משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מינהל אוצרות טבע אייר מאי התשע"ז 2017 הנחיות סביבתיות לביצוע סקר סייסמי בים טיוטה להערות הציבור - 21.5.17 רקע 1. במסגרת זכויות נפט ימיות הניתנות על ידי הממונה על עניני הנפט מכח חוק הנפט התש"יב- 1952, נדרשות בדיקות גיאופיסיות לשם מיפוי תת הקרקע, איתור מטרות לקדיחה, פיתוח שדות וכדומה. פעולות אלה מתבצעות בשלבים השונים של חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים. בדיקות גיאופיסיות בשיטת הרפלקציה הסייסמית מתבצעות לרוב באמצעות כלי שיט יעודי, הגורר מערכת מקורות אנרגיה סייסמית )השימוש הנפוץ ביותר בתעשיית הנפט הוא ברובי אוויר Guns,)Air המייצרת גלים אקוסטיים, בצורה מבוקרת, וכוללת מערך קליטה, הקולט את הגלים האלסטיים המוחזרים מהמים ומתת הקרקע. יונקים ימיים ובעלי חיים ימיים אחרים, נעזרים בקליטת קול לצורך ניווט, לאיתור מזון וטורפים ולתקשורת בין פרטים. רעש תת-ימי מעשה ידי אדם עלול למסך אותות חשובים לבעלי חיים אלה ואף לגרום לפגיעות חריפות או מצטברות באיברי השמע שלהם )2014 (JNCC ;2010 BOEEM ל. יונקים ימיים המוגדרים כבעלי ערך גבוה לשימור, תלות גבוהה בשמיעה פסיבית של קולות ובאיכון הדי הסונר שחלקם מפיקים. בשל כך, הם עלולים להיפגע מגלי הלחץ התת-ימי מעשה ידי אדם. גלי הלחץ האקוסטי המשמשים בסקרים סייסמיים בתעשיית הנפט והגז הטבעי בים, הם בטווח השמע של יונקים ימיים אשר משתמשים בתדרים אלה לתקשורת ארוכת טווח. בשל גלי הקול ותכונות ההולכה של המים, גלי הלחץ האקוסטי מתפשטים הרחק בגוף המים ועלולים לגרום למפגעי רעש ונזק פיסי לבעלי החיים הימיים. גם אם הרעש אינו גורם נזק ישיר, הוא עלול להטריד ולדחוק פרטים מאתרים חיוניים למחייתם. ממחקרים עולה כי במים הריבוניים של ישראל בים התיכון, ישנה אוכלוסייה קבועה ויציבה של שני מיני דולפינים לרבות, דולפינן מצוי Tursiops truncatus ודולפין מצוי.Delphinus delphis במים הכלכליים של ישראל נצפים מעת לעת פרטים מעוד שמונה מיני דולפינים ולוויתנים ולעיתים גם כלבי ים. כמו כן, קיימת נוכחות עונתית של צבי ים, המגיעים לאזורי הרבייה והאכלה הממוקמים לאורך חופי ישראל ובסמיכות להם..2 מטרת ההנחיות מטרת הנחיות אלו הינה לצמצם את הפגיעה האפשרית בבעלי החיים במרחב הימי, לרבות יונקים ימיים, צבים ודגים.
