.1 עש התפוח המדומה )FCM( ברימונים פרוטוקול ממשק ניטור והדברה רקע עש התפוח המדומה leucotreta(,)thaumatotibia או בכינויו העממי: )FCM( False codling moth

תמליל

1 .1 עש התפוח המדומה )FCM( ברימונים פרוטוקול ממשק ניטור והדברה רקע עש התפוח המדומה leucotreta(,)thaumatotibia או בכינויו העממי: )FCM( False codling moth )עת"מ( הינו מזיק הסגר רב-פונדקאים. בעולם, ובעיקר באפריקה, תוקף העש יותר משבעים פונדקאים, וביניהם הדרים, רימונים, אבוקדו, אנונה, מקדמיה, ליצ'י, אפרסמון, מנגו, פירות גלעיניים, עצי פרי אגוזיים, ענבים, גויאבה, כותנה, תירס, פלפל, קיקיון, אלונים ועוד. בדרום אפריקה, שבה נערכו המחקרים הרבים ביותר בנושא, מקיים העש 6-4 דורות שאינם מוגדרים היטב )חפיפת דורות(. הנקבה מסוגלת להטיל מאות ביצים בודדות על הפרי או על העלים. מיד לאחר בקיעתן חודרים הזחלים לפרי ומתפתחים שם עד לדרגה החמישית. לאחר מכן הם עוזבים את הפרי כדי להתגלם בקרקע או בין חווקי הגזע. עש התפוח המדומה אינו שורה בתרדמה אלא פעיל במהלך השנה כולה. המזיק התגלה בישראל בשנת 1985, ובשנים האחרונות התבסס בעיקר ברימונים ובהדרים, אך נמצא גם בפירות אחרים. בתנאי הארץ העש מתפתח למעשה כל השנה על פונדקאים שונים. שיחי הקיקיון הגדלים בר בסביבות המטעים, בוסתנים ועצי פרי בחצרות בתים, מהווים בית גידול פורה למזיק ומסכנים את הגידול החקלאי. גילוי המזיק בתוצרת החקלאית מאיים על יצוא הפירות בכלל, ועל ייצוא הרימונים בפרט. הקושי בגילוי המזיק, ובעיקר את הביצים והזחלים בפירות, מחייב דרכי ניטור ופיקוח ייחודיים, המצריכים זמן רב וסבלנות, בהשוואה לפגעים אחרים. עד היום לא נמצאה שיטת הדברה אחת, היעילה מחייבת שילוב של כמה אמצעי הדברה במקביל. באופן בלעדי להדברת עת"מ; ולכן ההתמודדות עמו חשוב להדגיש כי המזיק מתפשט במרחב בהתאם לפונדקאים הזמינים לו, גידולים חקלאיים וצמחי בר; לכן אסטרטגיית ההדברה צריכה להיעשות באופן מערכתי באזור כולו. מגדל המתכנן לייצא פרי, צריך להיכלל בתכנית הדברה מערכתית מתחילת שנת הגידול. גילוי המזיק בתוצרת החקלאית מאיים על יצוא הפירות בכלל, ועל הרימונים בפרט. עקב התקנות החדשות של האיחוד האירופי נקבע פרוטוקול להתמודדות עם המזיק, המחייב את המגדל והיצואן לבצע שורת פעולות פרטניות ואזוריות, שיצמצמו את סיכויי המזיק להגיע לפרי ולשווקים בחו"ל. הפרוטוקול כולל את מיטב הידע שנצבר עד היום, ויעודכן על פי התקדמות רכישת הידע ופיתוח פתרונות חדשניים. הנחיות לביצוע בשטחי הגידול 2. מגדל רימון מוכוון יצוא מחויב לשמור על קשר רציף עם בית האריזה שאצלו ייארז הפרי ועם התארגנות אזורית-מערכתית לייעול ממשק ההדברה הכולל נגד המזיק.

