, כ כ ל- ה ת ור ה, א ש ר צ ו ית י א ת-א ב ת יכ ם--ו א ש ר ש ל ח ת י א ל יכ ם, ב י ד ע ב ד י ה נ ב יא ים.יד ו ל א, ש מ ע ו; ו י ק ש ו א ת-ע ר פ ם, כ ע ר ף א ב ות ם, א ש ר ל א ה א מ ינ ו, ב יהו ה א לה יה ם... יח ו י ת א נ ף י הו ה מ א ד ב י ש ר א ל, ו י ס ר ם מ ע ל פ נ יו: ל א נ ש א ר, ר ק ש ב ט י ה וד ה ל ב ד ו.יט ג ם-י ה וד ה--ל א ש מ ר, א ת-מ צ ו ת י הו ה א לה יה ם; ו י ל כ ו, ב ח ק ות י ש ר א ל א ש ר ע ש ו.כ ו י מ א ס י הו ה ב כ ל-ז ר ע י ש ר א ל, ו י ע נ ם, ו י ת נ ם, ב י ד-ש ס ים--ע ד א ש ר ה ש ל יכ ם, מ פ נ יו.כא כ י-ק ר ע י ש ר א ל, מ ע ל ב ית ד ו ד, ו י מ ל יכ ו, א ת-י ר ב ע ם ב ן-נ ב ט; וידא )ו י ד ח( י ר ב ע ם א ת-י ש ר א ל מ א ח ר י י הו ה, ו ה ח ט יא ם ח ט א ה ג ד ול ה.כב ו י ל כ ו ב נ י י ש ר א ל, ב כ ל-ח ט אות י ר ב ע ם א ש ר ע ש ה: ל א-ס ר ו, מ מ נ ה.כג ע ד א ש ר-ה ס יר י הו ה א ת-י ש ר א ל, מ ע ל פ נ יו, כ א ש ר ד ב ר, ב י ד כ ל-ע ב ד יו ה נ ב יא ים; ו י ג ל י ש ר א ל מ ע ל א ד מ ת ו, א ש ור ה, ע ד, ה י ום ה ז ה. This happened because the Israelites sinned against the LORD their God, who had freed them from the land of Egypt, from the hand of Pharaoh king of Egypt. They worshiped other gods. The LORD warned Israel and Judah by every prophet [and] every seer, saying: Turn back from your wicked ways, and observe My commandments and My laws, according to all the Teaching that I commanded your fathers and that I transmitted to you through My servants the prophets. But they did not obey; they stiffened their necks, like their fathers who did not have faith in the LORD their God; The LORD was incensed at Israel and He banished them from His presence; none was left but the tribe of Judah alone. Nor did Judah keep the commandments of the LORD their God; they followed the customs that Israel had practiced. So the LORD spurned all the offspring of Israel, and He afflicted them and delivered them into the hands of plunderers, and finally He cast them out from His presence. For Israel broke away from the House of David, and they made Jeroboam son of Nebat king. Jeroboam caused Israel to stray from the LORD and to commit great sin, and the Israelites persisted in all the sins which Jeroboam had committed; they did not depart from them. In the end, the LORD removed Israel from His presence, as He had warned them through all His servants the prophets. So the Israelites were deported from their land to Assyria, as is still the case. 20. מל"א יא, כח "ו ה א יש י ר ב ע ם, ג ב ור ח י ל; ו י ר א ש למ ה א ת-ה נ ע ר, כ י-ע ש ה מ ל אכ ה ה וא, ו י פ ק ד א ת ו, ל כ ל-ס ב ל ב ית י וס ף." This Jeroboam was an able man, and when Solomon saw that the young man was a capable worker, he appointed him over all the forced labor of the House of Joseph. שמות ב, יא : " ו י ה י ב י מ ים ה ה ם, ו י ג ד ל מ ש ה ו י צ א א ל-א ח יו, ו י ר א, ב ס ב לת ם; " Some time after that, when Moses had grown up, he went out to his kinsfolk and witnessed their labors. שמות ה, ד : " ו י אמ ר א ל ה ם, מ ל ך מ צ ר י ם, ל מ ה מ ש ה ו א ה ר ן, ת פ ר יע ו א ת-ה ע ם מ מ ע ש יו; ל כ ו, ל ס ב לת יכ ם." But the king of Egypt said to them, Moses and Aaron, why do you distract the people from their tasks? Get to your labors! 5
Between Yerovam and Moshe.21 משה ערי מסכנות לפרעה וישמע פרעה... ויבקש להרוג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך ויקרא אליו ה' מתוך הסנה שלח את עמי לא תוסיפןן...לא תגרעו...תכבד העבודה ירבעם וזה דבר המס...ואת כל ערי המסכנות ויבקש שלמה להרוג את ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך מצרים כשמוע ירבעם..והוא עודנו במצרים...וישב ירבעם כי כה אמר ה'...ונתתי לך ואתה עתה הקל...ונעבדך אבי הכביד ואני אוסיף 6