Microsoft Word - F9DF820.doc

תמליל

1 נתונים כלליים דוח ביקורת מסכם בחברה הכלכלית כפר סבא כפר- סבא קיבלה מעמד של עיר בשנת העיר מונה כ- 82,000 תושבים. ראש העירייה, מר יצחק ולד, מכהן בתפקיד משנת החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא, הוקמה בשנת מנכ"ל החברה, מר דוד דהאן, מכהן בתפקיד משנת מבקר החברה, רו"ח מוטי זרסקי,מכהן בתפקיד משנת מבקר העירייה,מר אליעזר פיירשטיין, מכהן בתפקיד משנת 199. הליך הביקורת בין התאריכים:, נערכה ביקורת לפיתוח כפר סבא, ע"י האגף לביקורת ברשויות המקומיות. צוות הביקורת נפגש לשיחה מקדימה עם מנכ"ל החברה. בחברה הכלכלית הסבר על תחומי הפעילות העיקריים שיבדקו והליך הבדיקה. החברה הציג את מבנה החברה ומאפייני פעילותה. בפגישה ניתן מנכ"ל במהלך הביקורת נערכו פגישות נוספות עם בעלי תפקידים בחברה ובעיריית כפר סבא. בכלל זה עם ראש העירייה, מנכ"ל העירייה, מבקר העירייה, הכלכלית. המבקר הפנימי של החברה ויו"ר ועדת הביקורת בחברה דוח הביקורת המסכם נערך לאחר שבתאריך , התקבלה ונבדקה התייחסותם הכתובה של ראש העירייה ושל מנכ"ל החברה הכלכלית, לדוח הביקורת שנשלח אליהם כטיוטא להתייחסות. בתאריך , נשלח דוח הביקורת המסכם לראש העירייה, החברה הכלכלית, לממונה על מחוז חיפה ולהנהלת המשרד. למנכ"ל 19

2 ראש העירייה התבקש להביא את דוח הביקורת לדיון בפני הוועדה לענייני ביקורת בעירייה ובפני מועצת העיר ולפעול לתיקון הליקויים המתייחסים לפעילותה של העירייה. מנכ"ל החברה הכלכלית התבקש להביא את דוח הביקורת לדיון בפני הדירקטוריון, ולפעול לתיקון הליקויים המתייחסים לפעילותה של החברה הכלכלית. ראש העירייה ומנכ"ל החברה הכלכלית התבקשו להגיש דיווח המאשר את תיקון הליקויים ויישום המלצות הביקורת עד הממונה על המחוז, התבקש לנקוט בצעדים הנדרשים על מנת להבטיח את תיקון כל הליקויים שהועלו בביקורת ומניעת הישנותם. בתאריך , התקבל דיווח לפיו מועצת המנהלים של החברה הכלכלית דנה בדוח הביקורת ובהמלצות ועדת הביקורת והחליטה על ביצוע השינויים הנדרשים בעקבות המלצות הביקורת. בתאריך , התקבל דיווח מהעירייה לפיו, בתאריך , דנה הוועדה לענייני ביקורת בעירייה בדוח הביקורת, וכי המלצותיה הוגשו לדיון במליאת מועצת העיר. בתאריך , התקבל דיווח מפורט מראש העירייה לפיו, חלק ניכר מהליקויים שהועלו בביקורת תוקנו וכי ננקטים הצעדים הנדרשים לתיקון יתר הליקויים ולמניעת הישנותם. צוות הביקורת ציין לחיוב את התייחסותם של ראש העירייה ושל מנכ"ל החברה הכלכלית, דבר שבא לידי ביטוי בשיתוף פעולה בביצוע עבודת הביקורת ובהיענות לתיקון הליקויים, שחלקם תוקנו עד לפירסום דוח הביקורת המסכם. 150

3 ממצאי ביקורת עיקריים מסמכי יסוד בהקמת החברה פקודת העיריות, מסמיכה את הרשות המקומית להקים תאגיד עירוני ולהיות בעליו. צו העיריות (הקמת תאגידים) תש"ם- 1980, קובע כי רשות אשר בחרה להקים תאגיד עירוני, תהיה מחויבת באישור שר הפנים לייסודו ולכל שינוי בתזכיר ובתקנון התאגיד. בנוסף קובע צו העיריות הוראות שיש לכלול בתזכיר או בתקנון התאגיד הטעונות אישור מאת שר הפנים. חוק החברות החדש התשנ"ט קובע סדר ניהול חברות פרטיות וציבוריות. חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 91/2 מיום , מציין את המסמכים הנדרשים לשם קבלת אישור השר להקמת החברה: פרוטוקול החלטת מועצת הרשות המקומית על הקמת תאגיד כולל רשימת הנוכחים, תזכיר הכולל פירוט מטרות החברה ורישום ברור לגבי סמכותו של שר הפנים לאשר או לדחות כל שינוי בחברה, תקנות שיכללו את מספר חברי מועצת המנהלים, שמות המייסדים וחובת ביצוע מכרזים. להלן המטרות העיקריות שלשמן נוסדה החברה כפי שנקבעו בתזכיר: ליזום, לפתח, לבנות, לייעץ ולעודד בנייתם ופיתוחם של פרוייקטים מכל סוג, לקידומה, רווחתה ופיתוחה של העיר כפר סבא בתחומי הבניה, התעשייה, המסחר, התחבורה, התרבות, המדע, החינוך, הקליטה, הרווחה, הבריאות, התיירות, המגורים, הנופש, הספורט והבידור. להלן תחומי הפעילות העיקריים של החברה הכלכלית, בפועל: א. ב. ג. ביצוע עסקאות משותפות עם יזמים פרטים. תכנון, ניהול, ביצוע ופיקוח על פרוייקטים. פיתוח תשתיות עבור העירייה. ד. שילוט חוצות באזור התעשייה. 151