2 ניטור המזיק ופיקוח בשטח א. כללי - מגדלי הרימון יחויבו להנהיג משטר ניטור ופיקוח על ידי נטרים או פקחים מקצועיים, שעברו הכשרה מתאימה, הכוללת השתלמויות וימי עיון ללימוד הנושא. ב. ניטור בוגרים במלכודות: תיאור הבוגר: הכנפיים הקדמיות אפרפרות עד חומות כהות, מצויצות עם דגם "מנומר"; אורך הגוף 9-6 מ"מ; מוטות הכנפיים מ"מ. על רגלי הזכר יש קווצת שערות שחורות )תמונות 3-1(. ניטור הבוגרים ייעשה באמצעות שני טיפוסים של מלכודות ושני סוגים של נדיפיות פרומונים הייחודיים לעת"מ. קיימים כיום שני סוגים שיעילותם נבדקה ואושרה. הסוג האחד הוא מלכודת )יבשה( מסוג IPS בעלת חלק עליון צהוב )תמונה 4 א'-ב'( וסלסלה שבה שמים את הנדיפית עם פרומון המין של העש )תוצרת גרמניה(. לקטילת העשים הנלכדים שמים בתחתית המלכודת רעלן ספוג בדלטמטרין )תוצרת ביופיד, ישראל( כשצדו הצהוב כלפי מעלה. המלכודת, הפרומון והרעלן הללו משווקים על ידי חברת "אורגני שלי". הסוג השני הוא מלכודת דלתא בעלת תחתית דביקה )תמונה 4 א'-ב'(, שעליה מניחים את נדיפית הפרומון )תוצרת הולנד(. המלכודת והנדיפית משווקים על ידי חברת ביו-יום. החלפת הנדיפיות בכל אחד מסוגי המלכודות תיעשה אחת לחודש. חשוב להדגיש שהיעדר לכידות אינו מצביע בהכרח על היעדר נגיעות במטע. דגם פיזור המלכודות במרחב ומספר מלכודות לחלקה: יש לתלות שתי מלכודות ניטור לכל חלקה בגודל של 50-5 דונם מטע. יש לתלות את המלכודות בשליש העליון של העץ במקום מוצל. אין לתלות את המלכודות בעץ חיצוני. בדיקת המלכודות תיעשה אחת לשבוע ע"י נטר מיומן שעבר הכשרה מקצועית. הממצאים יירשמו ע"י הפקח שיעבירם למגדל, לבית האריזה ולמערכת הממוחשבת באזור או בשירותים להגנת הצומח. חשוב לציין כי ייתכנו הבדלים ניכרים )בצורה ובצבע( בין בוגרי העש הנלכדים במלכודות הניטור לבין אלו המופיעים בתצלומים, עקב שחיקת איברים וצבעים של הבוגרים בעת הלכידה ולאחריה )תמונה 1(. לעתים יילכדו במלכודות גם עשים אחרים שאינם עת"מ. תמונה 1 )א'-ג'(: בוגרים של עש תפוח מדומה שנלכדו במלכודת פרומון ]צילומים: ל. סלע[ תמונות 3-2 )א'-ב'(: מימין בוגרי עש תפוח מדומה )באדיבות עמיתים מדרום אפריקה(; משמאל בוגרי עש תפוח מדומה שנלכדו במלכודת פרומון, לעש קווצת שערות שחורות האופיינית לרגלי הזכרים ]צילומים: ל. סלע[ 2

3 ב- תמונה 4 )א'-ב'(: משמאל מלכודת לניטור עת"מ מסוג IPS ]צילום: מ. קישינבסקי[; מימין מלכודת מסוג דלתא ]צילום: ל. סלע[ ג. ניטור הנגיעות בפרי: כבר בסמוך לסיום החנטה עלולים להתרחש הטלה, בקיעת זחלים וחדירתם לחנטים הגדולים מ- 1.5 ס"מ, בדרך כלל באזור הכתר או בתוכו )אך לא תמיד(. עובדה זו מחייבת בדיקת נוכחות ביצים וזחלים בחנטים )תמונות 5 א'-ג'( ובמהלך עונת הפרי עד