י ש ע י ה ו Isaiah Chapter 23 ה י א מ ש א, צ ר: ה יל יל ו א נ י ות ת ר ש יש, כ י-ש ד ד מ ב י ת מ ב וא, מ א ר ץ כ ת ים, נ ג ל ה-ל מ ו. ב ד מ ו, י ש ב י

תמליל

1 י ש ע י ה ו Isaiah Chapter 23 ה י א מ ש א, צ ר: ה יל יל ו א נ י ות ת ר ש יש, כ י-ש ד ד מ ב י ת מ ב וא, מ א ר ץ כ ת ים, נ ג ל ה-ל מ ו. ב ד מ ו, י ש ב י א י; ס ח ר צ יד ון ע ב ר י ם, מ ל א ו ך. ג וב מ י ם ר בים ז ר ע ש ח ר, ק צ יר י א ור ת ב ו את ה; ו ת ה י, ס ח ר ג וי ם. ד ב וש י צ יד ון--כ י- אמ ר י ם, מ ע וז ה י ם ל אמ ר: לא- ח ל ת י ו לא-י ל ד ת י, ו לא ג ד ל ת י ב ח ור ים--ר ומ מ ת י ב ת ול ות. כ א ש ר- ש מ ע, ל מ צ ר י ם, י ח יל ו, כ ש מ ע צ ר. ו ע ב ר ו, ת ר ש יש ה; ה יל יל ו, י ש ב י א י. ז ה ז את ל כ ם, ע ל יז ה; מ ימ י-ק ד ם ק ד מ ת ה י ב ל וה ר ג ל יה, מ ר ח וק ל ג ור. ח מ י י ע ץ ז את, ע ל-צ ר ה מ ע ט יר ה, א ש ר ס ח ר י ה ש ר ים, כ נ ע נ יה נ כ ב ד י- אר ץ. ט ה' צ ב ק ות, י ע צ ה--ל ח ל ל ג א ון כ ל-צ ב י, ל ה ק ל כ ל- נ כ ב ד י- אר ץ. ע ב ר י אר צ ך, כ י א ר; ב ת- ת ר ש יש, א ין מ ז ח ע וד. יא י ד ו נ ט ה ע ל-ה י ם, ה ר ג יז מ מ ל כ ות; ה' צ ו ה א ל- כ נ ע ן, ל ש מ ד מ ע ז נ יה. יב ו י אמ ר, לא-ת וס יפ י ע וד ל ע ל וז; ה מ ע ש ק ה ב ת ול ת ב ת-צ יד ון, כתיים )כ ת ים( ק ומ י ע ב ר י-- ג ם-ש ם, לא- 1 The burden of Tyre. Howl, ye ships of Tarshish, for it is laid waste, so that there is no house, no entering in; from the land of Kittim it is revealed to them. 2 Be still, ye inhabitants of the coast-land; thou whom the merchants of Zidon, that pass over the sea, have replenished. 3 And on great waters the seed of Shihor, the harvest of the Nile, was her revenue; and she was the mart of nations. 4 Be thou ashamed, O Zidon; for the sea hath spoken, the stronghold of the sea, saying: 'I have not travailed, nor brought forth, neither have I reared young men, nor brought up virgins.' 5 When the report cometh to Egypt, they shall be sorely pained at the report of Tyre. 6 Pass ye over to Tarshish; howl, ye inhabitants of the coast-land. 7 Is this your joyous city, whose feet in antiquity, in ancient days, carried her afar off to sojourn? 8 Who hath devised this against Tyre, the crowning city, whose merchants are princes, whose traffickers are the honourable of the earth? 9 The LORD of hosts hath devised it, to pollute the pride of all glory, to bring into contempt all the honourable of the earth. 10 Overflow thy land as the Nile, O daughter of Tarshish! there is no girdle any more. 11 He hath stretched out His hand over the sea, He hath shaken the kingdoms; the LORD hath given commandment concerning Canaan, to destroy the strongholds thereof; 12 And He said: 'Thou shalt no more rejoice.' O thou oppressed virgin daughter of Zidon, arise, 1

2 א) א) י נ וח ל ך. יג ה ן א ר ץ כ ש ד ים, ז ה ה ע ם לא ה י ה--א ש ור, י ס ד ה ל צ י ים; ה ק ימ ו בחיניו )ב ח ונ יו(, ע ור ר ו אר מ נ ות יה -- ש מ ה, ל מ פ ל ה. יד ה יל יל ו, א נ י ות ת ר ש יש: כ י ש ד ד, מ ע זכ ן. }ס{ טו ו ה י ה, ב י ום ה ה וא, ו נ ש כ ח ת צ ר ש ב ע ים ש נ ה, כ ימ י מ ל ך א ח ד; מ ק ץ ש ב ע ים ש נ ה, י ה י ה ל צ ר, כ ש יר ת, ה ז ונ ה. טז ק ח י כ נ ור ס ב י ע יר, ז ונ ה נ ש כ ח ה; ה יט יב י נ ג ן ה ר ב י-ש יר, ל מ ע ן ת ז כ ר י. יז ו ה י ה מ ק ץ ש ב ע ים ש נ ה, י פ ק ד ה' א ת-צ ר, ו ש ב ה, ל א ת נ נ ה; ו ז נ ת ה א ת-כ ל-מ מ ל כ ות ה אר ץ, ע ל-פ נ י ה א ד מ ה. pass over to Kittim; even there shalt thou have no rest. 13 Behold, the land of the Chaldeans--this is the people that was not, when Asshur founded it for shipmen--they set up their towers, they overthrew the palaces thereof; it is made a ruin. 14 Howl, ye ships of Tarshish, for your stronghold is laid waste. {S} 15 And it shall come to pass in that day, that Tyre shall be forgotten seventy years, according to the days of one king; after the end of seventy years it shall fare with Tyre as in the song of the harlot: 16 Take a harp, go about the city, thou harlot long forgotten; make sweet melody, sing many songs, that thou mayest be remembered. 17 And it shall come to pass after the end of seventy years, that the LORD will remember Tyre, and she shall return to her hire, and shall have commerce with all the kingdoms of the world upon the face of the earth. 