הרשות האוניברסיטה העברית רשות העתיקות לפיתוח ירושלים הפקולטה למדעי הרוח מרחב ירושלים המכון לארכיאולוגיה חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה קובץ

הרשות האוניברסיטה העברית רשות העתיקות לפיתוח ירושלים הפקולטה למדעי הרוח מרחב ירושלים המכון לארכיאולוגיה חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה קובץ מחקרים כרך ו עורכים: דוד עמית, גיא ד' שטיבל, אורית פלג-ברקת, דורון בן עמי יוצא לאור לקראת יום העיון השנתי המשותף למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכאולוגיה, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית, ירושלים ב בחשון תשע"ג, 18 באוקטובר 2012

תוכן העניינים 7 בפתח הקובץ דוד עמית, גיא ד' שטיבל, אורית פלג-ברקת ודורון בן עמי 9 חפירות במרחב ירושלים בשנת תשע"ב )2012-2011( דורון בן עמי 25 עבודות השימור והפיתוח שבוצעו בשנת 2012 בעיר דוד, בעופל ולאורך ערוץ הטירופויון שחר פוני ירושלים ושפלת יהודה בתקופות הקדומות 35 יישוב ובית קברות מתקופת הברונזה הביניימית למרגלות ח'רבת אל עאליה )רמת בית שמש( היבטים חומריים ותיאורטיים יצחק פז * 7 בית חווה מתקופת הברונזה ביניימית ב"ת 2 בנווה שלום דן בנימין סטורצ'ן 50 הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל IIא חדרי פולחן ודגמי מקדשים יוסף גרפינקל וסער גנור 66 הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית הלל גבע חידושים באפיגרפיה ובגליפטיקה 83 אשור בירושלים עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים אריאל וינדרבוים 105 לפשרו של החותם שנמצא ליד הכותל המערבי שלמה נאה 110 חרותת שבה שמו של טריאנוס במערה בח'רבת ערק ח'לא מצפון לבית גוברין בועז זיסו, בועז לנגפורד, אבנר אקר ואסתר אשל ירושלים לאחר הכיבוש המוסלמי תגליות חדשות 125 ייצור כלי עצם מן התקופה המוסלמית הקדומה בחפירות חניון גבעתי אריאל שתיל 136 חידושים בויה דולורוזה חפירות וסקר בהוספיס האוסטרי ובקרבת קשת "אקה הומו" שועה קיסילביץ ורועי גרינוולד

149 שוקי התקופה הצלבנית לאור ממצאים חדשים בעיר העתיקה בירושלים יחיאל זלינגר ומיכאל ארליך 161 מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר לקחים מתודולוגיים ריכב )בוני( רובין חפירה ומחקר בהרודיון 181 חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון יעקב קלמן, רחל צ'אצ'י, אורן גוטפלד ורועי פורת 194 הפועלים של הורדוס: עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון הכתובות הלועזיות אבנר אקר 199 הפועלים של הורדוס: עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון הכתובת הארמית אסתר אשל

חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון 181 חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון יעקב קלמן, רחל צ'אצ'י, אורן גוטפלד ורועי פורת האוניברסיטה העברית בירושלים במלאת שנתיים למותו של חברנו ומורנו, אהוד נצר, בהרודיון הקדמה החל משנת 2006 ערכה משלחת החפירות בראשותו של אהוד נצר ז"ל חפירות רחבות היקף במדרון הצפוני והמזרחי של הר הרודיון. במהלך החפירות נחשפו ממזרח לציר גרם המדרגות המוכר במדרון, בתוך מתחם בנוי, שרידי מבנה המאוזוליאום של הורדוס. המתחם, ששימש, ככל הנראה, תחילה למגורי אנשי השירות של ארמון מבצר ההר וכן לצורכי אחסון, הוסב בשלב כלשהו לשמש כ"מתחם הקבר". בשלב זה הוקם בו גן מדורג. במהלך החפירות התברר שעיצובו 1 תוכנית ותצלום אוויר )צילום: "תצפית"; עיבוד: מ' אדלקופ(

