Parashat VaYishlach 5728 Yaakov s Preparations http://www.nechama.org.il/cgibin/pageprintmode.pl?id=10 בראשית פרק לב )א( ו י ש כ ם ל ב ן ב ב ק ר ו י נ ש ק ל ב נ יו ו ל ב נ ות יו ו י ב ר ך א ת ה ם ו י ל ך ו י ש ב ל ב ן ל מ קמ ו: )ב( ו י ע ק ב ה ל ך ל ד ר כ ו ו י פ ג ע ו ב ו מ ל א כ י א לקים: )ג( ו י אמ ר י ע קב כ א ש ר ר א ם מ ח נ ה א לקים ז ה ו י ק ר א ש ם ה מ ק ום ה ה וא מ חנ י ם: פ פרשת וישלח )ד( ו י ש ל ח י ע ק ב מ ל א כ ים ל פ נ יו א ל עש ו א ח יו א ר צ ה שע יר ש ד ה א ד ום: )ה( ו י צ ו את ם לאמ ר כ ה ת אמ ר ון ל אדנ י ל עש ו כ ה א מ ר ע ב ד ך י ע ק ב ע ם ל ב ן ג ר ת י ו א ח ר ע ד ע ת ה: )ו( ו י ה י ל י ש ור ו ח מ ור צ אן ו ע ב ד ו ש פ ח ה ו א ש ל ח ה ל ה ג יד ל אדנ י ל מ צא ח ן ב עינ יך: )ז( ו י ש ב ו ה מ ל א כ ים א ל י ע ק ב לאמ ר ב אנ ו א ל א ח יך א ל עש ו ו ג ם הל ך ל ק ר את ך ו א ר ב ע מא ות א יש ע מ ו: )ח( ו י יר א י ע ק ב מ א ד ו י צ ר ל ו ו י ח ץ א ת ה ע ם א ש ר א ת ו ו א ת ה צ אן ו א ת ה ב ק ר ו ה ג מ ל ים ל ש נ י מ ח נ ות: )ט( ו י אמ ר א ם י ב וא עש ו א ל ה מ ח נ ה ה א ח ת ו ה כ ה ו ו ה י ה ה מ ח נ ה ה נ ש א ר ל פ ליט ה: )י( ו י אמ ר י ע קב א לק י א ב י א ב ר ה ם וא לקי א ב י י צ ח ק י קו ק ה אמ ר אל י ש וב ל א ר צ ך ול מ ול ד ת ך ו איט יב ה ע מ ך: )יא( ק ט נ ת י מ כ ל ה ח ס ד ים ומ כ ל ה א מ ת א ש ר ע ש ית א ת ע ב ד ך כ י ב מ ק ל י ע ב ר ת י א ת ה י ר ד ן ה ז ה ו ע ת ה ה י ית י ל ש נ י מ ח נ ות: )יב( ה צ יל נ י נ א מ י ד א ח י מ י ד עש ו כ י י ר א א נכ י את ו פ ן י ב וא ו ה כ נ י א ם ע ל ב נ ים: )יג( ו א ת ה א מ ר ת היט ב איט יב ע מ ך ו ש מ ת י א ת ז ר ע ך כ ח ול ה י ם א ש ר לא י ס פ ר מר ב : )יד( ו י ל ן ש ם ב ל י ל ה ה ה וא ו י ק ח מ ן ה ב א ב י ד ו מ נ ח ה ל עש ו א ח יו: )טו( ע ז ים מ את י ם ות י ש ים ע ש ר ים ר חל ים מ את י ם ו איל ים ע ש ר ים: )טז( ג מ ל ים מינ יק ות וב ניה ם ש לש ים פ ר ות א ר ב ע ים ופ ר ים ע ש ר ה א תנ ת ע ש ר ים ו ע י ר ם ע ש ר ה: )יז( ו י תן ב י ד ע ב ד יו ע ד ר ע ד ר ל ב ד ו ו י אמ ר א ל ע ב ד יו ע ב ר ו ל פ נ י ו ר ו ח ת ש ימ ו ב ין ע ד ר וב ין ע ד ר: )יח( ו י צ ו א ת ה ר אש ון לאמ ר כ י י פ ג ש ך עש ו א ח י וש א ל ך לאמ ר ל מ י א ת ה ו א נ ה תל ך ול מ י א ל ה ל פ נ יך: )יט( ו א מ ר ת ל ע ב ד ך ל י ע ק ב מ נ ח ה ה וא ש ל וח ה ל אדנ י ל עש ו ו ה נ ה ג ם ה וא א ח ר ינ ו: )כ( ו י צ ו ג ם א ת ה שנ י ג ם א ת ה ש ל יש י ג ם א ת כ ל ה ה ל כ ים א ח ר י ה ע ד ר ים לאמ ר כ ד ב ר ה ז ה ת ד ב ר ון א ל עש ו ב מצ א כ ם את ו: )כא( ו א מ ר ת ם ג ם ה נ ה ע ב ד ך י ע ק ב א ח ר ינ ו כ י א מ ר א כ פ ר ה פ נ יו ב מ נ ח ה ה הל כ ת ל פ נ י ו א ח רי כן א ר א ה פ נ יו א ול י י ש א פ נ י: )כב( ו ת ע ב ר ה מ נ ח ה ע ל פ נ יו ו ה וא ל ן ב ל י ל ה ה ה וא ב מ ח נ ה: )כג( ו י ק ם ב ל י ל ה ה וא ו י ק ח א ת ש ת י נ ש יו ו א ת ש ת י ש פ חת יו ו א ת א ח ד ע ש ר י ל ד יו ו י ע ב ר א ת מ ע ב ר י ב ק: )כד( ו י ק ח ם ו י ע ב ר ם א ת ה נ ח ל ו י ע ב ר א ת א ש ר ל ו: )כה( ו י ו ת ר י ע ק ב ל ב ד ו ו יא ב ק א יש ע מ ו ע ד ע ל ות ה ש ח ר: )כו( ו י ר א כ י ל א י כל ל ו ו י ג ע ב כ ף י רכ ו ו ת ק ע כ ף י ר ך י ע ק ב ב ה א ב ק ו ע מ ו: )כז( ו י אמ ר ש ל ח נ י כ י ע ל ה ה ש ח ר ו י אמ ר ל א א ש לח ך כ י א ם בר כ ת נ י: )כח( ו י אמ ר אל יו מ ה ש מ ך ו י אמ ר י ע ק ב: )כט( ו י אמ ר ל א י ע קב יא מ ר ע וד ש מ ך כ י א ם י ש ר א ל כ י ש ר ית ע ם א לקים ו ע ם א נ ש ים ו ת וכ ל: )ל( ו י ש א ל י ע ק ב ו י אמ ר ה ג יד ה נ א ש מ ך ו י אמ ר ל מ ה ז ה ת ש א ל ל ש מ י ו י ב ר ך את ו ש ם: )לא( ו י ק ר א י ע ק ב ש ם ה מ ק ום פ נ יא ל כ י ר א ית י א לה ים פ נ ים א ל פ נ ים ו ת נ צ ל נ פ ש י: )לב( ו י ז ר ח ל ו ה ש מ ש כ א ש ר ע ב ר א ת פ נ וא ל ו ה וא צל ע ע ל י רכ ו: )לג( ע ל כ ן ל א י אכ ל ו ב נ י י ש ר א ל א ת ג יד ה נ ש ה א ש ר ע ל כ ף ה י ר ך ע ד ה י ום ה ז ה כ י נ ג ע ב כ ף י ר ך י ע ק ב ב ג יד ה נ ש ה: Gilayon is dedicated to the 700 th anniversary of RaMBaN s Aliya. 1 1 ביוגרפיה - רמב"ן Rabbi Moses ben Nachman (Ramban, Nachmanides) was born in Gerona, Spain in 1194, and died in Israel, 1270. Ramban was the outstanding Torah authority of his generation. After he left Spain, his famous disciples, Rashba and Rabbi Aaron Halevi (to whom the Sefer Ha - Chinuch is often ascribed), took over as spiritual leaders of 1
Alef. 1. With respect to ChaZaL s criticism of Yaakov for having drawn Eisav s attention by sending him gifts when it was possible that Eisav would never have noticed his presence at all had the gifts not been sent, RaMBaN, invoking the principle of Ma asei Avot Siman LeBanim (the deeds of the fathers is an omen for the descendants), explains that this is an indication that during the Second Temple, the problems with the Romans will begin when the Jewish kings will make positive overtures to the Romans and even travel to Rome to become closer to the rulers there. If there is a fatalistic view of the events of history, and therefore, the problems with Rome were inevitable, then what Yaakov did vis-à-vis Eisav was meant to be in order to prefigure later history, and therefore is not subject to criticism. It is only an actionable offense if one exercises free will when carrying it out and acts malevolently; if it was pre-ordained to reflect a future pattern of history and was not done irresponsibly or maliciously, then it shouldn t be viewed as something that is worthy of either criticism or punishment. 2. When viewed from the perspective of immediate rather than long-range history, Yaakov s actions per RaMBaN in his introduction to Parashat VaYishlach, reflected his reluctance to rely on God for Saving him from his enemies, in this case Eisav, and rather relying on his own devices. Nevertheless, at the same time that his personal Hashkafa led him to properly take these measures of sending gifts to his estranged brother, due to fear that Yaakov s movements would be discovered even if he would try to conceal them from Eisav, down the road, a similar calculous will lead Jewish kings to try to get on the right side of the Romans, despite in the end this strategy backfiring. Therefore, you can have Yaakov justifiably thinking that he is doing the right thing, and yet it turns out badly for the Jews down the road. 3. In all of RaMBaN s comments, including the citation in question Gimel, he is presenting possibilities, rather than inevitabilities when it comes to the actions of the Forefathers. However, once these actions are taken and recorded in the bible, they serve as unavoidable implications for what will happen to the Jewish people in future generations. 