אוניברסיטת תלאביב בית הספר לכלכלה ד"ר ערן ישיב סמסטר א' תשס"ז אינטגרציה כלכלית ופיננסית פתרון תרגיל 3 האיחוד המוניטרי האירופי והיורו שאלה 1 קראו את המאמרים מה,New York Times מה International Herald Tribune ומה Economist הנמצאים באתר הקורס וענו על השאלות הבאות: 1.1 בהתייחס למדינות מזרח אירופה מהן הסיבות לדחיית ההצטרפות לגוש היורו? מהם הקריטריונים עליהם מדובר בהקשר זה? יש סיבות שונות ומגוונות לדחיית ההצטרפות לגוש היורו מצד מדינות מזרח אירופה (החברות באיחוד האירופי). אי עמידה בקריטריונים של מאסטריכט להצטרפות שכזו. מתוך המדינות החדשות שהצטרפו לאיחוד, חוץ מסלובניה אף אחת לא עומדת בקריטריונים. כמחצית מהמדינות נטשו את תוכניות האינטגרציה שלהן בתחום המוניטארי בחצי השנה האחרונה, ועדיין לא העמידו לוח זמנים חדש להצטרפות שכזו. בפרט, יש לכמה מדינות בעיות פיסקליות של גירעון וחוב ציבורי גדולים. התנגדויות פוליטיות לשינוי המקיף שעל הכלכלות לעבור כתנאי כניסה לגוש היורו. סיבות אידיאולוגיות. כך למשל, המפלגה השמרנית בפולין רואה באימוץ היורו הפרה לא מקובלת של הריבונות הלאומית. פחד מעליית מחירים בארצות שיצטרפו ליורו (למרות שנתוני אינפלציה לא מלמדים על תופעה שכזו) פקפוק בהישגי היורו, שנתפסים כסמליים יותר מאשר כלכליים. הקריטריונים עליהם מדובר בהקשר הזה הם הקריטריונים של מאסטריכט. הטבלה הבאה הלקוחה מ Goldman Sachs מפרטת: 1
1.2. מהו מצבה של סלובניה? מהם היתרונות הצפויים לה מהצטרפות? מהם היתרונות הצפויים לשאר המדינות השוקלות הצטרפות? מצבה של סלובניה טוב יחסית לארצות מזרח אירופה האחרות שבאיחוד, בקריטריונים של ההצטרפות לאיחוד המוניטארי. ראה הטבלה לעיל. והיא היחידה שעמדה סלובניה נכנסה לאיחוד ב 1 לינואר 2007, וכניסה זו מהווה עבורה ניצחון פסיכולוגי מבחינת ההשתחררות מהשלטון הקומוניסטי. בנוסף לכך, כניסה זו מביאה יתרונות כלכליים ברורים אחרים, כגון הפחתה בעלויות המרת כספים, פרמיה למשקיעים בעבור היציבות הנגזרת משימוש במטבע חזק כיורו (במאה האחרונה החליפה סלובניה 4 סוגי מטבע שונים) ועוד יתרונות (שנדונו בכיתה) המשותפים לכל מדינה המצטרפת לאיחוד המוניטארי. 1.3 מהו היחס ליורו במדינות שכבר חברות באיחוד? כיצד מתקשר יחס זה לשיקולים הנ"ל? יש הרבה תופעות של יחס שלילי ליורו במדינות שכבר חברות באיחוד המוניטארי: אנשים רבים מאשימים את היורו בעליית מחירים (למרות שנתוני אינפלציה לא מעידים על כך), מדינות מאשימות את הבנק המרכזי האירופי שהוא גזל מהן את הגמישות המוניטארית שהייתה להן לפני הכניסה לאיחוד, סקרי דעת קהל מצביעים על כך ש 58% מהגרמנים מעדיפים היו לחזור למארק, ובצרפת 52% מגלים העדפה לפרנק, מאשר ליורו. 2
שאלה 2 קראו את המאמרמה Economist הנמצא באתר הקורס וענו על השאלות הבאות: 2.1 מהן התוצאות ממחקרים קודמים אודות השפעת היורו על הסחר? מהי המשמעות של תוצאות אלו? המשותף למחקרים הישנים יותר אודות השפעת היורו על הסחר הוא שהם צפו עליה ניכרת בהיקף המסחר עקב הוזלת עלויות המרת המטבע והסרת אי הודאות בנוגע לשערי החליפין בין המדינות שבאיחוד. לדוגמא, תחזית שנערכה על ידי משרד האוצר הבריטי גרסה שכניסה לאיחוד המוניטארי תגדיל את המסחר ב 50% במשך 3 שנים. מחקר אחר, שנערך בברקלי על ידי אנדרו רוז בשנת 2000, צפה שאיחוד מטבע יכול להרחיב את המסחר עד 235%. היו מחקרים נוספים הראו שכניסה לאיחוד האירופי העלתה את המסחר ב 2025% במשך ארבעת השנים הראשונות לקיום היורו (על סמך נתונים אמפיריים). 