שו"ת מהרלב"ח

תמליל

1 היצ ונ לן ל ד זלר ו שצל ל אל וכל ים ו עם מ גם ו ע ת ו ת תר הו על יות כ מנגו אב מנהג ה החם ום מים בש ב ללב כןשכ גם לענ ושיש לו על ומש לד מ וה כל א וא שת יו זת ש ושם בש נו מה ב שאז שיע שלי כי נה נו ס לנים ה י מת שונ לבי הצור מגי ום לב אז ר ככה ליח כשחואו מתלל צא רם יד עם הה ז וא ברכה ב עכן השליח ציבו הצבי אלדי ו בנו בבה וכו עם תהיות בקו שן וי רוב א ששומי קו וכגע בין גואל שהואכד א ען הם עש וצים קב ש ענ וחם ב ב שת ציור ומוני ובת נמצא ביכם ו קל אהיו מניןלבכת יח ואמש ל ומ והב ום ום תל ות י למו תת ו וא שמענו שלא כין לבה כי נ בז ו נו כ עםבת כ מש יןעצמו ולא אז נה ל אין נשיות כפים ואם כן שמדק ל ור או המנהג שנו כלז קן בוכי אם שרהראיו שנוגי מהם י מת ב י מעשה ויחיד נו לעמו זו אם ב כן דינוא וא ובקשת התממי דעתי כי הקרה עליוועם ב בכ היותידעתי לא יתי גםידעתי בו שאי נזכת גם מיםרבות או בצר גל אי בת ביו שח סב ו ם השבת האריכו בור בתלתם והיום גל מו בת דחקדצרארינו הו נמצאו בינים אם חמים שם וב ח כ ו ה יצו ל עם זתי ממם זל ידון ן ומתללאז היח תו כמנהגו מי חי כי כ ציבו רינ יחיד רבמנא ז לא רצו קדקידוין זר עם יות שקא שליח י אומו ואשדק מב נתנ נדן ז כ שבת לא י ועין בתוסו כא אדינ דעת בי מג ציבו ה יו יא שתת אלדינו ל מים אראת מדון תבו דינו ל אדם ור תחל דב ש ו ש ה א ורי מים שור אע ליו הוא ראית מלה פי סי בציור אין שיכוונו לתפת הח א צבו מו שנקנ אור וי כל כו מים ר כ לן לא ראיתי מ ור תו את עצי ציור בדו רי כיון שהו ומי צבו דתיב למי בום ה בום צ לסדר בקור ראה לד קודם ור כי קה מר ל א י הי שכי ם יו כי שי דין תו שתבו המרם וא ר ז שעוברין לפני כמות ז דב ששה השליח יבור ין רסין בעיני מהכרח הין אי זו יא ם או תסו עיו אחי שי ד ב דבם ישר םבניים מ מנהג ר י שי במשנ שם מדרי רשי שמ וא ותת זל במחותם על התי אנם מער שא כ והוא תת הליח ביחד עם רם ע י הדין שצריין קש ראיברו יולים לחוזר ולרוס על שע אם ז או ו כמ או די מ ציו ן ל בני צר כא ו בינו צ בו עצמו גם ו השליציו ואחר או לו אחד לות נרה שדעת כם צי אנשי בין כםבמש יכוונו ת בל בול רם לבי תב רמבםזל פקתיי וישמו ויענו י צי וחדוש גל רי ודיענו ע יימניתזל כא ת רה ג סין ם אחד אח מרה א מתל יכון קדיש ב עמוג רי י יחזו תה וברכת היציבו כהנים ת ומ וו א לכו ומה שכתב בה יא בתרא דף תקצ לג לד ה וף רק י בני ישל ויי וזל בג או בד הרוב שם מווני ר ת בד שאין איו הב דיש ונש שאומר שח איןא שמתו דף ו בם ששני ב י גין ר ון מייתי ליה שם חייב וא כ כליחד ן גם אנו צריכין ד וני ות וב המנהג נזכר מתלת ציבו לדיו ל כם ודרים לקוחים ממה ששנינו בסמו המחר אומ הפוקים ב וניא כ בא אמרו וא שיח בז באמצע כר ע ונאה עניות דעתי לומר כיחלוק ל ויד חייב ג ליח את רבי יח ש וברכו וקדושה כי ם היות כם נתקנו לרג ומ ציבו מתללין ו לם הסיר ליח ציבו יש בין ציבו תת להינו קדי וז תלתאהינו נתנה לאמרה השח אמ כ אמ יה לוציא לארםיח בי עם תתו ל לדברי ג למ לדבריכם צ מה שיח לני את בקי הי נה ן מרר כי ציבויו איבא דכוי כ עמא ר אין הבור יבו חוייבין כ נות ז או ום ןכל עוד ימצאו שםיו עשר אנ תלן י א ואחר כ שליח בור בקול רם ואםכןבנן ב ובצים בבית אחד יול שח ציו לאור אף על שין ראשונ אדרבא חוז ויח ציבור תל תלו ביחד בתלתם ולא יכוונו למה יר שובכו עו לפנינו שלא עו כן ודו שומ לי מוו כל לומר שהשח ר ו עליוכ כן נעד א לענות אחר השליח ציר שואמ כדי התופ דב ממנהג מו הצבו ובאופן מתסקים צרי בתלתם א יוכל שיח וומע לש לאומרם צי עש ו תח נוכללבאבוכדי נידון שינו אח שהצי הע אש לבא א הו ושח ל יו שם נמצאים ואם כן ה סבת ני צי צ י מנג בני ספרד עלשבת ערב לם לומ תפללין בד ותכ ם מנ צ החציר צי על שרשי הדיןשהיא ל נ אם א ה הז שאומ ומשם יוס ריכין לענות אחר שצי ש שיומכוונים הומ ד ולאמה שש שיכוונו איו י צבור וזה ז עי דב משי הן בתו אם תצבו ה צ צ ואינן כמו בה ס אם כןלפז למד בתתם אמנם אם א מדבם שאף על פי נתנו ם יע אזי אשונ צד גירעון ישבו בצבו עם כל הם שליח ש בור תבא פר שלפני ות ל המנג הזכ אח עליומאי ו לאמ נו פ ה לעתקדושאו צד ז ז באמצע ו תה עם השליח תשצי כול שח לור ם הוא צד ם מיקים צבו לא צ לתל תתו בלחש לא השמעת ל י לד ות ש בתלתם עשהשכונו שמוע מה השח כי עוס השליח שראוילו אין צ ער כלל כנגד כי אם או השתים צן תפלת ענו כשובע אותו שאומ בו ואח ברים מצ התפה עם הת הי ומרם ח בר ם הצבו ל זה אין ת אחו אם מהצר הנה לה כל לת יאמ א וא מ תנא ח שכ צר על א בתיבה ת ור כ לעד נת נו מבואר כול שליח מרו הצבו בבית ש ד בתורת יד הקשה ז ח ו צבור על פי שכתל ם שח בור כלל במנג י התל אע רע םעונים מ באצע וא התפלהאיןזההסק כלון כת בם י א ותח לא יוונו ש וא תל לשצ לסבת שסהיותם עוסי בא בתפת שצבו עד יצדק עיו בודאי להקות ישמ מה שקשו וכי יתיד קובע ובפ קדו גאון במי שמתו בידשלא תל שמלל עם י בג ון לא בר ו כל שוכןכתבו דף כא ג ן שצב יד תלל במ אות בקול ם כא ב בתו דבי ם ס מקמת שהת ברא בי ריה י תשות השבא ש תו ב המתחי זל וכל וסם כי דאין עית קש וכו מב עם שליח י עמו מת ואמי י כ נו אינו שקבלו תעי ז נם בבה אםיול א א ול עוד שאתיי ל ש צי במל בני ם שם או ומקצ וומ בשומע הפסק ואם ס ליח בנגהמת צר ונראה נ ב א ד לצ השליח ה אי הע ון שתלתו הכ בלמרם בכל השנה הג יש לומ ענ ברכ לאותה שאמר צמ כאעם שבדות דאסי שצ א אותם תפל כל שתללזו א חובתם או דו לא לם ב ןאומר בפני ה עד שו נה צ אם א את שנו בקי ש ויה ו מתפלל תפלה כן דכיחידם דמותשוב וגע אם ה כל להתפלל א ב למו צ תפלתו כ וא היות בביתו איכן אותו עצ בשומע וילו שהם ב מפללין בו לותה או ב גםל כדילציא את עו וע וא חש כל הוסם ואיתאשד בא ת ובק אין לעצמו או כיחיא באות תפ בש הם לשאין כ בב מ בקו אחד ע ואותה וה בותא כא כת מנונא דאמר כמה הלכתאוכו לא בפ הרבם שמ להלות ליחיד יהיו י ות מן ד ב ל דל דף ת צד י קא הא פות אין לו שות ק מישי עא דף ב פרקתשיעי ז בב ואי ואלונ אם ראו ם י עכ ום ם אח חיים גרעון בנהג הכ כפי שש נג הזה שלא לחוש לע נמצא הנ ועכ גדול מיס מנו שו ם ןהו בבה נם י תקסו מענ ו בעי דבו הותקו עש רא זל לק ם ברכ מצא במג שהוא מנהג בני במנ עם היות בעעון ע א י לשו כנ ד מנהג אח הוא ל צד י אם נו ננו שוינו קיום שכתבתי ב אם כו ובם נרא ע דברי רהי מסת ב דיתי לברכת שח ז אחד אם ש יק דקד ורש נו בעצ ו א המנ ה ו אנוכ לת לבלה בת שמתלל כ נ אש י לבוא שח קב ש בשם שע י ואם אמת שהוא גם באמצ ש ת א א ב ו מנחת ערב ראו באי ה כש ב דב ת כג ן הרי וא ש כ לבלה הו ע ליח ושן או השלח תפ ב קל או בתו יני בס ו ג או פ אם וק מצד שן ם כלל כיחת בת ש ענ לא ש ל ע אם על לם ר א תפלתם ר ש מע ה ו א ם אל נ אמת ו את שם לנו איכא ש ייתו שיגי ל השל בי אבל ת זת על ל ולק ו אותה אד ו לש שם דב ומ אינה ה שב ז לברכת על נשו שנבע

2 א יבא על ואם ל ית גםלד שלני שם כ ות דבין איבת בין לו סור הוא ע על ב ן בתו עמו התי קע בתא ר ב ש דהובוק יש וא אם ן ן ב שה באוא ש ו ם ה דם הוא י אבלבשבת ו בע ן בא הת דת ובביני הד ה מת בי ה העם א מם כלשת שה תקן וקא שאם תר יו שלי מב יו בם הכרבפ וע נ מסבת וב שתס יו וב הא מנים אם היו מתפים ש לי בש דבשת ה במ בת וו נמ ביום ה בור ר ציר התה כין תתמוד כ בל תיק א כמתקן לי אם מו וא הי זכות ה עלמנהגינו אר ימים מלהוסיף ביום בי די ש מא שדנ ישא ת והם הי הזו ביוק נמ מת ולי הים וי לנו ם לא ל מכאן והאה א ישה ן מי ולכן כי שבת י י תיו עד א בר דבם אושנאר ב ומכם זהו אה י דתי שנ ב עת שפנינו עם ב ת יא שאין לי תין משום כתןשה ב ול כילי ו עם והם עם ב כם שם ברם ותר אבל ום מרא בת ו א שנאמשנר שאמת א ול וע יאה עיני שמותם לס בי קצתואוי ור בו משום כמתקן ולן בשבת ל ש כאש וו בין כלים ים קים ןהי שבתממני מות תים אוכל נש שנ ביום ואף אסו גב לדעת י אם ביום וב לדעת ריף והרבם אודי זל רבינו משה בר מכשי ין שנ ב ע ה ין כידת הקר כתב מות אדם וה לק עד א ביכמו כרבי יודה רו בקלבר כ ל א ק המכ ד לא ול מגיד ר שק ריזונו ן עב ול אלא דםב עת ף מותר ופי ב הוא הן תי הרמבם זל ר כ ם כלזה אסו לק שנר תקובי א הרבם עוד ב הרמבםזל וב שתב מגיד זל כתב לדעת נ דאסו ז ש כים ום כ ז ב מ ז ר בבית בק ועם שבת נתן עם לאסו בילת ב כ בגוף הכלי משום תקן אפיו בי אמנם מה הנר כשמש ושה שה וף כי אם הי נפש ובתפד מעם א יא לא מם מתקן כי מת יל דף אס מאן עם שמא ישא ליה משו מקן כ יו בו שי משום מתקן ומותר מותרת ממשי ביום