4 ה. הפעלת חניונים פרטיים וציבוריים. החברה הכלכלית נמצאת בבעלותה המלאה של עיריית כפר סבא. הון המניות הרגילות שהונפק ונפרע בהקמתה היה בסך 50,000 ש"ח. הון המניות הרגילות של החברה הוגדל עקב החלטת מועצת העיר להמיר חלק משטרי ההון. האסיפה הכללית אישרה את הגדלת הון המניות בישיבה מיום להלן נתונים על הון מניות החברה במועד הביקורת: מס' מניות שהונפק 50, ,022 סוג מניות רגילות הנהלה סה"כ ערך המניה (ש"ח) מס' מניות רשומות ,030 יצוין כי ראש העירייה מחזיק במניה אחת רגילה, מחזיקה ב- 9,999 מניות רגילות ו- 22 מניות הנהלה. ועיריית כפר סבא מוסדות החברה חוק החברות קובע את קיומה של החברה כישות משפטית נפרדת וכשרה לכל זכות וחובה. סעיף זה יוצר את ההפרדה בין העירייה לבין החברה העירונית. החברה העירונית הינה גוף בבעלות העירייה ואין היא אגף נוסף ברשות. החוק קובע כי המוסדות המייצגים של החברה יהיו האסיפה הכללית, הדירקטוריון והמנהל הכללי או כל מי שפועל מכוח התקנון. הוראות החוק מגדירות את סמכויותיהם וחובותיהם של גופים אלו. כן נקבע שבעלי החברה יהוו את אסיפת בעלי המניות או שימנו לשם כך את נציגיהם. להלן תפקידי האיספה הכללית העיקריים: 152

5 א ) א. ב. ג. ד. ה. הפעלת סמכויות הדירקטוריון על פי סעיף 52 ( לחוק, לפיו רשאית האסיפה הכללית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון בתנאים מסויימים. מינוי רו"ח המבקר של החברה וקביעת תנאי העסקתו. מינוי דירקטורים חיצונים על פי סעיף 239 לחוק. הגדלת הון המניות הרשום או הפחתתו על פי סעיף 286 החברות. אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה על פי סעיף 255 לחוק החברות. הביקורת העירה על כך שהאסיפה הכללית של החברה הכלכלית מורכבת מראש העירייה ומנכ"ל העירייה בלבד. דירקטוריון החברה הכלכלית מהווה את הגוף המורשה והאחראי מטעם הבעלים להבטחת ניהול ענייני החברה. כמו כן, הדירקטוריון הינו נאמן ומופקד על נכסי החברה. בשל כך, נודעת חשיבות רבה לייצוג האינטרס הציבורי בפעילותו של הדירקטוריון ולקיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה נאותים. זאת כדי להבטיח שההחלטות המתקבלות יביאו לידי ביטוי את מכלול השיקולים שמייצגים את האינטרס הציבורי ואת כללי היעילות והחסכון. הדירקטוריון מונה 11 חברים לפי הרכב של שליש חברי מועצת העיר, שליש נציגי ציבור ושליש עובדים בכירים של הרשות המקומית. ראש העירייה מכהן כיו"ר הדירקטוריון. להלן נתונים על השתתפות חברי הדירקטוריון בישיבות מועצת המנהלים לשנים :

6 1999 השתתפות מספר הישיבות השתתפות מספר הישיבות שם הדירקטור מר יצחק ולד מר מאיר אלונים מר דני אלדר עו"ד יוסף דנאי מר אייל יוניאן מר אבי ממן מר אלדד מרחב מר שאול שוחט מר מיקי שמולביץ מר דני בוסטין מר זיו גוטליב הביקורת העירה על כך שלא היתה הקפדה על השתתפותם של חברי הדירקטוריון בישיבות. כך לדוגמא שלושה חברי דירקטוריון השתתפו בישיבה אחת מתוך ארבע שהתקיימו בשנת 2000 וחבר דירקטוריון אחד לא השתתף כלל בישיבות. נמצא כי בישיבת דירקטוריון החברה מתאריך , לא היה קוורום חוקי (השתתפו חברים בלבד). לפי סעיף 5 לתקנון החברה נקבע כי "מחצית של חברי מועצת המנהלים תהווה מניין חוקי בישיבות" סעיף 55 לתקנון קובע כי "אין לדון בישיבה של מועצת המנהלים בשום עניין אלא אם כן יהא נוכח מניין חוקי". הביקורת העירה כי בכך הדירקטוריון פעל בניגוד לתקנון המחייב את החברה. העירייה ציינה בהתייחסותה כי בהתאם לחוק החברות החדש לא קיימת בעייה של חוקיות ההחלטות מישיבה בתאריך עם זאת העירייה ציינה כי תקפיד על קוורום חוקי גם בהתאם לתקנון החברה. בחברה הכלכלית פועלות שלוש ועדות: ועדת ביקורת, ועדת מכרזים וועדה ליזום פרוייקטים. להלן נתונים על התכנסות הוועדות בשנים : שנה ועדת מכרזים עדת י ו קורת ב ועדת יזום פרוייקט 15

7 הביקורת העירה כי לא נמצאו נהלים המגדירים את סמכויות הוועדות השונות, תחומי עיסוקם ומספר הפעמים שעליהם להתכנס במהלך השנה. העירייה ציינה בהתייחסותה כי אין הוראה בחוק הקובעת שיש להגדיר נהלים לוועדות השונות. בנוסף ציינה העירייה כי סעיף 63 בתקנון קובע את הנהלים ואת דרכי עבודתן של הוועדות. הביקורת לא קיבלה את התייחסות העירייה והעירה שכדי להבטיח מינהל תקין על הוועדות לפעול על פי כללים מוגדרים ומחייבים. כמו כן, סעיף 63 לתקנון לא קובע נהלים לעבודת הוועדות אלא מעניק סמכויות נוספות בהתאם להחלטת דירקטוריון. בעלי תפקידים בכירים בחברה בעלי התפקידים הבכירים בחברה העירונית צריכים להתמנות ע"י האסיפה הכללית בהתאם לדרישות החוק התקנון וצרכי החברה. על-פי חוק החברות יש למנות יו"ר דירקטוריון, מנכ"ל ורואה חשבון מבקר. בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים (2/91), בתפקיד יו"ר האסיפה הכללית ויו"ר הדירקטוריון, יכהן ראש העירייה. חוק החברות מסדיר את אופן מינויו ופיטוריו של מנכ"ל החברה, את חובת העסקתו של רואה חשבון - מבקר, אופן מינוים של הדירקטורים ואת התשלום המגיע להם. נקבע כי חברי דירקטוריון שהם חברי מועצת העיר יקבלו החזר הוצאות לישיבה. איוש תפקידים נוספים, תלוי בצרכים הנובעים מתפקידה של החברה והיקף פעילותה, ובכפוף להחלטת דירקטוריון החברה. להלן רשימת בעלי התפקידים הבכירים בחברה הכלכלית: תפקיד שם תאריך דרך העסקה 155