18 And her gain and her hire shall be holiness to the LORD; it shall not be treasured nor laid up; for her gain shall be for them that dwell before the LORD, to eat their fill, and for stately clothing. {P} יח ו ה י ה ס ח ר ה ו א ת נ נ ה, ק ד ש ל ה'-- לא י אצ ר, ו לא י ח ס ן: כ י ל י ש ב ים ל פ נ י ה', י ה י ה ס ח ר ה, ל א כ ל ל ש ב ע ה, ו ל מ כ ס ה ע ת יק. }פ{ רש"י ישעיהו פרק כג פסוק א ) הילילו אניות תרשיש - שהיו מתעשרים על ידי סוחרי צור שהיו מביאים אניות תרשיש סחורה לצור, תרשיש שם הים: כי שודד מבית מבוא - כי שודד מבפנים מקום שהייתם רגילין לפונדק מלבוא עוד לתוכו ולא יהיו עוד לכם מקום בצור ללון שם: מארץ כתים - הם הרומיים: נגלה למו - השודד לאנשי צור, ד"א מארץ כתים נגלה לאנשי תרשיש שוד של צור שברחו בני צור אצל כתים ומשם נשמעה השמיעה: ) משא צור - נתנבא על צור שתחרב והיתה עיר סחורה, כמו שאומר, לפיכך קרא כנגד תרשיש שהיא על הים והיא היתה עיר סחורה ג"כ והיו באות הספינות תמיד מתרשיש לצור, לפיכך אמר הלילו אניות תרשיש, כלומר ספדו כי אין לכם מקום שתלכו שם שצור תחרב, וזהו שאמר שדד מבית מבא שדד בתיכם ומקומכם שהיה באכה שם עתה שדד מבא שם כל סוחר, ופירוש מבית מהיות בית ומקום וכן והשבתיך מזונה מהיות זונה, וימאסך ממלך מהיות מלך, ויסירה מגבירה מהיות גבירה, מארץ כתים נגלה למו, ת"י מארע כתאי אתי עליהון, ואנו רואים כי נבוכדנצר החריבה כמו שמפורש ביחזקאל, וכתים הם מבני יון, אם 2

3 א) א) א) ב) ב) ב) ב) כן איך אמר מארץ כתים נגלה, ופירש אדוני אבי ז"ל כי כתים היו סוחרים הולכים לבבל ואמרו להם שיבאו לצר ויוכלו לתפוש אותה והם יעזרום ויבאו להם דרך הים: ) הילילו אניות תרשיש - אנשי הספינות ההולכים על ים תרשיש להביא סחורה לצור הילילו מעתה על חורבן צור: כי שדד - כי צור שודד מהיות בה בית ומהיות בא בה: מארץ כתים - שוד צור נתגלה לאנשי האניות מארץ כתים כי שמה ברחו בני צור: ) משא צר. נשא משאו, איך אחר שנפלה צור ביד נבוכדנצר ברחו פלטים לארץ כתים והודיעו שם השמועה בראשונה, ובעת עברו אניות של עיר תרשיש שהלכו לצור לסחורה דרך ארץ כתים, נגלה להם ע"י בני כתים מפלת צור. ושיעור הכתוב מארץ כתים נגלה למו )לאניות תרשיש( אלה הדברים, בני כתים אמרו להם, הילילו אתם אניות תרשיש, כי שודד מבית, שלא תמצאו בית אכסניא ללון, ואף גם מבוא, שלא תמצאו אף חוף שיבאו האניות שם, כי אחר שכבש נבוכדנצר את צור והרס כל הבתים, עלה הים והציף הכל עד שנחרב גם החוף שהיה שם לאניות: ביאור המילות ) צר. היא העיר המפוארה בימי קדם, בארץ פעניציען הקדומה הנודעת בשם טירוס, רבת המסחר והמרכולת לאיים רחוקים: וצידון. גם היא היתה מהוללה מאד ע"י המסחר ויפוזו זרועותיה לרבים עמים ע"י חורבן צור: תרשיש. היא העיר טארטעסיס במדינות שפאניען הקדומה שהיתה קשורה עם צור בערבון ומסחר: מבית. מהיות בית, וימאסך ממלך )ש"א ט"ו( מהיות מלך, והשבתיך מזונה )יחזקאל ט"ז( מהיות זונה, וכן מבוא, מהיות בוא, מקום לבוא בו: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק ב ) דומו יושבי אי - התאבלו ושבו דומים יושבי אי הים למה סוחרי צידון עוברי ימים היו רגלים למלאותך כל סחורה עכשיו כשתפול צור תפול צידון עמה שסמוכות היו זו לזו בתוך מהלך יום: ) דמו יושבי אי - היושבים באיים אשר על הים שהם סוחרים והולכים באניות עתה דמו, כלומר שתקו והעצבו כי עיר סחורתכם נחרבה, ויונתן תרגם דמו אתברו, וצידון היה על הים גם כן, סוחר צידון עובר ים מלאוך, לשון יחיד דרך כלל, כמו ויהי לי שור וחמור, כי אם הסוס אסור והחמור אסור, כה תאמרו לאיש יבש גלעד, והדומים להם: מלאוך כנגד צור - ופירושו מלאו אותך בסחורה, ומלאוך קל הלמ"ד וראוי להדגש כי הוא מהדגוש: ) דומו יושבי אי - יושבי כל אי מהאיים סביבות צור שבו דומו והתעצבו כי עיר סחורתכם נחרבה: סוחר צידון - ר"ל וכן כל סוחר מסוחרי צידון: עובר ים מלאוך - כי כל מי שהיה עוברים בספינות הים ממלא אותך צור בהרבה סחורות ומזה היה לסוחר צידון ריוח גדול ועתה שבת המסחר: ) דמו. צידון היתה סמוכה אל צור, ובעת שלות צור לא היתה נחשבת לכלום, ואחר מפלתה הוסב כל המסחר אל צידון ונתעשרה מאד, עד שנחרבה אח"כ גם היא ע"י נבוכדנצר, ומצייר כי צידון מתאבלת על צור, כי היה לאנשי צידון אז היזק רב, כי היה להם בצור רכוש ומרכולת, והנביא אומר להם, דמו אתם ישבי אי למה תבכו על חורבן צור, בפרטות אתה סחר צידון למה תבכה, הלא מעתה עבר ים ימלאוך בסחורה, כי יסוב המסחור אליך וחסרונך בצור יתמלא עתה כפלים: 3

