Bernstein Newman Family Haggadah By Bernstein Newman Family Made with HAGGADOT.COM

Bernstein Newman Family Haggadah By Bernstein Newman Family Made with HAGGADOT.COM

Table of Contents Table of Contents Kadesh Traditional - Kadesh Urchatz Traditional - Urchatz Karpas Traditional - Karpas Yachatz Traditional - Yachatz Maggid - Beginning Traditional - Maggid -- Four Questions Traditional - Four Questions -- Four Children The Four Children (Hebrew) -- Exodus Story Traditional - Exodus Story -- Ten Plagues Traditional - Ten Plagues -- Cup #2 & Dayenu Traditional - Maggid - Closing Rachtzah Rachtzah Motzi-Matzah Traditional - Motzi-Matzah Maror Traditional - Maror Koreich Traditional - Korech Shulchan Oreich Traditional - Shulchan Orech Tzafun Tzafun Bareich Traditional - Barech Hallel Traditional - Hallel Nirtzah Traditional - Nirtzah Songs Traditional - Songs 2 3 3 6 6 7 7 8 8 9 9 10 10 12 12 14 14 23 23 27 27 35 35 36 36 37 37 38 38 39 39 40 40 41 41 53 53 68 68 69 69 2

ב ב י ב ם ל א ה ב ל א ו ת ג ה כ מ נו ב ו ש ב צ מ ד ק ב נ ה ו ש Kadesh Traditional - Kadesh Contributed by Haggadot Source: Traditional Haggadah Text The blessings below are for a weeknight. (On Shabbat we add the words in parentheses) ל עש ו י הי ב ר ע ו י י ה ר ק ב יו ם ש ה ש. ו י כ ל ו ש ה יִם מ ו ץ ר א ה ו כ ל צב א. ו י כ ל ים ק ב יו ם ש ה יעי למ אכ ת ו ש א ר ש ע ה ו יִ ב ש ת ביו ם ש ה י יע כ מ ל למ אכ ת ו ש א ר ש ע. ו י ב רך ל א ים ה ת א יו ם ש ה י יע ו י ד ק ש או תו כי בו ש ת כ מ ל למ אכ ת ו ש א ר ב א ר ים ה (Vay'hi erev vay'hi voker yom hashi-shi. Vay'chulu hashamayim v'ha-aretz v choltzva am. Vay chal Elohim bayom hashvi i, m'lachto asher asah, vayishbot bayom hashvi-i, mikol-mlachto asher asah. Vay'vareich Elohim, etyom hashvi i, vay'kadeish oto, ki vo shavat mikol-mlachto, asher-bara Elohim la-asot.) ( And there was evening and there was morning, the sixth day. Now the heavens and all their host were completed. And on the seventh day God finished His work of creation which He had made. And God blessed the seventh day and made it holy, for on that day God rested from His work and ceased creating.) ב רו ך ת א ה יי ל א ינו ה ל מ ך עו ל ה ם ב א ר ו י ר פ ן פ Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha olam, borei p'ri hagafen. Praised are you, Adonai, Lord our God, Ruler of the universe, who has created the fruit of the vine. ב רו ך ת א ה יי ל א ינו ה ל מ ך עו ל ה ם, ש א ר ב ח ר ב נו ל ו ד ק ש ב צ מ יו. ת ו ו ת ת ן ל נו יי ל א ינו ה ב ב ה א ה ) ל חמ ש ה, ח ג ים ו ז מנ ים ל ש ן, ת א יו ם ) ח רו תנו (ב ב ה א ה )), א רק מ ש ד ק, ז כ ר ל יצ ת יא יִם. ר ת ש ה ב ע ם ו נו ממ רו כ מ ל ל שו ן ש תו ת ל מנו ח ה ו) מו ע ד ים ש ה ת ז ה ה ו ת א יו ם) ח ג צו ת מ ה ז ה ה, ז ן מ כי ב נו ב ח ת ר ו נו ת או ת ש, (ו ש ת ( ו מוע י ד ך שד ק (ב ב ה א ה ו ב צו ן ר,,) ב ש חמ ה ו בש ן ח ל ת נו. כ מ ל ע ה מ ים.ב רו ך ת א ה יי, ד קמ ש ) ו) יִש ל א ר ו הז נ מ ים 3

ל מ ב ש ה שך ב ש ה ב ת ך ה ת Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha olam, asher bachar banu mikol am, v'rom'manu mikol-lashon, v'kid'shanu b'mitzvotav, vatiten-lanu Adonai Eloheinu b'ahavah (shabatot limnuchah u) moadim l'simchah, chagim uz'manim l'sason et-yom (hashabat hazeh v'et-yom) chag hamatzot hazeh. Z'man cheiruteinu, (b'ahavah,) mikra kodesh, zeicher litziat mitzrayim. Ki vanu vacharta v'otanu kidashta mikol ha amim. (v'shabat) umo adei kod shecha (b'ahavah uv'ratzon) b'simchah uv'sason hinchaltanu. Baruch atah Adonai, m'kadeish (h shabbat v') Yisrael v'hazmanim. Praised are you, Adonai, Lord our God, Ruler of the universe, Who has chosen us from among all people, and languages, and made us holy through Your mitzvot, giving us lovingly [Shabbat for rest] festivals for joy, and special times for celebration, this [Shabbat and this] Passover, this [given in love] this sacred gathering to commemorate the Exodus from Egypt. You have chosen us, You have shared Your holiness with us among all other peoples. For with [Shabbat and] festive revelations of Your holiness, happiness and joy You have granted us [lovingly] joyfully the holidays. Praised are you, Adonai, Who sanctifies [Shabbat], Israel and the festivals. On Saturday night include the following section: ב רו ך ת א ה יי ל א ינו ה ל מ ך עו ל ה ם, ב א ר ו או ר ימ ש א ה. ב רו ך ת א ה יי ל א ינו ה ך עו ל ה ם ב מ ה יל ד ב ין ש ד ק ל ל ח, ין או ר ל ח, ב ין יִש ל א ר ל מ ע ים, ב ין יו ם י יע ל ש ש י י מ ע מ ה ש ה. ב ין ש דק ת ש ת ל ש ד ק ת יו ם טו ב ב ה ד ל ת, ו ת א יו ם י יע ש מ ש י י מ ע מ ה ש ה ד ק ש ת. ב ה ד ל ת ו ד ק ש ת ת א מ ע יִש ל א ר ב ש דק ך ת.,ב רו ך ת א יי ב מ ה יל ד ב ין ש ד ק ל ש ד ק ( Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei m'orei ha-eish. Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha olam, hamavdil bein kodesh l'chol bein or l'choshech, bein Yisrael la-amim, bein yom hashvi-i l'sheishet y'mei hama-aseh. Bein k'dushat shabat likdushat yom tov hivdalta. V'et-yom hashvi-i misheishet y'mei hama-aseh kidashta. Hivdalta v'kidashta et-am'cha yisra-eil bikdushatecha. Baruch atah Adonai, hamavdil bein kodesh l'kodesh.) (Praised are You Adonai our God Lord of the universe who created the lights of fire. Praised are you, Adonai, Lord our God, Ruler of the universe, who makes a 4

ז ה distinction between the holy and profane, light and darkness, Israel and the nations, Shabbat and the six workdays. You have made a distinction between the holiness of Shabbat and the holiness of the festival, and You have sanctified Shabbat above the six work-days. You have set apart and made holy Your people Israel with your holiness. Praised are you, Adonai, who distinguishes between degrees of sanctity.) Say this Shehechiyanu blessing the first Seder night only: ב רו ך ת א ה יי ל א ינו ה ל מ ך עו ל ה ם, ח ה ש י נו ו קי נו מ ו הג יע נו ל ז ן מ ה Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, she hecheyanu v'ki'manu v'higi-anu laz'man hazeh. Praised are you, Adonai, Lord our God, Ruler of the universe, who has sustained us, maintained us and enabled us to reach this moment in life. 5

Urchatz Traditional - Urchatz Contributed by Haggadot Source: Traditional Ritually wash hands without reciting the blessing. The need for hand washing before eating vegetables is no longer a ritual requirement, however, it is included here in the traditional Seder. 6

א ד מ ה ה פ Karpas Traditional - Karpas Contributed by Haggadot Source: Traditional Take less than a kezayit (the volume of one olive) of the karpas, dip it into salt-water, and recite the following blessing: ב רו ך ת א ה יי ל א ינו ה ל מ ך עו ל ה ם, ב א ר ו י ר Baruch Atah Adonai, Eloheinu melech ha olam, borei p ri ha adamah. Blessed are You, Lord, our God, Ruler of the universe, who creates the fruit of the earth. 7