182 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה המלאכותי של הר הרודיון בדמות חרוט קטום, נעשה בשלב מאוחר לשלב בניית המאוזוליאום, כפי הנראה רק בסוף ימיו של הורדוס. פעולה זו הפכה למעשה את ההר למצבה מונומנטאלית )נפש(. שלב זה כלל גם בנייה של גרם מדרגות חדש ורחב. גרם מדרגות זה היה מוכר לחוקרים עוד במאה ה י"ט. בעת הקמת ההר המלאכותי של הרודיון כוסו מדרונות ההר סביב במילוי אדיר של עפר ואבנים, וכתוצאה מכך נקברו המבנים שהיו במקום, פרט למתחם הקבר שנשאר חשוף ובולט. בכך למעשה הושלמה הקמתו של מכלול הקבורה של הורדוס בהרודיון. תחת גרם המדרגות שנזכר לעיל התגלו שרידיו של גרם מדרגות קדום, רחב אף הוא. ממערב לגרם מדרגות זה נחשף, החל משנת 2008, תיאטרון מלכותי קטן ומפואר, שכוסה כולו במילויי העפר של ההר המלאכותי. התברר שמתחם הקבר והתיאטרון, נבנו משני צדיו של גרם המדרגות הקדום, והתקיימו יחדיו במהלך רוב תקופת שלטונו של הורדוס עד להקמתו של ההר המלאכותי. יש לציין שגרם המדרגות המאוחר נבנה בציר הסוטה במעט מזה הקדום, והקמתו הביאה לפגיעה מסוימת בשוליו המערביים של הגן שהוקם במתחם הקבר. במהלך 2012-2010 הושלמה חשיפתו של מכלול התיאטרון, ונערכו חפירות ממערב לו. בחפירות אלו החלו להיחשף, תחת כיסוי ההר המלאכותי מבנים נוספים מימי הורדוס, הכוללים בין היתר מבני אחסון ומגורים )איור 1(. במאמר זה נסקור את השרידים הבנויים שנחשפו בחלקו העליון והמערבי של התיאטרון, נציג את המבנים שנחשפו ממערב 1 לתיאטרון ונדון בקצרה במשמעותם. חידושים בחפירות התיאטרון מבנה התיאטרון תואר במקום אחר )נצר ואחרים 2009(, ולכן נציג בקצרה את מרכיביו העיקריים בלבד: התיאטרון כלל קוויאה קטנה, אורקסטרה עגולה למחצה, במה וקבוצה של חדרים מדרום וממזרח לקוויאה )איור 2(. הקוויאה )כ 32 מ' קוטרה( ובה מקומות לכ 350 איש, כללה כ 12 שורות מושבים ונחלקה באמצעות מעבר אופקי לשני גושים, עליון ותחתון ולארבעה פלחים המופרדים באמצעות 2 שטח החפירות במדרון הצפוני )צילום: "תצפית"(

חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון 183 3 האולם המלכותי בתיאטרון )צילום: ט' רוגובסקי( 4 התיאטרון בחתך; הצעת שחזור ראשונית של אהוד נצר ז"ל

