הקצאת המכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות וחסמים להקמת מתקני הייצור מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה כתיבה: דר' יניב רונן אישור: שרון סופר, ראש צוות בכירה כ"ז בשבט תשע"ב 2 בפברואר 212, קריית בן-גוריון, ירושלים 9195 2-6 4 8 2 4 / 1 טל': 2-6 4 9 6 1 3 פקס: www.knesset.gov.il/mmm
תמצית א. מדיניות המכסות מדיניות שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל מבוצעת בהתאם להחלטת ממשלה מספר 445 מינואר 29, שקבעה יעד ייצור של 1% מצריכת החשמל עד שנת 22. כיעד ביניים נקבע 5% עד שנת 214. החלטה זו משתלבת עם החלטה קודמת של הממשלה שהחליטה לצמצם את צריכת החשמל הכללית במשק בשיעור של 2% לעומת הצריכה החזויה בשנת 22; לשם שילוב האנרגיות המתחדשות במשק החשמל ניתן תמריץ ליזמים באמצעות תעריף הזנה. תעריף זה הוא התחייבות של חברת החשמל לקנות את כלל החשמל המיוצר במתקנים בתעריף קבוע, המובטח לתקופה של 2 שנה. מחיר תעריף ההזנה גבוה ממחיר החשמל המיוצר בתחנות הכוח של חברת החשמל, ולכן תעריף ההזנה הוא מעין סובסידיה; בהתאם להחלטת ממשלה מיולי 211 הוקם צוות בין-משרדי בראשות המועצה הלאומית לכלכלה שמטרתו לנסח כללים לקביעת תעריף כלכלי לאנרגיות מתחדשות. התעריף הכלכלי ישקף את התועלת של האנרגיות המתחדשות למשק. שילוב התעריף הכלכלי ייתר את הצורך במכסות ייצור; העלות העודפת של האנרגיות המתחדשות, אשר מסובסדת באמצעות תעריפי ההזנה, במחירי החשמל לצרכן, ולכן היא מוטלת על כלל צרכני החשמל במשק; מגולמת מכסות הייצור עבור האנרגיות המתחדשות, לפי טכנולוגיות הייצור השונות, חולקו בהתאם להערכה של העלות העודפת למשק של כל טכנולוגיה; אחוז החשמל המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות היה בשנת.41% 211 מכלל צריכת החשמל במשק. אחוז זה מהווה גידול של פי 3.4 לערך לעומת שנת 29. הגידול נעשה באמצעות התקנת מערכות פוטוולטאיות קטנות ובינוניות, בעיקר על גבי גגות. טכנולוגיות אלה הן יקרות באופן יחסי, ולכן ניתנו להן מכסות ייצור מצומצמות. המכסות צפויות לאזול במהלך השנה הקרובה; ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות במסגרת מכסות הייצור בטכנולוגיות אחרות דוגמת שדות סולאריים גדולים, מתקני ביו-גז וחוות טורבינות רוח עדיין לא החל. לפיכך, ספק רב אם יושג יעד הביניים של ייצור 5% מצריכת החשמל של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד סוף שנת 214; ב. חסמים בפני הקמת מתקנים ושדות סולאריים החסם העיקרי המעכב הקמת מתקנים סולאריים הוא חוסר ודאות רגולטורי, כלומר שינויים תכופים בהקצאת המכסות, המגדילים את אי-הוודאות עבור היזמים; לאחרונה נוספו שני גורמים המהווים חסם בפני הקמת מתקנים ושדות סולאריים. החסמים הם גביית היטלי השבחה על-ידי רשויות מקומיות, וגביית דמי חכירה עבור שימוש בשטחים חקלאיים על-ידי רשות מקרקעי ישראל; גביית היטלי השבחה נעשית מכוח התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, ונגבית עבור השבחה עמוד 2 מתוך 19
של נכס בגין שינוי תכנוני. שינוי תכנוני לפיו מתאפשרת בניית מתקן סולארי על גג בניין נושאת בחובה רווחים, גורמת להשבחה של הנכס, ולכן החלו כמה רשויות מקומיות לגבות היטלי השבחה; רשות מקרקעי ישראל קיבלה החלטה לפיה דינם של שדות סולאריים על שטחים חקלאיים כדין מבנים המשמשים לתעסוקה. לפיכך, הקרקע עבור שדות אלה תחויב בדמי חכירה בהתאם לשווי של קרקע לתעסוקה, ששוויי ה גבוה לעומת קרקע חקלאית; היטלי השבחה ודמי חכירה הם שני גורמים המוסיפים לעלויות המתקנים הסולאריים, בנוסף לעלויות ההקמה, המימון והתחזוקה. עלות היטלי השבחה ודמי חכירה לא חושבה בעת שנקבעו תעריפי ההזנה עבור האנרגיות המתחדשות. במידה שעלויות אלה יגולמו בתעריפי ההזנה מתחדשות הדבר יביא להגדלת הנטל על כלל צרכני החשמל. מדיניות הממשלה לקדם יצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מיושמת באמצעות מתן סובסידיות לחשמל זה. הטלת עלויות נוספות על מתקני אנרגיה מתחדשת על ידי מועצת מקרקעי ישראל ורשויות מקומיות, אינה עולה בקנה אחד עם כלי המדיניות בו בחרה הממשלה לקדם את הנושא, קרי סבסוד. 212 מבוא מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הפנים והגנת הסביבה של לקראת דיון ב- 21 בנושא: "קידום התקנתם של מתקנים סולאריים ומדיניות התכנון לגבי מתקנים אלו". בפברואר קידום אנרגיות מתחדשות בישראל נעשה מכוח החלטת ממשלה 445 מינואר 29. בהחלטה נקבע יעד, לפיו עד שנת 22 ייוצרו 1% מצרכי האנרגיה של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות. כיעד ביניים נקבע, כי עד סוף שנת 214 ייוצרו 5% מצרכי האנרגיה של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות. 1 בהחלטה נקבע עוד, כי תינתן עדיפות להקמת מתקני ייצור באזורי הנגב והערבה. השיטה שנבחרה לתמרץ את האנרגיות המתחדשות היא באמצעות "תעריפי הזנה". לפי שיטה זו, בעל מתקן להפקת חשמל באנרגיות מתחדשות מוכר את החשמל המיוצר במתקן לחברת החשמל תמורת תעריף הגבוה ממחיר השוק. התעריף מובטח ל- 2 שנה וחברת החשמל מחויבת לקנות מבעל מתקן את כל החשמל המיוצר. העלות העודפת של החשמל מאנרגיות מתחדשות מגולמת בתעריפי החשמל שמשלמים כלל הצרכנים במשק. מאז התקבלה החלטת הממשלה התבצעו כמה פעולות: נקבעו תעריפי הזנה עבור מרבית הטכנולוגיות להפקת חשמל באנרגיות מתחדשות על-ידי רשות החשמל; נקבעה מדיניות מכסות על-ידי משרד האנרגיה; ואושרה במועצה הארצית לתכנון ובניה תכנית מתאר ארצית להקמת מתקנים פוטוולטאים בשטחים בגודל של עד 75 דונם. כמו-כן ניתנו הטבות והקלות מס מסוימות עבור בניית מתקני ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות. 1 מזכירות הממשלה, קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה, החלטה מספר חכ/ 176 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט חברתי-כלכלי( מיום 12 בינואר 29, אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 29 בינואר 29 ומספרה הוא 445 )חכ/ 176 (. עמוד 3 מתוך 19