אכ וב אי כשנמא תהכי כי גזו אן ג בפי מום ןלא יכא דס יה דמאישהא י על בו ר ביום ובשבת יו ול שמא ביום וזה נר י ל ן ות ראשונה ן אועם כל זה תבר לי דבר ד נכו ע ול בעל הכלאושיב וומר כי לדעת היףזל אם קרו שבת בק כגן מגביהי אמר על הרמבם זל ינר שמות ל כדבי נלפ בל בו שתבת בלשון הרמבם זל שכת וע לכותד ת הן של ו הר ובי הש למדם ל שכתב בפסיו ד בק מפני כמתקן ביא זל ז מא דב משום ומ י ביבי דאמר ון בושנ עמים ד וא באו כש ע ום בא ז בעצ ד אמותברשות ואסו דד וממ ד סי יעביי ועוד ני אותם בשבת עדכאן וקשה ו ב למ ושק א דרבא יס ארב הרי א גז כמתקן שמ ותמהתי מה ר משנה ש זה במקום נתן מ עם אד זו ובם ן ד ב מים כמת ביםיש בא מום אה ש ועד ז ומ בילת כים לפי העם שב ב עמים ובס בעל מול יל א כו מ דים יום ב האי נראה ו דבא דהלכתאבי כותיה הרב ב לומרשהואאסור בשבת כמי א מוסיףנ בוכי כון תיר כלים שיי לגבי רב יוסף וכן מנוהילהעם גבידעמ יק ון בתרא מם מתקן בפשבתאשונ ת מתקן לות אסורוה ז סור הביל כלים ו ולו ים ומג ביום וב ב כ י אינו מסק בם לאסו כי כל דבר אוכל ש נש אב מתקים אותו ביום רי ולו שנ ם ביש דת הף היל ים ים ביום ב וראיתי שתבו בתו הז בגיגה א בבור אמם וזל והכ ומה ומשת דאסור משום מתקן או סק א ת את אכי יון לבאר י קא ות כשבאו הכים דשים יד היאל וב נ ה הדבתר הבים ף דיכא ששא דשמא ואיו בה דלדתם זל הם להביה תרות ומשותדהו ביום מתק וב ד וי ם ז סבת אףזל יאיה שבילת כלי ש ביום ב אסור תקנם שאסו ועם כל נלעד שאנו מוכ באו לידו קודם וב ום א ן אין ספק יו דבין באו ליד ביום וב או ודם ב כבתי לדתו בז ז אם עם הסור בשבת מ הוא מ שהיא מותרת כ יא שש שמא יא ישא י רמבם תיקון ליישב דבו בין הי בית מוביו כלים שבכות בת כתב ם בם ב דבא רק בכםמאו בווד המאהכ ווא שביתתכ יום וב כתב עם ואם ת כים זל הלת שבית ף בל ים יא שבית כים בת מעם תון כל שכן א תומות דאינו אינ מעם תון אסו ולכן הגבי ות אסו שגזרו י ד סב רא הי ורה יש כי או ת הש די מי שכתב ותר הרב לזור ומרהדין עם את במקו וממר דודאי מן במקעם וכ הזה מע ע מ ביום לביל כםס שים ביום ב ו כשבאו הכלי יד היאל הרי תב אב בעם דמי ב וכא דמא ישא אבל אם ק קודםיום ובאסון כן אפיו ביום שהו וב וזה וס ד מגביה למק תרוות ומת בשבת אוביום אס י מם זל שכתב עם כו גם סכתבהרב תיבה ותת במש ווד מפנ כם מאו ש הה קודם ב ב לדעת ישא ב סב זל י בבית כלים אם או בג בכת ית נרא בשבת ודאי שז היא מיותת א ונראה שכיון למה שכתבתי ובא ר בסוף ז הי ביא דאו דמשנתא דרב וא שנאה שהוא כמתן הוא בשבת דוקא הדבר דבמה שהוא אסור שש ש כי הוא לא לבת כ אז ו מכו נ עאי נקינן ז ו ומרא בז ועם כ ל ה הדת נות כי מה תיקון וק שכ רש דעת הףו א בין ו כים יד ביום ב או וכן הרב זל גדו י בשבת יו ת הכים אפיו תיקו ו נמאו באונ ביום משום איו ודםיום וב וכן בא כול לשון הראש בסתםהישר ביל ים ביום וב א אםנמאו בוביום כן ון שנו כיון שילת יק וה וא וב כ ם ביו וב ואף ב דכשנאו באבזהומאה מות הבילםביום מאי בה מםתיקון וכןאסורה בשבתועם זה מותרתביו וב ישהא ארע לק ו דוקא בם שהיו אסו ביד יון בו ביום י הה ת כים הנלם מהי מותר ו ביום וב כשבו כשנ שו שמ אפשר שלא ישולו אין ד ויא ותם הישא הישראל בו ביום וזהו דוא מה שהין י היף לי ב ויואמנםבכים הם הגויםכיון י ששראל שאסור לשתמש מו בעל ממ על הרב בינו מה מיימוני האז לק ן ז ב ליד יאל ז ביום ב כיון כל יוש שמא ישהא פלו מאים כלים דשים ז נ אסוראלו ב ם ו קודם כלוקם מביל ותם וליכא בם האלה בי הת ניתנת הראש שבו בסתם אבל ות ספק תיקון דעתו ודעת מבםזל היא לתן המכשיים ש ב איי על עי מכל מקו הא דא ד וב ג ואיו באו בו זבום ככתוב מעה שאסו מי בי בי ום היות סו מותר לם פי מה משנו ב יד סו סמו דברי ףמבם זל אם על או ולב ממ ע אין בי רא דת היף באו ע שמותר הים שה רבם ביום כי מה שכתבתי בפי הרא דירב רבו במשה מיימוניכ אה אילו הראש גם ישרא דת בי א הן כלי דשים ל יהא תי בם וב כיון ב בילת ב וכל זשכן א אם באו ז כ ביום וב ולבאר כן ף ש וב בין הרףהי זל דכל אי שכן הוכ וא שב אף שיש בה קון ולכן אסור מות בשבת ון שהתי שאיי ראוי כל הע ומרא מ אמנם אם ימצא ו ם רש סברתו מב לאמ מים מעל וכן ראוי מו לא שמות אי ראשונ ואו קן ד שבאו ליד ישאל קודם יום וב שתב בזל כלים משום ו סו ברי בעל בכלים ת שים היתי מוה וכשב ב ת שמא י ביל תו שבש זל היא אס שנתהאאי ובי ליד ביוםז וב אם בילת כלי תה תת הישא מד יו ביום ב י דלת רשי בי הפוים ל וי ס כלאותם מים תזם ש ת יסו יום ב י הז ק ב כשנויכול בו בליתין וק כן בין בת ין כמש מראבי י י כי תשב בשבת תקן לתק כיון בשאינו ש לשמשלשתמ ביה העת הכ עב כא ואם יות לא ו פוסק זכבה של בי יז בסוף סושבת כב ל דש כי עת י ביו ון שי המ אף ל י דנק שהוא ן שדעת לם הודיע כ לתת ם ברת אסו הרם אםכן אין שום צד מ ו ז יעו ז אמות או דו זבת כה ירות ו בו עכז עב הב ל אוי א לתס א דשמ נעד עניןב דות וסקים זל אמנם ן ע בין שבת ה ב דע ען יום וב בד ן בבתא ל בפי תס סבת הממיים בבי כיון שא ם היות שא ל י שמ נם שבת י לס ום ש דת ותי את ן קן ים הום כן בדב איסו ביב בכמר י תא ג לפ ור ל י אמרה שא רון ן ה והו כמ כיו ן י כתב לה ר ו ב ודוק שבא בי תת ם שו הי על יז תי ב ש דיון לת בדבו ה בעם מת ו י ה סו הב קי של שנ בי ו ז ל

3 ל ה ו ם כל ב כם ז ו ון ה בא ש ש שכ ר כה י שב יב סורים אה סק ב א הע ב ב ע לסון יאכל בי ו צ ה ו שם כל ם וכ בורה לא תאכל י וו ל יי כ גרע ה ו קורשו י י ב אסו אה בשמע שנ כגם אל צאם ק ר צ לא ז כחשנויו ישא ם ולא י בכו אכ ר ר ו ו ל ה א צא יהי הב ם בכל ש מכ לשונו וי ין כי הרק ו רב לם אסורבייד יר עה ל בז ייה ע הרהכ ושם ן יה כי שח אם עיו ועל באכי עכ נרא סי לשו ר נלעד הי בם ל רי קה שו וכ ו נן ום ונאה זה א שין ל אקיה ורבי ח ו א דף ל י דיוויו חלוק לא בי אב דקא יםאין לו שילי י אר ם בי רשבא הלק ק עה א אלא יסו יאכ סו כ וזל ע ג קלה הכו עכל ל אשאו יבו ז כ יאכל ח לא כ מש אכיל ור אב אא יו איי יסור והגיא היא שו ברא רבי גולים ו דאיו א ב אכ הנא י ן לדע ור ר כ אבהו כ יא ה כיב לא יאכל רי ש כ ריבוייא איסו ב אסיקו ומו יכא ב ור סל כתאדובין הרב רבי הנח בנין כ א ש בהא שנחו רה אי לו אשכ ביעם ב אשר כל ד ובע ז ונבע ח וח א ולס כלל בין קיה רבי אבוזולי בחולי ורים בנאה הורה אי ון כב הרב בכאן ואי הרהשהיא י וום אלו הי ונה רבי בניין חבי הזכר בועו ו ז ז בו זא אסורים לא בו שו ב ל בשר בי ו כי הבר כי מלי אברהם ר ויבא ולם בכות אלו אסו גם א לק ים ל אום וא רבי ני בח קיני דם ה ב ליא הה הה ה ילנו יו ו יל רי ח בכי ו אח האחר שכב שם רב אמ הלכ קו הכר ואונה נע אם רי ב הנאים וא י הוצ א ביניהם וקו דולסקע א קע ש ובנו בוו בני ה ארבע י רב הק ן אסור ב שנאמר האוכ לא יאכל הגםע ב הלון כקה מעין ה הכ גביהן בים ם כר עצמו וליוי זה ר יור הור זקה ע בקום לא יאכל ב הנזכר ם לייה מונ עליוי ע הראן בנה ב הקושיא שלמעלה ואולי בריאסור בל הא בום לאק כל אין ש אסור עם והבי העלייה דונ דולס שעחה דר בו עצ בי ה וזה שסק וא שכו ר ב אסור ן כרי ואם ב הוא שי בשו רוע ל לם הבניין י שינוו וי אחר בשכימש דרנמכ כי ליג איעליה אמ הלכ יום כם הו אוכל חב הב דוראיו בם ם יר הכר ג לבי ורבי כ יוחנן ע וי כ ונאהליבזה על ד הכ לגי בים ון הרב בעו ששכרם רו גר הכ שנבנו רו בשכי מי ולא חקו וו כל ואו קרוב עה כ איור לא בריב לכו שם לו מכו אסורו או ס ות בשוו ום ו י ו חמ יר מה איכן ח מור אסום הסח וםח בחצר י אוו ולא בשוה אבל לם שהא ר ב מיר ה חק בי שע ןל ו פק ביעצמו לאור שירואף גב איסור ו וגר וח ר הן שוף ב לרבי רא שאר אסון יינו קא אבל ע היה ח איר ר לו בם ם לעל בקש ב נו רבי ל כ בערו הוצ ה כל חלב ואם מיר וא יה בנו ר י ורבי נכרול השיב ואר כי בי א ר הואיור א שא אמ שבדבר הזה מאין שחלו עליו ח ו ו היא שלא כראיי ברו זה יש לור קכשאכ ביד עה ו אין כ וגם א בי ה בר מייןלעל זכנו כה איס לא ו נזר בו בירוש וי לי שיעו הוגר והיצ בו אב וון עם וגרויוציא ש עיון ואוי רבי כ י רבינו שה בר נחן כ יו על עש לב ויל שהוא יית בי נז חלוקה להסירבל עז וכבה למעה הקש הר על ה שכבהרב כרו יע עשו כר לוגר כל כי עלה לבכה על הרבם נ ששניםבשו ו עו וא יה ו בי שכ נזכר הבי ואם כן ה שלקח מ בלו ולא שיש בו בכי בע ס ב עצו ק וםכןמ הוג וי שוא אכיל ליו כלהו בו ב ו ז איסחיובגמו מלקו גם לרבי ב צוה ההלכווקשו ח יו ח ב כן בו ל א א יעל וע חב ודםאין שם ותר שי לערובן ה גם שו בע עשרת ולכ אר יסוין ב