Yachatz Traditional - Yachatz Contributed by Haggadot Source: Traditional Take the middle matzah and break it into two, one piece larger than the other. The larger piece is set aside to serve as Afikoman. This is traditionally hidden, by the leader of the Seder for the children to steal or find and then ransom for a something at the end of the Seder. The smaller piece is put back, between the two matzot. This smaller piece, along with the top matzah is what will be used for the Motzi-Matzah and Korech 8

נ ב Maggid - Beginning Traditional - Maggid Contributed by Haggadot Source: Traditional Maggid Beginning מגיד Raise the tray with the matzot and say: א ה ל א מ ח ע י א י ד כ א לו ב א הת נ א ב ר א א ע צ מד ר יִם. כ ל כ ד פ ין י ית י ו י ל יכ, כ ל צ ד ר יך י ית י ו יִפ סח. ש ה ת א כ ה א, ל ש נ ה ב ה ה א ב ר א א ע יִש רד אל. ש ה ת א ע י ד, ל ש נ ה ב ה ה א בנ י.חו ר ין Ha lachma anya dee achalu avhatana b'ara d'meetzrayeem. Kol deechfeen yeitei v'yeichol, kol deetzreech yeitei v'yeefsach. Hashata hacha, l'shanah haba-ah b'ara d'yisra-el. Hashata avdei, l'shanah haba-ah b'nei choreen. This is the bread of affliction, which our ancestors ate in the land of Egypt. Let all who are hungry come and eat. Let all who are in need, come and share the Pesach meal. This year, we are here. Next year, in the land of Israel. This year, we are slaves. Next year, we will be free. Refill the wine cups, but don t drink yet. 9

נ ש הנ מ צ מ ב ב ע רו ר מ ז ה ב ב ס מ -- Four Questions Traditional - Four Questions Contributed by Haggadot Source: Traditional Maggid Four Questions ה ת נ ש ה מ נ ת ה ל ה י ל ה ז ה ה כ מ ל ל ה ילו ת? Mah nish-ta-na ha-lai-lah ha-zeh mikol ha-lei-lot? Why is this night of Passover different from all other nights of the year? ש כ ל ל ה ילו ת נו א או כל ין ץ מ ח ו מצ ה, ל ה י ל ה ז ה ה - כ ו לו ה She-b'chol ha-lei-lot anu och'lin cha-meitz u-matzah. Ha-laylah hazeh kulo matzah. On all other nights, we eat either leavened or unleavened bread, why on this night do we eat only matzah? ש כ ל ל ה ילו ת נו א או כל ין ר א ש י ר ת קו, - ל ה י ל ה ה Sheb'chol ha-lei-lot anu och'lin sh'ar y'rakot. Ha-lai-lah h-azeh maror. On all other nights, we eat vegetables of all kinds, why on this night must we eat bitter herbs? ש כ ל ל ה ילו ת ין א נו א בט מ יל ין פ א ילו פ ם ת ח א, - ל ה י ל ה ז ה ה ת ש י פ ים מ ע Sheb'chol ha-lei-lot ein anu mat-beelin afee-lu pa-am echat.ha-lai-lah hazeh sh'tei p'ameem. On all other nights, we do not dip vegetables even once, why on this night do we dip greens into salt water and bitter herbs into sweet haroset? ש כ ל ל ה ילו ת נו א או כל ין ב ין יו ש ב ין ו ב ין ב סמ ין, - ל ה י ל ה ז ה ה כ ל נו 10

Sheb khol ha-lei-lot anu och-leem bein yo-shveen u-vein m su-been, ha-lailah hazeh kulanu m subeen. On all other nights, everyone sits up straight at the table, why on this night do we recline and eat at leisure? 11

ר נ פ פ א ב ן מ צ הו צ א בו צ א י ה -- Four Children The Four Children (Hebrew) Contributed by Haggadot Source: Traditional ב רו ך מ ה קו ם, ב רו ך הו א. ב רו ך ש ת ן ות ה ל ומ ע יִש ר ל א, ב רו ך הו א כ נ ג ד ר א ב ע ה ב נ ים ד ב ר ה ות ר ה. ד ח א כ ח ם, ו ד ח א ר ע ש, ו ד ח א ל או ל ש ו ד ח א ינו א ש ת ם, יו ד ע Baruch hamakom, baruch hu. Baruch shenatan torah l'amo yisra-eil, baruch hu. K'neged arba-ah vanim dib'rah torah. Echad chacham, v'echad rasha, v'echad tam, v'echad she-eino yodei-a lishol The Torah speaks of four types of children: one is wise, one is wicked, one is simple, and one does not know how to ask. כ ח ם ה מ הו א או מ ר? ה מ ע ה דו ת ו ק ח ה ים ו ש מ ה ים ט ש א ר צ ו ה יי ל א ינו ה ת א כ ם? ו ף א. ת א ה ר מ א לו כ ל ה ת כו פ ה ח ס : ין א פ מ טיר ין ר ח א פ ה ח ס ן מ יקו Chacham mah hu omeir? Mah ha-eidot v'hachukim v'hamishpatim, asher tzivah Adonai Eloheinu etchem? V'af atah emor lo k'hilchot hapesach. Ein maftirin achar hapesach afikoman. The Wise One asks: "What is the meaning of the laws and traditions God has commanded?" (Deuteronomy 6:20) You should teach him all the traditions of Passover, even to the last detail. ר ע ש ה מ הו א או מ ר? ה מ ע ה ה ד ז ה את ל כ ם? ם ל כ - כ ה ל ל כ פ ר ב ע ק ר ו אף ת א ה ה הק ה ת א נ ש יו ו אמ ר לו : ב ע ר ז ה ש ע ה ם ש, יל א ו ה ל י ה ה נ ג ל א ו ל לו. ו ל פ י ש יא ת א ע מו יי ל י ב צ את י מ מ ר יִם. לו.. א ל ו ל י - Rasha, mah hu omer? Mah ha-avodah ha-zot lachem? Lachem v lo lo. Ul'fi shehotzi et atzmo min hak'lal, kafar ba-ikar. V'af atah hakheih et shinav, veemor lo. Ba-avur zeh, asah Adonai li, b'tzeiti mimitzrayim, li v'lo lo. Ilu hayah sham, lo hayah nigal. The Wicked One asks: "What does this ritual mean to you?" (Exodus 12:26) By 12

ם ז צ בו נ ת מ צ מ using the expression "to you" he excludes himself from his people and denies God. Shake his arrogance and say to him: "It is because of what the Lord did for me when I came out of Egypt..." (Exodus 13:8) "For me" and not for him -- for had he been in Egypt, he would not have been freed. ת ה מ הו א או מ ר? ה מ את ז? ו ר מ א ת ל א יו : ב ח ק י ד הו צ יאנו יי מ מ ר יִם, ב מ ית עב ים ד Tam mah hu omeir? Mah zot? V'amarta eilav. B'chozek yad hotzi-anu Adonai mimitzrayim mibeit avadim. The Simple One asks: "What is all this?" You should tell him: "It was with a mighty hand that the Lord took us out of Egypt, out of the house of bondage." ש ה ע ת א פ ח לו, ש ר מ א : ו הג תד ל ב נ ך ביו ם הו ה א ל ר אמ, ב ע ר יי ל י ב צ את י ר יִם ז ה וש אינו יו ד ע ל או ל ש - V'she-eino yodei-a lishol, at p'tach lo. Shene-emar. V'higadta l'vincha, bayom hahu leimor. Ba-avur zeh asah Adonai li, b'tzeiti mimitzrayim. As for the One Who Does Not Know How To Ask, you should open the discussion for him, as it is written: "And you shall explain to your child on that day, 'It is because of what the Lord did for me when I came out of Egypt." (Exodus 13:8) 13