לקטיף )תמונות 10, 7, 11 ו- 12 (. על חנטים ופירות קטנים יוטלו לרוב ביצים בודדות; ובפירות גדולים, בעיקר לקראת הבשלתם, יוטלו לעתים ביצים רבות. תיאור הביצים: קטנות מאוד, צורתן סגלגלה ופחוסה; ביצים שרק הוטלו צבעם חלבי, והן בהירות ומוטלות על קליפת הפרי ולעתים על העלים )תמונות 6 5, ו- א 7 ' '(. לקראת הבקיעה הביצה מאדימה. קיים קושי בזיהוי הביצים; סיבוב לכיוון אור השמש עשוי לסייע להבחנה בביצים ביתר קלות. הביצים מוטלות בדרך כלל באזור הכתר ומתחתיו, אך גם בהיקף ה"לחי" של הפרי ובצדו האחר, בצד העוקץ. בפירות לקראת הבשלה ניתן לראות לעתים קרובות ביצים רבות יותר. לעתים קרובות נצפתה הטלה על גבי פירות נגועים בסמוך למקום שניזוק לפני כן. בפירות עם ביצים בקועות יש לפתוח ולבדוק בקפידה רבה לנוכחות של זחלים )ראו פירוט בהמשך(. תמונה 5 )א'-ג'(: ביצים בחנטים צעירים בזן עמק ]צילום: לאה סלע[ 3

4 ב- א) תמונה 6: ביצים של עש תפוח מדומה בדרגות התפתחות שונות לקראת בקיעה; הזחל נראה מבעד לקליפת הביצה ]צילום: ד"ר ר. כספי[ תמונה ' 7 '(: ביצים על פירות לקראת הבשלתם ]צילומים: מימין: ב.אשכנזי; משמאל: ד"ר ש. בן יהודה[ תיאור הזחלים בפרי - זחלים צעירים בדרגות התפתחות 3-1 בצבע לבן-בז'; זחלים מבוגרים בדרגות התפתחות 5-4 משנים את צבעם לכתום-ורוד לקראת יציאתם מהפרי לצורך התגלמות. סימן היכר בולט האופייני לזחלי עש תפוח מדומה הוא ה"קולר" הכהה בסמוך לראש וגבשושיות שטוחות לאורך הגוף )תמונות 9-8(. תמונה 8: דרגות הזחל של עש תפוח מדומה ]באדיבות עמיתים מדרום אפריקה[ 4

5 ב- א) תמונה 9: זחל של עש תפוח מדומה - תיאור הגבשושיות ]צילום: ד"ר ר. כספי[ חדירת הזחלים לפרי כמעט שאיננה נראית, ולכן יש לבדוק את הימצאות הזחלים בתוך הפרי באמצעות חיתוכו בסכין - בתחילה קילוף הקליפה בכל היקף הפרי ובשטח שמתחת לקליפה; ובהמשך יש לחפש במגורות, שהן רקמות הפרי הלבנות העוטפות את גרגרי הרימון ובהן ניזונים ומתפתחים הזחלים )תמונות 10 א'-ב', 11 א'-ב', 12 א'-ב'(. תמונה 10 א': קילוף הפרי תמונה 10 ב': פתיחת הפרי לגילוי זחלים ]צילומים: ל. סלע[ '(: מימין: זחל צעיר בדרגה 2-1; משמאל: זחל בוגר בדרגה 5-4 בפרי לקראת הבשלתו ]צילומים: ל. סלע[ ' תמונה 11 5

6 ב- א) תמונה ' 12 '(: נזקי עת"מ ברימון - מימין: נזק בחנט זן עמק (סמוך לכתר ובתוכו( ]צילום: ל. סלע[; משמאל: נזק בפרי לקראת הבשלתו וביצים של העש שהוטלו באזור הנזק ]צילום: ד"ר ש. בן יהודה[ פרי נגוע: כל סימן המרמז על נוכחות המזיק בפרי: ביצה, חור חדירה או יציאה של הזחלים וזחלים עצמם. זחלי עת"מ אינם גורמים במרבית המקרים באופן ישיר לריקבון הפרי ובדרך כלל הפרי אינו נושר מהעץ. גלמים: להשלמת מחזור החיים הזחל יוצא מהפרי