י) מימיה הראשונים מד משה וי ל נר, אשוני, שהשתתף מיו, בגיל 20, ביסוד השכונה העברית הראשונה ליד יפו לפיני יובל שנים, ר זכרונותיו מיסד השכונה, ר ו הימים הראשונים לקיומה. אנו מוסרים ב קטעים מזכרונותיו, בלי לשנות מסגנונם המקורי. שבא ר מירוים לשכון ביפו היתד, העיר עזובה ל תורה ודרך ארץ ול עומד בפרץ. המלשינות נשאה ראש ו המיסיון הארורה מצאה קן לה בעירנו לצודד ת. משבא המנוח התחילה תקופה חדשה, נוסדה חברת עזרת ישר, ובהשתדתו הבאנו הרב הגדול ר נפתלי הרץ מירוים לכהן פאר בעירנו, תקנות תקן, ויסד. האמת ניתנה להא ש א הבכור,, ר עזר עזר ב להוצ הרעיון לפו. ואולם, פסק הלה בתחילת נה, מוכרח - לרגל עסקיו, לעזוב העיר, לכן נקרא הרעיון אחיו הצעיר, ד, כדאי ח: המצוד, נקר א גוה. אנ התודעתי עוד אשית או לעירנו, ויתמיד מ די הפגשנו ננו אודות עניין, : חינו הבינוניים והעניים, לבל יצטרכו לשכון אצל הערבים בזוהמה וברפש וחוץ מ אינם בטוחים בחייהם. החלטנו לקרוא ספה אודות. ויהי באחד מערבי החורף שנת תדמ ז נאספנו כמה מתושבי יפו והצענו ההצעה הנ ל נתקבלה החצעח פה אחד ותיכף עשינו ו ן וליושב ראש נבחר. קנינו מ החכם ר אהרן וש המשים מגרשים, מגרש ש מאות אמה נטו, ונתחלקו אח כ עפ י הגורל. ב שנה נבנו 10 ו החברים כולם מו בם תום חדשי. הזוכה בגורל זכה בבית, ראשון ראשון ואחרון אחרון.
10 ואגב, המגרשים הה מנותקים מ רוחותיו. אחרי עשרים שנה להבנות נווד נו יצאו אנשי אחוזת בית השכונה שהית עתידה לת לתל אביב. וב העיר בפני וה אחד מזקני הראשונים, אהרן אייזנברג (כשבאו המושת לות ארונו לבית עולמו בתל אביב) מור : ל אנחנו ה ים םל המסילה, עתה ם ני העיר העברית הראשונה מהם סיס מ ם במק,. כה ידוע ל שהש ר יסד ה הראשונים שנבנו יד יפו דרומה. ברם חוש א ה יודעים בכמה יסורים ועגמת נפש ה ל: התענוג הזד, ו כן הושב אני לנכון, שכדאי לכתוב כך בי ימי החדש נו. ח ב * ט ח ו * הקע נקנתה פרטי, ב., אהדת אי אפשר הייה לסדר החו. וון שכאמור מוכרח חבר להכות א תורו לזניה, לכן הוכרחנו להאמין ב הנ ל, בישרו ובדרו, א ימכור יעבט בתינו. ואכן ה ב. נא ומוחזק ל עשיר איפ א מקום לפקפק באמונתו, שנגו ה. ו נודע שהבטוח נו אינו בטח ל, נסתבך בעסקים רעים וירד מנכסיו. נוסף ל חלה וב דאגה במחלה אנושה, ר ל, ו החליט בנפש! חייו וחיי ביתו קודמים ל אדם שבעולם. ה.א ה אצל הקונסול האוסטרי, ארמני, סך 2000 נאפוליאון בלי אסמכתא אהרת, נגד שטר הוב גרידא.,הלה השש ל לכספו ידע, ששכונה מה נרשמה בס שמו הוה ו יו בשעת הדחק, לכשירצה, ף אותו להעבירנה שמו, הה נתין תור ולעומתו המה תקיף גדול, קונסול אוסטרי" ומי גדול כמוהו בימים ההם, ימי הקפיטולציאי אנחנו ידענו מ הנעשה ופת יצא הקול ה, ר ב, חולה מסוכן, כמעט חר יאוש! וממי המושבה כבר בסכנה, מי זד, יהין לצער החולה המסוכן ל ו גיות ו : דע לך. מת ה, ובכן הוצא בבקשה ספר המקנה נלד, מתחת ידך למען ת עש, טרנזקציא