4. RaMBaN s interpretation on v. 4 describes a negative phenomenon, i.e., Yaakov should in the end not have sent gifts to Eisav, and in the future, it presages what will occur with the Jewish kings and the Romans. On v. 17, Yaakov s actions set a positive precedent for his descendants, i.e., just as Yaakov sent his gifts in waves rather than all at once, so too the taxes and head-taxes that will be assessed in the future from the Jews, will not come all at once, but rather with time intervals between them (to allow the Jews not to feel Spanish Jewry. Ramban's multifaceted literary activities included commentaries on the Bible and Talmud, halachic codes, responsa, works on mysticism and philosophy, and sermons. In 1267, in the aftermath of a public debate with the apostate Pablo Christiani, which was forced upon Ramban by the king and Christian clergy of Catalonia, and decided in favor of the Christians from the outset, Ramban was banished from Spain. At age 73, Ramban took the difficult and dangerous trip to Israel and fulfilled his life's dream of settling in the holy land. There Ramban restored the Jewish community in Jerusalem, which had previously been destroyed by invading Tartars. Accordingly, Ramban is considered the father of modern Jewish settlement in Jerusalem. Like Maimonides and many other Spanish rabbinic scholars, Ramban was a practicing physician (Bar Ilan CD ROM) 5728 = 1967 ; 700 years prior = 1267. 2
Beit. overburdened with these problems, and perhaps give them an opportunity to get together the requisite funds in order to deflect so much sharp oppression from themselves. 1. V. 4-6 describe the mission to Eisav on which Yaakov sends his messengers. Yet in v. 7, we are told about their return. Why doesn t the text mention that they completed their mission as they had been instructed? Why must the reader assume that they did what they were told, without being apprised of this fact in any way? 2. In RaMBaN s first answer, he say that the fact that the messengers had done what they were told is obvious, and therefore, the Tora, which prides itself on its terseness and avoidance of superfluous language, opted not to say anything about this, since it was deemed unnecessary. In RaMBaN s second answer, he suggests that although the messengers did what they were told, Eisav rejected them, refused to see them, didn t even ask about Yaakov s welfare indirectly. All this, in addition to the information that Eisav had taken four hundred men in order to encounter his brother, frightened Yaakov into concluding that Eisav meant to harm him and his family. 3. בראשית פרק כד )כב( ו י ה י כ א ש ר כ ל ו ה ג מ ל ים ל ש ת ות ו י ק ח ה א יש נ ז ם ז ה ב ב ק ע מ ש ק ל ו וש נ י צ מ יד ים ע ל י ד יה ע ש ר ה ז ה ב מ ש ק ל ם: רמב"ן...