4 ב) ג) ג) ג) ג) ג) ד) ד) ביאור המילות ) סחר צידון עבר ים. לשון יחיד על רבים, כמו ויהי לי שור וחמור, כי אם הסוס אסור והחמור אסור, שמלה לכה קצין תהיה לנו, ודומיהם: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק ג ) ובמים רבים - היה בא זרע ממצרים היושבת על נהר שיחור אל צור: קציר יאור - מצרים היה תבואה של צור, שיחור הוא נילוס שנאמר )יהושע יג( מן השיחור אשר על פני מצרים והיו מביאים התבואה לצור באניות מצרים: ותהי צור סחר גוים - מעם רב שהיה בה כל הגוים מביאין לה סחורה: ) ובמים רבים - הפסוק כמו הפוך, אמר וזרע שיחור שהוא במים וקציר יאור הוא תבואת צר כלומר כי ממצרים היה בא לה צרכה מתבואה לפי שמצרים רבת תבואות כי לא תצטרך לגשמים כי הנהר שנקרא שיחור משקה את הארץ ההיא, וזהו שאמר במים רבים: ותהי סחר גוים - צר היתה סחורת גוים כי כלם היו סוחרי' בה: ) ובמים רבים - בדרך מים רבים היה בא לצור זרעים ממצרים היושבת על שיחור: קציר יאור תבואתה - התבואה הבאה אל צור הים מקציר יאור ר"ל הנקצרות משדות מצרים הגדל על ידי השקאת היאור והיתה רבת התבואה וטוב למאכל והוא כפל ענין במ"ש: ותהי סחר גוים - צור היתה סחר גוים כולם היו סוחרים עמה: ) ובמים רבים זרע שיחור. גם תתמלא עתה בזרע שיחור הוא יאור מצרים ששולחים אותו על מים רבים לאיים רחוקים לסחורה, כי מצרים היתה מגדלת תבואות רבות, והיתה מספקת למדינות רבות: זרע קציר תבואתה. ר"ל בין הזרע בין קציר יאור, בין תבואתה של היאור, כי היו מוציאין ממצרים, תבואה מיוחדת לזרע שיצא דוגמתה, וגם היו מוכרים אותה כמו שהיא עם הקשין והשבולת וזה נקרא קציר יאור, וגם היו מוכרים תבואה שנתמרחה בכרי שזה נקרא תבואה, ובכל אלה המינים העומדים למסחר עובר ים ימלאוך, עד כי ותהי סחר גוים, תהיה עתה עיר מסחר לגוים רבים, ולכן אין לכם להצטער על מפלת צור: ביאור המילות ) תבואתה. חסר וי"ו ותבואתה כמו שמש ירח, ראובן שמעון, וה"א הנקבה מוסב על הזרע: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק ד ) בושי צידון - שטפלה לצור: כי אמר ים - כי אמרה צור היושבת במעוז הים שהוא עיקר ראש המלכות הריני כמו שלא חלתי ולא ילדתי בחורים כי כולם נהרגו והרי כמו שלא רוממתי בתולות וכן ת"י, ורבותינו אמרו באגדה בושי צידון כי אמר ים מה אני שאין לי בנים ובנות לדאג עליהם שלא יתפשו בעוני איני משנה מצות קוני לעבור גבול חול אשר שם לי על אחת כמה וכמה בושי צידון שיש לך לדאג בכל אלה: ) בושי צידון - כיון שנחרב מקום סחורתך בושי והכלמי, כי היה אמר ים והיא צר לפי שהיתה סחורת' דרך ים והיא היתה מעוז הים, כלומר מעוז כל הערים שהם לחוף הים, אמר כשראתה בחורבנה הנני היום כאלו לא חליתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים ולא רממתי בתולות כי אני היום חרבה ושכולה והוא דרך משל להמשיל העיר באשה חלה ויולדת בניה ומגדלת אותם ומרוממת אותם, וכן אמר כי חלה גם ילדה ציון את בניה, ויונתן תרגם כי אמר ים ארי אמר מערבאה דיתוב בתקוף ימא ותרגם לא חליתי ולא ילדתי לוי לא מרעית ולא אעדיתי ולא רביתי עולמין פנקית בתולן, כלומר הלואי שלא היה לי כל הכבוד כי מה יועיל אחר שסופו להיות חרבה: 4

5 ד) ד) ה) ה) ה) ה) ד) ו) ו) ) בושי צידון - כיון שחרבה מקום סחורתך בושי והכלמי: כי אמר ים - כי הים המקיף את צור אמר ומקונן בעד צור וכה יאמר אתה צור מעוז כל הערים היושבים לחוף הים יש לך לומר ולקונן הריני כאלו לא חלתי וכאלו לא ילדתי וכו' כי נשארתי שממה מבלי בנים ובנות והואיל וכן בושי צדון כי להיכן תוליך סחורתך: רוממתי - חוזר על מלת ולא כאלו אמר ולא רוממתי בתולות: ) בושי צידון. אבל ישוב המליץ מדבריו, אומר אל תדמי, לחנם התחלת לשמוח על מפלת צור ועל שהוסב מסחרה אליך, בושי על שמחתך זאת, כי זה גרם גם חורבנך וע"י הצלחתך עתה בא האויב גם להחריבך: כי אמר ים. ר"ל הים, ובפרטות מעוז הים המקום החזק של הים שבו נעשה אי ומבצר לישוב בני אדם תוך הים, הוא אמר, הלואי לא חלתי, הלואי לא היה לי חבלי יולדה כלל, אחר שכולם נאבדו, ואם היה לי חבלי יולדה הלואי ולא ילדתי והיו הבנים מתים ברחם, ואם ילדתי הלואי ולא גדלתי בחורים והיו מתים בקטנותם, והלואי ולא רוממתי בתולות במעלה וחשיבות, כי ע"י שמתו בגדלותם גדול הצער כפלים, כמ"ש בקללת עלי )ש"א ב, לג( וכל מרבית ביתך ימותו אנשים, והוא משל נמרץ על צידון, כי על המת בזקנותו, או על היונק והנפל אין מתעצבין עליו כ"כ, אבל על בחור שנקטף במבחר שנותיו האבל גדול מאד, וכן אם היתה צידון מארכת בשלותה כצור לא היה העצב גדול כ"כ, אבל אחר שלא האריכה ימים היה טוב יותר אם לא נולדה והיתה נפל, והיינו אם לא היתה מתחלת להצליח כלל: ביאור המילות ) גדלתי, רוממתי. בארתי למעלה )א' ב'( רוממתי הוא אחר הגידול שמרוממו במעלה וחשיבות: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק ה ) כאשר שמע למצרים - אשר שמעו על מצרים שהבאתי עליהם עשר מכות וסוף טבעו בים: יחילו - יבהלו: כשמע - השומעים כשיצא שמע צור כי גם מכותיה של צור יהיו דוגמת אותן מכות, דם ואש )יואל ג( דוגמת מכת דם, קול שאון מעיר )לקמן /ישעיהו/ סו( זו קרקור הצפרדעים, ונהפכו נחליה לזפת וכו': ) כאשר שמע למצרים - וכאשר ישמעו מצרים חרבן צר יפחדו ויחילו בעבור עצמם, כמו שחלו יושבי צר כששמעו כי נבוכדנצר בא עליהם להלחם, כי קודם החריב נבוכדנצר צר יאחר כך החריב מצרים כמו שמפורש בספר יחזקאל: ) כאשר שמע למצרים - כאשר יהיה נשמע למצרים אבדן צור יחילו מפחד האויב שלא יבוא גם עליהם וימלאו רעדה כמו שחרדו אנשי צור בשמעם אשר האויב בא עליהם: ) כאשר שמע למצרים. בעת שתגיע השמועה למצרים מן מפלת צידון אז יחילו אנשי מצרים על שמועה זאת כאשר חלו על שמע צר, בעת באה להם שמועת צור, כמו שהפסידו אנשי מצרים ברכושם במפלת צור שהיתה סחורתם שמה, כן הפסידו עתה בצידון: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק ו ) עברו - אנשי צור לברוח לתרשישה: ) עברו תרשישה - אמר כנגד הסוחרים אשר בצור עברו לכם תרשישה כי צור תחרב ותרשיש גם כן על הים והיו סוחרים באים אליה אבל לא כמו אל צור, ועתה אין לכם עוד מסחר אל צור ועברו לכם תרשישה: 5