יִינו ה ב א יִינו ה ב ע ל ב שמ ר ה ה ש ר ז ל א ה יו ש צ מ ב ל ה -- Exodus Story Traditional - Exodus Story Contributed by Haggadot Source: Traditional Maggid Exodus Story דים ב ע ע דים יִינו ה ל פ ר ה ע ב צ מ ר יִם, ו יוצ יאנו יי ל א ינו ה ש מ ם ב י ד ז ח ה ק ו ב ז רוע נ טוי ה. ו אל ו ל הו צ יא ק ה דו ש ב רו ך הו א ת א בו ת א ינו צ מ מ ר יִם, ר ה י נו א ו ב נ ינו ו בנ י ב נ ינו שמ ים ד ל פ ר עה ב צ מ ר יִם. ו אפ ילו כ ל נו כ ח ים מ, כ ל נו נ בונ ים, כ ל נו ז קנ ים, כ ל נו יו דע ים ת א ות ה ר ה, צ מ ו ה ע ינו ל פ ס ר ב יצ ת יא צ מ ר יִם. ו כ ל ר מ ה ב ה ל פ ס ר ב יצ ת יא צ מ ר יִם י ז ה ח Avadim hayinu l'faroh b'mitzrayim. Vayotzi-einu Adonai Eloheinu misham, b'yad chazakah uvizroa n'tuyah, v'ilu lo hotzi hakadosh Baruch hu et avoteinu mimitzrayim, harei anu uvaneinu uv'nei vaneinu, m'shubadim hayinu l'faroh b'mitzrayim. Va-afilu kulanu chachamim, kulanu n'vonim, kulanu z'keinim, kulanu yod'im et hatorah, mitzvah aleinu l'sapeir bitzi-at mitzrayim. V chol hamarbeh l'sapeir bitzi-at mitzrayim, harei zeh m'shubach. We were slaves in Egypt and the Lord freed us from Egypt with a mighty hand. Had not the holy one liberated our people from Egypt, then we, our children and our children's children would still be enslaved. Seder of our Sages : Telling of the Story ע מ ב ר ב י ל א יעז ר ו ר ב י י ע ש הו ו ר ב י עז ר ב ן ע ר י ה ו ר ב י יב ק ע א ו ר ב י ר ט ן פו ב סמ ין ב ב נ י בר ק, ו היו פ סמ ים ב יצ ת יא ר יִם כ ל או תו י ל ה ע ד ש או ת ל יד יה ם מ ו רומ א ל ם ה : ר ב ות ינו, ג ה יע ז ן מ רק ת יא ע מ ש ש ל ר ח ש ית Ma-aseh b'rabi Eli-ezer, v'rabi Y'hoshua, v'rabi Elazar ben azaryah, v'rabi Akiva, v'rabi Tarfon, she-hayu m'subin bivnei vrak, v'hayu m'sap'rim bitzi-at mitzrayim, kol oto halaylah, ad sheba-u talmideihem v'am'ru lahem. Raboteinu, higi-a z'man k'ri-at sh'ma, shel shacharit. It once happened that Rabbis Eliezer, Joshua, Elazar ben Azaryah, Akiva and Tarfon were reclining at the seder table in Bnei Brak. They spent the whole night discussing the Exodus until their students came and said to them: 14

ז ל א נ ב ז צ מ ד ל נ צ מ מ ש יח ה י ע ת ל בו בו "Rabbis, it is ime for us to recite the Shema ר מ א עז ר ב ן ע ר י ה : ר ה י נ א י כב ש ים ע ש ה, ו א ל ז כ ית י ת ש ר מ א י צ ת יא ר ים ב ל ילו ת ע ד ש ר ה ש ב ן זו מ א: ש ר מ א, ל מע ן ת ר כ ת א יו ם צ אתך ר א מ ץ ר י ם כ ל י י מ י ח יך י י מ י ח יך י ה ים מ, כ ל י י מ י ח יך - ל ה ילו ת. ו חכ ים מ או מר ים : י י מ י ח יך עו ל ה ם ז ה ה,כ ל י מי י ח יך ל הב יא ל ת ימו Amar rabi Elazar ben Azaryah. Harei ani k'ven shivim shanah, v'lo zachiti, shetei-ameir y'tzi-at mitzrayim baleilot. Ad shed'rashah ben zoma. Sheneemar: l'ma-an tizkor, et yom tzeitcha mei-eretz mitzrayim, kol y'mei chayecha. Y'mei chayecha hayamim. Kol y'mei chayecha haleilot. Vachachamim om'rim. Y'mei chayecha ha-olam hazeh. Kol y'mei chayecha l'havi limot hamashi-ach. Rabbi Elazar ben Azaryah said: "I am like a seventy-year old man and I have not succeeded in understanding why the Exodus from Egypt should be mentioned at night, until Ben Zoma explained it by quoting: "In order that you may remember the day you left Egypt all the days of your life." The Torah adds the word all to the phrase the days of your life to indicate that the nights are meant as well. The sages declare that "the days of your life" means the present world and "all " includes the messianic era. The Story י כול ר מ אש ש ד ח, ת מו ד לו מ ר ביו ם הו ה א, י א ביו ם הו ה א י ל כו ב מ עו ד יו ם, מו ד לו מ ר ב ע ר ז ה - ב ע ר ז ה א ל ר מ א ת י ל א א ב ש ה ש ש צ מ ה ו רו ר מ נ מ ים ח ל פ נ יך Yachol meirosh chodesh, talmud lomar bayom hahu. Iy bayom hahu, yachol mib'od yom. Talmud lomar ba-avur zeh. Ba-avur zeh lo amarti, ela b'sha-ah sheyeish matzah u-maror munachim l'fanecha. One might think that the Haggadah should be recited on the first day of the month of Nisan, but the Torah says: "You shall tell your son on that day" [the first day of Passover]. One might think that the phrase on that day means that the story of the Exodus should be recited in the daytime; therefore, the Torah says: "This is on account of what the Lord did for me." The word this refers to the time when this matzo and this marror are placed before you - on Passover night when you are obliged to eat them. 15

בו ד ה ב ב ע מ ת א ע תו צ מ ב ו ת ו א ת ש א כ דו ת מ ל ח ה עו ב י ד ע ז ר ה יו ה בו ת א ינו, ו עכ יו ש ר ק ב נו קו ם מ ה ל עב תו ד, נ ש ר מ א : ו אמ ר י י ע ש הו ל א כ ל ע ה ם, ה כ ר מ א יי ל א י ה יִש ר ל א : ב ע ר נ ה ר ה י ש בו בו ת א יכ ם עו ל מ ם, ת ר ח ב א י ב א ר ם ה ו אב י נ ר חו, ו יע דו ל א ים ה ר ח א ים. ו ח ק א ת א ב א יכ ם ת א ב א ר ם ה ב ר נ ה ר ה ו אול ך או תו ב כ ל ר א ץ כ נ ן ע, ו אר ב ה ת א ז ר עו ו ת א ן לו ת א יִצ ק ח, ו ת א ן ל יִצ ק ח י עק ו ת א ע ש יו. ו ת א ן ל עש ו ת א ר ה ש יר ל ר ת ש א, ו י עק ב ו ב נ יו י ר דו ר יִם Mit'chilah ov'dei avodah zarah hayu avoteinu. V'achshav keir'vanu hamakom la-avodato. Shene-emar: Vayomer Y'hoshua el kol ha-am. Koh amar Adonai Elohei yisra-eil, b'eiver hanahar yash'vu avoteichem mei-olam, Terach avi avraham va-avi nachor. Vaya-avdu Elohim acheirim. Va-ekach et avichem et avraham mei-eiver ha-nahar, va-oleich oto b'chol eretz k'na-an. Va-arbeh et zaro, va-eten lo et Yitzchak. Va-etein l'yitzchak et Ya-akov v'et Eisav. Va-etein l'eisav et har sei-ir, lareshet oto. V'ya-akov uva-nav yar'du mitzrayim. At first our forefathers worshiped idols, but then the Omnipresent brought us near to divine service, as it is written: "Joshua said to all the people: so says the Lord God of Israel--your fathers have always lived beyond the Euphrates River, Terah the father of Abraham and Nahor; they worshipped other gods. I took your father Abraham from the other side of the river and led him through all the land of Canaan. I multiplied his family and gave him Isaac. To Isaac I gave Jacob and Esau; to Esau I gave Mount Seir to inherit, however Jacob and his children went down to Egypt." ב רו ך ש ר מ ב ה תו ח ט ל יִש ר ל א, ב רו ך הו א. ק ה ש דו ש ב רו ך הו א ש ח ב ת א ק ה ץ, ל עש ת כמו ר מ א ש ל אב ר ם ה ב א ינו ב ב ר ית ב ין ב ה ת ר ים, נ ש ר מ א : ו אמ ר י ל אב ר ם, י ע ד ע ד כ י ג ר יִהי ה ז ר עך ב ר א ץ ל ל ם ה, ו עב דו ם ו ענ ו א ם ר א ב ע או ת מ שנה. ו גם ת א ג ה י ו ר י עב ן ד נ א י ו ר ח א י כ ן י צאו ב ר כ ש גדו ל Baruch shomeir havtachato l'yisra-eil. Baruch hu. Shehakadosh Baruch hu chishav et hakeitz, la-asot k'mah she-amar l'avraham avinu bivrit bein hab'tarim. Shene-emar: vayomer l'avram yadoa teida, ki geir yihyeh zaracha, b'eretz lo lahem, va-avadum v'inu otam arba meiot shanah. V'gam et hagoy asher ya-avodu dan anochi. V'acharei chein yeitz'u, birchush gadol. Praised be He who keeps His promise to Israel; praised be He. The holy one, blessed be he, predetermined the time for our final deliverance in order to fulfill what He had pledged to our father Abraham in a covenant, as it is written: "He said to Abram, your descendants will surely sojourn in a land that 16

