Microsoft Word - ùìåù àçéåú- îäà àîàøä.doc

תמליל

1 שלוש אחיות/ ש"י עגנון מהא עודה אמארה /תיכון ג'רנאטה כפר כנא ש"י עגנון נולד כשמואל יוסף צ'אצ'קעס בבוצ'אץ' שבגליציה בי"ח באב תרמ"ז (8 באוגוסט 1887) (אם כי הוא עצמו הציג לפעמים את תאריך לידתו כתשעה באב תרמ"ח, 8 באוגוסט 1888). אביו, שלום מרדכי הלוי, היה בעל סמיכה לרבנות, אך עסק במסחר בפרוות. הוא לא למד בבית ספר, ואת השכלתו קיבל מהוריו. כשהיה בן שמונה החל לכתוב בעברית וביידיש, והירבה לקרוא את יצירות סופרי דור ההשכלה. בגיל 15 פירסם את יצירתו הראשונה - פואמה ביידיש על המקובל יוסף דלה ריינה, ובל"ג בעומר ה'תרס"ד, בגיל 16, פרסם את שירו הראשון בעברית.בשנים שלאחר מכן המשיך לפרסם שירים וסיפורים בעברית וביידיש בכתבי עת שיצאו לאור בגליציה. בשנים 1906 ו שמש כעוזר-עורך לאליעזר רוקח בעריכת כתב העת השבועי ביידיש "דער יודישע וועקער - Wecker" ("Der Jüdische "התרגום לגרמנית בכותרת המשנה או בתרגום לעברית - "המעורר היהודי") שיצא לאור בסטניסלבוב ובבוצ'אץ' בין השנים 1905 ל עגנון אף פרסם כמה מיצירות נעוריו, שירה ופרוזה, מעל דפי כתב העת.בל"ג בעומר ה'תרס"ז (1907) עלה לארץ-ישראל. כאן נטש לזמן מה את אורח החיים הדתי, אך חזר לדת ודבק בה עד סוף ימיו. יצירתו הראשונה שפורסמה בארץ הייתה "עגונות", אותה פרסם בבטאון "העומר" בשנת על יצירה זו חתם בשם העט "עגנון" (הנובע משם היצירה), שהפך לשמו הספרותי, ומשנת לשם משפחתו הרשמי. בשנת 1910 תורגם סיפורו "עגונות" לגרמנית, ומאז תורגמו יצירותיו לשפות רבות. ב פירסם, ביוזמתו של יוסף חיים ברנר, את הנובלה "והיה העקוב למישור". בשנת 1913 עבר לגרמניה, שם נשא לאשה את אסתר מרקס (בשנת 1920). בגרמניה פגש את איש העסקים שלמה זלמן שוקן, שהפך להיות המו"ל שלו ושיחררו מדאגות פיננסיות. מכאן ואילך יצאו לאור כל ספריו בהוצאת" שוקן", וסיפורים קצרים שלו התפרסמו דרך קבע בעיתון "הארץ", שאף הוא בבעלות משפחת שוקן. בגרמניה כתב את הסיפורים "הנדח", "בנערינו ובזקנינו", "בדמי ימיה" ועוד, וכן עסק באיסוף סיפורי חסידים, יחד עם מרטין בובר. (וראו גם נאו חסידות) ב פרצה שריפה בביתו, וכל כתבי-היד שלו עלו באש. טראומה זו מופיעה מדי פעם בסיפוריו (בשטר הכסף בן 50 השקלים שבו מופיע 1

