(Microsoft Word - \347\345\341\370\372 \356\361\362)

תמליל

1

2 íéðééðò ïëåú נושא דבר המנהלות דבר ראש המשלחת דברי המורים המלווים מטרות המסע לפולין מפת פולין ההיסטוריה של פולין חיי הרוח והתרבות בפולין תקציר המסלול פרטי התקשרות בפולין תוכנית מסלול מפורטת חסידי אומות עולם כללי התנהגות במסע אמנת המשלחת חברי המשלחת מילון שימושי בפולנית עמ' ãåîò

3 úåìäðîä øáã תלמידים יקרים, אתם יוצאים למסע לפולין בעקבות בני עמנו. במסע הזה תצעדו בעקבות יהדות פולין שהייתה הקהילה הגדולה ביותר באירופה, ושהקימה את המרכז היהודי הרוחני והתרבותי הגדול והחשוב ביותר. קהילה שנרדפה באכזריות, עונתה וכמעט הושמדה כליל ע"י הנאצים ועוזריהם. בשואה הושמדו על אדמת פולין ארבעה מליון וחצי יהודים. במסע זה תצעדו בעקבות כל שלבי ה"פתרון הסופי" : בגיטאות, בכיכרות השילוחים, במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה. המראות יהיו קשים, הסיפורים והעדויות יהיו בלתי נתפסים בשום קנה מידה אנושי ויעוררו בכם שאלות רבות שלא תמיד תימצא להן התשובה. מושגים שעבורנו ברורים ומובנים מאליהם כמו: משפחה, חברים, מדינת ישראל, התנהגות אנושית וחיים נורמליים ובטוחים יקבלו שם משמעויות חדשות. השנה ימלאו 67 שנים למרד גיטו ורשה שהוא סיפור גבורה אדיר של בני עמנו אשר השיבו מלחמה כנגד הנאצים הרוצחים. השנה ימלאו 65 שנים לשחרור מחנה ההשמדה הנורא אושוויץ -בירקנאו ושבו תצעדו מדינתכם. בגאון עם דגלי מדינת ישראל, אתם תגלו, כי העדויות שנותרו הולכות ומתמעטות, חלקן משוחזרות, חלקן מתפוררות ובעוד כמה שנים אף ייעלמו, ניצולי השואה אשר שרדו את התופת ונשארו כדי לספר את סיפורם גם הם מתמעטים בקרבנו, נזכור ולכן תהיו אתם נציגי עמנו אשר ראו את השרידים, שמעו את הדברים ותספרו לדורות הבאים למען נשכח. ולא בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות של התגברות האנטישמיות במדינות רבות. נשמעים קולות המנסים להתכחש לשואה ולהוכיח כי היא המצאה של יהודים. גם היום לצערנו, האנטישמיות איננה מושג הנלמד בספרי ההיסטוריה, אלא זוהי מציאות המקיפה אותנו ומאיימת על קיומנו. בעבר היא הצליחה להביא לאסון הגדול ביותר של עמנו, אבל היום לא ניתן יהיה לפגוע בנו. היום אנו חיים במדינה משלנו, מדינת ישראל. היום כולנו יחד, בארץ אחת. היום איננו שונים מכל עמי העולם כי יש לנו ארץ, יש לנו מדינה, יש לנו צבא וכל אלה נותנים לנו את הכוח לקום ולהילחם על קיומנו ועל חירותנו. היום מארצנו וממדינתנו האחת והיחידה נגן על עמנו בכל תפוצות העולם. הפרטיזנים היהודים הבטיחו בשירם: "... ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה". צעדו על אדמת פולין חזקים, גאים במדינתכם, בטוחים בעצמכם ובמדינתנו, הניפו את דגל מדינת ישראל ושירו את שירת "התקווה" בביטחון ובגאווה. אנו נלווה אתכם לאורך המסע במחשבותינו ובאהבתנו, ונחכה לשובכם הביתה, אל המשפחה, אל החברים ולבית -הספר. קהת דבורה מנהלת מקיף "רמות" דלאון חנה מנהלת מקיף "שזר" גלס פנינה מנהלת מקיף "אורט רמת יוסף" אביוב מלכה מנהלת מקיף "חשמונאים" אילות עופר מנהל מקיף רמת גן 3 ãåîò

4 úçìùîä ùàø øáã הורים ותלמידים יקרים, בסופן של הכנות רבות אנו עומדים בפני היציאה למסע לפולין. במשך השנים האחרונות, כחלק מהמאמצים הרבים שמשקיעה מדינת ישראל בשימור זיכרון השואה וזכר הנספים בה, יוצאים מדי שנה רבבות של בני נוער, תלמידי תיכון, בני העם היהודי, ממדינת ישראל ומהתפוצות, למסע לפולין. מסע זה, כפי שתיווכחו לראות, ממחיש מחד את חוזקה ונצחיותה של מדינת ישראל והעם היהודי ומאידך את כשלון הניסיון לטיהור אתני והשמדת יהודי העולם באשר הם. תלמידים יקרים, בזמן שנעמוד שם בשטח מחנות ההשמדה, על אדמה קפואה הרוויה בדם אחינו ובקור העז, אבקשכם לעצור רגע. לעצור מהלו"ז ומכל הטקסים. עצרו לרגע ודמיינו את אלה שהיו שם אך לפני דור, מעונים ומושפלים. דמיינו מה הם היו חושבים לו היינו אומרים להם שבעוד כמה שנים יבואו מכל קצוות תבל, כולל מדינת ישראל, בני נוער חדורי מוטיבציה ומלאי גאווה, אחיהם היהודים ויערכו לזכרם טקסי זיכרון. לבטח היו חושבים שדבר הלצה הוא ולא עניין שיש בו ממש. אך אמת יש בדברים ואנו העדות לכך. הנני תקווה כי מסע זה, כמו קודמיו והעתידים לבוא אחריו, יהווה נדבך במלאכת הקודש של שמירה על זכר יקירנו שנספו בשואה ובמלחמה בתופעת הכחשת השואה ומכחישי השואה למיניהם. בטוחני שמסע זה, קשה ככל שיהא, יתרום לכם רבות ויעניק לכם תחושת עוצמה ושייכות למדינת ישראל ולעם היהודי. בברכת מסע בטוח ופורה שיהא בו לאחד את השורות בקרבנו ולשמר את זכר יקירנו, ככתוב: עם ללא עבר עתידו לוטה בערפל. זכרו שאני כאן בשבילכם, דבח פלורי ראש המשלחת מקיף שש -שנתי ע"ש שז"ר 4 ãåîò

5 íéååìîä íéøåîä éøáã חברי משלחת יקרים, כמה מילים לקראת מסענו... כשאנו רוצים ללמוד על גורלו של העם אנו טסים אל עבר עברו. אנו יוצאים יחדיו למסע מיוחד במינו,למסע בזמן,אל אדמת פולין, נטבחו ונרצחו מרבית יהודי אירופה. אל אותה אדמה ארורה שבה זהו מסע מיוחד,מרגש ומסעיר, אך בעקבותיו תצאו חזקים ומחוזקים היהודי, והזיקה המיוחדת שלו לאדמת הארץ. בדבר ניצחיותו של העם לאחר מסע זה,שירותכם הצבאי יהיה שונה. תבינו את המשמעות של עם הנאחז בארצו, כי אין לנו ארץ אחרת, רק צבא שמורכב מבני עמינו יוכל להגן על המשך קיומנו. איחזו חזק בדגל ישראל, יצליח לבנות את עתידו. הניפו אותו בגאון, היו גאים במי שאתם, כי עם שאינו מכיר את עברו-לא מאחלת לכולנו מסע מוצלח ומלמד, אנגל ענת מלווה משלחת בי"ס "חשמונאים" 5 ãåîò

6 חברים יקרים, כשרוצים לראות את הזריחה הכי מיוחדת, נוסעים למצדה. כשרוצים לחזות בשקיעה הכי מרגשת, יושבים בין ערביים, על חוף הים, עם מישהו אהוב. מה עושים כשרוצים לראות תחייתה של אומה? מביטים אל עברה. כל כך הרבה דברים נאמרו על המסע שלנו לפולין, אולי קצת יותר מדי. אנחנו נוסעים כשאנחנו יודעים בדיוק מה עתיד להיות, מה אנחנו עומדים לראות ומתי, אפילו דאגנו לוודא בדיוק מה נאכל ובאיזה יום. הדבר היחיד שאנחנו לא יודעים בכלל הוא מה אנחנו הולכים להרגיש. וזה תלוי רק בנו. צאו למסע עם הלב ולא רק עם הראש, והרשו לעצמכם לחוות את כל המסע הזה בצורה החזקה והאמיתית ביותר. אני מאחל לכם להרגיש, והרבה. המסע הזה, הוא קודם כל מסע אישי של כל אחד מאיתנו. אבל, הוא מסע משותף. אנחנו נוסעים כקבוצה וזה הכוח שלנו. בכל מקום שנהיה, באוטובוס, במלון, בבתי הקברות, בגטאות ובמחנות ההשמדה, אנחנו יחד. תשמרו אחד על השני, תנו יד, הגישו כתף, החליפו מילה אלו לא דברים מובנים מאליהם. אם נדע להיות יחד, חזקים כקבוצה, נוכל גם להרשות לעצמנו להיות לבד ולהרגיש בטוחים. זיכרו כל הזמן שאנחנו נוסעים לא רק כעצמנו אלא גם כמייצגים. מייצגים של עם ומדינה, של עבר, הווה ועתיד. תהיו גאים במי שאתם ובמה שאתם מייצגים. הדגל, הוא אמנם סמל של כל מה אנחנו מייצגים אבל הוא מייצג בעיקר את מי שמניף אותו. הניפו אותו בגאווה, בגאון ובמחשבה על הזכות שניתנה לכם להניף אותו, דווקא שם בפולין. מזכיר לכם לקחת אתכם קצת (קצת!) דברים של בית. מוזיקה, ממתק, ספר וכל מה שעושה לכם טוב כדי להירגע מעוצמות המסע וכדי לטעום טעם מוכר ומרגיע. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות ללוות אתכם במהלך המסע. מקווה וחוויה בלתי נשכחת. שיהיה לנו מסע משמעותי גאה בכל אחד ואחת מכם, (גם כשאתם מאחרים, למרות שקצת פחות) פורגאנג עדי מלווה משלחת אורט רמת יוסף 6 ãåîò

