ה וש ע Hosea Chapter 6 א ל כ ו ו נ ש וב ה א ל-ה', כ י ה וא ט ר ף ו י ר פ א נ ו; י ך, ו י ח ב ש נ ו. ב י ח י נ ו, מ י מ י ם; ב י ום, ה ש ל י ש י, י ק מ נ ו, ו נ ח י ה ל פ נ יו. ג ו נ ד ע ה נ ר ד פ ה, ל ד ע ת א ת-ה', כ ש ח ר, נ כ ון מ צ א ו; ו י ב וא כ ג ש ם ל נ ו, כ מ ל ק ו ש י ור ה אר ץ. ד מ ה א ע ש ה-ל ך א פ ר י ם, מ ה א ע ש ה-ל ך י ה וד ה; ו ח ס ד כ ם, כ ע נ ן-ב ק ר, ו כ ט ל, מ ש כ ים ה ל ך. ה ע ל-כ ן, ח צ ב ת י ב נ ב יא ים--ה ר ג ת ים, ב א מ ר י-פ י; ומ ש פ ט י ך, א ור י צ א. 1 'Come, and let us return unto the LORD; for He hath torn, and He will heal us, He hath smitten, and He will bind us up. 2 After two days will He revive us, on the third day He will raise us up, that we may live in His presence. 3 And let us know, eagerly strive to know the LORD, His going forth is sure as the morning; and He shall come unto us as the rain, as the latter rain that watereth the earth.' 4 O Ephraim, what shall I do unto thee? O Judah, what shall I do unto thee? for your goodness is as a morning cloud, and as the dew that early passeth away. 5 Therefore have I hewed them by the prophets, I have slain them by the words of My mouth; and thy judgment goeth forth as the light. ו ז ח כ י ח ס ד ח פ צ ת י, ו לא-ז ב ח; ו ד ע ת א לקים, מ ע ל ות. ו ה מ ה, כ אד ם ע ב ר ו ב ר ית; ש ם, ב ג ד ו ב י. ג ל ע ד, ק ר י ת פ ע ל י או ן--ע ק ב ה, מ ד ם. 6 For I desire mercy, and not sacrifice, and the knowledge of God rather than burnt-offerings. 7 But they like men have transgressed the covenant; there have they dealt treacherously against Me. 8 Gilead is a city of them that work iniquity, it is covered with footprints of blood. ט וכ ח כ י א י ש ג ד וד ים, ח ב ר כ ה נ ים, ד ר ך, י ר צ ח ו- ש כ מ ה: כ י ז מ ה, ע ש ו. י ב ב ית, י ש רא ל, ר א ית י, שעריריה ) ש ע ר ור י ה(; ש ם ז נ ות ל א פ ר י ם, נ ט מ א י ש ר א ל. 9 And as troops of robbers wait for a man, so doth the company of priests; they murder in the way toward Shechem; yea, they commit enormity. 10 In the house of Israel I have seen a horrible thing; there harlotry is found in Ephraim, Israel is defiled. יא ג ם-י ה וד ה, ש ת ק צ יר ל ך, ב ש וב י, ש ב ות ע מ י. }פ } 11 Also, O Judah, there is a harvest appointed for thee! When I would turn the captivity of My people, {P} רש"י הושע פרק ו פסוק א ) לכו ונשובה - יאמרו לכו ונשובה וגו': יך ויחבשנו - יך ל' הווה הוא, הוא מכה אותנו והוא יחבשנו: 1