במסמך זה שני חלקים: א. מדיניות חלוקת המכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת ב. חסמים עיקריים להקמת מתקני ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. חלוקת המכסות לאנרגיות מתחדשות; הקמת מתקנים בפועל בהתאם למכסות עד היום; מדיניות רשות מקרקעי ישראל לגביית דמי שימוש עבור קרקעות עליהן מוקמים מתקנים סולאריים; מדיניות הרשויות המקומיות בעניין גביית דמי השבחה בגין מתקנים ייצור אנרגיות מתחדשות. א. מדיניות חלוקת המכסות מדיניות המכסות עבור אנרגיות מתחדשות נקבעה על-ידי משרד האנרגיה והמים בפברואר 21 בהתאם להחלטת ממשלה 445 מינואר 29. מדיניות משרד האנרגיה נגזרה מהיעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה. מאחר שהיעד נקבע כחלק מצריכת החשמל, נעשתה הערכה של כמות הצריכה הצפויה בשנת 22. הערכה זו נעשתה על-סמך הצריכה בשנת 28 בהנחה שהצריכה גדלה בשיעור של 3.5% מדי שנה. הצריכה הצפויה בשנת 22 לפי הערכה זו היא 8 טרה-ואט )אלף מיליארד ואט( לשעה. ממספר זה הופחתו 2%, בהתאם לתכנית ההתייעלות האנרגטית של משרד האנרגיה והמים. המשרד מיישם את תכנית ההתייעלות לפי החלטת ממשלה 495 שקבעה יעד התייעלות של 2% ביחס לצריכה הצפויה 2 בשנת 22. לפיכך, הצריכה הצפויה שחושבה היא 64.3 טרה-ואט לשעה. מהערכה זו נגזר יעד ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות 6.4 טרה-ואט לשעה. כדי לייצר חשמל בהיקף זה יידרשו מתקנים בהספק-מותקן של 2,76 מגוואט עד שנת 22, ו- 1,55 מגוואט עד סוף שנת 214. חלוקת המכסות עבור סוגי האנרגיות המתחדשות נעשתה בהתאם ליעילותן הכלכלית, ובהתאם ליכולת של משק החשמל לקלוט אותן. מדיניות חלוקת המכסות נעשתה לפי תחשיב כלכלי של עלותן של האנרגיות המתחדשות לפי אופן ייצורן. 3 סוגי האנרגיות המתחדשות הזמינים בישראל הם אנרגיית השמש, אנרגיית הרוח ואנרגיית הביו-מאסה 4 והביו-גז. אנרגיית השמש מנוצלת לייצור חשמל בשני אופנים עיקריים: טכנולוגיה פוטוולטאית וטכנולוגיה תרמו- סולארית. טכנולוגיה פוטוולטאית מנצלת את אור השמש להפקת חשמל, על-פי רוב באמצעות פאנלים שטוחים המכילים חומרים שמתרגמים את אור השמש )"פוטו"( לזרם חשמלי )"וולט"(. טכנולוגיה זו 2 3 4 מזכירות הממשלה, צעדים להתייעלות אנרגטית - צמצום בצריכת החשמל, החלטה מס. חכ/ 15 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט חברתי-כלכלי( מיום 1 בספטמבר 28 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 18 בספטמבר 28 ומספרה הוא 495 )חכ/ 15 (. ביו-מאסה משמעותה בהקשר זה היא ניצול אשפה ביתית לייצור חשמל באמצעות תהליכים של שריפה בחום גבוה, שמביא לכילוי האשפה. ניצול גז טבעי הנפלט כתוצאה מתהליכים טבעיים של טיפול באשפה ובמי שופכין; או טיפול בחומרים אורגניים, הפקת טבעי מהם, וייצור חשמל באמצעות גז זה. חומרים אלה יכולים להיות פרש פרות, פרש עופות, אשפה ביתית אורגנית, גזם ועוד. עמוד 4 מתוך 19
יכולה להיות מיושמת גם במתקנים קטנים שבנויים על גג של בית פרטי )למשל(, וגם בשדות גדולים של עשרות ומאות דונמים. טכנולוגיה תרמו-סולארית מנצלת את חום השמש לחימום מים מהם מיוצר קיטור, המפעיל טורבינה להפקת חשמל. טכנולוגיה תרמו-סולארית מצריכה שטחי קרקע גדולים להקמת שדות של קולטי שמש. אנרגיית הרוח מנוצלת לייצור חשמל על-ידי טורבינות להפקת חשמל. הרוח מסובבת את להבי הטורבינות, והתנועה הסיבובית מועברת ליחידת ייצור המפיקה חשמל. טכנולוגיה זו יכולה להיות מיושמת בטורבינות קטנות שאפשר להתקין על גגות בתים ובנייני מגורים, וגם בשדות גדולים המכילים עשרות ומאות טורבינות גדולות. אנרגיית הביו-מאסה והביו-גז מנוצלת במתקנים ייעודיים שמוקמים לצורך כך בצמוד למטמנות אשפה, למכוני טיהור שפכים, למרכזי איסוף פסולת, בסמוך לריכוזים של רפתות ולולים ועוד. 1. מדיניות משרד האנרגיה והמים בפברואר 21 פרסם משרד האנרגיה והמים מסמך מדיניות שהגדיר את מכסות הייצור עבור סוגי 5 האנרגיות המתחדשות בהתאם לטכנולוגיית הייצור. במסמך המדיניות של משרד האנרגיה נעשה חישוב של העלות העודפת של כל סוג של אנרגיה מתחדשת, לפי אופן הייצור. החישוב נעשה בהתאם לנתונים של 6 השנים 29 21. העלות העודפת של כל קילוואט-לשעה )קוט"ש( המיוצר באמצעות אחד מסוגי האנרגיות המתחדשות חושב לעומת העלות של קוט"ש המיוצר באמצעות טורבינת גז במחזור משולב )מחז"מ(. עלות קוט"ש במחז"מ גז חושבה כאפס, ולכן העלות של כל אחד מסוגי האנרגיות המתחדשות היא עלות עודפת. עלות שלילית פירושה תועלת כלכלית בהשוואה למחז"מ גז. לכל טכנולוגיה ניתן מקדם יעילות בהתאם לניצול האנרגיה להפקת חשמל. עבור כל טכנולוגיה נוספו העלויות החיצוניות הנובעות מזיהום אוויר ומגורמים אחרים. לכל טכנולוגיה נעשה חישוב בהתאם למספר השעות בשנה שבה אפשר לנצל ה להפקת חשמל. להלן הטבלה: 5 משרד התשתיות הלאומיות, מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל, 14 בפברואר.21 6 יצוין, כי מאז חלו שינויים בנתונים הכלכליים: מחירי הפאנלים הסולאריים שלפיהם חושבו העלויות ירדו באופן חד, וכמו- כן חלה ירידה במחירי הגז. עמוד 5 מתוך 19