7 למשלחת,שהיא הכי "רמות "בעיר, המסע לפולין מתקרב ובא, לרגע הגדול, והנה הוא מגיע. לאחר הכנה ארוכה, שבה שמענו הרצאות,תאמנו ציפיות והתכוננו אל המסע הזה אנו עומדים לצאת עם מטען רב של ידע היסטורי, של צפייה בסרטים ועוד... והתרמיל שהכנו לדרך עמוס הן בחפצים האישיים שלנו והן ברגשות,בציפיות ובידע האישי שלנו. ואז תשאלנה השאלות הגדולות: איך יראה המסע שלנו? ומה נלמד ממנו האם הוא יהפוך להיות מסע אל דרכי הלב הנשמה והמחשבה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו או האם יהיה כמשא על שכמינו התשובות על השאלות,כולנו, אני מניחה,נקבל ברגע שנעמוד במחנות ובגטאות. כשנשמע שוב את הסיפורים, כשנראה כיצד החיים,שלמרות הכל, המשיכו וממשיכים, וכשנעצום את העיניים וננסה לדמיין מה קרה שם, אני בטוחה שזה יהיה קשה. כי קשה לקבל את העובדה שאנשים כמונו, אנשים בעלי רגשות יכלו לעולל זאת לאנשים,שכל חטאם היה המוצא שלהם, המוצא שלנו, המוצא היהודי. לכן עלינו, ובמיוחד עליכם הדור הצעיר, גם מי שמשפחתו לא חוותה את הדבר הנורא, מוטל תפקיד חשוב: עלינו לזכור ולא לשכוח,עלינו לדאוג להעביר את הסיפורים הללו הלאה, עלינו לכבד את הערך של סבלנות וסובלנות,את הערך של העזרה ההדדית ואת הערך של החיים, דבר שלפעמים נתפס כמובן מאליו, אך הוא לא מובן כששומעים ולומדים על ההיסטוריה של עמינו לאורך השנים. עלינו לדאוג שערך כבוד האדם לא יפגע יותר, עלינו לוודא שאף אחד לא ישפיל יותר את האחר ולא ימנע חיים בריאים ומאושרים מאנשים שכל רצונם לחיות בכבוד ולהגשים חלומות ושאיפות כדאי לכם לזכור זאת גם בזמן ריב ויכוח או נהיגה בכביש. וכך כשנניף את דגל ישראל כשנשיר את "התקווה" במקומות הללו, במקומות שחיי אדם וכבודו נרמסו, הדמעות יצופו והלב יפעם ויגיד אנחנו פה,אנחנו לא ניתן שאף אחד יעולל זאת לנו ולעמינו פעם נוספת, כי לנו יש מדינה, לנו יש צבא, שבעוד שנה תהיו חלק ממנו ותהפכו לחיילים וחיילות של מדינת ישראל, ולכם יהיה הכוח להגן ולהשפיע על המתרחש. אני גאה להיות חלק ממסע זה, להיות חלק מהקבוצה הנבחרת הזו ויותר מכל כמחנכת שנפלה בחלקה הזכות לצפות בכם, חבורת נערים תוססת המתמודדת עם הסיפורים ועם המחשבות ועם תחילת המסע האישי שלכם לגיבוש הזהות. אני בטוחה שלמרות הרגעים הקשים,למרות הרגשות הצפים והדמעות הזורמות או המחשבות שמהדהדות בלב ובמחשבה - אתם לא תהיו לבד- אני שם בשבילכם לחבק לשמוע ועוד. תחזרו עם המון אהבה כלפי האחרים, עם זוויות ראייה שונות, שלא רבים הייתה להם הזכות לחוות אותן, ועם ערכים שכל אחד באופן אישי יגלה על עצמו ועל המעגלים הסובבים אותו. הלוי אורית מלווה משלחת בי"ס רמות 7 ãåîò

8 תלמידים יקרים! נפלה בחלקי זכות ענקית לצאת אתכם למסע חשוב זה לפולין. כמוכם, גם עבורי זהו מסע ראשון לארץ שרוויה בדם של בני עמנו. אני מלווה אתכם, דור העתיד, צעירים תוססים, שמחים ועצמאיים, ממדינת ישראל העצמאית הריבונית והדמוקרטית. המסע שאנו עומדים לעשות יחד הוא חשוב ומשמעותי, הדרך שבה אנו עתידים ללכת בה נושאת בחובה מראות קשים, זיכרונות מרגשים, סיפורים מרתקים והתמודדויות עם מצבים לא קלים. מסע זה יפגיש אותנו עם הרוע האנושי, עם כושר ההישרדות המופלא ועם יצר החיים. כאשר נעמוד יחד אל מול משרפות המוות,מול בורות ההריגה, מול הררי האפר וערמות הנעליים כאשר נחוש יחד את הקור העז והמקפיא, נחוש כאב עצום, נבכה יחד, נשיר, נתחזק אחד מהשני ונהיה מאוחדים ונשתדל להיות רגישים אחד לשני, וכך נהפוך את המסע למסע בלתי נשכח. נוכחותכם על אדמת פולין היא חשובה ומשמעותית. אני מקווה שנהפוך את המסע לתהליך של למידה :למידה על העבר המפואר של יהדות פולין שלפני המלחמה, ועל גורל יהדות אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. אני מקווה שבעקבות המסע החשוב הזה, תפיקו גם את הלקח האוניברסאלי של החובה להגן על ערכי הדמוקרטיה ולהיאבק על כל צורה של גזענות. מוטלת עליכם אחריות כדור ההמשך,לטפח ולשמר את המורשת היהודית, לקחת חלק בהגנה על קיומנו כעם במדינה ריבונית, לקחת חלק פעיל בתרומה לחברה ולעם כדי לשמר את מה שבנינו במשך שישים שנות קיומה של מדינת ישראל. מוטלת עליכם החובה לספר על השואה ולקחיה כי עם חלוף השנים לא יהיה מי שיוכל לספר עליה מעדות אישית. זכרו שכל אחד מכם הוא שליח של מדינת ישראל, יצגו את המדינה בכבוד ומתוך תחושת שליחות אמיתית. מחבקת אתכם ומאחלת לכולנו מסע משמעותי ובלתי נשכח. הדס פרטוק מלוות משלחת בי"ס רמות 8 ãåîò

9 תלמידים יקרים שלי... אביב גפן כתב בשיר שלו "אינספור שבילים ויציאה/ רושם בתוך יומן מסע". יומני מסע נכתבו משחר היסטוריה החל מהיונים שחידשו נתיבים באירופה וכלה בתנועת הבריחה שנמלטה מאירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה לארץ ישראל. כל אחד שיוצא למסע לפולין רושם יומן מסע.יכול להיות שהוא רושם אותו על דפים,יכול להיות שהוא מצלם אותו וכולם מציירים אותו בראשם. אתם יוצאים למסע שהוא כולו יומן מסע.כשתגיעו לפולין אתם צריכים לזכור איך אני רושם כל מקום ומה אני רושם. גם אחרי שתנחתו בארת ויעברו כמה חודשים לא תסיימו לכתוב את יומן המסע שלכם.המסע לפולין הוא אינספור שבילי כנסיה ויציאה (כמו שרשם אביב גפן)הוא מסלול מפותל שמתפצל להמון שבילים קטנים. לא כולם הולכים באותה דרך ואפילו המטרה שלנו לא זהה. יש כאלו שילמדו מן המסע על ההיסטוריה,יש כאלו שיצאו עם תובנות לגבי האנושות כולה ויש כאלו שיגיעו איזה מזל שאנחנו עם חזק כזה היום ולנו זה לא יקרה שוב. השואה נמצאת בכל מקום בחברה היהודית בארץ ובעולם. היא נמצאת ברחובות גטו ורש ויאנוש קורצ'אק, בהפגזות בעוטף עזה על יד מרדכי, היא נמצאת באיום האיראני שמתקשר להכחשת שואה ואפילו בתקציב המדינה שאינו נותן ענה הולם לניצולי השואה. השואה היא זכרון ייחודי לעם היהודי אך היא נחלת כלל האנשים בעולם. לא משנה מה הזכרון או התובנה שאיתה תצאו מהמסע אתם חייבים להעביר את המסר, לחברים למשפחה ולדורות הבאים. כדי להזכיר לעצמכם לעם היהודי ולעולם כולו מה עלול להיות אם השנאה משתלטת על כל מקום. את זה עושים שרושמים יומן מסע... גאה בכם, דואני דודי מלווה משלחת מקיף רמת גן 9 ãåîò

10 ïéìåôì òñîä úåøèî להכיר את עושרם הרוחני והתרבותי ואת מלוא היקפם וחיוניותם של החיים היהודיים בפולין לפני מלחמת העולם השנייה על ידי ביקור באתרים ומפגש עם השרידים של החיים היהודיים הפזורים ברחבי פולין. לחוש ולנסות להשיג את משמעותם, את עומקם ואת היקפם של החורבן והאבדן של היהודים שנרצחו ושל היהדות שנעקרה. להכיר את עיקרי האידיאולוגיה הנאצית, לעמוד על המניעים ועל הנסיבות שהביאו לעלייתה ולמעשים של אכזריות ובהמיות שלא היו כמותם בהיסטוריה האנושית. לעמוד על יסודותיו של המשטר הטוטליטרי שבמסגרתו הכריזה גרמניה הנאצית מלחמת השמד נגד העם היהודי ורצחה שליש מבני עמנו וכן ביצעה פשעים אחרים נגד האנושות ולהפיק מכך הן את הלקוח הלאומי של הצורך במדינה יהודית ריבונית וחזקה והן את הלקוח האוניברסאלי של החובה לשמור ולהגן על הדמוקרטיה ולהיאבק נגד כל צורה של גזענות. להכיר ולהעריך את מלוא המשמעות של עמידתם ומאבקם חסר התנאים והסיכויים של היהודים שיצאו ולהילחם בצורר ובכוונותיו הזדוניות. לחזק את הקשר של הצעירים הישראליים עם עברם הקיבוצי-יהודי, להעמיק את הזדהותם עם גורלו של העם היהודי ולחזק את ההרגשה ואת ההכרה בדבר המחויבות האישית להמשכיות החיים היהודיים ולקיומה הריבוני של מדינת ישראל להכיר ולהבין את מורכבות היחסים בין היהודים לפולנים לאורך ההיסטוריה המשותפת של שני העמים, על הצדדים החיוביים והשליליים שלהם, ולהבין את תולדות יהודי פולין ומורשתם גם על רקע ההיסטוריה והתרבות הפולנית. להביא לליבון ולבירור מחודש של מושגים, של הנחות יסוד ושל דפוסי חשיבה הקשורים בתולדות ישראל, בהתנהגות היהודית בשואה, בערכי הציונות, ביחסים של יהודים ולא יהודים ובקנייני המוסר וההומניזם. éçéîà äãåäé / " çåúô øåâñ çåúô": êåúî שורות מתוך: אלים מתחל פים התפילות נשארות לעד על שלחני מנחת אבן שכתב עליה אמן שבר מצבה שארית מבית קברות יהודי שנחרב לפני כאלף שנים בעיר שבה נולדתי מלה אחת "אמן" חרותה עמוק באבן אמן קשה סופי על כל שהיה ולא ישוב 10 ãåîò

