רווחת הפרה בתקופ ת המעבר יו ם עיו ן לזכר ד"ר רחמלביץ' באר טוביה 23 /11 /2011 אילן דגוני
תקופת המעבר Transition Period תקופת המעבר מוגדרת כתקופה של 3 שבועות לפני עד 3 שבועות אחרי המלטה. מהלך תקין של תקופת המעבר חשוב לצורך ייצור חלב ופוריות. לתקלות בתקופת המעבר השפעה מתמשכת הקובעת במידה רבה את ביצועי הפרה במשך התחלובה. לא לחינם הציר שקבע ד"ר עודד ניר לרפואת העדר: "מה קרה לפרות שהמליטו בתקופה מסוימת?"
אפק 313000 בריאות העדר דו"ח ניתוח ההמלטה לאירועי המלטה והפלות: 01/03/10-28/02/11 תקופת ההמלטה לייצור ולפוריות: 01/09/09-31/08/10 תקופת מעודכן 17/02/2009
גורמים שפגעו בי יצור ח לב שלישית+ שניה ראשונה תחלובה 444000 12,999 מסססס' עםםםם 12,343 מסססס' עםםםם 10,144 מסססס' עםםםם (ק"ג) ימים 305 ב חלב 298 הגורם 177 הגורם 190 הגורם ס"ה -485 163-592 84 112 מחלות המלטה 489 96 73 79 המלטות קיץ -558 66 46 47 רזות בהמלטה 3.50,3.25,3.50-708 90 44 33 שמנות בהמלטה 3.75,3.50,3.75 853 75 45 תקופת יובש ארוכה מ -56 (57) יום 95 47 תקופת יובש קצרה מ -51 (50) יום 17 23 יובשו שלא לפי המצב הגופני 89 58 איבדו משקל ביובש 75 45 הוסיפו משקל ביובש
הש פע ת מחלו ת רחם על ייצור חלב, תחלובה מלא ה. בריאות מחלות רחם מס' ביקורת חלב
גורמים שפג עו בפוריות בוגרות שלישית ומעלה תחלובה ריק ימי ריקות % הרות % ס"ה 444000 125 49.1 21.5 288 בלי עםםםם בלי עםםםם בלי עםםםם בלי עםםםם ערך הגורם 119 ** 130 41.1 * 55.8 29.2 ** 15.2 130 158 מחלות המלטה 115 ** 132 34.1 ** 63.3 27.3 * 16.1 139 149 ייחום בלתי נצפה 128 120 188 95 55.9 תנובה גבוהה (רבעון עליון) 130 ** 118 59.5 * 32.6 192 96 73 מנוחה קצרה (רבעון עליון) 123 * 131 24.1 16.1 195 93 המלטות קיץ 124 134 188 95 1,304 התייבשו עם מעט חלב 188 95 2,355 התייבשו עם הרבה חלב 196 92 תקופת יובש קצרה מ -50 יום 217 71 תקופת יובש ארוכה מ -57 יום 169 119 3.50 רזות בהמלטה (שליש תחתון) 202 86 4.00 שמנות בהמלטה (שליש עליון) 123 132 191 81 הפסידו חצי יח' ומעלה BCS ביובש 191 69 הוסיפו רבע יח' ומעלה BCS ביובש 39 246 אבדו חצי יח' ומעלה BCS לפני ההזרעה 212 71 1.080 שומן/חלבון בהזרעה (רבעון עליון) 212 71 1.371 שומן/חלבון במבחן הראשון (רבעון עליון) 280 3 צולעות 183 98 סת"ס גבוה
גורמים לחו סר ת אנה פרות עם גורם לסבול מייחום בלתי נצפה בהשוואה לפרות ללא גורם זה סכון ז. ומעלה שלישית שניה ראשונה הגורם/תחלובה 2.0** 2.0* הפסידו חצי יח' ומעלה BCS ביובש 0.6 2.5** 0.4* 1.8* 0.6 הוסיפו רבע יח' ומעלה BCS ביובש רזות בהמלטה (שליש תחתון) שמנות בהמלטה (שליש עליון) שומן/חלבון במבחן הראשון (רבעון עליון) תנובה גבוהה (רבעון עליון) אבדו חצי יח' ומעלה BCS לפני ההזרעה 2.3** 3.1** 1.8* שומן/חלבון בהזרעה (רבעון עליון) מחלות המלטה
25% מסך הפ רות שיצאו מע דרים במינסוטה יצאו תוך 60 יום אחר המלטה תנ ובת חלב
שינויים בתק ופת ה מעבר ביולוגיים: המלטה. יבשה חולבת. הורמונאליים. מטאבוליים. ממשקיים: הזנה. שיכון. חברתיים.