6 ז) ו) ז) ז) ז) ז) ח) ו) הלילו יושבי אי - יושבי איי הים הלילו כי חרבה עיר סחורתכם, ולדעת יונתן אומר כנגד אנשי העיר שתרגם עברו גלו למדינת ימא: ) עברו תרשישה - אתם הסוחרים המסתחרים אל צור מעתה עברו לארץ תרשיש להסתחר שמה והיא גם היא יושבת בחוף הים ויש מקום להסתחר שמה בשעת הדחק: יושבי אי - יושבי כל אי מהאיים סביבות צור עשו יללה כי מעתה לא תלכו שמה להסתחר: ) עברו. בזה מסיים מאמרו נגד שאמר תחלה דומו יושבי אי, שלא יתאבלו, ושוב חזר מדבריו שיתאבלו על צור, מסיים לאמר א"כ אחר שלא תרויח בהצלחה זאת שלא תאריך ימים, איעצכם עברו תיכף לברוח לתרשיש, והלילו ישבי אי, הלילי צידון על מפלת צור, ואל תדומי, וכ"ש שאל תשמחי: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק ז ) הזאת לכם עליזה - הרי נפלה לפניכם ויאמר לכם הזאת העיר שהיתה עליזה בעיניכם אשר מימי קדם קדמתה היתה עליזה עכשיו יובילוה רגליה מרחוק לבקש לה מנוח: ) הזאת לכם - אמר כנגד אנשי העיר הזאת חשבתם שתהיה לכם צור שהיתה עליזה מרוב כבודה והיתה מימי קדם ועתה יובילוה רגליה לגור מרחוק, כלומר לגלות מארצה ולגור בארץ שהיא מרחוק, ואמר רגליה, כלומר כי על כרחה יוליכוה רגליה ללכת בגלות, זוהי על דרך שאמר רגלוהי דבר אינש אינון ערבין ביה לאתר דמתבעי תמן מובילים יתיה, וקדמתה, שם כמו שקדמת שלף יבש, והה"א לנקבה והיא במפיק, כלומר קדמת העיר היא מימי קדם, ויונתן תרגם מיומי קדם מלקדמין וגו': ) הזאת לכם - אמר כנגד אנשי צור וכי זאת חשבתם שתהיה לכם צור שהיתה קריה עליזה מרוב העושר והכבוד מימי קדם קדמתה קדמת העיר וראשית בנינה היא מימי קדם ר"ל משנים מרובות: יובילוה - חוזר לתחילת המקרא לומר וכי חשבתם שאנשי עיר כזאת יוליך אותם רגליהם לארץ מרחק לגור שמה ר"ל לברוח מפני האויב וללכת רגלי למרחוק: ) הזאת. עתה ישים פניו על צור, מסב דבריו אל בני תבל, כמתפלא לאמר, השמעתם מעולם כי עיר עליזה תעזוב מקומה לנוע אל ארץ מרחק, ומי יעץ לצור, אין זה כי אם אלקים : הזאת לכם עליזה. יאמר מה שעזבה צור מקום מולדתה הוא דבר זר מאד משתי פנים, א[ בהשקף על המקום שיצאה משם, ב[ בהשקף על המקום אשר לשם תנוע. בהשקף על המקום שיצאה משם, הן יקרה כזה משני פנים, א[ אם הוא מקום רע בלתי משמח יושביו, לעומת זה אמר הזאת לכם עליזה, ב[ אם שבתם במקום זה לא ארך לו הימים ונקל להם לעזוב אותו, לעומת זה אמר הלא מימי קדם קדמתה, קדימה שלה היא מימי קדם, שגם מימי קדם כבר היתה עיר קדומה וישנה. בהשקף על המקום שהולכים לשם, א[ הממיר מקומו בהכרח ידע לאן הולך, לא שילך לאשר יובילוהו רגליו, מבלי מקום מכוון, ועז"א איך יובילוה רגליה, כי אינה יודעת עדיין לאן תלך, ב[ יקרה שילך מבלי לדעת איזה מקום, אל מקום קרוב במדינה עצמה שיודע עכ"פ מהות המדינה, לעומת זה אמר מרחוק, ג[ יקרה לפעמים שילך גם מרחוק לבקש מקום, אבל לא ישא אתו ביתו וכלי תשמישו לדור שם, רק לתור מקום, לעומת זה אמר לגור, שכבר עקרו דירתם מן המקום הראשון, וא"כ א"א שתהיה יצירתם צאת מרצונם, וא"כ יתפלא לנו: ביאור המילות ) קדמתה. שם, והה"א כינוי לנקבה קדמת שלה, ומפיק ה"א: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק ח ) כנעניה - תגריה כמו )הושע יב( כנען בידו מאזני מרמה, ולא יהיה כנעני עוד )זכריה יד(: 6

7 ח) ח) ח) ח) ט) ט) ט) ט) ) מי יעץ - מי היה יועץ להחריב צור שתקום עצתו לולי כי הקל יתברך יעץ ועצתו תקום, כי צור היתה עיר גדולה ומעטירה, כלומר נותנת עטרה למלכה ולעמה מרוב עשרם וכבודה, ולמי היה עולה בלב להחריבה כי סוחריה היו שרים, היו נחשבים כמו שרים, וכנעניה כמו נכבדי ארץ, והענין כפול במלות שונות: כנעניה - פירוש סוחריה, וכן כנען בידו מאזני מרמה, אלא שהוא משקל אחר, ויונתן תרגם שלטונאה: ) מי יעץ זאת - כאלו הנביא מתמה ואומר מי יעץ עצה כזאת על צור המעוטרת בעושר וכבוד אשר סוחריה המה שרים ומכובדים ר"ל על דעת מי עלה להחריב עיר כזאת: ) מי יעץ זאת. מי המשגיב בכחו לגזור עצה כזאת על צור אשר גדלה מאד, א[ במלכות וממשלה, שלא לבד שהיא לובשת עטרת מלוכה עוד היא המעטירה, הנותנת כתר על ראש מלכים, ב[ בעושר, אשר סחריה הגדולים הם שרים ומושלים מרוב עשרם, וגם כנעניה הקטנים הם גם כן נכבדי ארץ, שאף הרוכלים שלה המחזירים בעיירות, שהם מבוזים בכ"מ, הם מכובדים