11 ïéìåô úôî שטח: קמ"ר (פי 15 משטח מדינת ישראל) אוכלוסיה: לשון מדוברת: דגל: דת: ערים: גבולות: 39, תושבים. 99% מהם פולנים פולנית פס לבן ופס אדום. רוב התושבים נוצרים קתולים. וורשה הבירה (1,676,600 תושבים) לודג' ( תושבים) קרקוב (750,000 תושבים) ;לובלין ( ) צפון- הים הבלטי דרום- סלובקי, צ'כיה מערב- גרמנה מזרח- רוסיה ליטא בלרוס, אוקראינה. 11 ãåîò

12 ïéìåô ìù äéøåèñéää המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ שנים תחת שושלת פיאסט, והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה- 16 תחת השושלת היגליונית, כאשר פולין הייתה אחד המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב- 3 במאי 1791 הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא הצביע עבור חוקת מאי של פולין, החוקה הראשונה הכתובה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן, פולין חדלה מלהתקיים לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה ופרוסיה. פולין קיבלה ריבונות מחדש ב לאחר חתימתו של חוזה ורסאי ונקראה הרפובליקה השנייה של פולין. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב בבחירות החופשיות למחצה הראשונות מאז מלחמת העולם השנייה השתתפה תנועת הסולידריות, וזו הנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. לאחר מכן הוקמה הרפובליקה השלישית של פולין, ובשנת 1997 נוסדה חוקה חדשה. ב הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו וב הצטרפה לאיחוד האירופי. שמה המקורי של פולין בפולנית "ז'צפוספוליטה פולסקה" Polska).(Rzeczpospolita הוא השמות של המדינה "פולסקה",(Polska) ושל הלאומיות "פולצי",(Polacy) הם ממקורות סלאבים. הדעה הרווחת טוענת שהשם פולסקה הגיע משמו של השבט הסלאבי "פולאני" (Polanie) שהקים את המדינה הפולנית במאה ה- 10 (פולין הגדולה). 12 ãåîò

13 ïéìåôá úåáøúäå çåøä ééç חיי הרוח והתרבות היו רבגוניים באופיים ועשירים בתוכנם. רשת מוסדות החינוך היהודי הקיפה מוסדות לחינוך כללי ומקצועי, בתי ספר עממיים ותיכוניים, סמינרים למורים ומוסדות להכשרת רבנים. מכוני מחקר למדעי היהדות פתחו פעילות מסועפת לחקר היהדות, ל שונ ה ועברה. כמו כן פעלו מאות ספריות ציבוריות ופרטיות. היצירה הספרותית ביידיש עברית ופולנית, העיתונות היהודית פרחה ושגשגה. בפרוזה ושירה זכתה לפריחה מחודשת. גם התיאטרון היהודי שמספר להקותיו עלה על 20 זכה לקהל צופים נרחב. גם האומנות הפלסטית פרחה. הפעילות המוסיקלית כללה מוסיקה כללית ויהודית. מקום מכובד תפסה המוסיקה הליטורגית שבוצעה על ידי חזנים ידועי שם בפולין ובתפוצות ישראל. הפעילות הספורטיבית קבלה מעוף בהשראת ההתעוררות הלאומית. קבוצות ספורטיביות שכבשו את לב הנוער היהודי במקומות שונים קמו רוב יהודי פולין עסקו במסחר ומלאכה. התארגנותם במישור הכלכלי מצאה את ביטויה בהתאגדויות סוחרים, בעלי מלאכה ובאיגודים מקצועיים. תרומתם של יהודי פולין ניכרת בפיתוח תעשייתה ובהקמת מוסדות פיננסים שונים. 13 ãåîò

14 ìåìñîä øéö ú היום הראשון יום א' נחיתה בוארשה ביקור בבית העלמין ביקור בעיר העתיקה ביקור באנדרטת המרד הפולני ביקור בבית הכנסת נוזיק ביקור בבית קורצ'אק לינה בוראשה במלון Novotel Centrum היום השני יום ב' 1.3 ביקור במאיידנק ביקור בעיר העתיקה ותיאטרון N.N ביקור בישיבת חכמי לובלין לינה בלובלין במלון Lublin היום השלישי יום ג' 2.3 ביקור בבית הכנסת בלאנצוט ביקור בזביליטובסקה גורה לינה בקראקוב במלון Best Western היום החמישי יום ה' 4.3 ביקור ברובע היהודי קאז'ימיז' ביקור באיזור הגטו ביקור בעיר העתיקה לינה בוראשה במלון Novotel Centrum היום השישי יום ו' 5.3 ביקור בטרבלינקה סיור ברחובות וארש ה לינה בוראשה במלון Novotel Centrum היום השביעי יום שבת 6.3 ביקור באנדרטת הלב השבור בלודז' ביקור בכיכר השילוחים ראדגאסט ובכיכר מצילי היהודים מסלול הזכרון + טקס סיום נסיעה לשדה התעופה ו...הביתה... היום הרביעי יום ד' 3.3 ביקור בבירקנאו ביקור באושוויץ לינה בקראקוב במלון Best Western 14 ãåîò

15 ãåîò 15 ïéìåôá úåøù úä éèøô ךיראתמ דע ךיראת ריעה ןולמה ןופלט רפסמ סקפ 'סמ ןופלט תמודיק ריעה תמודיק ץראה השרוו Novotel centrum ןילבול Europa בוקרק Best western השרוו Novotel centrum

16 úèøåôî ìåìñî úéðëåú היום הראשון יום א' שם האתר (באנגלית ( שם האתר (בעברית ( שעה 06:00 06:30 07:00 07:30 08:00 08:30 09:00 Landing in Warszaw a נחיתה בוארשה 09:30 10:00 10:30 11:00 Driving to the Jew ish cemetery נסיעה לבית העלמין 11:30 Visiting the Jew ish cemetery ביקור בבית עלמין 12:00 12:30 13:00 Driving & free Lunch time at KFC נסיעה והפסקת צהריים בKFC 13:30 14:00 14:30 Driving & visiting the Old Tow n נסיעה וביקור בעיר העתיקה 15:00 Visiting Polish Uprising memorial Driving & visiting Nozik synagogue Driving & visiting Korczak Orphanage 15:30 16:00 אנדרטת המרד הפולני נסיעה וביקור בבית הכנסת נוזיק 16:30 17:00 17:30 18:00 נסיעה וביקור בבית קורצ'אק 18:30 Driving & arrival to the hotel נסיעה והגעה למלון 19:00 19:30 Dinner at the hotel ארוחת ערב במלון 20:00 20:30 21:00 21:30 Turn Off lights כיבוי אורות 23:00 City: WARSZAWA בעיר: Hotel: הגעה למלון: NOVOTEL CENTRUM פרטי ארוחות: ארוחת צהריים- משעה: 13:30 שעה: 15:00 ב: KFC ארוחת ערב- משעה: עד שעה: 21:00 ב: במלון 16 ãåîò

17 äùøàåå ווארשה היא בירת פולין והגדולה בעירה העיר שוכנת על גדות הנהר ויסלה שני שלישים בגדה המערבית ושליש בגדה המזרחית של הנהר. בתאריך 28 לספטמבר 1939 נכנס הצבא הגרמני לווארשה לאחר של שלושה שבועות והריסת חלקים נכירם של העיר. האוכלוסייה האזרחית ובכללם יהודים שניסתה בהתחלה להגן על העיר נכשלה העירא הופצצה מן האוויר ונמצאה במצב של חורבן ותהו ווהו ללא חשמל מים ומזון. בית העלמין היהודי "שתיקת האבן, רחש העלים צעד צעד דרך ההיסטוריה של בית העלמין" לפני מלחמת העולם השניה, בשנת 1939, היו קבורים בבית-הקברות מתים. משך שנים רבות קברו על פי הנוהג הדתי, תוך הפרדה בין המינים בחלקות שונות. על מצבות שונות ניתן להבחין בעיטורים הבאים: כשהנפטר היה אדם צעיר ניתן להבחין בדמויות סמליות כגון אריות, שתילים, עצים על מצבות כוהנים ניתן להבחין בכפות ידיים בברכת כוהנים. על מצבות לוויים כד מים לנטילת ידי הכהן. כשהנפטר היה בעל צדקה יד המשלשלת מטבע לקופת הצדקה. כשהנפטר היה למדן היו ספרים חרוטים באבן. עיצוב המצבות השתנה עם הזמן. בתחילה היה עיצוב אחיד, אבן גבוהה ומעוגלת בקצה העליון. עם הזמן בהשפעת התקופה והאופנה, החלו אנשים בעלי רכוש להעמיד לקרוביהם מצבות מסוגננות. רוב המצבות פונות מזרחה לירושלים. הכתובות על גבי המצבות, בנוסף לפרטים אודות הנפטר, מכילות הרבה פעמים פסוק מספר תהילים. את תשומת הלב מושכים ה"אוהלים" שהוקמו על קברותיהם של רבנים וצדיקים מפורסמים. ליד אוהלים אלה נערכו תפילות בציבור ונודבו כספים למטרות צדקה. מיד בכניסה, מול שער בית העלמין, נמצא האוהל על קברו של רבה הראשון של ווארשה, שלמה זלמן ליפשיץ ז"ל, שמת במחצית הראשונה של המאה ה ãåîò

18 קיצורים וראשי תיבות על גבי מצבות בפולין המושג הפרוש המושג הפרוש לב "ע א ' אשת מ ' א "ח אשה חשובה מ ' א "ר אשת רב מאה "ג אב "ד אב בית דין נ ' אדמו "ר אדוננו מורנו ורבנו את "ו נ "י איש תם וישר נ "ע בה "כ בית הכנסת בע "ש ב "ר עה "ב בערב שבת ; בעל שם ער "ח בן /בת רב עש "ק ג "ח גמילות חסדים פ "ו דיין שופט בית דין רבני לבריאת העולם מורנו מרת מאור הגולה נפש נרו יאיר נשמתו עדן עולם הבא ערב ראש חודש ערב שבת קודש פרנס ומנהיג פ.ט. פה טמון(ה ( דר "ח בראש חודש פ.נ. ה ' השם ק "ק ה "ר הרב ר ' הי "ד השם ינקום דמו הרה "ח ר "ח הרב החסיד / החכם ש. ז "ל זכרונו לברכה ש "ט זצ "ל זיכרון צדיק לברכה ש "ק חוה "מ חול המועד שו "ב כ ' כבודו שו "ת כ "ץ כהן צדק כמ "ה שלי "ט כבוד מורן הר ב תנצב "ה כש "ת כבוד שם תפארתו פה נטמן קהילה קדושה רבי ראש חודש שנה שם טוב שבת קודש שוחט ובודק שאלות ותשובות שיחיה לאורך ימים תהא נשמתו צרורה בצרור החיים 18 ãåîò