שינויים בתק ופת ה מעבר ביולוגיים תנגודת אינסולין. ירידה בצריכת מזון. מאזן אנרגיה שלילי. פירוק שומנים מוגבר Lipolysis אובדן משקל גוף, ירידה במצב הגופני. היפוקלצמיה בימים הראשונים. דיכוי המערכת החיסונית לפני ואחרי המלטה. זיהום חיידקי של הרחם אחרי המלטה.
שינויים בתק ופת ה מעבר עליה ברמת Growth Hormone ירידה ברמת אינ סולין עליה בתנגודת לאינסולין פרוק שומנים מוג בר NEFA חומצות שומן חופשיות בדם
מטבוליזם אנרגיה בתקופת המעבר אאינ סו ל ין תנגוד ת לא ינס ו לי ן GH לי פו לי זה פירו ק שו מנים NEFA חומצו ת שו מן חופ שיו ת בדם 1.ייצור ש ומ ן חלב בעטי ן 2.חמצון מ ל א במ עגל קרבס 3.חמצון חלקי לקטונים אם מעגל קרבס "עמוס" 4.רה-אסטריפיקציה לטריגליצרידים TG) )בכבד Apoprotein B ייצור וי יצוא לדם של VLDL הצטבר ו ת TG בכבד, כבד שומני
שינויים תזונתיים בתקופת המעב ר ביובש הזנה דלה ב,NFC הרבה מזון גס. בחליבה הזנה עשירה ב, NFC ענייה במזון גס. שינויים באוכלוסיות חיידקי הכרס: ביובש יותר צלוליטים, פחות עמילואיטים, פחות צרכני ח. לקטית. בתחלובה עליה מהירה בעמילואיטים, עליה איטית בצרכני ח. לקטית. ביובש מתקצרות פפילות הכרס: ירידה בשטח פנים וירידה ביכולת ספיגה של. VFA חמצת כרס SARA
תחלואה בתק ופת ה מעבר מחלות קשורות במטבוליזם של אנרגיה: כבד שומני, קטוזיס, חמצת כרס ( SARA ),היסט קיבה. מחלות קשורות במטבוליזם של מינרלים: קדחת חלב,קדחת חלב תת קלינית- היפוקלצמיה, בצקת עטין. מחלות הקשורות בתפקוד לקוי של המערכת החיסונית: עצירת שליה,דלקת רחם (Metritis) דלקת רירית הרחם,(Endometritis) דלקת עטין.
קשרים בין מחלות תקופת המעבר. Fig 1,1, Interrelationships among calving traits in terms of odds ratios (8521 lactations) Markusfeld, O. 1987: Periparturient traits in seven high yielding dairy herds. Incidence rates, association with parity, and interrelationships among traits. J. Dairy Sci. 70, pp 158-166.
מחלות המלטה כביטוי ראשון לכ שלי ם בתקופת המע בר - קדחת חלב שונות גבוהה בין משקים
מחלות המלטה כביטוי ראשון לכ שלי ם בתקופת המע בר - היסט קיבה שונות גבוהה בין משקים
מחלות המלטה כביטוי ראשון לכ שלי ם בתקופת המע בר - עצ ירת שלייה שונות גבוהה בין משקים
מחלות המלטה כביטוי ראשון לכ שלי ם בתקופת המע בר - דלקת רחם ראשונית שונות גבוהה בין משקים
מחלות המלטה כביטוי ראשון לכ שלי ם בתקופת המע בר - קטוזיס שונות גבוהה בין משקים
התפלגות מרחק מהמלטה בזמן יציאה של פרות : השוואה בין שני עדרים- % יציאה ב 120 ימי תחלובה ראשונים % מעדר % מעדר 8 % ממשק יובש גרוע: 27 % ממשק יובש מצוין:
שונות בין מש קים קיימת שונות רבה בין משקים בשיעור אירועי מחלות המלטה בפרות בוגרות המבטאים במידה רבה את השפעות תקופת המעבר. שונות זו קיימת גם במשקים הקונים בליל יבשות מאותו מרכז מזון. מכאן, שמעבר להזנת היבשות שחשיבותה ברורה, קיימים "גורמים נוספים" הקובעים את הצלחת תקופת המעבר.