8 מנכ"ל עוזר מנכ"ל מבקר פנימי רואה חשבון יועץ משפטי מנהל חשבונות דוד דהאן אלון וינגרט מוטי זרסקי דוד רוזנברג נורמן פלאט פיליפ ברוקס מינוי עובד החברה עובד החברה יועץ חיצוני יועץ חיצוני יועץ חיצוני יועץ חיצוני בנוסף לעובדים הנ"ל נעזרת החברה הכלכלית לצורך ניהול פרוייקטים בשירותים של יועצים חיצוניים ובכללם: מפקחים, אדריכלים ושמאי מקרקעין. הביקורת העירה על כך שסמכויות מנכ"ל החברה הכלכלית לא נקבעו בתזכיר או בתקנות וכי דירקטוריון החברה לא הגביל את סמכויותיו של המנכ"ל באשר לצורך להביא החלטות לאישורו, וזאת בניגוד להמלצות משרד הפנים בנושא. עם זאת הביקורת קיבלה את ההתייחסות לפיה סעיף 8 לחוק החברות קובע את חלוקת הסמכויות בין הדירקטוריון לבין המנכ"ל וכי והחברה פועלת בהתאם. בסעיף 71 לתקנון החברה הכלכלית נקבע שמועצת המנהלים תהא זכאית להסמיך מנהל אחד או יותר לפעול בשם החברה. נמצא כי על סמך סעיף זה הוחלט בישיבת דירקטוריון מיום כי די בחתימתו של אחד מבין מורשי החתימה בצירוף חותמת החברה, כדי להסב ממסרים בנקאיים לזכות חשבון הבנק של החברה. תקציב החברה ודוחות כספיים חוק החברות קובע כי הדירקטוריון אחראי על עיצוב המדיניות הכלכלית ועל אישור התקציב השנתי, ניהול חשבונות ועריכת דוחות כספיים שיאושרו על-ידו. הדוחות הכספיים מהווים בסיס להחלטות וכלי בקרה 156

9 ופיקוח ומכאן נודעת החשיבות על-ידי הדירקטוריון ואישורם. הרבה לדיון בדוחות הכספיים על-פי צו העיריות (הקמת תאגידים) תש"ם- 1980, דירקטוריון החברה העירונית נדרש להעביר אחת לשנה, דוח על פעילות החברה ליו"ר הדירקטוריון וראש העירייה. נקבע כי מועצת העיר תדון בדוח והעתק מפרוטוקול ישיבת המועצה שדנה בדוח, יועבר לשר הפנים. להלן תמצית דוח רווח והפסד של החברה הכלכלית (באלפי ש"ח): ,203 7,328 הכנסות מפעילות 9,32 (687) 2,983 רווח(הפסד ( גולמי 1, (15) הכנסות (הוצאות) מימון רווח לפני מס (1,299) 1,86 רווח (הפסד) נקי 813 מניתוח דוח רווח והפסד עולה כי ההכנסות גדלו באופן משמעותי בשנת 1998 כתוצאה מגידול חד בהכנסות מפרוייקטים וכי החברה עברה מהפסד לרווח. לא נרשמה הפרשה למסים בשנים , מאחר ובשנת 1998 לחברה היה הפסד עסקי להעברה בסך כ - 09 אלפי ש"ח והפסד הון להעברה בסך כ - 8 אלפי ש"ח. בשנת 1999 היה לה הפסד עסקי להעברה בסך כ - 11 אלפי ש"ח והפסד הון להעברה, בסך כ 9 אלפי ש"ח. להלן תמצית מאזן החברה הכלכלית (באלפי ש"ח): ,32 12,588 11% ,25 13,23 17% פירוט הון עצמי סך מאזן הון/מאזן 157

10 החברה לקחה מבנק הפועלים הלוואה צמודת מדד בתוספת ריבית למימון פעילותה. הרכוש השוטף גדל בשנת 1999 בכ- 1.6 מליון ש"ח, וגידול בסכום של 1.2 מליון ש"ח נרשם בהתחייבות השוטפת. מניתוח פעילות החברה לשנים , עולה כי יש ביכולת החברה לפרוע את התחייבותה הכספית בעזרת הנכסים השוטפים בזמן קצר. אולם מבנה ההון של החברה מצביע על סיכון שהחברה לוקחת על עצמה מאחר שהחברה נשענת על הון זר במימון פעולותיה. יצויין כי בשנת 2001 החברה פרעה את חובותיה לבנקים. להלן מקורות הכנסה העיקריים של החברה הכלכלית (באלפי ש"ח): 1998, ,359 1, מקורות הכנסה פרוייקטים הפעלת חניונים העסקת עובדי תברואה ניהול ושירותי תחזוקה השכרה אחרות נכסי החברה לחברה העירונית יכול שיהיו נכסים, בין אם הוענקו לה ע"י העירייה כהון ראשוני או לצורך תפעולם, ובין אם רכשה אותם. החברה כישות משפטית נפרדת, הפועלת לשם עשיית רווח, יכולה לרכוש נכסים בהתאם לכללים שנקבעו בתקנון החברה. פקודת העיריות מציינת את דרכי הטיפול ברכישת הנכס ורישומו המשפטי הדרוש לשם הקניית הזכויות המשפטיות הנדרשות. בבעלות החברה שלושה נכסים כמפורט להלן (אלפי ש"ח): סוג הנכס משרדים חניון ככר העיר ערך ע "פ מאזן ,328 שטח הנכס במ"ר 18 - בעלים קודמים נאות גת עיריית כפר סבא תאריך רכישה

