

אקדמות מילין דבר השליח! "פותחין בברכה", ולכל לראש, זכות וכבוד הוא לנו לקבל בברכה חמה ולבבית את האורחים החשובים אשר זכו להסתופף בצילא דמיהמנותא קדישא ד"ארון האלוקים" הוד כ"ק אדמו"ר הזקן, אור עולם, נזר ישראל ותפארתו, בעל התניא קדישא והשו"ע נבג"מ זי"ע. "ברוכים הבאים בשם ה' ברכנוכם מבית ה'"! בשבח והודי' להשי"ת ולתועלת הרבים, הננו בזה להו"ל קונטרס "כדכד שמשותיך", ובו מאמרי דא"ח ושיחות ק' בענינים שהזמ"ג, ועוד עניניים מרתקים בס"ד, בקשר ולרגל "שבת הגדול" דערב כ"ד טבת שנת המאתיים, החלה באותה קביעות ממש כשנת ההסתלקות לפני מאתיים שנה (וכשנת ה"קן"). לקונטרס זה מצורף תכניית השבת ולוח זמני היום דהאדיטש לתועלת האורחים הרבים שי'. פעמים רבות (בפרט בשנת תשנ"ב עיין שם אשר זכינו לשמוע מפי קדשו הטהור), קישר הרבי נשיא דורנו את הילולת רבינו הזקן זי"ע בכ"ד טבת לפסוק המופלא (ישעיהו נ"ד, יב): "ושמתי כדכד שמשותיך" ומכאן שמו של קונטרס צנוע זה. כולי תקוה שאכן קונט' זה יהא בו משום "סיוע שיש בו ממש" הן בגשמיות והן ברוחניות לאורחים הרבים שי' והי' זה שכרי. "דיו לעבד להיות כרבו" (ברכות נ"ח, ב' ועוד), וידוע ומפורסם כמה הרעיש רבינו הק' נשיא דורנו את העולם, לפני יובל שנים כאשר מלאו "קן" שנה להסתלקות אדה"ז זי"ע ובשנת המאתיים כאשר מלאו מאתיים שנה להסתלקות רבינו הבעש"ט הק' זי"ע. ללא צל של ספק אשר גם עתה דורש מאיתנו הרבי "שטורעם" הכי גדול ועצום ב"שנת המאתיים" זו. ללא ספק אשר רווה הרבי 3

4 נחת מכל ההולכים באורחותיו, המתעוררים ומעוררים במלאת מאתיים שנה להסתלקותו של רבינו הגדול - אבינו הראשון. דברים הרבה דורש מאיתנו הרבי בעמדנו בשנת המאתיים. "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים" מאמר חז"ל זה (קה"ר פ"א, י"ג ועוד) שגור הוא על לשונו הק' של רבינו נשיאנו הנצחי, כתביעה לעשיה וליצירה בלתי פוסקת! דעת לנבון נקל גודל הזכות וביחד עם זה החובה הק' של כל המסתופפים ב"היכל אדמו"ר הזקן" ומבקרים בהיכלו בעידן קדוש זה כאשר באים ומתחברים יחדיו הן המקום "מקום תחנת ארון האלוקים" והן הזמן רגעי השיא של שנת המאתיים כ"ד טבת דשנת תשע"ג! וכאן המקום להזכיר ולעורר אודות תקנתו הק' של הרבי בשנת ה"קן" לרבינו הזקן וביתר שאת בשנת המאתיים בקשר לחלוקת התניא והשו"ע ואין מזרזין אלא למזורזין. מוריי ורבותיי, טאייערע ברידער! ה"ויפח באפיו נשמת חיים" של הבנין החדש המפואר בהאדיטש הינה ללא ספק הפעילות העניפה אשר בעז"ה כבר החלה ב"בית חב"ד אשר על יד מייסד חב"ד". נשמה זו זקוקה היא להתלבש בגוף ואילו הגוף זקוק הוא לקמח ו"אם אין קמח אין תורה"... מלבד הפעילות הרגילה משך ימי השנה למאות יהודי האדיטש והעיירות הסמוכות לה אשר כבר החלה ותימשך בעז"ה במלוא העוצמה שמה לה פעילות ה"בית חב"ד האדיטש" למטרת על, את השבתונים והסמינרים הרבים המתקיימים בהצלחה רבה, ביד רמה ומתוך שפע גשמי ורוחני ב"היכל אדמו"ר הזקן" אשר בהאדיטש, הן ליהודי חבר העמים והן ליהודי ארץ הק' והתפוצות ומכל החוגים והזרמים, אשר באים הנה להתחמם מאורה האין סופי של תורת חב"ד ומייסדה ולהתקשר לאילנא דחיי הק' העומד בראשה ולא עוזב צאן מרעיתו הוד כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו וכולא חד! כאן המקום והשעה הכשרה להודות ליו"ר ועד השלוחים ורבה הראשי של רוסיא הרב בערל שליט"א לאזאר ולידיד נפשי שליח ורבה של ז'יטומיר ומערב אוקראינה הרב שלמה שי' וילהלם, על עצם שליחותינו במדינת אוקראינה למע' מעשור. לעמיתיי ושכניי, השלוחים היקרים, הרב יחיאל שלמה הלוי' לויטנסקי (שליח ורבה של העיר סומי), והרב יוסף יצחק הלוי שי' סגל (שליח ורבה של העיר פאלטווה), על עזרתם בעין יפה. לידידי היקר הרה"ת ר' שנ"ז שי' דייטש, על עזרתו העצומה לכל עניני האדיטש מזה שנים. וכמובן לאחרונים חביבים,

"הנהלת האדיטש" בראשות העסקנים הנמרצים עתירי הזכויות, ר' יעקב שי' הלפרין ור' מאיר שי' סטמבלר, על כך שבחרו בנו ונתנו בנו אימון מלא לשליחות קדושה, כבירה ומאתגרת זו אשר תחת ה"מרכז לעניני חינוך". בעידן דידן, כאשר מחד, "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים", אולם לאידך, עדים אנו לתופעה מדהימה, כאשר תודה לא-ל, אלפים רבים מאחבנ"י שי' מכל החוגים צמאים המה לתורת החסידות, הדרכותי' ואף מנהגי'. דומה שאין לך שעה יפה וכשרה מזו להזמינך שליח וחסיד יקר לבוא ולשבות ב"בית חב"ד שע"י מייסד חב"ד", אשר בעיר האדיטש, ביחד עם מקורביך ושומעי לקחך להנות מהשפע הגשמי והרוחני גם יחד, להשתעשע "שבת אחים גם יחד" באווירת הק' המיוחדת והעילאית, לשחות ולשתות לרוויה ממימיה המתוקים של תורת החסידות אשר שתייתם והפצתם מזרזים את הקאתי מר דא מלכא משיחא. אחים! הבה ונתרומם יחדיו טפח מעל הקרקע באתרא קדישא הדין! לחיים! לחיים ולברכה! שלכם ולשרותכם בלבביות תמיד, הרב מנחם מענדל טייכמן. שליח ורבה של האדיטש והגלילות. וערש"ק שמות, כ"ג טבת, ערב יומא דהילולא רבה דכ"ק אדמוה"ז בעל התניא והשו"ע. שנת המאתיים, האדיטש, אוקראינה. לפרטים ולהזמנת שבתון או סמינר ניתן ליצור קשר עם השליח: + 380-50-31-78-770 או בדוא"ל: haditch770@gmail.com 5

תוכן עניינים דבר השליח והמו"ל... 3 פותחין בדבר מלכות... 9 שער הדא"ח. מתורתו של בעל ההילולא... 31 מאמר נפלא מכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע... 41 אגרת קודש מכ"ק אדמו"ר הצ"צ לקהילת האדיטש... 47 דמות הפלאים מאמרו של הרש"י זוין ז"ל... 49 7

כל הזכויות שמורות למו"ל haditch770@gmail.com 8

דבר מלכות פותחין ב התוועדות ק' דמוצש"ק שמות אור לכ"ד טבת ה'תשכ"ג במלאת ק"ן שנה להסתלקות הילולת רבינו אדמו"ר הזקן נבג"מ זי"ע*. à"èéìù ø"åîãà "ë ìéàåäù øáîä çñåð.ä"á ìáú éáçøî ìëá 'éù ù"ðàì çåìùì â"ëùú'ä,úáè ã"ë úàø ì ÏÈÚÙ Ô Ê "ÂÓ ÌÈ ÈÓÁÂ Ó ÏÂÏÈ Â ÚÂÂ Î.Á"Ó Â ÍÂ ÈÁ Â ˆÙ Ë Ù Â ïäàñøåàéðù íçðî * תודתנו החמה ל"ועד הנחות בלה"ק" אשר נתנו מלחמם מתוך הספר "תורת מנחם" כרך ל"ו לזיכוי ולתועלת הרבים. 9

úáè ã"ëì øåà,úåîù ô"ù éàöåî íåéá úåãòååúäå ãåîéì ïéðòá ö"ééøäåî ø"åîãà áúëî :àìåìéä íåé.à... àìåìéää àéä íøåáò Z àìåìéää íåéá íéãéñç úåãòååúäå ãåîéì íéòáå ù íéãéñç (à) éøîâì úøçà íéîçø úåøøåòúä... 'åë àìà äøåú éæø ïéøñåî ïéà ä"ã øîàî..."à"é äòù úåöçë " :úáè ã"ë (1 ïéáùçî " íäáù íéðéðò íðùéå,"úåòù ïéáùçî ïéà " íäáù íéðéðò íðùé ïéðòä åðùéù ì"öëò úáè ã"ëáå ;(íéðôåàä éðù åðéöî ô"äçáå) "úåòù (â-á) "à"é äòù úåöçë " äúéä úå ìúñääù ö"öä ù"îë,"úåòù ïéáùçî " ã... "äìôùä ùôð " "äâà :úáè ã"ë (2 íéàðúä ïîæáù Z úøâàä ïëåú ;åæ úøâà åøàáéå å éúòéù åðéöî àìù àìôì "äùòîä ìåãâ " ã ïôåàá Z úîà úøåú éô-ìò äãåáòä äúéä íéàøåîàäå ;à åã úòãä áåøé é"ò àéä äãåáòä äúò ë"àùî,("ä ãöä úðéúð ìò ïéôåë " ) (ä-ã) àçéùîã àúá òã àøãì ãçåéîá íéàúî äæ ïéðò... úå ìúñääî úåìáåé 'â :úáè ã"ë 'ã ïéðòá ö"ééøäåî ø"åîãà "ë úçéù ô"ò) úåìáåé 'â úàìî ïéðòì äàøåä,íúåîã ì íéðéðòä ìë íéøæåç äðùå äðù ìëá :(è"ùòáä úãìåä íåéî úåìáåé éùã ïéáù íùë " ù óàå ;úå ìúñää íåéá 'éäù ïéðò åúåà ùãçî äùòðå,"ìéæà àôåâ àùéø øúá " î"î Z "åðéëøãî åéëøã åäáâ ïë ïéìåç éìåçì íéùã (é-å) úéãéñç úåãòååúäå åúøåúá ãåîéì íéòáå øùàë èøôáå... ò"åùäå àéðúä øôñá êåðéçä ïéðò úùâãä :ï æä åðáø éôë) êåðéçä ïéðòì ï æä åðáø øñîúä äîë ãò øëéð àéðúäå ò"åùä øåáéçá (àé) (è"ùòáä ìöà íâ 'éäù àåä ïëå,äáùçîá äìòù éôë) åúìçúä :àéðúä øôñá êåðéçä ïéðò úùâãä,ö"ééøäåî ø"åîãà óéñåîå) "åëøã éô-ìò øòðì êåðç " Z (íãàä úãåáòá ìòåôá úåëééùäå) "êúéîò úà çéëåú çëåä " Z åîåéñå ;(íéìåãâì íâ êééù äæ ïéðòù äìòîìù ïéçåî,"àáñ ìàøùé " 'éçá,úáùä úåéîéðô ïéðòá úøâàä íåéñì ãòå ("øòðì êåðç " ) øúåéá íéðè î ìçä õåçð êåðéçä ïéðòù úåøåäì Z úåãîî êéøöù åðééäã,"ùãå ì äìéáè êéøö " àåä íâù,à"å ä ìë úà øáë íééñù éîì (æè-áé) (úáùä úåéîéðô 'éçáì àåáì éãë ìåèéá...(êùîä) "'åâ äòåø 'éä äùîå " :úåîù úùøô.ä ïéðòäì òéâäì éãë :'åë éãâä øçà äùî úôéãø úåãåà ùøãîä øåôéñî äàøåä íäéëøö ìëì úåøñîúää é"ò à åã æ"ä Z "äðñä êåúî åéìà 'ä êàìî àøéå " ã øçàì ö"öäì æ"äãà úåìâúä úåãåà ö"ééøäåî ø"åîãà øåôéñëå) "ïàö " ä ìù,úåéîùâ é"ðáì ïúé ä"á äù ö"ééøäåî ø"åîãà ù"î åäæå ;(áö ì ç"îâ ïúðù (è-æé) úåéðçåø úåéîùâäî úåùòì íúìëé úà é"ðá åàøé Ç æàå.á.â.ã 10

â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî.ã"ñá ï" ä úðù Z ï æä ø"åîãà "ë ìù àìåìéää íåé (äâåî éúìá äçðä) ïéà, apple, Ê ÔÈappleÚ Â. 1 Â Â Â Ï ÈÓÏ Ï Â ÈÊ ÔÈ ÒÂÓ Î,ÂappleÈÈ Â, 3 2 ÏÂÁ 'ÈÁ  appleèappleú ÏÙ Â Ú ÈÏÎ Ï, È ÈÓ Ï Â Ï ˆ ÈÂ, Â Ï ÂÁÂÓ ÔappleÂ È ÏÂÁ ÏÁÈÂ, Ê Ï ÒÏ ÏÎÂÈ Ï ÈÊ, Ê ÏÈÎ Ï ÌÈÏÂÎÈ ÌappleÈ Â Ï ÂÁÂÓ ÂÓÚ ÓÎÁ ÏÚ Ú ÈÈ Ó ÌÎÁ Ó Â Â. ÓÓ ÂÈÈÁ Ò ÓÈ Ú Âappleˆ Ï È ÏÎÎÂ, ÓÎÁ ÔÈappleÚ Â ÏÚÓ Ï ÏÎÎ, È Ï ÏÂÎÈ ÂappleÈ 'È È, ÓÎÁ È ÈÓ È Ï ÏÂÎÈ ÂappleÈ È È ÂÓÚ ÓÎÁ È Ï Ï Ú Âapple  ÔÎ ÂÓÎÂ.'ÂÎ ÂÈÈÁ Ò ÓÈ Ú, ÂÈ ÂÏ Ú Âapple ÏÂÁ ÔÈappleÚ Âψ 'È È, ÔÈappleÚÏ ÂÈ Â Â ÏÎ, È Ï.Ú ÈЈ 'ÈÁ Â Ú È, ÏÙ ÔÈappleÚ ÂÏÏÎ Â ÊÂ. ÂÈ ë"çàå  È"Ú ÔappleÂ È Î, Ùapple Ó ÏÚ ÂÓÁappleÏ Â ÓÁapple 'È Ê ˆ"Ó ÔÈappleÚ ÂÏÏÎ Â Ê,Ò"  ÍÈ ÓÓ " ÂÂˆÓ Â Ê"ÈÚ Â ÂÓÈÏÓ ÏÁ, 4 ÌÈapple ÌÈÏÎÓ ÌÈÏÎ Ò"  ÍÈ Ó Ï ÌÈÙˆ Ù Â ÂÏ Ï ÂÏÏÎ Â Ê, ÓÎÁ  ÌÈÎÈ ÓÓ ÈÎ 6 ÂÒÙ ÏÚ 5 "Ó Â ÓÎ, Â Â Ì È Â, ÂÏȈ Î Ó È"Ú ÏÂÁ Ô ӈ ÂÂ Ó ÏÚ Â ÁÓ 'È Ê Â.ÂappleÈ Ê ÔÈ, 8 ÂappleÈÈ Â,' Èapple Í ÈÎ 7 Ó apple Ê ÏÚÂ.ˆ"Ó ÌÂÈ Ò"  È"Ú ÔÂÈÎ, Ó Â Ï ÏÎÂÈ Ï ÏÙ Â Ú 'ÈÏÚ È"Ú ÂÓÎ,Èapple Í Ê"ÈÚÂ, ËÓÏ ÏÚÓÏÓ È È Ï ÔÙ Ò" Â Í Óapple ˆ"ÓÂ.ÂappleÈappleÚ ÈÙÏ Á  Á ÏΠψ Â Ï Ê"ÈÚ,Â Â Â Ï ÈÓÏ Ï Â ÈÊ ÔÈ ÒÂÓ ÔÈ ÍÈ ÓÈ ÈÊ,ÌÈ ÌÈÏÎ ÔÈÎÓÂ, ÏÂÁ 'ÈÁ   åäæå Ê" È Ó Ó., ˆ " Ó " (5. ˆ 'Ú ÌÈ È apple.êë, Ò 'ÈÚ È (6. ÂÚÂ.Á, 'ÈÓ È., Ó Ì (7. "ÏÙ Ì ÌÈÈÁ Í Ì (8., È È Á (1., " Z  ΠÔÂ Ï (2 " Â., Î ÚÈ Ê "Â Ï Ì (3 Ú ÌÈÈÁ Í Â. ˆ 'Ú "Á ÈÂ.ÍÏÈ Â Á"ÎÙ ÏÙ.Ê, Ò Z  ΠÔÂ Ï Ù"Ú (4 11

äøåú éæø ïéøñåî ïéà 14 Ï" Â, ÂÏ Ï Ó ÏÚÓÏ Â ÈÊ ÂÏ ÔÈ ÒÂÓ ÚÂ,ˆ"Ó Ò"  È" Î Í ÏÎÈ Ó ' ˆÓapple ÏÂÏÈ ÏÚ Ï Ó Ó Â Î"Ú).( 9 ÂÒÙ ÂÈ È" ÊÚ Â, Ú- ÚÏ ÂÒÙ apple Ï ùéå Â Ú ÂˆÈ Ó Ó "Ó, apple,ìè Â È ÛÈÒÂ Ï Â Ó Ù"Ú Ô ÂÓ Ê", ÏÂÁ 'ÈÁ  appleèappleú ÏÙ ÈÏ 11 Ó ÓÎÂ, Â Ú Â ÏÙ ÔÈappleÚ ÏÎ 10 Â Ú Ò Ëapple ÏÂ È Î apple ÙÂ Ê Â. ÂÓÈÁ appleáïâùî appleáïâù 12ÚÂ È Ù"Ú, Ê ÛÈÒÂ Ï ÈÂ. ÏÂÁ ÔÈappleÚ Úapple ÈÊ ÂÈ Î Ì,ÂappleÈÈ Â, appleè È Ú Ë"Ó ÏÚ ÊÓÂ,Ë"Ó È ËÓÈ ÏÂÁ apple,ô"âapple Ú Ï ÚÈ Ï ÔÓÊ ÏÎ apple, ÂÈ ÈÏÚapple Ï ÚÈ Ó ÔÈappleÚ ÂÏÏÎ ÔÂÈÎ,ÌappleÓ. 13 ÏÂÁ Ú" Ê, ÏÂÁ Ì È ÔÎÈ Ú ÚÈ Ó Ê"ÈÚ È, ÏÚÓÏ ËÓÏÓ Ì Â Ú È, ËÓÏ ÏÚÓÏÓ È Î Ó Î Î" Ó.ÂÓˆÚ ÁÎ ÚÈ Ï Â ÏÂÎÈ ÍÈ ÓÓ Ì È ÏÚ ˆ"Ó ÌÂÈ Ú" ÊÂ.ÔÂÈÏÚ ˆÓ È Î Ó Ê, 14 Ê ÔÈappleÚ Â.ÔÂÈÏÚ ˆÓ È ÂÊ Î Ó,ÌÈapple ÌÈÏÎÓ ÌÈÏÎ Ò"  16ÏÏÎ 'È ÒÈÙ ÁÓ ÈÏ ÂÓˆÚ Â Â Â Î " 15 Èapple  ÓÎ È Â Â ÓÂ,'È ÂˆÓÂ Â Ï Ó ÒÈÙ Î Ì ÈÎ, " Ó ÁÓ 'ÈÁ ÏÚ Ì È 'ÂÎ ÁÓ ÈÏ 17  ÈÒÁ ÒÈÙ appleè ÂÊ ÁÓ Ì,Î"ÙÚ Â, Ï ÈÎ Â apple È ˆÓ ÂappleÈ Â Â Â Ï ÔÈappleÚ 18 Ó Ó "Ó Ì Â ÊÂ.ÏÏÎ 'È Ò" Â È ÈÓ È Ï Ù È Ê ˆÓ Ï, ÂÏÙ Â ÂÎ Ú ËÂÚÈÓ È ÂÊÂ.ÏÏÎ 'È ÒÈÙ ÁÓ ÈÏ ÂÓ "ÚÂ, Ó Â ÂÓÎ 'È ÒÈÙ ÁÓ ÈÏ Èapple  ÓÎ,  ˆ"Ó ÌÂÈ ÏÚÓ.'È ÂˆÓÂ Â Ï Ó ÒÈÙ Î Ì ÈÎ,ÏÏÎ.ÍÏÈ Â Ò 'Ú "apple Ó" Ò.Ì È "   ÚÈ Ê "Â Ï (14. - "Ù (15.(,ÊÈ) Ó Ê" (16 Ì.ÍÏÈ Â 82 Ú"Ò Ë" Ó" Ò (17.Ó"Î Â.109 'Ú.Ì Ê" È Ó Ó (18 'Ú "Ò Ê" È Ó Ó Ê"Á Ï ÒÙ apple (9. Ò- Ò.ÍÏÈ Â "Ù. "ÙÒ (10.,ÊÒ "Á., apple "Á Ê (11. È 'Ù Ï"ÊÈ Ï ÂÂˆÓ ÈÓÚË (12. Ï,Á " Ó.,ʈ Î " Ï.Ì "Â Ó (13 12

.â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî úçéù.ã"ñá äâåî éúìá ï" ä úðù Z ï æä ø"åîãà "ë ìù àìåìéää íåé Î ) ÎÓ Âapple È apple ÂappleÈ ÂÎ Z ÏÂÏÈ ÌÂÈÏ Ú Âapple.à :Ú"apple ( "  Ó) "ÂÓ "Î È Ó ( 1 ÒÙ apple ÏÎ ÏÚ ÌÈÓÁ ÌÈÈ ÌÈ ÂÚÓ ÏÂÏÈ ÈÓÈ Â. ÈÏÏÎ ÌÈÓÁ  ÂÚ È ÂÊ, Ï,Ì È ÏÈÂ Ì È apple,ìè ÈÒÁ Z È ÈÒÁ  Ú  ÂÓÈÏ ÏÂÏÈ ÌÂÈ ÌÈÚ Â ÌÈ ÈÒÁ Ï Ì Â Ú  ÂÓÈÏ,ÈÎ,È Ó Ï Á ÌÈÓÁ  ÂÚ È Ì Â Ú. ÏÂÏÈ ÏÚ Ï ÌÈapple Âapple ÌÈ ÈÒÁ " Ùapple ÔÂÈ Ù" Ô ÈappleÂ,"ÂappleÎÏÓ ÂappleÈ " Ô Èapple Ô appleï ˆ "ËÈÏ "ÂÓ "Î Â ÈÊ ÔÈ ÒÂÓ ÔÈ " Ó Ó Ó Î"Á Â.  ' Ô Ô Ê "ÂÓ.'ÂÎ Ï * * * Âapple È Î,ÂappleÈÈ Â, ÂÚ ÔÈ ÁÓ ÔÈ Ì ÌÈappleÈappleÚ ÓÎ È.á apple,ìèèâòó ÌÂÈ Ú È ÌÈÈÂÒÓ Ú Â Ó ÏÏ Ú apple ˆ"Ó ÔÈappleÚ Ë Ù Ó Ê È ÓÈÈÂÒÓ Ú Ú È appleâ ÌÚÙ Ù"Ú, ÓÈÈÂÒÓ Ú Ó ÏÈÁ Ó ÂappleÈ ÔÈappleÚ,ÍÎ,ÂÏÂÎ ÌÂÈ ÏÎ ÏÚ Î"Á.ÂÏÂÎ ÌÂÈ ÏÎ Â ÔÈappleÚ Ï, Ï ÂÊ Ú Ï ÁÂÈÓ ÂappleÈ Î"ÂÎ Ú ÌÈappleÈ ÓÎ ÂappleÈˆÓ ÈÙÎ, ÂÚ ÔÈ ÁÓ Ì ÌÈappleÈappleÚ Ì ÈÂ,ÌÂÈ ÚˆÓ Â Ú Â Ó Î apple, ÚÏ- ÚÓ ÂÈ Ï ÍÈ ˆ Ì. 2 ÌÂÈ ÚˆÓ Â ÚÈ Ú ÔÈ Ó Ï ÍÈ ˆ ÈÊ Â È ÏÁ È Ê Z ÁÒÙ Á ÂappleÈˆÓ ÂÏ ÌÈappleÙ '  :( 3 ÂÓ È ÎÒÓ Ó È Î) È"apple ÏÎ È ÈÎ Â Ê ÏÈÏ ÌÈ ˆÓ ı È ÚÂ" Z Ï Ù"Ú Á "ÌÈ ˆÓ ȈÈÏ ÎÊ" apple, 5 " ÏÈÏ ÈˆÁ " È Z 4 "'  ÂÎ. -,ÂÓ. È, È.ËÎ,Ì (3 (4 (5. "Ú, "Á ÌÈÒ Ëapple Ó" Ò (1.Ó 'Ú "Á ÂÏ " Ê"Á ÏÂ. Ó 'Ú "Á È ÂÓÏ ' Ȉapple (2.apple" Â.ÍÏÈ Â ËÏ Ú"Ò. Î 'Ú "Á 13