2.2 מהם הממצאים החדשים? מהי משמעותם לבריטניה, שבדיה ודנמרק? ממצאים חדשים יותר לגבי השפעת היורו על הסחר נעשו על ידי הכלכלן ריצ'ארד בולדווין מג'נבה. הוא טוען שהאומדנים של אחוזי עליית המסחר כתוצאה מכניסה לאיחוד מוניטארי ממחקרים קודמים מוטים ולא אמינים. זאת בגלל שקשה לתפוס במודל את כל ההשפעות הנוספות על הסחר מעבר להשפעות האיחוד ושישנם משתנים מסבירים רבים שהושמטו מהאמידה ומתואמים עם שייכות לאיחוד המוניטארי. הממצאים שלו מצביעים על השפעה קטנה יותר. בלדווין טוען, על סמך נתונים אמפיריים שנאספו על הסחר האירופי בששת השנים האחרונות, ותוך כדי השוואת הנתונים ל"קבוצת בסיס" שהיא קבוצת שלושת המדינות שלא הצטרפו לאיחוד המטבע (בריטניה, שוודיה ודנמרק), שהמסחר צמח ב 9% כתוצאה מחברות באיחוד מוניטארי. העלייה בהיקף המסחר לא נבעה מהפחתה בעלויות העסקה (הוא טוען זאת מכיוון שהוא לא גילה הוזלה במוצרים הנסחרים בין מדינות האיחוד עצמן לבין מוצרים הנסחרים עם מדינות שמחוץ לאיחוד המטבע) אלא נבעה ממכניזם אחר, של הפחתת המרכיב הקבוע של עלות המסחר בתוך מדינות גוש היורו. הפחתה זו גרמה לפירמות יצרניות להרחיב את עסקיהן לכל 12 המדינות שבאיחוד, ולכן העלייה במסחר הינה "חד פעמית" (ולא תתרחש לאורך 30 שנה כמו שבריטניה ציפתה). זו הסיבה מדוע מדינות שנשארו מחוץ לאיחוד המוניטארי נהנו גם הן מעלייה במסחר בשיעור דומה. משמעות המחקר של בלדווין עבור בריטניה, שבדיה ודנמרק היא שהרווחיות מהצטרפות ליורו חלשה עוד יותר, ושהעלייה במסחר, שהן היו מצפות לה, נמוכה ממה שחשבו תחילה, ואף פחות ממושכת ממה שנטען תחילה. שאלה 3 נניח שישראל הייתה שוקלת להצטרף לאיחוד מוניטרי. 3.1 מהו המטבע שכדאי היה לישראל להצטרף אליו? מדוע? 3.2 פרט השיקולים בעד ונגד. אילו נתונים נדרשים לצורך בדיקת השיקולים הללו? ניתן לענות על שאלה זו בדרכים שונות. להלן חומר שמפרט כמה שיקולים סבירים: 3
Page 1 of 4 nglish שראל דף הבית < פרסומים < הרצאות הנגיד ומאמריו הרצאות הנגיד ומאמריו ונות טרית אות האם אפשרי ורצוי לשלב את השקל בגוש מטבע ה?Euro חומר רקע שהוכן ע"י דוד קליין נגיד בנק ישראל כדברי פתיחה לדיון במיפגש "פורום כלכלה" ליד אוניברסיטת תלאביב 29 בנובמבר 2000 עות דים במשק מטרת הדיון מניח שמטרת הדיון איננה: לברר מהם משטרי שער החליפין המקובלים בעולם; או את המגמות בתחום זה; או האם יש משטר שער חליפין אופטימלי; ואפילו לא איזה משטר מתאים לאיזו מדינה ובאילו תנאים; או מה היתרונות והחסרונות של משטרי שער חליפין שונים. למרות שחומר הרקע שצורף להזמנה לדיון יכל, אולי, לעורר את הרושם שאלה הם הנושאים. יתר על כן; מטרת הדיון איננה לעסוק בשאלות כגון: האם בנק ישראל צריך להתערב בשוק מט"ח, ולאיזו מטרה? האם ניתן להגן על גבולות רצועת הניוד, והאם התערבות מעין זו תיפגע ביציבות הפיננסית במשק? כיצד צפויות תנועות ההון להגיב על שינויים בפערי הריבית בין הארץ לבין חו"ל? מהי ריבית חו"ל הרלבנטית לצורך זה? מה הקשר הכמותי בין תנועות ההון לבין שער החליפין? מה הטעם לעכב את סיום הליברליזציה במט"ח? האם חל שינוי בתמסורת בין שינויים בשער החליפין לבין שינויים במחירים? שאלות אלה רלבנטיות לדיון על הניהול השוטף של המדיניות המונטרית.
