צרעות \ אהוד קלפון

תמליל

1 צרעות צרעה מזרחית צרעת הפלך צרעה נגד יקרונית צרעה מזרחית \ אהוד קלפון צרעה מזרחית Vespa orientalis הנקראת גם דבור, נפוצה במזרח התיכון ובישראל, ועקיצתה כואבת מאוד. בארץ יש מספר מינים מועט, אך המוכרים ביותר הם הצרעה המזרחית שהיא הגדולה מכולן, וצרעת הפלך )פלכית( שהיא קטנה יותר. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו תופעה מעניינת אצל צרעה מזרחית, שקיימת רק בצמחים ירוקים. כידוע בתהליך הפוטוסינתזה המתקיים בצמחים בעלי כלורופיל, נקלטת אנרגיה סולארית המנוצלת לפעילות פיסיולוגית בתאים. השלד החיצוני של הצרעה המזרחית, הנקרא Exoskeleton, מסוגל לקלוט אנרגיית שמש ולהפוך אותה לאנרגיה חשמלית. היא משתמשת באנרגיה זו כדי לקרר את פנים גופה מחומה הרב של חמה בלהט הקיץ. החרקים, כמו יתר פרוקי הרגליים, הם יצורים בעלי "דם קר", כלומר חום גופם אינו קבוע, אלא משתנה בהתאם לטמפרטורת האוויר של הסביבה. הם אינם יכולים להיחשף ללהט השמש באמצע הקיץ או לקור החורף, לכן הם מסתתרים בזמנים אלה. לעומת זאת, פעילות הצרעה המזרחית אינה מתחילה בשעות הבוקר, כשהשמש עדיין רפה, אלא רק כאשר עוצמתה גוברת, עם עלייתה מעל לאופק. במאמר שהתפרסם בשישה בינואר 2111 ב Daily" ", Science החוקרים גילו שלא הטמפרטורה או הלחות משפיעים על פעילות הצרעה המזרחית, אלא הקרינה האולטרא סגולית של השמש היא שממריצה את פעילותה. צבע גופה חום עם פסי רוחב צהובים, שהם צבעי אזהרה אצל חרקים ופרוקי רגליים ארסיים. אלא שהשלד החיצוני של הצרעה המזרחית, קולט אנרגיה סולארית, והפיגמנטים הצהובים שבו חשמלית. Xanthopterin - - הופכים אותה לאנרגיה השלד החיצוני החום, בנוי משקעים המפזרים את קרני השמש, והפסים הצהובים של השלד עשויים חורים זעירים המכילים את הפיגמנטים. החוקרים מתכוונים 1

2 לבנות דגם לקליטה יעילה של קרני השמש, כמו זה הקיים אצל הצרעה. לצרעה המזרחית יש עוקץ חלק, כמו מחט חלולה, הנשלף בקלות מהעור לאחר עקיצה. לדבורת הדבש לעומת זאת, יש עוקץ משונן, שאינה יכולה לשלוף מהעור לאחר עקיצה, לכן בטנה נקרעת והיא מתה. מאחר שדבורים וצרעות הם צאצאים של אותו אב אבולוציוני קדום, גם לארס שלהם יש אותם מרכיבים חלבוניים, רק שכמות הארס בצרעה גדולה יותר. לעתים, רואים הבדלים בולטים בתגובת אנשים לעקיצת צרעה, אם כי בכולם מופיע כאב חזק. החלק הקל, נגמר בנפיחות קלה הנעלמת כעבור יום. יש אנשים שעורם מתנפח מאוד עם כאב וגירוד שנמשך מספר ימים. אצל אנשים אלרגיים, יש תגובות קשות יותר שבהן מעורבות מערכות גוף רבות, המתבטאת בנפיחות גדולה בעור, בגירוד, קשיי נשימה, סחרחורת ובעוד תופעות שעלולות לסכן חיים. למושבת צרעות יש מלכה אחת ופועלות רבות, וזכרים המפרים את המלכה הצעירה באוויר. בעונת האביב, מתעוררת המלכה מתרדמת החורף, יוצאת ממחבואה ובונה קן באדמה. היא לועסת בגפי הפה חלקי צמחים ובוץ הדומים לחומר גלם לעשיית ניר, שממנו היא בונה את הקן ואת תאי ההטלה. עם סיום בניית הקן, היא ממיתה בארסה חרקים גדולים, ומכניסה אותם לקן להזנת הרימות שיבקעו מהביצים. המלכה מטפלת במחזור הראשון של צרעות שבקעו באביב, ועם התבגרותן לאחר 31 ימים, הן יוצאות לחפש מזון עבור המלכה ועבור יתר אוכלוסיית הקן. בעונת האביב יש מלכה אחת ופועלות רבות, בסוף הקיץ מופיעות מלכות אחדות וזכרים רבים, ובראשית הסתיו מופרות המלכות הצעירות על ידי הזכרים. המלכות והפועלות נוצרות מביצים מופרות, הזכרים מביצים לא מופרות, אך הפועלות אינן פוריות ולא מטילות ביצים בתנאים רגילים. עם בוא החורף הזכרים והפועלות מתים, הקן מתפרק, ורק המלכות שורדות בנקיקים או בחריצים מוגנים בתרדמת חורף ארוכה. הצרעות ניזונות מפגרים של בעלי חיים וטורפות חרקים להשגת חלבונים, וניזונות מצוף פרחים, פירות ודבש, להשגת סוכרים. לעתים פועלת הצרעה המזרחית בקבוצה כדי לתקוף כוורת, לטרוף את הדבורים, ולקחת את הדבש שנאגר בגביעי החלות. 2