"גורמי ם נוספים" -1 צפון ספרד 47 רפתות עם גנטיקה דומה ובליל חולבות זהה. טווח ייצור חלב בין הרפתות 20.6-33.8 ק"ג. כ 50% מהשונות בייצור חלב מוסברת ע"י גורמי ממשק שאינם תזונתיים "טהורים" אך מסבירים, לפחות חלקית, שינויים בצריכת מזון.
"גורמי ם נוספים" -2 אזור באר טוביה 19 משקים עם גנטיקה דומה ובליל חולבות זהה. שונות גבוהה ביעילות הזנה לייצור ח לב, המשקים היעילים צרכו 42 גר' ח"י פחות לייצור ליטר חל ב לעומת האחרים. י. עופר וחובריו כנס מע"ג 143-144. 2009,
גורמים נוספים: רוו חת הפ רה נוחות הפרה = comfort Cow רווחת הפרה= Cow welfare, well-being היבט מוסרי # היבט צרכני # היבט יצרני # מניעת סבל ומניעת אי- נוחות. & מתן אפשרות למילוי הצרכים הפיסיולוגיים & והחברתיים / התנהגותיים. רווחת הפרה= רווחת היצרן & אנתרופומורפיזם האנשה. &
רווחת הפרה מתן אפשרות לאורח חיים טבעי, ככל האפשר. מצבים רגשיים: מניעת כאב,סבל, פחד. שמירת התפקוד הביולוגי: בריאות,יצרנות,פוריות.
רווחת הפרה? מילוי הצרכים הבסיסיים: הזנה. מנוחה/ רביצה/ העלאת גירה. מבנים בהקשר הרחב: שטח מרבץ, אורך אבוס, אורך שוקת, צל, יובש, ניקיון,... טיפול: שלו ורגוע, עקביות,... סדר יום : קבוע, מותאם לצרכים פיסיולוגיים. מניעת מחלות.
סדר יו ם של פרה ח ולבת זמן בשעות 3-5 שעות (9-14 ארוחות). 12-14 שעות. 2-3 שעות. 7-10 שעות. 30 דקות. 2.5-3.5 שעות פעילות אכילה רביצה / מנוחה יחסים חברתיים העלאת גירה שתייה חליבה וכו' R.Grant Miner Institute
מדדים לרווח ת הפר ה התנהגותיים משך רביצה/ עמידה/אכילה. % פרות רובצות/ עומדות/ אוכלות. פיזור בסככה. בריאותיים % צולעות. % דלקות עטין. % תמותה/ שחיטת דחק. יצרניים ייצור חלב. פוריות.
תקופת המעב ר 1.נ יהול נכ ון של תקו פת המעבר ח י ו ני להצלחת התחלובה. 2.השינ ו יי ם הביול ו ג יי ם ב תקו פת המעבר מ ורכב י ם ביו תר ו נח קרים באו פן א י נטנס יבי מ ת וך ההבנה של ח שי בות תקופ ת המעבר. 3. ק ימ ות גיש ו ת ש ו נ ות ל ממש ק והזנה ב תקופ ת המעבר השו נ ות ב: & או רך תקופ ת היובש. & בשלבי ם ש ו ני ם ב תקופ ת היובש ואחר י המלטה. & בהזנת הפרות ב שלבים השו נ ים של היובש ואחר י ההמלטה.
שלבים בתקו פת המ עבר - מצב ק יצון.1.2.3.4.5.6 ייבוש מדורג, 2-3 ימים. יבשות רחוקות ) off,(far 5-6 שבועות. הכנה ) fresh (close up, pre 2-3 שבועות. השגחה לפני המלטה, 2-5 ימים. תא המלטות. השגחה אחרי המלטה: מחלות, חלב חריג 2-5 ימים. 7. קב וצ ת ממל יטו ת, 2-3 ש בועות. 8. חולב ות
שלבים בתקו פת המ עבר - מצב ק יצון יובש רחוק Far off הכנה Close up 5-6 שבוע ו ת 2-3 שבוע ו ת 2-5 ימ ים השגחה לפ ני המלטה תא המלטה 2-5 ימ ים השגחה א חרי המלטה 2-3 שבוע ו ת קבוצת מ מליטות חולבות
1.ממ שקים שונים בתקופ ת היובש 1. קבוצת יבשות אחת : הזנה אחידה. 2. שתי קבוצות: רחוקות מהמלטה ) off (far וקרובות להמלטה ) up (close - הזנה אחידה. 3. שתי קבוצות: רחוקות מהמלטה וקרובות להמלטה ) הכנה ( - הזנה מתוגברת להכנה, ) בליל הכנה ייעודי, תוספת בליל חולבות לבליל יבשות סטנדרטי, תוספת פרמיקס ייעודי לבליל יבשות סטנדרטי).