11 אחר הבטוח יותר ממך? יתר נן: משפחתו עומדים סבי ושוים ציו לבל יעשה כ. הענין דהוק מאד, מי יודע מה ילד רגעו מצא ר, טובה. רופא יהודי בעיר חברון, ושמו ד ר שטיין. ו ה ישר, ו ידידו ןד טוב י ה ב. < אותו יעץ רו הן2 להביא עד החולה דנן, ואגב רופא יחודי אחר ב הסביבה. ויא שטיין, כעצת, ויהי ראשית מעשהו להקל ל התולה ו לת ביתו, אהרי הבדיקה מור: אך מחלה עוברת היא ו מד, לפחד, ו עוד מעט יקום מחלין וכר וכר, י ל " גילה הסוד, תקוה לתייר! ויתאכםן בבית החולה ו אצ יומם ולילה, ויטפל כדבעי ו היתר, שעת הכושר ל ל החולה, וכמובן א בפני ביתו עצתו חיא שיוציא מתחת ידו ספר המקנה הקדשן ובז יעשה הטוב והישר בעיני קים *אדם. והלה? דאבה מאד למ רי עצת העיז לסרב ל, ש כך להיטיב, עמדו ומסר ערו בחנם משכורתו ו מחסוריו נחו לרופא חשנו באופן כ ה בידי להשפיע חחולה יוותר לפחות חצי חקושן. כנראה שטרם נתמה ס צרותיהם וטרדותיהם מיםדי השכונה. ויהי חיום, ערב שבת, ו הלה בשתי עיניו ר ל ויפול למשכב. למחרת בשבת גברו יו הכאבים ; י כול לזוז ממקומו. יתר כן : אף רעש קל שבקלים יכול לנשוא, אור קש יכול לסל, ו ם: האויר כסם לעיניו, ואף החום גדל מאד ימי תמוז דרי נ- צים לסגור החנות והתריסים שבביתו. בעצם הים בא יח מיוחד מ ביפו ואנחנו ב* והביא הבשורה מור: מצב ההולה מיואש ורגעיו ספורים. ובימים ההם עגלה לנסוע אפי בימית זחולI ופשיטא בשבת! ברם ידע היטב עת לעשי היא י
12 יער ם לבטלה תלך חלילה בדון. ואיך ישא פניו תושביה בטחו ו חסכו מלחמם הצר למען יהי גג מ לרא? היך מנגיד ובעזרת שני שושבינים תמכוהו תחת זרועותיו הובל הט. הודות לידידיו וביתוד בעזרת הידיד העונה ה הקים ה שעריה (בית הממה) רגליח, יפ תלך כולה תוימ י, סופריה הגדולים הקטנים, יחד הים ו ספרי המקנה ו הספרים חנחוצים לענין בית החולה. אמנם פ נשמע כמוהו אצל התורם, שנהגו לדחיות ל קרה (מחר) ונעשה הודות לחריצו תו. החולה, בראותו פני המובל כעוור, נכו רחמיו יו, ש מפניו לסרב והסם לבקשתו, חצי הקושן הוציא מתחת ידו כו. הערב נגה הטרנזקציא ובלילה ה מת הבטוח. הקונסול האוסטרי הארמני שימש קונסול אוסטרי בירוים בימים ההם, המר, לב. רגז.תחתיו בשמעו עשה ה, יותר בערה המתו מ ש נתין אוסטרי! א לנקום, חשקה סרו ביקים ליחו וסטריה לעדת הצבא! אך פה עמדה שוב חריצותו ותנתו ל דיקח, השל בעוד מו ובלי ברכת הפרידה להפרד מממת אוסטריא. ובא ה קאוו האוסטרי לקרוא ב ממתו, ענה עוד חלק ונתלה באוסטריה, יען לנתין עותומני, ומי יא מה תעשה? סוף הקונסול התפשר נתינו ם הפ- ציר יחזור לנתינותו הקודמת. הסם ל ה לגדולה, ניתנה משרת הכד יועץ -הממה האוסטרית /, ותהי המשרה הז שכמו א האנגלים רצנו. השמירה ב צ דק ז רב היתר, השמירה בעיה קשה, שעמדה בעצם בגרון. שכונתנו היתד, רחוקה מ רוחותיה, ו
13 השטה חוב יפו ת א הים ו שרונה כמעט ריק, חוץ מחורבה אחת, שגבלה בתיגו ו שמשה קן לגנבים ולנשים פרוצות. מרינו, בשמ ן הובינו רגלינו, לעגו ו דאגו וירו אותנו מפני צ מסוכן בנפשנו היא! ואכן דאגת שוא היתר,. כבר בלילה הראשון בקרונו שכנינו... סדרנו תיכף שמירח מעולה. החלטנו ילכו לילה שני זוגות, ז. א. חצי לילד, זוג אח ואכן, לילד, חיה עסק גנבים ו תרצו רוצחים, ש יורים ינו, אנו רודפים אהריהם חק רב ולפעמים הים. ואולם םו ם נמאס ינו התענוג, קומץ אנשים והש- מירה לה מנו רוב עתותינו ומתנו. כן שכרנו שו מיוחד, קע, רובה ביד וברשיון הממה. השו מטייל במושבה, להנו, כמלך בגדוד. אולם דודנו הטעו אותו. פ אחת התחפשו לחילי