מחז"מ גז פוטוולטאי קטן פוטוולטאי בינוני תרמו- סולארי רוח ביו-גז וביו- מאסה 75%.8.8-16 26%.9.12 6 21%.23.25 2 19%.29.294 33 18%.41.412 5 88%.63.1 מקדם יעילות אומדן עלות ייצור לקוט"ש )דולר( אומדן עלות ייצור לקוט"ש בתוספת עלויות חיצוניות )דולר( עלות אומדן עודפת שנתית מותקן למגוואט )אלפי דולר( מן הטבלה עולה, כי הטכנולוגיה היקרה ביותר היא הטכנולוגיה הפוטוולטאית במתקני יצור קטנים. הטכנולוגיה הזולה ביותר היא טכנולוגיית הביו-מאסה וביו-גז, שהחשמל המיוצר בה זול יותר מחשמל המיוצר במחז"מ גז. על-אף החישוב הכלכלי, בחלוקת המכסות נלקחו בחשבון גם זמינות האנרגיה והעובדה שבעת פרסום מסמך המדיניות כבר ניתנו מכסות ייצור למתקנים פוטוולטאים קטנים, ולמוסדות התכנון הוגשו תכניות שונות להקמת שדות סולאריים גדולים וחוות טורבינות רוח גדולות. חלוקת המכסות נעשתה באופן הבא: טכנולוגיה רוח גדולות( )חוות כמות מגוואט-מותקן עד 214 כמות מגוואט-מותקן עד 22 הספק- מסה"כ אחוז מותקן 29% 7.6% 43.5% 12.7% 7.2% 8 21 12 35 2 25 5 7 35 2 ביו-גז וביו- מאסה שדות סולאריים 7 גדולים פוטוולטאי בינוני פוטוולטאי קטן 1% 276 155 סה"כ מותקן הספק אפשר לראות מן הטבלה, כי עיקר העדיפות מבחינת מכסות ניתנה לשדות סולאריים גדולים ולחוות רוח גדולות, שהן הטכנולוגיות שעלותן היא הנמוכה ביותר ביחס למחז"מ גז. כמו-כן, לשדות סולאריים גדולים יש עדיפות מבחינת יציבות אספקת החשמל. חוות רוח גדולות הן פחות יציבות מבחינת אספקת 7 אפשר להקים שדות אלה בטכנולוגיה פוטוולטאית, או תרמו-סולארית. עמוד 6 מתוך 19
החשמל, אולם בשל העלות הנמוכה יחסית של החשמל המיוצר בהן, משתלם לבנות במקביל להן יחידות לייצור חשמל כגיבוי. 2. מכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות שניתנו בשנים 28 211 כאמור, חלוקת המכסות החלה עוד בטרם פורסם מסמך המדיניות של משרד התשתיות. חלוקת המכסות נעשתה על-ידי הרשות לשירותים ציבוריים חשמל המופקדת על הרגולציה של משק החשמל בהתאם להחלטות ממשלה. כל מכסה מוגבלת בכמות )מגוואט( ובזמן. יש מכסות שהתעריף המוגדר בהן יורד עם השנים. יצרן שנכנס למכסה התעריף מובטח לו ל- 2 שנה מיום הכניסה. להלן פירוט המכסות שניתנו 28 הממשלה. בשנים 212. המכסות התעדכנו מעת לעת בהתאם להחלטות טכנולוגיה מכרז אשלים 9 תרמו-סולארי מכרז אשלים 1 פוטוולטאי קטן- פוטוולטאי 15 ביתי )עד 11 קילוואט( קטן- פוטוולטאי 5 עסקי )עד 12 קילוואט( רוח טורבינות 13 קטנות קטן- פוטוולטאי 5 עסקי )עד 14 קילוואט( פוטוולטאי 8 תוקף המכסה מכרז ממשלתי ללא מכסה מכרז ממשלתי ללא מכסה סוף 214 הספק מותקן - למכסה מגוואט סך ההספק של מתקנים שהוקמו ושאושרה כניסתם למכסה - מגוואט 15 35 13 163 22 3 15 35 3 13 3 מועד כניסת המכסה לתוקף מרס 28 מרס 28 יולי 28 יולי 28 ספטמבר 29 דצמבר 29 ינואר 21 סוף 214 סוף 217 הרחבת המכסה מחודש יולי 15 28 סוף 217 9 8 המכסה תקפה עד התאריך המצוין, או עד שהיא אוזלת, המוקדם מביניהם. 1 שם. 11 12 שם. 13 14 מזכירות הממשלה, מכרזים להקמת תחנות כוח סולאריות, החלטה מס. חכ/ 83 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט חברתי-כלכלי( מיום 9 במרס 28 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 27 במרס 28 ומספרה הוא 3338 )חכ/ 83 (. הוחלט לפעול להקמת תחנות כוח סולאריות, בטכנולוגיות תרמית ופוטו- וולטאית במתחם אשלים. רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטות הרשות מישיבה מס', 216 תאריך 2 ביוני 28, החלטה מס' - 1 הסדרה לייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת, באמצעות מיתקנים קטנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית. רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטת הרשות לשירותים ציבוריים חשמל מישיבה, 275 מיום 7 בספטמבר 29, החלטה מס' - 1 הסדרת ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות טורבינות רוח קטנות. רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטת הרשות מישיבה 284, מיום 28 בדצמבר 29, החלטה מספר 1. 15 החלטה שאפשרה להכניס למכסה מתקנים שהגישו אישורים לחברת החשמל בסמוך לתום המכסה. עמוד 7 מתוך 19
35 12 ללא הגבלה 12 2 2 12 16 8 35 26 6 28 15 ספטמבר 21 ספטמבר 21 ספטמבר 211 יולי 211 פברואר 211 אוגוסט 211 נובמבר 211 פברואר 212 פברואר 212 פברואר 212 סוף 211 סוף 214 סוף 217 סוף 217 סוף 217 סוף 217 סוף 212 214-213 סוף 214 16 בינוני פוטוולטאי קטן- ביתי )עד 15 17 קילוואט( פוטוולטאי קטן- עסקי )עד 5 18 קילוואט( 19 פוטוולטאי גדול תרמו סולארי 2 גדול מכרזי קרקע עבור מתקנים סולאריים גדולים 21 ובינוניים 22 ביו-גז 23 חוות רוח גדולות מתקנים קטנים 24 עסקיים מתקנים קטנים 25 עסקיים מתקנים קטנים 27 ביתיים 381 2,353 סה"כ 16 17 18 שם. 19 2 21 22 23 24 27 רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטת מספר 2 מישיבה 284 מיום 28 בדצמבר 29 לעניין הסדרה למתקני ייצור חשמל סולאריים הגדולים מ- 5 קילוואט המתחברים לרשת החלוקה. רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטה מספר 1 מישיבה 32 מיום 26 ביולי 21 לעניין עדכון ההסדרה התעריפית בדבר ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות מערכת פוטו-וולטאית קטנה )עד.)KW 5 רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטה מספר 2 מישיבה 347 מיום 29 באוגוסט 211 לעניין עדכון ההסדרה למתקני ייצור