2.ממ שקים שונים בהמל טה 1. המלטה בקבוצת היבשות/ הכנה. 2. העברה לתא ממליטות, 2-5 ימים לפני המלטה לצורך השגחה. 3. העברה לתא המלטה בזמן ההמלטה.
3. ממ שקים שונים אחרי המלט ה 1. העברה ל"קבוצת ממליטות" 2-3 ימים, לצורך השגחה על תחלואת המלטה וחלב חריג. בהרבה מקרים יחד עם פרות חולות! 2. העברה לקבוצת ממליטות, 3 שבועות - הזנה ייעודית לממליטות. 3. העברה לקבוצת ממליטות, הזנת חולבות, העברה לחולבות אחרי 3 שבועות או בהתאם לצפיפות או עד ש"מתנקות". 4. העברה ישירה לחולבות.
צריכת מזון של מבכי רות ופרות בשלוש ת שבועות אחרונים של היריון פרות צריכת מזון מבכירות ימים מהמלטה ) ח"י % ממשקל גוף) Grummer et al., 2004).
ירידה בצריכת מזון בסוף תקופת היובש גורמת למחלות מטבוליות ומחלות רחם אחרי המלטה. צפיפות בקבוצת היבשות העברות ת כופות בסוף תקופת היובש ירידה בצריכת מזון בסוף יובש/ תחילת תחלובה מחלות המלטה Grumer vet.clin.food.anim 2004 Cook vet.clin.food.anim 2004 פגיעה בייצור חלב ופוריות עליית סיכון ליציאה מהעדר
רווחת הפרה בתקופת המעבר - העברות תכופות יובש רחוק Far off הכנה Close up 5-6 שבוע ו ת 2-3 שבוע ו ת 2-5 ימ ים השגחה לפ ני המלטה תא המלטה 2-5 ימ ים השגחה א חרי המלטה 2-3 שבוע ו ת קבוצת מ מליטות חולבות
העברת פרות Commingling) (Regrouping, כאשר פרה עוברת לקבוצה חדשה היא חווה סטרס וחייבת לבסס את מעמדה בסולם החברתי בקבוצתה החדשה. הדרוג החברתי בקבוצת פרות תלוי בגיל, גודל גוף והוותק. פרות המאבדות מצב גופני יורדות בסולם החברתי. בדרך כלל פרות וותיקות בקבוצה שומרות על מעמדן החברתי ביחס למצטרפות חדשות, אפילו תהיינה מבוגרות יותר. השפעת המעבר חזקה יותר בתחילת התחלובה מאשר באמצע/ סוף תחלובה. הוצאת הפרה הדומיננטית מקבוצה קטנה והכנסת פרה חדשה משבשת לחלוטין את הסדר החברתי. ייצוב מחודש של סדר חברתי אורך 2-3 ימים. העברת פרות באמצע תחלובה גרמה לירידה בצריכת מזון ובייצור חלב. להימנע מהעברת פרה בודדת, עדיף 3-5 פרות.
העברת פרות ביובש פוגעת בצריכת מזון, בקצב אכילה ובהעלאת גירה צריכת מזון של פרות שהועברו לקבוצה קיימת ירדה ב 9% ביום המעבר. לא היה שינוי משמעותי בצריכת המזון של הפרות הוותיקות. קצב האכילה פחת ב 10%. זמן העלאת גירה פחת ב 9% ביום המעבר בפרות הוותיקות ויום אחר המעבר בפרות החדשות. Schirmann J D Sci 94,(5). 2011,p2312-2319
העבר ה ל"תא המלטות" מיועד להמלטה עצמה, מרגע שרגליים מופיעות, ולא לפני כן. העברה ממש בתחילת ההמלטה (ריר בלבד )מעלה סיכון לתמותת וולד. במקרים רבים, משמש תא להשגחה לפני המלטה, תקופת זמן לא מוגדרת עקב שונות באורך היריון. רצוי להימנע כליל מנוהל זה. פרות השוהות בתא המלטות שבו תנועה יומית של פרות < = 3 ימים בסיכון יתר לקטוזיס והיסט קיבה מאשר פרות השוהות בו <3 ימים. פרות הן יצורים חברתיים, גם העברה לתא המלטות של פרה בודדת לצורך השגחה גורמת סטרס ולכן לא צריכה להימשך יותר ממספר שעות.