) יך - מכה: ויחבשנו - כמו ולא חבשו כי המכה צריכה לזור ולחבש ולרכך באחרונה בשמן, ובאת מלת טרף פועל עבר עם יך שהוא עתיד על דרך הזמן העומד כאשר פירשתי בספרי: ) לכו - ענין זרוז המעשה כמו לכו ונחשבה על ירמיהו לכה נא אנסכה בשמחה והדומים להם שאין ענינם הליכה ממש אלא זרוז המעשה ולפי שההליכה זרוז והישיבה עצלה נאמר זרוז בלשון הליכה יאמר איש לחבירו לכו ונשובה אל ה' וזה היה בימי יאשיהו שבקשו את ה' ועבדוהו: כי הוא טרף - כולו קמוץ ואף על פי שהוא פעל עבר כי יש רבים קמוצים כמו שכתבנו בספר מכלול ואמר ונשובה אל השם כי הוא טרף כמו שאמר אטרוף וגומר: ואין מציל - ואם נשוב אליו הוא המוחץ והוא הרופא וכפל הענין במלות שונות ואמר יך ויחבשנו: יך - בתשלומו יכה והוא עתיד במקום עבר: ) לכו ונשובה - מוסב למעלה לומר הנה בעת יצר יאמרו כה זה לזה לכו ונשובה אל ה': כי הוא טרף - ולא בכח ידו גבר האויב: וירפאנו - והוא ירפא אותנו כי הכל ממנו ובידו: יך - הוא הכה אותנו והוא יניח תחבושת על המכה וכפל הדבר במ"ש: ) לכו ונשובה. באמרו כי בצר להם יבקשו את פני ה', יביע אומר מה יאמרו אז בבקשם את ה' ומה ישיב ה' אליהם מענה, הם יאמרו זה לזה לכו ונשובה עד ה', כי הוא טרף המכות שלנו לא היו טבעיים רק באו ממנו וא"כ רק הוא יוכל לרפאות אותנו, ונגד החולי הפנימית שצריך רפואה יאמרו שהוא היה הטורף והוא ירפאנו, ונגד המכה החיצונית שצריך חבוש על השבר, יאמרו כי הוא יך ויחבשנו, כי התשועה תלוי בו לבדו, כמ"ש והוא לא יוכל לרפא לכם וכו': רש"י הושע פרק ו פסוק ב ) יחיינו מיומים - יחזקנו משתי פורענות שעברו עלינו משתי מקדשות שחרבו: ביום השלישי - בבנין בית השלישי יקימנו: מיומים - משתי עתים שעברו עלינו: ביום השלישי - בעת השלישי: ) יחיינו - ירפאנו כמו וימרחו על השחין ויחי עד חיות' וטעם יומים זמן קרוב שלישי הפך כל נשבר כי אז יכאב: ) יחיינו מיומים - ענין רפואה כמו עד חיותם וכמו וימרחו על השחין ויחי אמר אם חלינו יומים הוא ירפאינו מחוליינו עד שביום השלישי יקימנו ונחיה זמן רב לפניו כלומר אם ארכו צרותינו זמן רב והוא משל יומים בקרוב יביא לנו ישועתו והוא משל ביום השלישי, והחכם רבי אברהם בן עזרא ז"ל פירש ביום השלישי הפך כל נשבר כי אז יכאב וכן אמר ביום השלישי בהיותם כואבים ופי' עוד יחיינו מיומים זה המאמר הוא על העתיד ומיומים משל לשני גליות גלות מצרים וגלות בבל ביום השלישי משל לגלות הזה השלישי שיקימנו ממנו ונחיה לפניו שלא נגלה עוד לעולם ונחיה תמיד לפניו כל ימי עד שלא נחטא עוד: ) יחיינו מיומים - הנה שלח לנו רפואה משני העתים שעברו עלינו הוא גלות מצרים וגלות בבל: ביום השלישי - בעת השלישי בגאולה העתידה יקימינו מן הנפילה ונחיה לפניו עד עולם כי לא נבוא עוד לגולה: 2
) יחיינו מיומים. כי עשרת השבטים גלו על ידי סנחריב ג' פעמים כמ"ש כעת הראשון הקל וכו' והאחרון הכביד )ישעיה ח'(, וכן שבט יהודה גלו ג' פעמים ע"י נבוכדנצר, כמבואר במ"ב ובירמיה, ע"כ יבקשו כי יחיה אותם מן השני ימים שהיו ימי הפקודה, וביום השלישי שהוא הגלות השלישי שאז נפלו לגמרי, יקימנו מנפילתנו ונחיה לפניו ונעבוד את ה': רש"י הושע פרק ו פסוק ג ) לדעת את ה' - באמת ובתמים נכונים כשחר זה אשר נכון מוצאו: ויבא כגשם לנו - כגשם הבא להיות חיים לעולם שאז יבא להורות חיים שיבאו לנו: יורה ארץ - ירוה ארץ: ) ונדעה - שנרדפה לדעת את