19 19 ãåîò

20 אנדרטת המרד - נתן רפפורט האנדרטה לזכר לוחמי הגטו, הוקמה בלב הגטו לשעבר, ברחוב זמנהוף. נבנתה ע"י הפסל נתן רפפורט ז"ל (יהודי יליד ווארשה שהצליח לעבור לסיביר בזמן המלחמה), והעתק מדויק שלה מצוי ב"יד ושם" בירושלים-אתר משותף לשתי המדינות. ליד האנדרטה מתקיימת מידי שנה העצרת הממלכתית לציון יום המרד בגטו. לאנדרטה שני חלקים: החזית-מוקדשת ללוחמי הגטו ויצוקה מברונזה; העורף חצוב באבן מוקדש לקורבנות. בית-הכנסת נוז' קי הוקם ב הוא אחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בווארשה במאה ה 20. ייחודו של בית- הכנסת הוא בהיותו אבן פינה בתולדות הנגינה היהודית הדתית. הוא המה מתפללים חובבי נגינה שנהרו אליו אף ממרחקים. בית-הכנסת נחרב בזמן השואה, שוקם בכספים יהודים ובעידוד ממשלת פולין, נחנך ב- 1983, ומשמש כיום בית-הכנסת המרכזי. כמעט שאין בו מתפללים. בית קורצ'אק בית היתומים היהודי בהנהלת יאנוש קורצ'אק, בוורשה, פעל משנת 1911 עד אוגוסט, 1942 והיה אחד הנסיונות הראשונים, המוצלחים והממושכים בחינוך דמוקרטי, בעולם. יד ימינו של קורצ'אק הייתה סטפה וילצ'ינסקה, שעבדה עימו במהלך כל תקופת ניהולו את בית היתומים. בית היתומים עבר בין בתים מספר פעמים במהלך תקופת פעילותו עד סופו, כאשר הילדים וסגל העובדים עלו לרכבת למחנה ההשמדה טרבלינקה. הסיבות שבגללן עלה במוחו של קורצ'אק הרעיון להקים את בית היתומים: כאשר ביקר בבתי יתומים אחרים ודימה אותם לבתי סוהר המבוגרים לילדים שנראו כשל סוהר לאסיר. באורח החיים שבהם וביחס היחס בין הילדים וההנהלה היה ללא כל הבנה הדדית והילדים היו כפופים לפקודות ולתקנות חמורות הנקבעות על ידי ההנהלות. הילדים היו נתונים באווירה מתמדת של שקר, פחד, הלשנה ולא היה כל שיתוף פעולה בינם לבין מוריהם. קורצ'אק רצה לשנות כל זאת, ולבסס את בית היתומים שלו על הבנה הדדית בין מבוגרים לילדים ועל כבוד והערכה לילדים. קורצ'אק התעניין בעולמו הרוחני והגופני של הילד הבריא בכל גילוייו, בתהליכי התפתחותו ובפעולות הגומלין שלו עם הסביבה הקונקרטית. 20 ãåîò

21 יד ימינו של קורצ'אק הייתה סטפה וילצ'ינסקה. קורצ'אק היה המוח החושב, וסטפה הייתה היד המבצעת של כל תוכניותיו. סטפה הייתה עוזרתו הצמודה במהלך כל תקופת ניהולו את בית היתומים. וכך בשנת 1911 נכנס קורצ'אק לבית היתומים ברחוב קרוכמלאנה 92 אשר נבנה לפי תוכניותיו והוא מנהלו. סופם של הילדים היהודים בבית היתומים ושל סגל העובדים אשר שהו בגטו היה לעלות לרכבת למחנה ההשמדה טרבלינקה באוגוסט, הגרמנים הציעו ליאנוש קורצ'אק חנינה ואפשרו לו להישאר בגטו אבל קורצ'אק דחה הזדמנות זו והעדיף להישאר עם ילדיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק העדיף להסתיר מהילדים את המקום אליו מועדות פניהם, ויש אומרים זה השקר היחיד אשר סיפר קורצ'אק לילדיו. הילדים צעדו בטור בגאווה ממבנה בית היתומים האחרון שברחוב שיינה (Sienna) בדרום הגטו הקטן בורשה, אל האומשלגפלץ שבצפון הגטו הגדול, ומשם למחנה המוות טרבלינקה, כאשר קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה מובילים בראש זקוף ובגאון בעודו מחזיק בדגל בית היתומים הירוק. דגל זה שרד את המחנה, וניתן לראותו בבית קורצ'ק כיום. דמותו וסיפור חייו של יאנוש קורצ'אק (שם העט: הנריק גולדשמידט) קורצ'אק ששמו האמיתי היה הינריק גולדשמידט נולד בשנת 1878 למשפחה יהודית מתבוללת. אביו היה עורך דין מצליח. קורצ'אק למד רפואה והחל לעבוד בבית החולים היהודי בווארשה ולטפל שם בילדים.לצד קריירת הרפואה שלו עסק קורצ'ק בכתיבת סיפורי ילדים. בשנת 1901 יצא ספרו הראשון: "ילדי רחוב". ספריו הנוספים: "המלך מתיא הראשון" (1923), "כאשר אשוב ואהיה קטן" (1925). כרופא וכסופר נמשך לעולם הילד. מקור הכינוי יאנוש קורצ'ק הוא בחיבורו הראשון עליו חתם בשם זה. השקפת עולמו בקשר לחינוך הייתה יוצאת דופן, הוא האמין בזכותו של הילד ליחס של כבוד, עצמאות וחופש פעולה. הוא ביטא את השקפת עולמו במוסף עיתון יהודי לילדים אותו ערך ובו בוגרים לכל דבר ואף העניק להם משכורות בתמורה ככתבים התייחס לילדים אשר כתבו לכתבותיהם. זמן מה לאחר הכיבוש הנאצי הועבר בית היתומים אל תוך תחומי גטו ווארשה. קורצ'ק לא ויתר, בקנאות הגן על ילדיו ויצר להם מן אי של שפיות בכך שהתעקש להמשיך לשמר את המוסד ואת יחודו.כאשר יצאה ההודעה הנוראה מטעם הנאצים שיש לשלוח את היהודים בטרנספורט-משלוח ברכבות אל מחנות ההשמדה בשנת 1942, העלים קורצ'ק מעיני ילדיו את האמת, הלבישם יפה 21 ãåîò

22 וסיפר להם, כי הם יוצאים לטיול. ב- 5 באוגוסט 1942 מאתיים ילדים ומלוויהם המבוגרים צעדו בסדר ובדממה מקצהו האחד של הגטו אל ככר הגירושים שבצדו השני. בראשם הלך, לפי העדויות יאנוש קורצ'אק. הם הלכו אל המוות, בדממה, אולי בהשלמה. התמונה נוראה. כפי שכתב אחד העדים: "אפילו אבני הרחוב בכו למראה תהלוכה זו". עימנואל ינגלבלום תיאר ביומנו את דרכו האחרונה של יאנוש קורצאק: "זה היה מצעד לקרונות, זאת הייתה מחאה מאורגנת אילמת נגד הרצח!... כל הילדים סדורים ברביעיות, קורצאק בראשם בעיניים נשואות החזיק בידיהם של שני ילדים והוליך את הטורים..." כאשר ניצבה השיירה בפתח קרון הרכבת הנורא ניתנה לקורצ'אק האפשרות לבחור בחיים, להיפרד מתלמידיו ולהינצל, אך הוא חש חובה חינוכית ולא נטש את ילדיו עד הסוף המר. הוא צעד עמם עד לתוך תאי הגזים בטרבלינקה והילדים לא בכו, הילדים היו רגועים. מבנה בית היתומים של יאנוש קורצ'ק בחצר בית היתומים, שהוא גם בית יתומים כיום, לסטפה אשר עזרה לקורצ'אק רבות ושמשה כמנהלת משק הבית, זלבסקי, שהיה עובד בית היתומים. ניצב פסל בדמותו של יאנוש קורצ'אק, וכן אבן זכרון לפולני, "גם לילד הזכות לכבוד כבוד לאי ידיעתו, לכשלונותיו, לדמותו, למאמציו, לקניינו: כבוד לתעלומות ולהיסוסים של יגיע הגידול הקשה." יאנוש קורצ'אק: "זכות הילד לכבוד" פסל פיוטר לא את הכל אני יודע עדיין, אבל הסוף יהיה כזה, שהיהודים, תהיה להם מדינה שלהם בארץ ישראל. (כך אני מהרהר יוני ( ãåîò

23 היום השני יום ב' 1.3 Hotel יציאה ממלון: NOVOTEL CENTRUM ( (באנגלית האתר שם ( (בעברית האתר שם שעה Wake-up השכמה 06:00 Breakfast ארוחת בוקר 06:30 07:00 Driving to Majdanek נסיעה למאיידנק 07:30 08:00 08:30 09:00 09:30 10:00 Visiting Majdanek ביקור במאיידנק 10:30 11:00 11:30 12:00 12:30 13:00 13:30 14:00 14:30 L/B ארוזה הפסקת צהריי 15:00 Driving & visiting Old Tow n נסיעה וביקור בעיר העתיקה ותיאטרון N.N 15:30 16:00 16:30 17:00 נסיעה וביקור בישיבת חכמי Driving & visiting Lublin Yeshiva לובלין 17:30 18:00 18:30 Driving & arrival to the hotel נסיעה והגעה למלון 19:00 19:30 Dinner at the hotel ארוחת ערב במלון 20:00 20:30 21:00 21:30 Turn-off lights כיבוי אורות 23:00 City: LUBLIN Hotel: הגעה למלון: EUROPA בעיר: פרטי ארוחות: ארוחת צהריים- משעה: שעה: ב: ארוזה ארוחת ערב- משעה: עד שעה: 21:00 ב: במלון 23 ãåîò