העבר ת פרו ת ואי סדר ח ברתי שבו ע העברה שבועית לקבוצת הכנה Weekly entries into pen Daily entries into pen etc. העברה יומית לקבוצת הכנה קבוצת הכנה סגורה All in One-time entry into pen רמת אי סדר חברתי Optimizing Facilities for Transition Cow Success Nordlund K DAIReXNET 2011
ירידה בצריכת מזון בסוף תקופת היובש גורמת למחלות מטבוליות ומחלות רחם אחרי המלטה. צפיפות בקבוצת היבשות העברות ת כופות בסוף תקופת היובש ירידה בצריכת מזון בסוף יובש/ תחילת תחלובה מחלות המלטה Grumer vet.clin.food.anim 2004 Cook vet.clin.food.anim 2004 פגיעה בייצור חלב ופוריות עליית סיכון ליציאה מהעדר
צפיפו ת - אורך אבו ס לפרות התניה התנהגותית לאכילה משותפת, בו זמנית, אין אכילה במשמרות. הדחף העיקרי לאכילה: חלוקת בליל טרי וחזרה מחליבה. פרות דומיננטיות נוטות לגרש פרות נחותות מהן מעולים סמוכים וכשפוחת הלחץ באבוס לגרש פרות בהמשך האבוס ולעיתים לאכול תוך עמידה במצב אלכסוני ביחס לאבוס. פרות נחותות בסולם החברתי נמנעות מעמידה באבוס לצד פרות דומיננטיות יותר ) תצפית אישית).
השפ עת צפיפות באבוס על צריכת מזון בפרות י בשות צריכת מזון בפרות יבשות וצפיפות באבוס. שתי רפתות, ניו- מקסיקו צריכת מזון ממוצעת Nordlund % פרות / עולים
כיצד ע ליה בצ פיפות גורמת לירידה בצריכת מזון? דיכוי הדחף האלומימטי - אכילה בו זמנית של כל העדר - גורם לירידה בצריכת מזון. פרות שלא הצליחו להגיע לאבוס בזמן חלוקת הבליל הטרי "נהנו" אחר כך ממזון פחות טעים ) ומן הסתם גם פחות מזין ( עקב אכילה בררנית ) (sorting ולכן אכלו פחות. צריכת מזון ממוצעת ולא פרטנית!!!, פרות שאוכלות פחות כבר בתקופת ההכנה חשופות יותר לסיכון של דלקת רחם,קטוזיס והיסט קיבה.
צריכת מזון ממוצעת מקדם השונות בצריכת ח"י בשבוע הראשון אחרי המלטה בטווח -30!!! 40 % (ואילו אחרי שיא החלב בטווח 6-10%). התייחסות לממוצע במקרה כזה תדיר קבוצה גדולה של פרות מהתייחסות לצריכת המזון הנמוכה שלהן ומההשלכות על בריאותן. חלק מהפרות יתפקדו היטב גם בתנאי לחץ ואילו הפרות הנמוכות במדרג החברתי יסבלו כתוצאה מהיווצרות לחץ סביבתי ) צפיפות באבוס למשל). חשוב לכן לאתר גורמי לחץ סביבתי ולמנוע היווצרותם כך שגם הפרות הנמוכות והחלשות במדרג החברתי יוכלו לבטא בצורה מלאה וללא פחד אופני התנהגות כאכילה קבוצתית, מנוחה קבוצתית ואינטראקציות חברתיות. במילים אחרות: על הרפתן לייצר תשתיות רפת כאלו שגם פרות חלשות יוכלו לחיות בהן ברווחה. גורם התשתית העיקרי לרווחת הפרה - מניעת צפיפות באבוס. Cook vet.clin.food.anim 2004
זמן אכילה יומי ממוצע וצריכת מזון לפרות עם דלקת רחם חריפה אחרי המלטה לעומת פרות בריאות 13 יום לפני המלטה - 21 יום אחרי המלטה. ירידה בצריכת מזון של 1 ק"ג ח"י לפני המלטה - 2.87 x סיכון לדלקת רחם ירידה של 10 דקות זמן אכילה לפני המלטה - 1.72 x סיכון לדלקת רחם ימ ים בי חס להמלטה צריכת מזון ) ק"ג ח"י/ יום) זמן אכילה (דקות/ יום (
תנובת חלב 21 ימים אחרי המלטה בפרות עם דלקת רחם חריפה ובפרות בריאות ימים מהמלטה תנובת חלב יומית ) ק"ג יום) פרות עם דלקת רחם חריפה ייצרו פחות 8.3 ק"ג חלב/ יום בשלושת שבועות ראשונים אחרי המלטה. פרות עם דלקת רחם מתונה ייצרו פחות 5.7 ק"ג חלב/ יום.