ה' כי זה סוד כל החכמות ובעבור זה לבדו נברא האדם רק לא יוכל לדעת את השם עד שילמד חכמות הרבה שהם כמו סולם לעלות אל זאת המעלה העליונה וטעם כשחר כי בתחילה ידע המשכיל הש"י במעשיו כמו השח' בצאתו ורגע אחר רגע יגדל האור עד שיראה האמת: ויבא כגשם - הטעם שהשם יעירנו ויורנו האמת על דרך יערוף כמטר לקחי ואחרים אמרו כי יבא לנו מרפא מהשם כגשם אשר לא יקוה לאיש והטעם כי אין מרפא כי אם מאתו: כמלקוש יורה ארץ - חסר וי"ו כדרך אדם שת גם יחסר אות בי"ת כדרך כי ששת ימים וככה הוא כמלקוש ויורה ארץ: ) ונדעה נרדפה - תהיה הסכמתינו ודעתינו כאחד ונרדפה כלנו לדעת את ה': ונדעה - כמו ונדעה בינינו מה טוב לדעת את ה' לעשות משפט וצדקה כמו שכתוב הלא היא הדעת אותי נאם ה' ואאז"ל פירש נדעה אותו ויתברר אצלינו כאשר התברר אור השחר שאין שם עבים זהו נכון מוצאו כאשר אמר דוד לשלמה בנו דע את אלקי אביך ועבדהו בתחילה דעהו ואחר כך עבדהו כי אם לא ידע דרך יחודו למי יעבוד על כן אמר ונדעה נרדפה בתחלה נדעה ואח"כ נרדפה לדעת את ה' כלומר לעבדו, והחכם רבי אברהם פירש ונדעה נרדפה נדעה שנרדפה לדעת את ה' כי זה סוד כל החכמות ובעבור זה לבדו נברא האדם רק לא יוכל לדעת את ה' עד שילמוד חכמות הרבה שהם כמו סולם לעלות אל זאת המעלה העליונה וטעם כשחר כי בתחלה ידע המשכיל את השם יתברך במעשיו כמו השחר בצאתו ורגע אחר רגע יגדל האור עד שיראה האמת ויבא הטעם שהשם יעזרנו ויורנו האמת על דרך יערף כמטר לקחי ואחרים אמרו כי יבא לנו מרפא מה' כגשם אשר לא יקוה לאיש והטעם כי אין מרפא רק מאתו יתברך ולפירושנו כשחר נכון מוצאו פי' אם נעשה זה שנרדפה לדעת את ה' הוא יהיה לנו כשחר נכון מוצאו כלו' שיופיע אורו וטובו עלינו ועוד המשיל משל אחר ואמר ויבא כגשם לנו כמו הגשם שמחיה הזרעים המתים כן האדם השרוי בצער דומה למת וכשתבא לו התשועה תדמה לו שחיה מתמותתו וכפל עוד הענין ואמר כמלקוש יורה ארץ ופירש כמלקוש ויורה שיבא בארץ כן יבא לנו וי"ת כמלקושא דמרוי ארעא ויהיה לפירושו יורה כמו ירוה הפוך: ) ונדעה - אז נדעו איך נרדפה לדעת את ה': כשחר נכון מוצאו - ר"ל כמו הבוקר כשרואה האדם תחלת אורו הוא בטוח שיצא השמש על הארץ ויראוה כן יהיה הרודף לדעת את ה' נכון ובטוח שימצאהו: ויבוא - רב טוב יבוא לנו כמרבית מי הגשם וכמלקוש המרוה את הארץ ומשביעה: ) ונדעה. ואז נדעה לרדף לדעת ה' ר"ל שנשתדל להשיג האמתיות בהשגת ה' להשיג דרכי השגחתו וטובו וחסדיו עד שתהיה השגתו ברור אצלנו כשחר אשר נכון מוצאו, וגם ר"ל שכל עוד שנשתדל לדעתו כן תתגלה לנו ידיעתו ביותר, כמ"ש וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, וע"ז מדמהו לשחר שאורו מתגלה לאט לאט עד יזרח שמש, כן תופיע עלינו אור ידיעתו וישועתו, ויבא כגשם לנו, כמו שהגשם בא ע"י הכנת האדמה שהאדים הלחים העולים מן הארץ לרקיע הנשימה אם ימלאו העבים גשם על הארץ 3