ומחפש מקום מתאים להתגלמות, לרוב בקרקע או בסדקים בגזע העץ. צבע הגולם חום בהיר עד חום כהה, והוא נמצא בתוך פקעת שמוצמדים אליה חלקיקי קרקע ועלים. אורכו של הגולם כ- 7 מ"מ ורוחב כ- 2 מ"מ. ד. דיגום פירות במהלך הפיקוח: במטע שגודלו 50-5 דונם תוקצה חלקת דגימה. מספר הפירות ש שי לבדוק בכל חלקת דגימה )או יחידת ניטור( ובכל מועד דגימה תלוי במועד הפנולוגי ובמידת רגישות הפרי למזיק. דפוס הדיגום במטע: יסומנו 10 מוקדים בצורה מפוזרת בכל שטח החלקה. בכל מוקד מסומן )מומלץ למספרו( או בסביבתו ייבדקו 10 פירות. תדירות בדיקת הפירות : אחת לשבוע. מספר פירות לדגימה בכל מועד בדיקה: בתחילת העונה יש לבדוק לנוכחות ביצים וזחלים בכל פעם כ- 20 חנטים או פירות קטנים; שבועות אחדים לפני הקטיף, בעיקר סמוך להבשלת הפרי, רגישות הפרי לנגיעות בעש עלולה לעלות, ולכן יש לבדוק בכל פעם פירות לנוכחות ביצים וזחלים, כשב- 20 פירות מהם לפחות חובה לבצע חיתוכים מוחלטים וקפדניים בשל הקושי הרב בזיהוי זחלי עש התפוח המדומה בפרי. גם כאשר נראים פירות שעליהם ביצים בקועות - יש לחצות את הפרי בסכין ולבדוק בקפידה רבה לנוכחות זחלים. בחלקות שבהן תסתמן עלייה ברמת הלכידות של הבוגרים במלכודות, ובחלקות שבהן יש חשד לנגיעות או שנמצאה כבר נגיעות ראשונית, יוכפל מדגם הפירות הנבדקים לנוכחות הזחלים בתוכם. ערב הקטיף, בעיקר בחלקות שבהן נמצאה נגיעות מוקדמת, יש לבדוק לפחות 250 פירות לנוכחות המזיק, על מנת לאפשר קבלת נתוני נגיעות עדכניים לפני אישור או פסילת היצוא מהחלקה. ממצאי הניטור של הפרי והפיקוח יתועדו בצורה ידנית או באמצעות מערכת ממוחשבת, המצויה בידי ההתארגנות. במקרים של הימצאות פרי נגוע בביצים או בזחלים יש לדווח ולנהוג בהתאם למפורט בטבלה 2 שלהלן. 6

7 ולהדברה שיטות ואמצעים ללמניעה 3. בחלקות שבהן הייתה נגיעות בשנים שעברו, ובחלקות הנמצאות באזורי סיכון שבהם צפיפות העש גבוהה ויש לכידה רציפה של בוגרים במלכודות הניטור, נדרשת הדברה מוגברת. מניסיון העבר עולה כי בתקופה הרגישה לנגיעות בעש בפירות הרימון שבועות אחדים לפני ההבשלה והקטיף)בהתאמה לזנים השונים(, צפויה לעלות גם רמת הלכידה במלכודות הניטור אך אין להסתמך על משתנה זה בלבד אלא רק להיעזר בו, מכיוון שייתכן לעתים שתתגלה נגיעות בפרי גם ללא לכידות משמעותיות או לכידות בכלל. לפי שעה, אין שיטת הדברה אחת היעילה באופן בלעדי להדברת עת"מ, ולכן חשוב לשלב שתי שיטות או יותר להדברה במקביל, על פי הפירוט כדלקמן: באמצעות זכרים בלבול היא המהווה בסיס להפחתת אוכלוסיות העש בחלקה ובמרחב, א. השיטה, פרומוני מין, שמטרתה למנוע הזדווגות והתרבות העשים. כדי להגביר את יעילות ההדברה בשיטת הבלבול, רצוי להתארגן אזורית וליישמה בהיקפים