11 - - חניון רכב כבד 392 עיריית כפר סבא הערך הכולל של הנכסים שבבעלות החברה מסתכם בכ - 11,692 אלפי ש"ח. על-פי הדוחות הכספיים לחברה זכויות שימוש בחניון כיכר העיר ל- 2 שנים לצורך תיפעול הנכס. נקבע כי בתום תקופה זו הנכס ימסר לעירייה. עלות המבנה מהווה את התשלום בגין זכויות שימוש. עלות חניון רכב כבד מורכב מהסכומים של ביצוע ההקמה, הניהול וההפעלה של החניון. יצויין כי החניונים רשומים על שם העירייה והנכסים הוחזקו על ידה מתוקף הפקעה על פי תוכנית בניין עיר, וכי הנכסים נרשמו במקביל בדוחות הכספיים כרכוש קבוע לטובת החברה. בהתייחסותה ציינה העירייה כי מאחר שהנכסים נמצאים בשימוש לתקופה ארוכה, הכללים לעריכת הדוחות הכספיים מורים לרשום נכסים אלה, כרכוש קבוע לטובת החברה. הביקורת העירה על כך כי בנייני המשרדים שנמצאים בבעלותה של החברה הכלכלית לא נרשמו על שמה בטאבו. כוח אדם ושכר להלן נתונים על התפלגות השכר (עלויות מעביד) (באלפי ש"ח): שכר מנכ"ל יתר סה"כ שנת 2000 סה"כ באחוזים שכר שנת 1999 סה"כ באחוזים שכר שנת 1998 סה"כ באחוזים שכר 22% 78% 100% 00 1,38 1,78 55% 5% 100% % 5% 100%

12 בהתייחס לנתוני השכר יש לציין כי מצבת כח אדם של החברה בשנת 2000 כללה ארבעה עובדים, בשנת 1999 שלושה ובשנת עובדים (מאחר שחלק מעובדי התברואה של העירייה נכללו בשנה זו במסגרת כח האדם של החברה הכלכלית). בהסכם העסקת מנכ"ל החברה הכלכלית נקבע שתמורת עבודתו תשלם לו החברה החל מיום , משכורת חודשית על-פי דרגה שלוש, פלוס 15% דהיינו 17,077 ש"ח לחודש. זאת על בסיס השכר על-פי דירוג השכר של מנהלי חברות ממשלתיות בתוספת 15% ובהצמדה לאותו דירוג. מבקר החברה הכלכלית טען כי לא ברור אם ב- 17,077 ש"ח הנ"ל כלולים 15% או שיש להוסיף עליהם 15%. מאחר שהיועץ המשפטי של החברה טען כי ניסוח הסעיף בחוזה לא היה ברור הוחלט להקים ועדת שכר מיוחדת לקביעת שכרו של מנכ"ל החברה. בישיבת הוועדה הנ"ל שנערכה בתאריך , הוחלט כי רואה החשבון של החברה ימציא אישור בכתב לסכום השכר של מנהל בדרגה 3 בדירוג המינהלי של חברות ממשלתיות עסקיות מאז ואילך, וזה ישמש בסיס שעליו יתווספו 15% לשכרו של המנכ"ל. הביקורת העירה כי על פי הנחיות משרד הפנים שכר מנכ"ל בחברה כלכלית נקבע על פי בסיס השכר של מנכ"ל עירייה. יצויין כי נושא שכרו של מנכ"ל החברה הועלה בדוח מבקר העירייה לשנת החברה ציינה בהתייחסותה כי בעת הקמתה נערכה השוואה מול חברות עירוניות מקבילות ובהתאם לכך נקבע שכר מנכ"ל החברה. הביקורת העירה על כך שמנכ"ל החברה הכלכלית הוא המחליט על קבלת עובדים חדשים לחברה וקובע את שכרם. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקינים מאחר שסמכויותיו של המנכ"ל לא נקבעו בתזכיר או בתקנות. לכן, בהעדר החלטת דירקטוריון שהסמיכה אותו להחליט בנושאים אלה, החלטותיו נעשות שלא בסמכות. 160

13 א( ב( ג( ד( הביקורת העירה בחומרה על כך שעוזר המנכ"ל מועסק מתאריך , ללא חוזה העסקה ורק לאחרונה הוסדרה העסקתו באמצעות חוזה. כמו כן, נמצא כי על החוזה נרשם שהוא נערך ונחתם ביום העירייה ציינה בהתייחסותה כי לאור הערת הביקורת היא תקפיד להבא על הסדרת חוזים ועל חתימתם במועד. נגד החברה הוגשו ארבע תביעות משפטיות, בסכום כולל של כ- 2,888 אלפי ש"ח. להלן נתונים על תביעות משפטיות שעומדות כנגד החברה: תביעה בסך כ 3 אלפי ש"ח, בגין הפרת הסכם לרכישת תא והצגת מצג שווא במשא ומתן. תביעה שהוגשה ע"י חברה קבלנית, בגין הפרת הסכם להפעלת מדחני חנייה. התביעה היא למתן פס"ד הצהרתי לאכיפת ההסכם. ( ( תביעה בסך כ 2,300 אלפי ש"ח ומתן פס"ד הצהרתי נגד החברה הכלכלית ונגד בנק דיסקונט בגין הפרת הסכם קבלני. ( תביעה בסך של כ 16 אלפי ש"ח. התביעה הוגשה לאחר פרסום מכרז להקמת גשר. התובע טען שהוטעה בתנאי המכרז ולכן דרש החזר הוצאות להכנת הצעה למכרז. ( חוזים ומכרזים בצו העיריות (הקמת תאגידים) התש"ם נקבע כי, לא יינתן אישור לייסוד תאגיד עירוני, אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות, אשר לפיהן, החלטה בנושאים המנויים באותו צו טעונה אישור מאת שר הפנים. עוד נקבע בצו החברה, שלא יהיה תוקף לכל החלטה שקיבלה החברה בנושאים המחייבים את אישור השר, אלא אם קיבלה אישור מאת שר הפנים. 161