â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî 16 È Ó ÈÓ ( Ï, ÏÈÏ ÂˆÁÓ Ï) ÏÈÁ Ó apple  apple ÏÎ ÁÒÙ ÈÙÏ,ÂappleÈÈ Â,Ë"ÂÈ ÏÎ ÂÓÎ,ÂÈappleÙÏÓ ÙÒÂ Ì È ÚÂ,ÌÂÈ. ÂÚ ÔÈ ÁÓ ÔÈ ÔÈÚÓ Ì Â ÂÈ Ï ÍÈ ˆ, Â È ÏÁ  ÁÒÙ Á ÔÂÈΠÂÏÈÁ È Ù ÁÒÙ Á Â Ê Z ÂÚ ÌÈ ÁÓ Ì ÌÈappleÈappleÚ Z ÂÚ ÓÎÏÂ, ˆÓ ÏÈÎ Ï Ú Âapple, ˆÁ Á Ï ˆÁ Ì Â ÔÈ. 6 ÏÏ ÈÓ Ï Ú Âapple ÂÏÈÙ,Ï"apple ÌÈappleÈappleÚ ' Ì È ÌÈappleÈappleÚ ˆ"Ó  ÈÈˈapple ÍÎÏ Ì Â.ÌÈapple ÔÓ Á Ì È ÌÈappleÈappleÚ ÌÈappleÈappleÚ ÏÎ ÂappleÈˆÓ Ï ÂÏÏÎ apple Z ÏÂÏÈ ÌÂÈÏ Ú Âapple.â È Ú ÔÈ ÂÏÈÁ Ì 'È È ÏÂÏÈ ÌÂÈ ÌÚ ÌÈ Â.ÌÂÈ ÂÚ ÔÈ Â appleâ ÌÚÙ Â Ï Ò Ú Ì ÂappleÈȈ Ì ÏÂÏÈ ÈÓÈ È ÂÓˆÚ ÊÓ,ÌappleÓ.ÌÈ Â Â Ï Ì Ó" Ùapple Ê È,ÁÎÂÓ, Â Ï Ò È Â Ï Òapple ÌÈ È ˆ ' Ó Z Ó Ï ÏÂÏÈ Ï Ú Âapple ÂappleÈˆÓ ÈÙÎÂ Ú Ì ÁÈÈ apple,ó"ó,ìâè ÏÎÏ ÍÈÈ ÔÈappleÚ Â Ê Ù"Ú,. 7  ÁappleÓ "Í ˆ" ÌÈ Ó ÔÎÏ, Â Ï Ò È :Ô Ê "ÂÓ Ï ÏÂÏÈ Ï Ú Âapple Ê" ÚÂ Í Ú Z ÌÈÚ ÂÈ ÌÈ È apple ÏÎ Ï ÏÂÏÈ ÈÓÈÏ Ú Âapple Ù"Ú ÂÁÈ ÂappleÈÈˆÈ ÂappleÈˆÓ Ï,Ó"Ó, Â Ï Ò È ÌÂÈ Ú ÂÊÈ Z ; Ú Ï"appleÎ) 8 ˆ-ÁÓˆ Ï "È Î Âapple È Ô Ê "ÂÓ Ï Ú Âapple Î" Ó È ˆÂÓ È Â Ï Ò, ÂÏÏÎ Ï) ÂÎ Â ( 9 " ÌÂÈ Ì ( Ï,(Ú"Â Ï ÁÓ Ô Èapple Ó "ÓÎ) ÂÓ Ù ". Ë "Î ÏÈÏ " "È Ú ÂˆÁÎ" : Ú Ê È ÁÎÂÓ Ù ÊÓ apple Z Ú Ì ÌÈappleÈÈˆÓ ÔÂÈÎÂ. 10 ÌÂÈ ÂÚ È Ï Â -ÏÎ ÂÏÈÁ *.ÂÙÂÒ ˆ"ˆ Ï 'Ú ÏÈÚÏ) 10 Ú ÂÓ Ù" ÁÈ (9.(5 "ËÈÏ "ÂÓ "Î ÔÈÈˆÏ È (10.(Ï"ÂÓ ) 10:25 Ú Â ÚÂÂ Ï ÒappleÎapple.Â"Ò Ê"Ú Ò Á" Ê" Ú" (6.apple" Â. "Ò "ˆ Ò Ì Ê" Ú" (7.apple"  "ÒÙ. ÏÁ ÔÂ Ï appleúó ÒÙ apple (8 14

17 â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî ÏÙ Ùapple" Z Â Ï Ò ÌÚ ÌÈ Â ÌÈappleÈappleÚ Ó.ã. 11 Â Â Ï Ò ÔÓÊÏ Â Ô Ê ÂappleÈ Î,"  ÈÓ Ï Ó Â Ó apple ÒÓ Ì Â ÌÈ Á ÌÈÚ " : Â Ò È ÓÎ Ê È]. 14 "Â Â Ï Ò ÈappleÙÏ Ú ", 13 "Â Â Ï Ò ÔÓÊÏ Â ", 12 "'ÂÎ Ô Ê ÂappleÈ Î, 15 "ÂÓ Á"ÂÓ "ÎÓ ÌÚÙ È ÚÓ Z ÂˆÓ Ú ÏÎ Î) Ï"apple ÂÓ 'Ù " Ú ÂÈÒÈÎ Ô Â Â : Ó, ˆ-ÁÓˆ Ï apple appleâ, ÈÈapple ÒÈÙ Ì È,( 16 ÂÈÒÈÎ Ó ÓÏ È ÌÈ Ó ÈÂ.( ÂÓÈ Ï ÍÏ Â È Ê) "ÔÚÓ ıèappleâˆ È ËÚ ÒÚ"." ÏÙ Ùapple" ÓÈ ÂÊ Ï, " È ˆÂÓ, ÓÓ Â Â Ï Ò ÈappleÙÏ Îapple Ï ÁÎÂÓ ÊÓÂ.[ÔÎÏ Ì Â Ó Î Â Î È È È Ï Ù"ÎÚ Z ÂappleÈˆÓ Ï ÂÊ " Ï Ú Âapple Â, ÏÙÏÂ. Â Â È Î"ÂÎ ÚÂ,'ÈÏ ÂappleÈÈˆÈ ÂÏÈÙ Â, Â Â È ÚÈ Z ÁΠÂÊ È,ÌÈÎÓÒÂÓ "Í ÏÎÈ " «ÓÎ ˆÓapple ÔÂÈÎ,Î"ÙÚ Â Ï È ÂÊ ) ÂÏÏÎÏ Ú Âapple Ï Z ÌÈ ÈÓ ÏÚ ÈË ÙÏ Ú Âapple Ì Ï,(Â Â Ï Ò ÔÓÊÏ Â Î Ô Ê ÂappleÈ ÌÏÂÎ Ï, apple ÓÏ ' ÏÎÈ Ó ÌÈÏ ÌÈÈÂappleÈ È Ì,ÌÈ.'ÂÎ ÌÈÈÂËÈ Â ÂappleÂ Ï Ì Ï ÌÈappleÈappleÚ ÔÎÂ Ï ÌÈÂÂ Ó : 17 Ï"ÊÂ.ä,'ÈÓ Â È Â Ú, Â Ó Ï Ó ÏÙ Ùapple" Ú Â È È"Ú,ÌÈÈÓ Á"Ó ÔÈ Â,ÌÈ Á Ï (ÔÈ Ï) ÔÈ Â Ï ÔÈ ", È Ì ÌÏÂÎÎ Ì Â ÈÎ Û, " ÈappleÈappleÚ ÏÎ, ÂÁ Ó ÂˆÚ 20 Ó Â, 19 Â Ï Ó ÔÈ ÈÎ, Ó Ï ÒÁ  ÚÈ Á 18 ÔÈappleÚ ÏÓ ÂÏÂÎ È Ó ÒÁÂ,'ÂÎ (ÌÈ ÏÓ ÂÏÂÎ ) È Ï Ó Â Â Â. apple È Ó Ï ÂappleÈ ÒÁ ÌÏÂÚÂ, ˆ Ó ÍÏ Â, 21 ÌÈ ÒÁ "Ò Â"Ë Ë "Î " Ì (15.(185 'Ú È "ÈÁ Ó" ).apple" Â. "apple ÒÂÒ Ì Ê" Ú" (16 È ˆÁ Û ÂÓ.Ì "Â Ï ÒÙ appleî (17.ÌÈ Ú Ó 'Ò ÂappleÈ Ï ÈÚ.ÔÈappleÚ Â ÚÈ " :ÌÈ Ú Ó (18.Á" "Ù " ÈÓÏ Â È (19.,Á"Ù " (20.ÌÈ ÒÁ ÌÈ ÏÓ :ÌÈ Ú Ó (21 "ÚÒ, "ÌÈ Ú Ó" ÒÙ apple (11 " Ê"Á ÏÂ.,ʈ "Á " Ï.ÍÏÈ Â Ì ÔÓÒapple Â) ÍÏÈ Â apple 'Ú "Á ÂÏ Ó 'Ù ' ÌÂÈ ÎÓ Ì Â Z.( apple 'Ú.( ˆ 'Ú "ÎÁ " ) ÂÊ apple Ú 'È.ÍÏÈ Â 41 'Ú Ê"ËÁ " Ï. ÈÁ Ò"ÂÒ (12.ÌÈ Ú Ó ÂÎ ÔÂ Ï (13.Ì Â Ú Â Â Â Ó ÂÓ È" Î (14 15

â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî 18, Ó ÏÏÎapple ÒÁ  'È, 22  'È Â Ú ÈÚ ÌÈappleÂ Ó Â Û Â Ù"Ú,'ÂÎ ÔÈappleÎ ÓÓ ÔÈÙÂÎ ÚÓ Ï ÂappleÈÈ ÙÚ Ú ÏÙÂapple  ÎÂÒ ÏÙapple ÁÈ Ó Â Ú Î" Ó.ÌÈ ÂÓ, Ó Â ÈÏ, 22 Ï ÌÈÈ Ú 'ÈÁ È ÈÚ Â Ú Â,'È Ú 'ÈÁ Ù"Ú Ï Â ÂÏÂÎÎ ÒÁ  ÈÊ,ÔÈÎ È ÔÈÙ Ô,  ÈÈ Â ÂÈapple Ó ÂË Âappleˆ  ÂÚ Ú "Î, ÚÓ ÏÂ, Ó Â.(ÔÙÂÒ Ô ÏÁ ıâúappleâ) ÏÁ 'ÁÓ ÚÓ ÛÂÒ Â, Ó ÂÁ Â, Ï Ï 23 ÂÓÁappleÏ ÈÊ, ÏÙ È Â, Á Í ÔÈ Ì Ì Â."ÂÏ Á ÈÂ,ÂÏ ˆ 'ÈÂ Ú Â ÏÂ,ÂÈ ÚÓ Ù ÙÏ ÂÚÏ ÂÏÏÎ È ÌÈ ÂÓ Â ÌÈ apple ÔÓÊ Z ÌÈ ÔΠÂ,(ÌÈ Á Ï ÂÓˆÚÏ Â ÂÓÈÏ)   Ô, Ó Â Ù"Ú Â Ú ÂÈ,ÂappleÈÈ Â," ÚÓ Ï " ÔÙ 'È,ÌÈ ÒÁ ÂÏÈÓ Â Ô Â ÌÈappleÓÊ Î" Ó ; Ó Â Ù"Ú ÈÈÁ Ó ÈÙÎ, 24 ˆ appleè apple ÏÚ ÔÈÙÂÎ Z "  ÈÓ Ï Ó ÏÙ Ùapple" ˆÓ ÓÚÓ Z Ê"Á Ï Î Ì,ÌÈÈÓ ÌÈ ÒÁ ÂÏÈÓ Ì Â, ÈÓ Â È Â Ú ÈÊ ÔÙ Ï,'ÈÙÎ Ï ÔÙÂ Ê ÔÈ ÔÎÏ, Ó Â Ù"Ú Ê ÔÈ Ú Âapple,ÈÎ Z ÂË Âappleˆ Ó Á"Ó Ô È ÌÈÏÚÂÙ Ê"ÈÚ, Ú Â È Ï ÏÂÎÈ ÂappleÈ ÌÏÂÚ ÔÂÈÎ, 25 " ˆ Ó ÍÏ Â" Úapple Ó ÔÈappleÚÏ Â Â," È Ï Ó Ó " 20 Ï"Ê ÓÎÂ, Ó Ó Ù"Ú ÌÈÈ Ï ÌÈ ÏÓ ÂÏÂÎ " :"Ë Â» Ô È Ï ÂÂÚ «" «ÛÈÒÂÓÂ, È Ó ÒÁ Î"ÙÚ Â,ÌÈ ÒÁ ÔÈappleÚ Âψ È ÈÓ Â Â Â Ó,ÂappleÈÈ Â, 21 "ÌÈ ÒÁÂ.ÌÈ Â ÌÈ ÒÁ Ï ÔÙÂ Â Ê ÌÈ È Ó ÂÓÁappleÏ" Â,ÂÓˆÚ ÏÚ Ì Â, ÏÂÊ ÏÚ ÏÂÚÙ ÔÙÂ,ÌÈÈÒÓÂ."'ÂÎ ÂÏ ˆ" ÓÓ "ÂÏ Á È" Ê"ÈÚÂ,"'ÂÎ Ï Ï Ê Z ÁÈ Ó Ú Â ÚÏ ÁÂÈÓ ÌÈ Ó Ê ÏΠÂÈ Ï ÏÂÎÈ apple ÒÓ ÔÂÈÎ, Ó Ó,ÔÈ Â Ù"Ú ÍÏÈÏ Ù È ÒÁ Ï ÔÙ ÂÈ Ï ÎÈ ˆ apple ÂÏÏÎ Ï,Ȉ -È Ï ÔÙÂ.'ÂÎ Ú Â È Â Ï ÈÏ Ó  ÂÚ Â Ó" 26 Ï"Ê Ó Ù"Ú,ÛÈÒÂ Ï ÈÂ Ï Ï ÂÓÁappleÏ" Z ÏÚÓÏ apple Ì ÔÎ È Úapple," ÂÓ Ï  ÚÏ.Á"Ó Ò "ÂÈ Ú" ÂË. È,Á Ï Èapple.Ë,Ï"Ù "ÂÓ (24 (25 (26.Ë"Ò " Èapple Ì (22 Ù ÙÏ ÂÚÏ ÂÓÁappleÏ :ÌÈ Ú Ó (23.  ÏÂ Ï Ï ÂÓÁappleÏ ÂÈ ÚÓ 16

19 â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî ˆÓ ÓÚÓ ÂÓ,ÍÎ,ÏÂÎÈ Î ÌÈ ÈˆÓ ÌÈappleÈappleÚ " Â Ï Í ÓÂÈ,ÂappleÈÈ Â,"ÂÏ Á È" Z "ÂÈΠ27 " appleèî ÈÏ Á ",ÁÂÈ Â ÈÂÏ ÔÙÂ,"' ÏÎ Â Â 'ÈÂ Â Î Ï appleâ" 28 ÂÚÈ ÌÂÈ Ï ÚÂ, ÈappleÈÚ ÌÈ ˆÓapple  ÌÂ Ó Ï Ú,ÈÓˆÚ Á ÓÓ Í ÓÂÈ ÔÓÊ Â Ú, ÁÈ Ó ÎÏÓ È, ÓÓ Â ÂappleÏ 'È ÔÎ. 29 ÁÈ Ó ÎÏÓ Â ÂÚÒ Z ÂÏ ÂÚÒ.[Ô Èapple Âapple appleèâ ÌÈÈÁÏ Â Ó È Âˆ "ËÈÏ "ÂÓ "Î] * * * ÌÂÈ Z 30 ÏÂÏ È"Á ÁÈ ÌÚÙ È "ÂÓ Á"ÂÓ "Î.å ÌÂÈ Ì Ê"appleÙÏÂ,( Ë "Î ÏÂÏÈ ÏÚ ) Ô Ê ÂappleÈ Ï Ï ÂÏ ÂÈ ÓÎ Í Ó ÂÚ È ÌÈappleÈappleÚ ÓÎ Â Â Z Ë" Ú Ï Ï : "Áapple apple Ë" Ú Ï ÌÂÈÏ Ï Ô 'È Ô Ê ÂappleÈ Î,Á" apple 'È ÔÂ Ï ÂÈ,ÏÂÏ È"Á È Á Ë" Ú Ó Ó Ó ÁÈ È ÓÂ.ÌÈapple.Ô Ê ÂappleÈ Ï Ú Âapple ( ÂÏ ÂÈ È Â Ú È Á Ï) Èapple Ï ÂÈÏ Ú Âapple ÁÈ ÍÈ ÓÓÂ,Á"apple apple Z Î"Á  ÂÚ Ú ÂÈÏÚ ˆÈ Ë Ï Ú Âapple Ó È Á Ï Z, ÂÚ Ú ÂÈÏÚ ˆÈ Ï Ë Ó ÂÈ ÏÂ Û Â Â È, " ÌÈÈ apple Z 31(  ÔÈ Ó Ù"ÎÚ) Â È Ï Í ˆÂ Ï ÏÈÓ Â Ë " 'ÈÁ Ê È Â ÎÏÂ,Ô Ê ÂappleÈ ÏÚ " ÈÒÓ" È Ê." ÂÚ Ú ÂÈÏÚ ˆÈ  Ù, 32 ÂÏÒÎ Ë"È Â Ú "apple Ó Ù"Ú Ë Ù Â ÈÊ ˆÙ ÏÚ ÏÚÓÏ ÂÚ Ú 'È ÏÏ È ËÓÏ Ò Ó Ï Â ÈˆÓÏ. 33 'ÂÎ Ï Ï Â ÈÒÁ Ï Î "Ú Ê ÂÙÈÒ Ú ÈÎ, Â,ÏÚÂÙÏ Ú Âapple apple," ÂÚ Ú ÂÈÏÚ ˆÈ" Ú ÈÙÏ Â ÓÏ,Î"ÙÚ Â.apple" Â.184 'Ú È Ê"ÈÁ "Â Ï (31 249 'Ú "ÏÁ Ó" ) ÏÁ (32.(ÍÏÈ Â ".ËÓ 'Ú ÂÁ "ÌÈÓ " (33. ÂÚÂ.ÍÏÈ Â ÂÎ 'Ú "Á ˆ"ÈÈ ÂÓ "ÂÓ. ÂÚÂ. "ÚÒ, Ó ÂÎ (27.,Ó 'ÈÚ È (28. "ÂÓÂ Ï appleââî Ï"ÊÈ Â ÈÒ (29. "ÎÙ Ú Á"ÚÙ.(ÍÏÈ Â 158 'Ú " " Ò) " (30 17

â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî 20 È Á Ï apple È ˆÈÎ Â Ï ÏÚ Ô Ê ÂappleÈ Ï Â È ÈÙÎ Z È È Á Ï Â, ˆÓappleÂ, 34 ˆÙ Ï ÔÙÂ Â Ê ÂÒÚÏ ÍÈ ÓÈ,  Á Ê ÛÒ Èapple, ËÓÏ Ì ÏÈÓ Â, ÏÚÓÏ apple Î"Á  ÂÚ Ú ÂÈÏÚ ˆÈ  ÈÊ ˆÙ 'È Z ÂÚ Ú ÂÈÏÚ ˆÈ Ì Â ÂÓÎÓ ÂÈ Û Â ÌappleÈ Ì Â ÚÂ Ô Ó apple ˆÓ ÂÏ Ï ÂÏÈÙ,   apple Ï Ô٠Π ÓÎ,  ÈÊ Ï Ï ÂÏÎÂÈ ÂÊÎ Ï ÔÈÈ Ú ÌÈÎÈÈ. 35 Ú"apple ( "  Ó) "ÂÓ ÁÈ ',Á" apple Z Á"apple apple Ó Ï ÂÈ Â ÚÎ ÁÈ ÍÈ ÓÓÂ È ÙÒ ÒÙ ÏÚ È ÈÊ ÏË Z Ë" Ú ÏÂ Ó ÂÏ ÂÈ. 36 Ù"ÎÚ ÒÂÙ Â ÈÒÁ ˆÙ ÏÈ,('ÂÎ ÈÒÓ ÏÏ )  ÈÒÁ Ï ÂÒÒ È Z Á"apple apple Z Ï ÂÈ ÂÚ Â ÚÎÂ. ÁÈ Â ÓÎ,(Ê"apple apple ÛÂÒ ÒÈÈ apple ) ÌÈÓÈÓ ÈÎÓÂ È È :ÂappleappleÈappleÚÏ Ú Âapple Â.æ. "Ú apple Ô Ê ÂappleÈ Ï ÏÂÏÈ Ó ÂÏ ÂÈ '  ÏÓ apple ÂÊ apple ÌÚ Ô ÎÊÏ ÁÂÈÓ ÔÈappleÚ Â ÚÏ ÔÈappleÚ Â Ó :ÌÈÏ Â ÂÏ Ï Âapple Â,Ï"apple ÁÈ Ó Ê Â Â appleúó È apple Z ÂÏ ÂÈ Ï Â ÏÓ, Ï,ÂappleÂÓ Â Â apple È ÍÎ,ÂappleÈ È Ï ÂappleÏ ÔÈ ÂÚÈ Î"Á Â,ÌÈ ÈÁÈÏ apple ÂÊ È Â, Ê ÂÏÈ Ï ÌÈappleÓÊ ÂÈ.ÌÈ Ï apple Úapple ÌÒ Ù apple ÌÈappleÓÊ : Ê ÔÈappleÚ Â.ç ÁÓ Ô Èapple ÌÈ ÂÎ Ô Ê ÂappleÈ Ï Â Ï Ò Â Â Ú ÔappleÂÁ Ï Â È Ú ÏÙ ÏÏÙ Á " :Ú"Â Ï Ó 'È Ë ÈË Á.. ÏÙapple Â È Â ÂÈÓ ÏÂψ Ú."'ÂΠ" Â,Ì ÂÓ Ï ÌÈappleÈappleÚ ÏÎ ÌÈ ÊÂÁ apple  apple ÏÎ Â Ó Ù"Ú ÎÊapple ) ÌÈappleÂÓ Ó ÙÒ ÁÓ ÏÚ Ï) 37 Ò È È" "Â È Î ÏÎ " (Ï"ÊÈ Ï ÂÈ ÈÓÏ ÈÓÏ 'È,( 38ˆ"ˆ Ï ÂÂˆÓ ÙÒ ÚÙ Â Â Â Â ÂÚÈapple ÊÂÁ ÌÏÂÚÏ ' È ÚÂÓÓ ÚÂÓ ÏÎ Â Â 'Ú "Á ˆ"ÈÈ ÂÓ "ÂÓ " (36.ÍÏÈ Â Ò. "Ò ÌÈÁ Ù Â Ó Ò"ÂÒ (37., ˆ"Ó (38 Â.( Ú ) Ê"ËÙ "Á È È (34.ÍÏÈ Â 170 'Ú Ï"Á "Â Ï Ì.113 'Ú ÌÂÏ Â " Ò (35 18