24 מידאנק מאידנק מחנה ריכוז והשמדה שם נרדף לזוועה, ליסורים, לשכול, לנהרות הדם. מאידנק היה מחנה ריכוז והשמדה, אשר הוקם באזור לובלין בפולין. הוא נקרא כך על-שם הכפר הפולני הסמוך לו. הוא הוקם בסתיו 1941, ושימש תחילה מחנה של שבויי מלחמה סוביטיים. המחנה עצמו היה מוקף בגדר תייל כפולה, שחוברה למתח גבוה. לאורך הגדר הוצבו 18 מגדלי שמירה. המחנה היה מחולק לחמישה אגפים בעלי יעוד שונה שנקראו "שדות".(Felder) ליד חמשת האגפים הוקמו בתי מלאכה, מחסנים, צריפים ששימשו את צוות הס.ס., 7 תאי גזים, עמודי תליה מעץ וכן חמישה תנורים לשריפת הגופות. יהודים שהגיעו למחנה הורדו בתחנת הרכבת בלובלין הרחוקה, משם הוצעדו ברגל בדרך כלל יחפים עד שהגיעו למחנה. רבים נפטרו בדרך וכלל לא הגיעו אל התופת. הדרך הובילה אותם עד לפתח המחנה שם נערכה הסלקציה ימינה- לחיים שמאלה- למיתה. היהודים שהובלו שמאלה נלקחו למלתחות, הם היו בדרך כלל זקנים ואמהות עם ילדים שהיו אחוזי אימה וחרדה. המלתחות כך האמינו הנאציים ירגיעו אותם מצד אחד וישמשו את הנאציים בזירוז תהליך ההשמדה. הנאצים ידעו שכאשר מתקלחים במים חמים נקבוביות העור נפתחות ואז הגז חודר ביתר קלות והורג את האדם יותר מהר. האסירים התגוררו בתנאי צפיפות מחרידים - בצריפים שהותאמו למגורים עבור 250 איש, נכלאו 500 אסירים. תנאי הקיום במחנה היו קשים מנשוא. הם היו מחושבים כך שהאסיר היה מוכרח למות מרעב, ממחלה או מתשישות. כך אכן היה: 60% מהניספים במחנה זה מתו מהתנאים הקשים ומהמכות. בשנת 1942, נעשתה עיקר ההשמדה במתקנים אלו. לאחר ההרעלה הועברו הגופות על-ידי האסירים למשרפה. המשרפות פעלו יומם וליל. כאשר לא הצליחו לעמוד בקצב הגעת הגוויות, הועברו הגוויות לשרפה או לקבורה ביער הסמוך. המתת הקורבנות, החלה לפעול יחידת יהודים מיוחדת, שעסקה בעקירת שיני זהב מפי הגוויות. לאחר עקב המרידות בורשה, טרבלינקה, סוביבור וביאליסטוק, הורה הימלר (אותו מפקד שלפי פקודתו הוקם מחנה זה) על חיסול היהודים בכל אזור לובלין. וכך ב - 3 בנובמבר 1943, התרחש במאידנק 24 ãåîò

25 הטבח הגדול, יהודים נורו במכונות ירייה. לאחר טבח זה נשארו במאידנק רק כמה מאות אסירים, אשר הועברו מיד ליחידת ה"זונדרקומאנדו 1005". מטרת יחידה זו הייתה פתיחת קברים, שרפת גוויות ושחיקת העצמות במכונות טחינה לצורך טשטוש עקבות הרצח ההמוני. ביולי 1944 חוסל המחנה נוכח מתקפה של הצבא האדום. קרוב ל 1000 אסירים הוצאו ממנו. לפני הנטישה השמיד צוות המחנה מסמכים, והעלה באש מבנים במחנה, אך עקב נסיגתם החפוזה, לא הספיקו הגרמנים להרוס את תאי הגזים ואת רוב צריפי האסירים. סך הכל עברו במאידנק איש מ 28 ארצות שונות, אשר מתוכם ניספו במחנה זה כ איש. חיפשתי את אבי /ישראל הדרי באתי למיידאנק לחפש את אבי. מצריך לצריף, מבור אפר לבור עצמות, חיפשתי את אבי. אני פה, אמרתי לאבי אני פה. והוא שמע אותי ואני ראיתי את פניו אותם הפנים מהם נפרדתי ביום האקציה. בין אלפי הנעליים חיפשתי את המגפיים שלו. בוודאי שאני זוכר את המגפיים שהוא נעל. חיפשתי וחיפשתי בכיתי ובכיתי ואת מגפיים לא מצאתי. הסתכלתי על הנעליים שלי ואמרתי רק מקרה רק מקרה שאתן איתי הרי עמדנו באותה השורה בטרנספורט למיידאנק ורק בזכות אבי שדחף אותי החוצה אתם איתי, ונעלי אבי מתים במצבור הענק של הנעליים חיפשתי את הכובע שלו, אבי תמיד חבש כובע את אותו הכובע, מצחייה אפורה ובאמצעיתה כפתור, אף הוא אפור גם הכובע קבור עמוק בערמה ואפר אבי תחת כיפת האפר הענקית, ואני עמדתי שם ומלמלתי כל הזמן: אבא אבא 25 ãåîò

26 לובלין לובלין יא עיר במזרח פולין ומושב הגמון. נקראה בפי היודים ירושלים דפולין. בעיר התגוררו בשנת 2004 כ- 355,000 תושבים.העיר הייתה מושב של כמה פרלמנטים פולנים וגם מושב בית הדין העליון של פולין.בשנת 1569 נחתם בעיר לובלין- האיחוד בין פולין ובין ליטא. לובלין והיהודים ככל נראה תחילת ההתיישבות היהודית בלובלין הייתה ב אך רק בשנת 1500 הורשו יהודים לגור בתוך העיר עצמה (עד אז גו בפרברי העיר). שלושים ושלוש שנים אחרי ההיתר לגור בתוך העיר וקם בעיר בית דין יודי ראשון. יהודי לובלין התפזרו במשך השנים ברחבי מזרח פולין, למחוז זמושץ' ולעיירות כמו טומשוב לובלסקי. ללובלין נודעה חשיבות רבה בסטוריה היהודית, ויו בה מוסדות יהדות גדולים כמו ישיבת חכמי לובלין.לפני השואה היו בה 122 אלף תושבים, 40 אלף מתוכם יהודים. ב- 18 בספטמבר 1939, נכבשה לובלין על ידי גרמניה כחלק מהפתרון הסופי ניסתה ההנהגה הנאצית לפוך את לובלין למעין מקום ריכוז של היהודים (תוכנית לובלין). הנסיון חל עם כניסת הגרמנים לעיר אך כשל, וב נזנח כליל. גורל יהודי לובלין לא היה שונה ממקומות אחרים באירופה. כרבע מתושבי קהילת העיר לובלין גורשו מן עיר על ידי הנאצים לעיירות בסביבה. יהודי העיר שנותרו ב בתוספת פליטים ומגורשים ממקומות שונים בפולין, כ- 34,000 במספר, נכלאו בגטו שהוקם בעיר באביב קרוב ל- 29,000 מיהודי הגטו נשלחו אל מותם במחנה ההשמדה בלז'ץ בגירוש מונים הגדול שהי בחודשים מרץ-אפריל 1942, והיו מקורבנותיו הראשונים של מחנה השמדה זה. מאות יהודים אחרים נותרו למוות בחורשות שבפאתי העיר, אלפים בודדים שנותרו בגטו לאחר גירוש שוכנו בגטו קטן שהוקם בפרבר "מידן טטרסקי" בתנאים קשים ומרביתם נשלחו במספר גירושים למחנה ההשמדה מיידאנק שהוקם בסמיכות לעיר במהלך אחרוני היהודים שנותרו בעיר הועסקו במלאכות שונות ע בור הנאצים חוסלו במאי עד היום משמש אתר המחנה מיידאנק, שהנאצים לא סיימו את פירוקו, כאתר הנצחה ומשמש כעדות לפשעי הנאצים. 26 ãåîò

27 חכמי לובלין ישיבת חכמי לובלין (מוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי). הישיבה הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של הישיבה החשוב שהוקמה בלובלין ב המשגיח הרוחני של הישוב היה רבי שמעון מזליכוב שנחשב לגאון בעל קנה מידה גדול. אחרי השואה הוקמה בישראל ישיבה בעלת אותה שם "ישיבת חכמי לובלין" בעיר בני ברק, על שמה של ישבה מקורית. הישיבה נוסדה על ידי אחד מתלמידי "ישיבת חכמי לובלין" המקורית רבי שמואל לוי ווזנר. 27 ãåîò

28 היום השלישי יום ג' 2.3 Hotel יציאה ממלון: EUROPA שם האתר (באנגלית ( שם האתר (בעברית ( שעה Wake-up השכמה 06:00 Breakfast ארוחת בוקר 06:30 07:00 Driving to Lancut נסיעה ללנצוט 07:30 08:00 08:30 09:00 09:30 10:00 10:30 11:00 Visiting the synagogue & Palace court yard ביקור בבית הכנסת בלאנצוט ובחצר הארמון 11:30 12:00 12:30 ה בלאנצוט L/B ארוז צהריים נסיעה לזביליטובסקה גורה Driving to Zbylitowska Gora 13:00 13:30 14:00 14:30 15:00 15:30 Visiting Zbylitowska Gora ביקור בזביליטובסקה גורה 16:00 16:30 Driving to Krakow נסיעה לקראקוב 17:00 17:30 18:00 18:30 19:00 Arrival to the hotel הגעה למלון בקראקוב 19:30 Dinner at the hotel ארוחת ערב במלון 20:00 20:30 21:00 21:30 Turn-off lights כיבוי אורות 23:00 City: KRAKOW בעיר: Hotel: הגעה למלון: BEST WESTERN פרטי ארוחות: ארוחת צהריים- משעה: שעה: ב: ארוזה ארוחת ערב- משעה: עד שעה: 21:00 ב: במלון 28 ãåîò