14 משרד הפנים חייב את החברות העירוניות לציין במפורש בתקנון החברה כי כל העבודות הקבלניות תבוצענה לאחר פרסום מכרז על-פי אמות מידה של גוף ציבורי. תקנות העיריות (מכרזים) התשמ"ח מסדירות את חובת המכרזים ברשות המקומית. החברה הכלכלית הוקמה כזרוע עסקית ומבצעת של העירייה על בסיס כלכלי. מאז הקמתה החברה טיפלה במספר רב של פרוייקטים שהוטלו עליה ע"י העירייה באמצעות הסכמים מסודרים שנחתמו בין העירייה לחברה ואושרו כמתחייב ע"י מועצת העיר ומועצת המנהלים של החברה. בבדיקה מדגמית של מספר פרוייקטים שבוצעו ע"י החברה הועלו הממצאים הבאים: הכלכלית א. פרוייקט בית דור: בתאריך , נחתם הסכם בין החברה הכלכלית לבין קבלנים לפיו תוקם חברת "בית- דור" באמצעות שותפות עסקית בגדר מיזם עסקי משותף בין החברה לקבלנים, לשם שכירת נכס בית משרדים וקומת מרתף (בשטח בנוי כולל של מ"ר בחלקה 138 גוש 630). זאת על מנת לייסד ולהפעיל בנכס המושכר מרכז רפואי לניהול קליניקות רפואיות על בסיס כלכלי לשם עשיית רווח. נמצא כי לפני שחברת "בית- דור" הוקמה ע"י החברה הכלכלית, לא ניתן לכך אישור שר הפנים. העירייה ציינה בהתייחסותה כי בפברואר 1997 פנתה למשרד הפנים לשם קבלת אישור להקמת החברה. משרד הפנים אישר את הקמתה של החברה בכפוף לתנאים מסוימים אולם המיזם המשותף הסתיים עוד לפני הקמת החברה. מעיון במסמכי החברה הכלכלית עולה כי האדריכל, שמועסק ע"י החברה הכלכלית במספר רב של פרוייקטים (כגון: מוצקין והדרים פרויקטים לזכאי משרד הבינוי והשיכון, שוק קפלן ופרוייקט רופין), 162

15 שותף בחברה קבלנית לבנין (בבעלותו 50%) השותפה עסקית עם החברה הכלכלית בפרוייקט "בית-דור". הביקורת העירה על כך שעל אף הבעייתיות בהתקשרות זו בשל חשש לניגודי עניינים, הפרוייקט הובא לאישור מועצת המנהלים ע"י מנכ"ל החברה הכלכלית. נמצא כי בניגוד לתחזיות החברה הכלכלית, חברת "בית-דור" בשותפות החברה הכלכלית, סיימה את שנת 1997 בהפסד בסך של 133,229 ש"ח (עפ"י דו"ח רווח והפסד). בישיבת מועצת המנהלים מס' 2/97 מיום התייחס מנכ"ל החברה להפסד וציין כי רק בשנת 1998 החברה צפויה להגיע לאיזון בהוצאות התפעול ולהפוך לרווחית לאחר שיושכרו 30% מהנכס. אולם בישיבת מועצת המנהלים של החברה מס' 3/98, מיום , ביקש הדירקטוריון לצאת מן השותפות בשל הערכה להיעדר כדאיות כלכלית. מהעירייה נמסר כי החברה הקבלנית אישרה את ההודעה אולם עמדה על כך שימצא רוכש לחלקה של החברה ו/או ימולאו עמה התנאים בדבר פרישת החברה כפי שסוכמו. אלא שלא נמצא גורם שהיה מעונין לרכוש את חלקה של החברה במיזם. עם זאת החברה לא נשאה בתוצאות הפעילות הכלכלית שלאחר מועד ההחלטה על הפרישה. הביקורת העלתה כי לאחר שהחברה הכלכלית יצאה מהפרויקט בעקבות הפסדים, ניסה מנכ"ל החברה להיכנס לשותפות ותפעול "בית דור" באופן פרטי. המבקר הפנימי ציין בדוח שהגיש כי ברשותו טיוטת הסכם בין מנכ"ל החברה הכלכלית ליזם. יצויין כי הטיוטא הוצאה ממשרדו של היועץ המשפטי של החברה הכלכלית. מבירור שנערך ועל פי גירסתו של היועץ המשפטי המסמך הוצא ע"י עובדת משרדו וללא ידיעתו של המנכ"ל. יצויין כי היועץ המשפטי מסר גרסאות שונות בנושא ובעקבות כך, בישיבת הנהלת מועצת המנהלים הוחלט להפסיק את העסקתו. 163

16 כ( העירייה ציינה בהתייחסותה כי המנכ"ל לא שקל את אפשרות כניסתו האישית למיזם "בית-דור" ולגבי טיוטת ההסכם שהוכנה היא היתה אמורה לשמש בסיס להסכם עם צד ג' ובטעות שורבב שמו של המנכ"ל במסמך. כמו כן נאמר כי מעולם הוא לא ניהל מו"מ בעניין וכמובן לא נכנס למיזם. ובתגובה לממצאי הביקורת לגבי חוסר כדאיות כלכלית, ציין מנכ"ל החברה כי מועצת המנהלים של החברה החליטה על הפסקת השותפות בניגוד לדעתו. ב. פרוייקט גשר מנחם בגין: בעקבות החלטת החברה הכלכלית, לבצע את פרוייקט הקמת גשר להולכי רגל ברח' מנחם בגין, על פי פניית העירייה במכרז שמספרו 1/2000, השתתפו 5 קבלנים. תוצאות המכרז הוצגו בטבלת השוואה ביום בחתימת מהנדס חיצוני המפקח על הפרוייקט. עלויות הפרוייקט לפי אומדן המתכנן הסתכמו בכ- 360 אלפי ש"ח. צוות בודקי ההצעות המליץ בפני ועדת המכרזים של מועצת מנהלי החברה הכלכלית בפנייה מנומקת לפסול את הצעתו של הקבלן שהגיש את הצעת המחיר הזולה ביותר ולמסור את העבודה לקבלן שהגיש את ההצעה הזולה אחריו בשל נתונים לא מדויקים שנמסרו לוועדה. יצויין כי ביחס לאומדן המתכנן הצעתו של הקבלן שזכה במכרז היתה זולה בכ- 8 אלפי ש"ח, - 2.5% מאומדן המתכנן). לעומת זאת, הצעתו של הקבלן הזוכה שנפסלה היתה זולה בכ- 95 אלפי ש"ח ) כ- 26% פחות מאומדן המתכנן), הביקורת העירה שמדובר בפער גדול ולא סביר. בתאריך , הזוכה. נחתם חוזה בין החברה הכלכלית לבין החברה 16