184 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה שלושה גרמי מדרגות. כל אחת משורות המושבים בקוויאה העליונה, התלולה יותר, הורכבה ממדרגת מושב ומדרגת הדום רגלים. בחזיתו של המעבר העליון שבראש הקוויאה ניצבה שורת עמודים. שטח מבנה הבמה, ששרד ברובו מתחת לגובה הרצפה, היה 23x11 מ'. יש להניח שמבנה הקיר האחורי של הבמה )הסקנה פרונס(, שלא שרד באתרו, היה מפואר למדי, כעדות שפע הפריטים אדריכליים שנמצאו בסביבתו הקרובה. בראשה של הקוויאה נחשפו, למול מרכז הבמה, שרידיו המרשימים של אולם מלכותי מפואר וגדול )8x7 מ', 6 מ' גובהו(, ששימש את המלך והמקורבים לו כחדר אירוח )טרקלין; איור 3(. האולם, שהשתמר בחלקו הדרומי לכל גובהו, נמצא מעוטר בציורי קיר ייחודיים )בטכניקת סקו(, שבמרכזם ציור סצנות נוף מגוונות בתוך מסגרות דמויות חלונות, וכן בטיח מכויר )סטוקו( בדגמים אדריכליים וצמחיים )איור 4(. מערך עיטורי זה החליף מערך קדום יותר בסגנון שונה. הליך מחקרם ושימורם של עיטורי הקיר מורכב ביותר, והוא מהווה כיום את אחד ממוקדי העבודה החשובים בהרודיון ובמעבדות מוזיאון ישראל. מפולות טיח מצויר שנמצאו על רצפת האולם המלכותי, בדגמים ובצבעים שאין להם זכר על קירות האולם עצמו, מעידות כפי הנראה על קיומה של קומה שנייה מעל האולם המפואר, אולי מרפסת תצפית, 2 ששימשה את המלך ומקורביו )איור 5(. על סמך מספר עדויות שונות דומה שהתיאטרון נבנה כחלק משלב הבנייה העיקרי של הורדוס בהרודיון, כפי הנראה שנים בודדות לאחר הקמת ארמון מבצר ההר, סביב 20 לפנה"ס. עם זאת, יש יסוד להניח שהמערך המאוחר של עיטורי הקיר שנמצא באולם המלכותי בתיאטרון נעשה סמוך לשנת 15 לפנה"ס, לקראת ביקורו החשוב של מרקוס אגריפה בהרודיון. במהלך המפעל המונומנטאלי של הקמת ההר המלאכותי של הרודיון, בסוף ימי הורדוס, הפך שטח התיאטרון כולו למחנה הפועלים שעסקו בהקמתו של ההר המלאכותי. לשלב זה יש לייחס גם את הקירות הדלים ומתקני הבישול שנמצאו בתוך האולם המלכותי, כמו גם את כתובות הגרפיטי שנמצאו על פני הקירות המעוטרים. לקראת השלמת מפעל בניית ההר המלאכותי, היינו לאחר הרס התיאטרון וכיסויו הראשוני, נבנו שני פרוזדורים מקומרים בכניסות לשני מאגרי המים הגדולים המצויים בגב התיאטרון בכדי לאפשר את המשך השימוש בהם גם לאחר כיסוי ההר. יש לציין שמועד חתימתו של התיאטרון באמצעות כיסוי ההר המלאכותי בסוף ימי הורדוס משתקף יפה גם מן הממצא הנומיסמאטי. מתברר שלמעלה מ 90% מתוך 120 מהמטבעות שנמצאו בחפירות אזור התיאטרון מתוארכים לימיו של הורדוס; עיקרם מיוחס לימי מלכותו המאוחרים. הכניסות אל התיאטרון ומערך הכניסה העליון בחפירות שנערכו בתיאטרון עד שנת 2010, נחשפו הכניסות התחתונות אל האורקסטרה ואל הבמה. אל האורקסטרה נכנסו דרך שני פרוזדורים צרים ומקורים )פאראדוי(, ששימשו כנראה את היושבים בקוויאה התחתונה. שתי הכניסות שנמצאו משני צדי הבמה, שימשו אל נכון את השחקנים. אולם עד לחפירות שנערכו בשנת 2011, לא התגלתה כניסה שהובילה אל הקוויאה העליונה ואל האולם המלכותי. במהלך החפירות שערכה המשלחת בשנת 2011 בחלקו הדרומי מערבי של התיאטרון )תחת כיסוי ההר המלאכותי(, נחשף חדר כניסה קטן. החדר בעל מתאר משולש )2.5x3 מ'(, הותקן בחלקו העליון של המבנה בצמוד לחלק הדרומי מערבי של הקיר המתעגל שבגב הקוויאה העליונה. אל חדר כניסה זה הוביל מכיוון דרום גרם מדרגות רחב )2.4 מ' רוחבו( הבנוי אבני גזית ומטויח בטיח לבן.ששימש את היורדים מכיוון ראש ההר. פתח רחב )1.5 מ'( בקיר המערבי של חדר הכניסה שימש את הבאים אל התיאטרון מכיוון מערב דרך אולם גדול שטרם נחפר. נציין שקיומו של חדר כניסה זה, בדרום מערב הקוויאה, אפשר ומלמד שגרם המדרגות שנחשף במצב השתמרות רע בדרום מזרח הקוויאה היווה חלק ממערך כניסה נוסף אל הקוויאה העליונה, ואולי שימש את הבאים דרך גרם המדרגות

