בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א ARAS ROMORKOR HIZMETLERI SANAYI VE TICARET LTD.STI ואח' נ' האנייה "CHRYSOPIGI" ואח' בפני כב' השופט רון סוקול, ס

תמליל

1 בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא ARAS ROMORKOR HIZMETLERI.1 התובעות SANAYI VE TICARET LTD.STI PELICAN DENIZCILIK SANAYI VE. 2 TICARET LTD. STI (PELICAN MARINE CONSTR.. PELIKAN DENIZCILIK SANAYI VE. 3 TICARET LTD. STI Aras Deniz Jnsaat A.S.. 4 Cartasig Insurance and Reinsurance. 5 Company S.A. Romania כולן ע"י עו"ד אמיר כהן דור ואח' נגד.1 האנייה "CHRYSOPIGI" ANCORA INVESTMENT TRUST INC..2 EXPRESS WAY SHIPPING LTD.. 3 הנתבעות כולן ע"י ב"כ עו"ד משה לשם. 4 חברת נמל חיפה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אילן אורלי ושות'.1 החלטה בקשות מס' 3 2, במסגרת העבודות לבניית נמל המפרץ בחיפה שכרה הוזמנו התובעות 1-4 לבצע עבודות בנייה שונות באמצעות הדוברות D/P Rising Sun ו- Pasha.S/B ביום 4/2/2018 הגיעה למפרץ חיפה האנייה,CHRYSOPIGI מכלית הנושאת דלקים, ופגעה בדוברות. בעקבות הנזקים שנגרמו לדוברות, שילמה להן חברת הביטוח, התובעת מס' 5, שהיא חברה זרה, תגמולי ביטוח. 2. בתביעה מושא תיק זה, עותרות בעלות הדוברות לחייב את הנתבעות, האנייה ובעליה ונמל חיפה, לפצותם על נזקיהם. לתביעה הצטרפה גם חברת הביטוח העותרת לחייב את הנתבעות לשפותה בגין תגמולי הביטוח ששילמה לבעלות הדוברות. 3. בבקשות העומדות להכרעה כעת עותרת חברת נמל חיפה לסלק על הסף את תביעתה של חברת הביטוח התובעת 5, ולחייב את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה בהליך. 1 מתוך 11

2 המחלוקת העיקרית עניינה בשאלה האם עומדת למבטח זר זכות תחלוף )סוברוגציה( מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"ד- 1982, או מכל מקור חוקי אחר. רקע 4. במפרץ חיפה מוקם על ידי השותפות אשטרום שפיר הקמת נמל חדש בע"מ )להלן: המזמינה( נמל חדש שיכונה נמל המפרץ. לצורך ביצוע עבודות בניית הנמל והקמת שובר גלים, התקשרה המזמינה עם התובעות 1-4 )להלן: התובעת( שהן חברות זרות שמקום מושבן בתורכיה, בהסכם לביצוע עבודות להארכת שובר הגלים הראשי, הקמת שובר גלים משני, הקמת רציפים ועוד. לצורך ביצוע העבודות עשו התובעות שימוש בשתי דוברות; האחת- -Rising Sun דוברה נפתחת שעליה משנעים סלעים הדרושים להקמת שובר הגלים מהחוף למקום הצבתם; והשנייה- -Pasha דוברה שעליה מנוף הפורק את הסלעים ומניחם במקום על שובר הגלים הנבנה..5 ביום 4/2/2018 הגיעה למפרץ חיפה האנייה CHRYSOPIGI )להלן: האנייה(, שהיא מכלית נושאת דלקים. על פי הנטען בכתב התביעה, בעת כניסת האנייה לנמל חיפה ובהיותה תחת ניתוב, איבד צוות האנייה את השליטה עליה והאנייה המשיכה לשוט, ללא שליטה, ישירות לכיוון הדוברות. נטען כי האנייה התנגשה בדוברה הנפתחת Pasha והדפה אותה אל עבר הדברה השנייה Sun Rising )להלן: הדוברה השנייה(. כתוצאה מהתנגשות זו נהדפה הדוברה השנייה אל שובר הגלים, וגרמה לו לנזקים )האירוע האמור יכונה להלן: התאונה(. 