נרחבים. חשוב לציין כי בעת יישום שיטת הבלבול לא צפויות יותר לכידות במלכודות הניטור בשטח ה"מבולבל", דבר שמדגיש את חשיבות הניטור של ביצים וזחלים בפירות. למרות זאת, יש להמשיך ולתפעל את מלכודות הניטור על פי ההמלצות, כדי לוודא שהבלבול עדיין יעיל. סביר להניח שבחלקות שבהן יפוג תוקפו של התכשיר המיושם לבלבול, תחול עלייה בכמות הבוגרים הנלכדים במלכודות הניטור. א. תכשירי הפרומונים לבלבול הזמינים לחקלאים בארץ: 1. חוטי פרומון עת"מ )מהסוג "איזומט"( מתוצרת שינצו - יפן )משווק ע"י חברת "אדמה-אגן"(. ארה"ב )משווק ע"י חברת "אדמה- - תכשיר לריסוס הנוף מתוצרת סוטרה "FCM "צ'קמייט 2. מכתשים"(. 3. "ספלאט-עת"מ" בתוארית משחה, המתקשה לאחר היישום על העץ. תוצרת ISCA Technologies )משווק ע"י חברת "לוכסמבורג"(. ארה"ב לאחר החנטה עם שלב של פירות צעירים, לא יאוחר מסוף מאי ועד לסיום הקטיף. מועד היישום: בזנים מקדימים: שני, עכו, 116, עמק, כאמל, שיר ו לרוב ניתן יהיה להסתפק ביישום אחד, כאשר כמה בעוד שבטיפול בצ'קמייט בריסוס יידרשו מבלבלים בחוטי עש תפוח מדומה או בספלאט; יישומים. בזן הנקטף מאוחר, הזן וונדרפול, יש לחדש את הבלבול על פי סוג התכשיר ומשך פעילותו, כפי שמופיע עלייה בלכידה במלכודות הניטור שבשטח בהנחיות החברה בתווית התכשיר, וכן כאשר נראית ה"מבולבל". ב. הדברה בתכשירים סינטטיים וביולוגיים יישום תכשירי ההדברה השונים חייב להתבצע עם גילוי הביצים לפני חדירת הזחלים לפרי! יש להשתמש באופן מושכל בתכשירי ההדברה. לפני היישום יש לנהוג על פי ההוראות שבתווית התכשיר ועל פי המלצות המלווים המקצועיים. ברימון מוכוון יצוא יש להקפיד על יישום התכשירים בהתאם להוראות היצואנים, לדרישות שוקי היצוא הייחודיים שלהם ולימי ההמתנה לפני הקטיף של כל אחד מהתכשירים המורשים. יש לציין כי ייתכנו שינוים ברשימות היצואנים השונים לגבי התכשירים המותרים ליצוא. 7

8 טבלה 1: רשימת תכשירי ההדברה המורשים לשימוש ברימונים פעילות ביולוגית תכשיר מינון/ריכוז לדונם אופן היישום משך פעילות והערות ימים מקטיף לשוק מקומי + צ'קמייט 11 סמ"ק FCM פרומונים לבלבול ריסוס במרסס מפוח או במרסס מוטורי בעל 2 דיזות נגדיות בנפח תרסיס של 40 ליטר לדונם משך פעילות התכשיר -21 יום פרומונים לבלבול פרומונים לבלבול תכשיר ביולוגי )מכיל וירוס ספציפי הקוטל את זחלי העש( תכשיר ביולוגי )מכיל חיידק ספציפי הקוטל את זחלי העש( תכשיר סינתטי תכשיר סינתטי תכשיר סינתטי תכשירים לקטילת מזיקים נוספים* במטע העשויים להדביר גם עת"מ חוטי עש תפוח מדומה חוטים חוטי הבלבול יתלו בשליש העליון של העץ כ- 3 חודשים + ספלאט 100 גרם FCM קריפטקס )בתוספת כלפיקס( דיפל )בתוספת ביו-וואט( קורגן דנים רופאסט ספרטה, ביוטי