רו ע ל ל ב ל ש ש י מ ו ע ק ר ל א ב י ל נ ב ים ב נ ת י נ צ ר ת נ ר ר is not their own, and they will be enslaved and afflicted for four hundred years; however, I will punish the nation that enslaved them, and afterwards they shall leave with great wealth." V hee She-amdah We lift up our cup wine and cover the matzah, as we recite the following and recall God's promise to Abraham, emphasizing eternal divine watchfulness. ו היא ש ה דמ ל אבו ת ינו ו ל נו, ש א ד ח א ב ל ב ד ד מ ע ע ינו ל כ ל ות נו, ל א א ש כ ל ד ר ו ו ר דו עו מד ים ע ינו ל כ לות נו, ו הק דו ש ב רו ך הו א צ מ יל נו ם ד V'hi she-am'dah la-avoteinu v'lanu. Shelo echad bilvad, amad aleinu l'chaloteinu. Ela sheb'chol dor vador, om'dim aleinu l'chaloteinu, v'hakadosh Baruch hu matzileinu mi-yadam. This covenant that remained constant for our ancestors and for us has saved us against any who arose to destroy us in every generation, and throughout history when any stood against us to annihilate us, the Kadosh Barukh Hu kept saving us from them. We lower the wine cup and continue with the recitation of the traditional Midrash or Rabbinic discussion of the Passover Exodus story as recorded in the Torah, beginning first with the threat to Israel from Lavan and then the threat from Pharaoh. צ א ו ל ד מ, ה מ ב ק ל ב ן ר א ה י מ ל עש ת ל י עק ב ז ה כ ר ים ; ו ל ב ן ב ק ל עק ר ת א כ ה ל, נ ש ר מ א " ב א ינו-- פ ש ה ע ר ה ע ש, א ל ג ז ר א ע ל ר א מ א ד ב א י, ו יר ד צ מ ר י ה מ, ו יג ר ש ם " (דברים כו,ה ). למ ד מ ש א י ר ד ל הש ת ל א א ל גו ר ש ם, ש ר מ א "ו יאמרו ל א - פ ה ע, ל גו ר ב ר א ץ ב אנו, כ י - ין א ר מ ה ע ל אן צ ש א ר ל עב דיך, כ י -כ ב ד ר ה ב ע ב ר א ץ כ נ ן ע ; ו ת ע ה (י ש בו - נ א ע דיך, ב ר א ץ ש ג ן " ) בראשית מז,ד ב תמ י עמ ט --כמו ש ר מ א "ב ש ע נ פ ש, י ר דו ב א יך צ מ ר י ה מ ; ו ת ע ה, ךמ ש י הו ה ל א יך ה, (ככו כ ב י ש ה יִם מ, ל ב ר ") דברים י,כב ו י הי -ש ם, ל גו -- למ ד מ יו ה ש יִש ר ל א צמ ינ ין ש ם. גדו ל ו עצו ם--כמו ש ר מ א "ו בנ י יִש ר ל א, ) פ ו יש צו ו יר ב ו ו יע מו- -ב אמ ד אמ ד ; ו ת מ א ר א ה ץ, א ם " ( שמות א,ז ל ו ר ב--כמו ש ר מ א "ר ב ב ה, כ צ ח מ ש ה ה ד נ ת ת יך, ו ת ר ב י ו ת ג דל י, ו ת ב י א ב ע י ד יִים ד ע : יִם ד ש.(נ כנו ו ש ע ך צ ח מ, ו ת א ע ם ר ו ער י ה " ( יחזקאל טז,ז 17

ת נ ר ל ימו נ ר נ ב ת ב נ ל נו ו יר עו א נו צ מ ה ר ים--כמו נ ש ר מ א " ב ה ה נ ת חכ ה מ, לו : פ ן -יִר ב ה, ו הי ה כ י -ת קר.( ל מ ה מ ח ו ף ס נו ג ם -הו א ע ל-ש אינו, ו נ ל ם ח -ב נו, ו על ה ן מ - ר א ה ץ " ) שמות א,י אנ ה ו י ענ ו נו--כמו ש ר מ א "ו יש ע יו ש י ים ס מ, ל מע ן ע תו ב ב ס לת ם ; ו יב ן ע י כס מ נו ת,.(ל פ ר ה ע -- ת א - פ ם, ו ת א -ר ס סמ ע " ) שמות א,יא ו י ת ע ינו, ע ה ד ש ק ה --כמו ש ר מ א "ו יע דו צ מ ר יִם ת א -ב נ י יִש ר ל א, ב פ ר ך " ) שמות.(א,יג Go out and learn what Lavan the Aramean sought to do to Jacob our father! Pharaoh the evil only decreed against the males, but Lavan sought to uproot everything, as it is written "A wandering Aramean was my father" [while this makes little sense in English, the free word order of Hebrew and ambiguity of the verb "'oved" can be stretched somewhat to mean that an Aramean Lavan tried to cause the loss of Jacob] "and he went down into Egypt, and sojourned there" (Deuteronomy 26,5). This teaches that he did not descend to live there permanently, but rather temporarily, "And they said unto Pharaoh: 'To sojourn in the land are we come; for there is no pasture for thy servants' flocks; for the famine is sore in the land of Canaan. Now therefore, we pray thee, let thy servants dwell in the land of Goshen'" (Genesis 47,4). Few in number--as it is written "Thy fathers went down into Egypt with threescore and ten persons; and now the LORD thy God hath made thee as the stars of heaven for multitude" (Deuteronomy 10,22). And he became there a nation--this teaches that Israel were distinguishable from others there. Great, powerful--"and the children of Israel were fruitful, and increased abundantly, and multiplied, and waxed exceeding mighty; and the land was filled with them" (Exodus 1,7). And populous--as it is written "I cause thee to increase, even as the growth of the field. And thou didst increase and grow up, and thou camest to excellent beauty: thy breasts were fashioned, and thy hair was grown; yet thou wast naked and bare" (Ezekiel 16,7). And the Egyptians dealt ill with us--as it is written "come, let us deal wisely with them, lest they multiply, and it come to pass, that, when there befalleth us any war, they also join themselves unto our enemies, and fight against us, and get them up out of the land" (Exodus 1,10). 18

ת ל נ ת נ ו ע ה ל ר נ נ נ ל א ל א נ ל ש נ ת ה מ And afflicted us--as it is written "Therefore they did set over them taskmasters to afflict them with their burdens. And they built for Pharaoh store-cities, Pithom and Raamses" (Exodus 1,11) And laid upon us hard bondage--as it is written "And the Egyptians made the children of Israel to serve with rigour" (Exodus 1,13). ו נצ עק ל א יי ל א י ה ב א ינו, ו יש ע מ יי ת א ק נו, ו יר א ת א ע י נו ו ת א ל מ ע נו ו ת א ל חצ נו ו נצ עק ל א יי ל א י ה ב א ינו - כ ש ר מ א : ו י י ה ב י ים מ ר ה ב ים ם ה ה ו י ת מ ל מ ך צ מ ר ים, ו י אנ חו ב נ י יִש ר ל א ן מ ע ה בו ד ה ו יז עקו, ו ת ע ל ש עת ם ל א ל א ה ים ה ן מ ה ד ב ו יש ע מ יי ת א ק נו - כ ה מ ש ר מ א : ו יש ע מ ל א ים ה ת א נ ת ק א ם, ו יז כ ר ו ל א ים ה ת א בר יתו ת א ב א ר ם ה, ת א יִצ ק ח וא ת י עק ב הים ו יר א ת א ע י נו - זו פ ישו ת ר ד ך ר א ץ, כ ה מ ש ר מ א : ו י ר א ים ה ת א ב ני יִש ר ל א ו י ע ד ו את ל מ ע נו - לו א ב ה נ ים. כ ה מ ש ר מ א : כ ל ב ה ן י ה ל ד ו י ה אר ה ת יכ הו ו כ ל ב ה ת חי ון ו ת א ל חצ נו - ז ו ד ה ק ח, כ ה מ ש ר מ א : ו ג ם ר אית י ת א ל ה ץ ח ש א ר צ מ ר ים צ ח ל ים את ם Vanitzak el Adonai elohei avoteinu, vayishma Adonai et koleinu, vayar et onyeinu v et amaleinu v et lachatzeinu. Vanitzak el Adonai elohei avoteinu k mah shene emar: vayihi vayamim harabim hahem vayamot melech mitzrayim, vayeian chu binei Yisrael min ha avodah vayizaku, vata al shavatam el haelohim min ha avodah. Vayishma Adonai et Koleinu k mah shene emar: vayishma Elohim et na akatam, vayizkor Elohim et brito et Avraham, et Yitchak v et Ya akov. Vayar et an yeinu zo p rishut derech eretz, k mah shene emar: vayar Elohim et binei Yisrael vayeida Elohim. V et amaleinu eilu habanim. K mah shene emar: kol habein hayilod hay orah tashlichuhu v chol habit t chayun. 19

