התאחדות המלונות בישראל ת ע ש י י ת המלונאות ב י ש ר א ל תמונת מצב ומבט קדימה ס פ ט מ ב ר

התאחדות המלונות בישראל ת ע ש י י ת המלונאות ב י ש ר א ל תמונת מצב ומבט קדימה ס פ ט מ ב ר 2 0 1 3

נתוני תפעול מלונות בשנת 2012 מקור הנתונים: "רבעון סטטיסטי לתיירות ושירותי הארחה" )כרך 41(- ל.מ.ס, "מלונות - הכנסות, הוצאות ותוצר- 2009 " - ל.מ.ס, עיבודי ואומדני התאחדות המלונות על בסיס פרסומי ה-ל.מ.ס מס' מלונות חדרים זמינים )ממוצע שנתי( גודל מלון ממוצע )חדרים( סה"כ לינות מזה: לינות תיירים )באלפים( % מסה"כ לינות ישראלים )באלפים( תפוסת חדרים פדיון כולל )מליוני ללא מע"מ( פדיון לחדר תפוס ליום )ב-ש"ח( EBITDA )מליוני ש"ח( % מהפדיון שווי חדר )ערך כינון באלפי ש"ח( החזר על סך ההשקעה )ב-%( ע.נ.נ )ערך נוכחי נקי באלפי ש"ח( ש.ת.פ )שיעור תשואה פנימי ב-%( סה"כ מועסקים מועסקים לחדר זמין עלויות כ"א כ-% מהפדיון שכר חודשי ממוצע )ש"ח( סה"כ תשלומי ארנונה )באלפי ש"ח( ארנונה כ-% מהפדיון עלויות ארנונה לחדר )בש"ח לשנה( סה"כ ארצי 322 45,014 140 22,138 9,750 44% 12,387 65.7% 8,724 839 1,775 20% 778 6.1% -177 5.0% 34,300 0.76 33% 6,789 279,586 3.2% 5,850 סה"כ ירושלים 66 8,737 132 3,892 3,130 80% 762 63.6% 1,635 806 מערב ירושלים 40 7,336 182 3,416 2,681 78% 735 66.1% 1,491 855 409 27% 837 7.2% -73.8 6.8% 5,901 0.80 34% 6,561 59,308 4.0% 7,965 תל אביב 51 6,650 131 2,787 2,294 82% 548 72.4% 1,674 967 418 25% 925 9.3% -114.2 6.7% 4,669 0.70 28% 7,738 36,300 2.2% 5,329 אילת 48 10,639 220 6,834 973 14% 5,861 69.9% 2,294 872 417 18% 793 5.5% -228.6 4.4% 8,628 0.81 39% 7,815 69,625 3.0% 6,327 ים המלח 15 3,904 267 2,316 587 25% 1,729 76.9% 1,004 893 238 24% 895 7.7% -89.5 7.0% 3,857 0.99 32% 6,429 28,265 2.8% 7,105 טבריה 30 3,946 131 1,812 832 46% 980 59.2% 546 640 99 18% 656 4.1% -255 3.0% 2,507 0.64 34% 5,900 15,683 2.9% 3,741 חיפה 13 1,256 97 488 260 53% 229 65.3% 219 727 43 20% 807 4.2% -305.5 3.2% 992 0.79 37% 6,013 7,404 3.4% 5,844 נתניה 16 1,373 88 571 384 67% 187 57.6% 151 523 676 0.49 6,546 נצרת 7 977 143 383 286 75% 97 55.6% ביאורים - נתוני תפעול מלונות בשנת 2011 א. רק חדרים פתוחים- נתוני הלמ"ס, מספר מלונות