חשמל בעלי רישיונות ייצור המחוברים לרשת ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות שאינן סולאר תרמיות. רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטה מספר 3 מישיבה 344 מיום 25 ביולי - 211 עדכון ההסדרה למתקני ייצור חשמל בעלי רישיונות ייצור המחוברים לרשת ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות )עדכון החלטה מס' 2 מישיבה מס' 325 מיום 24 בינואר.)211 רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטה מספר 3 מישיבה 326 מיום 7 בפברואר 211 לעניין הקמת מתקנים סולאריים מעל 5 קילוואט המחוברים לרשת החלוקה באמצעות מכרזי קרקע מטעם מינהל מקרקעי ישראל; החלטה מספר 3 מישיבה 344 מיום 25 ביולי 211. רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטה מספר 2 מישיבה 344 מיום 25 ביולי 211 לעניין קביעת תעריף והסדרה למתקני ייצור חשמל מביו-גז במתקני עיכול אנאירובי. החלטות הרשות לשירותים ציבוריים חשמל מישיבה והסדרה לחוות רוח בהספק העולה על.KW 5 349 מיום 1 באוקטובר 211, החלטה מס' - 1 לעניין קביעת תעריף רשות לשירותים ציבוריים חשמל, הודעה לעיתונות: רשות החשמל קבעה הסדרת המשך המאפשרת לעוד אלפי בתי אב להצטרף להסדר לייצור חשמל ירוק וליהנות מתעריף מתמרץ, 13 בפברואר 212. 25 שם. 26 3 מגוואט לשנה לכל אחת מן השנים 213 214. רשות לשירותים ציבוריים חשמל, הודעה לעיתונות, 13 בפברואר 212. 28 חמישה מגוואט לשנה לכל אחת מן השנים 212 214. עמוד 8 מתוך 19
לפי הטבלה, רוב ההספק שתוכנן עבור ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד שנת 22 הוקצה על-ידי רשות החשמל עד שנת 217. לאחר תום כלל המכסות המופיעות לעיל, ייוותרו עוד 47 מגוואט להקצאה. זאת, במידה שלא יהיה שינוי במדיניות המכסות, או שינוי כולל במדיניות קידום האנרגיות המתחדשות. 2.1. ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות תמונת מצב מתקנים מחוברים עד היום חוברו לרשת החשמל מתקנים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בהספק-מותקן כולל 29 של כ- 187 מגוואט, לפי הפירוט הבא: מתקנים פוטוולטאים קטנים-ביתיים )עד 15 קילוואט( כ- 22 מגוואט; מתקנים פוטוולטאים קטנים-עסקיים )עד 5 קילוואט( כ 16 מגוואט מחוברים. מתקנים פוטוולטאים בינוניים )מעל 51 קילוואט( כ- 5 מגוואט. מתקנים שאושרה כניסתם למכסה בנוסף למתקנים שכבר חוברו לרשת יש צבר של מתקנים שאושרה כניסתם למכסות השונות שקבעה רשות החשמל, לפי ההסדרות השונות. ההספק הכולל של המתקנים שאושרה כניסתם למכסה, בנוסף לאלה שחוברו לרשת החשמל, הוא כ- 194 מגוואט. ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מתוך סך צריכת החשמל במשק בשנת 211 יוצרו כ-.41% מסך צריכת החשמל בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות, כמעט פי 2 לעומת השיעור בשנת 21, אך כמות זעומה יחסית לצריכה הכללית. מאז החלה ההסדרה לפי מכסות ייצור בשנת 28 גדלה כמות החשמל המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות למעלה מפי 5. הנתונים 3 בטבלה להלן: נתון שנה סך ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות )במיליוני קוט"ש( סך צריכת החשמל )במיליוני קוט"ש( אחוז החשמל שיוצר באנרגיות מתחדשות מסך צריכת החשמל.8%.12%.23%.41% 5,161 48,947 51,94 53,77 42.3 57.86 121.66 215.7 28 29 21 211 יצוין, כי נתוני צריכת החשמל המדויקים לשנת 211 הם עבור החודשים ינואר אוקטובר. עבור החודשים נובמבר דצמבר נעשתה הערכה. נתוני ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת הם עבור החודשים 29 מר ישראל מובשוביץ, מנהל אגף השיווק ליעדי הממשלה, 7 בפברואר 212. 3 מר ישראל מובשוביץ, מכתב, 7 בפברואר 212. בחברת החשמל, מכתב: ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות מעקב ביצוע בהתאם עמוד 9 מתוך 19
ינואר נובמבר. עבור חודש דצמבר הנתונים הם חלקיים בלבד. לפיכך, אפשר להניח שכמות החשמל שיוצרה באמצעות אנרגיות מתחדשות היתה גבוהה מעט מזו שמופיעה בטבלה. 2.2. בחינת המדיניות לעומת הביצוע בפועל תמונת מצב להלן טבלה המסכמת את חלוקת המכסות ואת התקדמות הקמת המתקנים לעומת מדיניות הממשלה. יואר, כי מדיניות הממשלה מכוונת להשגת היעד עד שנת 22. מדיניות האנרגיה משרד רשות על-ידי ביצוע החשמל ביצוע על-ידי היזמים )מתקנים שנכנסו לתוך מכסות הייצור( טכנולוגיה רוח גדולות( )חוות כמות מגוואט-מותקן עד שנת 22 מכסות ייצור שניתנו עד שנת 217 מגוואט מכסות ייצור שנוצלו עד ראשית 212 מגוואט 31 32 163 218 8 3 16 77 3 328 8 21 12 35 2 רוח )טורבינות קטנות( ביו-גז וביו- מאסה שדות סולאריים 33 גדולים פוטוולטאי בינוני פוטוולטאי קטן 381 2,353 2,76 סה"כ מותקן הספק 2.3. התקדמות לקראת השגת יעד הממשלה לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות כאמור, בהחלטת הממשלה הוצב יעד ביניים לפיו עד סוף שנת 214 ייוצרו 5% מצרכי החשמל של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות. על-מנת לעמוד ביעד זה, אחוז החשמל המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות מכלל צריכת החשמל צריך לעלות בשיעור של פי 2.3 בשנה, מדי שנה עד שנת 214. כפי הנראה, יעד זה לא יושג, מכמה סיבות: ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות נעשה עד כה באמצעות מתקנים פוטוולטאים קטנים ובינוניים. מכסת הייצור עבור מתקנים אלה צפויה לאזול במהלך השנה הקרובה; הקמתם של שדות סולאריים גדולים ושל חוות רוח גדולות עדיין לא החלה. הקמה של שדה בודד או של חווה בודדת אורכת כשנתיים; 31 קיימות טורבינות רוח גדולות בהספק כולל של כ- 6 מגוואט שאינן חלק מהמכסה. 32 קיימים מתקני ייצור בהספק כולל של כ- 9 מגוואט שאינם חלק מהמכסה. 33 אפשר להקים שדות אלה בטכנולוגיה פוטוולטאית, או תרמו-סולארית. עמוד 1 מתוך 19