Page 2 of 4 אלא: הדיון אמור להתמקד בשאלה: "האם אפשרי ורצוי לשלב את השקל בגוש מטבע ה."Euro כדאי למקד את השאלה לפני שעונים על השאלה "האם אפשרי ורצוי" צריך לברר מה המשמעות המעשית של "לשלב"? ישראל תתקבל כחברה באיחוד האירופי (EU) ותצטרף לאיחוד המונטרי האירופי ;(EMU) ישראל תחתור להסכם מיוחד נוסף עם האיחוד האירופי אשר יכלול, בין השאר, או רק, מחוייבות למשטר שער חליפין מסויים במונחי האירו; ישראל תחליט באופן חדצדדי: להנהיג את האירו כאמצעי תשלום במקום השקל; או, לחלופין, תמיר את משטר שער החליפין הקיים במועצת מטבע, כאשר השקל יוחלף במטבע חדש, נניח זוז, וכל זוז יהיה שווה אירו אחד; או, לחילופין, נשנה את משטר שער החליפין, ונקבע את השקל במונחי אירו; או, לחילופין, נגדיר את רצועת שער החליפין לא במונחי סל המטבעות הנוכחי, בו הדולר הוא דומיננטי, אלא במונחי האירו בלבד. לגבי כל אחת מחלופות אלה צריך לשאול, תחילה, אם "אפשר"; ולגבי אלה שאפשריות צריך לשאול אם "רצוי". מה אפשר החלופה הראשונה חברות מלאה באיחוד האירופי ובאיחוד המונטרי האירופי נראית כרגע בבחינת חזון אחרית הימים, אם בכלל: בתור עומדות עשר מדינות (צ'כיה, אסטוניה, לטביה, ליטואניה, פולניה, סלובקיה, רומניה, בולגריה, הונגריה וסלובניה). הראשונות מביניהן תתקבלנה, כנראה, לא לפני שנת 2005, והאחרונות לא ידוע. וזאת למרות שחלק מהן עומד, או כמעט עומד, בתנאי מאסטריכט. בראיון החודש (נוב' 2000) אמר הנגיד הגרמני: "מדינות אלה צריכות תחילה להתפתח במונחים ריאליים... יידרשו מספר שנים עד שהראשונות מביניהן יצטרפו לאירו". האיחוד האירופי רואה בנו חלק מאזור הים התיכון, ובוודאי אין לנו עדיפות בעיניו על פני מדינות צפון אפריקה. האיחוד יזם, כידוע, את "תהליך ברצלונה" כדי ליצור זיקה פוליטיתכלכלית מיוחדת בין 15 המדינות החברות בו לבין 12 מדינות, כולל ישראל והרשות הפלשתינאית, השוכנות סביב אגן הים התיכון. הנסיונות שנעשו עד היום להקנות לנו סטטוס מיוחד לא הניבו פירות. כל עוד הסכסוך המזרחתיכוני לא נפתר, אין בכלל על מה לדבר. החלופה השניה הסכם מיוחד אשר יכלול מחוייבות למשטר שער חליפין במונחי אירו. קרוב לוודאי שלאיחוד האירופי לא יהיה עניין בכך, כי זה בדרך כלל שלב פורמלי להצטרפות לאיחוד, ולכן אפשר לסווג אותה כלאאפשרית.
