עיניים נוצצות אתגר קרת
תוכן העלילה זה סיפור על ילדה שאהבה, יותר מהכל, דברים נוצצים. היתה לה שמלה עם נוצצים, וגרביים עם נוצצים, נעלי בלט עם נוצצים. ובובה כושית שקראו לה כריסטי, על שם העוזרת שלהם, עם נוצצים. אפילו השיניים שלה היו נוצצות, למרות שאבא שלה התעקש שהן "בוהקות" ושזה לא ממש אותו דבר. "נוצץ" היא חשבה לעצמה, "זה הצבע של הפיות, ובגלל זה הוא הכי יפה מכל הצבעים."
מבנה הסיפור באקספוזיציה מוצגת הילדה כאוהבת דברים נוצצים, על כל מלבושיה וצעצועיה יש "נוצצים", וגם שיניה נוצצות. כשמגיע פורים היא מתחפשת לפיה מעולם האגדות, שהנוצץ הוא הצבע שלה. היא ממש נכנסת לתפקיד הפיה, כשהיא מפזרת נוצצים על כל ילד שעובר לידה, מכריזה כיד הדמיון הטובה עליה, כי זו "אבקת משאלות מיוחדת, שאם מערבבים אותה עם מים אז המשאלות מתגשמות", והיא מזרזת את הילדים לנסות זאת.
סיבוך הסיבוך בעלילה מתחיל, כשהילדה מגיעה לביתה. מתוך אמונה במתכון הקסם הדמיוני, שהילדה בתפקיד הפיה נתנה לילדים, היא מנסה אותו בפועל על עצמה בבית: היא מתפשטת, מעיפה באוויר את כל מה שנשאר לה מהנוצצים שפיזרה, וצועקת את המשאלה שלה: אני רוצה עיניים נוצצות! כשהיא כבר שוכבת במיטה, מגלה לאמה מניין לה המשאלה שלה: היא ראתה בעצמה, שלילד אחד בגן, ילד מלוכלך, ששותק ויושב תמיד רחוק, יש עיניים נוצצות, ובלשון הסלנגית שלה היא אומרת, שהיא "רוצה גם".
שיא הסיפור מתרחש למחרת בבוקר בגן. הילד, שאינו יכול להתאפק, מגלה לה תוך מלמול את הסוד ואת משאלתו הכמוסה: "את, אני רוצה שאת תהיי חברה שלי". הוא משכנע בכנותו, וכאן הסיפור מגיע לשיאו הדרמטי ולשיא המתח: האם הילדה תיענה לבקשתו? הילדה שוב נוגעת בו בכף ידה, שהפעם היא כנראה לצורך דחייתו מעליה, ומסבירה לילד מדוע היא אינה יכולה להיות חברה שלו. היא מציינת חד משמעית ומתוך התנשאות את ההבדלים התהומיים שביניהם: היא "ילדה מאוד חכמה ומקובלת", והוא "סתם ילד מלוכלך, שיושב תמיד בצד ושותק כל הזמן".
סיום הסיפור סיום סגור- שום דבר אינו משמח את הילדה העצובה, שעכשיו גם יודעת, ש"כנראה כבר אף פעם לא יהיו לה עיניים נוצצות", וכמו להכעיס, עיני הילד, השותק והעומד בצד השני של הגן ומסתכל עליה בערגה, נהיו יותר ויותר נוצצות.
אפיון הדמויות אפיון ישיר - תיאור דמות דרך אמירה ישירה על המראה שלה, התכונות וההתנהגות שלה. אפיון עקיף - תיאור דמות דרך ההתנהגות שלה, החלומות והמחשבות שלה ודרך דמויות אחרות שמתארות אותה.
דמויות ילדה גננת אמא אבא ילד אפיון ישיר אוהבת נוצצים אוהבת פיות היא בגן אין לה שם בסיפור עיניים ירוקות ויפות רוצה עיניים נוצצות שמה הילה מעשנת חסרת סבלנות מלוכלך עיניים נוצצות בגן שותק יושב רחוק אין לו שם בספור
דמויות ילדה גננת אמא אבא ילד אפיון עקיף יש לה שיניים נקיות משפחה עם כסף )עוזרת( רוקדת בלט מאמינה בפיות מודעת לזהירות בדרכים, איכות הסביבה )חשמל, כביש, ללכת לאיבוד, לא בריא לעשן( חסרת סבלנות )לא מתאפקת( חמודה לילדים, נוהגת בדמיון ועם ראש פתוח מטפלת בילדה )מנגבת( מזלזלת בדברי הבת מדברת לא יפה על הגננת )השמנה( אין לו הרבה חברים ביישן
מוטיב המוטיב החוזר הוא רעיון או סמל החוזר לכל אורך היצירה ונושא בתוכו את משמעויותיה. המוטיב החוזר בסיפור זה הינו "הנוצץ" והוא מופיע במספר צורות. הצורה האחת הנה בתחילת הסיפור כשמפרטים את כל הדברים הנוצצים שיש לילדה: בגדים, נעלים, בובה, אבקת משאלות עם נוצצים ועוד. פריטים שמייצגים דברים חומריים ממשיים. כל אלו הינם
הצורה השנייה שמוטיב זה מופיע הנה "העיניים הנוצצות" זהו ביטוי סימלי ולא חומרי של הנוצץ. העיניים הנוצצות במובן המיידי מבטאות את הראי לנפש והן נוצצות כשחשים רגש מסוג מסוים: הרגש יכול להיות חיובי התרגשות, ציפייה למשהו. הרגש יכול להיות גם לבטא כאב עמוק, נוצצות מבכי. בדידות ואכזבה. במקרה זה העיניים
ביקורת חברתית האמא אומרת לילדה שמחר ילכו לקנות לה גם עיניים נוצצות בכך היא מבטאת את חסרונותיה של חברת השפע שמאמינה שניתן לקנות כל דבר בכסף. הילד שביקש את חברותה של הילדה נתקל בסירוב מצידה ובסופו של דבר נשאר מנודה ובודד. החברה אינה נותנת סיכוי לאנשים שהם מטבעם חלשים יותר או פחות יפים ומצליחים ומקבעת בכך את מעמדם החברתי הנמוך. שמבליטה ומעצימה את החזקים והשתלטנים בה. זוהי חברה