יריקו כן ע"י מעשינו באתערותא דלתתא ישוב להוריד עלינו גשם נדבות גשמי השכלה ותשועה, וגם אם לא יבא תיכף כגשם הבא בעתו יבא עכ"פ באחרית הימים כמלקוש אשר יורה ארץ והולידה והצמיחה: רש"י הושע פרק ו פסוק ד ) מה אעשה לך - מפני מדת הדין איך אוציא משפטיך לאור: וחסדכם כענן בוקר - כל טובתכם וצדקתכם אינה כלום: ) מה - הטעם הזה שהחסד שאמרת' שתשובו לדעת השם: כענן בוקר - שלא יעמוד ומלת משכים איננו פועל כמו משכים היו כאילו הוא שם לשחר ולפי דעתי שמשכים היו כל אחד אם כן יהיה גם זה כן: ) מה אעשה לך אפרים - איך ארפא אתכם ואיך אחבוש ותשובתכם אינה שלמה כי אם עשו מלכי ישראל הישר בעיני השם מהרה שבו לעשות הרע כמו יהוא וכן מלכי יהודה אשר עשו בימי יאשיהו הישר בעיני השם שבו לעשות הרע בימי בנו ובן בנו וזהו וחסדכם כענן בקר כמו ענן הבקר או הטל כי בחם השמש יפסק: משכים - שם בשקל יתן אוכל למשביר כלומר בהשכמה הולך ותרגם יונתן וכטלא דמוהי פסיק: ) מה אעשה לך - ר"ל אבל אתה הואיל ואינך שב אלי מהו הטובה והתרופה שאעשה לך הלא אין לכם זכות כי חסדכם היא כענן בוקר שאין מביא הגשם כי כן אתם מראים חסד ואין כל מאומה: וכטל - כמו הטל היורד בהשכמה שבחום השמש יפסק וא"כ משכים בבוקר והולך מיד כן אתם אף אם תעשו מה מן הישר לא תאחזו בה זמן מרובה:\ ) מה אעשה. )תשובת ה'( אתה אפרים וכן אתה יהודה, מה אעשה לך, וחסדכם כענן בקר, הלא העקר אשר ה' דורש ממך הוא עשות משפט ואהבת חסד, שעקר הוא שיעשה חסד עם הבריות )וגם בחסד נכללו המצות שעושה בין אדם למקום מצד החסידות שנקראים תורת חסד כמ"ש במק"א( אבל חסדכם הוא דומה כענן בקר שבזרוח השמש יעלה הענן ויתפזר ומרוה לא יורה את האדמה, ואיך תבקשו שיבא כגשם לכם ואין גשם בלא ענן ומענן בקר לא יתהוה גשם, וגם בעת תדמו כטל שיתהוה בלילה מן הרסיסים העולים מן הצמחים ויתמיד כל הלילה, הלא משכים הולך וכזרוח השמש אין טל ואין מטר עליכם, כן בעת תשכימו ללכת לחפצכם ודרכיכם יופסק חוט החסד ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ: רש"י הושע פרק ו פסוק ה ) על כן חצבתי בנביאים - על אשר חצבתי עליהם דברי על ידי הנביאים והם לא נזהרו בהם לפיכך הרגתים באמרי פי בשביל אמרי פי כך תירגם יונתן, ע"כ כמו על אשר וכן כי על כן ראיתי פניך )בראשית לג( כי על כן לא נתתיה לשלה בני )שם /בראשית/ לח(: ומשפטיך אור יצא - בתמיה ואיך אוכל לשאת לכם פנים מפני מדת הדין ומוסב על מה אעשה לך: ) על, חצבתי - כמו חוצב בהר והטע' שהרג קצת הנביאים שלהם שהיו מתעים אותם שלא ישובו: הרגתים - בעבור שהם אמרו שקר לאמר אמרי פיהם על כן הרגתי גם אני באמרי פי אולי תשובו ישראל: ומשפטיך אור יצא - כמו והוציא כאור צדקך ועוד בעבור שאמר כשחר נכון מוצאו: ) על כן חצבתי בנביאים - כמו חוצב בהר שכורת האבנים ופירש על כן בעבור שחסדכם כענן בקר הוגעתי בנביאים יום ויום השכם ודבר להזהירכם שתעמדו בדרך הישרה ולא שמעתם ומרוב הוגיעי אותם בשליחותי הרי הם כאלו הרגתים וכל זה עשיתי בעבור שמשפטיך אור יצא כלומר שיהיה משפטיך כאור 4