21 â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî È ÔÈ Ù ÔÈ ÈÎ Ú" ÛÈÒÂÓÂ,"ÌÈappleÓÊ Ô Â.. 'È.. ÏÎ ÔÎÂ,   ÁÒÙÏ ÌÈ ˆÓ ÁÒÙ ÔÈ Ù ÔÈ ÔÎÂ..  ÏÎÏ Â Ï Ò ÌÂÈ Úapple ÓÓ ÔÈappleÚ Â Â Ô ÂÓ È Z "'ÂÎ Â ÚÂÓ. apple  apple ÏÎ apple appleâ ÊÂÁ,Ô Ê ÂappleÈ Ï ÔÈappleÚ,Ô ÂÓ È,"ÏÈÊ ÙÂ È " 39 Ó ÒÙ Ù"ÚÂ."ÏÈÊ.. È " ÔÂÈÎ,ÛÂ Ó ÏÁ Ì ÂÏ ÏÎÏ Ì ÍÈÈ Ê : Ó Â.è Ï Â Ï Ú Â ÊÈ Â Ê Â ÈÓ" 40 " ÌÂÈ Â. 41 "'ÂÎ È Ï Â Ï apple ÈappleÈappleÚÏ Ú Âapple ÂÏÈÙ Z ÂÈ Â Â ˆ"ˆ "Ó Ú ÈΠÈÏÂÁÏ ÌÈ È ÔÈ Ì Î", 42 "ÂappleÈÎ Ó ÂÈÎ Â Ó" Z. 44 "ÂappleÎ Ó ÂÈÎ Â ÍÎ ( 43 ÈÓÏ Â È Ô ÏÎ) ÔÈÏÂÁ :Í Ú Ï ÂÁÈ Â ÌÈ Ï ÔÈÏÂÁ ÈÏÂÁ ÔÈ ÂÏÈÁ È Â,"   Ú" ÔÈ 45 apple Ó appleóapple "ÌÈ " Ù"Ú È Z Ê"ÏÊ Í Ú Â Ï Ó ÎÈÏ Ï ÔÙÂ Ì Â ÎÏ Â Â Ì Â ÌÈappleÂÓ ÍÎ È Ì Ï ÂÎÈÈ, Ï Â ÈÓ Ï Â ÌÈ Ï ÔÈÏÂÁ ÈÏÂÁ ÔÈ ÂÏÈÁ Ï,(   Ú) ÙÒÓ.È Ó Ï Í Ú Ï È Â Ú ÈÎ Z ÂÓÏÂÚÏ ÒÁÈ Ì ÈappleÈ ÂÏÈÁ Ó Ô ÂÓÎÂ,'È Ú ÌÏÂÚ Ë Ù Â Ú"È ÂÓÏÂÚ ÏÚ È ÏÂÁ ÂÏÈ Â, 46 ÂÏȈ ÌÏÂÚ ÏÚ, 47  Á ÌÏÂÚ Â ÂÏȈ È,Í Ú Ï Ú" Ú"È È Ï ÂÏȈ Â.ÌÈ apple ÔÈappleÚ ÏÈÁ Ó Ú"È ÂÏÈ Â, Â Ï Ï ÂappleÈ ÂappleÈappleÚ ÏÎ È Z ( Ò Â) 49 ÌÏÚ Ô ÏÓ, 48 ÌÏÂÚ apple ÂÏȈ Ì Û Â] Ù ÂÏȈ Ì,ÂappleÈÈ Â,"ÌÈ "  ÌÈ È Ó Ô Î.[Ï ÂÓÂ Â Ê È Ô Ê ÂappleÈ ÏÚ ˆ"ˆ ÂÎ (ÌÈ ) Ê Â, ÂÓ Î ÂÏÈÙ Â ÔÎ,ÂappleÈÈ Â, Â Ï apple Ë" appleèappleú Â. "ÙÒ ÌÈÏÎ (45 ÒÁappleÈÙ " Ï., È ÍÏ ÍÏ " (46.Ó"Î Â.Á ' 'Ú "Á " Ú Í Ó.,ËÚ. ÂÚÂ.183 Ú"Ò Ê"ÎÁ Ó" (47. ÂÚÂ.112 'Ú È È" Ó" Ò (48.Ó"Î Â.,ÊÏ ÁÏ "Â Ï (49., Ó ËÂÒ Â., Ó ÔÈ Â ÈÚ.(6 'Ú ÏÈÚÏ) "Ò ÂÓ Ù" ÁÈ.(, Ò) "ÓÙ Èapple.(,ÊÈ) " Ò "ÂÈ "Â.Â"ÙÒ ÔÈËÈ.(,Áapple) Á, "ÒÒ Ì (39 (40 (41 (42 (43 (44 19

â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî 22, 50 "ÂappleÈ Ï 'ÈÂ Ï Â Òapple "Ï Ú Âapple Î"ÂÎ Ú ; 50 "ÂappleÈapple Ï ÂappleÏ ÂÏ apple " Ó Ô Ê ÂappleÈ "ÓÎ) "'ÂÎ Ï ÁÂÓ ÂÓÈÁ  ÂÏÈÁ ÔÂappleÈ ".( Èapple Ï Ê ÔÈappleÚ È Â,"ÏÈÊ ÙÂ È " "ÒÙ Âapple È,Î"ÙÚ Ï Ô Â,"ÂappleÈapple Ï ÂappleÏ ÂÏ apple " 'ÈÁ Ì ÌÈappleÈappleÚÏ Ú Âapple Ô Â Â Á " ÔÈappleÚ ÂÓÎ,"ÂappleÈ Ï 'ÈÂ Ï Â Òapple " 'ÈÁ Ì ÌÈappleÈappleÚÏ Ú Âapple." "  'È Ë ÈË Î,Âapple È apple ÂappleÈ È Ó ( "Ò) ÏÈÚÏ ÎÊÂÓ Ù"Ú Ë Ù Â.é ÂÓÎ Ê È, È ÈÒÁ  Ú    ÂÓÈÏ ÏÂÏÈ ÌÂÈ ÌÈÚ Â Z 'ÂÎ ÌÈ ÌÈÓÁ  ÂÚ ÏÚÂÙÂ, ÏÂÏÈ ÏÚ Ï "ÔÂÈ Ù" ÌÈapple Âapple Ú " ÔÈappleÚÏ Ú Âapple ÂÏÈÙ "ÏÈÊ ÙÂ È " Ô ÂÓ ÂÓˆÚÓ È " "  'È Ë ÈË Á.. ÏÙapple Â È Â ÂÈÓ ÏÂψ ÏÚÙÈ ÚÂ,ÔÂÈ Ù ÌÈapple Âapple ÂÏ ÏÚ Ì ÏÚÙÈ, Â Ï Ò Ú 'È ÔÙ Â,ÔÂÈ Ù ÔÈÈ Ú Âapple apple Ï 'È ÈÒ ÂÊÈ Ó ÂÏ ÏÚ ÂÏÈÙ.( ÏÙ Ùapple "ÓÎ) ÈÓ Â Ú Z Â Ú ÈappleÈappleÚ Í ÓÂÈ, ÏÂÏÈ ÌÂÈÏ Ú Âapple Ï"apple ÎÓ Âapple È apple ÂappleÈ ÌÈÈÒÓ ÈÙÎÂ, ÂÈÓÈappleÙ Â Ï Ï È Î ÌÈÏÎ Â ÚÏ ÌÈÎÈ ˆ ÌÈ ÈÒÁ ÔÈappleÚ Î"Î Ú Âapple Ï Ê,ÛÈ Ó Í ÏÂÚÙ ÏÚ ÛÒÂapple,ÂappleÈÈ Â],[ÌÈÏÎ appleî Í Ú ÈÙÏ,ÈÓÈappleÙ ÔÙ ÏÂÚÙ Ì ÂÈ Ï ÎÈ ˆ,ÌÈÏÎ Ï ÒÂÎ È Â Â,  ÂÈÓÈappleÙ ÌÚ ÁÈ,   ÈÏÎ Â. ÂÈÓ Â ÂÈappleÁÂ,( ÂÚÂ È ÒÂÎ) Î * * * ÂÓÈÈÒÈ appleó ÏÚ 51 ÏÂÏ È"Á Â Ì Â Â ÌÈappleÈappleÚ ÔÈ.àé -ÔÁÏ ÂÏÁ Èapple ÂÏÁ Ì È Z Ë "Î Ï Ì Â. 52 Ô Ê ÂappleÈ Ï ÂÈÂÎÊ Ú ÔÈ ÂappleÓÈapple ÂÏ ÌÈ Â ÈÁ,,ÍÂ Ú : Ó Â ÂappleÈ ÒÓ ÓÎ Ú ÎÈapple Èapple  ÈÁ Í Ú-ÔÁÏ  ÈÁ.ÍÂappleÈÁ ÔÈappleÚÏ Ô Ê È"Á ÁÈ È ÙÈÒ ÈÙÎ Z Ë" Ú Ó Î ÏÈÁ Ê ÔÈappleÚÂ.(ÍÏÈ Â 259.apple" Â.ÍÏÈ Â 181 Ú"Ò "ˆ " Ò (52.ÁÎ,ËÎ ÌÈ ˆapple 'Ú "ÏÁ Ó" ) ÍÏÈ Â "ÈÒ (50 (51 20

23 â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî apple Ú appleâó ) Ú appleâó Ô 'È Ë" Ú Î, 53 Ï"apple ÏÂÏ Á Úapple ) ÌÈ Òapple ÌÈ È ˆ  ÁÏ ÚȈ,( ÂÏ Ì Â ÏÎ ÍÂappleÈÁ ÔÈappleÚ Ï ÏÂ Â Ï ( apple Ú Ú Ô Â ÂÈ ÌÈ ÊÂÙÓ ÂÈ Ï, ÂÏ  ÈÈÚ Ï Ê Â Â ) È"apple  ÂÓ,(ÌÈ Â ÌÈ Â ("ÒÚÓ ËÚ ") ÁÊ Ó È, ÂappleË Â ÂÓ Ì È Ï ÂÁÈÏˆÈ Ï ÂÓÂ Ó Ì Â ÂËÈÏÁ ÚÂ, Ï apple  ڈ Â.ÌÚ Ú ÓÏÏ Â ÒÚÈ ÌÓˆÚ ÌÈ Òapple ÌÈ È ˆ apple,ìè ÓÏÓ Ï ÈÚ 'È Û Z Ê ÌÈÈ ÂÓˆÚ Ë" Ú,ÌÈÈÒÓ È Â, ÓÏÓÏ (" ÚÙÏÚ ") «ÊÂÚ Úapple Z ÓÏÓ È Ï ÌÈÏÂÎÈ ÂÈ ÔÓ " ÈÓ ÂÓÎ,Ì ÓÚÓÂ Ì ˆÓ ÈÙÏ Ì ÌÈappleÈappleÚ ÌÈ ÏÈ ÌÚ ÓÂÏ 'È Â Ë" Ú ÙÈÒ Â ÂÏ È Á Ï ;"» ÛÏ ıó "Ï ÚÂ," 'ÈÓ È ÍÂappleÈÁ   ÚÓ Ì ÌÈapple ÂÏ È Á - Áapple Ï Â Â Â ÂÈ ÈÓÏ Ï È ÔÓ " Ó ÌÈÓ Úapple "Áapple Ï Â Â Â Ì Â,ÌÈappleË ÌÈ ÏÈ. ΠÌÈ ÏÈ Â Ó "» ÛÏ ıó " " 'ÈÓ Ï apple ÈappleÙÏ ÌÈapple È"Á Ë" Ú Ïˆ È ÂÊ apple, ÂÓ ÎÂ.Ï È ÈÏÂ Ï Ì,Ï È ÂÏÏÎÏ Í - ÂÓ ÍappleÁÓ Â,ÍÂappleÈÁ  ÚÏ ÒÓ Ú ÈÎ Z 54 Ô Ê ÂappleÈ Ï Ú Âapple Ê" Ú ÂappleÈˆÓ ÔÎÂ,È"apple Ì Â ÂÁ Èapple  ÂÓ ÏÎ ÌÈ ÓÏÓ ÂÈ È Â Ï, appleî, 55"Ô Ê"» «Ì Î Â - Â Ì ÂÈ Î ÌÈappleÈappleÚ ÔÈ,  ÔÂ Ï ÂappleÈ Ï ÊÎ " ÂȈ" ÂÈ ÈÏ Ó ÏÏ ÚÂ,ÂÈÏÚ Ì Á Ì Â, ÎÓ ÂÓˆÚ Ô Ê ÂappleÈ Î Ì Ï Ì,Î"ÙÚ Â! Ú Ú Ó apple Ù"ÓÎ Ó "ÂÓ Á"ÂÓ "Î 'È Z ÍÂappleÈÁ ÔÈappleÚ ÂÏÏÎÏ Ú Âapple Â.ÌÂÏ ÈÎ ÌÈÎÏÂ Î È ÍÂappleÈÁ Áψ Ï ÔÙ ÏÂ) Ú Â È :" ÏÙ Ùapple" ÔÂ Ï Â,"ÌÈ " ÂÈ Ï ÏÂÎÈ ÏÈ Ïˆ Ù"Ú,ÂappleÈÈ Â,('ÈÙÎ Í Â ÈÊ È"apple ÏÎ È Â, ÚÈ ÁˆÈ Ì Ô Â ÂÈ Ï,"ÌÈ ÒÁ" ÌÚ ÁÈ Ê È,( Ï Ì Â Û ) ÂappleÈ Ì "Ú, 56 " È apple " ÌÈ apple "Á ÂÏ " Z Ó Â Ï Z (55.ÍÏÈ Â Ù 'Ú.apple" Â.,ËÓ ÎÂÒ (56.ÍÏÈ Â 155 Ú"Ò " " Ò (53 ÂÊ apple Ë "Î ÎÓ Ì (54.(ˈ 'Ú "ÎÁ " ) 21

â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî 24 È È Â È Â ÎÈapple Â È ÏÚ ÔÓÈÒ ÚÂ, ÒÁ Ó È Â Ó. 57 ÌÈ ÒÁ ÏÓ  ÌÈ Â Î Ê,"ÂÏ Á È" ÈÊ, Ú Â È Â ÌÈ ÒÁ È"Ú ÂÓÚ ÌÈ apple Ó ÎÂ Ï ˆÓ ÓÚÓ Â Â ÌÈ ÈÓÚÓÂ, ˆÈÓ ÔÓ Â Â ÌÈ ÈˆÂÓ,ÂappleÈÈ.  Á  ) Èapple ÙÒ ÌÚ Ì Â ÍÂappleÈÁ ÔÈappleÚ ÂÏÏÎÂ.áé :( Ê ÂÓÈÈ È Â Â, Ë "Î Ú Â ÂÓÈÈÒÈ ÁÓ ÏÚ ÈÙÎ, 58 Èapple ÙÒÏ Ú Âapple ÌÈ ÈÒÁ ÂÙÈÒ ÚÂ È Ó Ó ÏÁ, appleâó  ÂÁÈ Ú Ó ÏÈÁ Ï ÍÈ ˆ 'È, ÏÈÁ ÎÏ. 59 "ÂÎ ÈÙ ÏÚ ÚappleÏ ÍÂappleÁ" : ÏÁ ÂÓÎ" Ù"ÓÎ Ó apple " ÚappleÏ ÍÂappleÁ" Ó ÊÓ ÁÎÂÓ Î ÌÈappleÈappleÚ Û, ÈÂ Â Ú ÈappleÈappleÚÏ Ú Âapple, È Ú Ô Ï," È Î Ô Ê ÂappleÈ,ÁÎÂÓ ÊÓÂ, Èapple ÙÒ Ï Ô ÏÁ  apple ÂÏ Ô ÏÁ Î ÈappleÙÏ Ó ÌÚ appleâó  ÂÁÈ Ú. Èapple ÙÒ Ï ÌÚÙ Èapple ÙÒ ÒÈÙ Ï Ô apple Ô Ê ÂappleÈ È Á Ï Ì Â apple Z Ô ÏÁ È Á Ï appleâó  ÂÁÈ Ú ÒÙ apple Ê, appleâ Ï Â È ˆ È Â Â ÔÈÚÈ Ó",Ô ÏÁ ÏÁ ÌÈÂÂ Ó Î,"ÂÎ ÈÙ ÏÚ ÚappleÏ ÍÂappleÁ", appleâó  ÂÁÈ Ú ÏÁ ÌÚ, 60 "Ú È ÈÙ ÏÚ ÚappleÏ ÍÂappleÁ" ÔÈappleÚ ÏÈÁ Ì Â ÚÏ Ú Âapple,Ô ÂÓ È :ÈÎ,"ÂÎ ÌÈapple Âapple ÂÁÎ Ê È Z "Ú È Ï Â È ˆ È Â Â ÔÈÚÈ Ó" ÂÏÈ Â ; ÏÈÚÏ Â Ú Ï ÔÙ ÂÓ ÈÚÓ ÂappleÈ Î ÏÚÓÏÓ È,ÂappleÈÈ,"ÂÎ ÈÙ ÏÚ ÚappleÏ ÍÂappleÁ" ÏÁ Z ÂÓˆÚ ÁÎ Â Ú 61Ì" Ó "ÓÎÂ,ÂÓˆÚ ÌÈ Ï ÍappleÁÓ ÍÈ ˆ ÂÊ Í ÏÂ,Í Î ÂÏ Âψ ÌÈ Â Ì ÌÈ ÂÓÈÏ ÏÚ Â Â Ê ÊÈ.. ÓÏÓ Í ËˆÈ" ÌÈappleÈappleÚ Z ÂÈ ÔË Â Î Z Â,ÔÂÓÓ ÂÓÎ,"'ÂÎ ÂÈapple ÂappleË Ï Î Â ÂappleÈ,Ô ÂÓ ÊÓÂ,ÂÎ Ú ÈÙÏ Â Ê, Ó ÏÎ Ó Ï Â Ú Âψ 'È ÈÊ,  ÂÏ ÈÂ Â Ï ÏÚ Â È Î, ÊÎ ÏÈ.Â, Î ÈÏ Ó.,Ï apple. ÏÁ Ù" ÔÈ appleò "Ó ÈÙ (59 (60 (61.,ËÚ ÂÓ È (57, Ú Èapple Ï ÌÈappleÂ È Â Â Ú Ì (58.Ï"apple Ë "Î ÎÓ.ÂÓ Ú"Ò È"Á ".. ÂÚÂ.ÍÏÈ Â 199 Ú"Ò "ÎÁ "Â Ï 22

25 â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî Î" Â, 62 ÂÏ È ÚÓ È, ÁÓ ÂÏ ÔÈ ÔË Û È Z ÂÓˆÚ ÁÎ Â Ú Ì Â Ê È,ÂÓ ÈÚÓ ÂappleÈ Î Î" Ó ;ÂÏ ÚÓ Ê È. ÁÓ ÈÏ ÚÓ Ï ÔÙ ÂÏÈÙ ÙÒ Ï ÔÈappleÚ ÈÚ Â Ê Z Ì Â Ú ÏÁ, ˆÓapple ÚappleÏ ÍÂappleÁ" : È Z ( Ó "ÓÎ) ' Â Ú ÈÎ Ú ÈÏ, Èapple."ÂÎ ÈÙ ÏÚ :ÌÈ ÂÎÈ 63 "ÂÓ Á"ÂÓ "Î ÛÈÒÂÓ Ê ÔÈappleÚ Â.âé Ú Âapple "ÍÂappleÈÁ" Ï ÂÓ Ï Â Ó ÌÏÂÚ ÔÂ Ï Ù"Ú ÔÈappleÚ Ó " Á  ÈÒÁ  È,( ÏÂÊ Ï Ú Âapple Â) ÌÈappleË Ï Ê È ÂÓˆÚÏ Ú Âapple, Ï,ÂÓˆÚÏ Ú Âapple  ÌÈÏÂ Ï Ú Âapple Ì ÍÂappleÈÁ ÊÏ Í Ó Â ;(ÂÓˆÚ ÍÈ Ï ÍÈ ˆ Ì ) " Î " Ì apple ÈappleÙ ÂÈË Ù Â apple Â,( 64 ÒÙ apple Î ) Î Â ÍÂappleÈÁ Ó Ó. Î Â ÍÂappleÈÁ Á Î,  ÈÒÁÂ Ï ÂappleÈˆÓ ÔÈappleÚ ÏÎ, 65 Ù"ÓÎ ÂÓ Î " ÚappleÏ ÍÂappleÁ" ÔÈappleÚ 'È È Ï È Z Â Ï apple Ì Û È :ÌÈÏ ψ Ì ÍÈÈ ÍÂappleÁ"Ï Ú Âapple ÂÚ ' 66 ÔÈ Â È ÎÒÓ È Ó Ó Î ÚÂ È Ò ÈappleÓ Ó Ó ÁÂ,ÔÈ Â ÌÈ Ú ÚÂ Ò È Ó Ó Á" :" ÚappleÏ ÂÚ ","ÍÈ È Âˆ ÏÚ Í È " : Ó Ó Z " Ú Â ÌÈ Ú,ÁÎÂÓ ÊÓÂ. 67 "Í ÁÎÂ Ï È Ï ÏÈ È Ì Â Íapple ÏÚ ÙÈ Í È, Ï, apple "Î È Á Ï Ì ÍÂappleÈÁ Ï Â ÈˆÓ ÎÈÈ Ï Â ÈÓ Ï ÈappleÙÏ" Á Ê È È,Ï È Ï ÔÎ È ÔÂÈÎ, Ê ÏÚ ÈÂÂȈ ÔÈ. 68 "Ï ÎÓ Ô Ï ÂÚ Â È Â ÈÏ Ú Âapple Ì ÁÂÓ ÌÈ Â Z Ê È ÈÚ 'È Â ÈappleÈappleÚ ÂÎappleÁÏ ÍÈÈ, 69 " apple ÌÈappleÂÓ Â Â Ì Â, apple ÌÈÚ " Ô.(" ÂÚ ÈappleÙÏ" ÔÈappleÚ Ê 'È È Ï Í ÌÈ ˆÂÓ Ì ) ˆ"ÓÂ.apple" Â.127 'Ú È "ÏÁ Ó" Ì.,Ï.Ì È" Ù. È,ËÈ ÌÈ Â. "ÂÈ,ˆ ÌÈÏ Z  ΠÔÂ Ï (65 (66 (67 (68 (69.ÍÏÈ Â, È ÔÈÏÂÁ (62 ' ÁÈ ) " ÏÂÏ È"Á Ò Ëapple (63 'Ú " " Ò Ê"Á ÏÂ.(ÍÏÈ Â 35 Ú"Ò Z.ÍÏÈ Â 170 ÛÂÒ Ê"Á ÏÂ.Ï"apple Ò Ëapple ÛÂÒ (64.Ï"apple " Ò 23