6. כתוצאה מהתאונה ניזוקו הדוברות ושובר הגלים. הדוברה השנייה נתקעה על השובר והיה צורך לחלצה. לצורך תיקון הדוברה, היא נגררה למספנה בתורכיה. גם שובר הגלים ניזוק, העבודות להקמתו עוכבו, וגם למזמינה נגרמו נזקים. 7. על פי הנטען בכתב התביעה, הייתה הדוברה השנייה מבוטחת בביטוח בגין נזקי רכוש על ידי המבטח, התובעת מס' 5, חברה זרה הרשומה ברומניה )להלן: המבטחת(. בשל הנזקים שנגרמו לדוברה השנייה, שילמה המבטחת לבעלות הדוברה תגמולי ביטוח בסך של $ 191,746 ועוד 224,490 יורו. עם ביצוע התשלום, חתמו התובעות על כתבי קבלה ושחרור )נספחים 3 ו- 4 לכתב התביעה(. 8. בעקבות כל אלו הגישו התובעות והמבטחת את התביעות בתיק זה. התובעות 1-4 עותרות בכתב התביעה לחייב את האנייה ובעלייה וכן את חברת נמל חיפה בע"מ )להלן: הנמל( לפצותן על הנזקים וההפסדים שנגרמו להן כתוצאה מהתאונה. המבטחת הצטרפה לתביעה ועתרה לחייב את האנייה ובעליה וכן את הנמל לשפותה בגין תגמולי הביטוח ששולמו לתובעות. סך כל התביעות שפורטו בכתב התביעה היה. 12,712,255 2 מתוך 11

3 התובענות אוחד. יצוין כי במקביל הוגשה גם תביעה על ידי המזמינה )תיק (. הדיון בשתי הבקשות.9 הנמל הגיש כתב הגנה וכן את הבקשות מושא החלטה זו. בבקשה מס' 2 עותר הנמל לסלק את תביעתה של המבטחת על סף. בבקשה נטען כי זכות התחלוף על פי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, עליה סמכה המבטחת תביעתה, אינה עומדת למבטחת שכן הזכות עומדת רק למבטח שקיבל רישיון מבטח ישראלי, על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים )ביטוח(, תשמ"א )להלן: חוק הפיקוח(. הואיל והמבטחת היא חברה זרה שאינה מחזיקה ברישיון ישראלי על פי חוק הפיקוח, כך נטען, לא עומדת לה זכות התחלוף. הנמל טוען גם כי כתבי הקבלה והשחרור אינם כוללים המחאת זכויות תביעה למבטחת, ומכל מקום, לא ניתן על פי הדין להמחות זכויות תביעה לפיצוי בגין אירוע נזיקין. 10. בבקשה מס' 3 עותר הנמל לחייב את התובעות, בעלות הדוברות, להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו. נטען כי מדובר בחברות זרות הרשומות בתורכיה. תורכיה אינה צד לאמנת האג בדבר ביצוע פסקי דין, אין לתובעות נכסים בישראל ודי בכך כדי לחייבן בהפקדת ערובה. עוד נטען כי מדובר בתאגידים זרים ועל כן קיים חשש שמא לא ישלמו את הוצאות הנמל, אם תביעתן כנגדו תידחה. מוסיף הנמל וטוען כי סיכויי הצלחת התביעות לגופן קלושים וכי אין להטיל עליו כל אחריות. הנמל, כך נטען, אינו אחראי לתאונה שכן מקורה, כאמור בכתב התביעה עצמו, בתקלה במערכות ההיגוי של האנייה. 