17 הביקורת העירה בחומרה על כך שצו תחילת עבודה ניתן בתאריך ונמסר לחברה הקבלנית בתאריך , כחודש לפני חתימת החוזה, כמו כן, החוזה לא בוייל. העירייה ציינה בהתייחסותה כי לאור הערת הביקורת היא תקפיד שחוזים יהיו חתומים ומבויילים לפני מסירת צו תחילת עבודה. בסעיף 25 לחוזה, נקבע שהקבלן ימציא לאישור המנהל את לוח הזמנים שישקף את כל שלבי ההתקדמות, דרכי הביצוע והשיטות לפיהם בכוונתו לבצע את הפרוייקט. נמצא כי בלוח זמנים לביצוע הפרוייקט צויין כי העבודה תארך כשלושה חודשים (מ עד.( הביקורת העירה כי לוח זמנים זה עומד בניגוד לתנאי המכרז לפיו על העבודות להסתיים בפרק זמן של שלושה חודשים מיום קבלת צו תחילת העבודה, כלומר מתאריך לא ניתן היה לקבל הסבר לגבי ההבדל בין לוח הזמנים לביצוע הפרוייקט שהגיש הקבלן לבין לוח זמנים המופיע בתנאי המכרז. נמצא כי זמן ביצוע העבודה שהינו מן התנאים הבסיסיים להשתתפות במכרז, חרג באופן משמעותי ביחס לגודל העבודה מהמתחייב בחוזה ומהאמור בתנאי המכרז כפי שהוצג לכלל החברות במכרז הפומבי. כמו כן, החברה הכלכלית לא היתה ערה למשמעות הנובעת מעיכוב בגמר ביצוע העבודה. כתוצאה מכך ובניגוד לנוהג המקובל לא דרשה שבחוזה ההתקשרות עם הקבלן, יקבע סעיף על הטלת קנס קבוע ומוסכם בגין עיכוב בביצוע העבודה. הביקורת העירה שדחיית ביצוע עבודה בשל גורמים הקשורים בקבלן ללא הפעלת סעיפי סעד ע"י החברה הכלכלית, גורמת בדיעבד לפגיעה בהליך המכרז מאחר שהיא יצרה מצב של חוסר הזדמנות שווה לכל 165

18 משתתפי המכרז. זאת מאחר שהגבלת זמן ביצוע העבודה לתקופה מוגדרת, מקבל ביטוי כספי ומשפיע על הצעת המחיר ועל עצם נכונותם של הקבלנים לגשת למכרז. העירייה ציינה בהתייחסותה כי העיכובים במסירת העבודה במקרה זה לא נבעו מאשמת הקבלן אלא כתוצאה מהוראת אגף העתיקות ולאחר מכן מפעולות חברת החשמל. נמצא כי עבודת התכנון של הפרוייקט, הייעוץ, הפיקוח והכנת המכרז נמסרו על-פי החלטת מנכ"ל החברה הכלכלית למתכנן. הביקורת העירה על כך שהסכם ההתקשרות עם המתכנן לא הובא לאישור הדירקטוריון. בהסכם שנחתם עם המתכנן נקבע, כי שכר הטרחה עבור תכנון הפרוייקט והפיקוח עליו יהיה בשיעור של 2.8% מעלות העבודה שהיא כ- 360 אלפי ש"ח (לא כולל מע"מ), ועבודת יעוץ מיוחדת שתתבקש במהלך העבודה וכדומה. בתאריך חתם המתכנן על הזמנת עבודה שהוצאה ע"י החברה הכלכלית ושמשה כהסכם התקשרות. הביקורת העירה כי טופס הזמנת העבודה לא נחתם ע"י החברה הכלכלית. בנוסף החברה הכלכלית לא דאגה להכנת הסכם מסודר הכולל סעיף המטיל על המתכנן אחריות לפגמים בעבודה אם יהיו, בגלל ליקויים בתכנון או בגלל אי אספקת תוכניות במועד. ג. הפעלת חניונים ע"י החברה הכלכלית: החברה הכלכלית התחייבה בהסכמים נפרדים בינה לבין העירייה לנהל ולהקים חניונים ברחבי העיר. במסגרת זו החברה הורשתה להוציא מכרזים ולחתום על חוזים לאחר שנתבקשה ע"י העירייה. להלן מידע ונתונים על החניונים שמפעילה החברה הכלכלית: 166

19 פרוייקט הקמת חניון ככר העיר הקמת חניון לרכב כבד באזור התעשייה הפעלת חניונים ציבוריים בתשלום היקף יח"ד 560 מקומות חניה 100 מקומות חניה היקף כספי (אלפי ש"ח) 12,000 1,500 - תרומה לעיריית כפר סבא פתרון למצוקת חניה במרכז העיר מניעת חניית משאיות במרכז העיר חנייה מוסדרת וזמינה באמצעות מדחנים בתשלום נמוך ועלויות תפעול נמוכות 13 חניונים הביקורת העירה כי בניגוד לכללים המחייבים, החוזים שנחתמו בין החברה לקבלנים נותני השירותים, לא בוילו. כך לדוגמא: חוזה שנחתם עם החברה להפעלת חנייה ממוחשבת בתשלום בחניונים העירוניים וחוזה שנחתם עם חברה למתן שירותי שמירה בחניונים, עירוניים. להלן נתונים המתייחסים לתוצאות הפעילות הכספית בהפעלת החניונים, לשנים (באלפי ש"ח): שנה הכנסות עלויות רווח (הפסד) (1,1) (1,052) (976) 10 2,17 1,996 2,167 1, ,191 1, מהנתונים עולה שבשנים 2000, נרשמו הפסדים מאחזקת והפעלת החניונים. עיקר ההפסד נובע מהפעלת חניון מרכז העיר וחניון לרכב כבד. יצויין כי בשנת 2000 נרשם רווח של 10 אלפי ש"ח. 167

20 א( ב( חשש לניגוד עניינים הוראות החוק קובעות כי חל איסור על עובד ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים. סוגיית ניגוד העניינים יכולה להתבטא בשלושה מישורים: ניגוד עניינים בין תפקידים, ניגוד עניינים בייצוג וניגוד עניינים אישי. המחוקק קבע שני עקרונות מנחים, האחד חובת ההימנעות מניגוד עניינים, והשני חובת הגילוי, כלומר מסירת הודעה בכתב לגורמים המתאימים, מבעוד מועד, על היותו במצב של ניגוד עניינים, על מנת שהעניין ירשם בפרוטוקול הישיבה. יצויין כי במסגרת הביקורת, העירייה והחברה הכלכלית התבקשו להביא לידיעת צוות הביקורת מידע ונתונים על מקרים בהם היה חשש לניגודי עניינים בפעילותם של נבחרי ציבור ושל עובדים בחברה הכלכלית ובעירייה, הנובעים מפעילותה של החברה הכלכלית. להלן הממצאיםהעיקרייםשהעלתה הביקורת: החברה הכלכלית מסרה את עבודת התכנון, הייעוץ, הכנת המכרז ואת הפיקוח בפרוייקט "גשר מנחם בגין" לידי מהנדס העירייה שאמור במסגרת תפקידו לפקח על טיב התכנון. הביקורת העירה כי יש להפריד בין סמכויות התכנון לפיקוח, וזאת מטעמי בקרה ומניעת אפשרות של ניגוד עניינים בין הגורם המתכנן לבין זה שתפקידו לפקח כדי לעמוד על טיב התכנון. ( החברה הכלכלית קשורה בקשרי עבודה עם שמאי מקרקעין, בזמן שבתו של מנכ"ל החברה הכלכלית עובדת כמתמחה במשרדו. הביקורת העירה שמצב זה עלול ליצור מצב של ניגודי עניינים. יצויין כי הערה זו הועלתה גם בדוח הביקורת של המבקר הפנימי של החברה הכלכלית. ( 168