5 פרט מעוטר בסטוקו מהאולם המלכותי בתיאטרון )צילום: ג' לרון( חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון 185

186 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה 6 התיאטרון מהאוויר )צילום: "תצפית"( המונמנטאלי הקדום העולה מהרודיון תחתית אל מבצר ההר; אך הדבר עדיין דורש עיון. גרם המדרגות, שירד אל חדר הכניסה שבדרום מערב התיאטרון, נסמך אל החדר הצמוד אל האולם המלכותי ממערב. מדרגות הגזית מאבן נארי נבנו לסירוגין קבוצות שכללו שלוש מדרגות צרות )30 ס"מ שלח, 20 ס"מ רום( וביניהן מישורת רחבה )60 ס"מ(. עד כה נחשפו תחת כיסוי ההר המלאכותי 7.5 מ' התחתונים בלבד של גרם מדרגות זה, ותוואי המשכו ויעדו המדויק במעלה ההר אינם ידועים. לאור הנחתנו בדבר קיומה של קומת תצפית מעל האולם המלכותי ייתכן שגרם מדרגות זה קשור למעבר בין שתי הקומות המפוארות. קשה לקבוע בשלב זה האם גרם מדרגות זה יועד להגעתו של המלך אל התיאטרון מארמון מבצר ההר. מכל מקום, יש להניח שהורדוס ירד לתיאטרון מאחד המבנים שהוקמו מעליו ושטרם נחשפו. המשך החפירות והמחקר יענה, יש לקוות, על שאלות אלה. מבנה המחסנים שממערב לתיאטרון על גבי מדרון ההר הצפוני של הרודיון, כ 10 מ' ממערב לתיאטרון, נחשפו תחת כיסוי ההר המלאכותי שרידיו של מבנה גדול המורכב מסדרת אולמות מוארכים וצרים )כ 35x4.5 מ'(, שנבנו על המדרון במדורג, זה מעל זה )איורים 8-7(. עד כה נחשפו במלואם שני האולמות

חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון 187 התחתונים של המבנה וכן חלקו של אולם נוסף מעליהם. קירות האורך השתמרו לגובה של כ 1.5 מ' מעל הרצפות. האולם התחתון מבין השלושה נבנה בשלב מאוחר לשני האולמות שמעליו ונסמך אליהם מצפון; עובי הקירות של אולם זה הוא 2 מ', כפול מעובי קירות האולמות שמעליו. בקיר המזרחי של אולם האורך העליון נמצא פתח שאפשר כניסה מהמרחב שבין התיאטרון ומבנה המחסנים. נציין שהממצא על רצפות העפר של מבנה המחסנים ששרדו בחלקן, היה דל למדי ובלט חסרונם של פריטים אדריכליים, בהשוואה לממצא באזור הקבר והתיאטרון. מתארו של המבנה ואופי הממצא מלמדים כפי הנראה על ייעודו של המבנה לאחסון. מבני מחסנים הבנויים כמקבץ של אולמות צרים ומוארכים מוכרים באזורנו למן האלף ה ב' לפנה"ס ועד היום, בעיקר בערי נמל ומנהל. מבנים שכאלה נפוצים במפעלי הבנייה של הורדוס, דוגמת מצדה, מכוור ויריחו. מבנה מחסנים זה מצטרף אל מבני אחסון נוספים המוכרים בהרודיון, בהם שני אולמות המחסנים המוארכים המקורים בקמרונות שנבנו בתוך מסד "הארמון הגדול" בהרודיון תחתית, וכן שתי קומות המחסנים המקורים אף הם בקמרונות, שנבנו בבסיסו של מבנה המעטפת של ארמון מבצר ההר. מבנה מחסנים דומה, בעל אולמות צרים ומוארכים, נבנה במדורג במדרון ההר הצפון מזרחי של הרודיון, בתוך מתחם שממזרח לגרם המדרגות; אך בעת הקמתו של מבנה המאוזוליאום של הורדוס והגן סביבו, בתוך המתחם, בוטל מבנה זה. יש יסוד להניח שבעקבות ביטולו של מבנה המחסנים במתחם הקבר הוקם מבנה המחסנים הנדון שממערב לתיאטרון, תוך ביטולם או שינויים של המבנים שהיו שם לפנים. יש לציין ששטח האחסון המוכר עד כה בהרודיון עולה על 2,000 מ"ר )גדול כנראה משטח המחסנים הכולל שבמצדה(; דבר זה מלמד על חשיבותה המנהלית של הרודיון המצוינת גם במקורות ההיסטוריים. מבנה המחסנים הוקם כפי הנראה בשלב מאוחר לשלב בניית התיאטרון. תחת חלקו המזרחי של המבנה נמצאו שרידים דלים של מבנה קדום יותר ואילו חלקו המערבי ניגש אל מבנה נוסף שקדם לו )"מבנה האמבטיה" להלן(. הקמת החלק המערבי של מבנה המחסנים הביאה לביטול מבנה אורכי אחר שטרם נחשף. ציר המבנים הקדומים שונה מעט מציר אולמות מבנה המחסנים ודומה שהם הוקמו כמבנים נפרדים בהתאמה לכיוונו של המדרון. בחפירות מצומצמות שערכנו במעלה ההר, בחלקו העליון של מבנה המחסנים, נחשף חלקו של קיר אורך נוסף, ששימש בין היתר כקיר הדרומי של מתקן מים מטויח שהתגלה למרגלותיו. ריכוז של פריטי בית מרחץ שנמצאו בתוך מילויי ההר המלאכותי באזור זה מעיד ככל הנראה על קיומו של מבנה שכזה, גבוה יותר במעלה ההר. שני קירות מקבילים, הבנויים בניצב וחותכים את קיר האורך העליון של מבנה המחסנים, מלמדים כך נדמה על קיומו של פרוזדור המוביל אל מאגר מים נוסף שטרם נחשף במדרון. פרוזדור זה, בדומה לפרוזדורים שבפתחי מאגרי המים האחרים, נבנה בעת הקמתו של ההר המלאכותי כדי לאפשר את המשך השימוש במאגר. במהלך הקמת ההר המלאכותי פורק ככל הנראה מבנה המחסנים, והדירוג שיצרו שרידי האולמות אפשר מילוי יציב בבסיסו של ההר בעל צורת החרוט הקטום. עם סיומו של מפעל בנייה זה ברי שהמבנה כוסה ונחתם כליל. "מבנה האמבטיה" שממערב למבנה מחסנים בחפירות שערכה המשלחת בשנת 2010 ממערב ובצמוד למבנה המחסנים, התגלה מבנה גדול נוסף, מטויח מפנים ומחוץ בטיח לבן )איור 9(. חפירתו של המבנה הושלמה רק בסוף שנת 2011. בחפירה התברר שמהמבנה הנידון השתמר רק חלקה הדרומי של קומת הקרקע )רצועה ברוחב 5 מ'(, בעוד שחלקה הצפוני, שבלט מתוך שיפוע ההר המלאכותי, לא שרד. אל המבנה ניגש ונצמד ממזרח מבנה המחסנים וברור שנבנה מאוחר לו. יחד עם זאת התברר ששני המבנים המשיכו לשמש זה לצד זה, עד לכיסויים בידי שפכיי ההר המלאכותי.

188 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה 7 "מבנה המחסנים" שממערב לתיאטרון )צילום: "תצפית"( 8 שרידי "מבנה המחסנים" ו"מבנה האמבטיה" שממערבו )צילום: ר' פורת(

חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון 189 מידות המבנה ממזרח למערב הוא 19 מ', ועובי הקירות החיצוניים של קומת הקרקע הוא 1.5 מ'. בחלקו המזרחי של הקיר הדרומי נחשף פתח רחב )1.45 מ'( בנוי גזית ומטויח. קירות המבנה נבנו מאבני שדה וטויחו, כאמור, מפנים ומחוץ, בטיח סידי לבן. לעומת זאת, פינות המבנה ומזוזות הפתח נבנו מאבני גזית גדולות המציגות סיתות שולים רחב וזיז בולט )איור 10(. 3 הפן החיצוני של קיר האורך הדרומי של המבנה, ששרד למלוא אורכו, נמצא מטויח בשכבה עבה של טיח לבן, מגובה הרצפה החיצונית ועד לגובה 9 תוכנית "מבנה האמבטיה" )שירטוט: ר' צ'אצ'י( 10 "מבנה האמבטיה", מבט מדרום מערב )צילום: ר' פורת(