11. התובעות כולן מתנגדות לבקשות והגישו תגובות מפורטות. בקצרה נבהיר כי לטענת המבטחת, סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, המקנה למבטח ששילם תגמולי ביטוח למבוטח זכות תחלוף, חל גם על מבטח ימי זר, בשונה ממבטח אחר. לחלופין נטען, כי ניתן לבסס את זכות התחלוף על עקרונות כלליים של דיני עשיית עושר ולא במשפט. המבטחת גם טוענת כי סעיף 22 לפקודת הנזיקין אינו חוסם הגשת תובענה המתבססת על זכות תביעה בדין זר. 12. התובעות כולן סבורות כי אין לחייבן בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנמל. נטען כי סיכויי התביעה גבוהים, שכן בעת התאונה הייתה אנייה תחת ניתוב של נתב מנמל חיפה. עוד נטען כי הנמל נתבע גם על ידי המזמינה, שכנגדה לא התבקשה בקשה דומה, דבר המעיד, כך נטען, על היעדר תום לב בהגשת הבקשה. דיון והכרעה 13. כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי אין לסלק את התביעה על הסף וכי עומדת למבטחת זכות תביעה. מאידך, מצאתי כי ראוי לחייב את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של הנמל. 3 מתוך 11

4 על הסף. את הדיון אפתח במספר הערות על זכות התחלוף שעומדת במוקד הבקשה לסילוק התביעה זכות התחלוף 14. כאשר מתרחש אירוע בו נגרם לאדם נזק, עשויות לעמוד לו זכויות תביעה כנגד גורמים שונים ובהם כנגד המזיק שגרם לנזק באשמו, כנגד חייבים חוזים לשיפוי ועוד. בין היתר עשויה לעמוד לניזוק זכות תביעה כנגד מי שעמו התקשר בחוזה ביטוח המזכה אותו בשיפוי בקרות מקרה ביטוח הכולל את אירוע הנזק שהתרחש. משולש זה של מזיק, ניזוק ומבטח מחייב הסדרה. מחד גיסא, נדרש להבטיח כי הניזוק יקבל פיצוי על מלוא נזקיו, ומאידך גיסא יש להבטיח כי המזיק לא ישלם יותר ולא פחות מכפי הנזק שגרם. 15. הסדרת מערכת היחסים במשולש האמור יכולה הייתה למצוא פתרונה במערכת הסכמים אלא שהדין מגביל את האפשרות להמחאת זכויות תביעה בגין נזק. סעיף 22 לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ קובע את הכלל ולפיו "הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה נותנת להמחאה אלא מכוח הדין" )ראו ג', טדסקי, דיני הנזיקין תורת הנזיקין הכללית, 667 )תשל"ז((. לכלל האוסר המחאת זכות לתרופה כגון עוולה קיימים חריגים שונים כגון המאפשרים את ההמחאה והסדרת זכות התביעה לצד שלישי ששילם לניזוק תשלום להשבת נזקיו. החריג המרכזי לכלל האמור מצוי בהוראת התחלוף שבסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. הוראה זו קובעת כדלקמן: )א( הייתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם. )ב(המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח. )ג( קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך. )ד( הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם הוראה זו מגבשת את עקרון התחלוף מקנה למבטח ששילם לניזוק תגמולי ביטוח זכות להיכנס לנעליו של הניזוק בתביעתו כנגד המזיק )ראו על זכות התחלוף רע"א 7817/99 אבנר איגוד 4 מתוך 11