ו) ו) ו) ו) שיצא כלומר בצאתו כמו שאמר כשחר נכון מוצאו ואדוני אבי ז"ל פירש חצבתי בנביאים הרגתים מתו בשליחותי כמו זכריה ואוריה: ומשפטיך אור יצא - בתמיהה וי"ת על כן דאזהרתינון וגו': ) על כן - הואיל וכן דרכיכם לכן חצבתי לכם דברי ע"י הנביאים להיישיר אתכם לדרך הנכוחה אבל לא הועלתי כי הרגתי את הנביאים ע"י אמרי פי ר"ל הנבואה היתה סבה להיות נהרגים על ידכם כי כן הרגו את זכריה ואת אוריה על שנבאו בדבר ה': ומשפטיך - ואיך א"כ יצא משפטיך לאור להצטדק בדין: - ו( על כן. שיעור הכתובים על כן חצבתי בנביאים )אשר( הרגתים באמרי פי כי חסד חפצתי ולא זבח, מו) "ש ומשפטיך אור יצא הוא מאמר מוסגר( מצייר במליצתו נשגבות, ה' שלח את נביאיו להוכיח את העם אשר חשבו שברוב הזבחים והעולות שהם מתמידים להקריב יתנו לה' שוחד ומתן ויכפרו פניו עד שהותר להם לעשות כל רע, כמ"ש הגנוב רצוח ונאוף והשבע לשקר ובאתם ועמדתם לפני בבית אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו, והנביאים הגידו להם אמרי פיו של ה' שה' יאמר חסד חפצתי ולא זבח, שאינו חפץ בזבחים ועולות רק שיעשו חסד ושידעו דעת אלקים, והעם קמו על הנביאים והרגו אותם בעבור נבואה זאת שנבאו, ובזה יצייר כי ה' הרג את הנביאים באמרי פיו, שע"י אמרי פיו שנבאו בשליחותו נהרגו וה' היה הסבה להריגתם וכאילו הוא הרגם, אולם במה שנהרגו הנביאים ע"י דבור זה והם מסרו נפשם למות עבור הדבור הזה שדברו לאמר כי חסד חפצתי ולא זבח, נשאר הדבור הזה קיים ומתמיד בלב הדורות הבאים כדבר החקוק בעט ברזל על מצבות צור ואבן לזכרון עולם, ובזה יצייר המליץ שגויות הנביאים הנהרגים נעשו כמצבות צורים ולוחות אבנים שעליהם חצב ה' את אלה הדברים, "חסד חפצתי ולא זבח", וז"ש על כן ר"ל על אשר חסדכם דומה כענן בקר ואינכם עושים חסד ולא יודעים אלקים, ע"כ חצבתי בנביאים ר"ל בגופות הנביאים אשר הרגתים באמרי פי, חצבתי וכתבתי עליהם בעט ברזל לאמר כי חסד חפצתי ולא זבח, שהזבחים והשלמים שאתם מביאים שראשית ענינם היה שיאכיל בשרם לעניים בקדש, עקר חפצי הוא החסד לא הזבח. ודעת אלקים חפצתי מעולות, העולה שהיא כליל לגבוה עקרה הוא שידע את ה' ושראוי שיקריב א"ע כליל על מזבחו לרצון ועקר חפץ ה' הוא דעת אלקים לא העולה כן נשאר חרות וחצוב בגויות הנביאים הנהרגים, ומ"ש ומשפטיך אור יצא הוא מאמר מוסגר כאומר אם כן אכלה חרבכם נביאכם כאריה משחית איך יצא משפטיך לאור ואיך תצדק בדינך: רש"י הושע פרק ו פסוק ו ) ודעת אלקים - חפצתי מעולות: ) כי חסד חפצתי - חסד נכון לא חסד כענן: ) כי חסד - אעפ"י ששבו לעבוד את ה' בבית המקדש בימי הושע בן אלה שביטל פרדסיאות שהושיב ירבעם בדרכים אף על פי כן חסד ודעת אלקים לא היה בהם וכן ביהודה שעבדוהו בימי יאשיהו שהרס הבמות והמזבחות והעלו זבחיהם בבית המקדש עשות החסד הוא העיקר ודעת אלקים שהוא לעשות משפט וצדקה ותרגם יונתן ודעת אלקים ועבדי אורייתא דה': והמה כאדם עברו ברית - כאדם שבוגד בחבירו ועובר על בריתו כן נקל ביניהם לבגוד בי ולעבור על בריתי ופי' שם בארצם במקום שהשפעתי עליהם טובה שם בגדו בי ויש מפרשים כאדם כאדם הראשון, ויונתן תרגם ואינון כדריא קדמאי וגומר: ) ולא זבח - ולא תצדקו א"כ בעבור הבאת הזבחים: מעולות - ר"ל חפצתי יותר מעולות: 5
