סילבוס ניצני תרבות:תרבות ומדע כגורמים מרכזים בייצור החקלאות - 71277 תאריך עדכון אחרון 31-10-2014 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2 תואר:בוגר היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:מדעי הצמח בחקלאות השנה הראשונה בתואר בה ניתן ללמוד את הקורס: 2 סמסטר:סמסטר א' שפת ההוראה:עברית קמפוס: רחובות מורה אחראי על הקורס (רכז):פרופ' אריה אלטמן דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: arie.altman@mail.huji.ac.il שעות קבלה של רכז הקורס:יום ג, 14:15-15:15 מורי הקורס: פרופ אריה אלטמן 1 / 6
גב לי כהן תאור כללי של הקורס: הקורס יעסוק ביחסי הגומלין בין האדם לבין החקלאות בכלל וצמחים בפרט, בשאלה כיצד עיצבו הצמחים והחקלאות את תרבות האדם ההיסטורי משחר האנושות והמהפכה החקלאית הראשונה ("המצאת" החקלאות בתקופה הניאוליתית) ועד לימינו, ימי ראשית המהפכה המולקולרית-גנטית, השבחה מולקולרית והנדסה גנטית. התרבות האנושית (במובן הרחב של (civilization human נולדה עם היווצרות הגזע האנושי. עם היות האדם Homo) (sapiens ליצור המקיים את עצמו, לאדם חושב ולאדם חברתי - לפי סדר זה. היווצרות הגזע האנושי (כמו גם של כל יצור חי באשר הוא) היא תוצאה של שרשרת אירועים ותהליכים ביולוגיים, חלקם שנמשכו וממשיכים להתפתח בעצם ימינו אלה, וחלקם תהליכים שהגיעו למבוי סתום, נעצרו ונעלמו. זמן לא רב (במונחים היסטוריים) לאחר שנוצר הגזע האנושי ובמהלך התפתחותם של התהליכים הביולוגים, החלו להתפתח חשיבתו (cognition) ותרבותו (culture) של האדם. בעקבות כך הוא נעשה ליצור חברתי כפי שאנו מכירים אותו היום. הגיוון שנוצר הן בחקלאות והן בתרבות, לעיתים במקביל, דרכי התפשטותם והשתנותם, המעברים הכלכליים-חברתיים-תרבותיים-חקלאיים בין קבוצות שונות של בני אדם בארצות שונות והמאבקים בין קבוצות על יצירת אפשרויות שונות או חדשות כל אלה הן אחדות מהשאלות הבסיסיות במחקר המשולב של תרבות, מזון וחקלאות. היבטים של התרבות נחקרים במגוון רחב של דיסציפלינות: מביולוגיה ועד אנתרופולוגיה, מהיסטוריה ועד כלכלה ופסיכולוגיה, מסוציולוגיה ועד הבנת טקסטים ולענייננו: חקלאות וייצור מזון. על כן, יכולים אנו לטבוע את המונח "ביולוגיה תרבותית" Cultural) ובקשרי חברתי ויצור חושב-תרבותי יצור,קיים כיצור האדם של באבולוציה,כן אם,העוסקת biology) הגומלין שביניהם. האם סדר התפתחות זה (קיום תרבות - חברה) הוא הנכון, על פי מירב הראיות המדעיות וההיסטוריות? שאלה זו הינה מבין הנושאים העיקרי של הקורס. במהלך הקורס נבחן מה הקשר בין "תירבות הצמחים" (domestication) והחקלאות לבין המאפיינים השונים של תרבות האדם ונציע את קיומה, הלכה למעשה, של אבולוציה משותפת (evolution-co) תרבות-חקלאות. נסקור את המהפכות החקלאיות בראי התרבות, ההיסטוריה, החברה, החוק והאנתרופולוגיה; נבחן סוגיות תרבותיות ואתיות של שימוש בסוגי מזונות ונברר מהו סיכון מדעי מחושב שתועלתו בצדו? מהי "קידמה" במדע ומהי קידמה בתרבות? מטרות הקורס: 1. לחשוף את התלמידים להיבטים הטכניים, התרבותיים והאנתרופולוגים של המהפכה החקלאית הראשונה והמהפכה המולקולרית (כולל הנדסה הגנטית) של ייצור מזון 2.לחשוף את התלמידים לסוגיות האקולוגיות, החברתיות והאתיות של ייצור מזון וחקלאות 3. לדון בסוגיות שבין מדע ותרבות בכלל תוצרי למידה בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים: 1. להגדיר מונחי יסוד בתחומי מחקר התרבות ויחסי הגומלין ביניהם (התפתחות התרבות מהיבטים היסטוריים, סוציולוגים, אנתרופולוגים, כלכליים ואומנותיים). 2. להסביר את מקומה של המהפכה החקלאית הראשונה וייצור מאורגן של מזון כגורם מרכזי בהתפתחות התרבות. 2 / 6