5 לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' קופת חולים מכבי, פ"ד נז) 3 (, )2003((. 49 אעיר כי זכות התחלוף על פי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח חלה גם בנסיבות נוספות שבהן שילם מבטח תגמולי ביטוח למבוטח ולא רק כאשר המבוטח הוא הניזוק אולם ההליך הנוכחי עוסק רק בביטוח רכוש שניזוק ולכן אתייחס רק לחלופה זו(..16 ברע"א 7817/99 הנ"ל מבהיר בית-המשפט כי מקורו של עיקרון התחלוף מצוי בדיני עשיית העושר ולא במשפט ותכליתו למנוע מהצד השלישי לענייננו מהמזיק להתעשר שלא כדין רק בשל כך שהמבטח פרע את חובו לניזוק. עם זאת, ניתן למצוא תכליות נוספות לעיקרון כגון הגנה על אינטרס ציבור המבוטחים, שכן אם לא יינתנו למבטח זכויות תביעה כנגד המזיק, היו המבוטחים נדרשים לשלם תשלומי פרמיה גבוהים יותר. עקרון התחלוף מבטיח גם שהניזוק לא יזכה לפיצוי יתר, גם מהמזיק וגם מהמבטח; העיקרון מבטיח התרעה של המזיק אשר יישא בעלות הנזק גם אם הניזוק מבוטח ועוד )ראו ש' ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א פירוש לחוקי החוזים כרך שני, , )2007(; י. אליאס, דיני ביטוח, 1165, )מהדורה שלישית 2016((. )ג' טדסקי עורך( הבקשה לסילוק על הסף 16. עקרון התחלוף המעוגן בהוראת סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח מגביל את העברת הזכויות למבטח בתנאים הקבועים בו. טענת הנמל בתיק זה היא כי יש לקרוא להוראת הסעיף את התנאי ולפיו המבטח, הנהנה מזכות התחלוף, הוא רק מבטח אשר קיבל רישיון ישראלי על פי חוק הפיקוח. הנמל מפנה להגדרת מבטח בחוק הפיקוח הקובע כי מבטח הוא "מי שקיבל רישיון מבטח ישראלי לפי סעיף 15 )א() 1 ( או מי שקיבל רישיון מבטח חוף לפי סעיף 15 )א() 2 (". הואיל והמבטחת לא קיבלה רישיון כלשהו על פי חוק הפיקוח, כך נטען, הוא אינו בגדר מבטח הנהנה מזכות התחלוף. 17. כפי שיפורט להלן, טענה זו אינה מקובלת עליי. חוק חוזה הביטוח אינו מגדיר "מבטח" מיהו. למרות זאת, אין חולק כי קיימת זיקה בין החוק לבין חוק הפיקוח. כך למשל סעיף 1 )ב( לחוק חוזה הביטוח קובע כי כל עוד לא נמסרה פוליסה למבוטח, יראו בתנאי הפוליסה שנמסרו למפקח על הביטוח, על פי הוראת חוק הפיקוח, כתנאים החלים בין המבטח למבוטח. בשורה של פסקי דין בערכאות הדיוניות נקבע כי הזיקה בין החוקים מחייבת את המסקנה כי "מבטח" שייהנה מזכות התחלוף לפי סעיף 62 הוא רק "מבטח" כמובנו ל פי חוק הפיקוח, כלומר מי שקיבל רישיון לפעול כמבטח על פי חוק הפיקוח. )ראו למשל ת.א. V16-VIENNA ENSURANCE GROUP נ. רשות הניקוז והנחלים שרון )14/10/2015( והאסמכתאות שם((. 5 מתוך 11

6 באותם פסקי דין נבחנה זכות התחלוף של מבטח זר שבוטח בביטוח רכוש או ביטוח אחריות מבוטח בישראל. בתי המשפט סברו, שהוראת חוק הפיקוח וחוק חוזה הביטוח נועדו להגן על זכויות המבוטחים בישראל ועל כן, שללו ממבטח זר שלא עומד בתנאי חוק הפיקוח, את מעמדו כ"מבטח". 