עדיין אין מדיניות תכנונית כוללת בנושא הקמת טורבינות רוח, כפי שקיימת בנושא מתקנים 34 פוטוולטאים. מינהל התכנון מצוי בתהליך גיבוש מדיניות כאמור. מסמך מדיניות להקמת טורבינות וחוות רוח צפוי להתפרסם באפריל, ובהתאם למסמך זה תוכן תכנית מתאר ארצית 35 לטורבינות רוח. זמן הכנתה של תכנית המתאר צפוי לארוך לפחות שנה; לפיכך, הקמה של טורבינות רוח צפויה להתחיל לכל המוקדם במחצית שנת 213. 3. בחינה מחודשת של תמרוץ אנרגיות מתחדשות עד כה ניתן תמריץ להקמת מתקני ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות על-ידי מתן תעריף הזנה, המביא בחשבון את עלויות ההקמה של המתקנים. שיטה זו מעניקה למעשה סובסידיה ליצרני האנרגיה. הסובסידיה משולמת על-ידי כלל משק החשמל, כלומר על-ידי כלל לקוחות חברת החשמל. ככלל שייוצר יותר חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, כך צפויים תעריפי החשמל לצרכנים לעלות. משום כך ניתנה עדיפות בהסדרה לטכנולוגיות זולות יותר להקמה, כמו טכנולוגיית הרוח. טכנולוגיית התאים הפוטוולטאים המותקנים על הגגות, שהיא הזמינה ביותר להקמה היא גם היקרה ביותר, ולכן המכסות עבורה ניתנות במשורה. לפי החלטת ממשלה 3484 מיולי 211, החל משנת 215 ייקבע מפתח חדש לתמרוץ כניסתן של אנרגיות מתחדשות למשק החשמל. התמריץ יהיה על בסיס תעריף, שיתמחר את עלות האנרגיה המתחדשת גם בהתאם לתועלות שהיא נושאת בחובה, ביניהן: תועלת סביבתית, גיוון מקורות אנרגיה, ביטחון אנרגטי, 36 יצירת מקומות תעסוקה חדשנות טכנולוגית ועוד. לצורך קביעת התעריף החדש הוקם צוות בין-משרדי בראשות המועצה הלאומית לכלכלה. מטרת עבודת המטה היא לגבש מתודולוגיה לקביעת תעריף עבור האנרגיות המתחדשות שיישקף את התועלת של אנרגיות אלה למשק. בנוסף תיקבע שיטה לעדכון התעריף מדי שנה בהתאם לשינוי במרכיבים השונים שלו, למשל: מחירי הפאנלים הסולאריים, עלויות זיהום האוויר, שינויים בשערי המטבע ועוד. התעריף החדש צפוי לפחות בהדרגה עד הגעה למצב שבו עלות החשמל מאנרגיות מתחדשות זהה לעלות החשמל מאנרגיות מחצביות. מצב זה מכונה "שוויון ברשת" Parity(.)Grid התעריף הסופי ייקבע על-ידי רשות החשמל. הצוות מחולק לארבע קבוצות עבודה, אשר כל אחת מהן 37 בוחנת היבט אחר של התועלות של האנרגיות המתחדשות: תועלות ישירות למשק החשמל מבחינת חיסכון בדלקים ובהקמת תחנות כוח חדשות המונעות בדלקים מחצביים; תועלות סביבתיות מבחינת חיסכון בפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה; 34 35 36 37 בדצמבר 21 אושרה תכנית מתאר ארצית )תמ"א( 1 /ד/ 1, המתווה מדיניות תכנון להקמתם של מתקנים פוטוולטאים בשטחים שגודלם עד 75 דונם. גב' נעה נאור, ממונה תכניות מתאר ארציות, שיחת טלפון, 14 בפברואר 212. מזכירות הממשלה, החלטה מס. 3484 של הממשלה: מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, 17 ביולי 211, סעיף ב, 2. מר נתנאל עודד, מזכיר הוועדה לקביעת התועלת הכלכלית משילוב אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל, שיחת טלפון, 16 בפברואר 212. עמוד 11 מתוך 19
תרומה לביטחון אנרגטי בשל העובדה שהחשמל מיוצר במספר רב של מתקנים קטנים במקום במספר קטן של תחנות כוח גדולות. משום כך האנרגיות המתחדשות חשופות פחות לגורמים בלתי צפויים כמו הפסקת זרימת גז טבעי; תועלות מאקרו-כלכליות מבחינת תרומה לתעסוקה, לפיתוח הפריפריה ולמחקר ופיתוח ישראלי. לדברי מר עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ברשות החשמל, לאחר קביעת התעריף יוכל כל יצרן להקים 38 מתקן, להתחבר לרשת החשמל ולמכור את החשמל שהוא מייצר ללא תלות במכסת ייצור. ב. חסמים החסם העיקרי בתחום האנרגיות המתחדשות הוא אי-הוודאות הרגולטורי, הנובע משינויים תכופים בהקצאת המכסות ובתעריפי ההזנה. שינויים אלה מונעים תכנון לטווח ארוך ומקשים על חברות ויזמים הפועלים בתחום והמעוניינים להיות מעורבים בו. לחסם זה נוספו בשנה האחרונה שני חסמים משמעותיים להקמתם של מתקנים סולאריים. החסמים הם היטל השבחה, שלא נגבה בעבר על-ידי הרשויות המקומיות, וקביעת דמי-חכירה גבוהים עבור מתקנים סולאריים גדולים על שטחים חקלאיים. 4. היטל השבחה 4.1. רקע היטל השבחה היטל השבחה נגבה מכוח התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. השבחה מוגדרת כ"עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג". מטרת ההיטל היא כיסוי ההוצאות של הוועדה המקומית לתכנון, או של הרשות המקומית עבור הכנת תכניות מתאר, עבור הוצאות פיתוח, עבור רכישת מקרקעין לצרכי ציבור, עבור הוצאות שימור אתר ועבור הוצאות הפקעה. 39 ההיטל מחושב על-ידי שמאי מקרקעין ומהווה מחצית מההשבחה המחושבת. 4.2. גביית דמי השבחה בשל הקמת מתקנים סולאריים בדצמבר 21 אושרה תמ"א 1 /ד/ 1 למתקנים פוטוולטאים קטנים ובינוניים על שטחים שגודלם עד 75 דונם. לפי הוראות התכנית, אפשר להקים מתקן סולארי על כל גג בניין שנבנה כדין לאחר קבלת 4 היתר בניה, וללא צורך בתכנית נפרדת. לאחר אישור התכנית החלו רשויות מקומיות מסוימות לדרוש היטל השבחה מבעלי גגות סולאריים. בעל גג סולארי באשקלון עתר לועדת ערר של הוועדה המחוזית דרום בדרישה לבטל את חובת תשלום היטל ההשבחה. ועדת הערר דחתה את העתירה ואישרה את חובת היטל ההשבחה על מתקן סולארי על גבי גג, שנבנה מכוח תמ"א 1 /ד/ 1. 39 38 מר עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ברשות החשמל, שיחת טלפון, 15 בפברואר 212. חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 ]תיקון אחרון: 28/3/11[, תוספת שלישית. 4 חוק התכנון והבניה, תמ"א 1 /ד/ 1, תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו וולטאיים, הוראות התכנית. עמוד 12 מתוך 19