190 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה מטר אחד. בגובה זה הסתיים הטיח בהתעגלות חלקה כלפי פנים, אך הסיבה לכך טרם התבררה. תחת קיר זה עברו שתי תעלות ניקוז לכיוון צפון. רצועת המבנה שנחשפה מחולקת לשלושה חדרים באמצעות קירות צרים )70-50 ס"מ( ומטויחים. החדר המזרחי הוא חדר הכניסה, אליו הוביל הפתח הדרומי. החדר המערבי הוא הגדול מבין השלושה. לא נמצאו עדויות משמעותיות שיכולות לסייע בהבנת תפקידו. בין שני חדרים אלו נחשף מכלול רחצה משוכלל הנחלק לשתי יחידות. ביחידה המערבית התגלה מתקן רחצה בנוי, דמוי אמבט )איור 11(, המטויח בטיח הידראולי אפור )1.76x1.03 מ' שטחו, ו 68 ס"מ עומקו( ואילו היחידה המזרחית שימשה כחדר הסקה, ונמצא בה תנור שנועד לחימום מי הרחצה. בפינת חדר הרחצה, לצד האגן דמוי האמבט, נמצא מעין מדף פינתי מעוגל ומטויח, שנועד, אל נכון, להנחת כלי רחצה למיניהם )איור 12(. 4 אפר שנמצא בראשו עשוי ללמד על הבערת קטורת לבישום )איור 13(. מצפון מזרח לאגן נחשפה מדרגת עזר נמוכה, ששימשה את הנכנסים אל אגן הרחצה. חימום המים במתקן הרחצה נעשה באמצעות דוד עופרת מוארך גדול ושטוח )כ 150x50x25 ס"מ(, שהותקן בין חדר ההסקה לבין מתקן הרחצה )איור 13(. חלקו המערבי של דוד העופרת הוא בעל פתח )35x25 ס"מ( הפונה אל אגן הרחצה )איור 14(, ואילו חלקו המזרחי, הסגור, מוקם מעל תנור החימום. כאשר מולא אגן הרחצה במים, התמלא גם דוד העופרת, כך שבעת הדלקת התנור חוממו כל המים שבאגן. יש לציין שבמרכז קרקעית אגן הרחצה נמצא חור ניקוז קטן, שנאטם ונפתח על פי הצורך )איור 15(. שיטת חימום כזו במתקני רחצה מוכרת בווריאציות שונות בבתי מרחץ הלניסטיים ורומיים ברחבי אגן הים 5 התיכון, ואף בארץ ישראל. מדרום למבנה ובכיוון ההר נחשף מעבר רחב )כ 3 מ'(, חצוב בחלקו ברישול. מדרום למעבר, במדרגה גבוהה 11 חדר הרחצה ב"מבנה האמבטיה" )צילום: ר' פורת(

חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון 191 12 אגן הרחצה ב"מבנה האמבטיה" )צילום: ר' פורת( 13 פתחו של דוד העופרת אל אגן הרחצה ופתח הניקוז )צילום: ר' פורת(