18. עם זאת, ניתן להעלות על הדעת גם גישה הפוכה המכירה בזכות התחלוף גם של מבטח זר )ראו הדיון בספרו של י. אליאס הנ"ל עמ' (. עקרון התחלוף לא נועד להגן על המבוטח מפני כוחו של המבטח. ראינו שעקרון התחלוף נועד לתכליות שונות והתכלית ה"צרכנית", כלומר התכלית של הגנה על המבוטח מפני כוחו העודף של המבטח, אינה רלבנטית להוראות התחלוף. מקורו של עיקרון התחלוף בדיני עשיית העושר. שום תכלית צרכנית אינה מצדיקה התעשרות של הניזוק שייהנה מכפל פיצוי, או התעשרות של המזיק שיופטר מתשלום על כל נזק שבגינו זכה הניזוק לשיפוי מהמבטח. גם אם התכלית הצרכנית מצדיקה את החלת חלק מתנאי חוק הפיקוח על הגדרת מבטח על פי חוק חוזה הביטוח, ניתן להגיע למסקנה כי בפרשנות הביטוי "מבטח" לצורך הוראת התחלוף בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, נדרש פירוש אחר. בהתאם ניתן להכיר בכך שכל מי ששילם תגמולי ביטוח, בשל מקרה ביטוח, בין אם הוא מחזיק ברישיון ישראלי ובין אם לאו, ייהנה מזכות התחלוף המוענקת למבטח. 19. זאת ועוד. גם אם יש הצדקה להחלת חוק הפיקוח על יחסי מבוטח ומבטח הפועלים בישראל, ברי שמקום בו אין למבטח או למבוטח זיקה כלשהי לישראל, כמו במקרה שלנו, אין לכך כל הצדקה. מדוע להכפיף מבטח מרומניה, שביטח רכוש של מבוטח מתורכיה, להוראת חוק הפיקוח הישראלי?. ודוקו, על החוזה הביטוח שבין המבטחת לתובעות לא חל הדין הישראלי אלא חל דין זר אשר גם בו עשויות להימצא הוראות רהות המבטיחות את ההגנה על הצרכן..20 קבלת הטענה כי למבטח הזר בנסיבות שכאלו לא עומדת זכות התחלוף עלולה לחתור תחת תכליות עקרון התחלוף. כך למשל בנסיבות המקרה שלפנינו, עשויה גישה כזאת ל"העשיר", שלא כדין, את הנמל, שאם ייקבע כי יש לו אחריות לקרות הנזק, יופטר מפיצוי התובעות בגין כל נזק ששופה על ידי המבטחת. ברי שלא לכך הייתה כוונת השוללים את הוספת המבטח הזר כ"מבטח" לפי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. 21. לשאלות אלו אין הכרח לתת מענה במקרה הנוכחי, שכן עסקינן בביטוח ימי, דהיינו בחוזה ביטוח לפיו התחייבה המבטחת לשלם למבוטחות התובעות - תגמולי ביטוח בקרות מקרה ביטוח הנובע מהתממשות סיכונים ימיים - סיכונים שמקורם בפעילות הימית של האניות )ראו הגדרת חוזה הביטוח הימי בסעיף 175 לחוק הסחר הימי העותמני משנת 1863(. 6 מתוך 11

7 נבהיר, חוק חוזה הביטוח, התשמ"א 1981 מסדיר הוראות שונות בנוגע לחוזי ביטוח שנכרתים בין מבוטחים למבטחים בעניינים שונים. החוק חל על סוגי ביטוחים רבים ומגוונים. עם זאת, בסעיף 72 )א() 2 ( לחוק חוזה הביטוח נקבע מפורשות, כי הוראותיו לא יחולו על ביטוח ימי. להחרגת ענף הביטוח הימי מתחולת החוק נמצאו נימוקים שונים, כגון המשמעות הבינלאומית של חוזי הביטוח והיחסים המסחריים שבין הצדדים, השונים מיחסי צרכן - ספק בהם דן החוק )ראו ש' ולר, הנ"ל כרך שני 444; 443, ששון, דיני ביטוח עמ' 25 )מהדורה שניה, תשמ"ט(; כ' חכם-אהרון, ביטוח ימי ותביעות 7 )מהדורה שישית, 1998(; י' אליאס הנ"ל עמ' 47(. 46- על נימוקים אלו נמתחה ביקורת רבה, שכן משמעות ההחרגה הינה הותרת הדין שהיה תקף ערב חקיקת חוק חוזה הביטוח ובמיוחד חוק הסחר הימי העותומני משנת החרגת ענף הביטוח הימי מתחולת החוק מותירה שאלות פרשנות רבות ובמיוחד נדרש להגדיר אלו סיכונים מבוטחים ייכללו בהגדרת "ביטוח ימי" במובן סעיף 72 )א() 2 ( הנ"ל )השווה ע"א )חי'( 2659/02 אבו שנב נ' אבו שנב )25/7/2004((. 