פתוחים- אומדן ב. גודל מלון ממוצע הינו חלוקה של מספר החדרים הזמינים )הפתוחים( במס המלונות הפתוחים. ג. נתוני פדיון, עלויות שכר, ו- :EBITDA במחירים שוטפים- אומדנים על בסיס הלמ ס. ד. Taxes, Earnings Before Interest, - Depreciations, Amortizations - EBITDA רווח לפני פחת, מימון ומסים ובניכוי עלויות שכירות מבנים וציוד. ה. ערך כינון לחדר מבוסס על סכומי ההשקעה המוכרת ע י משרד התיירות עפ י רמות החדרים והתפלגות מצאי החדרים הקיים, בתוספת מרכיב קרקע כדלהלן: ממוצע ארצי: 13%, ירושלים: 20%, ת א: 25%, שאר האזורים: 8%, ובתוספת 11%-6% בגין הקמת פונקציות נוספות ועלויות מימון בעת ההקמה )עלויות אלו אינן מוכרות במסגרת תקרת ההשקעה המוכרת של משרד התיירות(. ו. ערך נוכחי נקי- לפי שיעור ניכיון של 8% ז. ערך נוכחי נקי ושיעור תשואה פנימי מחושבים על ההשקעה בניכוי מענקים )28% בי ם ובטבריה, 20% ביתר המוקדים למעט ת א( ח. כולל עובדי חברות כ א ט. סה כ עלויות, כולל את כל העלויות )תנאים סוציאליים וכד ( וכן את התשלומים לקבלני כח אדם חיצוני )מיקור חוץ(. י. שכר חודשי ממוצע - שכר ברוטו, כפי שמפרסמת הלמ ס באופן שוטף - לא כולל סוציאליות ולא כולל מיקור חוץ, עובדי מלונות בלבד יא. הוצאות ארנונה: נתון אחרון שהלמ ס פרסמה הוא בגין שנת 2010. סכומים אלו עודכנו בהתאם לשיעורי העלאת הארנונה )ע פ המפתח המאושר ע י משרד הפנים(, למעט נתוני ירושלים שעודכנו עפי דווח העיריה לשנת 2012 * הנתונים התיפעוליים של מזרח ירושלים, נתניה ונצרת חסרים כתוצאה מהעדר דיווח של הלמ ס. 6,617 0.76 6,458 67,645 4.1% 7,229 ביאור א א ב ג ג ג, ד ה ו, ז ז ח ט י יא

חבריי המלונאים וידידי הענף, על-פי הודעת הלמ ס מתאריך 5/6/2012: רווח המלונות בשנת 2012 היה 1.8 מיליארד ש ח ערב ראש השנה תשע ד אנו לקראת הרבעון האחרון של 2013. מאז 2008 ועד 2012 )למעט שנת המשבר העולמי ב- 2009( אנו חווים תקרת זכוכית, נתונים כמעט זהים במספרי לינות התיירים ושיעורי התפוסה. שנת 2013 מסתמנת כשנה גרועה יותר כתוצאה ממבצע עמוד ענן, האירועים במדינות השכנות והמצב הכלכלי העולמי, במיוחד באירופה. לצערנו העדר תקציב מדינה ובמקביל הבחירות והשינויים במשרד התיירות מנעו פעילות שיווקית הולמת מצד המדינה. במהלך השנה החולפת קיבלה הממשלה מספר החלטות חשובות לעתיד התיירות. בחודש נובמבר במהלך מבצע עמוד ענן