פלוס, קוסטאר** קרטה מקס אמפליגו טאקומי 20 סמ"ק קריפטקס + כלפיקס בריכוז 0.06% יישום באמצעות 'אקדח סיליקון' ייעודי; בהתפצלות הענפים בשליש העליון של כל עץ בחלקה נפח תרסיס מלא עד נגירה שבועות + כ- 3 ריסוסים עוקבים במרווח של כ- 8 ימי שמש )2 ימים מעוננים שווים ליום שמש(; הריסוס יבוצע רק בשעות אחר הצהריים או הערב יישום כל 8-7 ימים % + ביו וואט 0.1% נפח תרסיס מלא עד נגירה נפח תרסיס מלא עד נגירה נפח תרסיס מלא עד נגירה נפח תרסיס מלא עד נגירה נפח תרסיס מלא עד נגירה 7 על פי המועד האחרון המופיע בתווית של כל תכשיר * תכשירים המורשים ברימון )ראו טבלה לעיל( להדברת מזיקים נוספים, אינם מורשים נגד עש התפוח המדומה, אך עשויים לתרום בעקיפין גם להדברתו. **קוסטאר נמצא בתהליך רישוי מתקדם להדברת כחליל הרימון. 8

9 ג. סניטציה - הרחקת מוקדים העלולים להיות נגועים בזחלי העש במטע ובסביבותיו היא אחת הפעולות החשובות להפחתת אוכלוסיות המזיק. במטע יש לאסוף פירות נגועים מהקרקע, מהעץ או ממכל הקטיף. האיסוף ייעשה לתוך שקיות, שאותן יש לקשור, לסלק או להשאיר בשמש לצורך קטילת הזחלים. ניתן גם לקבור את הפרי הנגוע בעומק של לפחות 50 ס"מ או לשרוף אותו באופן שישמיד את העש בפרי הנגוע. בנוסף, יש לבצע טיפולי הדברה וסניטציה של מוקדי נגיעות אפשריים, הקרובים למטע או לפרדס, כגון עצי פרי בבוסתנים או בחצרות בתים סמוכים, ריסוס או עקירה וסילוק של שיחי קיקיון בחלקה ובסביבתה, שהוא פונדקאי מועדף על העש. ניטור ביצים וזחלים על העלים ובפירות של קיקיון )תמונה 13 א'-ג'( יתנו התראה מוקדמת על נוכחות המזיק במרחב. גורם חשוב מאוד בהפחתת אוכלוסיות העש במטעי הרימון ובמרחב כולו הוא קטיף מלא של כל הפרי בעת הקטיף. לאחר הקטיף יש לעבור ולבדוק את כל העצים במטע כדי לוודא שלא נותר עליהם פרי. במטעי רימון שבהם נטועים כמה זנים, לסניטציה מלאה של הפירות לאחר הקטיף בזנים המוקדמים עשויה להיות השפעה רבה על הנגיעות בזנים שקטיפם מאוחר יותר. תמונה 13 א'-ג': למעלה: שיח קיקיון, הפונדקאי המועדף על העש, בסמוך למטע רימונים ]צילום: ב. אשכנזי[ למטה: מימין: ביצים של עש תפוח מדומה על פרי קיקיון ]צילום: ד"ר ר. כספי[ משמאל: זחל של עש תפוח מדומה בתפרחת קיקיון ]צילום: ל.סלע[ 9

10 מול בית האריזה החקלאי במטע תנהלות 4 ה. כל חלקה המיועדת ליצוא תחויב בהעסקת פקח מקצועי, שיבצע אחת לשבוע ניטור, פיקוח ורישום של מצב הנגיעות במטע בכל מועד הערכה. בכל אחד מבתי האריזה שבהם נארזים פירות ליצוא, ימונה 'פקח מלווה' מטעם בית האריזה, שיהיה בקשר עם הפקח המקומי, יפקח על פעילותו ויקבע את מצב הנגיעות בביצים ובזחלים בחלקה עוד בטרם הגעת הפרי לבתי האריזה. הפקח האחראי מטעם בית האריזה יחויב להגיע לחלקת