â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî 26 Â Ê ÈÂÂȈ, 70 "Í ÈÓÚ ÁÈΠÁΠ" ÈÂÂȈ ÂÏÏÎ Â ÊÂ. È Â ÂË Í ÏÚ Â ÈÓÚ Ï È Z ÂappleΠÂ,Ï ÈÓ " ÎÏ Ú Âapple ÒÂÙ Òapple ÈÙÎ) Èapple ÙÒ ÌÂÈÒ Ì apple,íîï Ì Â.ãé ÁÈΠÁΠ" "  ( ÁÓ Ô Èapple ÌÈapple È"Ú :Í ÈÓÚ ÔÈappleÚ Â Â ËÚÓÎ Â ÏÙ Â ÚÏ Ú Âapple Ï"apple " ÔÎÂ. appleâ "  Ó, Èapple ÙÒ ÌÂÈÒ Ï"apple "  ÈÒ ÚÂ Ó :Ô ÂÓ ÂappleÈ Â ÎÏ ÔÈappleÚ Í Ó, appleâ " Ï ÂÎÈÓÒ 'È ÌÈ Ó 'È Â ÎÏ? ÏÙ Ï ÏÙ ÍÓÒÈÓ Z Ô ÏÁ ÔÙÂÒ ıâúapple ÔÂÈÎ, Èapple ÌÂÈÒ Â Ï ÍÈ ˆ Ê ÔÈappleÚ, Ï : 71 ÔÙÂÒ Ô ÏÁ  ÏÎ Â Ó Ì Â Â ÌÈappleÈappleÚ ÏÎ Âappleapple  ÂÓÈÏ È Á Ï Â Ú ÏÎ Ó Î Â ÁÏ ÓÂÏ ÏÂÎÈ, Èapple ÙÒ Ï ÌÈ ÏÁ!  ÚÏ Ó ÂÈ ÂÏ ÔÈ Â, ÂÓ È ˆ Úapple ÁΠ" Ï Â ÈˆÓ ÏÎ apple È ÔÈÈ Ú,Ô Ê ÂappleÈ ÌÈÈÒÓ Ê ÏÚ ÂÏÈÙ,ÂappleÈÈ, 72 "ÌÈÓÚÙ Ó ÂÏÈÙ " :ÛÈÒÂÓÂ,"Í ÈÓÚ ÁÈΠÂÁÈÎÂÈ Â ÈˆÓ ÂÈ Ï ÏÂÎÈ, Èapple ÙÒ Ï ÌÈ ÏÁ ÏÎ ÂÓÈÏ È Á Ï,("ÔÚÓÚapple Ú ËÈapple ÌÈ ËÚ ÒÚ") ÏÈÚÂÈ ÏÂ,ÌÈÓÚÙ Ú Â ÌÈÚ Â Â!ÂÈÏÚ ÂÏÚÙÈ Ê Â,"ÌÈÓÚÙ Ó" ÂÁÈÎÂ Ï ÂΠˈÈ  " Ó Â,Ë" Ú Ì ÂÓ ) 73 Ì Ù ÔÎÂ Ì Â ÊÂ Ë ÌÈ Ó apple ÌÈÏÎ" 74 apple Ó ÔÂ Ï Â ÈÙ,( ËÈ ÊÚÓÓ È Ó Ì ÈÚÓ ÙÂ Ê Â,"ÈÏÎ" 'ÈÁ Â Ó Ô :" Â Ï ÏÈ Ë ÔÈÎÈ ˆ, ÊÓ È ÈÂ,Ï Ó Â ÏÎ Ú,ÂappleÈÈ," Ó apple ÈÏÎ"   ÔÎ È Z Ú ÂÈ ÂÁ ÔÂÈÎ,Ï," Ë" Ï ÔÙÂ Ì ÌÈappleÈappleÚ ÏÎ 'È Â ÁΠÙÂ Ê È, Â Ú ÌÈÈÒ Î Z Ó Â ÔÎ Â ÓÎ) ÏÂËÈ Ú"Â, ÁÓ ÏÈ Ë Â ÍÈ ˆ "  Ï" ÒÁÈ ÔÈappleÚ Âψ 'È ÂÏÈ,ÔÎ,( 75 "ÏËÈ " ÂÈ Â " ÏÈ Ë" Â Ó appleââî Ê"ÈÒ "È Ë "Î ÁÈ Ì (73.apple" Â.180 'Ú "Á Ì.(255 'Ú "Á Ó" ).( apple Ó ),Î È Á (74. "ÚÒ,Ëapple (Á" ÌÚ)  ÈÒ (75.ÊÈ,Ì ÌÈ Â.Ê"Ó "Ù ÈˆÈ ÙÒ., Ï Ó" (70 (71 (72 24

27 â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî Ó apple ÈÏÎ" 'ÈÁ  " Áapple " Âψ È Ï,ÈÚ Î ÏÂËÈ. È È ÂÓÈÏ ÛÈÒÂ Ï ÌÂ Ó ÔÈ Â, ˆ Ó apple Î,ÂappleÈÈ," Ë Z ÁÈΠÁΠ" " Ï Ú Âapple Ï ÛÈÒÂ Ï ÈÂ.åè : ÂÈÓÈappleÙ Z ÙÂ Ê Â, ÔÈappleÚ ÓÂÈÒ Z 77 ÎÂappleÁ Ó Ó Ì Â, 76 " ÌÂÈ Ó Ó "apple Ó Ì Â ÔÈÁÂÓ Î Ó Â È ÂÏÈÁÏ Ú Âapple Z ÏÂÏÈ ÏÚ Ï Ó Ó Ó apple Ï ÔÂ Ï Â,̈ӈ Ì (ÏÎ ) ÔÈÁÂÓ ÔÙ È,  ÓÏ ÂÚ ËÓ, ÂappleÈ Ïˆ ÂÓÎ Ì Â Ó Ê Â, 78 " ÈappleÈ ÔÈÁÂÓ" Ì Â È Ó ÒÚÂÎ ÂappleÈ,ÂÏÎ ÛÒ Èapple Î Ï ;Ï Ûˆ Ó ÒÚÎ Ó ÒÚÎ Ì ÔÂÈÎ,ÂÒÚÎ ÈÒ Ï  ˆ Ï ÌÂ Ó È,ÒÚÂÎ Î Ì Â,Î"Î. Â Ó ÌÈÏÈ Ó ÔÈÁÂÓ ÈÙÎ, Ï Â, Â Ó ÌÈ Ï Ó ÌÈÎ Óapple ÔÈÁÂÓ ÈÙÎ Ï ÂappleÈ Ê ÏÎ,ÌappleÓ ÚÈ Ó Ê ÔÈ Ï ;" ËÂÊ Ï È" È ÂÊ 79    ÓÎÂ." Ò Ï È" 'ÈÁ È ÂÊ,ÌÓˆÚ ÔÈÁÂÓ Ï Á Ó Ï : ÌÂÈÏ ÏÂÁ ÂÓÈ ÔÈ ÂÏÈÁ ÂÏÏÎ Â Ê ÌÂÈÓ Ì Í Óapple Ì, Ï. Â Ó appleî Ì ÏÂÁ ÈÓÈ,"'ÂÎ ÌÂÈ ÏÎ ÈÓ ÂÎÊapple ˆÓ" 80 Ô" Ó "ÓÎ, Ï apple Èapple Ï" È,  ÓÎÁ  ÔÈappleÚ ÔÂÈÎÂ Î Ó Ú" ÏÂÁ ÂÓÈ Î Ó, ˆÓapple, 81 "  ÂÓÏ Ï. Â Ó ÔÈÁÂÓ 82 Ó Ó Â ÓÎÂ,ÌÓˆÚ ÔÈÁÂÓ Ú" ÂÓˆÚ ÌÂÈ Ï, "Ê 'ÈÁ ÏÚ È, 83 " È ÔÂapple Ï Ê Î Á ÙÈ Ó Î È ˆ"  ÈÙ ÔÈÁÂÓ 'ÈÁ Ï 'ÈÏÚ Ú" Â,"'ÂÎ Â Ï apple.. Ï Ú " ÏÚÓÏÂ, 84 " ÓÎÁ È " 'ÈÁ Ï ÚÂ,( È" apple) " Ò Ï È" Z.Á,Î Â È (80 È È Ó Â. "ÎÙÒ "ÒÙ (81.,ÁÈ Ï"apple ÌÈ Ï Ô ÔÈ Ï " Ò (82 "Ò ( Â Â Â ÂˆÓ apple ÈÎ " Ï Â È ) Ï"apple " Ì Â.( Î 'Ú Ì Ó" Ò).Ì ı Ó Ù". È, ˆ ÌÈÏ (83. "ÂÈ, È Ì (84 ÚÈ Ï Z ÂÓ Ï Â " (76.(Ï"ÂÓ ) Ú"ÚÏ ÂappleÈ ÈÏ 'ÂÎ ÌÈ ÍÈÓÁ  " (77 Ï Ô ÔÈ Ï " ;Â"Ù È Ù" "Ù ÎÂappleÁ Ê,ı Ó Ù" Ï"apple ÌÈ.(328 'Ú ;ÍÏÈ Â 307 'Ú "ÏÁ Ó" ) Ó" Ò Â Â È Â Â " Ì (78 ÈÏ  Z.(ÍÏÈ Â ÊÏ - Ï 'Ú) "Á "Ò.(Ï"ÂÓ ) " ÌÂÈ Ó Ó ÒÂÈÓ 'È ÂÈÏÚ.,apple ÂÓ (79 25

â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî 28 Â" Z Ú" Ê, 85 È Ú ÂÈÓÈappleÙ ÂÈÓÈappleÙ Z ÂÈ. ÂÈÓÈappleÙ Ë Ù Â, 86 " appleâú Ï ÍÂappleÁ" ÏÈÁ Ó Z Èapple ÙÒÏ Ú Âapple Ì Ô ÂÓ ÊÓÂ.æè : ÂÈÓÈappleÙ ÔÈappleÚ ÁÈΠÁΠ" ÌÈÈÒÓÂ," ÚappleÏ È Î, ÂÈ ÔË Ï Ú Âapple ÂÏÈÙ ÏÈÁ Ï ÍÈ ˆ ÍÂappleÈÁ ÔÈappleÚ Â Â ÓÏÓ (ÂÈ ) Ï ( ÂappleÈ ) ÏÈÁ È Ó" 87  ÂÓÏ ÂÎÏ Â Ê Ï ;"'ÂÎ Â ÂÈ Â Â ÓÏÓ( ) ÈÚÈ apple " Ó ÏÁ,"'ÂÎ.ÂÈÈÁ ÈÓÈ Í Ó ÏÎ Í Óapple ÔÈappleÚ È ÈÏ ÏÁ,Èapple ÏÁ, Èapple ÙÒ Ï Ô ÏÁ ÓÂÏ Î ÂÓÈÏ ÌÈÈÒÓ Î ÂÏÈÙ apple Z Ô Á Ò ËappleÂ Ï ÚÈ ÓÂ,ÈÚÈ ÏÁÂ."ÁÈΠÁΠ"Ï Â Ê Â ÈˆÓ ÂÈ Ï ÏÂÎÈ "Â Ï ;" Ë Ó apple ÈÏÎ"Ï ÂÓˆÚ È Ó ÈÙÏ Z Ê ÏΠÏÚÂÙ Ê È Z ÏËÈ ÂÈ Â ÏÈ Ë, Â Ï ÏÈ Ë apple È Î ÂÈÓÈappleÙ 'ÈÁ Ï Ú ÏÚÓ ÏÚÓÏ 'ÈÏÚ È ÂÊ, ÂÈÓÈappleÙÏ ÌÈ. 88 ÔÈÂÚ ÂÚ, È ÈÏ ÂÚÒ ÔÓÊÏ ÈÚ ÍÈÈ, È Ú ÂÈÓÈappleÙ Â ÂÚÒ, ÎÏÓ ÂÏÓ ÂÚÒÏ ÌÈ È ÈÏ ÂÚÒÓÂ,ÁÈ Ó ÏÚ È,"ÌÏÂÚÏ Ì Ï È apple È Ú Â Â" 89 Ó apple ÂÈÏÚ, ÎÏÓ, 91 " Ú 'È Ó",ÂappleÈ Ó Z 90 ÔÂ Ï Â Â,Ô Á Ï Â ÂappleÁ Ï Ó Û Â.. Ô ˆ Â Ï " " 92 Ó È Î Ï Ô ÈÚ  Úapple È ÏÚ appleèá È ÂÊÂ,"Ô ˆ Ï " Z ÍÏÓ Â Â,ÌÈ ˆÓÓ Ì ˆ Z ÔÂ Ï Â,ÂappleÈ Ó :Ï È ÌÈÈÂ È Î Î"ÂÓÎÂ, "Ó È ÔÈapple Ï ÔappleÂÎ Ï ÂÎ ˆÂ  ı Ï Ì È Â È,ÔÂ Ï Â Â Ô Á Ï Â È"Ú,"  ÏÙapple Âapple " 93 ÂÚÈ.Âappleˆ Ï ÂÈÓÓ ÂappleÎÈÏÂÈ ÂappleÏ È Î"Á Â."È Ùapple ÍÏ Óˆ" Ô Èapple Ô appleï ˆ "ËÈÏ "ÂÓ "Î] Ì Ï Â) ÌÈÈÁÏ Â Ó È Â Ë ÏÚ ÍÂappleÈÁ ÌÈ ÒÂÚ ÏЈ.Ë"ÙÒ ".Â-, "Ù "ÂÓ (90 "Â. "ÂÈ,ËÓ ÈÁÈ Ù" Ú., apple "ÁÊ., Ú ÌÈËÙ Ó., ÂÓ (91., "Ù "ÂÓ (92.ÂË,Ê ÎÈÓ (93.apple" Â.,ËÓ ÌÈ ˆapple "Â Ï (85 "Î Ú Â,49 Ú"Ò " ' Ó" Ò Ì Â.Ì "ËÈÏ "ÂÓ. È,Áapple 'ÈÚ È (86.Ô ÏÁ Z Ê" Ï (87. "ÚÒ,ÁÙ "ÁÊ (88. Î,ÊÏ Ï ÊÁÈ (89 26

29 â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî,(" Ú Í ÂÂËÈÓ"» Ï ÌÈÎÈ Ó Ì ÏÏÂÎ,ÌÈÈÁÏ Î Â Ó ÌÏÂÎ."ÍÓÚ Âapple ÈÎ" Ô appleï ÌÂÂȈ * * * Ô ˆ Ú 'È ÓÂ" 95 "ÓÏ Ú Âapple 94 " ÌÂÈ Â.æé ÂÈÏ ' Í ÏÓ È ÂÁ ÌÈ Ï Ï Â È 'Â Ô ˆ appleèâ 'Â È ÈÓ ˆÂÈ Ó ÔÈ ) ÔÈappleÚ ÂË ÙÎ Z " appleò ÍÂ Ó Ï, Ú ÔÓ Á È È Á ı ÂappleÈ Ó 92 Ó ÙÂÒÓÎÂ,( 96 ÂË Ù." Ï ÂÈÏ ' Í ÏÓ ÈÂ" Z Ê Â, 97 ÈappleÈÒ Ï ÚÈ ÍΠ" ÎÏ Â È Z  ÈappleÈappleÚ ÏÎ ÂÓÎ Z Ê ÔÈappleÚ Â.Ï ÈÓ : Ó Â, ÓÎ ÈÈ Ì.. Â È ÁÏ Ó " 98 Ú" ÔÈ È Ù"Ú 100" ÓÎ Ì Ï 99 È Î È Ù È Ï Â " ÔÂÈÎ,"  ÔÈ ÏÓ, ÓÎ ÂÈ Ï ÍÈÈ Ï Ê,ÌÈappleÈappleÚ ÏÎ ÂÏÏÎÏ Ú Âapple Ê È Z. 101 ÌÈ Á ψ Ì ÔÎ 'È È ÍÈÈ, Ó Ï ÌÈÈË Ù ÌÈappleÈappleÚÏ Ú Âapple Ï Ùapple Ùapple ÏÎ" Èapple ÏÂÏÈ ÏÚ Ó ÈÙÎ Z  ÂÏÏÎÏ Ú 'ÈÁ ÍÈ ÓÓ.. "Ú Ó 'ÈÁ Ó È Ï È È Ó ÂÏÏÎÏ È Ó Â Â Â Â ÂË Ó Â appleó ıó   ˆ ÒÙ ", 102 "'ÂÎ Ï È ÒÈappleÎ Ê"ÈÚÂ,Ï ÈÓ Á ÏÎ ÁÎ Ô apple ÂappleÈ Ó,ÂappleÈÈ Â] 41 "Ï È " ËÂÊ ÏÈÓ"  "' ÈÏ" ÔÈappleÚ ÔÎÏ,[ ÂÓˆÚ Â. 103 Ó È Î, Ó Ïˆ ÂÓÎ,Ï ÈÓ Á ÏΠψ ÂÈÏ ÎÈÈ,Ï ÈÓ Á ÏÎ Ó 'ÈÁ ˆÓ,ÁÎÂÓ ÊÓ :Ï"apple ÔÈappleÚÓ Â Ì Í Ú,ÌÏÂÚ ÂÈÓ ÏÚ È " appleò" 104 Ë" Ú Â ÈÙ Ú È." Ï" Â Ï ÌÈÎÈ ˆ Ì Â," appleò" Ì apple Ê È ÂÈappleÁÂ.Ì "ÂÈÏ Ê"Ë (100 " ) ÂÊ apple ÂÏÒÎ 'Á ÎÓ (101.( Ò 'Ú "ÎÁ. "ÓÙ (102.apple" Â.. Ï ÂÎ (103 ˆÂ ) ÂË Ì Î Ì (104.apple" Â.ÍÏÈ Â Á"ÈÒ ÂÙÒ (Ë"apple 'Ú ÏÈÚÏ) ÏÁ ÂÓ Ù" ÁÈ (94.(ÍÏÈ Â 4. -, ÂÓ (95.apple" Â., Ò (96 ıúâ Â"Ê Ó,Ï" È Â ÈÁ (97.Ì "ÂÓ Ï ÛÒÂÈ. Ó Ò"ÂÒ "ÂÈ (98. "ÂÈ, Ï Î (99 27

â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî 30 ÂÈÏ ' Í ÏÓ ÈÂ" ÔÈappleÚÏ ÌÈÚÈ Ó ˆÈÎ, Â Ê ÏÚ ıâ Ï,"Ô ˆ"Ï ÌÈ ÒÓ Ó Ê"ÈÚ Â Ê È Z " appleò ÍÂ Ó Ï." Ï" ÔÈappleÚ Ï Î"Á ÌÈ ÊÓÂ,Ì Ï Â ÏÂ Ì È Á : 105 "ÂÓ Á"ÂÓ "Î ÙÈÒ ÂÙÈÒ È Ê ÔÈappleÚ Â.çé ÔÓÊ Í Ó Ú, ÏÂÏÈ ÏÚ,Ô Ê ÂappleÈ Ï Â Ï Ò È Á Ï ÓÎ ÙÈÁÂ, ÊÓ Ï ڈ 'È ˆ"ˆ Â, ˆ-ÁÓˆ  Îapple Ï Ï apple Ï Â Â ÎÏ ÌÈÓÈ ' Ú,ÏÈÚ ÏÂ,ÂÈÏ Ï È ÂÊÁÈ ÂˆÚ Âψ È ÏÈÁ Â,ÌÈ ÒÁ ÂÏÈÓ Ï Â Ê 'È ˆ  Ù,ÏÏÙ Ï ÔÈappleÚ ÂÈ Ï ÍÈ ˆ Ú" Ù"Ú È ] ÏÙ È Á Ï Ú Ê ÂÁ Ï Ò ÔÎ È Á Î"Á Â,[ÌÏÂÚ ÈÎ ˆ  ÒÚ Ì Â Â Â ÏÙ ÍÈ ˆ 'È ˆ ÌÂÎÒ Ô appleâ Â È Ï ÊÁÂ, ÈÓ ÛÎÈ ÍÎÏ Â Ê Ï. ÏÂÏÈ ÏÚ ÂÈÏ Ï apple Z ÊÁ È Á ÏÂ, Â Ï Ú ÈÈapple Â Ú ÏÚ ÌÈ -ÈÏÚ Ì È, ËÓÏ Ì ÂÈ ÂÏÈÙ,ÌÈ È ˆ : ÈÚ ÏÂ,Î" Â.Û ÂÏ Â Â Ó ÌÈ ˆÂÈ È Á Ï Î"ÂÎ ÚÂ,Ì ÈappleÈappleÚ Ú Â Ó È Á Ï Ï,Ô Ê ÂappleÈ Ï apple Ï ÔÎÏ Ì Â Ó ÍÎÏ ÈÒ ÔÙ    ȈÓÏ Ì,Ô Ê ÂappleÈ Ï Âappleˆ 'È ÍÎ ÏÏ, È,Ï"apple.Â Â Ú 106ÂappleÈ È apple ÂappleÈ Â Ó ÌÈÚÓ ÌÈ ÂÙÈÒ ÏÎ ÂÓÎ Z Ê ÂÙÈÒ :Ì ÈappleÈappleÚ Á  Á ÏÎÏ Â Ú Â Ì Â Z   apple ÌÈÏÚapple ÈÎ ÌÈappleÈappleÚÏ ÚÈ Ï ÌÈÎÈ ˆ Î ÂÏÈÙ ÂÏ Â ÚÈ È Í Âˆ È Ë ٠ ÎÏ Â ÓÏ È Z, Á Ï Â Ê Ï,ÌÈÈÓ ÌÈappleÈappleÚ ÏÎ ÌÈÏ Ï Ó Ê Â,  ÂÓÈÏ ÌÈ Ó ÔÂÂÎÓ ÔÙÂ,È Â ÈÏ ÂË Â ÚÏ ÍÈ ˆ Î Î"ÂÎ ÚÂ Í Â,"'ÈÙ Î È Ô ÓÎ" Â Ú Ï ÏÂÎÈ ÂappleÈ Â Ê,ÂÈÏ Â ÓÚÓ Ôapple Ï, Â Ï Ï ÔÙ ÏÂÚÙ Í Âˆ È Ï, ÏÈÓÓ Â Â,ÂappleÈappleÚ ÈÙÏ ÊÚ ÂÏ Ô ÈÏÂ, ÊÚ ÓÂ Ï Ó Ï Â ˆÓÂ,ÏÏÎ Â ÂÓÈÏ ÂÏ Â apple Ï Ï Ï ÂÊÎ ÏÂÚÙ Z 'ÂÎ ÈÏÚapple È ÓÏ ÚÈ Ï ˆÂ Ú Î"ÂÎ Ú ÍÎÏ ÌÈ Â Ê, " Ï Â ÓÎÁ È Â ÔÂÈÎ : apple 'È ÏÁ " ÂappleÈ ÓÏ Ú Âapple ÂÏÈÙ ÂappleÈˆÓ ÈÙÎ, apple Ó Ô apple 'Ú.130 'Ú "ÏÁ Ó"Â Ì (106.apple" Â.143.ÍÏÈ Â 97 'Ú Ê" " Ò (105.apple" Â.234 'Ú È"Á Ó"Â Ì Â.apple"  28