אימצה הממשלה את מסקנות ועדת בר-ניר להורדת עלויות הנופש בישראל ובכך אישרה למעשה את טענותינו כי עלויות התפעול הן הגורם העיקרי לרמת המחירים. בחודש אפריל אישרה הממשלה את הסכם השמים הפתוחים ובכך אפשרה ניצול הפוטנציאל האדיר של התיירות. בחודש מאי דחתה הממשלה ניסיון של האוצר להטיל מע מ על ייצוא שירותי תיירות, צעד שהיה מביא להרס התעשייה. החלטות אלה חשובות ביותר אך אין בהן די על-מנת לאזן את הנחיתות המובנית של התעשייה. בכדי להגדיל את ההשקעות ואת מספר החדרים ולפרוץ את תקרת הזכוכית של מספר ימי התייר בארץ, אין די בתמריץ חד-פעמי, חובה לשפר את הרווחיות והאווירה העסקית. על הממשלה ליישם את מסקנות ועדת בר-ניר להורדת העלויות, לעצור את קדחת הרגולציה של השנים האחרונות, לבטל אפליית הענף ולהתאים את החקיקה לתנאים המיוחדים של תעשיית התיירות. פדיון המלונות היה 8.7 מיליארד ש ח. הרווח הגיע ל- 20% מההכנסה )לפני ניכוי פחת והוצאות מימון(. מספר המלונות בארץ 322 ומספר החדרים כ- 45,000. אבל מה אין בהודעת הלמ ס? על-מנת להבין את המצב ביתר קלות, נבנה מהנתונים הנ ל את מלון ממוצע. 140 מספר חדרים )0.75 105 עובד לחדר( מספר עובדים 27 מיליון הכנסה לשנה 5.4 מיליון )לפני פחת ומימון( רווח )20%( 109 מיליון 778,000( לחדר( השקעה 5% לשנה )20 שנה( החזר השקעה * מלון ממוצע הוא תוצאה סטטיסטית ויש כמובן שונות גדולה בין סוגי בתי-המלון והאזורים, אך יש בו להסביר מדוע למרות התפוסה הטובה והמחירים הגבוהים לא נבנים בארץ מספיק בתי-מלון. ההשקעה במלונאות הינה אמנם לטווח ארוך מאוד אך אם נסתכל על הרווחיות על-פני 20 שנה נראה שהמצב עוד פחות טוב: הרווח הממוצע מ- 1991 ועד 2012 היה 15% והחזר ההשקעה הממוצע 3.3% לפני מימון ופחת. 14% 3.2% 1991 2000 9% 1.4% 2001 2005 19% 4.5% 2006 2010 20% 5% 2011 2012 לממשלה יש הזדמנות לפתח ולטפח תעשיה אשר תועלתה למשק עצומה לא רק כלכלית, אלא בתחומים רבים אחרים ובמיוחד בתחום החברתי. אני מקווה שההחלטות שקיבלה הממשלה בשנה החולפת מעידות על עידן חדש בהתייחסות לתיירות כאל תעשיה בעדיפות לאומית. בכבוד רב ובברכה חמה, % רווח ממחזור EBIDTA % החזר השקעה שנים 3 2 עמי פדרמן נשיא התאחדות המלונות בישראל * הדגמנו בעבר ב פרדוקס המלונאי כיצד עסקים אחרים בעלי מחזור מכירות דומה, כדאיים על-אף ששיעור הרווח שלהם מהמחזור נמוך בהרבה.