ולכך אני אומר כי פירושו ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים שיהיו על ידיה ויאמר לה בת מי את. ואחרי שאמרה אליו "בת בתואל אנכי" שם הנזם על אפה והצמידים על ידיה, כאשר אמר להם, אבל חסר כאן הנתינה. וכן במקומות רבים: RaMBaN reinterprets the sequence of events to line up with what was later described by Eliezer in v. 47. בראשית פרק לא )ז( ו א ב יכ ן ה ת ל ב י ו ה ח ל ף א ת מ ש כר ת י ע ש ר ת מנ ים ו ל א נ ת נ ו א לקים ל ה ר ע ע מ ד י: רמב"ן בראשית פרק לא פסוק ז...זה היה אמת, ואם לא ספרו הכתוב מתחלה, וכן אמר לו ותחלף את משכורתי עשרת מונים )להלן פסוק מא(, וכזה במקומות רבים בתורה... Although the first time we explicitly hear about Lavan changing Yaakov s wages any number of times, RaMBaN assumes that Yaakov is telling the truth and this actually happened. בראשית פרק מב )כא( ו י אמ ר ו א יש א ל א ח יו א ב ל א שמ ים א נ ח נ ו ע ל א ח ינ ו א ש ר ר א ינ ו צ ר ת נ פ ש ו ב ה ת ח נ נ ו אל ינ ו ו ל א ש מ ע נ ו ע ל כן ב א ה אל ינ ו ה צ ר ה ה ז את: רמב"ן בראשית פרק מב פסוק כא...חשבו להם האכזריות לעונש גדול יותר מן המכירה, כי היה אחיהם בשרם מתחנן ומתנפל לפניהם ולא ירחמו, והכתוב לא סיפר זה שם... Even though the text does not describe any interchange between Yosef and his brothers (Ibid. 37:24), RaMBaN assumes that what the brothers say now that they have been incarcerated twenty years later, is accurate. שם )לד( ו ה ב יא ו א ת א ח יכ ם ה ק טן אל י ו א ד ע ה כ י ל א מ ר ג ל ים א ת ם כ י כנ ים א ת ם א ת א ח יכ ם א ת ן ל כ ם ו א ת ה א ר ץ ת ס ח ר ו: רמב"ן בראשית פרק מב פסוק לד 3
...ויתכן שאמר להם יוסף ואת הארץ תסחרו, ולא סיפרו הכתוב... In v. 20, all Yosef said was if they bring Binyamin, they would not be executed, but nothing about them being able to subsequently do business in Egypt. RaMBaN assumes that this must have happened, even though the text does not mention it. שמות פרק י )ב( ול מ ע ן ת ס פר ב א ז נ י ב נ ך וב ן ב נ ך א ת א ש ר ה ת ע ל ל ת י ב מ צ ר י ם ו א ת אתת י א ש ר ש מ ת י ב ם ו יד ע ת ם כ י א נ י י קו ק: רמב"ן שמות פרק י פסוק ב...והנה הודיע הקדוש ברוך הוא עתה למשה מכת הארבה ושיגיד אותה לפרעה, כי מה טעם בא אל פרעה, כי לא יאמר לו כלום, ולא נזכר רק בדברי משה אל פרעה, כי הכתוב קצר בזה. וכן קצר למעלה במכת הברד שסיפר דברי הקדוש ברוך הוא אל משה התיצב לפני פרעה ואמרת אליו )לעיל ט יג(, ולא הזכיר דברי משה אל פרעה כלל, כמו שפירשתי )שם יט(, וסבת זה שלא ירצה להאריך בשניהם, ופעם יקצר בזה ופעם בזה... Although it is assumed that each Maka was preceded by a warning to Pharoah, sometimes the text mentions it and at other times it does not. Similarly, when there is an implication that God has Told Moshe what to say, but we do not find the script, this is because the text again seeks to economize and not waste words. The contents can be extrapolated from what Moshe does end up saying. שמות פרק יא )א ) ו י אמ ר י קו ק א ל מש ה ע וד נ ג ע א ח ד א ב יא ע ל פ ר עה ו ע ל מ צ ר י ם א ח רי כ ן י ש ל ח א ת כ ם מ ז ה כ ש ל ח ו כ ל ה ג ר ש י ג ר ש א ת כ ם מ ז ה: רמב"ן שמות פרק יא פסוק א...