192 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה 14 אגן הרחצה ב"מבנה האמבטיה" )צילום: ט' רוגובסקי( 15 אגן הרחצה ומתקן החימום שממזרחו )צילום: ר' פורת( יותר, נמצאו שרידים מקצהו המערבי של מבנה אורך גדול שקדם, כמו מבנה האמבטיה, לבנייתו של מבנה המחסנים; מחקרו של מבנה אורך זה מצוי רק בראשיתו. בעת הקמת מבנה המחסנים נחסם המעבר שמדרום למבנה האמבטיה בידי הקיר המערבי של מבנה המחסנים, והיציאה מאזור זה התאפשרה מכאן והלאה לכיוון מערב בלבד. מבנה האמבטיה קדם, כאמור, להקמתו של מבנה המחסנים. יש להניח שכמו מבנה התיאטרון, גם הוא הוקם במדרון בשלב הבנייה העיקרי של הורדוס בהרודיון, זמן מה לאחר בניית ארמון מבצר ההר. אפשר שהמבנה, שהיה לכל הפחות בן שתי קומות, שימש כבית מגורים לאחד מהפקידים רמי הדרג ששרתו בהרודיון. מכל מקום, המצאותו של חדר רחצה פרטי בבית אמידים מעין זה אינה מפתיעה. בדומה לאולם המלכותי שבתיאטרון, נדמה שלקראת הקמתו של ההר המלאכותי וכיסויו המוחלט של האזור, שימש גם אזור מבנה האמבטיה למגורי הפועלים, שעסקו במפעל זה. מתקן הבישול שנמצא בפינת חדר הכניסה אל המבנה שייך, יש להניח, לשלב פעילות זה. סיכום עדיין מוקדם מדי לגשת לסיכום ולשחזור הנוף האדריכלי של המדרון הצפוני של הרודיון. אולם, כפי שתואר במאמר אין כל ספק שתחת כיסוי ההר המלאכותי פרושים במדרון זה, שבין ארמון מבצר ההר לבין הרודיון תחתית, שרידיהם של מבנים רבים ושונים מבנים אלו קשורים בהיבטים השונים של חיי היום יום שהתקיימו בהרודיון רבתי, ובראשם תרבות הפנאי והמנהל. מכל מקום, אם הצלחנו במאמר צנוע זה להעביר משהו מייחודו ועוצמתו של ההר המלאכותי של הרודיון, דיינו.

חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון 193 הערות 1 המחקר בהרודיון נערך בידי משלחת החפירות ע"ש אהוד נצר מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית. צוות השטח של המשלחת שהיה שותף לתגליות הנדונות כאן כולל את רועי בן דב, טל רוגובסקי, יאיר לבבי, יעל קלמן ועופר נוימאיר. לעבודות באתר שותפים בשנים האחרונות גופים נוספים, שבראשם נציין את רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית גוש עציון, החברה הממשלתית לתיירות, תכנית מורשת )תמ"ר( במשרד ראש הממשלה, מוזיאון ישראל, רשות העתיקות ו"מכון ישראלי לארכיאולוגיה". עיבוד החומר ופרסומו נעשה בעזרת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה וגורמי מימון שונים. על כולם תבוא הברכה. אודות השרידים שנחשפו במדרון הצפון מזרחי עד שנת 2010 ראו: נצר, קלמן, פורת וצ'אצ'י לוריס 2009; נצר, קלמן, פורת וצ'אצ'י לוריס.2010 2 יש לציין שזוהי הצעת שחזור ראשונית שהגה אהוד נצר. עם זאת, מלאכת לימוד הנתונים והשחזור האדריכלי של התיאטרון מצויות בראשית דרכן בלבד. 3 יש לציין שאבנים בעלות סיתות שכזה אינן נפוצות בהרודיון. הן מצויות, למשל באחד הקירות הקדומים בחלקו הדרום מזרחי של מכלול הבריכה בהרודיון תחתית. 4 יש לציין מתקן דומה שנמצא לצד האגן דמוי אמבט במכלול הטהרה שנחשף לצד בית הכנסת בארמון מבצר ההר בהרודיון. מכלול זה נבנה ככל הנראה בימי המרד הראשון )ראו: גרוסברג, פורת, עמית ונצר, 2011(. 5 זוהי למעשה ווריאציה ביתית של מתקן חימום )המכונה )Testudo alvei הנפוץ בחדר החם בבתי מרחץ הלניסטיים ורומיים ומתואר על ידי ויטריביוס )על אודות האדריכלות, ה, 1(. 10, שרידיו של מתקן חימום, בעל דודי מתכת, נמצא גם בחפירותיו של אהוד נצר בבית המרחץ בהרודיון תחתית )שלב ב'(, וכן בחפירותיו בבית המרחץ החשמונאי ביריחו )חדר.)A(B)86 באחרון אובחן בטיח הנגטיב של דוד עופרת דומה, בצמוד לאחד ממקוואות הטהרה )נצר 2001: עמ' 105-102, איורים: 140-138(. אנו מודים לדני אבוחצירה ולדוד עמית שהפנו את תשומת לבנו למקבילות השונות. נצר, קלמן, פורת וצ'אצ'י לוריס 2009 א' נצר, י' קלמן, ר' פורת ור' צ'אצ'י לוריס, "קבר הורדוס ותיאטרון מלכותי במורד ההר בהרודיון", קדמוניות 138,)2009( עמ'.117-104 נצר, קלמן, פורת, צ'אצ'י לוריס 2010 E. Netzer, Y. Kalman, R. Porat and R. Chachy-Laureys, "Preliminary Report on Herod's Mausoleum and Theatre with a Royal Box at Herodium," Journal of Roman Archaeology 23 (2010), pp. 84 108. ביבליוגרפיה גרוסברג, פורת, עמית ונצר 2011 א' גרוסברג, ר' פורת, ד' עמית וא' נצר, "מקוואות יוצאי דופן מימי המרידות ברומאים בהרודיון", מחקרי יהודה ושומרון כ',)2011( עמ'.80-63 נצר 2001 E. Netzer, The Hasmonean and Herodian Palaces at Jericho, Final Report of the 1973-1987 Excavations, Vol. I: Stratigraphy and Architecture, Jerusalem 2001.