31 â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî È apple Ó appleè apple ÔÂÈÎÂ. 107 " apple Ó ÂÏ apple Èapple Ú ÁÎ Ó  ÓÏ, " Ï Âapple Ï ÂË ÚÈ Î apple Z 108 "'È ÙappleÏ ÁÈÈapple È Ú" Î È Ú" appleèá Ê 'È È, 109 "ÌÎÈ Ï ' Ï Ì ÌÈapple ",Ï ÈÓ Á ÏÎ Â Ï È,ÂappleÈÈ, 108 " apple Ó 'ÈÏ È È" ÔÎÏ "'È ÙappleÏ ÁÈÈapple. apple Ó Â : ÚÈ È È"Ú Ó ÂÈ Â ÈÏÚapple Ï ÌÈÚÈ Ó apple Ó È"ÚÂ Ï ÔÙ Z " ˆÓÂ Ú È" 110 Ï"ÊÁ Â Ó ÚÈ ÈÏ Ú Âapple Ì :'È Â 'ÈappleÈÓ È Ò ÂÊ È Â ÎÏ Û Â. 111 Ú ÁÒÈ ÈˆÓ Z!? Ú ÁÒÈ Ê È, ÒÈ Í È ÏÂ,Ú ÈÈ Ï ÍÈ ˆ, ÒÈ ÁÓ Í Ú ÈÙÏ ÌÈ È Ó Ó :ÌÈappleÈappleÚ ' Ìapple È Ï"ÊÁ ÌÈ È Ó Ê Ó Ó apple   ÂÓÈÏ Î,ÛÒÂapple ÔÈappleÚ Âapple È ;ËÂ Ù Ê È, ÚÈ È Ì Ï, ÚÈ È Í Ú ÈÙÏ Ï Â ÌÈ È Ó ÈÊ, ÚÈ È Ï ÔÙÂ.ÂÏ Ú Ó ÏÚÓÏ Ó Â Ê, ÈˆÓ Ï ÔÙ ÂÈ ÏÚÓÏ Â Ê Z apple Ó ÌÈapple Âapple Ó Ì Âapple È, ÊÏ ÛÒÂappleÂ. ΠÓ"Î ÔÈappleÚ Â ÓÎ," ˆÓ" ÔÈappleÚ Ó ÂÏÈÙ ˆÈÎ : ÂÓ ÂÙÈÒ ÔÎÂ Ê È Z ÂappleÈappleÈappleÚÏ Ú Âapple ÂÏÏÎ Â È Á Ï ÏÂÏÈ ÏÚ ÌÚ ÌÚÙ ÂÚ Â Ï ÂÊÁÏ ˆ"ˆ ÁÈψ Ê ÏÎ ;'ÂÎ Â Â ÂÓÈÏ ÏÙ Â Ú È"Ú Ï Z Â Â Ï Ò,ÈÓ ÔÈappleÚ È Â ÈÏ ÂË ÈÈ Ú Ï ÔÈappleÚÏ Í ˆÂ Ï,ÔÈÈ Ú ÈÙÒ Ï.ÂÏ Òapple Ù 'È ÓÂ",Ô Ú   ÂÙÈÒ Ï Ó Â È ÂÊÂ.èé ÍÂ Ó Ï ÂÈÏ ' Í ÏÓ ÈÂ" ˆÓ ÓÚÓÏ ÚÈ ˆÈÎ," ÚÂ.ÂappleÈappleÚ ÈÙÏ Ó ÏÎ Ó ÂÏ 'È È Â Ï È È Á ı Ê"ÈÚ Z " appleò  " Â, " Ï Âapple ˆ ÌÈ apple,ïïî È"apple Ï Ú Âapple Ê" ÚÂ, 113 " ÏÚÓ Ï Â ÁÎ ÔÈÙÈÒÂÓ" ÔÈappleÚ Z 112 Ì Ï ÚÂ Ô ˆÏ È Ê"ÈÚ,ÂappleÈÈ, 114 "ÛÂÒÎ ÍÈ È ÚÓÏ" È"Ú Â Úapple,ÏÂÎÈ Î.Ì Ï Í ËˆÓ ÏÎ.,ʈ ÔÈ appleò (111. ÂÚÂ.( ) ÊË, "Ù " (112. Ï, "Ù "ÎÈ (113,ËÎ "Ï Â.ÂË, È ÂÈ (114. ÂÚÂ.ÍÏÈ Â. "ÚÒ,ÁÏ ÌÈ apple (107 Ó".,apple ÔÈËÈ.,ÂÎ ÏÈ Ó (108.,Âapple ".,ÊË., È 'Ù (109. "Ú È, ÏÈ Ó (110 29

â"ëùú'ä,úáè ã"ëì øåà â"ë,úåîù ô"ù éàöåî 32, 115 ÏÂÏÈ ÏÚ Ó Ó ÈÎÊ Âapple È apple ÂappleÈ Î Ì Â Ê ÌÈÈÒ Z ÂÈappleÁ ÂÈÓ Ó Â ÚÈ È Î ÂÈÓ È"apple Ï Ô Âapple "  ÚÏ Ì ÏÎÈ È"apple Â È «Ê Â, ÂÈÓ È"apple Ï Ô È ",Ì ÁÂ. ÂÈappleÁ ÂÈÓ Ó ÎÈ ˆ ÂÊ Â Ú Z  ÈÙ Ê Ó apple Ï Û Z Ë ÙÂ Â Ú Ï ÌÈÎÈ ˆ ˆ"Ó ÈappleÈappleÚ ÏÎ ÂÓÎ, Ï ÂË Â ÁÓ Â Ú Ï Ú È ÏÂ" ÁÂÈÓ ÈÂÂȈ È ˆ ÂˆÓ Ë Ù Â, Ï ÂË Â ÁÓ ˆ Ô Âapple 117 ÌÈ ÒÂÙ È Ò È ÚÂ) 116 "ÂÏ Í Í Ï.(Â Ï ÂÚ ÂÙÚÂÊ ÌÈappleÙ Â ÓÎ, ÏÂÊ ÌÚ Â Ú ÂÏÏÎ ÂÈ Ï ÎÈ ˆ ÊÎ ÔÙÂ Â Ì ÂÏÈÙ,Ì ÌÈÈÒÓ ÈÙÎÂ,Â Ó Ï Ó ÏÙ Ùapple ÓÈ, Ú Â È ÂÈ Ï ÍÈ ˆ,Ó"Ó,ÌÈ ÒÁ ÌÈ Ï Â ÈÚ È apple ψ Î"ÂÎ ÚÂ,Ï Ó Ïˆ Ô,"ÂÏ Á È" Ê Â," Ï Ï ÂÓÁappleÏ".ÚÈÙ Ó "  ÈÓÊ ÌÈÚapple ","ÏÈÓ " «Ô Èapple Ô appleï ˆ "ËÈÏ "ÂÓ "Î].["ÔÈÓ Ó Èapple " Ë"Ó Ò "ÂÈ Í" Â. "ÓÒ (117. " Ò 'Ú Á".99 'Ú Ê" " Ò (115.343 'Ú "È '.292 'Ú Ë".189. "ÂÈ,ÂË 'Ù (116 30

שער הדא"ח ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ללמוד מתורתו של בעל ההילולא, מובא בזה "טיפה מן הים הגדול" דתורת רבינו הגדול, אדמו"ר הזקן נבג"מ זי"ע מתוך הספר תניא קדישא וספר תורה אור ", חסידישע פרשה'" דשבת פר' שמות ועוד. 31

תניא פרק לב פר לב ו נ ע"י יום ברי' נ"ל ל יו ופו נבז ונמ ס בעיניו ר מח ו י מח נפ לב רי זו רך י ר ו ל לב לי י יום מˆו ו ב לרעך כמוך לכל נפ מי ר ל למ ול וע טן. כי מ חר ופו נמ ס ומ ועב ˆלו ו נפ ו רוח מי יו ע ול ן ומעל ן ב ר ן ומ ורן ב ל י' חיים. ב ם כולן מ ימו ו ב ' לכולנ ולכן נ ר ו כל י ר ל חים ממ מˆ ור נפ ם ב ' ח ר ופים מחול י'. ולכן עו י' ופם עי ר ונפ ם טפל י פ ר ל יו ב ו חו מי י ביני ם ל לוי ב בר לב. וז" לל ז ן על יום מˆו זו ז ו כל ור כול ו י ך פירו ו כו'. כי יסו ו ור כל ור ו ל בי ול עלו' נפ על וף מעל מעל ע עי ר ו ר כל עלמין ו ם ל מ יך ור "ס ב" בכנס י ר ל כמ" ל מן יינו במ ור נ מו כל י ר ל למ וי ח ב ח ו ול כ י פירו ח"ו בנ מו ב" ל רי ב ר פ ים וכמ" ברכנו בינו כולנו כ ח ב ור פניך וכמ" במ" ב ריכו : 32

ומ" ב מ' מי רו בחבירו חט מˆו ל נ ו ו ו ם לומר לרבו י נ ו. יינו בחבירו ב ור ומˆו וכבר יים בו מˆו וכח וכיח עמי ך עם ך ב ור ובמˆו ו עפ"כ ל ב מחט ו כמ" בס' חר ים בל מי ינו חבירו ו ינו מ ורב ˆלו נ ע"ז מר לל ז ן וי מ למי יו ל רן ו ב לום וכו' ו ב בריו ומ רבן ל ור. לומר ף רחו ים מ ור ' ועבו ו ולכן נ ר י' ב ם בריו בעלמ ˆריך למ כן בחבלי עבו ו' ב וכולי י ו ולי יוכל ל רבן ל ור ועבו ' ו ן ל ל פסי כר מˆו ב ריעים ו ם מ ורבים ליו ו וכיחם ול בו מעונו י ם מˆו ל נ ו ם מˆו ל בם "כ ו י ן ן מ נ מˆ רע ב ם ו ב מˆ בחי' טוב נוז ב ם ו ניˆוı ל ו ב וכם מחי נפ ם ל י ו ם לעורר רחמים בלבו עלי כי י בבחי' לו ב וך רע מס" ובר עלי בר עי' ו רחמנו מבטל נ ומעורר ב כנו ע ממ" ליע ב ר פ בר ם [ול מר "ע כלי נ נ ים ו ו' ל על מינים ו פי ורסים ין ל ם חל ב ל י י ר ל כ י ב מר ר"פ ט"ז ב ]: 33

מאמר קול דודי הנה זה בא תורה אור דרוש השני לפר' שמות קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. שדילג קץ הישועה מת"ל לרד"ו שנה. ולהבין ענין הגאולה ברוחניות כענין שכתוב הושיעה לו ימינו. וכתיב צדיק ונושע, וצריך להבין תחלה ענין הגלות ירידה צורך עלייה כמ"ש אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה. וכתיב וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה דהיינו על הר סיני בשעת מ"ת שהי' גילוי אלהותו ית' פנים אל פנים. ולהבין זה צריך להבין פי' הפסוק אנכי ארד עמך מצרימה שלכאורה אינו מובן שלשון זה לא שייך כ"א בלשון בנ"א שמתחלה לא היה במקום ההוא ועכשיו יורד לשם משא"כ אצלו ית' הלא כתיב את השמים ואת הארץ אני מלא וגו'. אך הענין דהנה ארז"ל מזכירין יצי"מ בלילות פי' בכל הגליות ושעבוד הדומות ללילות שכל בחי' הגלות הוא בחי' גלות מצרים וכן ענין הגאולה כתיב כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות וכמו שהיה גלות מצרים בעבודה קשה בחומר ובלבנים וגו'. כך בכל בחי' גלות אף שאין דוגמתן ממש בגשמיות מ"מ יש בחי' עבודה קשה בחומר ובלבנים ברוחניות. וכמ"ש בר"מ בחומר דא קל וחומר. ובלבנים דא לבון הלכתא. ובכל עבודה בשדה דא ברייתא: ולהבין זה הנה דרשו בהגדה שמררו חיי אבותינו במצרים. פי' כי האבות הן המדות אהוי"ר ורחמנות וחיותם הם המוחין שהן החו"ב בגדלות ה' לדעת כי אין עוד מלבדו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת למעלה עד אין קץ ולמטה [עד] אין תכלית ולד' סטרין. שבהשכלה והבנה זו נולדה ונתעוררה מדת האהבה בקרב כל א' ואחד. וכן היראה כי כל ניצוץ מישראל יש בו בחי' אהבה ויראה והן הן עצמות הנשמה כמ"ש במ"א. וכן כנס"י חבור כל הנשמות נק' בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנק' נדיב מפני שהוא איש חסד המתנדב חסד לכל העולמות עליונים ותחתונים ונק' אבינו וירושתנו ממנו. רק מפני שהבחירה ביד אדם ויכול' בידו להפוך האהבה מאהבת ה' אל ההפוך לגמרי ע"כ צריך הוא לעורר את האהבה לה'. וע"ז מיוסד כל ענין שיר השירים אם תעירו ואם תעוררו כו'. והתעוררות האהבה היא ע"י קול דודי דופק וגו'. וזהו שארז"ל אנשי יריחו היו כורכין את שמע ולא היו פסיקין בין אחד לואהבת כי מן התבוננות באחד אמת כי אין עוד מלבדו ממילא נמשך התעוררות אהבה לה' בלי הפסק וע"כ מסיימין בק"ש אמת ויציב יציב 34

35 הוא תרגומו של אמת אלא שאומרים גם בלשון תרגום לומר שהוא אחד אמת בין בגשמיות בין ברוחניות כי אין עוד מלבדו כתיב. אך כ"ז הוא בהיות החו"ב בגדולת ה' בהתבוננות גדול במוחו ומחשבתו ועי"כ יכול הוא לעורר מדותיו אוי"ר בהתגלות לבו ע"י עומק המחשבה בלבד. אבל מי שמוחו קטן מהכיל התגלות אלהותו במחשבתו לעורר את האהבה הנה זאת עצתו אמונה לצעוק אל ה' בתפלה וכמ"ש צעק לבם כי הקול מעורר הכונה והתגלות לעורר את האהבה בהתגלות לבו ונק' בחי' זו בחי' מצרים מצר ים החכמה שירדה ונתלבשה במצר הגרון. וזהו ענין ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. כי בחי' גרון וחרון הכל אחד כידוע לי"ח. וזהו ענין המרירות שמררו חיי אבותינו במצרים שחיות המדות ירדו ונתלבשו במצר הגרון. ועי"ז נעשו מרים כי אלו היו בבחי' באר שבע היו מתוקים ויותר טובים. וזהו אנכי ארד עמך וכו'. פי' אנכי מי שאנכי בחי' סוכ"ע בחי' אחד אמת ארד עמך שהוא בחי' ירידה כביכול מחמת שאין גלוי אלהותו ית' מתגלה כ"כ כ"א בבחי' מצרים והיינו ע"י שהוא עמך כמ"ש גלו לאדום שכינה עמהם ולא נשאר כ"א בחי' [שו"ה ממעל, נדפס: [עד] נתוסף בדפוס זיטאמיר] האמונה הנטועה בלב כל ישראל שהם מאמינים בני מאמינים אפי' בגלות כמ"ש ויאמן העם אבל אינו דומה שמיעה לראיה שהיא בחי' גלוי אלהותו כמו שהיה בשעת מתן תורה בבחי' ראיה ממש ובזמן הגלות אין בחי' ראיה ממש בהתגלות זו אלא בבחי' מצרים שהוא ע"י הקול בחי' גרון הנ"ל: והנה גם לזה יש רבות מחשבות הטורדות ומבלבלות התפלה והן המה עונותיו המבדילין. ועצה היעוצה לזה הוא לעורר רחמים רבים ולא על עצמו כי אדרבה בזה הוא מעורר עליו את הדין שדנין אותו אם הוא ראוי להתפלל לפני ה' ולעבוד אותו אלא שישוב אל ה' וירחמהו ברחמים רבים על גלות השכינה שהיא ניצוץ אלהותו המתלבש במחשבתו. והמ"ז הם נקראו לבושים צואים וע"ז יתמרמר מאד במר נפשו ועי"ז יסורו הבגדים הצואים מעליו ונגלה כבוד ה' כמ"ש זרח בחשך אור לישרים. וכתיב וכבוד ה' עליך זרח לעורר את האהבה. וזה שכתוב כה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם כי ע"י מדת יעקב בחי' רחמנות הוא מעורר את האהבה בחי' אברהם. וז"ש וימררו את חייהם. פי' וביאור הכתוב כי הנה הכתוב אומר איך שע"י גלות מצרים צריך הוא לשית עצות בנפשו לצעוק אל ה' בתפלה ולהתמרמר במר נפשו על חייו דהיינו על חיות אלהות שבתוכו שהוא חיות העיקרית של האדם. משא"כ חיי עוה"ז אינם נקראים חיים כלל. וזהו בעבודה קשה. כי עבודה שבלב זו תפלה לצעוק אל ה' בבחי' צעק לבם בשביל גילוי אלהותו ית' כמ"ש רוממות אל בגרונם שהוא התגלותו ית' ע"י בחי' הגרון הנ"ל. ועי"ז וחרב פיפיות בידם להכרית כל הקליפות ותאוות שיש לאדם. והנה כמו למשל חרב

שהיא של ברזל קשה יכולה לעמוד אפי' בפני דבר קשה כאבנים ולא תפגום בהכאתו בהם. משא"כ אם היה הברזל רך. כך התפלה צריכה להיות קשה ולכן נק' עבודה קשה דהיינו לקרוא לה' לעמוד נגד כל מונע מבית ומבחוץ ולשבר כל הקליפות ותאוות החזקות להיות לבו נשבר בקרבו. ואפילו אם הוא כלב האבן ימוס. והנה כ"ז הטורח הוא בשביל הגלות משא"כ כשהיה בית המקדש קיים שלא היו צריכין לתפלה כי אז היה התגלות אלהותו במוחו ומחשבתו של אדם בהתרחבות (להאיר) [להעיר] את האהבה מקרב איש ולב עמוק בעומק המחשבה בלבד: וכן בענין התורה בזמן הגלות הוא בחומר ולבנים וגו'. וכמ"ש בר"מ. והענין הוא דכתיב ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר אחת היא יונתי תמתי. ופי' בזוהר ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות. ושמונים פלגשים אלו ברייתות. ועלמות אין מספר אלו ההלכות. אחת היא יונתי תמתי וגו'. ופי' תמתי שלימתי שאין שלימות אצלו כביכול זולת כנס"י כמ"ש והארץ הדום רגלי. וכתיב בנים אתם להוי' אלקיכם וברא כרעא דאבוה הוא. והיינו מפני גילוי יחודו ית' בעולמות עליונים הוא בכל צבא מעלה כמ"ש וצבא השמים לד משתחוים שבטלים אליו במציאות בפועל ממש. אר בעולמות התחתונים הנה עכו"ם המורדים ופושעים בו רק מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ליחד לבבם לאחד ולבטל רצונם מפני רצונו והוא כמו למשל אברי האדם שבטלים אליו ואפילו הרגלים שהוא לבר מן גופא ואפי' צפורני רגלו והיינו כל זמן שדבוקים בו. אבל כשנפרד אחד מאבריו. וכן צפורן הפורש מן האדם שוב אינו נחשב מכלל האדם מפני שאינו בטל אליו. וכך בנפש האדם כתיב לתאוה יבקש נפרד שנפרד מיחודו ית' והוא כמו אבר הפורש מן האדם והרי זה כאלו נקטע אחד מאבריו או נקצץ צפורן אחד מן הקומה שלימה של יוצר בראשית כביכול. אבל הבא לדבקה בו באמת הוא בטל לגמרי אליו ואין לו רצונות אחרים כלל כמו שכתוב מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כו'. צור לבבי וחלקי וגו'. ועושה הקומה שלימה כביכול ולכן נק' תמתי. והנה באתדל"ת אתדל"ע כמ"ש אני לדודי ועלי תשוקתו כי כמו שמעורר התשוקה בחדות ה' לעשות נחת רוח ליוצרו בשמחה כמ"ש ישמח ישראל בעשיו כך חדות ה' היא מעוזו וישמח ה' במעשיו. וזהו ובלבנים דא לבון הלכתא כי הנה כתיב שחורה אני ונאוה פי' כי התורה שבע"פ היא נראית לעין כל בבחי' שחורה שאין נראה בה שום אור כלל לפי שמדברת בעניני עולם הגשמי בעניני זרעים ובדבר שבממון בין איש לרעהו. אבל באמת ונאוה שכל הדברים שבה יסודתם בהררי קדש מחכמה עלאה שכך עלה ברצונו וחכמתו [שו"ה (להאיר) [ולהעיר], בדפו"ר: "להאיר".] ית' חכים ולא בחכמה ידיעא כו'. וזהו לבון הלכתא שההלכות הנראות כשחורות צריך ללבנם בלובן העליון ע"י חדות ה' היא השמחה 36

אמתית בה' אחד ולהבטל ברצונו ולא יבקש רצון אחר זולת רצונו ית' המלובש בתורתו. וזהו קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך. פי' לך לעצמך כי ישראל עלו במחשבה תחלה וע"כ קומי לך להתכלל באחד. והנה עד"ז מתעורר למעלה בחינת לובן העליון בהתגלות בבחי' הארת פנים. דהיינו התעוררות השמחה וחדות ה' צהבו פניו. כמ"ש יאר פניו אתנו סלה שהארת פניו היא אתנו ועל ידינו כפי מה שאנו מעוררים בחי' התגלות אלהותו כמ"ש כמים הפנים לפנים כו'. והנה תכלית ושלימות הגילוי הזה יהיה לעתיד לבא לימות המשיח שאז עין בעין יראו כבשעת מ"ת ויותר מזה שאילו בשעת מ"ת לא היה רק לפי שעה משא"כ לימות המשיח יהיה גילוי אלהותו לעד ולעולמי עולמים בלי הפסק. וזהו סלה שהוא לשון נצח. והנה בזמן הגלות צריך עמל ויגיעה רבה לקבוע בלבו השמחה אמתית בה' שהוא לבון הלכתא משא"כ לימות המשיח אז וראו כל בשר יחדו: וכן בענין ובכל עבודה בשדה דא ברייתא. כי ברייתא בחי' לבר מן גופא שהם אברים החצוניים. והמשנה נק' אברים הפנימיים. וכל דבר שהוא שנוי בברייתא הוא מרומז במשנה כמו שאמר אילפא מאן דשאיל לי בברייתא ולא פשטינא ליה ממתניתין. פי' פשטינא מלשון פשט את ידו שהוא לשון הושטת יד ואמר שיושיט את ידו ממתניתין לבאר הדין השנוי בברייתא ולא היה צריך ללמוד הברייתא בפ"ע כיון שהיא נכללת במתניתין. אך לא כל אדם זוכה לזה ושמו מוכיח עליו שלכן נק' אילפא מלשון אאלפך חכמה אאלפך בינה ולכן היה מבין דין הברייתא מתוך המשנה, אבל אנחנו צריכין ג"כ לעסוק בדין הברייתא מתוך המשנה. וזהו ובכל עבודה בשדה. וזהו כמו למשל שמביא חטים מתוך הבית וזורעי' בשדה מחוץ לעיר כך העוסקים בברייתא בדין השנוי במתניתין. והנה תכלית ירידה והגלות היא צורך עלייה גדולה שיאיר אור ה' בגילוי רב לימות המשיח: וזהו קול דודי הנה זה בא מדלג על כו'. פי' מלמעלמ"ט, על ההרים. פי' כאדם שקופץ מהר להר ועי"כ הולך הרבה ביחד כך הנה ההרים העליונים הם בחי' חסד דאצי' שהוא חסד ה' ממש בגילוי רב ועצום ואתעדל"ע הוא ע"י אתעדל"ת אע"פ שיש הרבה מדרגות בנתיים. מקפץ על הגבעות. פי' גבעות הם האמהות בחי' מקבלים מן ההרים. דהיינו אפי' מי שאין לו בחי' האהבה מצד עצמו אך מפני שרואה ושומע תפלות אחרים מתעורר בו ג"כ. והנה ארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה (זו תפלה) ועל גמ"ח שהם עצמן תקוני המדות שבין אדם למקום ושבין אדם לחבירו. והנה בענין תורה ותפלה כבר נתבאר בפסוק איך שהוא בחי' הגלות וכמ"ש לעיל. ובא ג"כ לפרש בענין 37

תקוני המדות וזה נק' את כל עבודתם אשר עבדו בהם. כי העבודה היא מהם ובהם עצמן לתקן מדותיהם. ולזה צריך טורח עמל ויגיעה גדולה להפך מן ההפוך אל ההפוך ולשנות דרכו וטבעו ונק' עבודה מלשון עורות עבודים שצריך לעבד את המדות שיהיו מתוקנים לה' לבדו: ועצה היעוצה לזה מ"ש בפרך ויש בו ב' פירושים. אחד לשון טורח ומלאכה כבידה. ולא מפני כבדות המלאכה מחמת עצמה אלא כעין שדרשו רז"ל גבי פרעה בפרך נתן מלאכת נשים לאנשים שהגם שבאמת מלאכת נשים קלה ממלאכת האנשים אעפ"כ היתה כבידה עליהם מפני שהוצרכו לשנות טבעם ורגילותם וכן בענין תקוני המדות אהוי"ר שבין אדם למקום. הן בבחי' סור מרע הן בבחי' וע"ט צריך הוא לשנות רגילותו וטבעו. ופי' הב' הוא לשון פה רך. וזה ישים האדם ללבו כמו כעס וקנאה וגדלות והתרוממות אחד על תבירו. זה הכלל מענה רך ישיב חימה. ולא חימה של חבירו בלבד אלא אף חימה שבו. דהיינו כל המדות רעות שבין אדם לחבירו שיסודם היא בחי' גבורות. והמ"י: 38

39

40

מאמר נפלא מאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש נ"ע, אשר אמרו לפני יחידי סגולה בחג הגאולה י"ט כסלו ה'תרס"ג. 41