מרוב עשרם, ומי יעץ עליהם כזאת: ביאור המילות ) יעץ. העצה המוזכרת בכ"מ אצל ה', היא גמר גזרתו, ומשפטו הנחרץ כנ"ל )ה' י"ט, י"ד כ"ד(: סחריה, כנעניה. סוחרים הם הסוחרים הגדולים העוברים ימים ומדינות, היתה כאניות סוחר, וכנען הם הסוחרים הקטנים המוכרים לאחדים בעירם. כנען בידו מאזני מרמה, ולא יהיה עוד כנעני בבית ה', שהם המוכרים דברים קטנים, ושם כנען נגזר מאנשי פעניציען, היוצאים מבני כנען שהם חדשו את המסחר בימי קדם כנודע בקורות העתים ועל שמם נתן שם כנען אל הסוחרים, וכ"ה ברבה ויקרא )פרשה י"ז(. ויונתן תרגם שלטונאה, אבל במס' ב"ב )ע"ה( פסחים )נ( מפרש סוחרים: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק ט ) כל צבי - מצב חזק: ) ה' צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ - כפל ענין במלות שונות, ופירוש הפסוק השם צבאות יעץ זאת לפי שהיתה מתגאה ברוב עשרה והיתה נותנת העטרה לעצמה ולא לקל לפיכך צוה להחריבה: לחלל גאון כל צבי - כלומר כל ארץ צבי וחפץ ישפיל גאונם ויחולל כשיראו חרבן צור יעשו קל וחומר בעצמם ויהיו בעיניהם נקלים ומחוללים: ) ה' צבאות יעצה - כאלו משיב לעצמו לומר ה' יעץ העצה ההיא ולא בא במקרה כי אם בהשגחה צוה להחריבה על מרבית גאותה בעשרה: לחלל גאון כל צבי - למען השפיל גאון כל ארץ חמדה להבזות דעת הנכבדים כי הכל יקחו מהם מוסר ולא יוסיפו להתגאות: ) ה'. משיב אין זאת כי אם ה' יעץ עליה זאת. ואם תשאל לאיזה תכלית גזר זאת עליהם, משיב מפני שנמצאו בה שני דברים שנואים בעיני ה', א[ חמדת הממון והרכוש שרדפו אחריו כ"כ, עד שיחסו גאון ועוז לכל צבי ודבר חמדה ורצה ה' ע"י מפלת צור לחלל גאון כל צבי ולהראות שאין בו ממש, ב[ מפני שרדפו אחר הכבוד והמשרה, וה' רצה להקל כל נכבדי ארץ, ולהשפיל גאים: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק י 7

8 י) י) י) י) י) ) עברי ארצך - לגולה: כיאור - כיאור הזה שעולה ומתפשט: בת תרשיש - צור היושבת בים תרשיש: אין מזח - אין לך עוד חוזק ואזור לשנס מתני', מזח לשון אזור כמו )תהלים קט( ולמזח תמיד יחגרה וכל אזור לשון חוזק: ) עברי ארצך - מהרה וגלי משם: כיאור - יש מפרשים כיאור מצרים שיוצא ממקומו ומתפשט כן תצאי ממקומך אנה ואנה, או יהיה פירושו כמו היאור שעובר במהרה, ועל הדרך הזה המשיל במקום אחר כי יבא כנהר צר ואנה תעברי לבת תרשיש, כלומר לעדת תרשיש, כמו בת ציון, ותרשיש גם כן על הים סמוך לצור, ואומר שתעבור אל תרשיש כי אין מזח עוד, כלומר אין לך עוד חוזק בארצך, ובת תרשיש חסר למ"ד השמוש, כמו ויבא ירושלם, וכמוהו רבים: ) עברי ארצך כיאור בת תרשיש - את עדת תרשיש הנמצאת בצור להסתחר עברי מהר לארצך כמו היאור השוטף מהר כי פן תדבקך הרעה: אין מזח עוד - אין עוד לצור חוזק ואזור להיות מזורז מול האויב לעזור לעצמו וכ"ש לזולת: ) עברי. מסב פניו אל צור בנכח, אחר שעלה הים עליה והציף אותה, אומר את צור עברי ארצך הדומה כיאור אל בת תרשיש, ברחי מארצך שעלתה כיאור כולה לתרשיש, אחר שאין מזח וחגור עוד, שיחגור בעד הים ויעכבהו מלעבור אל היבשה כי הים פרץ גבולו ושטף ועבר: ביאור המילות ) כיאר. בארתי למעלה )י"ט ה( כי יאור )היא(. הוא, המתמלא מימי גשמים כנהר נילוס ודרכו לצאת תמיד חוץ מגדותיו ולהשקות את הארץ כמ"ש ועלתה כיאור כולה, עפ"ז ממשיל ארץ צור כיאור, שעלה הים עליה, ונעשית כיאור: מזח. כמו ולמזח תמיד יחגרה )תהלות ק"ט י"ט(, אזור החוגר את הגוף, וההבדל בינו לבין אזור ואבנט, כי מזח הוא החגור שחוגרים על הבגדים הארוכים להגביהם שיהיו כמדו, והוא מלשון ולא יזח החושן מעל האפוד שהוא ענין הגבהה, מזח מגביה בגדיו, ומזה נמצא בארמי זחוחי הלב, ואמר שם וילבש קללה כמדו, שהקללה תהיה כמדתו, תהי לו כבגד יעטה, ואם שדרך הבגד שהוא לפעמים ארוך מגופו, הנה הקללה עצמה תהיה לו כמזח שיעלה הבגד שהיא הקללה, שיהיה מכוון למדת גופו, ומזה השאיל שם זה על גדותי האי, הנגבהים מתוך הים וחוגרים בעד ה םי בל יעלה על האי, שהוא המזח המגביה את האי, והחוגר בעד הים, ולא רחוק לבאר מ"ש שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה )איוב י"ב כ"א( שיהיה אפיקים מן כאפיקים בנגב, שירפה ויסיר המזח הסוגר בעד אפיקי מים, וישטפו חלקת נדיבים ובזה ישפך עליהם בוז, כי יצאו נקי מנכסיהם: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק יא אי) ) ידו נטה - הנוטה: ה' צוה אל כנען - צוה את קוראיו על כנען: לשמיד - כמו להשמיד וכן ללכת לגיד ביזרעאל )מלכים כט( כמו להגיד וכן לשמיע קול תודה )תהלים כו( כמו להשמיע: מעזניה - צור וצידון משל כנען היו כמו שנא' את צידון בכורו: אי) ) ידו נטה - הקדוש ברוך הוא נטה ידו על הים, ר"ל על צור שהיא על הים וכל עושרה מהים, וכאלו הקדוש ברוך הוא נטה ידו על הים שלא יבא לצור עוד דרך ים כל עובר ים כי הרגיז הממלכות אל צור שהיא כנען, כלומר שהיא עיר סחורה כמו שפירש כנעניה: 8