א ר ל נ פ ש נ א ר פ ש ל ח ר א נ ר אמ נ לו כ נ ת ת ל ש ר V et lachatzeinu zeh had chak, k mah shene emar: v gam raiti et halachatz asher mitzrayim lochatzim otam. We cried to the Lord, the God of our fathers; the Lord heard our cry and saw our affliction, our toil, and our oppression. (Dt. 26:6) We cried to the Lord, the God of our fathers as it is written: It happened in the course of those many days that the king of Egypt died; the children of Israel sighed because of their labor and cried; their cry of servitude reached God. The Lord heard our cry as it is written: God heard their groaning; God remembered His covenant with Abraham, with Isaac, and with Jacob. And saw our affliction that is, the conjugal separation of husband and wife, as it is written: God saw the children of Israel and God knew. Our toil refers to the drowning of the sons, as it is written: Every son that is born you shall cast into the river, but you shall let every daughter live. Our oppression means the pressure used upon them, as it is written: I have also seen how the Egyptians are oppressing them. ו יוצ אנו יי צ מ מ ר ים ב י ד ז ח ה ק ו ב ז רע נ טוי ה, ו ב מר א ג ד ל, ו ב תו ת א ו ב מפ ת ים ו יוצ אנו יי צ מ מ ר ים - ל ע ל י י ד ל מ אך, ו א ל ע ל י י ד ש ף, ו א ל ב רו ך הו א ב כ דו בו ו ב עצ מו, ש ר מ א : ו עב ר ת י ב אר ץ צ מ ר ים ב ל י ל ה ז ה ה, ו הכ ית י ב ר א ץ צ מ ר ים ם ד א מ ו ד ע ב ה מ ה, ו בכ ל ל א י ה צ מ ר ים ע א ה ש ים. ט נ א י יי ע ל י י ד ש יח, ל א א ק ה דו ש כ ל בכו ר כ ל ב ר כו ב ר א ץ צ מ ר ים - י ו עב ר ת י ב אר ץ צ מ ר ים ב ל י ל ה ז ה ה - נ א י ו א ל ל מ אך. ו הכ ית י ו לא ש ף. ו בכ ל ל א י ה צ מ ר ים ע א ה ש ים ט - נ א י ול א ש ה יח. נ א י יי - נ א י הו א ב י ד ז ח ה ק - זו ד ה ב ר, כ ה מ ש ר מ א : נ ה ה יד יי הו י ה ב נק מ ך ש א ר ב ש ה ד, ב וס ים ס, ב מ ח ים, ב ג ל מ ים, ב ב ר ק ו ב אן צ, ב ד ר כ ב ד ד ו ב ז רע נ טוי ה - זו ר ח ה ב, כ ה מ ש ר מ א : ו חר ב ו ש פ ה ב י דו, נ טוי ה ע ל י רו של יִם ול א 20 ו ב מר א ג ד ל - זו ג ל וי ש ינ ה, כ ה מ ש ר מ א : או נ ה ה ס ל א ים ה ל א ב ל ת ח ק לו גו י ר ק מ ב ג י ו ב ס מ ב א ת ו ב מופ ת ים, ו ב מל ה מ ח ו בי ד ז ח ה ק ו ב ז רוע נ טוי ה, ו ב מור ים א ג ד ים, ככ ל ש א ע ה ל כ ם יי ל א יכ ה ם ב צ מ ר ים ל עינ יך

נ ק ש ע א ה נ ו באתו ת - תת ז ה ה ט מ ה, כ ה מ ש ר מ א : ו ת א ה ט מ ה ז ה ה ת ח ב י דך, ש א ר ת ה ב ו ת א ו ב מפ ת ים - ז ה ד ה ם, כ ה מ ש ר מ א : ו נ ת ת י מו פת ים ב ש יִם מ ו ב אר ץ Vayotzi einu Adonai mimitzrayim, b yad chazakah, Uvizro a n tuyah, uv mora gadol, uv otot uv moftim. Vayotzieinu Adonai mimitzrayim lo al ydei malach, v lo al y dei saraf, v lo al y dei shaliach, ela hakadosh baruch hu bichvodo uv atzmo, shene emar: v avarti v eretz mitzrayim balaylah hazeh, v hikeiti kol b chor b eretz mitzrayim meiadam v ad b heimah, uv chol elohei mitzrayim e eseh shifatim. Ani Adonai. V avarti v eretz mitzrayim balaylah hazeh ani v lo malach v hikeiti cholb chor b eretz mitzrayim ani v lo saraf uv chol elohei mitzrayim e eseh sh fatim ani v lo hashaliach. Ani Adonai ani hu v lo acheir. B yad chazakah zo hadever, k mah shene emar: hiney yad Adonai hoyah b mikn cha asher basadeh, basusim, bachamorim, bag malim, babakar uvatzon, dever kaveid m od. Uvizroa n tuyah zo hacherev, k mah shene emar: v charbo sh lufah b yado, n tuyah al Yerushalayim. Uv mora gadol. Zeh giluy sh chinah, k mah shene emar: oh hanisah Elohim lavo lakachat lo goy mikerev goy, b masot b otot uv moftim, uv milchamah uv yad chazakah uvizroa n tuyah, uv moraim g dolim, k chol asher asah lachem Adonai Eloheichem b mitzrayim l einecha. Uv otot zeh hamateh, k mo shene emar: v et hamateh hazeh tikach b yadecha, asher ta aseh bo et ha otot. U vimoftim zeh hadam, k mo shene emar: v natati moftim bashamayim u va aretz. The Lord brought us out of Egypt with a mighty hand and outstretched arm, 21

with great awe, miraculous signs and wonders. (Dt. 26:8) The Lord brought us out of Egypt not by an angel, not by a seraph, not by a messenger, but by the holy one, blessed be He, Himself, as it is written: I will pass through the land of Egypt on that night; I will smite all the firstborn in the land of Egypt from man unto beast; on all the gods of Egypt I will execute judgments; I am the Lord. I will pass through the land of Egypt on that night myself and not an angel; I will smite all the firstborn in the land of Egypt myself and not a seraph; on all the gods of Egypt I will execute judgments myself and not a messenger; I am the Lord I and none other. Mighty hand refers to the disease among the cattle, as it is written: Behold the hand of the Lord strikes your cattle which are in the field, the horses, the donkeys, the camels, the herds, and the flocks--a very severe pestilence. Outstretched arm means the sword, as it is written: His drawn sword in his hand, outstretched over Jerusalem. Great awe alludes to the divine revelation, as it is written: Has God ever attempted to take unto Himself, a nation from the midst of another nation by trials, miraculous signs and wonders, by war and with a mighty hand and outstretched arm and by awesome revelations, just as you saw the Lord your God do for you in Egypt, before your eyes? Miraculous signs refers to the miracles performed with the staff of Moses, as it is written: Take this staff in your hand, that you may perform the miraculous signs with it. 22

ן ה יִם ש יִם יִם יִם -- Ten Plagues Traditional - Ten Plagues Contributed by Haggadot Source: Traditional ל א ו ש ע ר כ מ ת ו ב ה ש יא ק ה דו ש ב רו ך הו א ע ל צ מ ה ים ר ב צ מ ים ר, ו אלו Eilu eser makot sheheivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b'mitzrayim, v'eilu hein: These are the Plagues that the holy one, blessed be he, brought upon Egypt. ד ם ו אש ו ימרו ת ת ש ע ן Dam V eish V tim ro ashan Blood, and fire and pillars of smoke Before the great and terrible day of the Lord comes, I will set wonders in the sky and on the earth blood, fire and pillars of smoke: The sun shall turn to darkness and the moon into blood. Joel 3:3 ת ש, ו ב תו ת א - ת ש, ו ב ז רע נ טוי ה - ת ש, ו ב א ר מ ג ד ל - ב ד ר ח א ר : ב י ד ח ז ה ק - ת ש, ו ב ים תפ מ - ת יִם Davar acheir. B'yad chazakah sh'tayim. Uvizroa n'tuyah sh'tayim. Uv'mora gadol sh'tayim. Uv'otot sh'tayim. Uv'mof'tim sh'tayim. (Another interpretation of Deuteronomy 26:8 is: strong hand indicates two plagues; out-stretched arm indicates two more plagues; great awe indicates two plagues; signs indicates two more plagues because it is plural; and wonders two more plagues because it is in the plural. This then ו אלו ן ה : is a total of Ten Plagues.) ל א ו ש ע ר כ מ ת ו ב ה ש יא ק ה דו ש ב רו ך הו א ע ל צ מ ה ים ר ב צ מ ים ר, Eilu eser makot sheheivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b'mitzrayim, v'eilu hein: These are the Plagues that the holy one, blessed be he, brought upon Egypt. 23