מאמר אדמו"ר הרש"ב ל בƒ ין ו י י וע ƒ ם ו ר ב ע ל ם טו ב מ, וב ל ז ין י כו לƒ ים מו נƒ ים ƒ כ י ל ע מו ב ƒ ר י מƒ ל ח מ ל סƒ ט ר ח ר, ל מ ל נƒ ל ב י מƒ ים נו רו ƒ ים ו ƒ ב נ " ל ל ף ƒ י ƒ י נƒ ל ב עו ל ם ו ל ו ם ל ז עƒ נ י ן ו כ ך, כ ƒי ל ף נ ל מ ע ל נ ח ב כ יו ם ח [בר י רב י"ט, ח'] כ ƒ כ ƒ יב [ לים ˆ, ] ƒ "כ י ל ף נƒ ים ב ע ינ יך " כו', ו י ב ז ע ר ב ו בו ר ו ל כ ן כ ל ז מ ן, ע ח ר ל ף ƒ י ƒ י " רƒ ו נƒים נƒ ר ל י ל. נƒמ ˆ מƒ נ " ל ל ף ƒ י ƒ י ז מ חƒ יל ב ו ר ל ל ף ז. ו ע י ין ב ו ר ח יƒים פ ר ˆ ו ע ל פ סו " ƒ י עו ל ", וכ ƒ יב [ מו טז, ] "ו י ב יו ם ƒ י ƒ י ו כƒ ינו" כו' ˆ רƒ יך כ נ ל ב ומƒ ˆ ו ע ל פƒ י ול ח ן ע רוך [ ו"ע "ז סימן ר"נ סעיף ח'] לƒ ט עו ם מƒ כ ל מ כ ל נƒ ב ל ל ב נ מ ר [נוסח פל מוסף ל ב ] "טו ע מ י ח יƒים ז כו". ו כ ן ו ƒ ב כ ל ל, ל ף ז' נƒ ר יו ם כ ולו ב [סנ רין ˆז, ], ו ז ƒ י ס עו מƒ ל וƒ י ן ו ו ר ב ר [בב ב ר ע, ], ו י וע פƒ ירו ע ל פƒ י ח סƒ י ו יƒ ל פ נƒ ימƒ י ו ר ע ל י י מ ƒ יח י בו ƒ ב מ ר ב י מ ינו מ ן, ו ז נƒ ר ס עו ˆ ƒ ƒ י ים, מƒ נ מו נƒ ר ƒ ים נונ י י מ ם נƒ ר ƒים ל וƒ י ן מƒ ו ר ומƒ ˆ ו ו ל ם, ו כ ל ל י מƒ ו ר ומƒ ˆ ו ו ל ם ƒ נ מו [עיין ל טי ור פ' מיני " לוי ן] מ ע ל מ נƒ ר ƒ ים ו ר ב ר. חƒ יל יו ם ƒ י ƒ י נ " י ז כו ו מƒ ˆ ו לƒ ט עו ם ו ע ל כ ן ƒ כ יו ן ƒ מ מ כ לƒים ל ב, ו ל כ ן נƒ ל ח ל עו ל ם ז ב ע ל ם טו ב זƒכ רו נו לƒ ב ר כ ו ר ע ל י י ˆ ƒ ƒ י ים ע ו ר, ו כ ל מ יƒ ל פ נƒ ימƒ י ל לו פ נƒ ימƒ יו ƒ ב י מ ƒ יח, ז נƒ ר ט עƒ ימ ב ע ל מ, ו עƒ י ר ס עו ƒ י ל ע ƒ י. ב ל ו ם ל ז ל י ƒ ב י כו ל לƒ נ מו ב ופƒ ים לƒ ט עו ם מ ƒ יל נ ח י י, ם נƒ ל נƒ מ ב ל, ך ז י מ ע ט מƒ ז ע יר ר ל ל מƒ י יו רƒ יז "ל ƒ ב נ ל" ו ƒ יל ח כ מ ו ƒ ים ו נƒ ר ב חƒ ינ י נƒ י. ו ע ל ז רו מ ז בƒ מ ר [ברכו, ] סו "מƒ מ ר לƒ י ƒ י ƒ ינו יו נ מƒ י ƒ מו ו ƒ מ ס פ ר עƒ ם ב ע ל ", ƒ כ י ƒ ב נ ל" ו ' ח ƒ ים כ לו נ י ח ל י ל י ל חƒ יל חƒ יל ח ל ' מ ל י ל, ע נ " ƒ י מƒ מ ר לƒ י ƒ י, ו ע ל כ ן ƒ ו ƒ חƒ יל ל יר ב עו ל ם נ מו ע לƒ יו כƒ ינ מ ע פ ר, כ ƒי מ ז כ ל ז יר ו מ, ו ƒ ב ל נƒ ר ר ב חƒ ינ י נƒ י, ו ז ו ל מƒ י י רƒ יז "ל ƒ ילו ח כ מ ƒ י ון, ל כ ן מ חƒ יל ו ƒ ƒ " ינו יו נ מƒ י ƒ מו ", "ו ƒ מ ס פ ר " ƒ י ע ל כƒ ינ נו ˆ ı ב עו ל ם ו ר יו ם ל כ ל ב י עו ל ם. חƒ יל ל ƒ ל ום מ ע פ ר, ך ƒ ב נ " ƒ וב ז יוב ן מ מ ר ס ום מ ר ב ו ן ר' פƒ נ ח ס מƒ רעı זƒכ רו נ ם לƒ ב ר כ מƒ ל מƒ י י ב ע ל ם טו ב זƒכ רו נ ם לƒ ב ר כ, מ ר נƒ מ ב ע ל ם טו ב י ר ל עו ל ם ז 42

ע ל פו, כ י וע י ' מ ר י ו ל עƒ יר כ ל ל יƒ ר ל מ ƒ ינ ם ם ƒ ב ב חƒ ינ ƒ ב ינ, מ ר י ' ƒ י [פסחים כ, ב] נƒים ו ל נƒ ים, ƒ יר ו ל ƒ יר, רו ל י' ו ע נ י ו ל י ע ל ור י ס ב ר, מ ר י ב ' נƒ ע ב ינ וˆ רƒ יכƒ ים ל ƒ יˆו, מ ר י ' מƒ י נƒ ע ל ף ז ˆ רƒ יכƒ ים ל ƒ יˆו ƒ ב ר פו ו ו ס מƒ ים, ו נƒכ ב ב סƒ פ ר י ע ל פו, ו מ ר י ר פו ו ס ול ל ז י ל ח ו לו ב ז נו מו ו ז ƒ י יı מ ƒ ' ל מƒ י ˆ רƒ יכƒים ל ע ו לו ר פו ל ח ו ך לו ב ר ו ב ר נƒר ב ר ח מ נ לƒ יˆ ל ן ז נו נƒ ים לו ב חו ט מו ס ם ל רƒ יח ו נו ט לƒ ים מƒ מ נו חו ר, ו ינו מ ר ƒ י כ ב חƒ י וך. ו כ ל ' מ ר י ו י ƒ ב כ ל ל-יƒ ר ל ƒ ב ז מ ן לו נƒמ ל ל ינ, ƒ כ י יכ ף ח ר חור בן ב יƒ נƒי י מ ר י ' נƒים ו ל נƒ ים, ƒ כ י מƒ י י ע ם ר ı ו ל ח ע ˆ מו לƒ ל מו ו ר נ ע נ ו מו ר כ מו ר ƒ ב י ע ƒ יב ו כ ו מ, לו ו ח ר כ ך נƒ ע ב ינ יו ר ˆ רƒ יכƒ ים ל ƒ יˆו יט ב ו ח ר כ ך ו ם ƒ ע ל פו ו ע ל כ ן י ר ב ע ל ב ע ל ם טו ב נƒ מ ו ע ן י ƒ ב כ ל ל-יƒ ר ל ב חƒ ינ ƒ ם טו ב זƒכ רו נו לƒ ב ר כ ל עו ל ם ז לƒ י ן ר פו ו ח ז ו ו ם "ח, ו ם ל ח ב ז נ י ם מ ם נƒ ר ו יƒ ר ל, ƒ כ י י ל נו ב' מ ר י ו ; י ע ב ו יƒ ר ל, ו ב ע ל ם טו ב זƒכ רו נו לƒ ב ר כ ƒ מ ƒ יך ל ו ך ופ ם ר נƒ מ ם נƒ ר מ ז ל, ו ם ם יƒ ר ל, ו ל כ ן ר ו לו ב מ יƒם ל ב ע ל ם טו ב ו ב ע ל ם טו ב, ו ƒ מ ƒ יך ל מ ט כ ר ם טו ב, ו מ ר י מ ƒ יח עו ל ע ל כ ל ' כ רƒ ים [ בו פר ' מ נ י" ], ו ח ר כ ך ƒ ב ז מ ן ז י ר ו כ ל ל-יƒ ר ל ל מ ר י ' י ר ו מƒ ל מ ע ל מ ƒ יפƒים לƒ יפ ל עו ל ם ז ו ם נו ט לƒ ים חו ר, ם רו ב סƒ פ ר י ו ו ו מ ע "ח, מƒ כ ל מ ו ם ין ל ם ח יו כ ל ל מƒ ז, ו מ כוו ן ב ז ל מ ע ל יƒפ ר ח ל ר ע מƒ ן טו ב, ם נ מו נƒ חƒ ים ו נ ב ƒ ים ב ƒ' לƒ יפ ו ט מ ו ל י ל לו ל ח ר, ו טו ב זו ע ו ל נו ם נƒפ ר ƒ ים ב כ ל עƒ נ י נƒ ים, ן נ ו פƒ ילו ƒ ב ב רƒ ים ƒ ב ו כ מו ב ב י כ נ ס ו ר י ב מ ל ב ו ƒ ים, ו ן ב ƒ ב רו פ ו ר ƒ ים ע ˆ מ ן לƒ יו ל ם מ ו ם מ יוח, ו ל ב רƒ ים, ו פƒ ילו ב ב י מƒ ימƒ ים, ו ם ו נ ƒ ים ב כ לƒ י ל ƒ י ח סƒ י ו י ר יƒ ב רו ˆ ל נ ƒ ים י רƒ ים ו ו ז ל טו ב ינו ו "ל, ו ע ל כ ן ז ו מ ל חƒ י וך ב ר ח י ל י ל ל ב ר ב רƒ י, מו"ר ו ƒ ם י ƒ ב ז מ ן ז ƒ ילוי ל ו כ מו ƒ ב ימ י ב ע ל ם טו ב זƒכ רו נו לƒ ב ר כ ו ז ן נƒ מ ו ע ן ל י פƒ ירו ו ƒ ב ירור ח ל ר ע מƒ ן טו ב, ƒ כ י מƒ י פ ƒ י י ע בו ר ע ב יר ח ס ו לו ם ב פ ר ס י כ מו חƒ לול ב ו כ ו מ, ומ מ יל י ר ע נƒ ר ˆ פון ב לƒ ב ם ו י ƒ ב י כו ל ם ל ל ל ח רƒ ים, כ מו מ" [מ עסווער] ו ל מƒ י יו ימ", כ מ נ פ ו ח טƒ י ו ע בור ח זƒי ו ו ם לƒ י רƒ ים, ך ע י ˆ ו ל ר ב ו ר ע ב פ ר ס י ין מƒ י יƒל מו מ ם ו י ל מ בƒ ין. לƒ יפ כ ע, כ י ל ו ט ע ם ב' ˆ רƒ יך לƒ יו ח ך ו ס ר מƒ מ ƒ יפƒ ים ƒ י ר ƒ י כ ב כ ל כ ך ם ב רƒ י ב ע בו ' כ מו ב י לו ב נƒים ƒ ב ז מ ן ז י ˆ ו ופ ר ו ע ˆ מ ן מƒ ן כ ל ל, עƒ ם כ ל ז ינו מƒ פ ע ל ב כ ל כ ך, ƒ כ י רוח טו י ל בו נƒ ˆ ר ך ל ע ס פ ר נ ס לƒ ל מו כ ב ול ו נו ע מƒ ים, ו ח כ מ 43

חƒ יˆו נƒ ים, מ כ ס ע ל כ ל פ עƒ ים ל ב ן ומ ל מ ז כו ע ל יו ו ע ל כ ל מ ע יו, ו ע ל כ ן יננו מ ר ƒ י כ ב מ חƒ י וך ו ƒ יזור מ ו ר נƒ מ ב ן, ו ƒ ם י מ ר ƒ י ב י סורƒ ים ל י י כו ל לƒ ס ב ו ל מƒ ו ל ע מ נ פ י ל ב ע בור פƒ ירו ב ן מƒ ר ו, ו ז י כ ר ח יו מƒ ל מ ע ל יƒפ ר ו נ מו לו מ כ ל ל מ ח ל טו ב, מƒ ימƒ ים ל ו ע ל כ ר ח ך ס ר ו ח ך עו פ עול טו ב ל בו י רƒ ים ו י ר ƒ י ו כ ל כ ך, וב ט ע ם ב' ו ו מ ל מ ל מ מ ו י ל מ בƒ ין. ך עƒ ם כ ל ז [ מו י, כ ) לƒ ב נ י יƒ ר ל י ו ר ב מו בו ם ב חו ך ל מƒ ˆ ר יƒם, ו כ ן ע ם כ ן ל מƒ י י לו ו ר ח סƒ י ו ין ח ך ז מ ס ƒ יר כ ל ל, כ ל לו מו "ר נƒ מ ו ע ן. ב רƒ ים מ ע נו מ חƒ ילו ו י י ב ו ך לƒ ב נו מ ƒ ך ע י ל בƒ ין ב ר מƒ ו ך ב ר ל ƒ ח ב ל י מ ƒ יח ב ו ף ו ל מƒ נ רנ" כ י וע ו ל ו ם ל כ ן, ול פƒ י עƒ נ י ן נ "ל י ' מ ר י ו ב ƒ ינ, כ ן נוכ ל ל בƒין י ' מ ר י ו ב ƒ ימ מƒ ן ƒ ינ, כ י וע ƒ ין ב ול ח ן ע רוך ו ר ח ח יƒים [ ו"ע סימן נ"ח סעיפים '- '] ƒ ב ז מ ן ƒ ימ י ' ז מ נƒ ים, ז מ ן ' ו יכ ף מ ע לו ח ר ƒ ם יו ˆ ל ר ך ו כ ו מ ומƒ ˆ ו מƒ ן מוב ח ר לƒ רו רƒ י מ ע ב נ ı ח מ, ו ז ו ז מ ן ב', ו ז מ ן ' ע ' עו יו ם, ו ח ל ר בƒ יעƒ י מ יו ם, ו ז מ ן ' ו כ ע פ ו ס ƒ ים חו בƒ ים ר בƒ יע יו ם מ נ ı ח מ ע ƒ יע ו נƒמ ך עו ל"ו מƒ ינוטƒ ין ח ר ' עו, ו כ ן פ ס מו"ר ב סƒ י ור [ לכו רי מע] כ י וע. ו כ ל ז מ נƒים לו מ יוס ƒ ים ע ל פ סו "וב ומ ך " [ ברים ו, ז], ƒ ב ז מ ן ב נ י ם מƒ ים מ ƒ ינ ם [ברכו י, ב], ו נƒמ ˆ י ' ז מ נƒים ב עƒ נ י ן ƒ ימ ל ב נ י ם, ' מ ע מו ח ר, ב' מ נ ı ח מ, ' ב נ י מ ל כƒ ים ר כ ם לƒ כ ב ע ' עו ב יו ם [ברכו ט, ב], ו עו י ב נ י ם ם מƒ ים מ ƒ ינ ם ƒ ב ז מ ן מ וח ר יו ר ל פƒ י ע פ ו ס ƒ ים נƒמ ך מ נ ı ח מ ' עו, ו ז ו ז מ ן '. ו כ ך י לƒ כ ל ל יƒ ר ל ם נƒ ˆ ר כƒ ים ל ום מ ƒ ינ לו י ם כ ן ' ז מ נƒ ים, חƒ יל ב ו ר ז מ ן ' מ ע לו ח ר ו נ " ל ל ף ƒ י ƒ י, ז ƒ כו', ו ז מ ן ב' מ נ ı ח מ ו נ "נ כ י וע מ ע לו ח ר ע נ ı ח מ י ע ו חו מ ם ' מƒ ילƒ ין [פסחים ˆ, ] ו ם ח ל ע ƒ ירƒ י מƒ ן יו ם, חƒ יל לƒ ז רו ח ו ע ל ח ב ו ן נƒ ים, ח מƒ ƒ ים נƒים ם ח ל ע ƒ ירƒ י מ " נ, ו ז ƒ מ ל מו"ר ז ן זƒכ רו נו לƒ ב ר כ נƒ מ ו ע ן ב יו ר ו ף ו עו ז, ו ע ל כ ן יו מƒ ים מ ƒ ינ ם ƒ ינ לו כ מ ל פƒ ים נ מו יו ר מƒ ז מ ן ב ע ל ם טו ב זƒכ רו נו ו לƒים ב ל ƒ ב ימ י לƒ ב ר כ י ע לו ח ר, כ ƒי ז מו ר י חƒ י י ס ול מו"ר ז ן נƒ מ ו ע ן נƒ עו ר רו מ ƒ ינ ם פƒ ילו נ מו נ מוכו כ י וע, כ יו ן ז עƒ נ י ן רƒ י נƒ ל ו ר ח סƒ י ו ו עƒ נ י ן יƒחו עƒ יל ו יƒחו מ ע ƒ ב פ ר ט כ י וע ו י נƒמ כ ב ו ף ƒ ילוי מו חƒ ין ע ' עו יו ם נ רכ" ח ל ר בƒ יעƒ י מ ח מ מ ו. 44

ו ח ר כ ך מƒ נ רכ"ו נƒס ל מו"ר ב ע ל ˆ מ ח ˆ נƒ מ ו ע ן ו נƒס ל חƒיל ע ' ו ז מ ן פƒ ל, ƒ מ ע ו י ב ז מ ן רƒ ƒ ו מו חƒין ילוי ƒ ו ƒ מ ו ך ז מ נ ע רס"ו ו מו נ ח ƒ ים ו ע ' ו ז מ ן פƒ ל, ו ז ו ול יƒ י ע לƒ י י מ ל כו ƒ ירוב י סו עƒ ם מ ל כו ע ל פƒ י ב ל, ו ע ל כ ן ƒ י ב ע זו ו ו ז מ ן פƒ ל כ י וע ב כ ל יו ם י כ מ ע לƒ יו ל כƒ ינ פƒ ל, ו ז ו, ומ חƒ יל מ ח ˆו ל י ל ו מ ר ע לƒ י מוב ח ר ו ב ע פƒ ל ƒ י ו ב בƒ יטול חƒ יˆו נƒ יו ב כ רƒ יע וף מƒ י ו ו י וע ע בו עƒ י ר ו ב ו ƒ כ י מ ן ל כ ר ע ב ƒ מו ים כו' [בב מ טז, ]. חƒ ילו ח ב ל י מ ƒ יח ו י סורƒ ים ו לƒ ים כ י וע, כ ƒי לƒ נ טו ע ו ע ל כ ן ב ע זו ƒ ב ל ב ם ב חƒ ינ ו, ם מו חƒ ין ו מƒ ו ב ו יƒר נƒס ל ו עƒ ם כל ז נƒ ר ב חƒ ינ ס כם ו ו, ו ע ל ז י כ מ מ סƒ ירו נ פ לƒ נ מו נ מוכו מ ר ע ל ו ל ב מונ ם מ ƒ י ו ינ ם רו ˆ ƒים ל ב ט ל, ו ינ ם רו ˆ ƒ ים ל ח לƒ יף מ ם כ י וע, ו ז ו ב ל עו ל מ ל כו מ יƒ ם ו ב בƒ יטול ו ו ע ˆ מו ו ר ין סו ף ו ל ע ל לו מ ל כו ƒ חƒ יˆו נƒ יו ƒ י כ ו ונ ל ƒ י י מו חƒ ין ומƒ ו, ע י ין ב ע ר י ו ר ע ר ח נוכ [מ מר ' פר מט ו ילך], ו ע ל כ ן ע בו זו ל פƒ ל מ ח ל ב ע '. חƒ יל יכ ף ע בו זו ל פƒ ל ך עƒם כ ל ז ˆ רƒ יך ל בƒין ל מ ל ƒ מƒ חƒ יל ע ' ו נ רכ"ו ו ל מ נƒמ כ ע נ ר"נ ל י ח ב ל י מ ƒ יח ב ו ף כ ל כ ך, ע ל ז י ט ע ם ח ר ז ע ' ב ו ל ר ח מ יו מ ך עו ז מ ן רƒ י מ ע כ ע פ ו ס ƒ ים חו בƒ ים מ נ ı ח מ, ו נƒמ ˆ ל ƒ נƒמ ך עו ל"ו מƒ ינוטƒ ין ו ע ל ח ב ו ן נƒ ים ו כ" נƒ ים, ו ע ל כ ן ƒ י נƒמ כ עו כ" נƒ ים ע נ ר"נ ו סו ף ז מ ן רƒ י מ ע מ נ ı ח מ. חƒ יל ƒ ירו מ ע ר י רוס י, ו נƒ ל ל ח ו פ ר נ ס ו עו ל ו ח ר ז מ ן ז ƒ לו ב כ ל עƒ יר ו עƒ יר ƒ ב מ ƒ ינ זו, ו ע בור ז ƒ יˆו מ ƒ ינ ם ƒ ינ לו פƒ ילו עו ב ƒ ינ ר ב ו נ פ לו ר ח מ נ לƒ יˆ ל ן ב ' לƒ יפ ו נ מו ל מ ר י ו ' נƒ ט מ ו ל מ ר י, עƒ ם כ ל ז נƒ עו ר רו מ ƒ ינ ם ומ ס רו נ פ ם לƒ ס ב ו ל ƒ ירו ו טƒ ל טול מƒ מ ו ם ל מ ו ם ו ל ח לƒ יפו ו מƒ ירו ם ח ס ו לו ם ו ז ו ƒ ימ ƒ ב ל ימו ל כ ל יƒ ר ל ל כ ל ע ר מ ר י ו י ב יƒ ר ל, [ ברים כט, ט-י] ר יכ ם ƒ ב ט יכ ם ו ו' ע ו ב מ ימ יך, ƒ וב ז כו ז י וי ם פ סו [ ברים כט, י ] ל ע ב ר ך ƒ ב ב רƒ י ו י סו, ול לƒ פƒ ל [ברכו ט, ב], ו ƒ י ח ב רו י סו עƒ ם מ ל כו ו ƒ י ס מƒ יכ ו יƒ י ƒ ול ƒ ב ל ימו מ ן ס ל. י" 45

אגרת קודש מכ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע לקהילת האדיטש 47

מכתב אדמו"ר הצ"צ ר ' מ כ" מו"ר ˆ"ˆ נ"ע "ל נ" עיר יı '" יו י י ינו מוכ"ז מופל נ"י סיפר יך ין ס ר נכון כ"כ במחנם ט' נ ון פל ב י יס מ פללים וב י יס ז מ יח יח בטיל ו ם מ לכים נ ו נ. ו ל במחנם ט' מ ום חנו רון לו ים כ זמו"ר נ"ע ר כ ב בכ "י פסו מר מ על מ לכים וכו' ר ל ני ן לכ וב ממ וכמ"כ על ח יח בטל. ובס' חר ים כ' ב ם ריז"ל ו רמ" ז"ל פס ו ל סור בור בבי כנ"ס ל מרי ר ב " ויר ' וכו' יעו" פ" מˆו י"ט מנ ז במ"ע מפסו ומ י יר ו ו מר ב "כ לרבו ב י כנסיו וב י מ ר ו בכל מ ום עליי ו כ י' ו י ל ם למ מעט וכו' וכ "כ ב ע פל. ו נ ו ימם בר יכם כ י' לכן על ולים במנין מוטל בר חוב ל ור ל ן נ בוע בל מוט ח"ו ל לילך נ ו נ ר לעמו במ ום ' מ חל פל ע סופ ו ל ל יח ום יח בטל מ י חיל "ı פל ע מר י ב ר ערבי ו חרי ומנח ו י חילו כולם כ ח מיל במיל וכו' כמבו ר בסוף " " וכח וכיח כו'. עו ז ני ון חיזו למו במנין ל חז בז בכל פ ר ממ כי ז ו יסו ו ר כל. ם בין מנח למעריב ל יו חברו יום וליל ע"י עס ור י נ ר לום כמ רז"ל כל עוס ב ור מ ים לום וכו' מחבר ב' פכים וכו'. ועו ז נ ון י ון י יו מחממים מ ו בכל יום כנ ו בכל עירו בכ י יוכלו לטבול ר ז ו וב ל ינ לכמ ולי פוס ים ולכו"ע ו מ חסי ו רוב ל ין ו י נ ול ובז י עלו למעל מעל מנפ וע ב ר כנפ ם ונפ י י ם ו" מלונ"ח מזכירם וכו'. מנחם מענ ל 48