9 צוה - לנבוכדנצר שיבא עליה לשמיד מעזניה, או יהיה פירוש הפסוק כן, והוא שב למה שאמר למעלה השם צבאות יעצה, אמר לא יהיה זה פלא בעיניכם אם ה' צוה להחריב צור כי כן צוה ונטה ידו על הים בטביעת פרעה ומצרים, וכן הרגיז ממלכות רבות כסחון ועוג וזולתם, והוא שצוה על ארץ כנען לשמיד מעזניה אף על פי שהיתה ארצם ערים גדולות ובצורות בשמים הוא צוה להשמיד כל המעוזים ההם וישראל במצותו וברצונו כבשו הכל לא היתה קריה אשר שגבה מהם: לשמיד - כמו להשמיד וכן בחסרון הה"א, ולנפיל ירך, ולשבית עניי ארץ, והדומים להם: מעזנים - הנו"ן במקום אות הכפל שהיה משפטו מעוזזיה ולהקל הקריאה החליפו אות הכפל בנו"ן, וכן כי לא תמנו כמו תממו: אי) ) ידו נטה - כאלו המקום נטה ידו על הים לעכב על עוברי הים לבלי הביא עוד סחורה לצור: הרגיז ממלכות - העיר לב הממלכות לבוא עליה בחרדה ומהירות רב: ה' צוה - לא במקרה באו אבל ה' צוה לבוא על צור עיר המסחר להשמיד כל חזקה: אי) ) ידו נטה. שיעור הכתוב, הרגיז ממלכות נטה ידו על הים, נבוכדנצר אחר שהרגיז ממלכות היבשה נטה ידו גם על יושבי הים, )ומי הוא המרגיז יבאר בפסוק י"ג(, אבל המרגיז הזה לא מדעת עצמו עשה זה, רק ה' צוהו זאת אל ובעבור כנען, כי צור וצידון יוצאי ירך כנען היו, כדי להשמיד עוזם ותקפם: ביאור המילות אי) ) מעזניה. הנו"ן נוספת, או בא תחת אות הכפל מעוזזיה. כי אות הכפ"ל והנו"ן משותפים במה שיבא דגש להשלים חסרון שניהם, ובזה יבא גם האחד להשלים חברו, וכן חסד ה' כי לא תמנו, תחת תממו, ולא רחוק שהחליף זאת בכונה למען עם חילוף העי"ן באל"ף יצלצל עוד מלת מאזניה, כנען בידו מאזני מרמה, ויהיה לכנען גם הוראת המסחר, ובזה בא במליצתו לשון נקבה, שאינו מדבר בכונתו השניה מן הסוחר רק מן המסחר עצמו, להשמיד מאזני המסחר, והיה להמליץ האלקי שתי מליצות בדיבור זה: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק יב בי) ) כתים - אל ארץ כתים קומי עבורי גם שם לא ינוח לך למה אני אומר קומי עבורי: בי) ) ויאמר - הקל אמר כנגד צור, ומה שאמר לא תוסיפי עוד לעלוז לא אמר עוד לעולם שהרי לשבעים שנה חזרה לאיתנה אלא פירוש עוד לזמן רב, וכן ולא יספו עוד גדודי ארם, ועמלו לא יזכר עוד: המעושקה - אמר ואת בת צידון גם כן, קומי עברי לך לארץ כתיים כי חרבה צור שהיא באה אליך בסחורה שהיתה שכנה לך ואין לך עוד מעמד ואת מעושקה מצד צור, גם אפשר כי צידון גם כן החריב נבוכדנצר כשהחריב צור כי סמוכות היו, ואמר המעושקה שעשקוה עם צור, וכן נבא על שתיהן יואל, ואמר וגם מה את לי צור וצידון וגומר, קל מהרה אשיב גמולכם בראשיכם, אבל צור היא העיקר, ולפי' נאמרה הנבואה על צור, ואמר בתולת לפי שלא נכבשה עד היום, וכן בתולת בת ציון, בתולת בת יהודה, קורא העיר בתולת קודם שיכבשוה ותהיה ברשות אחר כי היא כבתולה קודם בואה לרשות בעל: כתיים - בשני יודי"ן כתוב ולא קרי, כי החיר"ק בתי"ו ולא ביו"ד ואחד הוא, כמו עבריים ועברים: בי) ) ויאמר וכו' המעשקה וכו' ה- ' אמר את עדת צידון הנעשקה משודדי צור בהיות סחורתו שמה מעתה לא תוסיפו עוד לשמוח על כי מקום סחרך היה קרוב לך: כתים קומי עבורי - לפי שאנשי צור ברחו לארץ כתים אמר עבורי לארץ כתים ועשו שם עמהם סחורה: גם שם - אבל גם שם עם כי תמצא אנשי סחורתך מ"מ לא תמצא שם הנחת רוח כי לא תמצא ידך להתעסק בסחורה כמאז: בי) ) ויאמר. מוסב על הרגיז ממלכות, המרגיז הזה הוא אמר לצידון, לא תוסיפו עוד לעלוז. מה ששמחת על מפלת צור והסב המסחר עליך, לא תעלוזי עוד: את המעשקה בתולת בת צידון, לא תוסיפי עוד לעלוז. 9

10 )וקרא בת צידון המעושקה, נגד מה שצור לא נעשק רכושה כי נאבד כולו ע"י הים כמ"ש נבוכדנצר מלך בבל העביד את כל חילו עבודה גדולה אל צור ושכר לא היה לו ולחילו )יחזקאל כט, יח(, אבל מצידון עשקו את רכושה(: כתים קומי עברי. ברחי לארץ כתים. ואל תחשבי כי משם תשובי לארצך, לא כי גם שם לא ינוח לך, כי אח"כ כבש נבוכדנצר גם ארץ כתים: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק יג )יג( הן ארץ כשדים זה העם לא היה - אשר לא כדאי הוא להיות עם שהרי נקראו הגוי המר והנמהר )חבקוק א( עם שוטה הוא מן הבריות שהקב"ה מתחרט עליהן על שבראם כמו ששנינו שלשה הקדוש ברוך הוא מתחרט עליהם במסכת סוכה: אשור יסדה - להשכין בה ציים שלו ספינותיו בירניות גדולות כמו צי אדיר )לקמן /ישעיהו/ לג(: הקימו בחוניו - הם יקימו מצודותיהם על צור, בחוניו ל' עופל ובוחן )לקמן /ישעיהו/ לב( בורפריי"ץ בלע"ז שעושין למצור על הכרכים: עוררו ארמנותיה - יחריבו ל' ערו ערו )תהלים קלז( ל' נתיצה עד היסוד: )יג( הן ארץ - הנה בבל ונינוה וכל שאר הארץ שהיא ארץ כשדים היום זה העם לא היה שם מקדם כי אשור יסדה לציים, כמו שאמר בתורה מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את ננוה ואת רחובת עיר ואת כלח, וכשדים היו בני כשד בן נחור וכבשו הארץ הזאת והיא נקראת היום ארץ כשדים ואשור יסדה מקדם על כן נקרא הארץ ההיא בכלל אשור, והמולכים עליה נקראים מלכי אשור, אבל היא היום לבבל ולכשדים כי הם כבשוה והם הקימו בחוניו שהם היום, ועוררו