3. לתאר מקומן של המהפכות האנושיות המרכזיות (המהפכה החקלאית, המהפכה המדעית, מהפכת התעשייה ומהפיכת המדע והמידע) בחקלאות ובייצור מזון. 4. להשוות בין קידמה במדע (ייצור חקלאי) לבין קידמה תרבותית 5. לדון בסוגיות האקולוגיות, החברתיות והאתיות בייצור מזון מהונדס והנדסה גנטית בכלל. 6. להשוות בין הדומה והשונה במחקר מדעי-מעבדתי ובמחקרי תרבות (איכות וכמות כמאפייני שיטות מחקר). דרישות נוכחות (%): אין שיטת ההוראה בקורס: כשני שלישים של הקורס: הרצאות-שיחות פורמליות בין הפגישות הפורמליות: הצגת נושאים נבחרים (מתוך רשימת קריאה) ע"י המשתתפים ודיון בהם רשימת הקריאה (מצורפת בנפרד) כוללת 4 מאמרי חובה וכן סקירות רקע מומלצות. רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס: 1. מקומם של הצמחים ושל מזון בתרבות האנושית: תפוח אדמה ורעב כגורם פוליטי, (תולדות הלחם, תפוח האדמה, אורז, עגבנייה ועוד צמחי תרבות) 2. האתגר של דקארט: חשיבה וקיום (או גוף ורוח) 3. המהפכה החקלאית הראשונה (בתקופה הניאוליטית): ביות צמחים בראי ההיסטוריה והתרבות, המעבר מליקוט מזון וציד לחקלאות מאורגנת ובהמשך לתעשיית החקלאות וייצור מזון 4. רקע ביולוגי כללי כבסיס לשימושי ההשבחה המסורתית והמולקולרית: על ראשית החיים והמשכם (צמחים, בעלי חיים, אדם), אבולוציה וברירה טבעית ומלאכותית, גנים וחלבונים, גנטיקה ואפיגנטיקה, ביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית 5. ייצור המזון עולה מדרגה: המהפכה התעשייתית והמדעית (מולקולרית), ישן מפני חדש תוציאו? חקלאות (צמחים) מסורתית וחדישה: היבטים טכניים, תרבותיים ואנתרופולוגים, מסורת וקידמה 6. האתגר הפילוסופי: ביולוגיה ומוסר. שרשי ההתנגדות לפיתוחי הגנטיקה החדישה (ולכל פיתוח טכנולוגי) בתרבויות שונות 7. היבטים "מוסריים" וסוציואקונומיים של מהפכות חקלאיות ותעשייתיות: מהו מוסר של כוונות ומוסר של תוצאות? מהו סיכון מחושב שתועלתו בצדו (תורת התועלתנות)?רעב, מחלות ועודפי ייצור. על מאלתוס, חסידיו ומתנגדיו: ריבוי אוכלוסין, מזון ופיתוח טכנולוגי 8. האתגר ההיסטורי: עבר ועתיד של הביולוגיה התרבותית. מהן קידמה ותרבות, בחקלאות ובתחומי חיים אחרים? חומר חובה לקריאה: מאמרים נבחרים לתשובות קצרות (ראו בסעיף הרכב הציון): 3 / 6
דיאמונד, ג'ארד (2003). רובים חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם. תרגום: עתליה זילבר. ספרית אפקים הוצאת עם עובד. עמ' 12369. וילבר, קן (2006). קיצור תולדות הכול. תרגום: יובל אידו טל. כנרת הוצאה לאור. עמ' 8975, 9899, 102103, 106115, 334339, 408413. Altman, A. and P.M. Hasegawa (2012). Introduction to plant biotechnology 2011: Basic aspects and agricultural implications. In: A. Altman and P.M. Hasegawa, eds., Plant Biotechnology and Agriculture: Prospects for the 21st Century. Elsevier and Academic Press, San Diego; ISBN : 978-0-12-381466-1. 586 pp. Fuller, D.K., G. Willcox and R. G. Allaby (2012). Early agricultural pathways: moving outside the core area hypothesis. Journal of Experimental Botany 63: 617633. חומר לקריאה נוספת: אגסי, יוסף (ללא תאריך). "האתגר של הטכנולוגיה המודרנית בכללה". הספריה הוירטואלית,מט"ח. הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו: בנימין שומרון, רחל צלניק-אברמוביץ. הוצאת כרמל (2013). ספר א' קטעים 190-194, ספר ב' קטעים 10-16, ספר ד' קטעים 50-58. יעקב, ה.ע. (1950; תש"י). תולדות הלחם: ששת אלפים שנות ציוויליזציה. תרגום: יגאל קמחי. תל אביב: מ. ניומן. עמודים 299. - פולאן, מייקל (2004). הבוטניקה של התאווה: העולם מנקודת מבטו של צמח. תרגום: עדי גינצבורג הירש. מודן הוצאה לאור. עמודים 175-195. 