דמות הפלאים לפנינו מאמרו הנפלא והמרתק של אמן ההגדרה הגאון החסיד הרב רש"י זוין ז"ל, אשר בא בקווים לדמותו של כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם זי"ע. 49

דמות הפלאים של מרן הרב בעל ה"תניא", אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, דמות פלאים זו שהתהלכה עלי אדמות ששים ושמונה שנה (תק"ה- תקע"ג), היא אחת הדמויות המעטות, שבהופעתן הן יוצרות תקופה ומחוללות מהפכות. מהפכה בהשקפת עולם, בדרכי החיים, בהכרה והרגשה, בהרגלים ומנהגים. היה מי שאמר: הגר"א מוילנה השאיר אחריו ספרים, והבעש"ט השאיר אחריו אנשים. נכונה היא הערה זו או לאו, אבל בנוגע להרב הדבר ברור: הוא השאיר אחריו גם ספרים וגם אנשים. ספרים - לא בלבד ספריו הקלאסיים, ה"תניא" והשו"ע, שהוא בעצמו חיברם, ולא בלבד הספרים שנכתבו מפיו על ידי אחרים, כמו "הלקוטי תורה", "תורה אור", "באורי הזוהר" ועוד, אלא אף כל אותה הספרות החבד"ית הרחבה, כל אותה השיטה העיונית - הלימודית במחקר רזי עולם ותעלומות סתרים של האלוקות, הבריאה, ההוויה והאדם, כל אלו הן נחלת נכסי הרוח העשירים של הרב. מנכסים אלה הן מתפרנסות וניזונות, מהם יתד ומהם פינה. ואנשים - הלא המה רבבות אלפי ישראל, חסידי חב"ד בכל ארצות פזוריהם למקומותיהם ומושבותיהם, הרועדים לשמו ולזכרו של הרב. נוסח מיוחד להם לאנשי חב"ד. לא רק נוסח תפילה מיוחד, אלא נוסח חיים, נוסח מחשבה, גוון עצמי להם, טיפוס מיוחד. השפעה עצומה היתה לרב אף על חלקי היהדות שאינם נמנים על אנשיו, בין השפעה תורנית על ידי ספריו ההלכתיים, ובין השפעה של מחשבה ואורח חיים על ידי המגע והמשא התמידי עם אנשי חב"ד. תולדותיו הרב נולד בשנת תק"ה בעיירה ליוזנא ברוסיה הלבנה, שהיתה אז תחת ממשלת פולין. בילדותו הכירו בו כי לגדולות נוצר וכשרונותיו הפליאו את כל רואיו. בהיותו בן שלש עשרה, בר מצווה, נתקבל לחבר בחברה קדישא של עירו, כתבו עליו בפנקס החברה: "...החכם המפ' תנא ופליג החתן מהרש"ז... דין זרע ברך זה ינחמנו..." כבן שמונה עשרה גמר את כל התלמוד עם נושאי כליו, הראשונים והאחרונים, וגם התחיל לעסוק בלימוד הקבלה. שמו נתפרסם כעילוי וגאון ועשיר מפורסם מויטעבסק לקחו לחתן לבתו. אחרי נישואיו ישב על התורה ועל העבודה והתבודד מעיני אדם. דרכו לא ישרה בעיני חותנו והציק להזוג שיתגרשו בגט, אבל הזוג לא רצו בכך. כבן עשרים נשאו לבו לנסוע להמגיד הגדול ממזריטש. שני מרכזים גדולים התקיימו אז: בוילנה, כמקום תורה, ובמזריטש, כמקום עבודה ותפילה. אמר הרב: "ללמוד כמדומה לי שאני יודע, אבל איך להתפלל אין אני יודע עדיין כלל". 50

וזוהי שהכריעה לו לבכר את מזריטש על וילנה. בבואו לשם נפקחו עיניו באור תורת החסידות של הבעש"ט והמגיד. הוא נעשה מיד לתלמיד מובהק של המגיד, ולתלמידו ורבו של ר' אברהם, בנו של המגיד, הנקרא בשם "המלאך". תלמידו בנסתר ורבו בנגלה. שם, במזריטש, התחיל על פי הפצרתו של המגיד, לחבר את השולחן ערוך שלו, בו נתפרסם כפוסק ממדרגה ראשונה. לשונו המלוטשת והסברתו הנפלאה העמידו אותו על גובה מיוחד שאין דוגמתו. וראוי לייחד קצת את הדיבור על מפעלו זה של הרב. מטרת השלחן ערוך מה היתה המטרה שהציב לו הרב בחיבור "שלחנו"? בעצם לא הוא הציב את המטרה: הוא קלע אל המטרה שהתווה לו מורו, המגיד ממזריטש, כך כותבים בני הרב בהקדמתם לשו"ע הרב: "...ובעודו עומד לפני ה' שם נתעורר רוח הקדשו של מורו"...ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה להוציא לאור תמצית ופנימית טעם ההלכות הנזכרים בכל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצר מדברי כל הפוסקים". שלש תעודות יסודיות מהוות אפוא מטרת עריכת שולחנו - הסידור (בלי בלבול ותערובות), הסידור מתבטא לא בלבד בסגנונו המצוין ושפתו הברורה, אלא אף בבחינה העניינית. "דבר על אופניו". מהמוקדם אל המאוחר. השו"ע הגדול, מכיוון שאין תעודתו אלא ליתן פסקים מעשיים להנהגת האדם בפועל, אינו רואה צורך להקדים וליתן אף את עיקרי ההלכות המקדימות להכרעה המעשית. לא הוזכר, למשל, בשו"ע שיש מצוות עשה של תשביתו בערב פסח ושלפני חצות ארבעה עשר מועיל מן התורה ביטול והפקר ושחכמים גזרו שלא יועיל הביטול והצריכו לבדוק, שכל אלה הן ידיעות מוקדמות לאותו הסעיף בשו"ע המדבר על הבדיקה: בתחילת ליל י"ד בודקים את החמץ וכו' (תל"א א'). מצד המעשי הרי זה מספיק. "בודקים..." אבל הרב מסדר הדברים. עד שהגיע לגוף הדין של הבדיקה הוא מבאר כל הנחוץ לדעת לשם כך קודם לכן. וכן יצא אשר במקום שני הסעיפים אשר בסימן זה בשו"ע, לפנינו בשו"ע הרב י"א סעיפים. ואין הרב מקמץ במלים. הוא מרחיב את הביאור. אבל עם כל אריכות לשונו אנו מתרשמים מדייקנותו הנמרצת. מלה בסלע. לא חסר ולא יתר, כל משפט, כל דיבור וכל תיבה יש להם משקל ומשמעות. עתרת המלים אינה באה למלא מקום של התוכן, אלא משמשת לו יד ומתהתכת עמו לגוף שלם. בניסוח שלו יש אשר אגב אורחא הוא מלמדנו עיקרים ויסודות. ולא כאן המקום להביא דוגמאות 51

לכך. הנימוקים והטעמים חסרים לגמרי בשו"ע. ונושאי כליו הממלאים את החסרון אינם מתמזגים עמו לחטיבה אחת. לפנינו כאילו שני עולמות - המתפרש והמפרש. ואף הם מוסיפים לפלפל בגוף ההלכה באופן שהמשא והמתן באים בשילוב ובעירוב עם גופי הדינים וטעמיהם. עד שקם הרב ובאמנות נפלאה השכיל להדגיש בכל מקום את עומק תמציתו של הדין על ידי הסברת הטעם וביאור הנימוק הפנימי שלו. כלל גדול כתב הרב בהלכות תלמוד תורה שלו: "אם אינו מבין טעם ההלכות, אינו מבין גופי ההלכות לאשורן על בוריין". ובכלל זה השתמש בחיבור "שולחנו". וגדול כוחו של הרב אף מבחינת ההכרעה. בהרבה מהמחלוקות של הפוסקים קשה להתמצא. נחוץ כוח הכרעה, ולא כל הרוצה ליטול את השם בא ונוטל. עמדה לו זכותו הגדולה של הרב שהכרעותיו נתקבלו לא בלבד בין אנ"ש, חסידי חב"ד, אלא אף בין הרבה מורי הוראות בישראל. והזכות כפולה: זכותו האישית "אשר אור תורתו - מלשון השער לשו"ע הרב - וקדושת חסידותו האירו פני תבל. רבים הלכו לאורו והמפורסמים אינם צריכים ראיה", וזכות כוחו הגדול לברר את ההלכה בעצם הנידון. "יתנו עדין ויצדקו". ראיות חותכות והוכחות מוצקות. ב"קונטרס האחרון" של השו"ע יוצא הרב בעים רוחו ובהעמקה חודרת וקובע את ההלכה הסופית. זכה השו"ע של הרב להרבה מהדורות, דבר המעיד על תפוצו העצומה. עליית החסידים של שנת תקל"ז כשנפטר המגיד, בשנת תקל"ג, ותלמידיו התחילו להנהיג עדת החסידים כל אחד בסביבתו, הנהיג ברוסיה הלבנה וליטא עדות חסידיות הצדיק ר' מנחם מנדל מויטבסק, בעל "פרי הארץ" והרב נסע אליו. בשנת תקל"ז החליט הרמ"מ לנסוע לארץ ישראל. קודם נסיעתו רצה להשקיט את המחלוקת שנתעוררה אז בכל תוקף מצד המתנגדים על דרך החסידות, ולכן נסע ביחד עם הרב לוילנה על מנת להתראות פנים עם הגר"א ולהסיר את כל התלונות מעל החסידים. הגר"א לא קבל אותם, וסגר את הדלת בפניהם. אז נסע הרמ"מ וקבוצה גדולה של שלוש מאות חסידים עמו לארץ ישראל, הלא היא עליית החסידים הידועה של שנת תקל"ז. הרב נסע ללוותם עד מוהילב של הדניסטר, ואחרי שהתעכב שם זמן ידוע חזר לרוסיה הלבנה, ללוזנא, ונתקבל לרבם של החסידים במדינה. אז התחיל לגלות ולפרסם את תורת החסידות, את השיטה החב"דית שלו, ומכל עברים נסעו אליו לשתות בצמא את דברי קדשו. תורתו נתפשטה יותר ויותר, וחסידים לאלפים ולרבבות היו מתוספים אליו. 52

שיטתו בחסידות שיטתו בחסידות נקראת בשם חב"ד ("חכמה, בינה, דעת"), שכן עיקר יסודה ההתבוננות והתעמקות הדעת בגדולת ה'. "וצדיק באמנותו יחיה". כלומר: אמונה פשוטה, בלתי מספיקה, שכן יש אשר גם "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא" )הגנב על פי המחתרת קורא לה' שיעזרוהו), אלא צריך להמשיך לחיות באמונה ולהתענג על ה' בהשגה ובדעת. "דע את אלוקי אביך ועבדהו". העבודה צריכה לבוא מתוך הדעת, כדי שיתקע מחשבתו בה' בחוזק ואומץ הלב והמוח עד שתהא מחשבתו מקושרת בה' בקשר אמיץ וחזק. ספר ה"תניא" שיטתו בארוכה ובפרטות ביאר בספרו הקלאסי "תניא", שנדפס לראשונה בשנת תקנ"ו ושנים רבות קודם לכן היה נפוץ בין החסידים בכתב בצורת "קונטרסים". שני חלקים לספר: ספרן של בינונים ושער הייחוד והאמונה. הראשון מיוסד על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". בהסבר נפלא הוא מגדיר את חילוקי המדרגות של צדיקים, בינונים ורשעים, ומוכיח שדרגת הבינונים היא מידת כל אדם, שעל ידי התבוננות בגדולת ה' יעורר אצלו אהבה ויראה. גילויים שונים לאהבה והיראה ודרכים שונות להתבוננות המולידה אותן. הגילויים האלה והדרכים הללו מבוארים באורך ב"תניא". כך הוא מגדיר, למשל, את האהבה בסוגים שונים: אהבה טבעית, אהבת עולם, אהבה רבה, אהבה בתענוגים, ומבאר את מהותה של כל אחת מהן. אלא שאת הדגש החזק הוא מעמיד לא על גילוי האהבה בפועל והתפעלות המידות ברעש, אלא על ההתבוננות, ה"מוחין" שעל כל פנים, יבין במוחו שהאהבה והיראה צריכות להיות, וידע את מהותן ואיכותן. אמר פעם הרב: "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו'. ב"וידעת" כתוב היום, מה שאין כן ב"והשבות את לבבך". עכשיו צריכים להיות מוכנים בהדעת, שלא יהיה חסר רק "והשבות אל לבבך", להמשיך מהמוח אל הלב, וזה יבוא על ידי משיח צדקנו, שהוא יפיח את הניצוץ של אהבה ויראה בלב. אבל אלה שאינם עוסקים בידיעת אלוקות יהיה משיח צריך להתחיל עימהם מא"ב... מה שה"מוחין" צריכים כעת להשפיע בפועל ממש הוא בעיקר על המחשבה והדיבור ומעשה )שלשה 'לבושי הנפש' בלשונו ). אין אדם שולט על המידות שבלב, ואפילו על ציווי, שהרי אם ישנה האהבה אין צורך בציווי, ואם איננה לא מועיל הציווי, והתשובה היא כי הציווי מתחיל מ"שמע ישראל", כלומר שישמע ויתבונן בשכלו כי ה' אלוקינו ה' אחד עד כדי שיגיע לכדי ואהבת, אבל יכול אדם למשול על מחשבתו ודיבורו ומעשיו אפילו נגד המידות שבלב, עד אשר לבסוף יתהפכו אף המידות לקדושה". בניתוח מעמיק הוא חודר במחשבות אדם ותחבולותיו ובחדרי סתריה של 53

הנפש וכוחותיה ומורה דרך איך ליישב ולכוון אותם. בחלק השני, שער הייחוד והאמונה, מבואר היסוד של אחדות השם, שאין פירושה שאין אלוקים אחרים: "וכי תעלה על דעתך - הוא אומר - שיש אלוה נשרה במים מתחת לארץ שצריך להזהיר על כך והשבות על לבבך כי בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד", אלא ענינה שאין שום מציאות זולת מציאותו יתברך, "אין עוד" ממש, אין שום דבר עוד, ואילו נתנה רשות לעין לראות את החיות שבכל נברא השופע בו ממוצא פי ה' לא היה גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעיניו". נקודה עיקרית זו מתבארת שם בארוכה. סידור התפילה בנוסח האר"י וכמה חידושים מעשיים הנהיג הרב: סידור התפילה בנוסח האר"י, מדוקדק היטב בכל מילה ומילה, סכינים מלוטשים לשחיטה, דבר שהונהג לבסוף גם בכל מקום, ועוד. הזהיר בייחוד על האהבה והאחווה והריעות ועל עבודת הצדקה וגמילות חסדים. "כל עיקר עבודת ה' - כותב הרב - בעתים הללו בעקבות דמשיחא היא עבודת הצדקה". "ובפרט מי שמזונותיו מצומצמים ודחיקא ליה שעתא טובה שנותן מחייו ממש". בייחוד הזהיר וזירז מאוד על הצדקה לטובת ארץ ישראל, "שהיא צדקת ה' ממש כמו שכתוב תמיד עיני ה' אלקיך בה". אף הוא תיקן וסידר "מעמדות" בשביל החסידים שבארץ ישראל. הערצתו את ההתיישבות בארץ ישראל היתה כבירה. "גם עכשיו אפשר להשיג השגות עליונות בארץ ישראל, יותר אפילו ממה שהשיגו צדיקים כמותם בזמן הבית" ("תורה אור" ויצא). במרץ רב התמסר לעבודת קיבוץ הכספים בשביל ארץ ישראל, כספים שעלו לסכומים גדולים. בסוף ימיו סידר "כולל" מיוחד לחסידי חב"ד בארץ ישראל, שקיומו נמשך עד היום. מחלוקות של המתנגדים רדיפות וייסורים גדולים סבל הרב מהמחלוקות של המתנגדים. בשנת תקמ"א הוכרזו חרמות על החסידים בכמה ערים בליטא. כשנתפרסם בשנת תקנ"ו ספר ה"תניא" נתעורר רעש המחלוקת מחדש וביתר שאת. הספר הגיע לידי הגר"א ולא נראה בעיניו. נתחדשו החרמות והשמתות. אבל עד למלשינות לא הגיע הדבר. הצטמצמו הרדיפות בפנים. בשנת תקנ"ד נפטר הגר"א ז"ל, ואחרי פטירתו התחילו להשתמש בנשק המלשינות. ואחרי סוכות תקנ"ט נאסר הרב, והובא מליוזנא למבצר הפרטרופבלי שבפטרבורג. כבר בר"ה תקנ"ח הרגישו החסידים בעבודתו של הרבי מרירות עמוקה, הרגישו נעימה מרה גם בתוכן של החסידות שדרש. את הפסוק: "אתה הראית" פירש כך: "אתה הראית לדעת" - אתה מראה איך האדם צריך לשבר את עצמו ("לדעת" - מלשון "ויודע בהם את אנשי סוכות" דגדעון) "כי" - בשביל, "ה' הוא האלוקים", - בכדי שהכל יראו שאין עוד מלבדו. כל הדברים האלה העציבו 54

מאד את רוח החסידים. ובשעה מאוחרת בלילה של אסרו חג נודע שבא שליח מיוחד ומזוין לאסור את הרבי. הושיבוהו ב"עגלה שחורה") המורדים במלכות ונדונים למשפט מוות היו מובלים בעגלות מכוסות בטסי ברזל צבועים שחור, להבהיל ולהטיל אימה) סגורה וז'נדרמים שומרים לראשו. העגלה השחורה נסעה לפטרבורג והחסידים נבוכו. נבוכו, אבל לא התייאשו. בו בלילה נאספו החסידים לטכס עצה מה לעשות. האספה בחרה בועד מיוחד שינהל את כל העבודה להצלת הרבי, ישמור על קיום הסדרים שהרבי קבע והנהיג ויחזק את רוח החסידים בכל עיר. הוחלט, שכל אדם, מקטן ועד גדול, מחויבים לקיים כל פקודות הועד, והמסרב ימחה שמו מקהל עדת החסידים. והועד כתב וחתם צו ופקודה לכל אנ"ש אשר כל זמן שהרבי יהיה תפוס יתענו כולם בכל יום שני וחמישי, מלבד מי שאי אפשר לו מחמת חולשה וכל מלמד יאסוף את תלמידיו ויאמרו תהילים בכל יום, וקודם התהילים יבאר להם פרשת מאסר הרבי, כי צדיק הדור נתפס על עון הדור כולו וכו', וכל אחד מאנ"ש יעשה רשימה מכלי כסף וזהב ותכשיטים שיש לו ובכל עיר יבחרו נאמן אשר אליו יביאו הרשימות, ואם ח"ו יעדר מי מאנ"ש במשך זמן מה יתקבצו כל עדת אנ"ש לאותו מקום וילכו לטבול במקווה ואחרי הטהרה וההלבשה של הנפטר ישביעו אותו בשבועה חמורה שעושים אותו לשליח שנשמתו תעלה בהיכלי קודש של הרב המגיד והבעש"ט ותודיעם כי כבוד קדושת רבנו תפוס ותורת החסידות בסכנה, וכל העדה תצום באותו יום. שלש פלוגות של מתעסקים יסד הועד: א) אלה שיתעסקו בהצלת הרב; ב) שיתעסקו בקיבוץ כספים לצורכי ההצלה ולקופת המעמדות של אה"ק; ג) שיעבדו להגן על תורת והנהגת החסידות ולעודד את רוח החסידים. הפלוגה המתעסקת בהצלת הרבי נתחלקה לשלשה ראשים: א) שחבריה ישבו בפרטבורג לדעת את כל הנעשה, ולהשתדל כפי צורך העניין; ב) שישבו בווילנה בחשאי ובהסתר למען דעת מהנעשה והנשמע אצל המתנגדים; ג) שישבו בשקלוב לתכלית זו עצמה. כל שלשת הראשים יבואו בדברים ביניהם רק ע"י צירים מיוחדים ולא ע"י הדואר, וכל מעשיהם יהיו בסוד גמור. הפלוגה השניה התעסקה בקיבוץ כספים להוצאות האנשים שישבו בפטרבורג, ווילנה ושקלוב ולהוצאות בית הרבי, ובקביעת המעמדות של קופת רמב"ן. והפלוגה השלישית התעסקה בהפצת תורת החסידות. חבריה נסעו מעיר לעיר ומכפר לכפר ללמד ולהסביר את תורת החסידות וכו'. העגלה השחורה עם הרבי נסעה מליוזנא באור ליום ו' עש"ק בראשית. למחרת, ביום השישי, בשעה עשר וחצי לפני הצהרים, שש שעות קודם הדלקת הנרות, ביקש הרבי שישבתו בדרך ולא ייסעו הלאה. הז'נדרמים לא אבו לשמוע. 55

פתאום נשברו צירי העגלה ואי אפשר היה לנסוע הלאה. תיקנו את הצירים, והנה נפל אחד הסוסים ומת. הביאו סוסים חדשים, ואינם יכולים להזיז את העגלה ממקומה. ראו הז'נדרמים שנגד רצונו של הרבי לא יוכלו לנסוע. וביקשו ממנו רשות לנסוע לכפר הסמוך ולשבות שם. לא הסכים הרבי ונתרצה רק להסיע את העגלה מהדרך לשדה שמצד הדרך, ושם ישבתו. הרבי אמר אז בדיחה זו: "צווחין אף עקתין" )"אקסין" - צירים באידיש ), בטילין ושביתין". חסיד אחד מניוויל היה מספר, שהוא הכיר חסידים שידעו והראו באצבע את המקום לעיניו. בכל הדרך משני הצדדים עמדו אילנות זקנים ושבורים, והמקום ההוא, שהעבירו לשם את העגלה עם הרבי ובו שבת, היה סמוך לאילן גדול ויפה ומרובה בענפים. ואמר הרבי הרי"ץ שכשהיה אותו חסיד מספר על כך והיה מבאר פרטי המקום היה אז בחיות גדולה, וההתעוררות של יראת שמים ורגשי קודש מראיית האילן היתה אצלו גדולה יותר מזו שבאה עתה מלימוד של עניין בעבודה. הרבי במאסר בפטרבורג כשהביאו את הרבי לפטרבורג הושיבוהו תכף בחדרים החשאיים של המבצר הפטרופבלי. יותר משבעה שבועות ישב במבצר זה. בשלשה שבועות הראשונים ישב במשטר חמור מאד, ובחדרים המיוחדים למורדים במלכות, שכן אחד מעיקרי המלשינות היה שהרבי מקבץ כספים רבים ושולח להשולטן בטורקיה (כלומר: לקופת ר' מאיר בעל הנס...). אחרי כן העבירוהו למקום יותר נוח, שם, במבצר זה עצמו. החקירות והדרישות התקיימו לא שם, במבצר, אך במועצה החשאית, שקורין ברוסית "טייני סובייט", ובכל פעם היו מובילים אותו מן המבצר לה- "ט.ס.", ופקיד מיוחד היה מעביר אותו בסירה את הנהר "ניבה". פעם בנסעם בסירה, רצה הרבי לקדש את הלבנה, וביקש את הפקיד שיעמיד את הסירה. לא רצה הפקיד, אמר לו הרב: אם אחפוץ אוכל בעצמי לעכב את הסירה מהילוכה. ולאחר שהפקיד עדיין סירב, עמדה פתאום הסירה מלכת. הרבי אמר את המזמור הללו את ה' מן השמים, שאומרים לפני קידוש לבנה, אך הברכה עצמה לא אמר והסירה זזה ממקומה. כשהרבי ביקש שוב את הפקיד לעכב את הסירה, אמר לו הפקיד: מה תיתן לי בעבור זה? ונתן לו הרבי ברכה, כתובה בפתקא, בעצם כתב ידו. אותו פקיד עלה אחרי כן לגדולה והאריך ימים באושר ובכבוד. הפתקא של הרבי היתה משובצת אצלו במסגרת של זכוכית עבה ומקושטת בזהב, והיה מוקירה ומעריצה מאד. וכשהרבי הריי"צ סיפר פעם מעשייה זו, הוסיף: "בהיותי ילד התפלאתי. מכיוון שהרבי כבר העמיד בעצמו את הסירה, מדוע לא אמר גם את הברכה, ולא היה צריך להיזקק לטובותיו של אותו גוי? אך כשנתבגרתי והעמקתי בחסידות, הבנתי שזהו עניין גדול בעבודה, ושכך מוכרח היה הרבי לעשות, כי מצווה 56