מה הסיבות לרווחיות הנמוכה של המלונות בארץ? מה יכולה המדינה לעשות על-מנת לאזן את הנחיתות המובנית? ניתן להצביע על חמישה גורמים האחראים לכך שרווחיות המלונות בארץ נמוכה ב- 40% ממלונות מקבילים במערב אירופה וארה ב ויוצרים מצב של נחיתות מובנית. 1 יוקר 1. המחיה כמו לכל משק בית 2 ארנונה 2. הגבוהה ביותר במגזר העסקי 3 הוצאות 3. אבטחה מיותרות 4 הוצאות 4. על כשרות מעל ומעבר לנדרש 5 תקנים 5. עודפים כתוצאה מרגולציה מיותרת הגורמים הנ ל מסתכמים בכ- 14% מהפדיון. אילו היו מצטרפים לשורת הרווח היה הדבר משנה את כל תמונת הכדאיות )כל הגורמים הנ ל הם תוצאה של מדיניות ופעולות הממשלה וזאת מעבר למיסוי, אגרות והיטלים אחרים(. אפליות וחקיקה בלתי מתאימה תעשיית התיירות סובלת משורת אפליות מול תעשיות אחרות בתחום השיווק, מיסוי החברות, חוק עידוד השקעות הון, העסקת עובדים זרים, הכשרת עובדים ועוד. תעשיית המלונאות מספקת את צרכי כלל האוכלוסייה בשעות ובימי המנוחה והפנאי. אי-לכך בהגדרה חוקי העבודה שנועדו להגן על כלל הציבור אינם מתאימים לתעשיית המלונאות שצריכה לעבוד בימים ובשעות אלה. שיטת הארנונה הנהוגה בארץ מבוססת על שני פרמטרים: מיקום ושטח. מלונות בהגדרה ממוקמים באזורים המוגדרים כיוקרתיים )לצרכי מגורים( והם עתירי שטח. כתוצאה מכך שיעור הארנונה מסך ההכנסות הינו יותר מ- 3%, שיעור שאין דומה לו בכל הסקטור העסקי ובמלונות בחו ל. נדרש זמן רב על-מנת להביא לשינוי בתחומים שנשתרשו במשך שנים, אך יש צעדים שהממשלה יכולה לעשות על-מנת לאזן את המצב וחלקם אף נעשה. על הממשלה ליישם את מסקנות ועדת בר-ניר ולפעול לביטול רגולציות מיותרות ומכבידות. ליישם את הסכם התעופה עם האיחוד האירופאי הידוע כשמיים פתוחים ולהמשיך להקל על חופש התנועה של תיירים תוך ייעול אמצעי הביטחון בשדה התעופה וביטול הצורך באשרות כניסה מארצות נוספות. להגדיר את התיירות הנכנסת כתעשיית ייצוא מועדפת ולמנוע ניסיון נוסף להטיל עלייה מע"מ. יש לבטל כליל כל אפליה של תעשיית התיירות לעומת תעשיות אחרות: בחוק עידוד השקעות הון בנושא שיפוצים ושדרוג ובהטבות מס חברות ליצואנים. במכסות עובדים זרים במקצועות ואזורים בהם אין פיתרון זמין אחר. בהשתתפות וטיפול המדינה בהכשרה מקצועית. בהשתתפות המדינה בהוצאות אבטחה או לחילופין בצמצום הדרישות. על המדינה להתאים החקיקה לתנאי הענף בשני תחומים עיקריים: בנושא הארנונה: יש למצוא שיטה חלופית המבוססת על תפוקה ואשר תביא לייתר שוויון בין המלונאות לתעשיות אחרות ולנעשה בעולם. יש להתאים את "חוק שעות עבודה ומנוחה" לענף שעיקר פעילותו באותן שעות לילות, סופי-שבוע, חגים וחופשות. 5 4