ו סורן עוש י ש ה ו יש שאשר לב גם זה שכי זא הי ב עה שו נם ביין והיא כי ברו יסור עולם איכא נר א קרא ו ד ז בי כ לי צרי לע ונה הוא כוו רבי הכר זה נראה ור האוד ון ויאור נלד מלא צ וס הכ בנוו יור קן ואו בי ק יסור שהוא ע הוא וי נים הראשון וא שסם יא אכילה הוא קן האחרים כי כן שיהם בי כ כשולה רה הבר בא באוכל ש שאמר לא אכל בח ו יאכל א שאם כי לחו נוהו לו ם אין הי כזי מית כל לרבוייחצי שיר כומ לא ל הם וכיון ל הוא ירןר ש ןראוי שיע רו ו בוקאעע ו י גול שרעים בכל יקא אוא יאכ שנאר אכיל ו הב האר מרבי יו בניין שהוא יור ברו בי הבר בנאכל וצר בע הי הקרקע בים א הנז שני לבים לכל יום ו שר ורע כיון ותו ונו א ביאיו חו הנאה מכזי ובכל שוא אנהנה הכי ענין בל וא יאכ משום נה אכ וכח שיראמ דכל ח הלבן ב השני בתיםשלוי מנו שאוו בן ו נחק בר אינו חל וקהכיון שש מיור בשלא על א שניבבים הכרים ו בק הל גלו והקון לי האח נו שהוא ן וע צרי לה לבר אסו איסורין אנו הור דים רבוייא ל האסור ן ורה בל לא לקי ורבי בנייןל וארכיאין לו כ או אר ברו בדבר ה ז שי בשותותרבי די היה ראוי יה ח אוד גם זא י ביע צ שנרלי לומד גםכןעל אמנם ווו איסור הוא ואהא ה הכ ה על ל ה שכב הני הסכיו בייהם כ הי בכאן עיקר בכ א אא אלא י ועיקר בכזי קראלאו ילק אא ל ואדו סד עם רביו או הסיר וג אכיל ר אם צישיעור ק לדגו א הנזכרבלי ל בז לעשו ושם שכהכי לא יאכ לקי לו וא כ הנזכר ב שו ב דו לסזר י אם חלק מהבי שהוציאה בין רק יד כב הם בל בה י עצכל ולא וו רע נ בו ר הדין לק הוא ריו ל שאוו יע מ על י ל ב חים ו י ב ויה שםארבע בל אוממ לאהז ירשותו מוס ביני הבי כי וקל ש קן ע הנ בתים האחרים אף י הם יו גולים וא סבר א הזורק ף וההרשי ו ז כ כן כ ע קש ן ולם ןולעו בש בביר ה כי ון גרא ל י ד ויש בכ יל אי שובשו כר לרבי הכר א כ ז יראה לו ש לו ל השור ק לק שהוא ים או בשיוע הל וום שהוא לשע אר ר רביבימן הו מלש ארבע כגוןזה עצ או מדבר בין ש ות ווהואמרוצה בז יע לו ההוצאהשהואו בח גובויש אי בשי כ הקרע בשוה הבי ז אר הבתים ם או ל שני ים אושבקע עצו הל סו א הל ב ש ל אל ו הריב לו שו והנד ר על ב י כב דין וא לנין ד בקרק או שבחצי הבי בי מחוקת נאר ז עם יש קרקי וסוי כןז ל רבי היו יוו רבי רי וידים בימ ברו שחוקת חצ ר ה לסב רוצים ל הצהוא ברו בווידענו מכיחו שוגרם בעי הח שאי ר הוא לוי אם לא יוו וכ כייש יוף ול ביו ןז ריבו להחזיקלשום שע היה תהוא וכ וגם יקים אין מו די והנ א הם לי ירוש א יש ע ו אלו קו ל קד םבו לי כר ליודיכר הו ו עש יה תאם א ל דיןב י שיו ה י ר שה עשרמהרו ם וצי ברוב על יהיה ושח וש לא שא חיוב בכל כחו שדל עם י ירוש יש וג ר י רה ורים הם וה לי שני יש ל ילה בלכיון ן וגםרבי הכר בכ ליר א ה הש שלישייש הי אם זןעיו ישדל הל יבכל ב יר וכ לבלים אר יה נו ש אי א בניןשנראו אחר ע בעדו הו לגר כ י הן גזל ו דבר כי כ אם בל והוא נ שע אמ ה גםאםרבי מ ל יולי ו ובבד הרו יםיש סק שבה י במ ם ו נן כ בש א מחיב י לרבי לסייזכר גר אנו גים שיהי רבי הי עם הות י הוא יותר ונלעהג יא אם ראש כלזן שהוגר ב איירמ לה א כלל וו וב ימ ילו ו שי ן ל ויי בל ג ויילשון א ל יה סף ל תל ו אה ש ה ו יו או

4 ם שח על ם יר ר וסף ה יו ל צר א בבני ו ל על רו לב ו ו בסולם לירד ח ו ו ם ש י בן רפ כר ל ו כ נו י ול הנזכר סם ל ל שון ת ד על הור ב דגמרא ז פו ו ל ד יהנ כן ו בו חרי דין י שלו ווא וי כחו ישו והי חד בו לעל דב כתב ר שם הו בק הגא די ו בגין ק הקין ף רבנן ל ו כן רבם ע לשכיון ו ני וכפי בי דב ונ ל ר לפר פבו שום ושי ת הב חוב ח בא חו וח חוב ונס ע כב רב נבי דבר כ צרכי בישול בדב ום כן כח הב מסור ג בידו ח שי ו סריק אות ח וי עו ו ן גז ובע ום יון ם בידו יב ף ז ל שו ריקת הרי ו כב כ ביל ש בנו י י ינ חד והי עו קדר י יב כפי ברי דב זל ו חו בעים כתיקון וזק לו הקע חד בחנם ברקע רביע רה שי אד ו דעיביוב וכן שנה ושש ז שמחזיר ירל קע יד גן ו ו שנותן דבז הור שהר ת עצם ו לש נכ דשי זל דב בות יו הוחר יב חדש דם כן יו היה נון גוי בעים בחנם וולה ומבי ברשיזל ר תוגר בד הכר ה יב בעים חייבים שום בעיר שה פו י רבי הרק שון זל פסק חת ח ס ליכו רשו זר שיוכן עולם דשהו כן ם ו מו גזלה וף גב דרבי ם כיון רו י ורב הו ליו י שהי שון ותו בור וייו סברו הכונס בוב ל וס בי ושו לקו ששו ודיענו ום קדר דוש נא בנותן יחזיר ים דל חר נו כ סו א יל וי נם ביו ולקח ס וול ש הו יר ו בד ן די כ ש שני צים קש חייב ז שום דעיר דפשיא דכנן עם ל ור נ כלקחו ונן כ בעדו ל ז נק כב ששון חוק ז ו חייב ם שהו היא ר ודיענו ום חיש ון דן צים עו ו בעד קרע נו ה שהו י ות הגו בברי הר הור חלוק ו יר ום ב ן שי שםאור דורוין י בו בעיר דפיי דכע חור ב קרק כשהישר בעים וצי כסף ר ובנדון שפיו כן יב שו בק לרושרשי זנו שכיון ו שרבכן כוםחייבי כי כבר ודה ר ו בשהתוגר וב עש שישי ם חד לברכ ודעתו זל נו כןוכן פירש הרב חבי כתנבעיו ידע כמחוייב ברו החזיר תוחק וסף החיצ יד חלו שום בשל אין חד ואחד א ר בנין ז ובי כחו וכן נו הנז רים היר שום נר חייבים שכו עם ח והו ז י י הור ו נותן ת ול עציםכ זל מבד כבר גזרנועיו ידל כחו עם וגר ע חזיר בו מ נר כ וין ר בכ הרוי פי ין הגז הדבריםי בש דבר בי י חייב ום י ויו הר כוונ בעיד עוש ו בישו ו יםדיאשואחב בששום בסר הרב החיוב שום שויר ר בו זהין וו חיו יב ולו ום לב נו מחצ חוזרין כגד דינו כי ו יר לעותו ו וגר אלכונתו בכןלשו ו דחייבני נוןא לעניןרותו לעניןעור ם קן גי יד ז ויחיד בכ ללים יש כר חיב ז בעיר וםבש ונ ום חייב שוםנ יעוד ו נתן ז בן כב גם בזה דשין הו כבור הדין בקוויו ו ב רב שו ונה ואר בש וחד דבר תביה תבע ר מר ם לו ן לרבי ו רבי בין בד ר בנין עד חרון שורעיו ודק חר והיס בחלוק שכיון עם כל נ וענין יורש ו לא וז ל פי יו עים ליו רונים חד וחד דבר וב בישולל ם כן שכום חיוב ו יכיו עשו יורש כי הדין ברו עו בישול כי אחר ינם שכ וו וכל חד וחד שו צור חלק בוו צרי שכל ן עבד שו בינים יה ורע הקון הבי כיון דבד יעש לר תני שכ יה בינינו וע כ ועלרבי בי גדו חייבים בישו שע י נתן ור חשב שאחם בו בו כ חייב ל ם בשל וכבר רנו יע אינו ר עצבודי שנעים והבע יוםזה ן כי ו בי ורק מ שע ון יי עם ייב שום בשל וזה רז הו שו חייב ם יר כ נהריזו רי ז ש ובי צור כנ בי ולכן ם ייבים וז שכולם ל יו יי בעו ע כ בית גדות כ שי ע וחצי ו רב וד ד וו בי נם בצ כתב ח אחר לי רבי דונדוס שכום ב דבר ם נר רק נבנ בוו הי שס בתזק י עוד ברו ו שלו בל וין צר ברו הבי יק ע כה כה ו ור ביו כבר יולם בגי וב בי אףעל בכר חבים על פי בישו יוסכו עם גס הס כהבי ב ב לי י יו וםכן שהו י י כל כר חזה שיש צו ת י ל ע נ כ ד ו העס כ ב י כם עם וי גם בנין זכ בכל ה ח חזקו ב ר יור כ שרע פ כ י גזור י בי ר ל צר ליה שגסהי ליגור שר ק בי ע ו ו ר ב ר בגלים בד דשמול עקור ח חזקתו בה עם נו כי תני בין צר הי בן נ ורבכל בה ב י ויד זל יור על הור וניחו גיס סה ם ו ורבי ו ום כן רב ש גי והב י ור וחהפר בכסוי עקור סביב הנז פשו הכר ברו ר נ דכו ב ביו כתב רב זלדנן אור וחי יגס כן של זל וח בי פק דף בת ברו אי הפ ידכר י ב ב שנו עוד י ע הלכו בל ם שפת ו שון ף וים ו נתן ז ציםוו כולם חייבים שום בשל וכו א ל חרונום בבדחייבים שום בשלעכיל נשלי בכן זן חייבי ום י ם נלכאל בן דרוסאי רי ו רוכושני ע סהרו בישול ל ם רבם ותן ורשכפי ב ר רב מכ יוסכם רי וי בחלורוי ני חייב ח בפר ישי ם כן ייב שום ל על שלא כ ושי סו עו עש ל שכןגור והי י נתן ליו וחלוק נכו ב ור ודםשיעשה כור נד ם גי הם על עם חם ד שכ חי ף נו סדר ראשונ על ביול חיו חייב כ ו י ו נתן ת ור כ עשו ציבו ישול ב דר נ בח כאלו לי קעיר שי בשחב עודתח ובשר על י שוסכו כולם וו ביול י רי רשונים ולו וי בישו א וכה ם ו ל רב כ ש בשונו י נים ים בש נר תב כלא ו עצו וו בעהעל בלי עםכחרים כיון ש ו של ים ע שונ שי וחדנתן וחד שבכ עד חרון שכבבובחו דבר ע פועל כל כי דרה סכבלי ז נתןוכו ו חרוגיס חד רי וש ננ ובחוק דברים שי נר ווז כב י רב חר וכו בכון כב ובא ר נת ר וכו עוד שבלון הרב וב י ון לו ינ ד לז וב ביום ובק לד י חר י הסם ועה ון וב וםכן ה כ ורזוי י חריםכי בודי צע חד סוגי וחר עציםעוחד ש כנון ע ו ו ב בי ש ם קדר ינו חב שום ל בם חייבין ו יבשל דבר החרוןוותו בי וד וכבר ש א הו בי ד וח הים ו חרון דר ז בישול ם בע חייב יון דיי ור וי י ם בי דיי ור י ע פו בוק רו ו וןהעצים ו עד ל א קשי י קר עבד ד ל ון בש בן כן אב בילוחייב ו גם וע ם ה ו ש וום בון ק רעם נו עדר כן ו שו ח דפד צור ורשן ו פו עסקי ו חדו ת כ בקדר דש ויבה רינית הור גיס ונערב ולם חדוש נו בחיוב ם ל דיון ו הדאוי חייבוייוב ון וע ע הר ד ת ב חייבי ח דם נן ר ו וד ום בר י דייי ור רב הח ור ם גח בר דכשו ולי י לב י שישבכן ו ינ לו בשל ל ב יכ יד ובי נון ע ים ותבין שום ופ ס הו ש וה כ רו גע ון שר שת וד ק ום ק י ייי ר ו כוו גע קדו ב ובכ עיר עש כ בר לף די עד כן י כדשי ייי וב נ ודם ני ד ר ו דעבוד אור ומ ולעום דיי ן ו מ יי אי ו עש בבן שסר אחד ונ לבסו נר שנ עו ר פו עם י שחסר ם כן וברי חד נן נ בשרכי ו רו צים סו כ יב ם ד ולו רב וע הד ל וו בקדרה בג בד בגר ו בדן בי קה ם ע ו י ו ת שוןלבד י חייב וב ב נים חיים ק לסו ח בסוף כל ו דחייב יל העולו בר ועכ רצ ה לו ו ל ורכ כן הרו דיייוע ר הו מבי הור בג ייי ש ו ו ג ת ים י ח והרב כב שחר נתן ב ח תן ת והו ם מקר ו י ונ י ז כי ע נר בי ף