והנה גם בזה קיצר בסיפורים, כי ה' אמר לו עוד נגע אחד אביא על פרעה, והודיעו הנגע ההוא, ואמר לו כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, וכל ענין הפרשה ההיא )פסוקים ד - ח(, אבל לא רצה הכתוב להאריך באמירה שאמר השם למשה, כי די במה שספר משה לפרעה כה אמר ה', כמו שפירשתי בארבה )לעיל י ב(, ובאו כענין הזה פרשיות רבות בתורה. ובסדר הזה פרשת קדש לי כל בכור, תקצר בדבור הקדוש ברוך הוא למשה )לעיל יג ב(, ותאריך במאמר משה אל העם זכור את היום הזה )שם ג(, וגמר הפרשה כולה, והם דברי השם אל משה שאמרם לישראל בו בלשון שנצטוה. ואמר )בפסוק ב( דבר נא באזני העם, בצאתך מלפני פרעה: Once again, the text sometimes tells us what HaShem Says to Moshe, and other times what Moshe says to Pharoah or the Jewish people, because the text wishes to simplify rather than presenting tedious repetitions. (This suggests that the repetitions in the case of Eliezer s quest for Rivka [Beraishit 24] or the offerings by the Nesi im [BaMidbar 7] was important, because, otherwise the text would be inconsistent, shortening at times, and expanding at others.) שמות פרק לב )כז( ו י אמ ר ל ה ם כ ה א מ ר י קו ק א לקי י ש ר א ל ש ימ ו א יש ח ר ב ו ע ל י רכ ו ע ב ר ו ו ש וב ו מ ש ע ר ל ש ע ר ב מ ח נ ה ו ה ר ג ו א יש א ת א ח יו ו א יש א ת רע ה ו ו א יש א ת ק רב ו: רמב"ן שמות פרק לב פסוק כז...וטעם כה אמר ה' אלקי ישראל - איננו ממצות זובח לאלהים יחרם )לעיל כב יט(, כי אין אלו חייבין מיתה מן הדין, אבל היא מצוה שנאמרה למשה מפי הגבורה ולא כתבה, כי כאשר נחם השם הנכבד על הרעה צוה אותו כיון שאין אתה רוצה שאכלה אותם תהרוג אתה את עובדיו בסייף, כדרך קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש וישוב חרון אף ה' מישראל )במדבר כה ד(. והנה זאת המצוה כמצות זה הדבר אשר צוה ה' מלא העומר ממנו )לעיל טז לב(. וכבר הזכרתי )לעיל י ב, יא א( כיוצא בהם: 4
RaMBaN addresses where the Azhara (the formulation of the Lo Ta aseh) was to justify killing those who worshipped the Golden Calf. His assumption is that this must have been one of those laws that are categorized as things said to Moshe on Sinai, but that lacked any textual basis. Another example that he mentions in passing is Moshe quoting HaShem to the effect that a portion of Manna should be preserved in the Aron as a reminder of what the Jews ate during their stay in the wilderness despite the fact that HaShem is not Recorded as ever Saying such a thing in the Tora. The common denominator of all of these verses is that references are being made to some sort of Divine Communication of which we can find no specific record in the Tora text. Gimel. RaMBaN s approach in all of these instances is to presume that these things did occur, but in the interests of brevity, since they are implied by mentioning them once, it is unnecessary to mention them more than once. 4. The first instance where RaMBaN employs VeGam (3 rd line of the citation on the Gilayon), he interprets it as so also, i.e., just as you are going to meet him, so also he is going to meet you. The second instance (towards end of first line of next to the last paragraph of the citation) RaMBaN explains VeGam as not only, i.e., not only did he treat us rudely and not even deign to see or speak with us, but also he is coming to meet you with a heavily armed force. The surrogates are giving Yaakov an additional reason to be afraid. Eisav s enmity was on display when he wouldn t receive Yaakov s emissaries. His hostility was that much more evident by his taking armed men with him in order to encounter Yaakov and his entourage. 