41 החלטת ועדת הערר מחוז דרום ועדת הערר קבעה שאפשר לגבות היטל השבחה מכוח תמ"א 1 /ד/ 1, משום שהיא כוללת הוראות מפורטות, ואפשר להוציא מכוחה היתר בניה. בכך נשענה הוועדה על פסיקת ועדת הערר במחוז חיפה, שהתירה לעיריית קרית אתא לגבות היטל השבחה מחוות הגז עבור הטמנת צוברי הגז. הוועדה קבעה, שתמ"א 1 /ד/ 1 יצרה מצב חדש, שלפיו אפשר להקים על בניין מתקן סולארי, שהחשמל המיוצר בו מיועד למכירה לרשת החשמל באופן מסחרי. מצב זה לא היה קיים לפני כניסת התמ"א לתוקף. ועדת הערר קבעה, שהנושא יועבר לשמאי מייעץ, שיקבע את גובה ההיטל. השמאי יכול לקבוע גם, כי לא היתה השבחה במקרקעין שעליהם הוקמה מערכת סולארית. ועדת הערר הסכימה שיש לעודד אנרגיות מתחדשות, ושהתעריף המוקנה לחשמל סולארי נקבע מבלי להביא בחשבון את קיומו של היטל השבחה, אולם אין אפשרות להעניק פטור מהיטל השבחה על בסיס שיקולים אלה. הוועדה הביאה כדוגמה את תמ"א 38 לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, שעבורה חוקק חוק, הפוטר מבנים שעברו חיזוק לפי התמ"א מהיטל השבחה. משמעות ההחלטה היא כי רשות מקומית יכולה לגבות היטל השבחה על בניין בשל העובדה שהוקמה עליו מערכת סולארית. לפי חוק התכנון והבניה, גובה היטל ההשבחה הוא מחצית מערך ההשבחה. כאמור, ערך זה ייקבע עבור כל בניין ובניין לפי שומה פרטנית. בחודשים האחרונים נדונה בוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה ושל ועדת הכלכלה הצעת חוק התכנון והבנייה, התש"ע- 21, במסגרתם מוצעים שינויים באופן חישוב היטל השבחה. בהצעת החוק מוצעים פטורים שונים, לרבות לפרויקטים של התחדשות עירונית, מוסדות ציבוריים, תכניות לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ובניית מרחב מוגן. עם זאת, לא מוצע פטור בגין מתקנים סולאריים. 4.3. גביית היטלי השבחה ברשויות מקומיות בעקבות פסיקת ועדת הערר של מחוז דרום החלו רשויות מקומיות שונות לגבות היטלי השבחה מבעלי גגות שעליהם נבנו מתקנים סולאריים. גובהם של היטלי ההשבחה משתנה ממקום למקום, ומוועדה מקומית לוועדה מקומית. כל היטל נגבה בהתאם לשומה מפורטת של שמאי מקרקעין. בנוסף בחצי השנה האחרונה חלה ירידה בתעריפים המשולמים למערכות סולאריות. לפיכך, ייתכנו הבדלים משמעותיים בין דרישות התשלום, למשל: מתקן בהספק-מותקן של 63 קילוואט במועצה האזורית 42 משגב קיבל דרישת תשלום בסך 449, ש"ח. מתקן בגודל זהה בירוחם קיבל דרישת תשלום בסך 43 85, ש"ח. היטלי ההשבחה מחושב לפי ההפרש בין שווי הנכס לפני השינוי התכנוני לבין שווי הנכס לאחר השינוי 44 התכנוני. שווי הנכס לאחר השינוי התכנוני מבוסס על הערך הנוכחי הנקי של המתקן, כלומר היוון לפי הרווח הצפוי מהמתקן הסולארי לאורך תקופת ההפעלה בת 2 שנה, בניקוי הוצאות ההקמה והוצאות 41 42 44 ועדת עררים מחוזית לפיצויים והיטל השבחה, מחוז דרום, עררים מס' אק 86116/11; אק 8612/11: דוד שחר בע"מ ואח' נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשקלון, 23 בנובמבר 211. ברלינר, דמבינסקי שמאות מקרקעין, שומת השבחה, 3 באוגוסט 211. 43 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירוחם, דרישה לתשלום היטל השבחה, 8 בפברואר 212. ערך נוכחי נקי: הערך הנוכחי של זרם תשלומים עתידי המהוון על-ידי שער ריבית מסוים. לדוגמא, ערך נוכחי של תשלום בסך 1 בשנה הבאה, בשער היוון של 5% עומד על =)155%(/1. 95.2 עמוד 13 מתוך 19
רלוונטיות אחרות. בשומה גם יש התחשבו בשווי הנכס לפני בניית המתקן הסולארי. כלומר, אם לנכס היה שווי כלשהו לפני בנית המתקן, הוא מנוקה מההשבחה המחושבת. 4.4. משמעויות גביית היטל השבחה ממתקנים סולאריים תעריף ההזנה עבור מתקנים סולאריים נקבע לפי עלויות בניית המתקן; לפי עלויות תפעול המתקן למשך 45 2 שנה; ולפי עלויות מימון. בקביעת תעריפי ההזנה לא חושב מרכיב של היטל השבחה. לפיכך, גביית היטל השבחה חורגת מן המודל הכלכלי שלפיו נקבע התעריף. היטל השבחה נגבה עבור עלייה בערך הנכס שמקורה בהרחבת הזכויות הקשורות בנכס, או מכל סיבה אחרת. בדרך כלל ההשבחה קשורה בפעילות כלכלית-מסחרית, או במתן זכויות בניה נוספות על נכס קיים. התקבולים עבור מכירת החשמל ממתקנים סולאריים אינם תוצאה של מכירת שירות, או מוצר חדשים, אלא תוצאה של סובסידיה מובטחת. המקור הכספי לסובסידיה הוא משק החשמל, שממומן מחשבונות החשמל של כלל הצרכנים. אם יופנמו עלויות היטל ההשבחה בתוך תעריף ההזנה, הדבר יתבטא בעלייה נוספת של מחירי החשמל לצרכנים. גביית היטל ההשבחה מטילה עול כלכלי כבד על בעל הנכס. הקמת מתקן סולארי מצריכה השקעה כספית משמעותית, שמקורה על-פי רוב באשראי בנקאי. החזר ההשקעה מתקבל בדרך כלל לאחר 5 7 שנים. גביית היטל השבחה מחייבת את בעל הנכס לשלם במזומן ובאופן מיידי מחצית מהרווחים הצפויים לו על-פני 2 שנה. מאחר שהיטל ההשבחה הוא 5% מהערך הנקי הנוכחי של המיזם, מדובר בירידה בכדאיות הכלכלית של המיזם, אשר עלולה לגרום לחוסר כדאיות כלכלית )בעיקר בהתחשב בעלות האשראי שהיזם נוטל(. מנגד, גביית ההיטל ממתקנים סולאריים מביאה לגידול בהכנסות של הרשויות המקומיות לצרכי פיתוח. הכנסות אלה משרתות את התפיסה העומדת בבסיס היטל זה, שמביא לשיתוף כלל הציבור ברווח שנוצר לפרט כתוצאה מפעילות תכנונית. 