29 לאנצוט לאנצוט נמצאת בדרום מזרח פולין, בגבולה הצפוני של אוסטריה, באזור גליציה. היא נוסדה במאה ה- 14, כנראה, ע"י מהגרים מהעיר לאנדסהוט שבבאוואריה. ב המלך קאזימיז' הגדול העניק לה מעמד של עיר, והעבירה לבעלותם של האצילים לבית פוטוצקי. עיקר פרנסתם של בני לאנצוט היה כבעלי מלאכה: באריגה, שזירה, יציקה לפעמונים, יצור מנורות ונברשות. במאה ה- 19 העיר עברה לבעלותו של האציל אלפרד לבית פוטוצקי. הוא הקים יחידת אחוזות שהקיפה את העיר לאנצוט ו- 56 כפרים והביא ליציבות כלכלית. בתחילת המאה ה- 20 לאנצוט הייתה עיר בעלת תשתית מודרנית והיא מנתה כ נפש. במלחמת העולם הראשונה פלשו אליה הרוסים ואח"כ שבו אליה האוסטרים. בשל תוצאות המלחמה מצבה של לאנצוט היה קשה. ב- 9 בספטמבר 1939 לאנצוט נכבשה ע"י הגרמנים ושוחררה רק בשנת 1944 ע"י הרוסים. כנראה מסוף המאה ה- 16 התקיימה בעיר קהילה יהודית שכללה גם יהודים מישובים מסביב והייתה כפופה לקהילת "פאשמישל" שבגליציה. במאה ה- 19 התייצב מצבה הדמוגרפי והיא היוותה כ- 40% מכלל תושבי העיר. הם קיימו קשרים עם סביבתם הלא יהודית בעיקר סביב הנושא הכלכלי: עסקו במסחר סיטונאי וקמעונאי ובייצור משקאות. היו בעלי מלאכה (עסקו בייחוד בצורפות) וכחוכרים ורוכלים, ובמאה ה- 19 עסקו גם בתעשייה. הדת הייתה במרכז אורח חיי הקהילה והתברכה באישים בעלי שם בעולם היהודי, בניהם "החוזה" מלובלין שישב בלאנצוט לזמן מה. האוטונומיה של הקהילה היהודית בלאנצוט הייתה פועל יוצא של ה"פריבילגיה" (כתב זכויות), שנתנה ע"י האצולה - בעלי העיר, ש"הזמינו" את היהודים לשבת במחוזותיהם. המוסד שסמל יותר מכל את האוטונומיה היהודית בעיירה היה בית הכנסת. בית הכנסת בלאנצוט, היה במרכז חיי הציבור מעבר לתפילה וטכסי הדת שנערכו בו. בית הכנסת הראשון בלאנצוט היה בנין עץ ו הוא נשרף. במקומו נבנה בשנת 1761 בית כנסת מפואר שעומד על תלו עד היום. בספטמבר 1939 כשהוצת ע"י הגרמנים, שרד את השואה בשל העובדה כי הפך לאסם התבואות של הנאצים, ובשנת 1952 ניצל שוב ע"י ד"ר באליצקי רופא פולני חובב עתיקות שפעל לשימורו. כשמועצת העיר בקשה לפרק אותו הוא "עצר" אותם באיום של ביטול "חגיגת השש מאות שנה לקיום העיר" אם בית הכנסת ייהרס. מעמדם וביטחונם של היהודים היה תלוי באופן משמעותי במערכת הקשרים שהתפתחו בינם לבין האצילים מבעלי העיר. מערכת יחסים מיוחדת התפתחה במאה ה- 20 בין הקהילה היהודים לבין האציל "הגרף אלפרד פוטוצקי". הגרף אלפרד פוטוצקי, בן לשושלת אצולה פולנית, שהגיעה ללאנצוט ב הוא גר בארמון המשפחתי שנבנה כמבצר עוד בשנות ה- 20 של המאה ה- 17 ע"י לובומירסקי. הארמון טופח ע"י בני המשפחה במכמני אמנות - ברהיטים נדירים וביצירות של אמנים קלאסיים ומודרניים, פוטוצקי גם היה ובגנים שטופחו חלק בלתי נפרד מהקהילה בידי מומחים שהובאו מאנגליה ומצרפת. היהודית בלאנצוט, ואף כונה בפי הרוזן הנוצרים "דוד 29 ãåîò

30 היהודים". היהודים נהנו מחסותו והיו כבני בית בארמונו, נראה כי יכלו לפנות אליו בכל בקשה. עוד מעידים עליו שאכל משחיטה יהודית מפני שלא רצה להחליף את מוכרות הבשר שלו. בשל כך ובשל מעמדו הרם בלאנצוט, הייתה לקרבתו ליהודים השפעה חיובית על מעמדם הכלכלי והפוליטי, כקבוצה אוטונומית ומוגנת באופן יחסי בעיר. בשנת 1937 גברה האנטישמית והוכרז חרם פולני-כלכלי על היהודים. הגרף פוטוצקי סרב לתת ידו לחרם. בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את לאנצוט וקבעו בארמונו של פוטוצקי את מטה הפיקוד. כשיצאה פקודת הגירוש על יהודי לאנצוט, פוטוצקי היה היחיד במועצת העירייה שהצביע נגד גירושם. יהודי לאנצוט גורשו מזרחה לתחום הכיבוש הסובייטי בעברו המזרחי של נהר הסאן. כ- 300 יהודים נשארו בלאנצוט מתוך כ 2750 לפני המלחמה. בנובמבר 1939 חלקם חזר ללאנצוט, 1/08/42 נקבע ליום גירושם המוחלט של היהודים. חלקם ניסו לברוח, לתפוס מחסה בקרבת שכניהם או כמתחזים ל"ארים" וחלקם נתפס ונורה למוות. מקהילת לאנצוט שרדו את השואה כ 900 איש. רובם שבו ללאנצוט בתום המלחמה, אך לא נשארו בה בשל יחסה העויין של האוכלוסייה המקומית. מההרס והחורבן שרדו בלאנצוט בית הכנסת והארמון, שניהם משמשים היום כמוזיאונים לאומיים והם אות ועד לחיי "אצולה ויהודים ומה שבניהם". יער זביליטובסקה יער סמוך לטרנוב, בו נרצחו ונקברו בקברי אחים 6,000 מיהודי טרנוב ואזרחים פולנים רבים. הגרמנים כפו על פולנים מקומיים לחפור בורות ביער, ובלילות הובילו לשם יהודים וירו בהם למוות. במקום ישנם קברי אחים, המסומנים על ידי גדרות - שלושה בורות של יהודים, שלושה בורות של פולנים, ובור נוסף של 800 ילדים. במקום הוקמה אנדרטה לזכר הקורבנות. 30 ãåîò

31 היום הרביעי ד' 3.3 יום Hotel יציאה ממלון: BEST WESTERN שם האתר (באנגלית ( שם האתר (בעברית ( שעה Wake-up השכמה 06:00 Breakfast ארוחת בוקר 06:30 07:00 Driving to Birkenau נסיעה לבירקנאו 07:30 08:00 08:30 Visiting Birkenau ביקור בבירקנאו 09:00 09:30 10:00 10:30 11:00 11:30 12:00 12:30 Ceremony טקס 13:00 13:30 L/B ארוזה הפסקת צהריים 14:00 Visiting Auschwitz ביקורבאושוויץ 14:30 15:00 15:30 16:00 16:30 17:00 17:30 Driving to Krakow נסיעה לקראקוב 18:00 18:30 19:00 Arrival to the hotel + dinner at theh hotel הגעה למלון + ארוחת ערב במלון 19:30 20:00 20:30 21:00 21:30 Turn-off lights כיבוי אורות 23:00 City: KRAKOW בעיר: Hotel: הגעה למלון: BEST WESTERN פרטי ארוחות: ארוחת צהריים- משעה: שעה: ב: ארוזה ארוחת ערב- משעה: עד שעה: 21:00 ב: במלון 31 ãåîò

32 אושויץ בירקנאו אושוויצ'ים היא עיירה קטנה בפולין הנמצאת מערבית לקרקוב. זהו אזור של ביצות, ערפילים ורטיבות, גבעות חול ומים מזוהמים. במקום זה הוקם מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים במלחמת העולם השניה. לפי עדותו של מפקד המחנה, רודולף הס, הושמדו באושוויץ כשני מיליון וחצי יהודים, ומתו ממחלות, מרעב ומעינויים עוד כחצי מיליון נוספים. מבנה המחנה אושוויץ I, מחנה הריכוז המקורי ששימש כמרכז מנהלי לכל התשלובת, 75,000 אינטלקטואלים פולנים ו 15,000 שבויי מלחמה סובייטיים ובו נרצחו כ- אושוויץ II (בירקנאו), מחנה השמדה שבו נרצחו כמיליון יהודים וכ- 22,000 צוענים אושוויץ III (מונוביץ), ששימש כמחנה עבודה עבור חברת אי גה פארבן מחנה אושוויץ נועד בשלבו הראשון לכליאת פולנים ואסירים פוליטיים, ואכן החל משנת 1940 אוכלס המחנה ע"י אסירים אלה. חבל ארץ זה נבחר למטרות הנאציות לא רק בגלל אפשרויות התחבורה והתשתית ומסילות הברזל הנוחות, אלא בגין תנאי הטבע הקשים, שיכולים "לעזור" בביצוע תכנית ההשמדה. מאפייניו היחודיים של המחנה זהו המחנה היחיד בו קועקעו מספרי אסיר על זרועם השמאלית של האסירים ( מקועקעים). כל מי שהגיע למחנה קיבל מספר, ומעתה היה מספר סידורי ללא שם. הופעלה שיטת באושוויץ מספר סגל הס.ס. ששירת במחנה במשך 5 שנים הוא איש. במחנות ההשמדה האחרים נשלחו המ בלים הישר להשמדה. לעבודה, ואחרים: ילדים, ישישים הסלקציה. על רופאי הס.ס. היה לקבוע מי מהבאים כשר - הובלו ישירות לתאי הגזים. מדיניות הסלקציה הופעלה עקב הדרישה הגוברת של וחולים הנאצים לכח עבודה בתעשיית הנשק שמסביב למחנה. הסלקציה הראשונה נערכה ב - 4 ביולי 1942, הסלקציה האחרונה נערכה ב - 3 לנובמבר להשתמש בו ה ימלר ראה במחנה זה לא רק מקום השמדה של הגזע הנחות, אלא התכוון לשם קידום ההכרה התיאורטית של בעיות גזענות ואחרות הקשורות לגוף האדם ולטבעו הפיזי. הניסויים בוצעו בבלוק מבודד - מספר 10, במחנה הגברים, כשמנצחים על פעולה זו היו ד"ר מנגלה וד"ר וירטס. 32 ãåîò