הש פע ת מחלו ת רחם על ייצור חלב, תחלובה מלא ה. בריאות מחלות רחם מס' ביקורת חלב
השפעות צרי כ ת מזו ן יו מי ת, מ ספר ביקורים ב אבוס וזמ ן אכילה יו מי לפני המלטה על קטוזיס אחרי המלטה פרות בריאו ת ו פרות עם קטוזיס אחרי המלטה. צריכת מזון יום) (ק"ג ח"י/ המלטה ירידה בצריכת מזון של 1 ק"ג ח"י לפני המלטה - 2.2 x סיכון לקטוזיס מספר ביקורים באבוס/ יום ירידה של 10 ביקורים באבוס לפני המלטה - 3.5 x סיכון לדלקת רחם - זמן אכילה (דקות ליום) ירידה של 10 דקות זמן אכילה לפני המלטה 1.9 x סיכון לדלקת רחם שבוע ביחס להמלטה
מה קד ם למה?? 1 מחלה מחלה ירידה באכילה לפני המלטה 2.????
צפיפות באבוס = תחרות ---> הגברת קצב אכילה ק( "ג ח"י/ דקה) סיכון לחמצת כרס? SARA
תחרות באבוס שבוע לפני המלטה משנה את הרגלי האכילה וגורמת לירידה בצריכת מזון בפרות בוגרות תחרות באבוס אין תחרות באבוס
צפיפות לפני המלטה מעלה רמת ) NEFA חומצות שומן חופשיות בדם) ורמת קורטיזול = הורמון סטרס. Cnc 2010 p. 72
פרות עם רמה גבוהה של ) NEFA חומצות שומן חופשיות בדם) ורמה גבוהה של קורטיזול ) הורמון סטרס ( בתקופת היובש נמצאות בסיכון גבוה למחלות המלטה או תמותה אחרי המלטה Cnc 2010 p. 72
Transition Cow Index מדד שפותח בוויסקונסין לצורך בדיקת איכות תקופת המעבר. ההנחה- פרות חולות אחרי המלטה מייצרות פחות חלב. מתבסס על ההפרש בין תנובת החלב הצפויה של כל פרה בביקורת חלב ראשונה לפי נתוני תחלובות קודמות לבין תנובת החלב בפועל. מוצג ביחידות של ק"ג חלב. Optimizing Facilities for Transition Cow Success Nordlund K DAIReXNET 2011
Transition Cow Index - סקרים נרחבים בוויסקונסין ) רפתות סגורות - תאי רביצה ( ובמערב ארה"ב ) רפתות פתוחות קוראלים). הגורם הבודד המשפיע ביותר בכל הסקרים על - TCI אורך אבוס לפרה!!! להרכב בליל היבשות /הכנה - השפעה שולית! ההנחה היא שברוב הרפתות יודעים כיצד להכין בליל יבשות איכותי. Optimizing Facilities for Transition Cow Success Nordlund K DAIReXNET 2011
צפיפות באבוס קבוצת ההכנה היה גורם הסיכון העיקרי ל TCI שלילי. Optimizing Facilities for Transition Cow Success Nordlund K DAIReXNET 2011 וויסקונסין - תאי רביצה
צפיפות באבוס קבוצת ההכנה היה גורם סיכון עיקרי ל TCI שלילי אחרי המלטה Optimizing Facilities for Transition Cow Success Nordlund K DAIReXNET 2011 מערב ארה"ב - קוראלים
% תפו סה בעולים 80 % : חלוקת בליל אחת ביום, 9 קירובים % תפוסת עולים Mentink & Cook, JDS, 2006 שעות היום
% תפוסה בעולים : % 80 2 חלוקות בליל ביום, 3 קירובים 4 רמות צפיפות
צפיפו ת באבוס 1 המטרה לאפשר גישה חופשית לאבוס לכל הפרות, בו זמנית, בזמן חלוקת בליל טרי. יש העדפה מסוימת של פרות לאכול מאבוס חופשי, ללא עולים לעומת אכילה באבוס עם עולים- יותר זמן אכילה ופחות זמן עמידה סתמית באבוס. באבוס ללא עולים יותר התנהגות תוקפנית בין פרות ויותר דחיקות מהאבוס של פרות נמוכות במדרג החברתי. עולים מפחיתים התנהגות אגרסיבית ודחיקות מהאבוס. עליה בצפיפות מקצינה את ההתנהגות התוקפנית והדחיקות באבוס ומקטינה זמן אכילה. בתנאי צפיפות יש יתרון לעולים במניעת התנהגות תחרותית ומתן אפשרות גם לפרות נמוכות בסולם החברתי לאכול ללא דחיקה מהאבוס.