ז) ז) ז) ז) ח) ח) ח) ח) רש"י הושע פרק ו פסוק ז ) כאדם - כאדם הראשון: שם בגדו בו - בארץ טובה שהושבתים בה שם בגדו בי כאדם שהכנסתיו לגן עדן ועבר על מצותי: ) והמה - על נביאי שקר: ) כאדם - כמו אדם הראשון שהמקום הכניסו לג"ע ועבר על מצות ה' ואכל מעץ הדעת כן המה עברו בריתי ובגדו בי ובהארץ אשר נתתי להם וכאומר לכן כמו שגרשתי את אדם מג"ע כן אגרשם מארצם: - ח( והמה. עתה יספר החוזה באיזה אופן נהרגו הנביאים בימים ההמה, ויצייר אותו במליצה נשאה ונשגבה מאד, נביאי ה' נהרגו ע"י מלכי ישראל שני פעמים א( מצאנו במלכים שנהרגו כל נביאי ה' בימי אחאב ע"י איזבל אשתו, וכל הנביאים בעת ההיא היו תלמידי אליהו כמבואר בכתוב ואליהו היה מתושבי גלעד כמ"ש במ"א סי' י"ז )ולכן דעת חז"ל במדרש שהיה אליהו מבני בנימין כי בני בנימין לקחו את נשי יבש גלעד )כמ"ש בשופטים כ"א( והתישבו שם, והיה אליהו מבני בניהם ונשאר תושב ביבש גלעד( ומזה ידענו כי בני הנביאים מישיבת אליהו שנהרגו היתה הריגתם בגלעד. זאת שנית נהרגו בשכם בימי ירבעם כי בעת מלך ירבעם ובחר את עיר שכם )שהיתה עיר מקלט הלוים( לעיר מלכותו ודאי נמצאו שמה נביאים שנבאו והוכיחו על העגלים אשר עשה והרג אותם והשמידם, עפ"ז ירכיב החוזה בדמיונו את הרצח שנעשה בגלעד ובשכם לנביאי ה' אל ההריגה שנעשה בשני מקומות אלה בימי קדם בעבור קנאת ה' שקנאו על הזנות, שבגלעד הרגו בני ישראל בימי הגבעה את אנשי יבש גלעד על אשר עברו את ברית השבועה והחרם שהחרימו ישראל אז את מי שלא יעלה בקהל ה' להנקם על הזנות שנעשה בגבעה, ובשכם הרגו בני יעקב את אנשי שכם ג"כ בעבור הזנות והנבלה שעשה לבת יעקב, ועם הרעיון הזה המשוטט עתה בדמיון החוזה מימי קדם שהרגו בגלעד ובשכם בקנאתם לה' על הזימה, ידבר מרורות על הרצח שנעשה באלה המקומות לנביאי ה', ונדמה להרוצחים שמקנאים ג"כ קנאת העגלים והבעל שבזו הנביאים אותם, כאילו יקנאו בם קנאת הזנות והעברת הברית והאלה כבימי קדם, וז"ש והמה הנביאים נדמו להם כאדם אשר עברו ברית שכרתו בני ישראל בימי הגבעה לעלות לצבא, והם )בני יבש גלעד( עברו ברית ושם בגדו בי, ומפרש גלעד קרית פועלי און, הם היו בני אדם אשר עברו ברית ושבועה ובגדו בה' ולא עלו למצפה למלחמה על הגבעה, ועי"ז היתה עקובה מדם שנהרגו כולם ונשפך דמם ועתה נהרגו שם הנביאים בגלעד כאילו גם המה עברו ברית ובגדו בה': רש"י הושע פרק ו פסוק ח ) עקובה מדם - מליאה אורבי רציחה כמו ואת עקבו ויעקבני: ) גלעד, עקובה - כמו עקוב הלב עשה בעקבה עקובה מדם שנשפך: ) גלעד - עקובה מדם, מן עקוב הלב ויהוא עשה בעקבה ענין תרמית והערמה, וכן פירשוהו רבותינו זכרונם לברכה עקובה מדם שהיו עוקבים להרוג נפשות כלומר מערימים ובמקום אחר פירשו עקובה מלוכלכת מרוב דם ששופכין בה כמו שאמר בתלמוד ירושלמי אם יש בה עקיבת יין אסור ואמר מה הוא עקיבת יין כההוא דמלכלך כדכתיב עקובה מדם: ) קרית - עיר מלאה אנשים פועלי און: עקובה מדם - מלאה אורבים לשפוך דם נקי: רש"י הושע פרק ו פסוק ט 6