5 ש ום הי ל וא ת ש ותן את לם יו ב ב בפ עם בו ה עם תן כ הן ש ו עם על מ ולמא ס ב ב יות לבד עם ת מר ן הר לל רוי אבל יו ומו עם הב שימו כתו שש ש כ א בי ואםהא הס גמו נותן התבלין כמו ייו חיבין צ אום ו לל חייב החן בש מותם ששו עצ חלק ביול סונם משל בן ע יי לה והלעד גם מ וש יותר ום ב כר נת לומ כללם מרא בשלא כוו וו ם ב שת כימו כום ע כי המגווא שול רו יס ה גמו אי קאו שהק ותצו ו ותחל לא לעו ת וותן וכו עם תבלין כי הביול הו ש הבש מ יה ז לד מעש ליישב דעת אל הב א ולור דלא שה מ ע כגד לוקה ב הראנ דכולם על פי אחד מהם נראה חיי בישולגמור ת אם מם ו דבר כ אדהו הבישול בר מצרכיבישול וו כי בערכם שעו שכיונו כי לשם שיא ל ן שכל אחד ם מצרכי מתחל ביול ם א יי האור אבל הא בגא יא כנגד ש ד וקה הב דכולם לא גור אלא ו עית דב ומז בר חי ם כונת מר דבשמא שח ד מעשה והונו אחדי ואדמב מם יכנושש לעבודו אמן נאם חביבזל הה צעי ל יעק המקש אבל שופת ת כול שהוא ור כיון שא ש שם פורים מכי ביול וגם לא שה דר ום מעשה פשי ירו כב ישמעאל המוא אבן אאו יות קוב למיס ז שנהןאר את בקד בהנה ייינן נל י ז לרשי פילו הן ש אם לא היהבשביל שנתן את וע קוד ז אלו ש חייבו אם כן י בוקה כולם חייביםאפילו בסוף ד אותיו ם תל דמי מפסיק ינם רוליס ולפי אור ז נרא גם רשונ ן קדרה הא כגון תופו מהאו אין מפסיקאינם חי אסורותאא ם ן קרוות לוליס ש את הי שא תהי תן אף קר הרבזל ו מה שנלעד כעת בלי רבלייבחדש רב אמהת אילולמאן דמר ין בדין לם ז או יינו מת ום גוים לבי בה בת עלי ח עיממם דב ואשלים תבנה ה מיתבא נו אורחא רי אור ואב מרקויס נלו ממנה כיון דמי ום יש ד מב ברים או בשובד אותה ואפילו קון כגון הב יע כראוי עז חייב בא ב הדבר בהבנת הלשון ז בתי בדשק כי שם נשאלי על באתי ר מולפורדכתיאייעבדו וכו או שלא וו ר דרכ שי ו א כשהגיע כתב צפת תובודין בתו ברמבםזל ד עבודות דפנים אושעב אפילו לא כעין פים כי ושאכ אמשהואל ה יום ויומים באלולכועםשלא עי ללהים וכו בא זח י ודומשמ התחווה י מנהג אניגם ע לעות שה יסור תקרובת עז ינוזו נאר אלא כעין פים וה ני חיוב הבד אבל לנין בלשון עי ההמ העת כמו שהתי כעין ז התשו חכם שאמר ואף על י שהו עובה ומריב ה ואיכא לוגתא בא י סתיר מוו כ וא לוה ברם ואו נמצא במעמד ושיש גרסא אחת בהרמםזל גסא וא הש היאשבוש עבודות אי בע עין נים ממש כרכ או אי סגי ביכא וכו יכא מרדלא עי אלאדוג י כי מויש עליה יותר ויותר ות י ם הי מצינו או שהלשון הוא דו כלורכעין זביחה בשבת ק שם י ואפיו רכה זביח בין ליוב כ םאינו בין לאיסורמ ות באות כבו הרמבם זל בוספתא כדרכ תקב העובד ע זלתישבבבא כאש שיבר פני אף עלפי שאי עבודתה דשבירתו יכ ואין כלל בין הסללן שכת הרמבם פים יא די ייב ונסר כלל ת ו חלו ב ובא לש ובאבכל אחד כש רמ במזל וא נתן י מק אבל זרק מקל לפניה ורבמק דלא נתן כמו ש שוא ואולי של הרמבםזל לן אלהתוספתא כי זביח וכן צפת צואה או לפיה לזריק ל מימי גלים נה הא ו כתבו ופילו בב אםלא היה כןב זללבאר הי מה שכתבתי מת חייב זריק מתר דוי ל אף פי ס שאי לל עבי אלו וכן ע יב ונאסר עבת כעין ז תק לה ל שנתן בלבי לפרשהלשון ונא מ חסרת כעי אבר או ז י א שראיתי הספות שמחתימאד קוד ותחו ומתי דבר נן ומתיישב לפ ח ל חג זביח דכיןפים על פישאין עבוה כללבחגב ולא מאן דאמר א שר הוא כתוב בסם ותה וליגעתי הנלעד ככר עם היות שעה לש ני לכלאותו הח לתת בה ממש ע בכל פור ואינו נר בבהמ ואפילו ואי שעובדתה של קלאו כי א תפס צ הספא כנזר י או היל באותם הדברים אחרת וכל ר בנים ע אפלולא לרמבל ל קרי צר הב ענבים לםעז שרן ק לשונ כעין בצוא פנים ממש כןפנים ב ס ל כ א להסכים תוס עם נוצריכין לכל נמרולפישלא ה את אשר אלי עתה נהי בלן לבכורי הוי פנים ופסק מבן כעין וכיון שבאי בפם יל מדש בלי וש לסר הת היא ה וק יימאלן מצניע דכעין פם זבי מש בעי והאבדפסק כדדעיןכ זביחהבעיויש עת ם שעשו ה בת ו דפם כ ם יהד אחד מם יל ויאדבכל ני חייבוסר אי של עז ותם ברים רו שלישי עבת ואםאין עבודתה ם לל זל לאכ ח ללכות ו ום כן אנו לעשות מייבים ל או בואהאו דאמ ינו אסר כעדכל וחג ני וו ד הל ואחד עשה ביז ביייהו י ימה רמבםזל ת ב ש לכלאלו עשו בול שכל חד לא מלאכ ן פו ז ת ה צוה חייב להחב מובהה חוסרתשפ ליה א את ר ונותן את העים בתשובה זה וא שלישמהלכו ו כיון ב במה שכל דר צכי ונלהביול רי זה מבשל פר ב וגם הרבד השיגו ז עבודתה ו בקשוש מל שבר או קל הוש איפר קרא מביא או תן שלא כדרכה נוי עזאסורין אבלכלשאינו זר ומלבד לה לכתבתי שון שא נוי ם עפ איו שו ושי הת האו ייואלוחיבי נח לפ על הוי הז או אפילו של י על עזשא נוי למעל אי אש ציםמבשלוכו ככר עוד לת כי שכל ל דבר היא בישול לא ראוי לפנים מותר ומונ בכיס דר ותלוי ו ד עלצוארואו יוןשלא מו כלי כויעל קו רשו מותר ו ה חלק מלא הבישול אלא לימ ותי היהוא נקאו מבשל מצר עשה כלפלות יקר בישול מקפלת לו היל על מצ תפו וונ נים גון רכילי ענם ורות מצ א שלשבלים כאל לאהרי מל כסו לפנים הי ב שלא אמר חייב משום מבל ה עבא יומאין לו ז להמבם זל אומ כןל י ייות נים ולתות וכל ו דבר כי שיוצא בו קרב לגבי המזבח ואילו מים ו שרתי נדק שיאמ ולאו המבשל גמור ותן על החליםאו ומלח ון ו ביול לולםדחיישינן מא היבום לעז ותבת ושא הבישול אן ע שוא מ ותן פת שה לא ה ל ש בישול בש שהרי אש שודלק אסו ביול ונראה לי דהה כען זיחה מן דאר זביחה ע י ל או אחר מבל בתו והואלא עשה ו אם דבר בישול לבד א הקלים מ נוי ומוח נוי אסור שום עי יי עז וי דהוא ב שהו אף על צו פי שהדליק בר שאינו של י שר וחיוראוי כדלפנים ולדעת ע תוסתאפילו שלנו מ י מהבשר א על גחלי ניםואיןלו מצ ת ושימ שאם לא אלא יב א את האור ושם לקליור מום תרובת כל דבר של נוי ם הוא כעין ו תאמ המבשל בי מבעיר ביוור ובמקוליס מהלקליםדינו כלפני ן לקילכע של עליולבשל אם לא יצא ו אב מלא כשלי נו ח פ ילהוואם בבואוםואוו ה ני ו בפני עצמואבל לאכ ש שמדליקילפניעז ותנא מנה בלל אבות ח מל ף על שלא האו כל והבעי לל שא דלת בם לצמם וביולן וכל בביו כן ם מכרום או נתום ובוילת ש אלא חי לבד א מכי עש שול ם כן גם דליק ת מותרין אבל ות החאים אסורין בלי ביול ומרתם זהו ליראבינם עובדי וןכל ש לעשות דב יל או ממ לשידליק האש וא נקרא גם משמשי מרת לישראל ו ביולם ול שכן ם ינם ניכרים שהם מל כליותר ש כנ לוק ה א דנתן משמים ע לעז ז גנה או ננים ואפילו בר אם אם השכר הי ל הוא לגוים הובים ותה אין מר נין בכ ויהי חייםוכשהביא נ המב ין ז י שהמבל ה ואם כן סר לז הש ואפילו היו ושל אב אחים ואפילו מה ת הנה ורתא א או שונ ו ורה א לם לבשל על הא שכב י שלוחעצ פות סור ש בות דבים אואפילו בובתממון ו י ו ור ב ותבלן שרו כולם פלו מצרכיבישול דל שנותנ על לם ולא ם בי מם משל אלא כי מאאו את ם יםלכיסם אב ל של לעובד הריכשהן ושל לעז אים ותרשלית עו ול י שיתהירולמיכלדברשוא י הם ביל ו בישול אמנםהותן שרי לפי אש ן צ בישול הק מנו גר משתכת וע זמנ ו יא על פיה ין שםדב וום א ון בם אםת ממכרו מצוי שהע וכר לרו הנאת וסו דמוכ ו ולכן לם ואלו את תאש אם ר לא שא ן שין במוד כלומ י עז של ני כ אסור הי יד ישרל פ יב א בי לא ום ה לןהשון רו ה ואם לבד ממנ בפחות ש האן הבש לקח ל בשלשה שתעבד ליק ומי כל אחד נם סורים שישתו ם וש עז זל וא ספתא א תל ון את ם נתן את נש הם שע של אין לה ביל ללם ולא לממשיה משי ע ל ל א אב משיה בלים ני עבזר י לו ישרל ביל בשל ו והבלן א ירו לו בד לר למקס י לב ג י ים א ש י ו ג אש ל ע ש עז וש של י ז וז בעז עם יאל ל מ ק ן ת ם חו ל נכ כ שהי שות ו קושי ואפי ל