ירידה בזמן אכילה עם עליית הצפיפות זמן אכילה ארוך יותר ללא עולים
עליה בזמן עמידה סתמית באבוס עם עליית הצפיפות זמן עמידה סתמית ארוך יותר בעולים
עליה בדחיקות באבוס עם עליית הצפיפו ת. יתר ון ברור לעולים, בייח וד בצ פיפו ת גב והה.
צפיפו ת באבוס 2 המטרה לאפשר גישה חופשית לאבוס לכל הפרות, בו זמנית, בזמן חלוקת בליל טרי. המחקרים עליהם מבוססות המלצות לצפיפות באבוס נעשו בפרות חולבות - פרות יבשות בד"כ "מלאות" יותר מחולבות!!! לא לעבור 80% תפוסת עולים. אם אין עולים : 90-100 ס"מ אורך אבוס לפרה.
מרב ץ 12 מ"ר לפרה. יבש ונקי. עמוק - קלטור. Optimizing Facilities for Transition Cow Success Nordlund K DAIReXNET 2011
? 95 90 85 80 75 70 65 60 55 50 45 40 35 30 25 20 15 10 5 0 קיבוצי 163000 משק השנה למשק: חודשית, קטוזיס לפי חודשי המלטות מספר אירועי התפלגות 2009/2010 קטוזיס סה"כ המלטות מספר אירועים 90/25= 3.6 תאריך
התמוד דות עם תנאי צפיפות משתני ם תכנון מראש למצבי צפיפות קיצוניים. פתיחת קבוצות הכנה/ יבשות נוספות. קיצור זמן שהות בהכנה אך לא פחות משבועיים.
מ משק אבוס עקת חום אינסולין תנגודת לאינסולין Growth hormone Unifying Theory ירידה בצריכת ח "י צפיפות NEFA/ ketones קדחת חלב תת קלינית אי שקט חברתי סטרס חסר ויטמין /E Se קורטיזול כבד שומני פגיעה במ ערכת ה חיסונ י ת מחלו ת המ ל טה ע ל רקע חיס וני קו לו סטר ום ירוד דלק ת עט ין דלק ת רחם עצירת ש ל יה
ירידה בצריכת מזון לפני המלט ה גורמי פרה ביולוגיים: 1. הורמונאליים: אינסולין יורד, עמידות לאינסולין עולה. 2. ירידה בקלציום לפני המלטה פוגעת בצריכת מזון:, andhorst 1997(Goff 3. עליה ברמת אסטרוגן פוגעת בצריכת מזון: 1990 al., Grummer et 4. ניוד שומנים עולה> Nefa עולה < גורם לחמצון דלקים בכבד> אותות שובע דרך הוואגוס ההפאטי למוח> ירידה בצריכת מזון ).(hot 5. עליית נפח רחם> ירידת נפח כרס ) תאומים). 6. מצב גופני שמנות יותר אוכלות פחות (תצפיתי ולא נסיבתי? אולי ניוד שומנים מוגבר). גורמי ממשק 1. ממשק אבוס 2. אורך אבוס 3. צפיפות 4. מבנה חברתי: מבכירות / פרות. 5. קצב העברות 6. עומס חום גורמים תזונתיים 1. תכנון מנה 2. יחס מג/ממ....3
ירידה בצריכת מזון לפני המלטה מב נה חברתי אורך אבוס צפיפות תכנון מנה מ משק אבוס מצב גופני בייבוש/ המלטה ירידה בצריכת מזון לפני המלטה עקת חום מניעת צפיפות, 80% תפוסת עולים, 90 ס"מ אורך אבוס לפרה. מרבץ מקורה,יבש ומקולטר, 12 מ"ר לפרה. גישה נוחה לאבוס לכל הפרות בזמן חלוקת בליל טרי. חלוקה יומית של בליל יבשות, קירובים, בקרה על צריכת מזון. הפרדה בין מבכירות לבוגרות. תכנון מנה אופטימאלית. מצב גופני בהמלטה 2.75-3.00.