הרימון מוכוונת היצוא לפחות בשני מועדים עיקריים: מועד ביקור ראשון - לא יאוחר מ- 8-7 שבועות לפני תחילת הקטיף. זהו המועד האחרון שבו ניתן עדיין לטפל ולתגבר באופן נמרץ את הריסוסים ואת שאר טיפולי ההדברה המורשים, שימנעו המשך אילוח ונגיעות )קורגן, רופאסט, תכשירי בצילוס, וירוס, חידוש הבלבול(. בתקופה זו עלולים עדיין כל הביצים שהוטלו וזחלי העש בפירות להשלים את התפתחותם בפירות הנגועים. אם טיפולי ההדברה ינתנו באופן מתוגבר, קיים סיכוי להפחתת אוכלוסיות המזיק, למניעת אילוח מחודש בביצים ולמניעת נגיעות חדשה בזחלים, ובעקבות זאת יהיה סיכוי שהחלקה תאושר ליצוא. מועד ביקור שני - הפקח מטעם בית האריזה יגיע ערב הקטיף ויבדוק את מצב הנגיעות. במקרה שפעולות ההדברה בשבועות האחרונים היו יעילות והשטח נקי מעש - תאושר החלקה לקטיף )טבלה 2 להלן(. בנוסף, במהלך העונה כולה יקבל בית האריזה דיווח רציף מהפקח המקומי ומהמגדל על מצב ניטור המזיקים )כולל העש(. בית האריזה יערוך לעובדיו השתלמות מעשית שתתמקד בשיפור יכולת הניטור וזיהוי המזיק בעת האריזה. כמו כן, ימונה 'פקח על' מהשירותים להגנת הצומח, אשר יבקר את פעילות בית האריזה ואת בדיקת הדגימות הנדרשות על פי הפרוטוקול של האיחוד האירופי בבית האריזה בהיקף של 2% מהפרי בעת האריזה. אם התגלתה נגיעות במטע בכל אחד מחודשי הגידול, יש להתייחס לרמת הנגיעות ולשלב הפנולוגי של הפרי ולסמיכות לקטיף על פי הקריטריונים הכתובים בטבלה 2 להלן. 10

11 ה: קריטריונים לקביעת רמת הנגיעות והפעולות הנדרשות לביצוע כדי לאשר חלקה ליצוא או לאחר פסילת החלקה טבלה 2 הגדרת הנגיעות וביטוי כמותי הפעולות הנדרשות לביצוע החל מסוף החנטה עד כחודשיים לפני קטיף פעולות הנדרשות לביצוע בתקופת שבירת הצבע והעלייה ברגישות הפירות לעש )כחודשיים לפני תחילת קטיף פעולות נדרשות לביצוע ערב קטיף )עוד לפני הגעת הפרי לבית האריזה( ועד סוף קטיף נגיעות מזערית ביצה בודדת או זחל בודד לחלקה דרגה 2-1 לפקח ולטפל בהתאם לימים מקטיף לבדוק מצב נגיעות; במצב של נגיעות מזערית, תאושר החלקה ליצוא, כולל הנחיות לתגבור פיקוח וטיפולים עד סוף קטיף, בהתאם לימים מקטיף נגיעות קלה 5 ביצים לחלקה, חלקן בקועות, עד 5 זחלים לחלקה דרגה 2-1 תגבר פיקוח ולטפל ב ל אופן מוגבר ונמרץ ב התאם לימים מקטיף לבדוק מצב נגיעות: אם פוחתת הנגיעות למצב של נגיעות מזערית, תאושר החלקה ליצוא, כולל הנחיות לתגבור פיקוח ולטיפולים עד סוף הקטיף, בהתאם לימים מקטיף; במצב של נגיעות קלה או יותר, תיפסל החלקה ליצוא! נגיעות בינונית 10-5 ביצים לחלקה, חלקן בקועות עד 5 זחלים לחלקה דרגה 5-4 הרחקת פירות החשודים כנגועים תגבור נמרץ של ריסוסים וטיפולי בלבול בהתאם לימים מקטיף הרחקת פירות החשודים