בר א כ מ צ ל ים ר ל א ל ם ב כ מ כ צ Blood Dom ד ם Frogs Tzfardeyah ע צ דר פ ים כ נ Lice Kinim Beasts Arov ע רוב Cattle Plague Dever ר ד ב Boils Sh chin ין ח ש Hail Barad ב רד Locusts Arbeh ה Darkness Choshech חש ך Slaying of First Born Makat Bechorot ב כו רו ת ת Since ancient versions varied as to the nature and number of the plagues, it is believed that Rabbi Jehudah instituted these three phrases or acronyms to confirm the version in Exodus. Accordingly we now remove another three drops of wine from our cup of joy. ר ב י י הו ה ד י ה ה נו ת ן ב ם ה מ ס נ ים : Rabi Y'hudah hayah notein bahem simanim. Rabbi Yehuda would assign the plagues three mnenomic signs: ד צ ך ש ד ע ב ח א ב D TZ KH A-Da SH B AH V 24 ר ב י יו ס י ג ה ל יל י או מ ר: נ מ יִן ת א ה או מ ר ש קו מ ה ר ים ב צ מ ר ים ש ע ר כ מ ת ו ו ל ע י ה ם ל קו ש מ ח כ מ ת ו? ב צ מ ר ים ה מ הו א או מ ר? ו יאמרו ר ח ה מ ט ים ל א פ ה ע : צ א ב ע ים ה וא ה, ו ל ע י ה ם מה הו א או מ ר? ו י ר א יִש ר ל א ת א י ה ד ג ה ד ה ש א ר ש ע ה יי ב צ מ ר ים, ו יִיר או ע ה ת א יי, ו י ינו מ א ב יי ו במ ה ש ע דו. כ ה מ ל קו ב אצ ב ע? ש ע ר כ מ ת ו. ב צ מ ר ים ל קו ש ע ר כ מ ת ו ו ל ע י ה ם ל קו ש מ ח ים ת ו מו ר א ע מ ת ה : ר ב י ל א יעז ר או מ ר: נ מ יִן ש ל כ מ ה ו מכ ה ב ה ש יא ק ה דו ש ב רו ך הו א ע ל מ ה ר ים ב צ מ ר יִם

ב ל נ ל י ה ב ל לש יִם ת מו ר א ר א כ מ צ כ ב ש מ ל נ י ה ש מ לוש יִם ת ב מ ש ח כ מ ת ה ש ר א ב ע כ מ ת ו? ש ר מ א : י ל ש ח ב ם רו ן ח ופ א, ע ר ה ו ז ם ע ו צ ר ה, ש מ ת ח ל מ אכ י ר עים. ע ר ה - ת ח א, ו ז ם ע - ש, ו צ ר ה - ש, ש מ ת ח ל מ אכ י ר ים ע - ב ע. ע מ ת ה : ב צ מ ר ים ל קו ר א ב ע ים כ מ ת ו ו ל ע י ה ם ל קו את מ יִם ת ו ת ה ר ב י יב ק ע א או מ ר: נ מ יִן ש ל כ מ ה ומ כ ה שה ביִא ק ה דו ש ב רו ך הו א על מ ה ר ים ב צ מ ר ים ל ש ש מ ח כ מ ת ו? ש ר מ א : י ש ח ב ם רו ן ח ופ א, ע ר ה ו ז ם ע ו צ ר ה, ל ת ח ש, ו ז ם ע - ש, ו צ ר ה - ר א ב ע, ל ת ח ב צ מ ר ים ל קו ש מ ח ים כ מ ת ו ו ל ע י ה ם ל קו ים ל מ אכ י ר ים ע. רו ן ח ופ א - ת ח א,, ע ר ה - ל מ אכ י ר ים ע - ו מאת יִם ת ו ש מ ח. מו ר א ה ע מ ת : Rabi Yosei hagalili omer: minayin atah omer shelaku hamitzrim bimitzrayim eser makot v al hayam laku chamishim makot? Bamitzrayim ma hu omer? Vayomru hachartumim el paroh: etzba Elohim he, v al hayam ma hu omer? Vayar Yisrael et hayad hagdolah asher asa Adonai bimitzrayim, vayiyru ha am et Adonai, vaya aminu b Adonai uvmoshe avdo. Kamah laku b etzba? Eser makot. Emor ma atah: b mitzrayim laku eser makot v al hayam laku chamishim makot. Rabi Eliezer omar: minayin shekol makah u makah shehaivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b mitzrayim hayta shel arba a makot? Shene emar: yishlach bom charon apo, evrah vaza am v tzarah, mishlachat malachei ra im. Evrah echat, vaza am shtayim, v tzarah shalosh, mishlachat malachei ra im arba a. Emor ma atah: b mitzrayim laku arba im makot v al hayam laku matayim makot. Rabi akivah omer: minayin shekol makah u makah shehaivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b mitzrayim hayta shel chamesh makot? Shene emar: yishlach bom charon apo, evrah vaza am v tzarah, mishlachat malachei ra im. Charon apo echat, evrah shtayim, vaza am shalosh, v tzarah arba a, mishlachat malachei ra im chamesh. Emor ma atah: b mitzrayim laku chamishim makot v al hayam laku chamishim u matayim makot Rabbi Yose the Galilean says: How does one derive that, after the ten plagues in Egypt, the Egyptians suffered fifty plagues at the Sea? Concerning the plagues in Egypt the Torah states that the magicians said to Pharaoh, it is the finger of God. However, at the Sea, the Torah relates that Israel saw the great hand which the Lord laid upon the Egyptians, and the people revered the Lord and they believed in the Lord and in His servant Moses. It reasons that if they suffered ten plagues in Egypt, they must have been made to 25

suffer fifty plagues at the Sea. Rabbi Eliezer says: How does one derive that every plague that God inflicted upon the Egyptians in Egypt was equal in intensity to four plagues? It is written: He sent upon them his fierce anger, wrath, fury and trouble, a band of evil messengers. Since each plague was comprised of 1) wrath, 2) fury, 3) trouble and 4) a band of evil messengers, they must have suffered forty plagues in Egypt and two hundred at the Sea. Rabbi Akiva says: How does one derive that every plague that God inflicted upon the Egyptians in Egypt was equal in intensity to five plagues? It is written: He sent upon them his fierce anger, wrath, fury and trouble, a band of evil messengers. Since each plague was comprised of 1) fierce anger 2) wrath 3) fury 4) trouble and 5) a band of evil messengers, they must have suffered fifty plagues in Egypt and two hundred and fifty at the Sea. 26

פ ש ש פ ש ש ב ע ה ב ע ה נ נ ב ב ר ר -- Cup #2 & Dayenu Traditional - Maggid - Closing Contributed by Haggadot Source: Traditional ינו י ד Maggid Closing!כ ה מ ע מ לו ת טו בו ת ל קו ם מ על ינו לו א הו צ יאנו צ מ מ ר ים, ו א ל ע ה ב ם ה ש ים ט, די ינו לו א ע ה ב ם ה ש ים ט, ו א ל ע ה ב יה ם ה אל, די ינו לו א ע ה ב יה ם ה אל, ו א ל ר ה ג ת א בכו ר ם יה, די ינו לו א ר ה ג ת א בכו ר ם יה, ו א ל נ ת ן ל נו ת א מו נ מ ם, די ינו לו א נ ת ן ל נו ת א מו נ מ ם, ו א ל ר ק ע ל נו ת א י ה ם, די ינו לו א ר ק ע ל נו ת א י ה ם, ו א ל יר נו בתו כו ב ר ח ב ה, די ינו לו א יר נו בתו כו ב ר ח ב ה, ו א ל ע ק ש צ ר נו בתו כו, די ינו לו א ע ק ש צ ר נו בתו כו, ו א ל פ ס ק צ ר כנו ב בד מ ר ר א בע ים ש ה, די ינו לו א פ ס ק צ ר כנו ב בד מ ר ר א בע ים ש ה, ו א ל כ א ה יל נו ת א ן מ ה, די ינו לו א כ א ה יל נו ת א ן מ ה, ו א ל נ ת ן ל נו ת א ש ה ת, די ינו לו א נ ת ן ל נו ת א ש ה ת, ו א ל ר ק ב נו ל פנ י ר ה ינ ס י, די ינו לו א ר ק ב נו ל פנ י ר ה ינ ס י, ו א ל נ ת ן ל נו ת א ות ה ה, די ינו לו א נ ת ן ל נו ת א ות ה ה, ו א ל כ ה נ יסנו ל אר ץ יִש ר ל א, די ינו לו א כ ה נ יסנו ל אר ץ יִש ר ל א, ו א ל ב נ ה ל נו ת א ב ית ב ה יר ח ה, די ינו Kama ma a lot tovot lamakom aleinu. Ilu hotzi anu mimitzrayim, v lo asah bahem shfatim, dayenu. Ilu asah bahem shfatim, v lo asah vailoheihem, dayenu. 27