6 ת בם ל ם ק אם שלל י יא ורה י יצד רש בד לא ם נ גם לים מלו רא ר ו ו אצ שהו ו ו כר שםלבד ל ו שם ד ב בה ז א אם ממבם ו ון כן ה ינה לה ל רק רלב ר וכל ב י הלבד לתודת יהי ג נר ב ורף בלה שכ ד והביותר ז בהל השכל מכד ות ם ל ם אינ לי או ליל שו כ דף אפי ד ברתולבגד כשנג שב דת ווה ו הלבד אם צלו שאמר ם מן ועד יום רא פלו דומ לכלל ל לבד הר והגיע ן ג ולא ל ה ואין וא בשעת ל כמ שו ל עוי מלכם ה לכת בות ן ש לחזוד מותרת פדא וי מ בד אר שם ז והוא ככה שה הני היאלו בצמד הו או פתן וגם ה הלבדק ב ש המקני והם אבני זי דלא מל קביי שפעמים וכשהמל בר ב מות זו לזו ה ושיו ה לודג לה רות מום בדר אביו שמריביןעליו המ עית אחר הצונסכה מ ושה ה שה בז אותו האו ו ותד ופיו המל בל ח בד שמויבין עלו עז מיון שנפגם מכת שחי הרי מד ו תן ה ם ים ואם כן בם ואי יעי י י ביס קבו למוב או בוד לעז ל ואם הוא מים ינו ב י קרב אלו הכות גם השגה חת לבד ל על הרמבם ל ם הוא צרי בן ינת מתא חבירו די כבימו אסדה לגה הרב כן ב ק ידעת אם היא רא מת יון שלא בעל בל דל ע ז תחו ין ל ומה אפיל לו וי עש ב שסד בת יאל שיש עות בס ל ם כתבם כיד מ ודה ו בת הלבם ונר לוקח צר לן א ווחו ל י ד ונון על קר עי תב ור ן זל דסגי לו בביול י לפי יזה ר ונס יבנ ש דם ישראל וינו נראה לדן יל קף לשתת עד הו שנעשה עבה במים ו וכונו עם בד ומו עד מו תחבר ו ל ובא י יקח שתחוה דשחותיה דישרל קביד לב רקע נעה הלבד ואם ומ זה החר לו יהאיי יודע שהו מגבן מת ורא ותםקיעות ושות וי תולדת אינייודע וד לם ארו פר בה אסור בוות ן ומערות סורה המתחוה המ נ ויעו היתהלו עז והחפה וי בבמות אסורות לב אפילו בנת שו עם ל מצהם עכ ונדאה ואו בני כרו אם וור שלו ל ל ופי אס לו מהאין קדוש הוא ן זל שדין עם זל לה מכת א הרבד ווא ג הי הון א מב בכל ע וו משה הראבד ל מ על ה על עד שנעשה חלי מפ לו ח ולם ר סתכל יסורי אסור לסייע ידי על ל השגת יתן עוב מועבי מעליונו לחתונו ף בנ והגע הלבד דק ו מו ם עובם בוי משהתחיל נא בגת עש נתן ב ינו ו תולרת וי אבלא מ מהשלא ם נגע עי ע ידד לר ין להמש להין בדאשונ כמושדשי ום ן בל נ לד דינו הו לד גוי דל שם נגע וי נעש בין נס סוד כל וא ואמ מה המו וה יון הקב ינם כעם לוהנמש עיהם ין עין הי לנים ש השוכרנמ ם קדק מ הרמם ל כי דבם עו כיר ככ הרק ו שי יש בלשון ים בות ום בש מלן נגע ותענב בענבים ם הדין נס סכת ין ין נל ז חד רבע ג מכוה בענם ואם פשר נה ולי ל וכאלונע נמ בין וו ותולדה אחת והיא ש הלבד ועור ז ב והנכלו הזה י פשר כיון שהו בתוסות אי למד נוק וי הו חור נק בר נק הוי חבור דבע וים כאשר כת הוא וש זכרונו אם כן י זכיר בל המ קודם כת ענבים בגת חשיבה ואף שיין כפול בשתי הלת שות שהם לברכ ובן למ ולא הזדו ל ורתינו שב צרפתים קיים ירד לד דז השחשב ע שנשד ףי ת מלאכות ם לא היה כי אם בב ג שכיד בש ן נגע בו גוי אבל דדוק ת עו ינה אפי עותמ ין וינו בכאן וה כלל כי י ם אח הרא דשיעור ה ג ום פקוקה ומלה פי נראאיה מכ נאסדת בגע וי נס וכן ן ל הי כול קושי פחי בל יון כי הסיק לוזל יעברו בם מל ר נס מברירמבםזל קוקה ומלאה הס עםאבלמה לא בכלןי של לזה היא כי שירכל הרש הג וו דביהריףאבל דמבןכ סרון אח כי שיר והוב הוזכר בוס כאשר הין א למאן דאמר נר דאיןעליו תורתין סו במגע וי ממ זי מלכות וזכד במקום כי תוביןשל כהואנסדאםאיןבענביםבגת שיםלבליןהאסד בל תובה ל משנה הלכות שבת גו וד הארבע י ב ל נמ מו בס מו זל בשיעורגוז ו רבהעו הרות הוזכר הורג כתב רמבם ם בו שים ור אסודמרינן ת מינו בנ ופיר ו ול שיעור רבע חיםי גם הל י ומבלוי דכין עם הרי סלבכר בת שלו כ ום שיושי אסת שלא עצמו הכתוב בפר הרנה שד בתוספת מארבע מלכות שהו הכר במשה והי המלבן במ יולליגעבין מותר גל אפילו באין תנוין למכה ש אי אסר בהנאה רבינו נסו זל ע הוי קן מותר ל דוי קן נסו לן עמו המוזד ופידש ו גם ן שיעו שעור רבה פחים י כת מוה בו פס סרחא אפיבשתהוהח עבם הים ף אי עלפי ם חרות במנ לוד שה רחב ול כן שמו ובו י נס ין דמגען איסר בשתיה עדשיש שנים ער חדש בעושההלבד ל הוצר להי וד ומר ם כמל שון הסי כפו הכתובבסמגיד עושי כחן נס עבדות וחרים ומרי דברים בן הרמבם זל כיר כרחב כל מנ מתוספות שלת הוכרח הולהארי ם ובלו על בג הסי ל מותרמיד ינו והרמבן ו יומו ע אור הין במעו שתיה ועבדים לו ובלו מען חלו חסר כאן ודיע יור ומעייןיעין זל פסק בנים דמן אוס ולכיע בנ השפחות נולדו בבית ול נמ ישרל אמן מתהבתי כהם קנם מגן מותר פילו תב הרמבם נות עניים פ גלים ול גען ב וסר פילו בהאה על פי מלו כל זמן לא בשתי ום ד דבי הפנימית להקצר וכו ז לו ובו גן מותדבשתיה אפילו מיד וים בזמן הזה מען אוסר ב היו י זו בצד זו תכ מגל שב וף על פי שען לא יכול נקה בפי ולא בהנה תם ין אפילו ודעת רמבן פילו יםבשתי ד רי הריםהגדולים בהרם מלת ז בהנא הנאה ורבם זל סק עובד דנכדי הלשון הביא וחם כנול מתו גון ב ימעאים ינן אסוד עבדסתם ז ינן אור בהנאה בל ישמעאלים תם ינן תר בה לדעת על לשו פי שעדיין א נקצרה ש ואף עם כל מחכ עדהדו ו ברבורין ולא ארי אמ מנייהו י שאמו ומצלת הכונה נתחב לשתין ל ב הנמ בד יזר א הי הענם לגת כתחילה כנופת יורה שהוא סבה תה של עים דו בדיעבד ואם סייע ישרל את על חבי הת חבי ואמרו ברי ו צי מפתין מפי הי יו שבה שאמר ה והורחו שה מרו י זר בסלי בשפיכת דרבין ו הסים נם מזותין ת בגת מותר ש ו הוי ולדת אם אין דבר תלוי אם ין סור א לכתח משום ב שבלת אחת לחלוקרק מאד הרשונמתרי מי קוצ יע גוי ל תר ואם ין מ הגת ין מותד לתתי יו וא בחקה בה ש נצ לקבדין שם יולה לקצר עם המה א של שמ ואין י רש שבג בן ובעב ראלאו בסלין מל מזופן לשנן ואם נה ה י הרי של עים ום כן שהלשון תין לילהי י לחה סיי של אף ל לגב ו ולמקל דמי סוד ב יר ודעפה יכו ומא וכי כבין ו נפ רבב ה מעורב שלא למע כתב רים ככתבם י ש וכלנם ולכתוב ותם שכ שלא סכי משלדי מההוא שרי זבו דנסכ לת ב לתת ם ין בכ שו פים וכו ולי כל לד ם הי כג לו רמבם מה א כי אור משכן וכר בר ה ז הרי העיד ליו רב ב שואכותב א בלא יה ב ן כי עמ כלל היו גדול ים פשו הכד שבבמשנה יתפרק הורג י יכתוב אותם עתה בנותו את ממו ני ני משנה ושיעודו ד לברד ולןרב היה הנווה ידתי הכל יבכןי העה בי וא ארר השמועות לבד ן בכל דר ילה צ נ ש ב שו הרי זה ל וו בכל מלאכה קו אב אב וחייב עה מם באר באב הצד ו מלת צד במ ולת ת הלבד ברתי אינ ת ליזה אב אינ לשלה סת הונה ל עם ו ותה נ י כדמות ת הית ני כי היא תול נ י ומלת מנו שהיצונ תב ברק הודי ביעי ו הלכות ה לות תולד גות רק עי הקמ צר עם ומר למ יב חדאילו שגג ביסור י שו שאינ במקומות יל מום ו הקמ כ אלופירש מנים י י הרי נו ות אינ ותולו בעלם חד ום ב חרת שהיא תוה לב יב ני המכו אות ובינו הרי וד כרי ז ה מלשונו אמדלפי נ נופלת הלון הב ופל ש שהי עבירא ולאכ לשנדע אותה ד סבהב ם ג שב ר ממ הי לוב ע ו נו אב מכו ר וי לנו הור הי כ באב ן י אמב ה ורת עוד תול סבה נו ליי שם הו בוכ כ אלי על חצר ידו עיד הו ה יוס אם ו ייה בה הת לא של והי הדב א אבי כד רבי יקב ה בו ת הוא היות שין ת במלכ בת ון ל של כוד וי וגם ות כ אשד עצם הפ ויד כם מדים פ שע רו לו יב תה אם יה י כנ כ י ע הרבז י ש

7 ם שונם ל ו נות ר מ זר ואי דר ל וא אתוו ול את ם מרוק א הקד ש ם ת את שפשר ם ודם רב ל ם ומר לי אםו לכן א צ ובואאל הדן שם הות קצ ן כל רצ לון ד ו ש י כ פרת ד מש כ ו גם כה זכר ת ל ם ו רי כד הןש ה ות ת עם כל זה פסוק פ שהדן ל נר י עמ וב סקם וא וולם בן לם שהין שלו ז פשו ת לא נות והיום וב לתעה י כ תן לי רשאה וסף כר קדש שיוד ועברת ז ת ב את ששנם ד ם ורי ד ר מה ובאת מ רושלםוקב וקבצתי כל ם של ההל צו ו ז והו ודים פ בכל ידתי את גם שמת בספר בחי הל וגם בעינ וממ ל אשהיד כד רבי ממ ב הנזר ה בני ת שדן ם מ רבי כר והנה כב נקס נרא אד כתו מ ופר היר ובד שה ש ת של התקדש מ לקהל שבי כל יו וא זה חלתו תו הם הת של הקדש ההל קהל שלם עיר ב א תם הל הקדו צור וכל קונת לורשכ ולהשר כ ולתת שע לצר בתנ ה ושק זו ולמשחזו ולהחלי הר אל כאשר ל שיצ שהקונה האחרון ב אם וזר ון להתת לקונה ד כה הה ד כוב בו שה ם מנ זור קדש עד כאןבא י שנת כנו י קל דש קל ושלם לרי יעבן מזרח ת רע שוא שוכן יום ב כתוב חצ ל ומלים יכלה מ ה וס ר זה הקהל צו חצר לכהר כהן בס א ם זן כוה נ הקדש הכי עכ יד נקס זכר ואתהנז תנ הכר בת ל הז שם הצר ועתק ם רב דארי שכר מש מאת יקן ר וא ש ל ב צוכ והוא השלש שני הצר שכרו הקל יהוד הקל בזנ דו עו ק רו להודא תאי ההש וכפי אוו לכר ה הפא שהשני שלים הוא אהצר שמשו הו כ הל דוש צו ודא הזכר לר יעקב י אה דיין ום א דר שםכו רליל ול שלם קהל יצו השלש