- 2 - הגדרות 3. 3.1 אזור ההגבלה Zone( :)Exclusion מרחק של 500 מטרים ממרכז מערך מקורות האנרגיה הסייסמית. 3.2 אזור הניטור Zone( :)Observer Monitoring אזור בו נערכת תצפית על ידי הצופה הימי לניטור נוכחות של יונקים ימיים וצבי ים. אזור הניטור הוא ברדיוס של 3 ק"מ ממערך מקורות האנרגיה הסייסמית. 3.3 המשרד: משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. 3.4 הממונה: הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. 3.5 מקורות אנרגיה סייסמית Guns( :)Air מחוללי גל לחץ אקוסטי, המייצרים פעימה מבוקרת של אויר לתוך גוף המים. מקורות האנרגיה הסייסמית ניגררים מאחורי כלי השייט הייעודי בעומק של מספר מטרים ומייצרים גלי לחץ אקוסטי שעוברים דרך גוף המים לתת הקרקע על ידי שחרור בועות אויר. מקורות אנרגיה בנפחים שונים יכולים להיות חלק ממערך מקורות האנרגיה. במערך כזה, עוצמת האנרגיה הנוצרת הינה יחסית לנפח הכולל של מקורות האנרגיה. 3.6 מערכת קולטנים :(Streamer) כבל הנגרר אחרי כלי שיט המבצע סקר סייסמי ובו מערך הידרופונים.)12 לקליטת שינויי לחץ. בסקר 2D משתמשים בכבל אחד ובסקרי 3D משתמשים במספר רב של כבלים )עד סקר סייסמי Survey( :)Seismic כל סקר בו נעשה שימוש בכלי שיט יעודי או במספר כלי שיט יעודיים הגוררים מערכות של מקורות אנרגיה סייסמית, ובכלל זה סקרי 2D/3D/4D ו OBC Ocean Bottom (.)Cable מובהר, כי הנחיות אלו אינן מתייחסות לסקרים המתבצעים על ידי מערכות רדאר רב-אלומתי )מולטיבים; )Multibeam ומערכות הרדוד כגון:.sparker, chirp boomer, pinger סייסמיות חד-ערוציות המשמשות להדמייה של של תת הקרקע צופה ימי Observer( :)MMO: Marine Mammal צופה בעל הכשרה לאיתור ויזואלי של יונקים ימיים וצבי ים ולאיתור אקוסטי של יונקים ימיים. תיחול רך Start( :)Soft הפעלת מקורות אנרגיה סייסמית באופן מדורג עד הגעה לעצמה התפעולית. 3.7 3.8 3.9 מערך מקורות איור 1: הדגמה לאזור הניטור )תכלת( ואזור ההגבלה )אדום( ביחס למרחק ממערך מקורות האנרגיה.
- 3 -.4 4.1 הנחיות סביבה לביצוע סקר סיסמי תכנון מוקדם של הסקר: תכנית לביצוע סקר סייסמי תכלול פירוט של טיב מקורות האנרגיה ומשכי הפעלתם הצפויה )שעות ביממה ומספר ימי הפעלה(, הערכת ההשפעה הסביבתית בהתחשב בטווח התדרים המופעלים ובעומק ומבנה קרקעית הים, ופירוט האמצעים והפעולות לצמצום הסיכון והמפגעים הסביבתיים מביצוע הסקר. התכנית תועבר לאישור הממונה לפחות 60 יום לפני הביצוע המתוכנן של הסקר, במסגרת הגשת הבקשה לביצוע הסקר הסייסמי וכתנאי לביצועו. 4.2 להלן יפורטו מקרים בהם נידרש תיאום מיוחד מראש לפני הגשת הבקשה לביצוע הסקר. בכל מקרה כזה, 4.2.1 4.2.2 4.2.3 4.3.1 4.3.2 יש לצרף לבקשה אישור על ביצוע התיאום הנדרש: סקר סייסמי המתוכנן להתבצע במרחק הקטן מ- 500 מטרים מחוות דגים - נידרש תיאום עם אגף הדייג במשרד החקלאות. סקר סייסמי המתוכנן להתבצע בשמורה מוכרזת או מתוכננת - נידרש תיאום עם רשות הטבע והגנים. סקר סייסמי המתוכנן להתבצע במרחק הקטן מ- 500 מטרים מחופי רחצה ומעגנות נידרש תאום מול הרשויות הרלוונטיות, לרבות הרשות המקומית שבתחומה חופי הרחצה והמעגנות ממוקמים, משרד הביטחון ורשות הטבע והגנים. 