) וכחכי איש גדודים - וכאסיפת איש ציד דגים האוספם בחכה יחד כן חכי גדודיהם חבורות כהניהם המתחברי' ללכת בדרך ירצחו שם כולם שכם אחד: כי זמה עשו - כי עצה היא אשר נתיעצו לפני אסיפת' לאיז' מקום ילכו לרצח ולשלול שלל, וכחכי אימדור"ש בלעז ואף בל' משנה חכי ל' חיבור הוא )ב"ק קי"ט, יע"ש( ולא יטיל בו יותר משלשה חכין הם תפירות שהסורק מחבר בהן שני ראשין מן הבגד יחד כשחובטו במקלות ולשון זה משלי והגון בעיני וכן פירושו וכשיש בהם חבור אדם הנאספים יחד חבר כהנים הוא לרצח והראשון מדברי ר"מ שליח צבור זצ"ל: שכמה - לשון כת אחת: ) וכחכי - היו"ד תחת ה"א על דרך לכלא הפשע גם הוא באל"ף תחת ה"א ואלה השתים מלות זרות הן כי משפט בעלי הה"א בסמוך לכלו' לחכות והטעם כאשר יחכו גדודים איש שיבא ויפשטוהו ככה הם חבר כהני' והנה הזכיר נביאי השקר גם הכהנים: שכמה - כמו לעבדו שכם והנה גדודים ישרת בעבור אחר כגדודים בדרך ירצחו כולם הטעם שהכהנים יקחו מתנות כהונה בחזקה: ) וכחכי איש גדודים - היו"ד במקום ה"א חכה והוא מקור אמר כמו שגדודי הלסטים מחכים איש עובר דרך לשלול אותו כן הוא חבר כהנים רוצה לומר כהני הבמות שמתחברים לשלול עוברי דרך: דרך ירצחו שכמה - בדרך ירצחו כלם שכם אחד כי מי שישלול ירצח אם יעמוד כנגדו בעל הממון ירצחנו: כי זמה עשה - כל מעשה רע ותועבה עשו וכן הוא זמות יעץ כלומר לא זה בלבד עשו אלא זמה היא כל מעשיהם ואפשר לפרש זמה מחשבה כלומר כמו שחשבו בלבם כן עשו ויונתן תרגם גם כן וכחכי ענין חכו לי שתרגם וכמה דמסביר אינש למשריין וגו', ויש מפרשים וכחכי מן ובחכה העלה ויפרשו גדודים מן מלא על כל גדותיו כלומר כמו שמשליכים ציידי הדגים החכה למשוך הדגים אשר ביאור והציידים בהשליכם החכה עומדים על גדות הנהר או היאור ומשם צדים הדגים כן חבר הכהנים צדים בני אדם וכן פירש רב סעדיה גאון זכרונו לברכה, ואדוני אבי זכרונו לברכה פי' כהנים שרים וגדולים כמו ובני דוד כהנים היו: ) וכחכי וגו' - כמו שגדודי הלסטים מחכים איש עובר דרך לשלול אותו כן הוא חבורה של כהנים ירצחו בדרך כולם שכם א' ובדעה אחת: כי זמה עשו - כאומר לא רציחה ממש בידים כי הם ירצחו במעשיהם התעובים והמגונים ובהם מסבבים אבדן נפשות: ) וכחכי איש. וכן היה הרצח שנעשה לנביאים בשכם, נדמה ג"כ כאילו הנביאים עשו זימה וזנות שבענין זה נהרגו בני שכם בימי קדם, וז"ש וכמו שיחכה איש ויקוה, אם יראה גדודים של חבר כהנים שהולכים דרך ירצחו שכמה, שהולכים לדרך שכם לרצוח שמה נפשות, בודאי כל איש יחכה שהכהנים האלה ההולכים לרצוח נפשות בשכם הוא מפני שאנשי שכם זמה עשו, והכהנים יקנאו על הזנות כמו שקנאו בני יעקב על הזימה שנעשה בשכם בימי קדם, וכן היה נראה בעיניהם הליכת כהני העגלים להרוג נביאי ה' כאילו עשו זימה ונבלה בישראל, אבל לא הנביאים עשו זימה, כי בהפך: רש"י הושע פרק ו פסוק י ) שערוריה - י"ת ל' שינוי ששינו את דרכם וכן שמה ושערוריה )ירמיה ה(: ) בבית, שערוריה - הטעם דבר מגועל כתאינים השוערים: שם זנות לאפרים - רמז לעגלים בבית אל שהוא לאפרים: ) בבית ישראל ראיתי שערוריה - בבית אל ובדן כי שם העגלים שהם שערוריה לשון כיעור וטנוף כמו התאנים השוערים שערורית עשתה: 7