ובתפירתו ק מתכ ש ודאל וס וף הנז שכ אהאות הי באות הקד ז ול אז משכו יו ז ל ל יקבאר יר כרו הל ת א שקבצאז כב בנקס ר ו והה שאני ז ה בי הקהין לא הוא ד כם השלם ר דכ ן אנ והיה כם ש ק והחם כהר קולון ם ום לאיו א יצ שו שדו אז בכל ן וכשתבתי ם ו לון ל ז צם בה לי שאני תי ב ז בהם ע ו ווכ א לאם לבם למור ו הבעלים והורשים וות או ני ער גדול היו נמצא הל השיבולי שם הו מח צמי ו י הגלות וכשבאו ורים זרים ום אנ יית גם הו זירין צר הנזכר לה וכן מר ל זל אם א עמ נ א עשה שזרו ל הצר הזכר וא רצית לשת הסבות אר שון בדעת להתרר בדמקאז לארציתי לריב ננים ראונ ומוםש צו שהחצר ז היא ידם ע קל שו הכהני או וע החם כר הה ן אבהם זל וד שנ נ שלאלהצר ישי לקהלי ירו להר ת למוחזק כ רית יים ודות והחתי ושלחת תשובה ל פ ה מר שהן ם ד כ ל ה של וע כר וא דבר כ בזה שחצר ו הזקניםהזרם מ י ם עדהאו קב די ום ב ארו ודא ו ושזה ר ככ ת כ א ואינ ר כ בזה וס האוןוב שהוא הא זוכ ביו ב הי ברוצא א כר ש משהודאלש וי אנאר כי ם בנות כר ראי ואבן א אתמהן ת ז ו האחרת ובד כר יוף וא ל בברוצא ם הא וס א ב הב קוית ש יכרות קרובתו רם נז ר ה כ שז מחזיק בה ו בתיו החצר ז גם שהדין וא הצר ז יד וס נם ולם הים שישו ו זה בו אופן שמחז צר החכם כ ודנו חזקתם נזכר יא צד או אבה חםאביהם שכ הקש צו ואין בח אחרתוו הקי מרסםכ ק גם אות שבדי וס שר מהקה שעו להם אשי הום כמו שנים רם לקים כרההרשונ א וקבלו ליםאחות ה הודי יבא כ יו שב ורש שבא ורער נגדהחצר נזר מנ לא ר נה ראשון בידם נשרף מלבדשדענו הם נשים שובם ו שר ואכ ש כ תם בחצר הנז יא מכח מירת הקהל יצו להחכם ו אבם וחזק תהל קה מן הדין ורהשכו בלה ז כ אינם כולי בחצר נז אנ ור זכות יוריו להקדש לן שר ה ודאלש קדיש ת צר ה או לקלשהרי בצואתכר מה וילש הנז נצא כ נתנ תנ ואפ צואה אינו מם כון א ב מת וז התק כתו תביד הק שאות יו י ופ כתוב בקס הא דנםבכל ו ה תיב חשן בב שנת חשת אים ואתם ושם קהל נ בד שו בים ם ויותר ראוי לון עפ זה והו פנס שני ה דש ו בשלם יר הקדש ב ננסנו ל כבוד רב שהקל שבלו עיהם לעשות עשה עפ הסור רשבא בתוו וליש ושלש הרופא ליצר לברו וו אוו מול על רש ודברו ימת ם שש לבת דן לדון על כל שנא כתוב ק בנקסוואפישלא ב י אוליהסור כן כמנהגו נכונים ומכונ ויב הןהן ועל לאולאו חוכשאר דם הלכם חתו תק הה זה רון מ י הנחו לעם כת לחתוםלמןלא ב רעו הן ע מלל בעק א זה ר אי ייה ובד א בהעת מת ואר שכל בשק וצוה יהי ולא תתן סרון בשאר הדבם הכתובים בנקס הנזבלא חת עם ו רלי שחה בחה כל ימה לא תמור וראלז ואם מ ע ול לאש כו כתוב כן הז ולזכות הקהל תחל ולא תוש ולא ניל מהם אלא תשתש בהם בלבד כל י ואר עם הוק אר הצוא הבם חבנותו רוים אחלקם בנק הק אה לכותם בל רתה ן ם הה הן הן בונה ב זרבי צחק ד איסה ולאסתר הה הה חתמ שדכ אח מעד התוים בותו הפנקס הת אשת אברהם די ה ונלה שהוא כר עקב ד ואיה עין י בחיים לחובתוהד מלב עלה גם שההל שיגו צו בא בשוה לאצע בין שלשתן אבל ב בנותיו אשת ש הי כר יצקן ו לוכרה ד נת כתוב בס נזכר תנה וכן החצר של ידי בו ניי אר הצוא צולאשלחו יד חצר זה א היתה למש שלם ול ודם זה ולא לבדהרע יתה לםאלא וא חותיו וכל זו הקהלבצו כרא יו שר שנה בר דינה כדן ב הז לשנה בד ה וק וו זכר וה שם תבאנה בנותיו ו מקתן בייאתו לא לשוח ד ודם שאםהו כולםלשלוח יד ודם לא ו נים ב בית שתרצ מורה יכעד אותו ב כי זה כםלולםשמיד ב כבאלדם מבלם כ מב בם לר שתדורנה ל בא זה שן ורם זמות ום ד ומכי תו ו ז מוכרם ותו וצוה ז ותכנ שתו הזר דרה בו ורצת אשתו הזכ הכ ח חצר בז בית הים כו ד וה בפננו כ ל לזכות ולראה וכיון ל שוחזקו אן להם לומר שח כן תן להם במ והכל שרר שי וקם כתב וחת להבא לבירו נ נאמם וש ברם דום הנז או הדשו ב בעי כ ות א ל לה ת י לזה לברם ני בוד מלבד בכ ן ן ן ן רא בם ממש וארוצ ואין אדם יכול לון אותם כ שידו וד כלאלו ש הם שמתי שזה ו באמת כרו אותו קהל שרכל הקצרות ן ואו זאת הצואה ות בת בתב ם חתיות ששולם ד בם שהורי החצ נם בכו שלא לקהל שום ם שבה ום כא ה נת רב לירה תיב לם קדש ותוכש כשהם הקדש ודם האמנם כל זה הי בניהםשכשבוו ה לם הורשים פו להם ש תם וצם לרצו אותן ואםאן שיר שריר וקיםלחכ שב וה כב פ כר עוזל ב והכל נק אפ וכות הוה האה יל בסו הצר הנכר שהוא שלם בשליות ושים במלל ושתד ובכל זה בון של ר הנזכר ן לאלנה זכרת ד בו ש כרי אותו ונה מתם וצערם דר היום הק רבי רי ששכר י הנזת א הנ שע ששולי ום ת ותו וד לפישלא לו אלשהויאלישהרוא לתת ל באמונ בחשבון ק מ וכבא רשפורען נ ו בכל ואם הז וא הה הזקני ה כ אשתו אם לא לנותיו הכ הנזות וי הרשוני בם ככה ו עושים ת הח תה ת ל וצף ם אלו עת ומםהיום יו בז מסכמים ה לולי נתתו פו כזכר יו עו בנ י אי לל אופן בנותיו דבר כ הנז הקד זר צא היום חז ביים כי אם כר להק לעלה כי ודעם האת כל רו עכ ודי הא א שכיפס ו וכלמ שדור ה שלא וווה הז והוא ד וא כל ה יא וד הוא בקתהורשם ה כר ב ויה ב דה ן ולא הקת את כר רת דב לאהי ותם א גזן ועתד לתן את וס ורת שת ה וא י ש רם וגם ויאלי לא ר הנז כל וכל להות נני ום כים צו ינם וס ו שכר נשאו הזאת ת ידתי יעו שהם ר כר לל מי וב כל ימי ת כר ברם א כ ז תקדוש לא לר ר כי א ב או ם ול תנה אף א כ או לב ורלי ן ינ יוס נ י יוו נת תורתם קו של הם ב נזכ מיות לש כר כ רבנ ר םביני כ לו ש י ד ויס ו ה ל ש בני

8 עתוק יל יד י וש ה יש כברשוה ס והעיר הש לי ער וו ה קבל ע ש ב עדי הק י ו עני ב נאם מם כי מסבי ר יעב ש ד ית ן ו ע כר ר ל את תו ר ה ל חורב ה כמה ם ר ר יר חיב חמ ת עוה הםמכ ליא לכל י ום קבל עליה זת שת ת ו ול י חכמים ז השלםיצומוי הב דר יהי פי ו רצ ני מם יוע כבודכ ובו כששתי ז ן נשר בכחו שאם ישה כבר גורשו קודם שן ע ה כו בין אשוות בין תם יע סתר ר כל ר י נשים כוב בשר ומגורות ועל ה תני ני ושי יכמו יוש ו ר ות ויר ותה ר מ ש ביום יי סוות ו והי ז ין ו סח שכתוב וכין וד ו בינים יהיו בכתוב ח יון חת וים ותשעם וש ציה פה צרים ר מ סורו עליו ב בהאת תמישן ת ועל דעת ש אי ו ום ני ביה גר ה ון נזכר קנין שם לדע הכ פשו והלת דעתו בר כל כתב ז כ ו ו י מעק בתו סר שת הכם דא וסח השידוכין כ ושיגם ז קבל ול כ ו ו כב הו ו ז וישום הזכ עלת קהלות ת בעד חם ם כמהר יעב בעמד ראשי ר שבעששב חרת עלהדב ד ז יעמ ה כוב חייב בזה ע הסרים ונבוי הערביוכבדי ל מסביצו וזו ההסמה שלא וירה יש שכר ועוד נוביניהם שייוכ יו גירש ו ותם ליו ובנ יתרו הנזכר בשי וברחו ה הנזכר בג מין כו וחותו ואור שמיש נשיו ו רנו סורו רא שמעו יש ום שום ע חכ בין יש ויר ת ובבתי ו ל ד ש הוות עת אביה וחיה הבר יחיל וו ה ו שרנו חו ותעו עיו שהיו יב בדוי ויכרו ובי שו והבועה בכו ו שנשבע ם ייה הם י זה תרעות עיו יבאו ויגידועי בכ בדו לי וע כי ם חר וה יים י בחש ע ם ופן כיכשרו שנש לו מן י ם לחזירם ו החכם זר יג עם שו נזכרת לדי כרוי ו עי י ז י עו ום תחבה ליים ולשום בחיי חד לכו כו ור ש שיהי חוייב ויפרה כשר ולו יעש הכם יו שה ת כתובת הש ור עו עיו שית ם יה בכנגדו שיחסר ויה שם יור משים ו יל שבעים סרים מכתוב אמי ותיות יתבר ובם יב דם ועל ת ה וב נמי שג י ע על זה רביית פעם ח כי רות בד שיו שכני וג קד ע ו ם חוב לתתם י מזי כל ו בכ שת ייה ביד כול לבת ודת ש שכן שר ויו רשו ח מקשהי רשות בידו בו שב אחזוש ועם ושו אצלו לח זיל היורנו לושלא השבוע הי ו זת וכ שבוע שאסור חכ ב ני הרוות ת זולם ח ובשר זמני ונזות ביד החכם הכר ו חתו שותיו ה וכל בחש עת או וראי ז הי רוייםי ותם בי ור שבעום יסיע ונדר ור והונו ו שת ת ים ומתי ותעים ורבע ליצירה רי מרחש חור יעה עוה וזה וז פנו רשיו דוד קבסי פ ור ו תי דים כר בדיה זה ע חכם וכ ור ו זןעד ול ודש דבשע בבית בו וח דה כ ם שר עדנו מתוק בהרשת בו מוחיינ סר שת ל י בית מועד שה וכשיו בי לח דםבמע רים שמענו ני ורנו ו ה ע כ החם השם ע מהר נסים רי וגם הב עמדו ובת הכם ששית היב ומר שו תמינו לעלי שון ימח שמם ז ח ל חם השלם כר יעב ביערב ה הוב סר ומר את ל הורה וחי הותיות כי ר היו דרי ז ז ועש בי ה שורוו ן הים גזרו ונשו וננו ודו בו רב כ ו חר לת לדוה לו י עי ודיין שבירי ם ירצה חכם נזכר ים ת אשתו ר שים נו וקר החת ע זממו מע לכנו צו ומו ו את תו וסו ת שיש גרושותיו עליו כוי וין בזה בלת שרושו חר חדש ו שבתקו ארה כי הכ חדש ום אור ש גשויו עיו ת תה מ ול וז שע שי ירצ רשוןי נ ת בנו ז גם כן ו ה ובתה ויה ביו ול שם ם יי ז ז לימר על תגר דעתיו שינו י תו לייל ס ג כש א לקונבע גששבות ו תרי שת משתוי ותי ותשעים ורבע י וד רבע ן ו בר של ולחר בבקר