5. גביית דמי חכירה עבור מתקנים סולאריים המוקמים על קרקעות חקלאיות הקמת מתקנים סולאריים גדולים מחייבת שטחי קרקע נרחבים. רבים מהשטחים הפוטנציאליים המתאימים להקמת מתקנים אלה מצויים בתחומי ישובים חקלאיים. רוב רובן של האדמות החקלאיות הן בבעלות המדינה, ומנוהלות על-ידי רשות מקרקעי ישראל. הרשות גובה דמי חכירה עבור הקרקע, שמחושבים בהתאם לייעוד הקרקע כקרקע חקלאית. עד לאחרונה היתה שאלה בדבר גובה דמי החכירה שישולמו עבור קרקע חקלאית שעליה מוקם מתקן סולארי. לגובה דמי החכירה יש השפעה על כדאיות בניית המתקן משום שהם מוסיפים על הוצאות הבניה, התפעול והמימון. בדומה להיטל השבחה, גם נושא דמי החכירה לא נלקח בחשבון בעת קביעת גובה 45 ר' למשל: רשות לשירותים ציבוריים חשמל, מסמך לשימוע הסדרה למתקני יצור חשמל באמצעות מתקנים פוטו- וולטאים בגדלים שבין 51 קילוואט ל- 5 מגוואט, 17 בפברואר 29. עמוד 14 מתוך 19
תעריפי ההזנה. יצוין, כי רשות המקרקעין לא היתה צד בקביעת תעריפי ההזנה בפרט, או בתכנון 46 מדיניות האנרגיות המתחדשות בכלל. מועצת מקרקעי ישראל אישרה ב- 3 בינואר 212 הצעת החלטה להסדיר את גובה דמי החכירה. הצעת ההחלטה דרושה אישור שר הבינוי והשיכון בטרם תיכנס לתוקף. בהתאם להחלטה, שטח המוקצה 47 למתקן סולארי ייחשב כמו שטח המוקצה לתעסוקה. דמי החכירה עבור שטח לתעסוקה הם דמי חכירה מהוונים לכל התקופה בהתאם ליעוד הקרקע. דמי החכירה נקבעים לפי שומה פרטנית. ההחלטה של הרשות נעשתה בהתאם לראייה קרקעית, ולא מתוך שיקולים של משק האנרגיה. לפי ראייה זו, הקרקע היא משאב ציבורי, אשר הענקת זכות השימוש בו לצורך בניית מתקנים סולאריים )כמו לכל שימוש אחר שאינו חקלאי( צריכה להיעשות בהתאם לשוויו האמיתי של הנכס, ובאופן שישרת את כלל הציבור. דמי החכירה נקבעו מתוך ראייה שדין מתקן סולארי כדין כל מפעל תעשייתי המוקם על קרקע חקלאית. רשות המקרקעין אינה מוסמכת להעניק הנחות עבור קרקעות שנעשה בהן שימוש לצורך 48 מתקנים סולאריים, אלא לפי החלטת ממשלה. 49 עקרונות החלטת מועצת מקרקעי ישראל: דמי החכירה יהיו דמי חכירה מהוונים בשיעור 91% בהתאם להערכת השמאי הממשלתי; מערך הקרקע. השומה לכל מתקן תיקבע תקופת החכירה תהיה זהה לתקופת רישיון הייצור שקיבל המתקן הסולארי מרשות החשמל )על-פי רוב, 2 שנה(; תתאפשר הקצאה של עד 25 דונם ליישוב; לא יינתנו הנחות אזור. הנחות אלה ניתנות לשטחי תעסוקה בישובים חקלאיים באזורי קו עימות ובאזורי עדיפות לאומית; לא תותר חכירת משנה. מיזמים לתעסוקה בישובים חקלאיים מחייבים את הישוב לבעלות של לפחות 26% מהמיזם. הוראה זו מחייבת את הישובים לגייס הון עצמי, שפעמים רבות אינו מצוי בידיהם. לכן, בכמה מיזמים שקמו בשנתיים האחרונות החכירו הישובים את חלקם בפרויקט ליזם. ההחלטה החדשה אוסרת על הסדר זה. הוראות מעבר להחלטה נקבעו הוראות מעבר מקלות עבור מיזמים המצויים בשלבים שונים של הליכי תכנון. הוראות המעבר יהיו בתוקף עד 1 בספטמבר 212, ויינתנו ליזמים שהוועדה המחוזית לתכנון ובניה החליטה 46 47 49 מר בני דרייפוס, עוזר שר הבינוי והשיכון, שיחת טלפון, 19 בפברואר 212. תחת הכותרת "תעסוקה" נכללים שימושים שונים, כגון תעשיה, מלאכה, אחסנה, מסחר, משרדים, תיירות ונופש, תחנות דלק או לשימוש כלכלי אחר שאינו משק חקלאי או מגורים. 48 מר בני דרייפוס, עוזר שר הבינוי והשיכון, שיחת טלפון, 19 בפברואר 212. לפי: מינהל מקרקעי ישראל, הודעה לעיתונות: מועצת מקרקעי ישראל אישרה את הצעת מינהל מקרקעי ישראל להסדרת מיזמים סולאריים תוך קביעת הוראות מעבר למיזמים בשלבים מתקדמים, 3 בינואר 212; רשות מקרקעי ישראל, הצעת החלטה: הקצאת קרקע למתקנים סולאריים, הצעה מס' 24 355, בינואר 212, בתוך אתר הרשות:,http://www.mmi.gov.il/HodaotmmiInt/showLinkedFile.asp?key=113&mispar=8&CodeMaarecet=1 תאריך כניסה: 15 בפברואר 212. עמוד 15 מתוך 19
להפקיד את תוכניתם )או להפקידה בתנאים(. ההוראות ניתנו משום החשש שהקמתם של מיזמים אלה תיתקל בקשיים לפי ההחלטה החדשה. עיקרי הוראות המעבר: תותר חכירת משנה; יזמים שהגישו בקשה מלאה לרשות מקרקעי ישראל להקצאת קרקע, יהיו זכאים להנחות אזור; ולהם תכנית מאושרת, הקצאת קרקע: אם יישוב עומד בראש קבוצה של יישובים שאיחדו כמה שטחים למיזם אחד, תתאפשר הקצאה של עד 5 דונם, אך לא יותר משני שלישים משטח המיזם. בחבל אילות תתאפשר הקצאה במקרה זה של עד 8 דונם. 5.1. משמעות גביית דמי חכירה ממתקנים סולאריים בשטחים חקלאיים ההחלטה מייקרת מאוד את הקרקע בישובים חקלאיים עבור מתקנים סולאריים. ההחלטה מטילה עול כספי נוסף על המיזמים הסולאריים. בדומה להיטל השבחה, גם דמי חכירה על הקרקע לא הובאו בחשבון בקביעת תעריף ההזנה למתקנים הסולאריים. איסור על חכירת משנה וחיוב היישובים החקלאיים להיות בעלים של לפחות 26% ממיזם סולארי אינם מאפשרים לישובים עניים ליזום הקמת מתקנים סולאריים על קרקעות השייכות להם. קביעת הוראות המעבר עד 1 בספטמבר 212 צפויה לפתוח "מרוץ" של יזמים וישובים לוועדות התכנון במטרה לאשר להפקדה תכניות להקמת מתקנים סולאריים גדולים כדי שיוכלו ליהנות מההקלות הכלולות בהוראות אלה. עמוד 16 מתוך 19