33 תהליך ההשמדה החל משנת 1942 מתחיל תהליך שיטתי של "הפתרון הסופי". המשלוח הראשון במרס 1942 מסלובקיה, ובהמשך משלוחים מכל רחבי אירופה. המחנה הוקף בגדר תיל שגובהה 4 מטר, בה הועבר זרם חשמלי במתח גבוה. כל מי שנגע בו - מת. אנשים שנואשו מן החיים במחנה העבודה היו רצים לא פעם אל עבר הגדר. על שער המחנה מתנוססת הכתובת: Arbet macht frei ומשמעותה: "העבודה משחררת". אך האשלייה לא נמשכה זמן רב. בקבלת הפנים הודיע מפקד המחנה לאסירים החדשים כי הם הגיעו למחנה ריכוז והדרך היחידה לצאת מן המחנה היא דרך הארובות. במהלך 1941 ניסו הנאצים את גז "ציקלון B" על אסירים סוביטיים, השיטה הוכיחה את יעילותה, היא הותאמה להשמדה ההמונית. תא גזים ראשון הותקן באושוויץ בינואר 1941, וביולי אותה שנה הופעל תא גזים שני. לשם זירוז קצב ההשמדה הוקמו בבירקנאו 4 תאי גזים ומשרפות משוכללים וגדולים יותר, והופעלו החל ממרס בשיא פעולתם ניתן להמית בהם יותר מ איש ביממה. תקופת ההמתה ההמונית בתאי הגזים נמשכה עד לאוקטובר האסירים עבדו במפעלי החימוש השונים של גרמניה. הם סבלו מעונשים קשים ומסדר יום בלתי אנושי. הם קיבלו כמות מגוחכת של קלוריות, ועיקר תזונתם היה מרק מקליפות של ירקות או ירקות רקובים ומעט לחם. רבים מצאו את מותם מרעב, ממחלות, ממגפות מהתעללות, מניסויים רפואיים, מנסיונות בריחה ומאיבוד לדעת. תנאי ההגיינה ששררו במחנות, במיוחד בלוק מס' 7 בבירקנאו, גרמו למגיפות קשות, שהפילו חללים רבים. שיעור התמותה המשוער הגיע מידי חודש לכ - 19% - 20% מכל האסירים שמויינו לחיים ולעבודה. הסוף תאי הגזים בבירקנאו פוצצו על ידי הגרמנים בנובמבר 1944 בנסיון להסתיר את פשעיהם החיילים הסובייטיים שהתקדמו. ב- 18 בינואר 1945 הסגל הנאצי החל לפנות את המחנה; רוב האסירים הוצעדו מערבה. מי שהיו חלשים או חולים מכדי לצעוד הושארו מאחור; כ- 7,500 אסירים שוחררו על ידי הצבא האדום ב- 27 בינואר מדינות רבות קבעו לתאריך זה את יום הזיכרון לשואה, ובהן גרמניה, שב קבעה אותו כיום זיכרון לקורבנות הנאצים. קשה לקבוע במדויק כמה יהודים נרצחו באושוויץ; מספרם נאמד ב- 2,500,000-1,000,000 נפש. במחנה נרצחו גם בני עמים אחרים, לרבות צוענים שאותם החלו להביא לאושוויץ באביב ב שחרר הצבא האדום את המחנה על 7,650 היהודים ששרדו בו. ב הפכו הפולנים את האתר למוזיאון להנצחת פשעי הנאצים. 33 ãåîò

34 Hotel BEST WESTERN היום החמישי יום ה' 4.3 יציאה ממלון: שם האתר (באנגלית ( שם האתר (בעברית ( שעה 06:00 Wake-up השכמה 06:30 Breakfast ארוחת בוקר 07:00 07:30 Qua. Driving to the Jew ish נסיעה לרובע היהודי 08:00 Qua. Visiting the Jew ish ביקור ברובע יהודי קאז'ימיז ' 08:30 09:00 09:30 10:00 10:30 11:00 Driving & visiting Podgorze: Apteka, Schindler, Ghetto w all נסיעה וביקור באיזור הגטו בית המרקחת, שינדלר חומת הגיטו 11:30 12:00 12:30 13:00 Driving & free lunch time at Sukiennice נסיעה וביקור בעיר עתיקה חופשי זמן 13:30 14:00 14:30 15:00 15:30 Driving to Warszaw a נסיעה לוארשה 16:00 16:30 17:00 17:30 18:00 18:30 19:00 19:30 20:00 20:30 Arrival to the hotel + dinner at the hotel הגעה למלון + ארוחת ערב במלון 21:00 21:30 Turn-off lights כיבוי אורות 23:00 City: WARSZAWA בעיר: Hotel: הגעה למלון: NOVOTEL CENTRUM פרטי ארוחות: ארוחת צהריים- משעה: שעה: ב: ארוזה ארוחת ערב- משעה: עד שעה: 21:00 ב: במלון 34 ãåîò

35 קרקוב העיר השלישית בגודלה בפולין מספר תושביה 750,000. פעם הייתה בירת פולין וכיום היא מרכז אקדמי חשוב מרכז מדעי ותרבותי מהשורה הראשונה. תולדות העיר עד השואה פעלו בעיר אישים רבים בתחומי הרוח, החינוך והפוליטיקה. התקיימו בה גימנסיה עברית, בי"ס מקצועי, בי"ס למסחר שלמדו בהם מדי שנה כ- 2,000 תלמידים. כמו כן: בי"ס של המזרחי, ישיבות ובית יעקב של אגודת ישראל. בעיר פעלו תנועות נוער, הכשרה חלוצית, בית חולים יהודי, תיאטרון יהודי. השואה- עד מלחמת העולם השנייה ישבו בקרקוב כ 6000 יהודים קרקוב הייתה בירת ה"גנרל גוברנמנט המושל הגרמני הנס פרנק קבע בה את מושבו עם כניסת הנאצים בתאריך הקיף הגסטפו את רובע היהודים ובתחילת דצבר נערכה ה"אקציה" הראשונה נגד ריכוזי היהודים באפריל 1940 נצטוו היהודים לפנות את העיר. תוך ארבע חודשים יצאו מיהודי קרקוב. קז'ימיז' דולני עיר בנפת פולאווי (Puławy) במחוז לובלין (Lublin). בין שתי מלחמות העולם היו בקז'ימייז' דולני כ יהודים, כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר. יהודי העיר התפרנסו ממלאכה, בעיקר מחייטות ומסנדלרות, ממסחר ומתיירות, והיו בהם גם בעלי מקצועות חופשיים. הם התארגנו באיגודים מקצועיים וייסדו בעזרת הג'וינט וארגוני סעד מקומיים קופת גמילות חסדים ובנק. בקז'ימייז דולני פעלו סניפים של מפלגות ציוניות שונות ושל הבונד, ופעלו בה גם תנועות נוער יהודיות, ספרייה ציבורית וסניפים של איגודי הספורט "מכבי" ו"שטרן". חלק מילדי הקהילה למדו במוסדות חינוך מסורתיים, ואחרים בבית ספר כללי שהעניק חינוך חילוני ולימד עברית, בבית ספר "בית יעקב" ובבית ספר יסודי ממשלתי מסוג "שבסובקה".(Szabasowki) ב- 19 בספטמבר כבשו הגרמנים את קז'ימייז' דולני והחלו לחטוף יהודים לעבודות כפייה. הם הקימו יודנרט והטילו עליו לספק עובדי כפייה ותשלומי כופר. מ- 25 ועד 27 במרס 1942 גורשו יהודי קז'ימייז' דולני לגטו אופולה,(Opole) משם הועברו חלק מהם למחנה העבודה בנלנצ' בו.(Naleczow) האחרים גורשו ב- 30 במרס לבלז'ץ (Belzec) עם שאר תושבי גטו אופולה. מחנה העבודה בקז'ימייז' דולני חוסל באוקטובר ãåîò

36 אתרים יהודיים מרכזיים הרובע היהודי (נקרא קז'ימייז'): ברובע כמה בתי-כנסת ביניהם: "האלטע-שול" - בית-הכנסת העתיק ביותר בפולין, הוקם במאה ה - 14 ומשמש כיום כמוזיאון למוצגים יהודיים. בית הכנסת הישן הוא דוגמא קלאסית בפולין לבית כנסת בעל פנים המחולק לשני אגפים ע"י שני עמודי תווך שלאורך הציר המרכזי מערבי. אוצר בית המקדש היה מהעשירים ביותר בפולין, ובו היו תשמישי קדושה יקרי ערך ותעודות היסטוריות.בית הכנסת נהרס ע"י הנאצים, והוא מהמצבות היהודיות המועטות בפולין שזכו לשחזור. "בית כנסת הרמ"א"-או כפי שנקרא "בית-הכנסת החדש" ע"ש רבי משה איסרלש הוקם בשנת בתקופת השואה ח לל והפך לבית מגורים. משמש כיום כמוזיאון למוצגים יהודיים.,1860 נבנה בשנת הטמפל - והיה שייך לזרת המשכילים. בית-כנסת גדול וחדיש. נחנך בשנת איזור הגטו גטו קראקוב היה שונה משאר הגטאות בעובדה שנבנה בשכונה פולנית ולא ברובע היהודי של העיר (כמו שנעשה בגטו וארשה). הגטו נבנה באזור העני של קראקוב אליו הועברו היהודים מאזור הרובע היהודי של העיר בו ישבו קודם לכן. "בית המרקחת של פיקיביץ" ה- "אפטקה" - בית המרקחת היה בבעלות של אדם פולני תדיאוש פנקייביץ' שהתעקש להישאר ולעבוד בבית המרקחת שלו על אף שהאזור הפך להיות גטו. בית המרקחת היה חציו בצד הארי וחציו בצד היהודי מה ששימש כמקום בריחה ומסתור מן הגטו. במקום קיים מוזיאון קטן ליהדות קרקוב ולגטו. בית א.י.ל. ליד בית המרקחת ומחוץ לגיטו נמצא בנין ועליו שלט המציין כי שם נוסד הארגון היהודי הלוחם (א.י.ל.) בקראקוב. "קפה ציגנריה"-במסגרת פעילות האי"ל תקפו 3 בתי קפה במרכז העיר בהם התאכסנו קצינים גרמניים. אחד מבתי הקפה היה "ציגנריה", ובו נהרגו גרמנים רבים. בית העלמין של הרמ"א- נוסד במאה ה הרמה האסתטית של המצבות גבוהה ביותר וניכר שיהודי קראקוב הושפעו על ידי האמנות האיטלקית. אבל מצויים גם מוטיבים יהודיים-פולניים מקוריים. ישנם גם קברים מהטיפוס של "סארקופאג" שאינם אופיניים לאירופה המזרחית. בבית העלמין מצוי בשלמותו קברו של הרמ"א. 36 ãåîò

37 אתרים כללים: "גבעת וואוול" - כך נקרא בקיצור הר הארמון והבניינים הנמצאים עליו, היה לאחד המשכנות המפוארים ביותר של אירופה ונשאר במשך שנים מוקד החיים הפוליטיים, הרוחניים והתרבותיים של פולין. הקתדרלה - סמוך לארמון קתדרלה גותית מהמאה ה - 14, ובה קבורים מלכי פולין וגיבוריה הלאומיים. "סוקיאניצה"- (שוק הבדים) באורך כ מטר, שהיו מרכזי המסחר בימי הביניים. הם הוקמו במאה ה - 14 במקום שעמדו בעבר דוכני שוק, ובמאה ה - 16 קבלו את סגנון הבניה של ימי הרנסנס. מגדל שעון - בכיכר השוק ניצב מגדל אשר בכל שעה נשמעת ממנו תרועת חצוצרה, הנקטעת באמצע, לזכרו של המחצצר שנפגע מידי הטאטרים, שתקפו את קראקוב במאה ה -.13 האוניברסיטה היגילונית - נוסדה ב העתיקה ביותר בפולין ואחת העתיקות באירופה. הוקמה בידי קז'ימיז' ושוקמה ב ע"י ולדיסלב השני יגילו, ומכאן שמה. אוניברסיטה זו הפכה למרכז החיים הרוחניים והתרבותיים של פולין. שער פלוריאן והברבקאן כאשר חומות העיר העתיקה פורקו בעבר, הושארו מהם חלקים. ביניהם שער פלוריאן והברבקאן. מבנה עגול, אשר שימש מגדל שמירה בתוך החומה, שניהם נבנו במאה ה ãåîò