22. לכאורה צפוי היה כי החרגת ענף הביטוח בנסיבות שכאלו מתחולת החוק תעורר דיונים רבים בבתי המשפט אולם לא כך הדבר, שכן במרבית חוזי הביטוח קובעים הצדדים הוראות בדבר ברירת הדין שיחול ומקובל להחיל על חוזי הביטוח את הדין האנגלי )ראו ש' ולר הנ"ל עמ' 446 וכן כ' חכם- אהרון לעיל בעמ' 10; י' אליאס לעיל בעמ' 46-47; ע"א )ת"א( 2333/09 פ.מ.ר. השרון בע"מ נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ )ניתן ביום 19/5/2011((..23 סעיף 72 )א() 2 ( לחוק חוזה הביטוח, המחריג את הביטוח הימי מתחולתו, מסייג הוראת החרגה זו ומורה כי הוראות סעיפים 62 ו 69 לחוק יחולו גם על ביטוח ימי. סעיף 62 קובע את הוראות התחלוף, כלומר מסדיר את יחסי המבטח ששילם תגמולי ביטוח עם הצד השלישי. סעיף 69 לחוק קובע הוראות בדבר מתן עדיפות למי שניזוק באחריות המבוטח שנקלע לחדלות פירעון על פני נושיו האחרים ויצירת יריבות ישירה בין הניזוק למבטח. לענייננו רלבנטית הוראת התחלוף.".24 משמע, הוראת התחלוף שבסעיף 62 תחול גם על חוזי ביטוח ימי שאינם כפופים להוראות חוק חוזה הביטוח ולהוראת חוק הפיקוח. מכאן ברור כי המחוקק הכיר בכך שמבטח ימי זר, שאינו מחזיק ברישיון על פי חוק הפיקוח, עשוי ליהנות מזכות התחלוף על פי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. על כן ניתן למצוא שורה ארוכה של החלטות ופסקי דין שבהם קבעו בתי המשפט כי למבטח בביטוח ימי עומדת זכות התחלוף. )ראו למשל החלטתי בתיק מרכזי תעשיית ע.ע.ד סחר 2005 בע"מ נ. האנייה ;)24/3/2013( ELEFTHERIA ת.א. )שלום( ALMIN CORPORATE INSURANCA נ. חברת נמל אשדוד )3/9/2017(, ת.א. )שלום( אוברסיז קומרס בע"מ נ. חתמי לוידס )7/3/2018((. 7 מתוך 11

8 רק הכרה בזכות התחלוף של המבטחת בביטוח שמונה על זכויות כל הצדדים במשולש ניזוק מזיק ומבטח, תמנע כפל פיצוי לתובעות או התעשרות של הנמל. אין בהכרה בזכות המבטחת לתבוע מכוח הוראות התחלוף כל פגיעה בתובעות, כמבוטחות, ואף לא פגיעה בנמל. 25. מסקנתי זו מייתרת את הצורך לדון בטענות הנוספות שהועלו כגון הטענה כי "הדין" המסייג את הכלל שבסעיף 22 לפקודת הנזיקין, אינו חייב להיות רק הדין הישראלי או בטענה כי יש להכיר בתוקפה של המחאה חוזית של זכויות התביעה העומדות לתובעות. לאור כל האמור, דין הבקשה לסילוק על הסף של תביעת המבטחת להידחות. ערובה להוצאות 26. התובעות כולן הן חברות זרות ואין חולק כי אין להן נכסים כלשהם בישראל. לפיכך עותר הנמל לחייב את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו בהליך. הנמל מבסס את בקשתו על הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד ועל הוראת סעיף 353 א' לחוק החברות, תשנ"ט- 1999, שעניינו בהפקדת ערובה בתביעה של תאגיד. 