מדוע זה כדאי למדינה? רק מדינה יכולה - וזה תפקידה כי התועלת של התיירות למשק גדולה בהרבה מהכדאיות למשקיע מעבר לתרומה הכלכלית לתמ ג, לייצוא ולתעסוקה, יש לתיירות חשיבות עצומה מבחינה חברתית. לכן כדאי למדינה לעשות ככל הניתן על-מנת לתמרץ ולעודד תעשייה זו. החלחול המיוחל לא מתחולל התקווה שפירות הצמיחה בהייטק יחלחלו כלפי מטה לא מתממשת בקצב הרצוי, ולא רק בישראל. ממשלות המערב מגיעות למסקנה שעל-מנת לצמצם את העוני ולעצור את הפערים ההולכים וגדלים בחברה יש צורך בצמיחה מלמטה ולא רק בצמיחה מלמעלה. מתגברת ההכרה שתעשיית התיירות יותר מכל תעשייה אחרת יכולה להביא לצמיחה מלמטה. בעידן בו רובוטים מחליפים עובדים, תיירות היא היחידה בין התעשיות המסורתיות אשר ממשיכה לייצר מקומות עבודה. תעשיית התיירות ממירה את ההוצאה עליה לשכר ותעסוקה יותר מכל תעשייה אחרת. במונחים גלובליים מייצרת התיירות כפול תמ ג ושש פעמים מספר משרות לעומת תעשיית הרכב; 1 מכל 11 מועסקים בעולם מועסק בתיירות. בארץ: טבע, אינטל, ישקר וצ ק פוינט הם מעמודי התווך של התעשייה והמשק אך מעסיקים יחד רק כ- 20,000 עובדים, 0.7% מכלל כח-העבודה. המערכת הבנקאית מעסיקה רק כ- 40,000 עובדים. במלונאות מועסקים כ- 35,000 עובדים באופן ישיר ותעשיית התיירות בכללותה אחראית להעסקתם של כ- 200,000 עובדים. רוב חדרי המלון ומרבית העובדים הם מהפריפריה, 50% נשים ואחוזים ניכרים בני מיעוטים, עולים חדשים ובוגרי צבא. 80% מהעסקים בתיירות הם עסקים קטנים ובינוניים. התיירות תורמת יותר מכל תעשיה אחרת לפיזור וחלוקה שוויונית יותר של ההכנסה ומספקת צרכים הולכים וגדלים של האוכלוסייה לשרותי פנאי ונופש. מעבר לחשיבות הכלכלית והחברתית לתיירות תרומה עצומה לתדמית המדינה לקשר עם העם היהודי לשמירה על ערכי מורשת וסביבה להכיר בחשיבות התעשייה ובתרומתה לכלכלה ולחברה בישראל. לקבוע יעדים ולגבש תכנית פעולה אסטרטגית אך מפורטת על-מנת להגיע אליהם. לתת עדיפות להרחבת מלונות קיימים כפתרון המהיר והזול ביותר לתוספת חדרים. לתת רשת בטחון למשקיעים. ליצור סביבת עסקים רווחית ואוהדת שתעודד יוזמה פרטית והשקעות. לשווק את מדינת ישראל כיעד תיירות. להקים רשות שיווק מקצועית משותפת למגזר הפרטי והציבורי. לפתח ולטפח את נושא ההכשרה המקצועית. לפתור מצוקת מחסור עובדים נקודתיות המאיימות על פעילותה התקינה של התעשייה כולה. לפתח תשתיות ואתרי תיירות. 7 6

התיירות - עדיפות לאומית עדיפות לאומית הינה רמת החשיבות שהממשלה מייחסת ליעד החיוני לקיום המדינה או היכול להביא לרווחה ושגשוג לתושביה, בהתחשב במקורות והמשאבים הנדרשים להשגתו. התיירות יכולה להביא לשגשוג ורווחה, להכנסות ותעסוקה, לצמצום העוני ולחלוקה שוויונית יותר של ההכנסות, לשיפור איכות ורמת החיים, לשמירה על ערכי מורשת וסביבה, לשיפור תדמית המדינה ולחיזוק הקשר עם העם היהודי בתפוצות. כל זאת בעלות מזערית לעומת התועלת הצפויה. עדיפות לאומית מחייבת אסטרטגיה ותכנית פעולה המגדירה את היעד והדרכים להשגתו. יעד של 5 מיליון תיירים הינו יעד ראוי אך ניתן להשגה רק אם תהיה תוספת משמעותית של חדרי מלון. הדרך היחידה לתוספת מהירה ויעילה הינה באמצעות הרחבת מלונות קיימים. כחלק מתכנית הפעולה על הממשלה ליצור את התנאים והאווירה הדרושים לצמיחה ולשגשוג של תעשיית התיירות בכלל והמלונאות בפרט. סטודיו שרון רז התאחדות המלונות בישראל w w w. m e l o n a i m. o r g רח' המרד 29, תל אביב טלפון 03-5103156 פקס 03-5100197