2 דיוקונו של עגנון, מצדו השני של השטר יש תזכורת מאויירת מאותו אירוע). בהמשך אותה שנה חזר ארצה לירושלים לצמיתות, והתגורר בשכונת תלפיות. בשנת 1929 נהרסה שוב ספרייתו, בפרעות שערכו בה ערבים. ב יצא לאור הרומן "הכנסת כלה", שהפך את עגנון לדמות מרכזית בספרות העברית. בשנת 1935 יצאה לאור הנובלה "סיפור פשוט", המתרחשת בבוצ'אץ' של סוף המאה ה- 19. בשנת 1945 יצא לאור "תמול שלשום", רומן המתרחש בארץ ישראל של ראשית המאה ה- 20. עגנון זכה פעמיים בפרס ביאליק) בשנים 1934 ו ), ופעמיים בפרס ישראל (בשנים 1954 ו ). בשנת 1966 זכה בפרס נובל לספרות. לזכייה זו נלוותה אכזבה מסוימת משום שלאחר היוודע דבר הזכייה התברר שהיא משותפת לו ולמשוררת היהודיה נלי זק"ש, ולכן ניטלה ממנו "מחצית" מתהילת העולם) הענקת פרס נובל לספרות לשני זוכים היא אירוע נדיר למדי והוא נשנה מאז רק פעם אחת. מתוך ויקיפדיה,האנציקלופדיה החופשית ניתוח היצירה סוג היצירה: סיפור קצר בעל אלמנטים עממיים. נושא היצירה: מחאה על סבלן ומצבן של שלוש האחיות. מבנה היצירה: בסיפור שלושה חלקים על פי חלוקה קלאסית: 1. אקספוזיציה: (היצג- מונח המסמן את כלל החומרים הדרושים לקורא לשם הבנת עיקרו או לפחות התחלתו של הסיפור...) ראו: מילון מונחי הסיפורת-יוסף אבן. מתואר בה את אורח חייהן של שלוש האחיות, הדמויות המרכזיות בסיפור. שלוש אחיות דרו בבית אפל והיו תופרות כלי לבן לאחרים. מאור הבוקר עד חצות לילה, ממוצאי שבת עד ערב שבת עם חשיכה לא זזו מאצבעותיהן לא מספריים ולא מחט ולא פסקה גניחה מלבן, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אבל ברכה לא ראו בעמלן. ואם מצאו פת חריבה לא היה בה כדי שביעה. פעם אחת נתעסקו בעשיית כתונת נאה לכלה עשירה, משסיימו מלאכתן נזכרו בצרתן שאין להן כלום חוץ מעורן על בשרן, ואף הוא מזקין ונחלש. 2. הסיבוך: (מונח שמשמעו הסתבכות של העלילה בעקבות אירוע מסוים). הסיבוך בסיפור הוא האירוע טיפת הדם שטינפה את בגדי הכלה. נתאנחה אחת ואמרה כל ימינו אנו יושבות ומתיגעות לאחרות, ואנו אפילו פיסת בד כדי לעשות לעצמנו תכריכים אין לנו. אמרה השנייה אחותי, אל תפתחי פה לשטן. 2

3 ואף היא נתאנחה עד שזלגה דמעות. ביקשה שלישית לומר אף היא דבר. כיוון שפתחה לדבר ניתזה צינורה של דם מפיה וטינפה את הכתונת. כשהביאה את הכתונת אצל הכלה, יצא הגביר מטרקלינו, ראה את הכתם, גער בתופרת והוציאה בנזיפה. ואין צריך לומר שלא נתן לה שכרה. סיום: התערבות המחבר, המביע את דעתו ומוחה נגד הסדרים בעולם. הוי, אילו רקקה שנייה דם והשלישית הייתה בוכה, יכולים היינו לכבס את הכתונת בדמעותיה ולא היה הגביר בא לידי כעס. אבל אין הכל עשוי יפה בעתו. ואפילו הכל היה עשוי יפה בעתו, כלומר אילו הייתה זו בוכה אחר שזו רקקה דם, עדיין אין כאן משום נחמה גמורה..3 הזמן: משך עבודתן של האחיות: "בכל שעה ובכל עת- מאור הבוקר ועד חצות, שבתות וחגים וכל עונות השנה". המקום: ביתן האפל של האחיות התופרות. תוכן היצירה סיפורן של שלוש אחיות, רווקות, שחיו יחדיו והתפרנסו מתפירה. שלוש האחיות היו שקועות במלאכתן ימים, שבועות ושנים, וכל אותו זמן "לא זזו מאצבעותיהן לא מספריים ולא מחט" שגרת הפעולות שלהן מעידה על שעבודן המוחלט לעבודתן כתופרות. הן מתוארות באופן ישיר: שלושתן יושבות ותופרות תוך כדי גניחות לב ממושכות. תיאור העוני שלהן מובא בסיפור באופן מוגזם עד כדי כך, שאין להן אפילו בד לבן לקבורה. המחבר, ש"י עגנון, מתאר לנו באופן ישיר את מרד האחיות, אבל לפני התרחשות המרד, האחיות נזכרות שאין להן כלום, שהן מספקות את צורכיהם של אחרים ולהן - אפילו תכריכים אין. ואז "נתמלא לבן צער". הראשונה נאנחה על מצבה, השנייה זלגה דמעה, אולם השלישית הביעה את צערה בטיפת דם אשר פרצה מפיה והכתימה את שמלת הכלה הלבנה שהן תפרו. כתם הדם על בגדי הכלה טינף אותן ואפילו טימאן, הלכלוך היה נורא, והוא, כמובן, הרגיז את האציל, הגביר, אביה של הכלה, שלא נתן להן תמורה על עמלן. בסיפור בולטים ניגודים בין אופל לאור, בין נשים בודדות לנשים נשואות ובין מדוכא למאושר, הניגודים מעידים על אירוניה חריפה המבקרת את חיי העוני הקשים. 3