Page 3 of 4 מה רצוי החלופה השלישית כוללת סט של 4 אפשרויות חדצדדיות בהן לא נדרשת הסכמה של האיחוד האירופי. מבחינה זו הן אפשריות, והשאלה היא האם הן רצויות. נבחן אותן אחת לאחת: הראשונה להנהיג את האירו כאמצעי תשלום במקום השקל. על פניה זו נראית חלופה מוזרה: הרעיון הזה עובר בקושי בין המדינות שהצטרפו ל,EMU ורחוק מלהיות מקובל על המדינות החברות ב EU אך לא חברות ב.EMU מה פתאום שאנחנו נאמץ אותו. אם בכלל היינו חייבים היום להמיר את השקל כאמצעי תשלום במטבע אחר, סביר להניח שתושבי ישראל היו מעדיפים את הדולר. אני מתעלם מהבעיה הטכנית של אספקה סדירה של שטרות ומטבעות אירופיים. כאשר ה FED נדרש לעניין הזה, במגעיו עם מדינה אשר שקלה דולריזציה, הוא לא נתן תשובה חיובית. החלופה השניה להקים מועצת מטבע, להחליף את השקל בזוז, ולהצמיד את הזוז לאירו מעלה שתי הסתייגויות: צעד זה מתאים למדינה הנמצאת במשבר עמוק, ובמיוחד סובלת מאינפלציה חריפה. זה לא מצבנו, ואם נשמור ונחזק את עצמאות בנק ישראל ונקפיד על משמעת פיסקלית נוכל לשמור על יציבות מחירים, כפי שהחליטה הממשלה. מדוע לנהוג כמדינה פושטת רגל? מאידך, ידועים החסרונות של מועצת מטבע, ובעיקר הכפפת המדיניות המונטרית בישראל לשיקולים של האיחוד האירופי, והעדר גמישות לטפל בסוגיות של יציבות פיננסית מקומית. מדוע עלינו לשלם מחיר זה? החלופה השלישית לקבע את השקל במונחי אירו מעוררת אף היא תהיות: מדינות רבות, ואנחנו בתוכן, ניכוו קשות בנסיון להגן על שער חליפין קבוע. מדוע להיכנס במודע, פעם נוספת, למלכודת זו? ברור, ללא שמץ של ספק, שלא ניתן להגן על שער קבוע. כל חבילות הסיוע הבינ"ל שנדרשו בשנים האחרונות היו מיועדות למדינות שביססו את האיסטרטגיה המקרוכלכלית שלהן על קיבוע שער החליפין, ונקלעו למשבר חריף. דוגמה טרייה: ארגנטינה, אשר אימצה משטר של הצמדה לדולר, במסגרת מועצת מטבע, כדי לחסל היפראינפלציה, ולאחר שהצליחה לא השכילה לרדת ממנו בזמן, ועכשיו שוב שקועה במשבר המצריך חבילות הצלה בינ"ל. יכולתה לפרוע את חובותיה החיצוניים עומדת בסימן שאלה. בינתיים פרמיית הסיכון של ארגנטינה עומדת על כ 800 נקודותבסיס כמה מונים מעבר לפרמיית הסיכון של ישראל. החלופה הרביעית להגדיר את רצועת שער החליפין שלנו לא במונחי סל מטבעות, אלא במונחי אירו אף היא נראית תלושה מהמציאות: מרבית החשבון השוטף שלנו מתנהל בדולרים; רובו המכריע של חשבון ההון הוא בדולרים; למה להצמיד לאירו?
Page 4 of 4 סיכום מכל בחינה שאפשר לחשוב עליה, התשובה לשאלה: "האם אפשרי ורצוי לשלב את השקל בגוש מטבע ה "?EURO היא שלילית: מבחינת האירופים אין על מה לדבר עד שלא יגמר תהליך המיזוג באירופה, וכלל לא ברור מתי זה יהיה; פרט לכך, קרוב לוודאי שלא יהיו מוכנים לשנות את המדיניות המזרח תיכונית שלהם. זה מנוגד למסורת פוליטית ותרבותית רבתשנים; ומבחינתנו די והותר לאמץ את התקן האירופי לניהול מקרוכלכלי; שילוב השקל בגוש האירו אינו מתאים למצבנו. יציבות מחירים ומשמעת פיסקלית ימזערו את תנודתיות שער החליפין של השקל. צריך לטפח את מערכת היחסים הכלכליים בין ישראל לאיחוד האירופי, וזהו נושא לדיון נפרד, אבל אין טעם לחפש לשם כך חיבורים מלאכותיים בין השקל לאירו. תצוגת הדפסה שלח קישור לדף זה כל הזכויות שמורות בנק ישראל 2002 Copyright 2002. The Bank of Israel All Rights Reserved