הממה הוחים כביכול לפקה השוים אינם עושים מכתם דמיה. הם באו בים השו כדי לתת הוראות בהלכות שמירה ובאופן לקהו יממנו נשקו, סתמו פיו, כפתוהו ויגנ דים. בקום אנשינו משנתם, הרגישו בשו הכפות ו עול שכנינו הטובים. הבאנו במקומו שו אחר, ב עבר גדול, ושמו אחסן ברבר, שמעו הטיל פהד הלםטים. אחסן יהסן בא אף מידי ש הוכר הדרך קו יפוירוים לפני הבנות מסילת הברזל. בזכות שוים חשנו והגנת הממה, למען ישו הנקודות הקו הנ ל לבל יגנבי תומי המכס. ויהי ם וקרה מקרה שאהסן ברבר, שנמנה השוים הקו, הלך י מקום ומסר הש מידה לידי שו אהד. עברו כעשרים פלהים גמלים טעונים סחורות שונות, ובראותם השמירה בנקודה זו רופפה, חש להתחמק הפ מבלי לם המם. השו השני נ אמנם בהם ב יתו אך הם גברו יו, הכוהו, פצעוהו וינוסו הרחיקו הק רב מהתהנה. בא אחסן ברבר ובשמעו ה היטב חרה, רכב מיד סוס ורדף אחריהם לבדו והביא כולם כפותים ו גמליהם!העמיד המתנפלים לפני השופט, ה. חוגיה בכדו ובעצמו, עשה בהם שפטים כדבעי.
14 פרי הדר הביא לשמור ינו. ותרופה זו כמעט שהועילה בשמוע הגנבים ב הסביבה" חדז אהםן ברבר שו, נסו כעכברים המושבה. לכאורה הל טוב ושפיר, אך דא עקא שפחדנו פן יהרוג הגנב, קל מאד בעיניו, ו כו הטאים. נעים לשחק באש, לכן החלט נלך המש ביהד השו ו נ בטוחים ב האופנים. ברם, שוב נתעוררה השה: מה הועי חכמים בתקנתם? החלפנו אותו באחר, ואחר באחר, נושענו, ו תנה כנגד גנבים מנוסים... היד, אמנם אחד הכם, שהשיא הגונה, : לעשות פעמון פנימי שהחוט הקשור יו יהא מתוח דרך בתיגו, בעין טלפון כביכול ו יכנס גנב בבית האחד ימשוך ב הבית בפעמון למען י קו נשמע ב הב תים. אגב, הקדים הקב ה רפואה למכה נתן בלבנו בתינו צפופים.ודקים ב. זו הניחה, הא תנת ב הבית, ש נמצא הפעמון ער ויחכה לגנב י הלילה. ירדם ב הבית מי יקום למשוך בפעמון? הונח ש, נעשה תקיף באמור בממה האוסטרית, כפה הממה התורת תתן עשרה היילים הוצאותיה להגן השכונה. ה פה די ז יי ם חכמי האידנא מוצאים פגימות בתכניתה, הרחות צרים יותר מדי, ה נעוצים ב, די אויר לנ ו בבתינו נוחיות, תואר הדד, ו., אני עונה: דאי, עכשיו הרחיב ה, ובתינו חנוחיות: מים קרים, חמים ופושרים רדיו ו תענוגות אדם, עכשיו יכולים ם החכמים, ללעוג ינו כאוות נפשכם. לפנים איפה חייתם? לפני המשים שנה? נים *א םטמל, חרחות צרים ב הארץ. וביחוד רחות יפו, ששני חמורים ביחד יו לער
15 בהם בלתי בריסוק איברים. ועגת? מאן שמהו! ו אמד אדם לחברו: צר לי המקום ב, עונים : א וראה הרחות דיפו, עומתם רחות רחבי ידים חס מאד. 4 י כן, יילדותה שיל ביישה זקנותה. זכורני, כשנבבד ר, הראשונים, אורחים מירוים, ומשאר מקומות באים לראותם ו מתפים טיבם, יפי הן וכ ש קוראים ה הפריזיים. אחדים מהם הצהירו, גוה משמשת מקום הבראה ופא, אוירה מחליץ מעצמות וענן הגוף! בשעון חבצלת בירוים מכ ה ניסן תדמ ז אנו קוראים: יפו, ביום חראשון כ ניסן חגגח חחברה הנכבדה עזרת ישר חג יום הנחת אבן פנד, לח חתחילח. מגהלי החברח חז יסדו חברת ן ויקנו כד נרחב צחוץ לעיר ויחלקוהו לשמונח וארבעים חלקים, יהם במשך ארבע שנים שמונח וארבעים, ב בית שני חדרים גדולים ולפני חחדרים עזרד, פתוחה מצד אחד. יהי ה מנהלי החברה וחבדיח, ומעשח ידם יכונן. #