4 בסיום מצפה לקורא אכזבה כי הקורא רגיל להתרה, לפתרון הסיבוך, אבל הציפייה לא מתגשמת, להפך, הסיפור מסתיים באווירה של מרד בסדרי העולם הלקויים. המחבר מקדיש את הפסקה האחרונה לדיון בסדר האירועים הנראה בו סדר התגובות של האחיות משתנה: הדמעות צריכות היו להופיע אחרי כתם הדם, כדי שהדמעות תכבסנה את כתם הדם, אבל החלפה זו כמובן אינה אפשרית כי "בעולמנו זה לא הכול עשוי יפה בעתו". כאן, במשפט הזה, יש לנו רמיזה מקראית למשפט הלקוח מ "מגילת קהלת" (ג, 11 ) "את הכול עשה יפה בעיתו". דמויות שלוש האחיות: הן שלוש דמויות מרכזיות אנונימיות. הן דומות לשלוש אלות הגורל במיתולוגיה היוונית, אלות עם כוח גורלי שלכל אחת מהן תפקיד במיתולוגיה: 1. טובה בקישור 2. רעה באורך החוט 3. חותכת במספריים המספר: מספר כל יודע, מתערב בסוף הסיפור ומגלה את יחסו כלפי הדמויות וכלפי האירוע, הוא מציג את הגביר כאיש רע, ואת האחיות הטובות כמרות גורל וחסרות מזל. הוא מוחה גם על סדרי העולם הזה. סמלים הבית האפל מסמל את האמת הטרגית שדווקא התופרות שמלאכתן תפירה של בגדי כלות אינן זוכות להיות כלות. הבד הלבן משותף למת ולכלה כאחד. הוא מסמל את הטוהר והבתולין. הכתם האדום סימן/אות לניאוף. אלמנטים אופייניים לסיפור העממי דמויות אנונימיות ללא שם וללא מעמד. חוק הקיטוב: דמויות מנוגדות, והתנגשות קיצונית בין עני ועשיר. חוק השילוש: שלוש אחיות, עלילה בת שלוש מערכות. הגזמה / הפלגה: בתיאור העוני של האחיות. חוק החזרה : חזרה על אירוע המרד של האחיות, כל פעם בסדר שונה. חוק המשאלה הכמוסה: שגורלן של האחיות ישתנה לטובה, והן יתפרו לעצמן שמלת כלה. חוק הדו- שיח: העלילה מורכבת בעיקרה מדיאלוגים בין שלוש האחיות

5 מילון דרו- גרו אפל- חשוך כלי לבן- שמלת כלה גניחה-אנחה עמל- עבודה פת- פרוסת לחם חרבה- הרוס כתונת- בגדים מתייגעות- עובדות קשה פיסה- חתיכה תכריכים- בד לבן שבו עוטפים את המת לפני הקבורה ניתזה- נשלחה בכוח צינורה- זרזיף של נוזל טנפה- הכתימה גביר- עשיר, בעל הון טרקלין- סלון, חדר אורחים רקקה- ירקה, התיזה רוק 5

6 שאלות חזרה כיצד תיאר ש"י עגנון את שלוש האחיות באקספוזיציה? 1. כתוב במלים שלך את העלילה המתרחשת בחלקו השני של הסיפור. 2. בסיפור יש שימוש רב בתקבולת ציין אותן? 3. ציין את חוקי הסיפור העממי שבאו לידי ביטוי בסיפור? 4. מה היה גורלן של שלוש האחיות בסיפור? 5. מהי עמדתו של המספר לגבי גורלן של האחיות? 6. מהו נושא הסיפור? 7. כיצד מתמודדות שלוש האחיות עם בעיתן? 8. שבץ את המלים במשפטים: 9. טרקלין א. גביר ב. אפל ג. מתייגעות ד. תכריכים ה. 6

7 This document was created with Win2PDF available at The unregistered version of Win2PDF is for evaluation or non-commercial use only. This page will not be added after purchasing Win2PDF.