5. RaMBaN mentions what happens when the two brothers finally meet, because it is fully to be expected that there would be a massacre. When there wasn t, RaMBaN apparently felt that this had to be explained, and he therefore cites: a) the great honor that Yaakov was showing him; and b) Yaakov s bowing down seven times before him as he approached, as indications that Yaakov was conceding Eisav s superiority over him. RaMBaN concludes by stating that this was all HaShem s Doing Who was Manipulating Eisav s heart so that nothing untoward or violent would happen at this point. 1, RaMBaN expresses uncertainty over the survival of a remnant of Yaakov s family. While Yaakov takes requisite precautions, according to RaMBaN, who knows what will actually take place. RaShI claims that Yaakov did not leave it to chance that some part of his family would survive. By definition, due to his preparations, someone will escape and carry on the family name and traditions. 2. From a logical point of view, the first interpretation of the mere possibility of someone surviving makes more sense, since human beings are unable to tell the future. However, RaMBaN expresses a preference for RaShI s interpretation based upon his faith in HaShem s Promises, since even Eisav will make some portion of the Jewish people suffer, another leader of a country somewhere else will accommodate the survivors. 3. In the text, the order of the three things that Yaakov does in preparation for his meeting with Eisav is: 1) 32:4-7 gifts; 2) Ibid. 8-9 war strategy; 3) Ibid. 10-3 prayer. 5
Yet the order that RaMBaN mentions is 3), 1, and 2). (RaShI himself mentions the order: 1) 3) and 2).) It seems to me that RaMBaN would consider fighting Eisav, who was accompanied by an armed group of soldiers essentially suicidal, so it would have to be the absolute last resort or 3). Prayer is the least invasive, the cheapest and reflects the depth of belief in God. Consequently, it is first, or 1). Sending gifts, i.e., a bribe, even if it proves effective, can probably never make up of that which Yaakov deprived his brother, so it is given only the second position, or 2). 4. Acheinu SheBeDarom Since RaMBaN s commentary on the Tora was written during the last three years of his life while he resided in Israel, it would therefore stand to reason that this is a reference to those residing in the southern regions of Israel who endure difficult hardships due to famine and persecution. Acheinu SheBaGola This is a reference to Jewish communities living outside of Israel. 5. The Midrash takes a literalist approach, i.e., just as Yaakov divided up his family group, so too the Jewish community should be divided so that it cannot be destroyed in one fell swoop. RaMBaN takes a symbolic approach, i.e., that while a portion of the Jewish presence will be the subject of persecution, there will always be another portion that will survive. Rather than the verse representing an actual strategy that is to be followed, it simply observes that at worst only a part of the Jewish people will be at risk at any given time. 6