מה למ דנו 1 תקופת המעבר קובעת במידה רבה את ייצור החלב, הפוריות והישרדות הפרה. לירידה בצריכת מזון לפני המלטה תפקיד מרכזי כגורם למחלות המלטה ופגיעה בביצועי הפרה אחרי המלטה. יש לצמצם ככל האפשר את הירידה בצריכת מזון לפני המלטה. מניעת צפיפות : % 80 תפוסת עולים, 90-100 ס"מ לפרה באבוס חופשי. 12 מ"ר לפרה מרבץ מקורה, יבש ועמוק ) מקולטר). הפרדה בין מבכירות לפרות. להימנע מהעברות תכופות של פרות לפני המלטה. לא לשגע את הפרות. תא המלטה - רק כשרגליים מבצבצות.
מה למ דנו 2 פרות שמנות - לפחות שבועיים הכנה. פרות שמנות - פרופילן לפני/ אחרי המלטה. צינון יבשות/ הכנה 3-4 פעמים ביום 45 X דקות. תכנון מנה נכון!!! - התייחסות לנושא קדחת חלב, ויטמין /E, Se תוספי מזון כניאצין, כולין... ממשק אבוס - חלוקה יומית של בליל יבשות טרי. בקרה על צריכת מזון- למנוע אכילת יתר ביבשות הרחוקות מהמלטה ) הצטברות שומן תוך בטני). מיקום היבשות/ הכנה במקום שקט ורגוע. התנהלות שקטה,רגועה ועקבית עם הפרות.
שגיאות נפוצות העברת פרה בודדת, קוצו של יום - עדיף פעם בשבוע, 3-5 פרות. תא המלטות? 2-3 ימים ל"השגחה"- צריך רק כשיש ראש ורגליים- גורם תמותת וולדות וגורם סטרס לפרה עדיף השגחה מתמדת / מצלמת אינטרנט מחוברת משרד ומכון חליבה. פרות אחרי המלטה עם פרות חולות. פרות הכנה בתא טיפולים/ הזרעות. תא המלטות במקום הרועש והסואן ברפת. חלוקת בליל יבשות כל יומיים או שלושה. אין בקרה על צריכת מזון הן ביבשות רחוקות והן בקרובות. התייחסות לשמנות " שלא ישמינו"- העברה מאוחרת להכנה. חטא על פשע- גם הכנה קצרה ולא משמעותית וגם סטרס העברה קרוב למועד המלטה. שמנות (>= 3.5) לא מקבלות פרופילן לפני / מיום המלטה. אין צינון ליבשות. מבכירות אחרי המלטה מוכנסות לקבוצת בוגרות " שיילמדו להיכנס לחליבה".
קורט מלח - פר שנות זהירה. רוב המחקרים נעשו בצפון אמריקה. הפרות שונות?, אמנם הולשטיין, אבל ייתכן שגדולות יותר - ראו צריכת מזון של פרות יבשות. נתוני משקל וגודל לא מופיעים כלל בעבודות המצוטטות. תנאי ממשק שונים: בעיקר תאי רביצה. הזנה שונה: תכולות דומות לפי,NRC אך רכיבי מנת היובש שונים. התייחסות למחקרים: כמו לחוזה משפטי- צריך לקרוא גם את האותיות הקטנות.
דו"ח בר יאות עד ר החקלאית ניתוח סי כונים ל מחלות המלטה: ד וגמה 1 מסילות 298000 מחלות ר חם צפיפות מבכירות 1.13 3.07 קטוזיס 3.82 9.22 מחלות ר חם התייבשו שמנות פרות 2.34 היריון קצר גיל בהמלטה
דו"ח בריאות עדר החקלאית ניתוח סיכונים למחלות המלטה: דוגמה 2 מחלות ר חם התייבשו שמנות X 3.0 X 4.0 X 2.6 קטוזיס X 6.0 פרות מחלות ר חם X 2.5 X 5.25 מבכירות קיץ קיץ
תודה על ההקשב ה