21 ג( מנכ"ל החברה ציין בהתייחסותו כי למרות שקשרי העבודה עם שמאי המקרקעין החלו עוד לפני קבלתה לעבודה, הוא החליט להפסיק את העסקתה לאור הערת הביקורת ובכדי למנוע לזות שפתיים. בביקורת שנעשתה על הקמת החברה "בית-דור" (ראה הערות הביקורת בפרק חוזים ומכרזים), נמצא כי אדריכל המועסק ע"י החברה הכלכלית במספר פרוייקטים (כגון: פרוייקט מוצקין הדרים, רופין), שותף פעיל בחברה א.ש. בנין בע"מ ומחזיק ב- 50% בעלות בחברת א.ש., השותפה עסקית עם החברה הכלכלית בפרוייקט. ( הביקורת העירה כי על דירקטוריון החברה לתת את הדעת על כך שעובדים חיצוניים שהוא מעסיק עלולים להיקלע למצב של ניגוד עניינים. בהנחה שהדירקטוריון לא היה מודע לכך, וכדי למנוע מצב זה בעתיד על החברה לדרוש בבקשותיה להעסקת יועצים מידע על עיסוקיו של כל אחד מהיועצים או של חברות נותנות שירותים. הביקורת הצביעה על בעיה בסיסית במערכת קשרים זו בתחום הבקרה והפיקוח של החברה הכלכלית בהעסקת האדריכל. יצוין כי הנושא נדון על ידי הדירקטוריון, ובישיבת מועצת המנהלים מתאריך , הוחלט להביא את הנושא לבדיקתו של היועץ המשפטי. על- פי חוו"ד של היועץ המשפטי, האדריכל אינו בעל עניין בחברה הכלכלית ולכן אין מניעה בכניסתה של החברה הכלכלית לפרוייקט האמור. העירייה והחברה הכלכלית התבקשו לנקוט בצעדים הנדרשים כדי למנוע מצבים בהם נבחרי ציבור ועובדים בהם, יבצעו את תפקידם תוך חשש לניגוד עניינים. 169

22 קשרי גומלין בין החברה לעירייה חברה עירונית היא גוף שמוקם ע"י העירייה על-מנת לקדם אינטרסים כלכליים וחברתיים של העיר, לטובת ולרווחת התושבים. אך מרגע שהוקמה, היא גוף בעל ישות משפטית וארגונית נפרדת. כדי להבטיח את האינטרס הציבורי צריך שיהיו קשרי גומלין חיוביים בין העירייה לחברה. בהקשר לכך ראוי לציין את התייחסותו של בג"צ לכך באומרו שהחברה הכלכלית היא "הזרוע הארוכה" של הרשות המקומית. במסגרת קשרי הגומלין בין החברה הכלכלית לבין העירייה, החברה שימשה זרוע מבצעת של העירייה לגבי הפרוייקטים שהעירייה העבירה אליה לביצוע. על-פי הנוהל הנהוג, העירייה מכינה הסכמים שמאושרים ע"י מועצת העיר והדירקטוריון, הסכמים אלה מהווים הסכמי ניהול ושיווק לפרוייקט, וקובעים את מטלות החברה ואת התמורה לחברה בגין השירותים שהיא מספקת לעירייה. הביקורת העירה שבמספר מקרים לא היתה הקפדה על הכללים המחייבים בהעברת הפרוייקטים לטיפולה של החברה הכלכלית כך לדוגמא: בפרוייקט גשר מנחם בגין, נמצא שכל ההתקשרויות, (למעט ההתקשרות עם הקבלן הבונה את הגשר), נעשו לפני קבלת הרשאה מהעירייה לבניית הגשר והעברתו לידי החברה הכלכלית. בהתייחס לפעילות החברה הכלכלית בתחום בניית איזורי תעשייה ומסחר ובבניית דירות מגורים למכירה למשתכנים, הביקורת מדגישה את הצורך בקביעת קריטריונים ונהלים ברורים לגבי חלוקת התפקידים והסמכויות בין העירייה לבין החברה הכלכלית לביצוע פרוייקטים זאת כדי למנוע אי הבנות וכדי להבטיח מינהל תקין ושמירה על כללי היעילות והחיסכון. כך לדוגמא: לפני שהעירייה העבירה את פרוייקט הקמת "גשר מנחם בגין" לטיפולה של החברה הכלכלית, היא פירסמה מספר מכרזים וכשלא הצליחה בכך החליטה להעביר את הפרוייקט לחברה. 170