Ilu asah vailoheihem, v lo harag et bichoraihem, dayenu. Ilu harag et bichoraihem, v lo natan lanu mamonam, dayenu. Ilu natan lanu mamonam, v lo karah lanu et hayam, dayenu. Ilu karah lanu et hayam, v lo he evairanu bitocho becheravah, dayenu. Ilu he evairanu bitocho becheravah, v lo shikah tzareinu b tocho, dayenu. Ilu shikah tzareinu b tocho, v lo sifek tzarchainu bamidbar arba im shana, dayneu. Ilu sifek tzarchainu bamidbar arba im shana, v lo he echilanu et haman, dayenu. Ilu he echilanu et haman, v lo natan lanu et hashabbat, dayenu. Ilu natan lanu et hashabbat, v lo karvanu lifnei har Sinai, dayenu. Ilu karvanu lifnei har Sinai, v lo natan lanu et hatorah, dayenu. Ilu natan lanu et hatorah, v lo hichnisanu l eretz Yisrael, dayenu. Ilu hicnisanu l eretz Yisrael, v lo vana lanu et bait habchirah, dayenu. God has bestowed many favors upon us. Had He brought us out of Egypt, and not executed judgments against the Egyptians, It would have been enough Dayyenu Had He executed judgments against the Egyptians, and not their gods, It would have been enough Dayyenu Had He executed judgments against their gods and not put to death their firstborn, It would have been enough Dayyenu Had He put to death their firstborn, and not given us their riches, It would have been enough Dayyenu Had He given us their riches, and not split the Sea for us, It would have been enough Dayyenu 28

ל ן ה Had He split the Sea for us, and not led us through it on dry land, It would have been enough Dayyenu Had He led us through it on dry land, and not sunk our foes in it, It would have been enough Dayyenu Had He sunk our foes in it, and not satisfied our needs in the desert for forty years, It would have been enough Dayyenu Had He satisfied our needs in the desert for forty years, and not fed us the manna, It would have been enough Dayyenu Had He fed us the manna, and not given us the Sabbath, It would have been enough Dayyenu Had He given us the Sabbath, and not brought us to Mount Sinai, It would have been enough Dayyenu Had He brought us to Mount Sinai, and not given us the Torah, It would have been enough Dayyenu Had He given us the Torah, and not brought us into Israel, It would have been enough Dayyenu Had He brought us into Israel, and not built the Temple for us, It would have been enough Dayyenu Obligations of the Holiday ר בן ג למ ל יא י ה ה או מ ר:כ ל ש א ר מ א ש לש ה בד ר ים ל א ו ב פ ח ס, א ל י צ א י י ד חו ב תו, ו אלו פ ח ס, צ מ ה, ו רו ר מ Rabban Gamlieil hayah omeir: kol shelo amar sh loshah d varim eilu bapesach, lo yatza y dei chovato, v eilu hein: Pesach, Matzah, Umaror. Rabban Gamliel would teach that all those who had not spoken of three things on Passover had not fulfilled their obligation to tell the story, and these three things are: 29

ב ו ו ש א דו ש נ ינו ע ה ו ו ל נ ת א נ ר ש א Point to the shank bone. בו ת א י ה י ק ה מ ק ה י בו ת א ם ר י ת א צ מ צ ה ד חוו ית דק מ ה ש ה ם, ע ל ש ם? ע ל ש ם פ ש ח ס פ ח ס יו ה ש ינו או כל ים ב ז ן מ ש ב רו ך הו א ע ל ב ת ינו ב צ מ ר ים, ש ר מ א : ו ר מ א ת ז ב ח פ ח ס הו א ל יי, ם יל? ו יק ב צ מ ר ים ב נ ג פו ר ים, ו ת א ב ת פ ח ס ע ל ב ת ב ני יִש ר ל א ו י ש ת Pesach shehayu avoteinu och lim, bizman shebeit hamikdash hayah kayam, al shum mah? Al shum shepasach hakadosh baruch hu al batei avoteinu b mitzrayim, shene emar: va amartem zevach pesach hu l Adonai, asher pasach al batei v nei Yisrael b mitzrayim, b nagpo et mitzrayim v et bateinu hitzil, vayikod ha am vayishtachavu. The Pesah which our ancestors ate when the Second Temple stood: what is the reason for it? They ate the Pesah because the holy one, Blessed be He passed over the houses of our ancestors in Egypt, as it is written in the Torah: And You shall say, It is the Passover offering for Adonai, who passed over the houses of the Israelites saving us in Mitzrayim but struck the houses of the Egyptians. Point to the matza. צ מ ה זו שאנו או כל ים, ע ל ש ם מה? ע ל ש ם ש ל א פס ה יק ב צ ם ק ש ל בו ת א ינו ל יץ מ ח ה ע ד ש ג ל ה ע ם יה ל מ ך ל מ כ י למ ה כ ים, ק ה דו ש ב רו ך הו א, ו ג אל ם, ש ר מ א : ו יאפו ב ה צ ק ש א ר הו צ יאו צ מ מ ר ים ע ת ג צ מ ת ו, כ י א ל ץ מ ח, כ י ג שו צ מ מ ר ים ו א ל י כלו ל הת ה מה מ, ו ג ם צ ה ד ל ע ו ל ם ה Matzah zeh sheanu och lim, al shum mah? Al shum shelo hispik b tzeikam shel avoteinu l hachamitz ad sheniglah aleihem melech malchei ham lachim, hakadosh baruch hu, ug alam, shene emar: vayofu et habatzeik asher hotziu mimitzrayim ugot matzot, ki lo chameitz, ki gor shu mimitzrayim v lo yachlu l hitmahmeiha, v gam tzeidah lo asu lahem. Matzah - what does it symbolize in the Seder? There was insufficient time for the dough of our ancestors to rise when the holy one, Blessed be He was revealed to us and redeemed us, as it is written in the Torah: And they baked the dough which they brought forth out o Egypt into matzah cakes of unleavened bread which had not risen, for having been driven out of Egypt they could not tarry, and they had made no provisions for themselves. 30

רו ר מ ו ו נ ב ב ב דו ש ב צ נ ש בו א נ ן ת ת Point to the maror. ז ה נו א ש או כל ים, ע ל ש ם מה? ע ל ש ם מ ש ר רו צ מ ה ר ים ת א י ח י בו ת א ינו ב צ מ ר ים, ש ר מ א : ו י מר רו ת א י ח יהם ב ע ה ד ה ש ק, ב ח ר מ ו ב ל ב נ ים ו בכ ל ע ה ד ב ש ה ד ת א כ ל ע ת ד ם ש א ר ע דו ב ם ה בפ ר ך Maror zeh sheanu och lim, al shum mah? Al shum shemeir ru hamitzrim et chayei avoteinu b mitzrayim, shene emar: vayamararu et chayeihem baavodah kashah, b chomer uvilveinim uv chol avodah basadeh et kol avodatam asher avdu vahem b farech. Why do we eat Maror? For the reason that the Egyptians embitter the lives of our ancestors in Mitzrayim, as the Torah states: And they embittered their lives with servitude, with mortar and bricks without straw, with every form of slavery in the field and with great torment. ב כ ל ד ר ו ו ר דו י ח ב ם ד א ל ר ת או ת א ע מו כ לו א הו א י צ א צ מ מ ר ים, ש ר מ א : ו הג תד ל ב נ ך ביו ם הו ה א ל ר אמ, ב ע ר ז ה ע ה יי ל י ב צ את י צ מ מ ר ים. ל ת א בו ת א ינו ב ל ב ד ג ל א ק ה ב רו ך הו א, ל א א ף א או ת נו ג ל א מ ע ם ה, ש ר מ א : ו אות נו הו צ יא ש מ ם, ל מע ב ה יא א נו, ל ת ת ל נו ת א ר א ה ץ ש א ר נ ש ב ע ל אב נו B chol dor vador chayav adam lirot et atzmo k ilu hu yatza mimitzrayim, shene emar: v higadta l vincha bayom hahu leimor, ba avur zeh asah Adonai li b tzeiti mimitzrayim. Lo et avoteinu bilvad ga al hakadosh baruch hu, ela af otanu ga al imahem, shene emar: v otanu hotzi misham, l ma an havi otanu, latet lanu et ha aretz asher nishba la avoteinu. Therefore we are obligated, to thank, sing the Hallel, praise, glorify, exalt, honor, bless, elevate and raise our voices for joy to the holy one, Blessed be He, Who performed all these miracles for our ancestors and therefore for us! You brought us from human servitude to freedom, from sorrow to joy, for a time of mourning to a festive day, from deep darkness to great light and from slavery to redemption! In Your presence we renew our singing as in ancient days: Hallel-lu-yah Sing Hallel to God. Cover the matza and raise the cup of wine until it is drunk at the end of Maggid. ל פ יכ ך נ א חנו י ח ב ים ל דו ת הו, ל הל ל, ל ש ב ח, ל פ ר א, ל ם מ רו, ל הד ר, ל ב ר ך, ל על ה ו ל קל ס 31