27. כמפורט להלן הגעתי למסקנה כי הדין עם הנמל וכי יש לחייב את התובעות להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של הנמל. תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן: )א( בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע. )ב( לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות. תכליתה של התקנה היא לאזן בין אינטרסים מנוגדים; מחד גיסא, זכות הגישה לערכאות של התובע והרצון שלא להציב מכשול שיימנע ממנו לממש את זכותו; ומאידך גיסא, זכותו של הנתבע לקניין, כלומר זכותו שלא יידרש להוציא הוצאות מבלי יכולת לקבל החזר, ובצדה זכותו של הנתבע והאינטרס הציבורי במניעת הגשתן של תביעות סרק )ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד) 1 ( )1990(; , רע"א 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD )חברה זרה( נ' יצחק טאוב ) (; רע"א 7543/04 ליסטר נ' ליסטר ) (; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 899 )מהדורה שביעית, 1995((. 8 מתוך 11

9 .28 ניתן לסווג את השיקולים הנוגעים להטלת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות לשניים: שיקולים הנוגעים להיעדר מען בארץ; דהיינו - היותו של אדם תושב חוץ או שלא מסר כתובת כנדרש לפי התקנות, ושיקולים הנוגעים לסיכויי ההליך או למצבו הכלכלי של התובע )רע"א 1120/17 קסיקבייב נ' בלובבנד ) (; רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין ) ((. ברע"א 4128/17 הנ"ל מבהיר בית המשפט כי השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו לצוות על הפקדת ערובה יכללו בין היתר: מצבו הכלכלי של התובע, סיכויי התביעה, בשים לב למועד הדיון בסוגיה, מורכבות ההליך, זהות הצדדים, התנהלותם ותום ליבם, תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני בכתב התביעה )ראו גם: רע"א 8575/14 חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ, פס' 10 והאסמכתאות שם ) ((. 29. היעדר מען בארץ מקים חזקה כי יקשה על הנתבע לגבות את הוצאות המשפט )ככל שיוטלו על התובע, יחד עם דחיית תביעתו(. בהקשר זה נקבע בפסיקה, כי ניתן לחייב בערובה מקום בו קיים "חשש ממשי שמנגנוני ההוצאה לפועל של המדינה לא יעמדו לרשות הנתבע לצורך מימוש ההוצאות שנפסקו לזכותו, ככל שנפסקו" )רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית ) (; ראו גם: רע"א 8575/14 הנ"ל(. מחסום טכני זה, אשר מביא עמו התובע, שהוא הגורם שפותח את ההליך - שיבטיח את זכויות הנתבע )רע"א 2142/13 הנ"ל, פסקה 7 לפסק הדין(. דורש איזון 30. באשר לשיקול של סיכויי התביעה נפסק, כי במסגרת בקשה לחיוב בערובה נדרש בית המשפט לבחון על פניו את סיכויי התביעה, ואינו נדרש לניתוח מעמיק שלהם. כן נפסק, כי שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, אלא אם מדובר בהליך סרק מובהק. במקרה האחרון, יגבר אינטרס הנתבע שלא להיות מוטרד מההליך, כמו גם האינטרס הציבורי שלא לבזבז את זמנו של בית המשפט לריק. חשוב להבהיר כי ההתחשבות במצב כלכלי ירוד של התובע מעוררת קושי מסוים, שכן יש בה לחסום זכות הגישה לערכאות של מי שאולי זקוקים לה מכל. בהתאם לכך, נקבע בפסיקה לא אחת, כי לא מטילים על תובע חיוב בהפקדת