3 צרעת הפלך \ אהוד קלפון צרעת הפלך ( Polistes dominulus (, בונה בכל שנה באביב קן, בחלון מזרחי החמים של הבית. הצרעה נקראת כך, משום שבטנה מחודדת כמו פלך, והכינוי העממי שלה הוא פלכית. המלכה הצעירה מופרית פעם אחת בחייה בסתיו, על ידי זכר שלא שורד את החורף. היא נכנסת לתרדמת חורף ארוכה, ובאביב היא בונה קן ומטילה בו ביצים. היא מטפלת ברימות הבוקעות מהביצים, ודואגת להזנתן בחרקים. הרימות אוכלות וגדלות עד שמתגלמות, ומהגלמים בוקעות צרעות פועלות. הגלגול המלא, כולל ביצה, רימה, גולם ובוגר, ונמשך 01 יום. עם הופעת הצרעות הראשונות, מתרכזת המלכה בהטלת ביצים, והפועלות מטפלות בה ובצאצאים. המלכה של צרעת הפלך, שחייה בטבע כשלוש שנים, חוזרת לאותו מקום הטלה כל שנה, ומטילה את ביציה באותו הקן )אם הוא שלם(. אם הקן נהרס או נעלם, היא בונה קן חדש בדיוק באותו מקום ובאותה נקודה. כמעט בכל שנה באביב, הרחקתי קני צרעות בגדלים שונים, מאדן החלון המזרחי. גם השנה, בנתה המלכה קן באותו המקום, והצרעות שרק בקעו מהגלמים גוננו על הקן ותרו אחר צוף וחרקים, בסביבה הקרובה. רציתי להרחיקן, אך התקרבתי מדי והן עקצו אותי מתוך הגנה עצמי. אמרתי לעצמי אם כבר נעקצתי, רצוי שאשלים את המשימה, ואסלק את הקן שהיה תלוי במהופך. הצרעות עפו לכול עבר, והמצור על הצד המזרחי של הבית הוסר, עד לאביב הבא. צרעת הפלך נפוצה מאוד באזורנו. אורך גופה 11 ס"מ וצבעה שחור עם פסים צהובים. היא בונה את הקן מקליפות עצים שהיא לשה ביחד עם הרוק ומעט מים, עד שמתקבלת עיסת נייר, שממנה היא מעצבת את הקן המורכב מגביעים משושים. המלכה מטילה ביצים בגביעי "הנייר" של הקן, ומדביקה אותן אל הדפנות. כעבור שלושה ימים, בוקעות הרימות הניזונות מחרקים במשך כשלושה שבועות, עד לשלב הגולם הנמשך עוד כשלושה שבועות. מהגביעים הסגורים שבהם נמצאים הגלמים )שאינם אוכלים(, יוצאות הפועלות המתחילות מיד לעבוד. צרעת הפלך נפוצה במזרח הים התיכון ובאירופה ובתחילת שנות השמונים היא הגיעה לצפון אמריקה, שם היא מצליחה להכניע בהדרגה את הצרעה המקומית הנקראת Wasp" ", Paper שהיא קרובת משפחה, משום שכושר הריבוי שלה ושרידותה גבוהים יותר. 3