11-22, Abbo, S., S. Lev-Yadun and A. Gopher (2012). Plant Domestication and Crop Evolution in the Near East: On Events and Processes, Critical Reviews in Plant Sciences 31:241-257. Bar-Yosef, Offer (1998). The Natufian Culture in the Levant, Threshold to the Origins of Agriculture Evolutionary Anthropology : 159-177. Columella, Lucius Junius Moderatus (1960 [1941]). On agriculture, with a recension of the text and an English translation. Boyd, Harrison ed. & trans. [The Loeb classical library]. Cambridge, Massachusetts & London: Harvard University Press & William Heinemann. Diamond, Jared. (1997). Guns, Germs, and Steel: the Fates of Human Societies. Norton, New York. Diamond, Jared (1987). The Worst Mistake in the History of the Human Race. Discover Magazine, pp. 64-66. 4 / 6
Diamond, Jared (2002). Evolution, consequences and future of plant and animal domestication. Nature 418: 700-707. Goldschmidt, E. E. (2013). The Evolution of Fruit Tree Productivity: A Review. Economic Botany, XX: 112 (online) Lev-Yadun, S., A. Gopher and S. Abbo (2000). The cradle of agriculture. Science 288, 16021603. Mesoudi, Alex, Andrew Whiten & Kevin N. Laland 2006. "Towards a unified science of cultural evolution." Behavioral and Brain Sciences 29 (4), pp. 329-383. Mesoudi, Alex 2011. Cultural Evolution: How Darwinian Theory Can Explain Human Culture and Synthesize the Social Sciences. Chicago: University of Chicago Press. Mithen, Steven (2007). Did farming arise from a misapplication of social intelligence? Phil. Trans. R. Soc. B 362: 705718. Murphy, Denis J. (2007). People, Plants, and Genes: The Story of Crops and Humanity. Oxford University Press. pp. 3-19, 279-287. OBrien, M.J. and Kevin N. Laland (2012). Genes, Culture, and Agriculture: An Example of Human Niche Construction. Current Anthropology 53: 434-470. Pollan, Michael (2001). The Botany of Desire: a plant's eye view of the world. New York: Random House. Purugganan, Michael D. & D. Q. Fuller (2009). The nature of selection during plant domestication. Nature 457: 843-848. Richerson, P.J., R. Boyd, R. L. Bettinger (2001). Was Agriculture Impossible during the Pleistocene but Mandatory during the Holocene? A Climate Change Hypothesis. American Antiquity 66: 387-411. Richerson, P.J., R. Boyd and J. Henrich (2010). Gene-culture coevolution in the age of genomics. PNAS 107, suppl.: 89858992. Wilber, Ken (2000). A Brief History of Everything. Shambhala Publications, Inc. Boston. Willcox, G. (2005). The distribution, natural habitats and availability of wild cereals in relation to their domestication in the Near East: multiple events, multiple centres. Veget Hist Archaeobot 14:534541. 5 / 6
Powered by TCPDF (www.tcpdf.org) הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי: מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה % 80 הרצאה 0 % השתתפות % 0 הגשת עבודה % 0 הגשת תרגילים % 20 הגשת דו"חות % 0 פרויקט מחקר % 0 בחנים % 0 אחר % 0 מידע נוסף / הערות: *עוזרת הוראה: לי כהן (il.ac.huji.mail@cohen3.lee) **הרכב הציון הסופי: - 80% מבחן סופי בכתב. 2-20% תשובות קצרות (עד 8 שורות לכל תשובה) במהלך הקורס, לכ"א מ 4 המאמרים המצוינים בנפרד ברשימת הקריאה (ראו פירוט בהמשך). 6 / 6