4.3 סקר סייסמי המתוכנן במרחב המוגדר על פי הסקר האסטרטגי כבעל רמת רגישות גבוהה מאוד או בינונית, יוגבל בזמן ובמרחב, כמפורט בנספח א' - מגבלות זמן ומקום )משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, 2016(: לא יבוצע סקר סייסמי במרחב המוגדר על פי הסקר האסטרטגי כבעל רמת רגישות גבוהה מאוד. במרחב המוגדר על פי הסקר האסטרטגי כבעל רמת רגישות בינונית, מועד ביצוע הסקר ייקבע בכפוף למגבלות הנובעות מהשפעותיו על יונקים ימיים וצבי ים. באופן כללי, מגבלות אלו תלויות במאפיינים אקולוגיים של בעלי החיים וכוללים התייחסות לעונת ואזורי רבייה, עונות, אזורי נדידה, אזורי האכלה וכדומה. במרחב זה לא יבוצעו סקרים סייסמיים בין האחד במרץ )1.3( ועד האחד באוקטובר.)1.10( 4.4 בזמן ביצוע סקר סייסמי יינקטו אמצעים לצמצום ההשפעות הצפויות מביצועו הכוללים:.1.2.3 תיחול רך; סקירה ויזואלית מתמדת בשעות אור יום על ידי צופים ימיים (MMO( ; סקירה אקוסטית מתמדת בלילה או בתנאי חוסר ראות, פאסיבית,)PAM( וכל זאת על ידי צופים ימיים מאומנים. תוך הפעלת מערכת ניטור אקוסטית 4.5 דיווח: למשרד הממונה יועבר דוח בהתאם להנחיות להעברת נתונים מפעולות חיפושים, פיתוח והפקה בזכויות נפט לביצוע הסקר הסייסמי )סעיף ד' 1 והטבלאות הרלוונטיות בסעיף ו'(. הדיווח יכלול בין היתר רישום תצפיות של יונקים ימיים וצבי ים כולל אפיון טקסונומי ומספר פרטים, וכן פירוט בעיות והפרות של תוכנית העבודה כפי שאושרה על ידי הממונה. הסקר יערך בהתאם לקבוע בנספח ב' ובנספח ג'.
- 4 -.5 הנחיות להכנת הפרק הסביבתי במסגרת תכנית לביצוע סקר סייסמי 5.1 תכנון מוקדם של הסקר. 5.1.1 יש לפרט יונקים ימיים ובעלי חיים נוספים העלולים להיות מושפעים מביצוע הסקר הסייסמי. 5.1.2 יש לאפיין במרחב הסקר המתוכנן אזורים בעלי ערכיות גבוהה לרבייה, נדידה, הזנה ומחייה, לרבות עונתיות. מידע על יונקים ימיים בים התיכון ניתן למצוא באתר של ארגון מחמ"לי ו-.ACCOBAMS 5.1.3 יש להציג את המועדים לביצוע הסקר, אזורי הסקר וכיווני הפלגה מתוכננים לרבות בביצוע שינוי קו. 5.1.4 יש לתכנן שימוש במקורות אנרגיה סייסמית בעוצמה המינימלית האפשרית להשגת מטרות הסקר. 5.1.5 יש לפרט את הפעולות המתוכננות למניעת מפגעים סביבתיים במהלך הסקר הסייסמי ולצרף הצהרה של עורך הסקר, לפיו הוא פועל בהתאם לשיטות המתקדמות ביותר המקובלות בתעשייה בעת עריכת הסקר Practice(.)Best Industry 5.2 צופים ימיים. 5.2.1 הצופים הימיים יהיו בעלי הכשרה מתאימה לזיהוי יונקים ימיים וצבי ים. 5.2.2 הצופים הימיים לא יהיו מהצוות האורגני של כלי השייט. יחד עם זאת, הם יהיו כפופים להוראות ולהנחיות רב החובל. 5.2.3 הצופה הימי יהיה בעל ניסיון בפיקוח על 3 סקרים לפחות בהם עסק בזיהוי של יונקים ימיים בים, וכן בניטור אקוסטי פאסיבי.)PAM( יש לתת עדיפות לצופים ימיים שהתמחו באגן המזרחי של הים התיכון. צוות הצופים הימיים יוצג בעת הגשת הבקשה בהתאם למפורט בטבלה 1 שבסוף מסמך זה ויאושר על ידי הממונה. 5.2.4 נדרש כי על סיפון כלי שיט המבצע סקר סייסמי, יהיו בכל זמן ביצוע הסקר לפחות שני צופים ימיים. 5.2.5 בזמן ביצוע סקר סייסמי, תתבצע תצפית ויזואלית על ידי שני צופים ימיים בכל שעות אור היום )מהזריחה עד השקיעה( למעט במקרים בהם תצפית ויזואלית אינה אפשרית בשל תנאי מזג האויר. האזנה אקוסטית תתבצע בלילה או בתנאים של חוסר ראות. 5.2.6 תצפית ויזואלית תתבצע על אזור הניטור. 5.2.7 ציוד: הצופים הימיים יצוידו במשקפות, כלי כתיבה וטופס דיווח יומי )כמפורט בנספח ב'(. 5.3 אמצעים ופעולות לפני ובזמן הסקר הסייסמי. התצפיות יבוצעו מכלי השיט הייעודי הגורר את מקורות האנרגיה הסייסמית, למעט מקרים שיאושרו מראש ובכתב על ידי הממונה. הצופים ימוקמו במשטח גבוה המאפשר קו ראייה רציף על כל שטח הניטור. הצופים הימים יעודכנו מראש על ידי האחראי על ביצוע הסקר, בדבר הזמן המתוכנן להפעלת מקורות האנרגיה, על מנת שיוכלו לבצע את כל ההכנות הדרושות לביצוע עבודתם, לרבות תצפית הבדיקה לפני ההפעלה. 5.3.1 תצפית בדיקה לפני הפעלה. תצפית וויזואלית לאיתור יונקים ימיים וצבי ים באזור הניטור תתבצע באור יום כאשר התנאים מאפשרים זאת. בדיקה אקוסטית פסיבית תתבצע בלילה ובתנאי חוסר ראות.