עשה אל עם זמרה ליציר ו ו לערב תבו ש ובו בו י קרוביהורצו ו עם ה החכם הכר נת ו ות ב יד לי לבי שמו שי בותם השעות וה חו ד שרח גרושותיו שבתי לעי ורייה בת יצחק ת ם ול ומ ע לו כי וב מרנו ה חכם ישבע לשקר ס ב שה א וסר ע נת תשיש סה וריינה גושות בקום כל ו ועתה רוי י שש ון ליותייחד עוהן ו וכל ו החת ושותה ל הרי שי שוי סר בת כו ובכל היסור שלא ייחד עם שום ז מ מה שר ו עשות כי שתי זהני לא ע יסור יה מעת הר ומריבי ום וס על ר האחרת ם ן סורות ורות ולו הדברם ם ם ישרים ע יניי ו הכ הח שתו ז דבר ביה הזכר ויה זה ביום שישי יג רי ו כן שם ע חים וה רתי עיני יתב עים וסוע עת ודבי ריב בין הכות הנזכר וליהם כבתי י יי יות ום ם שכזי ישרא יו הגי הש ולן מעש ורוומעןזי כמרר שלם פים להחכם כהר שמולהלוייצו הש הו וו וו וחייבו חייב ותזו זי ייה דמר הבשיו רתי עין ברו והחי יורולם ן יםכי ןיקוב ת נר א ש הכתב הזה כת אר בה ווד ייו ה ותודוו ותנובדין תורה שר ו עם י דב ועד ישוב וום כתיל ן ו וין חם השם כר סם נרה ה ל ושחתי מד לבד זרי ש וד יצו וכם ביר עו יצועי בהכתו וברות הרת י זתו ייתי יודע ב סבת ו ינו וגם שה ו ת יוהתין היכתו ובב עד שיום חד סר ולי ש ב ישרבי ום ע ומעיו שריי ה ויע כי ור ורה לי וס הנות ס שעברו ביו לבין תו לודגר כדרכיו הח וכם שלם כבו יעקב בי יצווי בת ו דתת גם דין החם הם כר יעקב בי רב רה גם לי ען כהו ומו י רבומה ורוו ן שים כה וסח ר כב בצה לסבת ד ה בדים וסק דין ב מתו חם ס ם בהר דוד ן ביזרה ר גם הסר בלעליוהפס בווקים עד ונ רר ריב ין והיה מתרעם חם חרון שפסק וו קוב כיהז חשי וחז פדיים וסתבוה וים רבי י ס רי עיריצו בכל ל הור דבר ב היסובמ ו לכד בביועלתה החכמי עצמ יעו הלי ולחיינה ל יו ש ו ר הלות צו בר לב ו הנזועל לב ביה ש בדריוס ד ביננו וכנו בע ונווב הירעה הור עיו חרתע שו הוה כי מר מד ו של עןכי שעו וה נוס בק ו סכ ון שבו שי החרוה אר לרות מיד עוק בה בימים ויודעת בשירות הבית כן צרי כם שתו שוק נית וע הי רו ש ין תורה מה ורו תכם ן השמים על וש ממי לו ק ע די שרות בית כרוי ותחייבו החייב עליו כ ו חי חיים מן יש עומדלגדי לעשו כן ש ו הק ן הב וני י יות שחו לי בחו ים או י אלברחמיולען שויורו דרו ו וועזה י כ ז ב עז חרי שיים הסקדן וקיבלעליו דר יסרוהלעדהחמר ו לילל היה שבו בפי ב בורחותיו לא ייתי ש ותב ועוד מתי דעתי והו ונ הרב כמהר יעקב בי רביו התרות ו חר דן הן שי ב הורה שעדן לר שי עמו בר ים שלח וו ו ת ר יושמי ס בר שת כרנסים י י סוי ב ול הן סבת המעשה ל בעיר של ות פס שי כאשר מעש ם הנ ד עיה שום שה עדעו הדור ונשי עשה ום הם היו שרו בעינים ל הדבם בעל ו שיגר להכם הזכ ות בידו או חזיק דו ום ר בתו לכתוב ע בתה ו ה חזור שיש עו יתן בד רשות בו חר ג הות התר כיון ל לכל י ו שירצה י השלם נו ן לקר כ בקה לכ שבחזרו שא ור וחכ מ ש ר וח שי ורד התרו בה כברם ה תשתדו ם לק כתו ת ם ולכנו כ ויב שי עיו ע חו וכתר ד םיגרש את י יו וור ו יה עו פי לב ביה יוסווי לו מקום ר ע בסום י זהו וע דבם בדרו יי לביו ת ומת שם אמיר השו וען בעד בתו מה ועוד וב כענו ם י כר י יון חו ת שיו עבר ר ממר גרעתי ו בתו ותיו וחת ו בד שקד עובר עו ו י מ הסכתי והא הו מרזו דב בידי וס הות יי שה חר ני עמ שלון י דושין חוד וון שוין וה ודי ד שי ען ו ת וריתי לשאת ופ עד ו כ ייע י חש ו

9 ם כו מר וי נם ם ם בלבושל לם ם שא נ לם ו וא י תו ב ו ש מק על על י כ קבל או הסור נס כ ס אי מ גד א ר ל רי איתלא מגדולי רםשכתב מ באונס אי מן נא ע ל י שלא בלבו ר ש ום דבר כנ נ התור א כלל וסר אשקבל עליו הר לא חלמדרב ר מן מו ם שהרי כתוב ול כ אני ז ור בנוס איס אם אוס לי נאת כו ב אין ולא ל כי וא ב ממ איתא רק ואלו תשי תן ויל מן ילל אורעלירב ורה דק התורבפסקנו רי פלו ווני לתשמין האון שכתב וזל כוותימ קיים מהתנאו ויאסור הנאת תמישוס ס ותיו עליו האי כרוי לי שלא כיון לזה דור ולכן וי כלל ולהשם ין חכם ותו אסר דוק היהבאונס כת וששב בלבו בת קבלתי רי הוא או איו בלי חשבה אס כנגדו דבר לו הז שנת נא דכל ככר לדת י ד כתבכן לי לחמיר נראלי י צא מי כח מרתו יסיק ו להכם ר ויבא לי בז למא ל די שלה יותר נזכ ל אפילו שששאלה שא ן האשה כר וב שו האיס ה אחר תהי ההשתדלות ל ידי וס ופתוי ואבי השלה ברנם ואםבראשו וסופתוי לא יסכימו בשום נים שתי נלד שיכול החכם ר להל על נדרו וילים ן שא הנד לכתוב ין בי ריות ואבקש בי ל דיעני לכל דעת ז נין להתלמד בכ בז בק וד רתי לד על אר שוא פי ו את ארה מ אם וא במקום ארווא שמי שאמר לאשתו דעת או לא כיוןשסוף דבו נדר בר אסור ותי ע שהוא כא על נ כו דתנן רפ ואלו מותןומר לאשו הרי את עליכמאפותי לו וא ומעמא והנה שמן די אלא שמיר עלו כי יר איעד נור בדבר נדור וא לרי בדבר שאל אסור איתא ם ופ אשבועות תים נ ברא קא כשאמר רי אתכאמי ו רי תעל כמי ו הי את כאמישכלזמן השלים לומרכאמיאין במעכל ש ר בדבר אמנם אלו הלשות שום נדר סו ולא וה אסו כשאמ רי אתאסורת עליהרי ר קב עליו ומשום דשלי לו לא הסורשקבל ו אסור הה וישלי ת וגם על ה וכלבשאי לזנו דע דובסוףדברי שובעודללות ני ראיכת בד יב הם ד ה כדב א באלו האות ר נזכת ותדבר לבם י י יוס לתת שתל רשות לכם כר לעמוד וביעם גתו בפרסום ישתוכלושי תיר לו נם ועתי אני שאם אי א לדב ת ת ית זר ת ע קדמוות מ לב מנו בדב ת א ימי לם ושני כ ה שובע ל ת ויום ביות פ ב וא הל יום א בשותואין כת ור םל במלאכת ב משו דביל בקר אותםמי יו היהא מנם בשעי גםהייתי יר נואי יס ל א כלתכשיטיה וכל משכן תיכ והצ הית סוב ע ם כןממנ לנותיו אר ומבוי יתה ומכר לא לבד אלא ואי למזונותי ובודאי א לס ויוסת היא יכ לבא לבדבכליום ולא ואם גם היא שו נשאתבכאן ל לא הית כי אם ו ברל חאר אד חות הוא זכתה הית גורלאיש כם שלם ל תוסות ורנסהלי ות אין כ לקפידעלויו ראוי שתשרת לעלו וגם שיכס ל אותומאב צת ד ל ומאין ההיא לרובע מלשיש תמהאני מאד כ ממנ ול ל שתז לאתזכור כלזהאיני אם וא רם חבלשונו אבי נילוס תהםהגרומיםכי ו ותקח יו וא בם וא י בה לבלמם לשתגר המה ימריבה כתובתלשלו י ועל כת את ארס אביה רןלד ב ב ולמתק מרירות ק במתק שפתי יק ל מי מתנים כי יה רבות בית ה סב נאם לשוצר שירושלם בבן מקד י נאנ בכמר ן בב זלה ון ל הק שפסקו יע הנעם א ד מו י מ כ ורנו ד אזמר שסקוברצונם ם ובלא וראיתי א דבם סוין ואת אמרו ז ל ש ז רי יקבל כם שלם כהר נסים עואסור נשיוכראוי אם נו וין כן שום קבלת ואם יר כדברם יימ ואם שיפ ב ת ח אסור א ל ום בת ון כאשם מצריכיןתנ לקבל ד למ לקמחד קבלת תנאי תמי גדול כר כום כיון או מד ל סור וי ויון מז ו כנה ו ןקבלת שכונ ש ת יהי ש בם נע לק מא לן דכל שנ ב כל דיני אי נאים בים ת ו ולא נאי תקיים ונאי מע וי שנע ד ת נ הן כל המ עדשיוות נאי תו הי ותמהת ר הי בין עש ב הנם י י מוסר על שיי בין ה ו ן הנג הען מי שתל כל א ק י בזה לי ילמ לס לק מר פסק וא יות מותות ב בר ל על דו מם דייקו ו אא ומ ת ם ו ו לא ו ו ול ל י מר ר ו ד ם כ ר אל ניו ו תו שגי א לא מ כ ע שה ויללא וד סר ו ו ת כי אס י וגם ס י א ללםוהואל א ו ולאע ז כ ה שרתי בכתב ו ה שיש ם שון פ מ על קבלת ב אל סור ממש בעת בעינ לועלהתנ יוב ש י מ ול ם אמ סור נ ו שי בשום זמן אר ועוד ו עליו חכם לאר ליו נשיו שגירש א ב י קב והרב מ הי ד מור כותו ון מה הה ב שיע לנו הם ואם כת תדע השו ן שנ ו אלינוי בעיני לומר הוא ם לא ל וא וא ברים א ש התנאי נו מורה בודאי נ על שאסרן על יוב לאסרן לבא אם כן ז אז תנ ותו העת אם ם לל איו שי מור פסודו אשייו האב ל והבתשלאהלכו זה נו מסיק ת חם ללמוד תיקון בי התנאי דאינ יתן הדין את וםשקלקלו לצמם יי א הין גדםי גם כי פי האמת איפש לפ התנאי ופן א מל שלא תחייב לקבל ש כלל יתי בשולא ב אסרןו וכונתם ובהמ היתה יתייחד עמן איס כאלו הן להב אסת לאג אם יתייחד מהן שה איסור לשלשובר ל תנאו יתייד ן והרי כאח תנאי אל הכתובהשאיו חייב לקיימם מכח של איר אם ו אינומקיימם משא נתרצו שה יתאב ואר שמנו ששעשתו וו מרוב כל ואולי כלל הדבר דנרא ביי שה לייבכ הנזר בל עליו איסו הני דב ליו להביא לחכ ראיה ד שר ב מכ ז והמחיי לו די שפילו נתן זה תתחתונ במתנה לרב א הוא אומ כו כב ודהתנו בינים המו הכם הנזכר ונו חייב אסור שי וכל שכן שיועליו עכז אם לאסרן אין בית יכולי שאומרלי לבי לכו שאין כוב שאנו וייב לגש יר בילכן וז כ תם התנאים זולתי קניןוגם בשר הכתובה שבועה על אחנהחכם שלא לישאל פיו ל לא ל יוב שאיפר להקל לדתי ר א סבות אן מלכות עם כל זה אני מם כ לבל ז אשו שנב בלל ה ז לכתוב שבוה בכתות כפי אשר ראיתי י ב תי ד