כנגועים תגבור נמרץ של ריסוסים וטיפולי בלבול בהתאם לימים מקטיף לבדוק מצב נגיעות: אם פוחתת הנגיעות למצב של נגיעות מזערית, תאושר החלקה ליצוא, כולל הנחיות לתגבור פיקוח ולטיפולים עד סוף הקטיף; במצב של נגיעות קלה או יותר תיפסל החלקה ליצוא! נגיעות גבוהה מעל 10 ביצים לחלקה מעל 5 זחלים לחלקה דרגה 2-1 הרחקת פירות החשודים כנגועים תגבור פיקוח תגבור נמרץ של ריסוסים וטיפולי בלבול בהתאם לימים מקטיף הרחקת פירות חשודים כנגועים תגבור נמרץ של הריסוסים וטיפולי בלבול בהתאם לימים מקטיף לבדוק מצב נגיעות: אם פוחתת הנגיעות למצב של נגיעות מזערית, החלקה תאושר ליצוא, כולל הנחיות לתגבור פיקוח ולטיפולים עד סוף הקטיף; במצב של נגיעות קלה או יותר תיפסל החלקה ליצוא! נגיעות מסוכנת מעל 20 ביצים לחלקה מעל 5 זחלים לחלקה דרגה 5-4 הרחקת פירות החשודים כנגועים תגבור נמרץ של ריסוסים וטיפולי בלבול בהתאם לימים מקטיף הרחקת פירות חשודים כנגועים תגבור נמרץ של ריסוסים וטיפולי בלבול בהתאם לימים מקטיף לבדוק מצב נגיעות: במידה ותפחת נגיעות למצב של נגיעות מזערית, החלקה תאושר ליצוא, כולל הנחיות לתגבר פיקוח וטיפולים עד סוף הקטיף. במצב של נגיעות קלה או יותר החלקה תיפסל ליצוא! 11

12 בקרה קפדנית בקטיף ובאריזה - חלקות נגועות חייבות בדיווח לבית האריזה ויעברו בקרה נוספת וקפדנית על ידי 'פקח על' של בית האריזה, וכן בזמן הקטיף והאריזה. איתור פירות נגועים שהסתננו למכלי הקטיף ולמערך האריזה 1. בעת שפיכת הפרי למכלים בקטיף יוצב נטר בסמוך למכל, שתפקידו לזהות פירות נגועים, להוציאם מהמכל ולהשמידם. 2. בזמן האריזה, יש להפעיל את כל האמצעים, כמו מבררות אנושיות ודוגם מקצועי של פירות )באמצעות חיתוך בסכין(, כדי לאתר פירות נגועים שהצליחו להסתנן ולהגיע למערך האריזה. סיכום 5. עש התפוח המדומה )עת"מ( הינו מזיק הסגר שעלול לסכן את היצוא כולו. כדי לאפשר יצוא רימונים, חייבים המגדלים ובתי האריזה ליצוא לנקוט באופן קפדני ביותר בכל פעולות הניטור, הפיקוח, ההדברה והסניטציה במטרה להפחית את האוכלוסיות ואת הנגיעות. כמו כן, יש לבצע באופן המיטבי את פעולות הבקרה בבתי האריזה, כפי שמוצגות בפרוטוקול הנוכחי. יתר על כן, בהתאם לדרישות הגורמים המוסמכים באירופה ובארץ, יש לטפל במזיק זה בגידול הרימון ובגידולי יצוא נוספים בגישה מערכתית, המחייבת שיתוף פעולה הדוק בין המגדל, בית האריזה, המערכת המקצועית המלווה והשירותים להגנת הצומח. בכתיבת הפרוטוקול השתתפו: ד"ר שאול בן יהודה, איציק קוסטו, שמעון אנטמן - משרד החקלאות, שה"מ לאה סלע, ריקרדו ברעם, בני אשכנזי, אמנון בוימל - פקחים בכירים ד"ר מרים זילברשטיין - מועצת הצמחים שלומית ציוני ורן בן דוד - משרד החקלאות, השירותים להגנת הצומח 12