JERUSALEM AFTER THE ISLAMIC CONQUEST: NEW DISCOVERIES 125 Manufacture of Bone Items from the Early Islamic Period in Givati Parking Lot Excavations Ariel Shatil 136 New Discoveries in the Via Dolorosa Excavations and a Survey in the Austrian Hospice and at the Vicinity of the "Ecce Homo" Arch Shua Kisilevitz and Roie Greenwald 149 The Market Street of Crusader Jerusalem in Light of a Recent Archaeological Excavation Yechiel Zelinger and Michael Ehrlich 161 Antique Maps of Jerusalem as Sources for its History: Methodological Lessons Rehav (Buni) Rubin New finds AT HERODIUM 181 New Findings at Herodium by the Ehud Netzer's Expedition Yakov Kalman, Rachel Chachy, Oren Gutfeld and Roi Porat 194 Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater at Herodium The Greek and Latin Inscriptions Avner Ecker 199 Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater at Herodium The Aramaic Inscription Esther Eshel

CONTENTS 7 Editorial Introduction David Amit, Guy D. Stiebel, Orit Peleg-Barkat and Doron Ben-Ami 9 Excavations in Jerusalem and its Region, 2011 2012 Doron Ben-Ami 25 Preservation and Development Works Conducted during 2012 in the City of David, the Ophel and along the Tyropoeon Valley Shahar Puni JERUSALEM AND THE JUDAEAN FOOTHILLS: THE EARLY PERIODS 35 A Settlement and a Cemetery from the Intermediate Bronze Age in Ramat Bet Shemesh Yitzhak Paz 7* A Settlement from the Intermediate Bronze Age Middle Bronze II in Newe Shalom Dan Benjamin Storchan 50 Cult in Khirbet Qeiyafa from the Iron Age IIa Cult Rooms and Shrine Models Yosef Garfinkel and Saar Ganor 66 Remarks on the Archaeology of Jerusalem in the Persian Period Hillel Geva NEW STUDIES IN EPIGRAPHY AND GLYPTICS 83 Assur in Jerusalem New Glyptic Evidence of the Assyrian Influence on Jerusalem Ariel Winderbaum 105 The Seal Found near the Western Wall A Suggestion for Its Meaning and Use Shlomo Naeh 110 A Graffito Bearing the Name of Trajan in a Cave at Kh. ʾArâk Hâla North of Bet Guvrin Boaz Zissu, Boaz Langford, Avner Ecker and Esther Eshel

Israel Antiquities Authority Jerusalem Region The Hebrew University of Jerusalem The Faculty of Humanities Institute of Archaeology The Jerusalem Development Authority New Studies in the Archaeology of Jerusalem and its Region Collected Papers Volume VI Editors: David Amit, Guy D. Stiebel Orit Peleg-Barkat and Doron Ben-Ami Jerusalem 2012