38 היום השישי יום ו' 5.3 Hotel יציאה ממלון: NOVOTEL CENTRUM שם האתר (באנגלית ( שם האתר (בעברית ( שעה 06:00 Wake-up השכמה 06:30 Breakfast ארוחת בוקר 07:00 07:30 Driving to T reblinka נסיעה לטרבלינ קה 08:00 08:30 09:00 09:30 Visiting T reblinka ביקור בטרבלינקה 10:00 10:30 11:00 Ceremony טקס 11:30 L/B ארוזה הפסקת צהריים 12:00 12:30 Driving to Warszawa נסיעה לוארשה 13:00 13:30 14:00 14:30 Visiting Gheto wall at Zlota ביקור בחומת הגיטו ברח' 15:00 זלוטה Visiting Ul. Sienna ביקור ברח 'שיננה 15:30 16:00 Visiting Walicow-Chlodna ביקור ברח ' ואליצוב - כלודנה 16:30 17:00 17:30 Driving & arrival to the hotel נסיעה והגעה למלון 18:00 18:30 19:00 Dinner at the hotel ארוחת ערב במלון 19:30 20:00 20:30 21:00 21:30 T urn-off lights כיבוי אורות 23:00 City: WARSZAWA בעיר: Hotel: הגעה למלון: NOVOTEL CENTRUM פרטי ארוחות: ארוחת צהריים- משעה: שעה: ב: ארוזה ארוחת ערב- משעה: עד שעה: 21:00 ב: במלון 38 ãåîò

39 טרבלינקה מחנה השמדה מחנה ההשמדה טרבלינקה נמצא כ- 60 ק"מ מורשה וכ- 4 ק"מ מהכפר טרבלינקה, לא הרחק ממאלקיניה, שבה תחנת רכבת על קו מסילת הברזל הראשית ורשה-ביאליסטוק. המחנה מוקם באזור דליל אוכלוסין מכוסה יער ומוסתר בחורש סביב. מחנה ההשמדה הוקם באביב 1942 ליד מחנה העונשין והעבודה טרבלינקה, שהיה קיים לפני כן, ומכאן בא שם המחנה המוקם: טרבלינקה. לבנית המחנה נוצל כוח עבודה של אסירי מחנה העונשין טרבלינקה, שייעוד המחנה החדש הוסתר מהם. המחנה החדש השתרע על שטח של כ- 200 דונם והוקף בגדר תיל דוקרני בגובה של יותר משלושה מטרים. האסירים נצטוו לשים ענפי אורן בין חוטי התיל ומתחתם נטעו עצים כדי להסתיר את המתרחש בתוך המחנה. לאורך הגדר הוקמו מגדלי שמירה ונחפרה תעלה ברוחב שלושה מטרים. פנים המחנה על מתקניו נבנה אך ורק על-ידי האסירים היהודים. פעולות השמדת ההמונים החלו בטרבלינקה ב 23 ביולי 1942, והמשלוחים הראשונים לטרבלינקה הגיעו מגטו ורשה. למעלה מ 250,000 יהודי ורשה אשר גורשו בתקופה שבין 22 ביולי עד 21 בספטמבר 1942 לטרבלינקה וכן יהודים ממחנות אחרים, שלא ידעו כלל על יעד נסיעתם ועל הצפוי להם, שהאמינו לנאמר להם, שהם נשלחים למחנות עבודה, הושמדו בטרבלינקה טכניקת ההשמדה בטרבלינקה הועתקה ממחנות בלז'ץ וסוביבור, אשר קדמו לטרבלינקה. רכבת בת 7,000-6,000 נפש הייתה מגיעה לתחנת הרכבת של טרבלינקה, ולאנשים המפונים נאמר שעליהם לפשוט כל בגד ולהסיר כל תכשיט או חפץ ערך מעל גופם. ננקטו כל האמצעים כדי להטעות את הקורבנות ולהסתיר מהם את מטרת בואם. על רציף הרכבת סודר בית נתיבות כביכול, ונקבעו שם שלטי דמה המורים לרציפים אחרים, לאולם ההמתנה, למזנון, לקופת הכרטיסים וכדומה. כמו-כן, היו שם כניסות ויציאות שונות (למרות שדרך דלתות אלו ניתן היה להיכנס רק לתאי הגז). במהלך ההיסטוריה נשאלה פעמים רבות השאלה מדוע לא היו אנשים שהתנגדו לכניסה לתאי- הגזים. תשובה ניתן למצוא בכך שהגילוי הפתאומי של המציאות האיומה בשילוב עם ההשפעה הפסיכולוגית של מערומיהם, היכו אותם בהלם ושללו מהם את היכולת לחשוב, להגיב ולנסות להתנגד. 39 ãåîò

40 בסך-הכל נרצחו בטרבלינקה 29,000 יהודים מארצות אחרות 845,000 יהודים מכל שטחי פולין.כן הושמדו בטרבלינקה עוד - מאוסטריה, מגרמניה, מצ'כוסלובקיה, מבולגריה ומיוון. מלבד היהודים הושמדו בטרבלינקה גם כמה אלפי צוענים וכמה מאות פולנים. אומדן כל הניספים בטרבלינקה נע בין 880, ,000- בני אדם, מהם 99.5 אחוזים בקרוב- יהודים. בשטח המחנה הוקם אתר הנצחה לאומי של פולין, בצורת בית עלמין, ועל 17,000 אבנים חרוטים שמות הקהילות שמהן הובאו לטרבלינקה הקורבנות להשמדה, ו 10 אבנים המציינות את שמות המדינות מהם גורשו היהודים לטרבלינקה. / לטרבלינקה סעו סעו לטרבלינקה פתחו את עיניכם לרווחה חדדו את השמיעה הרועמת עצרו הנשימה תוך דריכות מירבית; והקשיבו לקולות הבוקעים שם מכל גרגיר האדמה - בירנבאום הלינה סעו לטרבלינקה תראו איך הזמן שם עצר הקשיבו לזמן העומד, לשתיקת המתים ולאבנים דמויי אנוש בוכים שם בדממה סעו לטרבלינקה לחוש זאת לשניה סעו לטרבלינקה הם מחכים לכם שם, צמאים לקול חייכם לאות קיומכם, לצעד רגליכם למבט אנושי מבין וזוכר ליטוף אהבה על אפרם סעו לטרבלינקה. סעו לטרבלינקה מרצונכם אתם, החופשי סעו מכוח הכאב על האימה שהתרחשה מעומק ההבנה והלב הבוכה ולא משלים- הקשיבו להם שם בכל החושים! סעו לטרבלינקה שם הדממה הירוקה, הזהובה או הלבנה העוטפת אותם ככל אחת מעונות השנה המשתנות תספר לכם סיפורי סיפורים על החיים שהפכו לאסורים ולבלתי אפשריים- סעו לטרבלינקה הצמיחו פרח בדמעה חמה, בנשיפה אנושית מול אחת האבנים זכר לקהילה שלימה. על אדמה שהיא נופם ואפרם הם מחכים שם, בטרבלינקה שתבואו ותקשיבו לסיפוריהם המתבוססים בתוך הדממה. ותוך הזדהות נחרצת, אילמת, מאחדת תביאו להם בכל פעם את סיפור החיים הנמשכים האהבה המחיה. סעו לטרבלינקה לדורי דורות אל תעזבו אותם לבדם- 40 ãåîò

41 באו לישיבה של 1939 גטו ווארשה כבר בראשית נובמבר היודנראט נציגי הגסטאפו והגישו דרישה להקים תוך שלושה ימים, ולהעביר לתוכו בווארשה גטו יהודים שהתגוררו מחוץ לתחום בנובמבר שנועד בשביל הגטו. עד ל ניתן ליהודים בגטו להיכנס ולצאת באורח חופשי שנמצאו מחוץ לתחומי ולנהל את עסקיהם, נסגרו 1940 בנובמבר 16 ואולם ב הגטו. השערים באורח בלתי צפוי, ואיש לא הורשה עוד לצאת מן הגטו ללא רשיון מיוחד, שקשה היה להשיגו. אולם ביום 23 באוקטובר 1941 הופיעה פקודה חדשה, לפיה נקבע על יציאה מן הגטו עונש אחד בלבד: עונש מוות. לגטו הוכנסו מיהודי ווארשה, ועוד יהודים נוספים מעיירות מאזור ווארשה. בתוך הגטו נכלאו אם כן כמעט חצי מיליון בני אדם. שיעור. בכל חדר היו בין 6 ל 13 דיירים. לפי נתונים סטטיסטיים שהוכנו עוד בגטו, הצפיפות בגטו הייתה ללא מתו בפרק הזמן שבין ה - 1 בספטמבר 1939 ל - 1 באוגוסט אנשים, מהם מתו ברעב במישרין אנשים. ב - 22 ליולי 1942 החלו הגירושים למחנה ההשמדה טרבלינקה. המרד שהחל בינואר 1943 הסתיים במאי אותה שנה. אתרים יהודיים מרכזיים האומשלאגפלאץ כיכר השילוחים - כיכר בצפון הגטו סמוך לתחנת רכבות המשא וליד בית- הספר המקצועי. מחצר האומשלאגפלאץ לאחר ריכוזם נשלחו רוב יהודי ווארשה לטרבלינקה ומיעוטם לתחנות אחרות. התחנה החלה לפעול עם האקציות הראשונות בקיץ כיום שטח האתר מצויין בקיר כמצבה ובו כתובת בפולנית, יידיש ועברית, המציינים את המקום. מילא - 18 הבונקר הראשי של א.י.ל. (הארגון היהודי הלוחם) בווארשה בימי מרד אפריל. לאחר השריפות הגדולות בגטו ואובדן הבסיסים, התרכזו בו פלוגות לוחמים רבות ועמן מפקדת הארגון. למעלה מ 100 לוחמים וביניהם מרדכי אנילביץ, מפקד המרד, מצאו בו את מותם. מהבונקר לא נותר דבר. הפאבייק - בית-הסוהר המרכזי של הגטו הפאבייק היה חרדת כל יושבי הגטו. כיום הבנין עצמו לא קיים. במרתפי העינויים קיימת תצוגה על הפאבייק וכל מה שנותר מן הבניין הוא חלק משער הכניסה לחצר בית-הכלא. 41 ãåîò