- 5-5.3.2 בעומק מים קטן מ- 300 מטרים, תצפית וויזואלית לאיתור יונקים ימיים וצבי ים ובדיקה אקוסטית לאיתור יונקים ימיים באזור הניטור תחל 30 דקות לפני הפעלה כלשהי של מקורות האנרגיה )לרבות לפני תחילת הסקר ולפני תיחול רך(. במים עמוקים מ- 300 מטרים תחל תצפית וויזואלית ואקוסטית לאיתור בעלי חיים ימיים באזור הניטור, 60 דקות לפני ההפעלה. פעולות שינקטו במקרה שיונקים ימיים וצבי ים יראו באזור ההגבלה: - במקרה בו יזוהו יונקים ימיים או צבי ים באזור ההגבלה, טרם הפעלת מקורות האנרגיה, התיחול הרך ידחה עד שיצאו מאזור זה. בכל מקרה, התיחול הרך יידחה ב- 30 דקות מהמועד האחרון בו נצפו או נשמעו באזור ההגבלה בעלי חיים ימיים כאשר הסקר הסייסמי מתבצע בעומק מים קטן מ- 300 מטרים, וב- 60 דקות כאשר עומק המים גדול מ- 300 מטרים. 5.3.3 - במקרה שיונקים ימיים או צבי ים נצפים באזור ההגבלה לאחר תחילת הליך ההתחלה הרכה או לאחר הפעלה מלאה של מערך מקורות האנרגיה, יש להפסיק את הפעילות מיד. ניתן להפעיל מחדש את מקורות האנרגיה בתיחול רך לאחר 60 דקות מהמועד האחרון בו נצפו היונקים הימיים או צבי הים באזור ההגבלה. 5.3.3.1 5.3.3.2 5.3.3.3 5.3.3.4 5.3.3.5 5.3.3.6 תיחול רך הפעלת מקורות האנרגיה הסייסמי תתבצע באופן מדורג. כלומר, הפעלת מערך מחולל הרעש תחל במחולל האנרגיה הקטן ביותר במערך, תוך הוספה הדרגתית של יתר מקורות האנרגיה. פרק הזמן מתחילת הפעלת מקורות האנרגיה בעוצמה הנמוכה ועד לעוצמה תפעולית ימשך 20 דקות לכל הפחות, אך לא יותר מ- 40 דקות. פרק זמן זה יתווסף לזמן הדרוש לבדיקה ולתצפית לפני ההפעלה כמפורט בסעיף 5.3.15.3.1 וייכלל בתכנון הסקר. כמו כן, יש לתכנן את ביצוע התיחול הרך לשעות היום. יש לבצע תיחול רך בכל פעם שמקורות האנרגיה מופעלים מחדש, למעט בבדיקת מקורות האנרגיה )סעיף 5.3.5( או בשימוש במקורות אנרגיה קטנים )בעלי נפח הקטן מ 10 סמ"ק(. מרגע שבוצעה התחלה רכה ומערך מקורות האנרגיה הסייסמי עובד בעוצמה תפעולית, יש להתחיל מיד הקלטה לאורך קו הסקר. יש להימנע ככל האפשר מהפעלה לא הכרחית של מקורות האנרגיה לפני ביצוע הקלטה לאורך קו הסקר. היה ומסיבה כלשהי מערך מחולל האנרגיה הפסיק לעבוד ולא הותחל מחדש תוך 10 דקות, יש לבצע תצפית בדיקה לפני הפעלה )סעיף 5.3.1( ותיחול רך )סעיף 5.3.3(. היה והפסקת עבודת מחולל האנרגיה התרחשה בשעות יום ובנוכחות צופה ימי פעיל, אין צורך לבצע תצפית בדיקה לפני הפעלה. לאחר כל הפסקה בלתי מתוכננת בפעילות מחולל האנרגיה