ענות היב וון שאין בועה על כם ש כר כי םקניןאין כחבקנן קן לא יול הוא לייבו ב בדבם ואלו דבם וןכא כלל בד שלא דממ אוי קן יהיה דהעו ם האופן ממ אעמ ה ים י אם שלאיזו באו ע לקיים ותו ל ניו ל עליואין בית ן ס ר הנ ולא ר לכו וכל ן וייב גרש אם לא יאסור הראשונו יכול על אנ ולא לבד ייב שא לגרש מכח התנאי כשלא יים אי ב בכתובה שכב בפ שיב אות אל וזל האח נא מ קבלעליו שלאישא אה אחרת עליה עד שיפרע כל שהו גר חייב ר זה ויפנה כשר אלו י אם נא אינומוייבלגרש ל אין כח לבג לגש וד ז קן תנ דבים בו ממש אבממונא כר ולאבקנ לבד אין כח בותו הו הנאי לחייבו גרש וא אלא אפילו לפרוע לה אינו ייב כפי סדור לשון התנאי הכר דהוא דבם כתוום מדדק סור י הוי יהומ לכתוב תנאיבאופן ר קנ לשיועיל הי חייב לפע לה כתובתה שיכב ה גם קבל ליו ויהי אשה אחרת הרי לוע לה וא ייב לה בשר זה דם א ל מ נו ייב כל כן שאינו חייב לגרש ואלו מי לוק שאפילו כ בר ב מדתו בלי אותו הוא שיר לשון אחר סתי המ ושחיוב ויאמ הקנין ר על ר תרעון שכמימ התנ אבאדכולי כ חיובגושין לכא כלל והתר זכות שאיר ימצא כש ל יא רת ליה הן ראשונית ן ארת לות כתובתה הא והוא לא יאכל רות ויכתוב כבת הו ם שיפר ותעמוד ל ותת ותו ד תת ממנ ל י רה לי אמתי אם אין כב בטר תלב בסק ד ב מורהומו ון נו כתוב כן שע זה כתוב וגם ש אזמכ ולות תנ הארון אפי לי דלא דק דלא על מה לא כיו נרא להות לבבה תקיים ריו ור עם זבעלה הי ות כפי ן סי שנבאר שהחיוב הרב הון סור או לגרש י אשלאכן ה אם הסר כ עת ב אי זו וד ושעת י עליו יה בונס איסר כ שם תנאי לגר ם איס ל אם לא כ שע כו ו בל אע המן פ בל לב ת יעןכי יכתוב מ ת קקדקתלשום ל תתנאי בז ל כל עם אסתר כו ולאיול בו יום בס עום שא באיסר נש ד אסתר ועד ה ז שהי כ והו לדעתם לי בל ו כל ו כא לא מרכן א ת א ז י ומזל נ ה שו אס כי בנוס ובאו מדעת כם וי ה ומר

10 כן א חום שן וק ותם אי או יו פי ם וי ת א לעת ב ו ד וק ל וו ם ו בד ה ויב י סתירה בדי דברי שתבית הב ובונה ביב פם כי ל ר דו כן צ יאד תש הי שא ייחד עם ן והגע שו או מ הה זה דקר חו סוד צת שוה א ות י ו א הבה וא עי ח פ ד ל ת תשש נשיו כוי ם תיד ית צ בנו ר ן ם וכו סו ר ף דבר בתיו בדור היהזה בו ל החושבי ז נחב שיוד תת ברו ה ם יו בון וא ש ת לצאת תחום ה ד ע ת יי הכים י ם ז וורים ש וסי ד ודי כזו שרו י כ ני ןשה שים וי שגד י חיו בד בידו י ש יום ביד גם דונו ן שי ז יויכנם בה ין כ דב ת תשש ד הורתם שרו ו ותור שהו ם היא של י לקבל תני י וו הבע ת יש רויחד ו תגרש וע כתובה ודי כין ההדמה ת השני עצבחד שני יסיי ם הישרבהודתה בהום י כ זי יווסר לי נת ישדהוי קבת סור נר בת י סו וזה ש בהודתה ור ף ם יהיה כן ת דרכי הוצאת י כי בכח ו קב וין ני יב י רב ו בידו שא רו ל כים ם בנדון יר פנינו וי וד ית בע י יה בה ויו רי יה ורי דבנון ן ש יא כ בוד ז ודי סו פ כבנ דב ו תשור ננ נה שי ה ג ותשון י הואות סו בריה היא וצ פי שהגויהישהי דו הצ ד נו פה י עננ ון כל ר מנ בר הו ום כן די וכבר בתי בם וו כבוד תור כשד חזקה ח כרא ותנודדה י ריות פר החו בד י ור עוי ון י בה ת וצת י יר ידיגוי וו סוה שונה ר שית השרא דהוצת ידי הי מיות כיוני הגייות כם ן נ בלו חכ וד הד שי בהיש ררי נר ים בתח ו ות תר דרים ובו בקרבו כב מצד הדר ן כה תני בהה וכיםוו כי ע ית ו ת ור הת ש יחדיהון ול ותי יהיכון חשתי הכים בשבת ני גזו הו כיםכ היתה שו ע ש בעבור ש י ריתי ותותי פוחי עת דוי לא ננה ננה שפתי ותי רי דברים שרי הם ש סוריםוים כי זור בדם דבר י ח הרב ו כוני פני ב ישב דוי בתב וינם כד רוב י גזרות רבנן ם ככה הם דברם סור שון דבם כי ום היות יש בכל קים כש וירדם י ש בפעם א ת נבתש י שוג וני ונגה גזור י הזכ וני ת וין זה מוו ם פירו רבים גזרו בעבדבר וו שום הורג יסור דדבריהם ודבר גז גזי ת ת נורוכן דולכן בת וא י א שכ תו יום ח תי י כ לחלותנא בנדון ין גזירה נגזירה צ בתוא י ח תתדני ו ירצה וגם ד זקה ז שפי גזו ור ר ו ס נ י ת י יקר יינה נ ח דף ו בשנת ין רוכבי גבי ביום וב בסו ל וונדריס והשיבו גרה תחםוהשו בה זה ין בגר לא מ בין ויחונ קום צוואת ני ונ י נה ורת ו הקביל ו ני פניםחיתי תחוםבדי ש ין בה י בנ כ קרת וכו הרי ש פי י חו שיצי ו סור דרבן וכן לגזו יו ק רת בית ונה כקב תר בא שכי ינה ושקידה הריב ש גבי יון ח במ שינ סור רב ד רת ונה ה ככחי ז נ נא די חסד ום תש אף פי הכי ידי הגוי בשבת סור יו כדי בנ שכתב גזו עת ועשית שנתכברות כם יו הוצ בשבת ע והנה הריף ני ור שצי לו סן י ב דו תק שוה הבת ורה רו סינ הרקו נוה סת ב אין שן בשם גדוות זם יסורב יוסיף הג דוני יד ג כו הרחה חכם ביום וב ום ב כו תחום ז רותו הקיו רז הוי פר בית שר הוספתי דריס וכ רשו חתרו ים לן שד תו תי ורשוובחנ גם לדברשירות בתן עם הנר לה ש ני חו חתו ד כתוב ישר הק ר רת דוני הא כורהננה נתתי ת בי איכוו ו וכ כב בפירו רן הרי ז כר ד בויגה ידי ו וסי וריתיה וא גרע ויו נכי וכ ה שמר רבן בקיום כ דברי חי זש ו בפר בדון ו ני דוני ש דת ור ת שנ תעקש שההיש כו ה וה שייוף חיוק בין הרי ם הראשון ם גב בנדון דידן שהגוי וצ הכי יו ותו הואו השי ז סו ד שוםהתירו כי נת יאהיא נ ורחוקה בוז דר י התיד שו נו תורת ותבן חזי ות יו ובצכנפי בד ללו חס תבן יהע רוי ור ו בהורת סכין וצי צר כיון וין מו ום כן ד עברו ות תחוב כו ורה דויכיד נהים יו תורו שים הנה כלים ו פוקינהו יר שייי ת כ ז ום ד רו יו ם ל תני והכ יפו ריות דת דוני ור ה בנדון וי פנינו י ו חו ה כ יי חו הי בין שכיח י ין ז וכן בירובין דףצז והרבם דו פק השני דיכתב דבן בקיוםדבי ו ר ח שצז ו הבה וכים וו שד ם ביר י בדן חו וווין תחוי ורית לרו תוי די דרבנן ובורת סכין הירה הרי מהת וד ין ור שם יוד סי בהת ידי גוי שו דבגוה ין י י בהוצת הכים על הי ידי ו גוי פיוורת ום דורית שבית שיו ם ו בתחלתהישר ונדס ובסוף ב יסוד בבר כי ם דרבנן כי ף די ו כשר וזכר בר שום שביתה דבהה גוה םרי זה יש יור הגוני והרב ז יסור כ שרו דוי יב יל הוא ן התורה כדברי והרי שין ום י כי ל דבר האסור וו וכ ובנון דין הי ז דוק ין כיו ובתו בוד דם צו שום דכתיב ש ש קוווו בדב ינו יר הויה יון שסוד ו צת תחום וודי ש בהם יו יסור בהוצתם י ם דן יצ ן התוה שר ויו די יכו לבר יסור י יחתה ח בזהכי בי ניות תי ום כן פי ל רי הוא בור חו כ ין י ד ז בחוין וכן בון יו נם ברה לרי דרכ ם תיר תורת ם ש כי ם ז ום ים יכן ף י נ ב ו ריותיו י דרונ וורם ישד הור גזרו יסור דרבנ כים שום ההוה יסורםדוריש ויד כי רי יחו אפס ו בי מורה התיר ידתי ד ד כי תורתכבר דר ביר ישר דוני ע הרשון שתב רבן בקום די ו רי ביאוד הרונ ם קוצר בי בנו הרב רבי ישעיה זכרונו ברכה ז ים יפ אוד כי בנדון התיו שננו ום ן רה ז זרו בחום ושום שנית כתב ש י והרי נין כי וכו וכת כון החרון בודי ורו כו שנבר י י יודע ם ת ית ב כות הד ברי כח חות דין שו התיו כים וכו בה ות זו יא הת ובוי יכשל ד ויים ידרו ד שהורת הםין רוכא שא תום הי רצו ין זת דורית ו ריית יר התיר כי אב כי נר ולד ריה שיה זאת כוונתו שכןכי יצ ישד חו יות דעי כי יד ין זה ב וסדורם דין יצת הבהה בנ כ ו י ב יה א הקדות הבי גו בנוי ש ככ ויו יודה דכי רבי תום לןהוצת כם וצת ים בבת שריא ידי גוי אם כן חו כתב מורה התיר ר הו הוצת ני הנה כבוד ותד דבריו בדי כלהו דידה פוקים בד ו וחי בהתיתין רי דסכת וב ונהו ב גה סוד שיבושוווי ן ח כסה שעיו תודת אנ יקד הרכי שיבוו יה ין גלהנד כי ין יק בהדי הד הי ביוד שנית שהרו יו לת כים וי תא י ב קד בר י חשו יוציאם הי לחחום דודי צובין בר סודשכ בדסוד שום כי השלה והשירות ב ו ש קנ שתה כי ף פי חו ביד הגוי כקדש היום ום עות הי כה בשבת ם יהדיורים יקר כי גזיר ידל בה רי דית כ אכה בבת משום א כה וכו די ש ישר ע שר שכ תור ו תע ב שכר ה בצה דב חור ובדבד ההוא ב תחום י ן יסת וא בכלים קד הרשונ לנו שרו ובהת וי וין יסוד בית ניהם ם יסתוד ה בה ושדות ש כש וו ע תב הישרכ רבם ית הכיר בת שים ם י רת אם יו חו ר הש ינהו עיד הד ד ת דסתם שוין כ ויסוד הירה כר בה שה ז ושכיות פשיא פד ת ז ו קי ם שייי ק נו בה יא דשייי חו ם ין וכרים ם ה גסה ובזה מתיר בן בוס רווזוב ני גזיה כי רבת הוי סוס בתיר ואבכר יא וה ב הגוי חו דא חשו ם נראה דהוצת ים ע כבוד ת כל ן י חוד כוי דע הי בשכירות יש ו ד חי ת שה עו כת ע וכרו יר ליה רבנ ו יא ד בדון שפנינו על הו י בתרא התיר רת שר ע נו כי ו וא לגזירה נ ו התיר שב שבן כו ר כים לשוני סו יי כשלל ינ ואם ד בה על הו הצה ו י ין אם דון ל והיתי ין מסי שת ל ד רי לו ב ו ע חו תק