ארמנותיה שהיו בה מתחלה ושמוה למפלה, ובאמרו שמה לשון יחיד הוא אומר על מלכה, ובכלל כל הגוים, ופי' לציים כמו לפניו יכרעו ציים, לעם לציים, והם השוכנים במדבר בארץ ציה, ואמר כי אשור יסד זאת הארץ שיהיו שוכנים בה אותם יושבי אהלים בציה קודם זה, ואמר ענין הפסוק על צור, כלומר אל יהי הדבר הזה פלא בעיניכם אם תחרב צור כי הנה חיל כשדים שבאים להחריב ארצם גם כן היתה לאחר מתחילה ואחר כן לקחוה הם מהראשונים והם עוד יקחוה אחרים מהם, כי כן מנהג העולם זה עולה וזה יורד להודיע כי הקל הוא אדון כל הארץ, ופי' בחניו מגדליו, כמו עפל ובחן ופירוש עוררו שברו, כמו ערער התערער, ויש מפרשים הן ארץ כשדים על צור, כלומר זאת העיר ארץ כשדים היא כי זה העם לא בנה אותה אלא אשור יסדה לספינותיו: ציים - ספינות כמו וצי אדיר, והם ערי אשור הקימו מגדליו ועתה באו כשדים עם נבוכדנצר ועוררו ארמנותיה ושמה למפלה, ויש מפרשים הן ארץ כשדים גדולים הם ממך והבורא עתיד להחריבם על ידי פרס ומדי והוא עתיד להחריבה ולשמה עד שיאמרו רואיה זה העם לא היה, וכן אשור יחריב הקל ארצו ותהיה מיוסדת לציים ולחיות והם הקימו מגדלים והוא שמה למפלה: )יג( הן ארץ כשדים - הנה זאת העיר צור מארץ כשדים היא כי זה העם היושב בה עתה לא היה בה מאז ולא בנה אותה: אשור יסדה - אשור שהיתה ראש הממלכה לכשדים הוא יסדה להשכין בו אנשי ספינות עושי מלאכה במים רבים והמה אנשים פחותים ונבזים: הקימו בחוניו - ר"ל הנה אנשי אשור הם בנוה והקימו מגדלות העיר והם החריבו ארמונותיה ושמו את העיר למפלה כאדם העושה בשלו: )יג( הן ארץ כשדים. מוסב אל פסוק י"א, שאמר שם ידו נטה אל הים הרגיז ממלכות, שואל עתה מי הוא המרגיז ממלכות, אשר נטה ידו על הים, משיב הן הוא ארץ כשדים, הם עשו זאת: זה העם. כלא היה נחשב בימי קדם, ור"ל היה לא, היה כלא וכאין, רק אשור שמלך על הארץ ההיא הרים אותה מאשפה, ולמדם לעבור בציים ואניות, עתה הכשדים ההם הקימו בחוניו, הם הקימו מבחן גבורתו של מלך אשור והם הראו למבחן תוקף הציים שיסד להם אשור: עוררו. ע"י הציים הם החריבו ארמנותיה של צור, לשום אותה למפלה: 10

11 ביאור המילות )יג( לציים. הם האניות הגדולות המוכנות למלחמה )קריעגסשיפפען( וצי אדיר )לקמן ל"ג כ"א(: בחוניו. ענין מבחן ונסיון, ומזה הושאל אל מבצר המנוסה בתקפו ונבחן בחזקתו: עוררו. כמו ערו ערו עד היסוד בה: שמה. מקור, לשומה למפלה, לשום אותה: ישעיהו פרק כג פסוק יד /)יד(/ הילילו - שהייתה באים בספינות לסחורה לצור או לצידון עתה הלילו כי שדד מעזכם שהוא צור, כי רוב האניות הם בתרשיש והסוחרים היו באים שם באניות ללכת לצור או לצידון וכיון שנתרבו הלילו כי אבד שכרכם כי צור היה מעוז לכם שהייתם באים שם עם הסוחרים: די) ) הילילו אניות תרשיש - אנשי הספינות ההולכות על ים תרשיש להביא סחורה לצור הילילו מעתה כי שודד צור שהיתה מעוז וחוזק כל הערים היושבים לחוף הים: די) ) הילילו. לכן אחר שצור גם צידון נפלה, אתם אניות תרשיש הלילו, כי נחרבו ערי המסחר: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק טו )טו( ונשכחת צור - לפי שמזכירה בלשון גנאי ל' זונה אמר ונשכחת כזונה ששכחוה אוהביה אף היא תשכח מאין סוחרים ותגרים פונים אליה לפי שתהיה חריבה: כימי מלך אחד - ימי דוד שבעים שנה היו ואיני יודע מהו הסימן הזה הניתן כאן: יהיה לצור - זכרון מעט שתתנער משפלותה ותחזור לאותן שהיו רגילין אצלה לחזור אליה לשוב לקדמותה: כשירת הזונה - שרואה שאין פונה אליה ונושאת קול ערב ונעים בשיר אולי תערב על מאהביה: )טו( והיה ביום ההוא - ביום שתחרב צור יהיה נגזר עליה שתהיה נשכחת שבעים שנה שלא תבנה: כימי מלך אחד - ופירשו המפרשים כימי מלך דוד, ולא פירשו למה נתן הסימן הזה, והנראה בעיני כי אמר כימי מלך אחד לפי שימי האדם הם שבעים שנה ברוב, כמו שאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואמר כי זמן זה תשבת ממלוכה, ולפי שהיתה לה מלוכה גדולה וכבוד גדול, כלומר כמו שיוכל לחיות מלכה ומלכותה כן תהיה מאין מלוכה, ולדברי המפרשים שפירשו כימי מלך דוד נראה לי הטעם לפי שמלך דוד היה לו ברית עם חירום מלך צור ואחרי מות דוד ושלמה לא שמרו הברית והרעו לישראל כפי יכולתם, ואמר כי זמן זה תשבת מלכותם כדי שיזכרו ברית דוד שהיה לו עם מלכם והם לא שמרו הברית וידעו כי באותו עון בא להם הגזרה הזאת, מקץ שבעים שנה יהיה לצור כשירת הזונה, לפי שהיתה צור רבת הסחורה ומכל הגוים והממלכות יוצאים לה ובאים לה בסחורה דמה אותה לזונה שיבאו אליה בני אדם רבים ופעמים תשכח ולא יבא אליה אחד, כן תהיה צור שתשכח מן הזונים אחריה והם הסוחרים, ובסוף ע' שנה יהיה לה פקידה כמו שירת הזונה, כי הזונה אחרי שתהיה נשכחת זמן רב ורואה הזונים עוברים ולא יפנו אליה היא מרימה קולה בשיר כדי שיבאו אליה, כן צור לסוף שבעים שנה תבנה וישובו הסוחרים אליה כאלו היא הרימה קולה בשיר כדי שיפנו אליה וישובו אליה: )טו( ונשכחת צור - ר"ל לא ילכו עוד אליה לסחורה: כימי מלך אחד - כימי דוד שהיה מלך מיוחד )ולפי שהיה לדוד ברית ושבועה עם חירם מלך צור והם לא שמרו את הברית והרעו לישראל ולזה נגזר עליהם שבעים שנה שממון מול שנות דוד להכיר שמהקל נעשה ולא במקרה(: 11