צריכים לקיים דווקא כשהיא מלובשת בדרך הטבע, ולא על ידי ניסים שלמעלה מן הטבע". ובאמת בספרות החבד"ית מתבאר במקומות רבים שהמצוות ירדו ונתלבשו בדברים גשמיים דווקא, בכדי לברר את כל הנמצאים החומריים, בבחינת "נתאווה הקב"ה להיות לו דרכה בתחתונים" ולא כאן המקום. חקירת הרבי עשרים ושתים שאלות שאלו את הרבי בעת החקירה והדרישה ב"טייני סובייט", מהם: על ששינה את נוסח התפילה, על עניין החסידות, על הכסף שהוא שולח לארץ ישראל, שהמלשינים אמרו שהוא שולח את הכסף להשולטן הטורקי ורצונו למרוד במלכות, וכדומה. על עשרים שאלות השיב הרבי בעל פה תשובות מפורטות בטוב טעם, והתשובות נתקבלו ברצון. על שאלה אחת נתן תשובה ארוכה בכתב, ואחרי שתורגמה לרוסית על ידי שני צנזורים, נתקבלה אף היא ברצון. השאלה האחרונה היתה על מה שכתב בספר ה"תניא", בסוף פרק א', שהנפש החיונית שבישראל היא מקליפת נוגה, שיש בה טוב מה שאין כן נפשות אומות העולם הן משאר קליפת הטומאות שאין בהן טוב כלל. כשהגיעו לשאלה זו שתק הרבי, ופניו היו שוחקות. ואותה שתיקה, קיבלו החוקרים בתורת תשובה, ולא שאלו יותר. לאחר שנשתחרר, אמר הרבי למקורביו, שכוונתו היתה להגיד: הלוא תראו, רבותיי, שעל כל עשרים ואחת השאלות השבתי כהוגן, ונוכחתם אפוא לדעת, שדברי הם נכונים, ואם כן כשאשיב לכם על השאלה האחרונה ודאי שתיווכחו לדעת שאף דברי אלה הם נכונים, ולמה לכם אפוא הבירור הזה?... ואמר הרבי שהשרים החוקרים הבינו היטב כוונתו, והסכימו אף הם לכך. בי"ט כסלו, כידוע, נשתחרר הרבי. בדרכו חזרה לביתו מפטרבורג ליוו אותו כמה אלפי חסידים, וביום שלישי, שני לחנוכה, הגיע לוויטבסק, ואלפי אנשים יצאו לקראתו לקבל פניו. בשנת תקס"א נאסר שוב הרבי, והובילוהו שוב לפטרבורג, אבל לא בצורה של הובלת אסיר, אלא בדרך כבוד. השאלות היו שם בעניין חסידות וב"נר החמישי" של חנוכה שוחרר שוב, ונסע בכבוד הביתה, כלומר לרוסיה הלבנה, אבל לא שב לליוזנא, אלא קבע את דירתו בעיר לאדי, ומכאן שמו המקובל: הרב מלאדי. הונח לו להרב מה"מתנגדים", ומחלוקת חדשה נתעוררה עליו מצדיקי פולין, הצדיק ר' ברוך ממזיבוז והצדיק ר' אברהם הכהן מקאליסק, שישב בארץ ישראל. הם לא גרסו שיטת חב"ד, ולא כאן המקום על כל פרטי המחלוקת. הצדיק הברדיצובי עמד בכל תוקף לימין הרב, וחסידי חב"ד הלכו הלוך ורב. מלחמת נפוליאון בשנת תקע"ב פרצה מלחמת נפוליאון. הרבי עמד בכל עוז לימין רוסיה. כשהתחילו הצרפתים להתקרב, ברח עם כל משפחתו לערי רוסיה הפנימית. "טוב לי המות מהחיים תחתיו", אמר הרב. "לא רצה - כתב בנו - "אדמו"ר האמצעי" - להיות אפילו יום אחד תחת ממשלתו". במכתב הרב לאנ"ש זירזם לעזור לצבאות רוסיה בכל אפשרותם. בראש השנה תקע"ג אמר לבני ביתו: 57

"היום ראיתי בתפילותיי שנשתנה שינוי טוב למעליותא, ושלנו נצח, והגם שייקח את מוסקבה, אבל לא תהיה לו תקומה". שני ימים לפני ערב יום הכיפורים נכבשה מוסקבה, והרב ובני ביתו היו אז בולאדימיר. ערב יום הכיפורים ראו מנוסת שרי המלוכה ממוסקבה, ובנו שאלו במר נפשו " : ראה אבא מרוצת הסנאט ואיה הבטחתך?" והרב השיבו " : הלא תראה שאני בתפילין ולא אכזב. חי ד' וחי נפשי אם יעבור מוסקבה ואילך, רק יחזור בקרוב, ולא לפטרבורג, אלא מגמתו יהיה לחזור ולמצוא מזון דרך רוסיה הלבנה, אבל לא יניחוהו, ומפלתו תהיה בקרוב". וכידוע, כך היה. "משם נסע הרב דרך פלכי ראזאן וטמבוב ואוריול וקורסק ושם הגיעה הידיעה שהבריחו את השונא דרך ארבעה ימים מקלוגא לוייאזמה" )ממכתב אדמו"ר האמצעי(. משם נסעו עד כפר פייענא, ונתאכסנו במלון של גוי אחד. שם חלה הרב, ואחרי חמשה ימים, במוצאי שבת קודש, כ"ד טבת, נתבקש בישיבה של מעלה. רגעים אחדים לפני פטירתו ביקש לתת לו נייר ודיו, וכתב מאמר קצר ועמוק המתחיל "נפש השפלה". הובילוהו למנוחת עולמים לעיר האדיץ, פלך פולטבה, ושם נגנז ארון הקודש. כל הזכויות שמורות למו"ל haditch770@gmail.com 58

שולחן ערוך הרב בשורות הבאות, מאמר נוסף של הרב הגה"ח הנ"ל אודות שלחן ערוך רבינו המכונה: "שולחן ערוך הרב". המאמר מתאר את שוע"ר, מבחינת תוכנו, מטרותיו ודרך עריכתו תוך כדי השוואה בינו לבין שו"ע הגדול. עורך המאמר עומד על שלוש נקודות יסודיות: ה"סידור", הנימוקים וההכרעה. עמודי התווך של ספרות הפוסקים, שיצרו תקופות שלמות בשעתם ושהשפעתם עוד לא נסתיימה - ואף לא תסתיים! - הם הרמב"ם וה"שולחן-ערוך". סידורם המופתי, סגנונם הנקי, הגדרותיהם המדוייקות, היקפם המלא, והסמכות העצומה של מחבריהם, כל אלה עשו אותם לקנינים נצחיים של הספרות ההלכתית - וגם של העם כולו. כקטן כגדול עוסקים בהם. היהודי מ"כל ימות השנה" לשם הדרך ילך בה והמעשה אשר יעשה בפסק הלכה, ואדירי התורה בשביל לתלות עליהם "שלטי הגבורים" של חידושיהם. מסביב להם נוצרו ספרים למאות. מהם שעוסקים בגילוי המקורות ומוצאי הדינים, מהם שמפרשים ומבארים את דבריהם וטעמיהם ומהם שמוצאים להם מקום ברמב"ם או בשולחן-ערוך להגדר בחידושיהם ופלפוליהם. ועד כמה שהשולחן ערוך עומד במרכז ההוראה מאז יצירתו ועד הנה, לא סגר בכל זאת את הדרך לפוסקים אחרים שיתקבלו אף הם כבני סמך. מלבד נושאי הכלים הרבים של השולחן ערוך, שנחשבים גם לפוסקים, זכו כמה פוסקים עצמאיים להכרה מלאה. בעקבות השולחן ערוך אמנם הולכים אף הם, אבל לא בתורת נושאי-כליו. כפוסק ממדרגה ראשונה נתפרסם ביותר שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן - רבינו רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל ה"תניא", או כפי שרגילים לקראו במקוצר: "שולחן ערוך הרב". לשונו המלוטשת והסברתו הנפלאה העמידו אותו על גובה מיוחד שאין דוגמתו. שולחן ערוך אדמו"ר עומד בשורה הראשונה של ספרי הפוסקים. אולם, הלשון וההסברה כשהן לעצמן אינן מספיקות בשביל שהספר יקבל זכות קיום של ערך נצחי. בכלים הנאים משובצת תורה מפוארה. מה היתה המטרה שהציב לו הרב בחיבור "שולחנו"? בעצם, לא הוא הציב את המטרה. הוא, הרב, קלע אל המטרה שהיתווה לו מורו, "המגיד" הגדול ממזריטש. "...ובעודו עומד לפני ד' שם (במיזריטש) נתעורר רוח קדשו של מורו... ומפני שצרכי ישראל מרובים ובפרט בצוק העתים הללו שהיוקר יאמיר וטרדת הפרנסה על כל אחד ואחד בנפשו יביא לחמו ועל כן דעתם קצרה לבוא בארוכה בעיון ים התלמוד והפוסקים לידע מוצא הדין בארוכה ומילתא בטעמא דוקא. וגם לגדולים אשר להם יד ושם בתלמוד תכבד עליהם העבודה להכריע בין 59

הפוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא על פי הסכמת האחרונים, כי ברוב המקומות יש דעות מחולקות... אשר על כן משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו..." (מהקדמת בני הגאון המחבר לשו"ע הרב). שלוש נקודות יסודיות מהוות איפוא מטרת עריכת "שולחנו" -הסידור ("בלי בלבול ותערובות"), הנימוקים וההכרעה. הסידור מתבטא לא בלבד בסיגנונו המדויק ושפתו הברורה, אלא אף בבחינה הענינית. "דבר על אופניו", מהמוקדם אל המאוחר. ה"שולחן ערוך" הגדול, מכיון שאין תעודתו אלא ליתן פסקים מעשיים להנהגת האדם בפועל, אינו רואה צורך להקדים וליתן אף את עיקרי ההלכות המוקדמות להוראה המעשית. לא הוזכר למשל, בשו"ע שיש מצות עשה של "תשביתו" בערב פסח, ושלפני חצות ארבעה עשר מועיל מן התורה ביטול והפקר ושחכמים גזרו שלא יועיל הביטול והצריכו לבדוק וכו', שכל אלה הן ידיעות מוקדמות לאותו הסעיף המדבר על הבדיקה: "בתחילת ליל י"ד בניסן בודקים את החמץ לאור הנר בחורין ובסדקין בכל המקומות שדרך להכניס שם חמץ" (סימן תל"א, א'). מצד המעשי הרי זה מספיק. "בודקים..." אבל רבנו מסדר הדברים, ועד שהגיע לגוף הדין של הבדיקה הוא מבאר כל הנחוץ לדעת לשם כך קודם לכן. וכמה ידיעות הוא נותן: איסור בל יראה מתחיל מליל ט"ו בניסן: מחצות י"ד ואילך עובר בכל רגע על תשביתו; מהי השבתה זו; ביטול לאחר חצות אינו מועיל; איסור הנאת חמץ מחצות ארבעה עשר; קודם לכן מועיל ביטול מן התורה ואינו מועיל מדרבנן; התקנה לבדוק את החמץ; הזמן של הבדיקה, וכיוצא - וכל אלה מנומקים בטעמיהם ובמקורותיהם. כך יצא אשר במקום שני הסעיפים שבסימן זה בשו"ע, לפנינו בשו"ע הרב י"א סעיפים. ולא בלבד באותן ההלכות המשמשות הקדמות לדינים המעשיים יש הבדל בין השו"ע הגדול לזה של הרב, אלא אף בדינים המעשיים עצמם יש הבדל ביניהם מבחינה הסידורית. וההבדל טבעי והגיוני. הוא נובע משינויי המטרות. השו"ע מטרתו מעשה הדינים, והרב - ידיעת הדינים. אם, למשל, לפנינו דין שלכתחילה צריכים לעשותו באופן זה ובדיעבד יוצאים אף באופן אחר, מה יש 60

להקדים בעריכת הדינים ומה לאחר? הדבר תלוי בכיוונו של המחבר. אם הוא מתכוון לצד המעשי, הרי שהלכתחילה קודם. הלכתחילה הרי הוא הסדר הקבוע והרצוי, והבדיעבד - המקרי והעראי ושלא מן המובחר. אבל אם ידיעת ההלכות העיקר, הרי הסדר להיפך, הדין העיקרי והיסודי לרוב הוא דוקא הבדיעבד, אלא שלכתחילה מחמירים לשם הוספת הידור או זהירות. והעיקר קודם להידור והזהירות. דוגמא "זמן תפילת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב: ייראוך עם שמש, ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא" (שו"ע, סימן פ"ט א'). הלכתחילה קודם לבדיעבד, אבל הרב, מלבד מה שכדרכו הוא מתחיל קודם לכן מעיקר חיוב התפילה ואחר כך הוא בא לזמן התפילה, הרי את הזמן עצמו כך הוא מנסח: "וזמן התפילות הוא כזמן התמידין, שתמיד של שחר זמנו מתחיל משעלה עמוד השחר שהוא אור הנוצץ מהחמה במזרח מהלך ד' מילין קודם הנץ החמה אלא שהיו ממתינים עד שהאיר, כל פני המזרח עד שבחברון... לפיכך, גם תפילת השחר זמנה מתחיל מעמוד השחר, אלא שלכתחילה מצווה להתחיל עם הנץ החמה, דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן, משום שנאמר ייראוך עם שמש..." אנו רואים שאין הרב מקמץ במילים. הוא מרחיב את הביאור. אבל עם כל אריכות לשונו אנו מתרשמים מדייקנותו הנמרצת. מילה בסלע. לא חסר ולא יתר. כל משפט, כל דיבור וכל תיבה יש להם משקל ומשמעות. עתרת המילים אינה באה למלא את מקומו של התוכן, אלא משמשת לו יד וניתכת עמו לגוף שלם. 61 בניסוח שלו יש אשר אגב-אורח הוא מלמדנו עיקרים ויסודות. דוגמא: "אסור להכות את חברו אפילו הוא נותן לו רשות להכותו כי אין לאדם רשות על גופו כלל להכותו... (שולחן ערוך הרב, ח"ה, הלכות נזקי גוף ונפש, סימן ד'), שהאדם אסור לחבול בעצמו מבואר במשנה ובגמרא (בבא קמא צ' ב', צ"א א'), ברמב"ם (חובל ומזיק, פרק ה' הלכה א'), בטור ובשולחן ערוך (חושן משפט, סימן ת"כ ל"א), אלא שבכל אותם המקורות כתוב ש"אינו רשאי", או ש"אסור", והרב ניסח הדברים באופן שיוצא לנו נקודה נפלאה: "אין לאדם רשות על גופו כלל"! כלומר: אין הגוף שלו, ואין הוא הבעלים על גופו. יסוד עקרוני זה אנו מוצאים במקום אחר ברמב"ם: "ומוזהרין בי"ד שלא ליקח כופר מן הרוצח ואפילו נתן כל ממון שבעולם, ואפילו רצה גואל הדם לפוטרו, שאין נפשו של זה הנהרג קנין גואל הדם, אלא קנין הקב"ה. לא הסתפק הרמב"ם בזה שאין נפש הנהרג קנינו של גואל הדם, אלא הוסיף ביאור: "אלא קניין הקב"ה! אנו מוצאים יסוד זה אף ברדב"ז על הרמב"ם לענין אחר: "ואפשר לתת קצת טעם (על שאין הורגים ואין מלקים אדם על פי עצמו, ואין אומרים "הודאת בעל דין כמאה עדים"), לפי שאין נפשו של אדם קנינו אלא קניין הקב"ה,

שנאמר: "הנפשות לי הנה" (רוצח, פרק א' הלכה ד') הילכך לא תועיל הודאתו בדבר שאינו שלו, ומלקות פלגנא דמיתה היא, אבל ממונו הוא שלו, ומשום הכי אמרינן הודאת בעל דין כמאה עדים דמי". ומיסוד זה, שהרב כאילו הבליעו דרך אגב, תוציא אף חידוש שאפילו אם האדם נתן רשות לחברו להכותו אין זה מועיל להתיר לו ההכאה. מה טיבם של הנימוקים בשולחן ערוך הרב? שתי צורות לפוסקי הלכות. יש והדינים מצורפים גם הטעמים והראיות, כדרך שנהגו ה"שאילתות" של רב אחאי, הרי"ף, ה"בית יוסף" ודומיהם. ויש שהפסקים נתונים לפנינו קצובים וחתוכים, בצורה של "הלכתא בלא טעמא", בחינת "חוקה חקקתי, גזרה גזרתי", דוגמת ה"שולחן ערוך". אלה כן אלה אינם מרווים צמאונם של מרבית הוגי התורה. הראשונים - מחמת רוב טובה שלא הכל יכולים לקבלה. הדין בא במשולב יחד עם השקלות וטריות והקושיות והתרוצים. ודאי הן הן גופי תורה ומפיהם אנו חיים. מהם פינה ומהם יתד, אבל מי האיש הרוצה לדעת הלכה סופית והוראה מעשית, יקשה לו לצלול במעמקי דבריהם עד שיוציא את נקודת הדין. השולחן-ערוך, להיפך, נותן לנו דברים ברורים למדי. הרי שולחן והרי סכין והרי בשר. אבל "יבשים" הפסקים יותר מדי. מבלי נימוקים וטעמים. סמך "המחבר" על ספרו הגדול "בית יוסף שעל הטור, שבעצם אין השולחן-ערוך מהווה אלא קיצור מנו. וכבר קרא תגר המהרש"א בסוטה: "ובדורות הללו אותן שמורין הלכה מתוך השולחן ערוך והרי הם אינם יודעים טעם הענין של כל דבר... הרי הן בכלל מבלי עולם ויש לגעור בהם". ובעל ה"תוספות יום טוב" קובע ש"הרב הגדול מהר"י קארו ז"ל לא נתכוון מעולם להורות מתוך ספרו, חלילה וחלילה מלחשוב עליו כזאת". מפרשי השולחן ערוך נתכוונו למלא את החסרון ולבאר את טעמו ונימוקו של כל דבר. והם הם שהצליחו ליתן לשולחן ערוך את הכוח המלא של ההוראה. אבל עדין מורגש חסרון חטיבה אחת שלמה. לפנינו - שני עולמות, המתפרש והמפרש. ואף זו: מאורי הדורות כה"מגן אברהם" הט"ז ודומיהם, אינם מסתפקים בהנמקת דיני השולחן ערוך בלבד, אלא מוסיפים לפלפל בגוף ההלכה, בין במקום שמודיםל"המחבר"וה"הגה"וביןכשחולקיםעליהם - ושובסובלהסדרהראוי,המשא והמתן במלחמתה של תורה בא יחד עם גופי הדינים וטעמיהם, בשילוב ובעירוב. עד שקם הרב ובאמנות נפלאה השכיל להדגיש בכל מקום את עומק תמציתו של הדין על ידי הסברת הטעם וביאור הנימוק הפנימי שלו. "לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה וכו' ואיני מטריח את עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכן נאמר אשר תשים לפניהם כשולחן הערוך והמוכן לאכול לפני האדם" (רש"י משפטים). וכלל גדול הוא: "אם איני מבין לגופי 62

ההלכות לאשורן על בוריין". (שולחן ערוך הרב, הלכות תלמוד תורה פרק כ' א') ושני סוגי נימוקים הם - טעמים ומקורות. הטעמים שייכים לתקנות חכמים, לדינים ושמדרבנן (ולכל הלכה של תורה מצורפים פרטים של דרבנן), והמקורות להלכות של תורה. הרי דין "יבש" כמות שהוא, בלי נימוק בשו"ע: חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אפילו הניחו שוגג או אנוס" (סימן תמ"ח, ג'). ודין זה עצמו בשולחן ערוך הרב: "חמץ דגן גמור של ישראל שעבר עליו הפסח, בין שעבר עליו כל הפסח ובין שלא עבר עליו אלא מקצת הפסח, אפילו מקצת יום טוב אחרון של גלויות, הרי הוא אסור בהנאה לכל אדם מישראל, לפי שקנסוהו לבעל החמץ על שעבר עליו בבל יראה ובל ימצא, ולא רצו חכמים לחלוק בגזרתם ואסרוהו על כל אדם. ולא עוד, אלא אפילו היה בעל החמץ אנוס, שלא היה יכול לבערו או שלא היה יודע ממנו כלל עד לאחר הפסח, אף על פי כן אסרוהו בהנאה, כדי שלא יניח כל אדם חמצו עד לאחר הפסח ויאמר אנוס הייתי". מלבד הבהירות והשלמות וההסברה הברורה ומלבד כמה דינים אגביים שכל מתבונן ימצא בניסוח נפלא זה, הרי לפנינו גם טעם הגמרא על עיקר האיסור של חמץ שעבר עליו הפסח, וגם טעם הרמב"ם על הניחו באונס, וגם טעם הר"ן על האיסור לכל אדם. ואם הטעמים האמורים אינם מחודשים מהרב, אלא מסודרים על ידו יפה יפה, הרי יש והטעם של דין ידוע לא נזכר ולא נתפרש כלל, עד שהאחרונים תמהו על אותו דין מה טעמו, והרב אומרו. ויותר מזה: יש אשר בשולחן ערוך הרב, מבואר טעם חדש לכאורה, שלא כהראשונים לכאורה, שכן עם העיון אנו רואים שהרב צודק. וההכרעה מהי? בהרבה מחלוקות של פוסקים קשה להתמצא. לא תמיד אפשר לברר להיכן רוב הדעות עוטה ולא תמיד אפשר לקבוע מבחינה הענינית גופא את הפסק ואת ההוראה. נחוץ כח מכריע שסמכותו תהיה ראויה להכרה מוחלטת. לא כל הרוצה ליטול את השם, מכריע בא ונוטל. עמדה לו זכותו הגדולה של הרב שהכרעותיו נתקבלו לא בלבד בין אנ"ש, חסידי חב"ד, אלא אף בין מורי הוראות בישראל. והזכות כפולה: זכותו האישית. "אשר אור תורתו וקדושת חסידותו האירו פני תבל, רבים הלכו לאורו והמפורסמים אינם צריכים ראיה" (משער שולחן ערוך הרב). וזכות כוחו הגדול לברר את ההלכות בעצם הנידון. "יתנו עדיהן ויצדקו". ראיות חותכות והוכחות מוצקות. הבירורים בנוגע להכרעות הדינים באו ב"קונטרס אחרון" של השו"ע, שם יוצא הרב בעים רוחו לשאת ולתת ב"פלפולו 63

ובקיאותו" ולקבוע את ההלכה הסופית בראיות והוכחות. ואין "פלפולו" במובן השגור בדורנו, מן חריפות מסובכת, אלא זה של דורות ראשונים שהיו "מפלפלים בחכמה" דבריו הגאוניים ופלפוליו חדורים בנקודת האמת. לא כאן המקום לעמוד על דרכי ה"קונטרס אחרון". נציין רק שנקודה אחת - הניתוח החודר, דרך זו של הניתוח שרגילים למנות את ראשית ימיה מרבי חיים סולבייצ'יק ז"ל, אנו מוצאים את שורשיה במקומות רבים ב"קונטרס" הרב, ודוגמאות למכביר. ציונים ומראי מקומות למקורות הרב בשולחן ערוך שלו צוינו בגליון, דוגמת "באר הגולה" לשולחן ערוך. איני יודע מי חיבר את מראי המקומות לשולחן ערוך הרב, אם הרב בכבודו ובעצמו או מי שהוא אחר, אבל איך שיהיה רשימת המקורות אינה מלאה. לא כל הדברים צוינו למקור מוצאם. על כל פנים : דברים שבהשקפה ראשונה איננו רואים את מקורם, יש ויש להם מקורות בטוחים, על אתר או במקום אחר. 64