מקורות חקיקה ופסיקה חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 ]תיקון אחרון: 28/3/11[; חוק התכנון והבניה, תמ"א התכנית. 1 /ד/ 1, תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו וולטאיים, הוראות מסמכים ממשלתיים מזכירות הממשלה, החלטה מס. 3484 של הממשלה, ממקורות מתחדשים, 17 ביולי 211; מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה מזכירות הממשלה, קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה, החלטה מספר חכ/ 176 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט חברתי- כלכלי( מיום 12 בינואר 29, אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 29 בינואר 29 ומספרה הוא 445 )חכ/ 176 (; מזכירות הממשלה, צעדים להתייעלות אנרגטית - צמצום בצריכת החשמל, החלטה מס. חכ/ 15 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט חברתי-כלכלי( מיום 1 בספטמבר 28 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 18 בספטמבר 28 ומספרה הוא 495 )חכ/ 15 (; מזכירות הממשלה, מכרזים להקמת תחנות כוח סולאריות, החלטה מס. חכ/ 83 של ועדת שרים )קבינט חברתי-כלכלי( מיום 9 במרס 28 אשר צורפה לפרוטוקול לענייני חברה וכלכלה ומספרה הוא 28 במרס 27 החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 3338 )חכ/ 83 (; משרד התשתיות הלאומיות, מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל, 14 בפברואר 21; מינהל מקרקעי ישראל, הודעה לעיתונות: מועצת מקרקעי ישראל אישרה את הצעת מינהל מקרקעי ישראל להסדרת מיזמים סולאריים תוך קביעת הוראות מעבר למיזמים בשלבים מתקדמים, 3 בינואר 212; רשות מקרקעי ישראל, הצעת החלטה: הקצאת קרקע למתקנים סולאריים, הצעה מס' 24 355, בינואר 212; רשות לשירותים ציבוריים חשמל, הודעה לעיתונות: רשות החשמל קבעה הסדרת המשך המאפשרת לעוד אלפי בתי אב להצטרף להסדר לייצור חשמל ירוק וליהנות מתעריף מתמרץ, 13 בפברואר 212; החלטות הרשות לשירותים ציבוריים חשמל מישיבה 349 מיום 1 באוקטובר 211, החלטה מס' - 1 לעניין קביעת תעריף והסדרה לחוות רוח בהספק העולה על ;KW 5 עמוד 17 מתוך 19
רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטה מספר 2 מישיבה 347 מיום 29 באוגוסט 211 לעניין עדכון ההסדרה למתקני ייצור חשמל בעלי רישיונות ייצור המחוברים לרשת ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות שאינן סולאר תרמיות; רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטה מספר 2 מישיבה 344 מיום 25 ביולי 211 לעניין קביעת תעריף והסדרה למתקני ייצור חשמל מביו-גז במתקני עיכול אנאירובי; רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטה מספר 3 מישיבה 344 מיום 25 ביולי - 211 עדכון ההסדרה למתקני ייצור חשמל בעלי רישיונות ייצור המחוברים לרשת ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולאריות )עדכון החלטה מס' 2 מישיבה מס' 325 מיום 24 בינואר 211(; רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטה מספר 3 מישיבה 326 מיום 7 בפברואר 211 לעניין הקמת מתקנים סולאריים מעל 5 קילוואט המחוברים לרשת החלוקה באמצעות מכרזי קרקע מטעם מינהל מקרקעי ישראל; רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטה מספר 1 מישיבה 32 מיום 26 ביולי 21 לעניין עדכון ההסדרה התעריפית בדבר ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות מערכת פוטו-וולטאית קטנה )עד ;)KW 5 רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטת מספר 2 מישיבה 284 מיום 28 בדצמבר 29 לעניין הסדרה למתקני ייצור חשמל סולאריים הגדולים מ- 5 קילוואט המתחברים לרשת החלוקה; רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטת הרשות לשירותים ציבוריים חשמל מישיבה 275 מיום 7 בספטמבר 29, החלטה מס' - 1 הסדרת ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות טורבינות רוח קטנות; רשות לשירותים ציבוריים חשמל, מסמך לשימוע הסדרה למתקני יצור חשמל באמצעות מתקנים פוטו-וולטאים בגדלים שבין 51 קילוואט ל- 5 מגוואט, 17 בפברואר 29; רשות לשירותים ציבוריים חשמל, החלטות הרשות מישיבה מס', 216 תאריך 2 ביוני 28, החלטה מס' - 1 הסדרה לייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת, באמצעות מיתקנים קטנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית; ועדת עררים מחוזית לפיצויים והיטל השבחה, מחוז דרום, עררים מס' אק 86116/11; אק 8612/11: דוד שחר בע"מ ואח' נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשקלון, 23 בנובמבר 211; מכתבים, פגישות ושיחות טלפון אגמון עודד, ראש אגף הסדרה ברשות החשמל, שיחת טלפון, 15 בפברואר 212. אהרון דורון, מנהל תחום מידע וניתוח כלכלי במינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים, פגישה, 31 בינואר ;212 דרייפוס בני, עוזר שר הבינוי והשיכון, שיחת טלפון, 19 בפברואר 212; עמוד 18 מתוך 19
מובשוביץ ישראל, מנהל אגף השיווק בחברת החשמל, מכתב: ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות מעקב ביצוע בהתאם ליעדי הממשלה, 7 בפברואר 212. נאור נעה, ממונה תכניות מתאר ארציות, שיחת טלפון, 14 בפברואר 212. עודד נתנאל, מזכיר הוועדה לקביעת התועלת הכלכלית משילוב אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל, שיחת טלפון, 16 בפברואר 212; פרנס איתן, עו"ד, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, פגישה, 31 בינואר 212. אתרי אינטרנט אתר רשות מקרקעי ישראל,,http://www.mmi.gov.il תאריך כניסה: 15 בפברואר 212. מסמכים שונים ברלינר, דמבינסקי שמאות מקרקעין, שומת השבחה, 3 באוגוסט 211; הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירוחם, דרישה לתשלום היטל השבחה, 8 בפברואר 212. עמוד 19 מתוך 19