12 יהיה לצור כשירת הזונה - כי דרך הזונה שבאים רבים אליה ולפעמים תשכח מאהובים ולא יוסיפו לבוא ודרכה להרים קול בשיר ערב לעורר לב הזונים וכן יקרה לצור שהיו רבים באים לה לסחורה ונשכחה במפלתה ותצטרך לעורר לב הסוחרים לבוא אליה: )טו( והיה. צור תהיה שפלה שבעים שנה: כימי מלכות אחד. שהיא מלכות בבל שנמשכה שבעים שנה, כי בימי כורש התרוממה מעט: כשירת הזונה. מדמה במליצתו עיר הסוחרת גוים רבים לזונה, אשר בעבור זנותה תקבל אתנן, כן בעבור סחורתה תקבל אתנן ומחיר מעת הנכרים הבאים שעריה, ומדמה את צור בחורבנה לזונה ששכחוה מעגביה ימים רבים, אשר ישירו עליה בדרך התול וצחוק, שתקח כנור ותסבב בשוקים וברחובות למען יזכרו בה עוגביה, כן בעת תרצה לשוב לאיתנה תשלח ספרים אל כל העמים סביבותיה, להזכיר אותם שיבואו אליה למסחר, ואנשי לצון ומושלי משל ישירו עליה אז שירת הזונה, ומה הוא השיר שישירו עליה?: ביאור המילות )טו( מלך אחד. מלכות אח', ר"ל נבוכדנצר ובנו ובן בנו שכולם נחשבו לאחד: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק טז )טז( הרבי שיר - כלומר אף הרבי תחנונים והשפילי גאותך: )טז( קחי כנור - אמר לה דרך משל שתעשה כמו שעושה הזונה הנשכחת שתקח הכנור בידה ותסובב העיר אחרי שנגנזה בביתה וראתה שאין פונה אליה תקח הכנור ותסובב העיר יראה אותה וישמע אותה אדם ויערב לו קולה ויבא אליה, לפיכך אמר סבי עיר זונה נשכחת וגו': )טז( קחי כנור - לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה נשכחה שלוקחת כנור בידה ומסבבת העיר ומנגנת בטוב ובנעימות בשיר ערב למען תהיה זכורה למאהבים ור"ל ראוי לעורר לב הסוחרים לבוא אליך כמאז: )טז( "קחי. את זונה נשכחה! קחי כנור וסבי עמו את העיר וצריכה את להיטיב נגן בקול נעים גם להרבות שירים הרבה אולי ע"י תזכרי": ביאור המילות )טז( נגן, שיר. ניגון בכלי, שיר יהיה גם בפה, ניגון נעימות הנגינה לפי חכמת המוזיקא ושיר היא נעימות הדברים והמאמרים הקצובים במשקל להוליד ערבות: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק יז )יז( לאתננה - לקדמותה ולעשרה ע"י סחורתה ומכנה אותה בל' גנאי: וזנתה - ותספק סחורה אך בל' גנאי כינה אותה )יז( והיה מקץ, יפקד ה' - הוא החריבה והוא יפקדנה למען תדע כי מה' היתה לה כי הנביא נבא עליה בשם ה' טרם שתחרב נבא על חרבנה ועל פקודתה: וזנתה - תסחר, כמו שפירשנו, וכן תרגם יונתן ותהא מספקא סחורה לכל מלכוות עממיא די על אפי ארעא: )יז( יפקוד ה' - יעלה זכרונה לפני המקום: ושבה וכו' - תקח אתנן כבראשונה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון אתנן ור"ל תקנה סחורה מן המביאים: וזנתה וכו' - ר"ל היא תספיק סחורה לכל העמים: 12

13 ישעיהו פרק כג פסוק יז )יז( והיה. בימי כורש הרימה צור את ראשה והיתה סחר גוים ולקחה אתנן שנית מאת כל משפחות האדמה שבאו אליה מסחר: רש"י ישעיהו פרק כג פסוק יח חי) ) קדש לה' - עתידים צדיקים לבוז אותה כשיבא מלך המשיח: לא יאצר - להיות אוצר: ולא יחסן - לא ינחילנה לבניהם: למכסה עתיק - למלבושי נוי, עתיק משובח כמו ידברו עתק )תהלים צד(: חי) ) והיה סחרה - זה הפסוק היא נבואה העתידה בימי המשיח, או אולי היתה בבית שני אך הקרוב כי היא עתידה, וכן הפרשה הבאה אחריה: חי) ) סחרה ואתננה - הוא כפל ענין במ"ש: קדש לה' - מאשר תרויח תקדיש ממנו לשם ה': לא יאצר - לא יונח הריוח בבית האוצר: ולא יחסן - כפל הדבר במ"ש: כי ליושבים וכו' סחרה - ריוח סחרה הקדיש לכהנים היושבים לפני ה' בבה"מ =בבית המקדש=: לאכול לשבעה - להיות להם למאכל עד כדי שביעה ולכסות חזק וחשוב: חי) ) והיה סחרה. ר"ל בין המסחר שלה שהם הדברים אשר במדינה מתבואות ומיני מתכות שמוכרים לארצות אחרות, ובין אתננה שהוא המעות והכסף והזהב שמקבלים בעד המסחר שניהם יהיו קדש לה', שישלחו משני אלה מנחה אל בית ה', שהיה להם בימי בית שני שלום עם ישראל. אבל לא יאצר )מוסב על סחרה(, המסחר שלהם לא יובא אל אוצר בית המקדש, להקריב ממנו עולות וזבחים מן הבהמות והסולת והיין שישלחו: ולא יחסן. )מוסב על ואתננה(, הכסף וזהב שישלחו לירושלים לא יעשו ממנו איזה דבר חזק להיכל ה' רק יחלקוה ליושבים לפני ה', שהכהנים העובדים במקדש יחלקו אותה ביניהם. ומבאר את סחרה יקחו לאכל לשבעה, הבשר והסולת שישלחו יהיה מאכל לכהנים, ואת אתננה שהוא המעות יקחו הכהנים למכסה עתיק, לקנות מהם לעצמם מלבושים חשובים ויקרים: ביאור המילות חי) ) יאצר, יחסן. באוצר יושמו לרוב מיני תבואות פירות וכדומה, וגם כסף וזהב אם הוא כביר מאד עד שראוי לאסוף ממנו אוצרות, וחוסן הוא ענין חוזק ויקר, ובא על העושר והכבוד שהוא מחזק ומכבד את בעליו: ולמכסה עתיק. לשון חזק כמו הדוברות על צדיק עתק, וברבה קהלת )פסוק כל הנחלים( מפרש מלשון ויעתק משם ההרה, שיחליפו ללבוש: 13