ש ב ב ע אמ ר יר ל ה יל ל ה ב ר מ ג ה פ ע מ ת יב ל ה י מ ה חמ ת א נ ה ים ע מ ם ר ה, ת גו ן ל ש דו ת ל חרו ינו ו ל נו כ ל ס לו א ה : הו צ יאנו ה ל אבו ת ל מי ש ע : ה ש ד ח ל פ נ יו ש ה. ו נ ו ד ל ג אל גדו ל, ו ש מ טו ב, ו פ א מ ל ה ל או ו ב א מ ל ל יו לוי ה L fichach anachnu chayavim l hodot, l hallel, l shabeiach, l faeir, l romeim, l hadeir, l vareich, l aleih ul kaleis, l mi she asah a avoteinu v lanu et kol hanisim haeilu: hotzianu meiavdut l cheirut miyagon l simchah, umei eivel l yom tov, umei afeilah l or gadol, umishibud ligulah. V nomar l fanav shirah chadashah: halleluyah. Therefore it is our duty to thank and praise, pay tribute and glorify, exalt and honor, bless and acclaim the One who performed all these miracles for our fathers and for us. He took us out of slavery into freedom, out of grief into joy, out of mourning into a festival, out of darkness into a great light, out of slavery into redemption. We will recite a new song before Him! Halleluyah! Hallel Excerpts ל ה לוי ה ל ה לו ע י ד יי, לו ת א ש ם יי. י י ה ש ם יי במ ך ע מ ת ה ו ע ד עו ל ם. ז מ מ ר ח ש מ ש ע ד בו או מ ל המ ל ש ם יי. ר ם ע ל כ ל ג יִם ו יי, ע ל ש ה יִם מ כבו דו. י מ כ יי ל א ינו ה ב יה י ל ש ב ת, ש מ ה פ י ל ר ת או ב ש יִם מ ו ב אר ץ? ימ י קמ ר ל ד, ש א מ פ י ר ים ב א ן יו, ל הוש י ע ם נ דיב ים, ע ם נ דיב י ומ ע. מו ש יב י ר ק ע ת ב ה יִת, ם א ב ה נ ים ה חמ ש. לוי ה Halleluyah hal lu avdei Adonai, hal lu et sheim Adonai. Y hi sheim Adonai m vorach mei atah v ad olam. Mimizrach shemesh ad m vo o m hulal sheim Adonai. Ram al kol goyim Adonai, al hashamayim k vodo. Mi k Adonai Eloheinu hamagbihi lashavet, hamashpili lirot bashamayim uva aretz? M kimi mei afar dal, mei ashpot yarim evyon, l hoshivi im nidivim, im nidivei amo. Moshivi akeret habayit, eim habanim s meichah. Halleluyah. Praise the Lord! Praise, you servants of the Lord, praise the name of the Lord. Blessed be the name of the Lord from this time forth and forever. From the rising of the sun to its setting, the Lord s name is to be praised. High above all nations is the Lord; above the heavens is His glory. Who is like the Lord our God, who though enthroned on high, looks down upon heaven and earth? He raises the poor man out of the dust and lifts the needy one out of the trash heap, to seat them with nobles, with the nobles of His people. He turns the barren wife into a happy mother of children. Halleluyah! 32

ר ע ו אן. י ה ב דו ן א ל מ אן. פ ב יִם מ י יר בו ד ת ש א דו ג ה ר ב צ את יִש ר ל א ר מ מ מ ים, ב ית י עק ב ע מ ם ל ז, י ה ת ה י הו ה ד ל שד ק, יִש ר ל א מש לו ת מ יו. י ה ם ר ה א ו י נ ס, י ה ר ן ד יִס ב ל חו ר. א ר ה ה ים ר קדו כ איל ים, ג ב עו ת - כ ב נ י צ ה מ ל ך ם כ י ת נו ס, י ה ר ן ד - ת ס ל חו ר א, ר ה ה ים - ת קדו כ איל ים, ג ב עו ת - כ ב נ י צ פ נ י חו ל י ר א ץ, ל מ פ נ י לו ה א י עק. ה ה כ י צ ה ו ר ג א ם יִם מ, ל ח יש מ - ל מע נו B tzeit Yisrael mimitzrayim, beit Ya akov mei am lo eiz, haytah yihudah likodsho, Yisrael mamshilotav. Hayam ra ah vayanos, hayardein yisov l achor. Heharim rakedu che eilim, giva ot kivnei tzon. Mah l cha hayam ki tanus, hayardein tisov l achor, heharim tirkedu che eilim, givaot kivnei tzon. Milifnei adon chuli aretz, milifnei eloha Ya akov. Hahofchi hatzur agam mayim, chalamish lemayno mayim. When Israel went out of Egypt, When the household of Jacob left a people with a strange tongue, Judah became the place from which God s holiness went forth, Israel became the seat from which the world would know of Gods rule. The sea looked and fled, The Jordan reversed its curse. Mountains skipped like rams and the hills jumped about like young lambs. What is happening that you turn back, O sea, Jordan, why do you reverse your course? Mountains, why do you skip like rams And hills why do you jump like lambs? You are beholding the face of your Creator, Before God, before the God of Jacob, Turning rocks into swirling waters and stone into a flowing spring. KOS SHEINEE The Second Cup of Wine ב רו ך אתה יי ל א ינו ה ל מ ך העו ל ם, ש א ר ג ל א נו ו ג ל א ת א בו ת א ינו צ מ מ ר ים, ו הג יע נו ל לי ל ה ז ה ה ל אכ ל ב ו צ מ ה ו רו ר. מ כ ן יי ל א ינו ה ו י ה אל בו ת א ינו י גיע נו ל מוע ים ד ו ל ר ג ל ים ר ח א ים ב ה ים א ל קר את נו ל לו ם ש, ים ח מ ש ב ב נ י ן ע ך ו ש ש ים ב ע ך. ו נאכ ל ש ם ן מ ז ה ב חים ו ן מ פ ה ים ח ס ר י גיע ם מ ד ע ל יר ק ז מ ב ך ח ל ר ן צו, ו ה ד נו ל ך ש יר ש ד ח ע ל ג ל א ת נו וע ל פ ת נ פש נו. ב רו ך ת א ה יי ג ל א יִש ר ל א ב רו ך ת א ה יי ל א ינו ה ל מ ך עו ל ה ם ב ור א פ י פ ן Baruch atah Adonai, Eloheinu Melech ha olam, asher g alanu v ga al et avoteinu mimitzrayim, v higianu lalaylah hazeh le echol bo matzah umaror. 33

Kein Adonai Eloheinu veilohei avoteinu yagi einu l mo adim v lirgalim acheirim haba im likrateinu l shalom, s meichim b vinyan irecha v sasim ba avodatecha. V nochal sham min hazvachim umin hapsachim asher yagia damam al kir mizbachacha l ratzon, v nodeh l cha shir chadash al g ulateinu v al p dut nafsheinu. Baruch Atah Adonai, ga al Yisrael. Baruch Atah Adonai, Eloheinu Melech haolam, borei p ri hagafen. Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has redeemed us and our fathers from Egypt and enabled us to reach this night that we may eat matzo and marror. Lord our God and God of our fathers, enable us to reach also the forthcoming holidays and festivals in peace, rejoicing in the rebuilding of Zion your city, and joyful at your service. There we shall eat of the offerings and Passover sacrifices which will be acceptably placed upon your altar. We shall sing a new hymn of praise to you for our redemption and for our liberation. Praised are you, Adonai, who has redeemed Israel. Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has created the fruit of the vine. 34