23 נמצא כי החברה הכלכלית מנהלת מספר חניונים ובהם חניונים ציבוריים בתשלום באמצעות מדחנים. במקביל פועלת בעירייה רשות חנייה שעיקר עיסוקה הוא מתן דוחות חנייה בלבד. זאת לאור העובדה כי רק עובדי עירייה יכולים לשמש כפקחים שמוסמכים על פי חוק לרשום דוחות חנייה. הביקורת העלתה כי בגין השירותים שהעניקה החברה הכלכלית לעירייה מאז הקמתה, שילמה העירייה מיקדמות בלבד ובמשך שנים לא נסגרו החשבונות והתחייבויות של העירייה כלפי החברה הכלכלית. לפי נתוני הדוח הכספי המבוקר של החברה הכלכלית לשנת 1999, הסתכמו חובות העירייה לחברה הכלכלית בכ- 2,66 אלפי ש"ח וההתחשבנויות מתבצעות בדרך של קיזוזים. הביקורת העירה על שיטת ההתחשבנות הנהוגה בין העירייה לחברה הכלכלית, שאינה מאפשרת זיהוי מדויק של תשלומי חובות הדדיים הדרוש על פי כללי המינהל הכספי התקין. העירייה ציינה בהתייחסותה כי שיטת הקיזוזים בינה לבין החברה הכלכלית הופעלה מאחר שהעירייה לא שילמה לחברה תשלומים ישירים אלא השתמשה בתקבולים ממכירת תאים ע"י החברה מפעילות בפרוייקט לשם תשלום חובותיה. מאחר שמכירות אלו והתקבולים הנובעים מהם לא היו נתונים לחיזוי מראש, לא ניתן היה לסגור חשבונות במלואם אלא להתקזז כנגד היתרות שהיו בפועל, בדומה לחשבון דביטורי המתנהל בבנקים. עוד ציינה העירייה בהתייחסותה כי החברה מקפידה על הוצאת חשבונית מס ותעודת זיכוי לגבי כל אירוע. הביקורת העלתה כי העירייה לא פעלה בהתאם להסכם ניהול ושיווק פרוייקט חניון כיכר העיר. כך לדוגמא: למרות שהחוזה עם העירייה חייב את החברה לגייס אמצעי מימון משלה לפרוייקט, העירייה החליטה להלוות לחברה שישה מליון ש"ח, כנגד שטרי הון הניתנים להמרה במניות. יצויין כי שטרי ההון לא נשאו ריבית וההלוואה לא היתה צמודת 171

24 מדד. כמו כן, חלק מהפרוייקט, מהלוואה מבנק בערבות העירייה. שלא מומן על ידי העירייה, מומן העירייה ציינה בהתייחסותה כי החלטת העירייה למסור לחברה את הקמת ניהול ושיווק חניון העיר, היתה מלווה בהתחייבות העירייה להעמדת הלוואות במלוא סכום ההשקעה כ- 10,700 אלפי ש"ח. בהתחשבנות עם העירייה, החברה מחייבת את העירייה בגין ריבית על חלק מההשקעה שלא מומנה על ידה. החברה מתייחסת לעודף השקעתה בפרוייקט מעבר לסכום שהושקע ע"י העירייה בסך שישה מליון ש"ח כחוב העירייה. לכיסוי חוב זה, הסכימו החברה והעירייה להגדיל את השקעת העירייה בהון מניות בסך ארבעה מליון ש"ח נוספים, כאשר המימון להשקעת העירייה יהיה מהכנסות מפעילות באזורי מסחר ותעשייה בעיר כפר סבא. יצויין כי נושא זה הועלה בדוח ביקורת שנערך על ידי מבקר העירייה לשנת בקרה וביקורת הוראות החוק שמגדירות את מעמדה המשפטי של החברה הכלכלית המוקמת על ידי הרשות המקומית, קובעות כללים בתחום הפיקוח, הבקרה והביקורת. כללים אלה נועדו להבטיח שפעילותה תיעשה בהתאם להוראות החוק ולכללי היעילות והחיסכון תוך שמירה על האינטרס הציבורי. בתוך כך החברה מחויבת להכין דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון ולמנות ועדת ביקורת. כמו כן יש לציין שהחברה נתונה לביקורתו של מבקר העירייה. הביקורת העירה על כך שהדוחות הכספיים של החברה הכלכלית הוגשו באיחור מהמועד הנדרש וכי ומועצת העיר לא דנה בהם. העירייה ציינה בהתייחסותה כי לאחרונה יזמה הנהלת החברה שינויים במערך הנהלת החשבונות של החברה לצורך הכנתם והגשתם לביקורת במועד מוקדם 172

25 יותר מאשר היה נהוג בעבר, וכי הדוחות הכספיים של החברה יובאו לדיון במועצה העיר כנדרש. יצויין כי משנת 1991, מועד הקמת החברה הכלכלית, ועד לשנת 1999 לא נערכה בחברה ביקורת על ידי מבקר העירייה. נמצא כי מנהל החשבונות של החברה הכלכלית מעניק שירותי הנהלת חשבונות וחותם על מסמכים רשמיים של החברה "כמנהל כספים". זאת על-פי החלטת דירקטוריון החברה מיום , שהסמיכה את מנהל החשבונות של החברה לטפל בשם החברה במערך הכספים. הביקורת העירה כי החלטה זו מהווה פגיעה בסדרי הפיקוח והבקרה על הפעולות הפיננסיות של החברה, מאחר שהיא חורגת מעקרון הפרדת הסמכויות הנדרשת. העירייה ציינה בהתייחסותה כי הנהלת החברה החליטה להחליף את מנהל החשבונות ולהעביר את הטיפול במערך הכספים לידיה, ובכך הופרדו רשויות הבקרה והפיקוח על הפעולות הפיננסיות של החברה ממערכת החשבונות והושגה בקרה פנימית נוספת. הביקורת העירה על כך שרואה החשבון של החברה הכלכלית ששימש כמבקר חיצוני מטעם בעלי המניות, שימש בו זמנית גם כמבקר הפנימי של החברה בשנים 199, מטעם הדירקטוריון והמנכ"ל. דוחות ביקורת שהוגשו ע"י המבקר הפנימי של החברה הכלכלית וע"י מבקר העירייה, המתייחסים לחברה הכלכלית הובאו לדיון בוועדת הביקורת לאחר בחינה וקבלת הערות המנכ"ל. החלטות הוועדה הועברו לביצוע המנכ"ל. הביקורת העירה על כך שעד למועד הביקורת הנוכחית, ועדת הביקורת לא קיבלה דיווח מעקב אחר ביצוע החלטותיה ולכן אין כל מידע לגבי תיקון הליקויים אשר הועלו בדוחות הביקורת והמלצות ועדת הביקורת. 173

26 העירייה ציינה בהתייחסותה כי היא מקיימת מעקב אחר ביצוע ההמלצות ובישיבת מועצת המנהלים מיום אושרו נהלים הנוגעים באופן ישיר להערות המבקר. העירייה והחברה הכלכלית התבקשו לנקוט בצעדים הנדרשים כדי להבטיח את פעילותם התקינה של מנגנוני הפיקוח והביקורת הפנימית על פעילותה של החברה הכלכלית. 17