שם זנות לאפרים - העגלים שעשה ירבעם משבט אפרים וזנה אחריהם: נטמא ישראל - נטמאו בהם ישראל שעבדו עשרת השבטים אותם ופירש שם בבית אל ובדן וי"ת בבית ישראל וגו': ) שערוריה - דבר מגונה ומאוס: שם זנות לאפרים - ר"ל כי שם ראיתי זנות לאפרים אשר יזנה אחר עגלי הזהב ושם נטמא ישראל כי כולם נגררו אחר העגלים: ) בבית ישראל ראיתי שערוריה, כי שם זנות לאפרים. אפרים עשו זנות שזנו לע"ז ועל ידם נטמא ישראל, שע"י שזנו אפרים שהוא שבט המולך נטמאו יתר השבטים, הם נמצא בם זנות לא בנביאים הנרצחים: רש"י הושע פרק ו פסוק יא א ) גם יהודה - אף הוא הואיל וקלקל: שת - המשית זמן פורענות לה: קציר - עת סילוקה וגלותה כמו עוד מעט ובאה עת הקציר לה )שם /ירמיה/ נא( בפורענות בבל בספר ירמיה: בשובי שבות עמי - בהוכיח אותם לשובב משובותם: שבות עמי - לשון משובה נערו' ויולדות אינווייזור"א בלע"ז וכן בנים שובבים )שם /ירמיה/ ג( הבת השובבה )שם /ירמיה/ לא(: א ) גם יהודה - אחר שהזכיר אפרים ושת קציר כמו ועשה קציר כמו נטע והטעם ששת קציר לך ועזרך לעבוד הבעל בבית אל כאשר היה בלבי להשיב שבות עמי שיאמרו לכו ונשובה אל ה' ובעבור יהודה שהניח ביתי ועזרך לא אשיב שבותך: א ) גם יהודה שת קציר לך - פירשו בו כי גם יהודה שם עצמו לעבוד עכו"ם כמו אפרים אף על פי שהיה בית המקדש בחלקו, ופי' שת קציר כמו ועשה קציר כמו נטע כלומר נטע גם כן נטע זר כמו אפרים: בשובי שבות עמי - כשחשבתי לשוב שבות עמי לפי שלא היו כולם עבר אחד לעבוד עכו"ם אבל אחר שיהודה עבד עכו"ם גם כן הנחתים ביד אויביהם ולפי דעתי כי יהודה קריאה כמו יהודה אתה יודוך אחיך כלומר אתה יהודה גם לך שת קציר המשיב שבות עמי והוא ירבעם בן יואש מלך ישראל כי אף על פי שהיו מרעים ישראל ויהודה כמו שהקדים בשובי שבות עמי ע"י ירבעם כי ראיתי עוני ישראל מורה מאד גם לך יהודה שת קציר ונטע טוב ירבעם שהשיב את דמשק ואת חמת ליהודה ואעפ"כ לא חזרתם למוטב לא ישראל ולא יהודה וזה שאמר אחר זה כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים וגו' וזו היא הרפואה כמו שכתוב הוא השיב את גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה וזהו פי' בשובי את שבות עמי ופי' כרפאי לישראל וי"ת אף דבית יהודה וגו': א ) גם יהודה - ר"ל לא די שחטאת אתה ישראל אלא שגם יהודה עשה לך קציר וסעיף להוסיף על האשרות ר"ל גם הוא אחז בדרכך כשהיה בלבי להשיב מהגולה בני השבי של עמי וכאומר עם כי היה בלבי לרחמם הנה לא ארחמם כי בני יהודה הבעירו חמתי במה שאחזו בדרכי ישראל לעבוד עבודת כוכבים כמותם והם היו סיבה לזה: א ) גם יהודה. מוסב ע"מ שאמר למעלה מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר שדבר גם אל יהודה, ופירש תחלה חטאת אפרים שהרגו את הנביאים, ועתה שב אל יהודה, אמר גם יהודה חסדכם כענן בקר, שב לאמר שת קציר לך בשובי שבות עמי לך ישית החסד קציר כענין זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי החסד, אתה תקצר פרי חסד בעת שאשיב שבות עמי, היינו בימי חזקיה ששב ה' את 8
שבותם ונושעו בה', אז עשה החסד קציר כמ"ש ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שורש למטה ועשה פרי למעלה )ישעיה ל"ז(: 9