ערובה רק מחמת עוניו )שם(. " 31. במקרה הנוכחי, מדובר בתובעות שאינן תושבות ישראל ואין להן כל נכסים בישראל. האמנה אינה חלה בין ישראל לתורכיה, דבר שיקשה על גביית ההוצאות אם ייפסקו לטובת הנמל. בחינת טענות התובעות בכתב התביעה אינה מצביעה באופן מובהק על סיכויי התביעה. הנמל נתבע בשל אחריותו לניתוב ואחריותו לסדרי ונהלי השייט בנמל. עם זאת, נטען גם כי התאונה אירעה בשל תקלה במערכות ההיגוי של האנייה. על כן, קשה לומר בשלב זה, כי סיכויי התביעה הם כה גדולים עד כי אין מקום לחייב את התובעות בהפקדת ערובה. 9 מתוך 11

10 32. על כן אלו נוסיף את הוראת החזקה הקבועה בסעיף 353 א לחוק החברות המורה: הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. בתי המשפט פסקו כי כאשר שוקל בית המשפט הטלת ערובה להוצאות על תובע שהוא חברה בערבון מוגבל, עליו לבחון מספר תנאים. וכך מציין בית המשפט ברע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ )11/02/2009( הנ"ל )סעיף 12(: בניגוד ללשון תקנה 519 לתקסד"א ולאופן פרשנותה בבתי המשפט, כפי שהובאו לעיל, סעיף 353 א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין: )א( מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת. )ב( הדבר ייעשה לבקשת הנתבע. אלא אם כן )ג( סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה. או )ד( אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. באותו עניין מציין בית המשפט כי הבדיקה תעשה בשלושה שלבים )פסקה 13(; הראשון, מצבה הכלכלי של החברה; השני, האם נסיבות העניין מצדיקות הימנעות מחיוב. במסגרת זו ייבחנו הזכויות החוקתיות של הצדדים וכן תערך בדיקה כללית של סיכוי ההצלחה; השלישי, בחינת גובה הערובה )ראו גם רע"א 857/11 ;)23/5/2011( רע"א 4128/17 מועצה מקומית באר טוביה נ. נוריס פיתוח והובלות בע"מ רע"א LAUDERBAIE YACHTS LTD /17.)29/6/2012( נ. טאוב 33. חשוב לציין כי נפסק שנטל ההוכחה הן לעניין מצבה הכלכלי של החברה והן לעניין הנסיבות המיוחדות המצדיקות הימנעות מהטלת החיוב, מוטל על שכמי התובע )ראו רע"א 10376/07 הנ"ל פסקה 13(. עוד נציין כי נפסק שבחינת סיכויי ההצלחה של הליך תעשה רק באופן כללי ורק מקום שבו ברור כי סיכויי הצלחת התובע גבוהים במיוחד, יימנע בית המשפט מחיוב בערובה )שם(. 10 מתוך 11

11 34. שילוב כל השיקולים האמורים מחייב את המסקנה כי יש להטיל על התובעות כולן להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנמל. סוף דבר 35. לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה כנגד הנמל על הסף. אני מקבל את הבקשה לחייב התובעות להפקיד ערובה להוצאות. התובעות יפקידו עד ליום 20/12/2019 פיקדון כספי או ערבות בנקאית על סך של 75,000 להבטחת הוצאות הנמל. אם לא תופקד הערובה במועד, תמחק התביעה כנגד הנמל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתנה היום, א' כסלו תש"פ, 29 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים. 11 מתוך 11