4 צרעת הפלך ידועה בתוקפנותה כשהיא מגנה על הקן, אך היא תוקפת רק כשמתקרבים מדי לתחומה. היא מזהה תנועה ממרחק של שישה מטרים, והיא מוכנה תמיד לקבל את פני המתקרבים. כדי להימנע מעקיצות, יש להרחיק את הקן עוד בראשית בנייתו על ידי המלכה, ואם יש בו צרעות, רצוי לעשות זאת בלילה כי כולן בתוכו, ואינן עפות באוויר. הצרעה המזרחית שגם היא מצויה בסביבה, גדולה בהרבה מצרעת הפלך ועקיצתה כואבת יותר. היא פעילה במשך כול חודשי הקיץ ורצוי להתרחק ממנה ומהקן שלה. עקיצות של צרעות, עלולות לגרום בעיקר לנפיחות בעור ולקצת כאב, אך אנשים אלרגיים לארס חייבים לקבל טיפול מידי. צרעה נגד יקרונית \ אהוד קלפון חיפושית בשם יקרונית, מעדיפה להטיל את ביציה מתחת לקליפת עצי איקליפטוס, שם הן מוגנות היטב. עם בקיעת הזחלים מהביצים, הם מתחילים מיד לנבור בתוך הגזע ולאכול את רקמותיו. הם נוברים, אוכלים, גדלים ומתקדמים אל פנים העץ. להגנתו העצמית, מפריש האיקליפטוס שרף דביק וצמיג לתוך דרכי הנבירה של זחלי היקרונית, כדי לעצור את התקדמותם. אולם באזורים חמים, אין העץ מסוגל להפריש את השרף והזחלים תוקפים בקלות. העצים רוססו בחומרים כימיים, אולם הזחלים לא נפגעו בפנים, בהיותם מוגנים מתחת לקליפה. מה, אם כן, צריכים לעשות כדי להציל את העצים מחיפושית היקרונית? כי הנבירה בגזע ואכילת חלקיו, גורמת לניתוק של רצף צינורות ההובלה למים ולמזון, והעץ סובל ואף נובל ומת. באוסטרליה, נמצאה צרעה קטנה, שלא עוקצת בני-אדם, אלא רק את זחלי היקרונית שמתחת לקליפת האיקליפטוסים. הצרעה מסוגלת להחדיר את העוקץ לתוך הקליפה, לעקוץ את הזחלים של החיפושית ולשתקם. דרך זו, הנקראת מלחמה ביולוגית, הוכחה כיעילה נגד התפשטות חיפושית היקרונית, ביערות האיקליפטוס, והעצים אינם מתים זקופים יותר. בעולם קיימים 31 אלף מיני יקרונית, ובארץ יש 121 מינים, שחלקם גורמים נזקים גדולים לעצי התאנה, השקד ועוד. יקרוניות שייכות למערכת פרוקי הרגליים. מחלקה: חרקים. סדרה: חיפושיות. משפחה: יקרוניתיים. סוג: יקרונית. מינים: יקרונית התאנה, יקרונית השקד, 0

5 יקרונית האיקליפטוס, יקרונית האלון, יקרונית הרהיטים ועוד. ליקרונית יש גלגול מלא: הנקבה מטילה ביצים לבנות בסדקים בעצי התאנה, שמהן בוקעים זחלים הנוברים בתוך העץ וניזונים ממנו. הזחלים מתגלמים ומהם יוצאות יקרוניות בוגרות שעוזבות את העץ ועפות באוויר. צבע היקרונית חום אפור, הגוף דומה לחיפושית שטוחה שאורכה כשבעה ס"מ. המחושים ארוכים ובולטים מאוד, בפרט אצל הזכר שהן ארוכות מאורך גופו. יש לה שש רגליים )כמו לכל החרקים(, עיניים מורכבות, וגפי הפה מותאמים לכרסום בקליפת העץ. כדי להציל עצי תאנה, או עצי שקד מזחלי היקרונית, מומלץ להשתמש בהדברה ביולוגית ולא בריסוסים כימיים. בדרך זו מחדירים לסביבה אויבים טבעיים של החרקים המזיקים, שטורפים אותם ומדללים את אוכלוסייתם. דוגמאות מעשיות לכך הן דגיגי הגמבוזיות הניזונים מזחלי היתושים, חיפושית מושית השבע הניזונה מכנימות עלים, צרעה נגד יקרונית וצרעה אחרת נגד זבוב הים התיכון. 1

6