למשך זמן נמוך מ- 10 דקות, על הצופה הימי לבצע הערכה ויזואלית לאיתור יונקים ימיים וצבי ים באזור הניטור. היה ונצפו יונקים ימיים וצבי ים באזור ההגבלה בזמן שמערך מקורות האנרגיה הסייסמי לא עבד, יש לדחות את הפעלתו המחודשת ב 30 דקות באזור הרדוד ו- 60 דקות באיזור העמוק, החל מהמועד האחרון בו נצפו יונקים ימיים וצבי ים באיזור ההגבלה )כפי שמפורט בסעיף 5.3.1( ולבצע תיחול רך )סעיף 5.3.3( ככל שלא אותרו יונקים ימיים וצבי ים בזמן שמערך מקורות האנרגיה הסייסמי לא עבד, 5.3.4 ניתן להפעיל מחדש את מערך מחוללי האנרגיה. תיחול רך לסקר אתר survey( )site ולסקר סייסמי אנכי :)VSP(
- 6 - סקר אתר הינו סקר סייסמי 2D הנערך באזור מוגבל בו מתוכננת נקודת קידוח, הנחת תשתיות וכדומה, והוא מתבצע בעזרת מחולל אנרגיה בעל נפח קטן. סקר סייסמי אנכי )VPS( הינו סקר סייסמי הנערך על ידי הורדת מכשיר קליטה לתוך חור קידוח. ככלל, סקרים אלה יתוכננו כך שהליך התיחול הרך יבוצע באור יום. סקר סייסמי אשר במסגרתו מתבצע שימוש במחולל אנרגיה בעל נפח קטן מ 10 סמ"ק, נדרש לתצפית בדיקה לפני הפעלה אך לא מחויב בתיחול רך. 5.3.5 תיחול רך עבור בדיקת מקורות האנרגיה בדיקת מקורות האנרגיה נדרשת במספר מקרים: א. טרם ביצוע סקר סייסמי; ב. בעת בחינת תקינות מחולל אנרגיה שאינו עובד כראוי, מחולל אנרגיה שניזוק או לאחר תיקונו; ג. בעת בחינת מערך חדש של מקורות אנרגיה. גם בעת בדיקת מקורות האנרגיה על הצופה הימי לבצע תצפית בדיקה לפני הפעלה כמפורט בסעיף 5.3.1. הנחיות ביחס לתיחול רך: 5.3.5.1 כאשר בוחנים את כלל מערך מקורות האנרגיה בעוצמה תפעולית, יש לבצע התחלה רכה במשך 20 דקות לכל הפחות. 5.3.5.2 במקרה של בדיקת מחולל אנרגיה אחד בעוצמה נמוכה, אין צורך בהתחלה רכה. 5.3.5.3 במקרה של בדיקת מחולל אנרגיה אחד או יותר בעוצמה גבוהה יש להתחיל בעוצמה נמוכה ולהגיע בהדרגה לעוצמה הנדרשת לבדיקה, במשך זמן של 10 דקות לפחות, אך לא יותר מ- 20 דקות. שינוי קו הסקר מידע סייסמי נאסף בדרך כלל לאורך קווי סקר ידועים מראש. שינוי קו הסקר הוא מונח המתאר את פעולת שינוי כיוון ההפלגה של כלי השייט בסיום קו סקר אחד, עד הגעתו לנקודת התחלת קו הסקר הבא. הזמן הדרוש לשינוי קו הסקר משתנה בהתאם לסוג הסקר הסייסמי שנערך. ביצוע שינוי קו הסקר לא קיים בכל הסקרים הסייסמים ותלוי בסוג הסקר. לדוגמה, בסקרים מרחק גדול בין קווי הסקר ובהפעלת סקר סייסמי אנכי, אין שינוי קו סקר. סיסמיים אזוריים בהם יש 5.3.6 ההנחיות הקשורות לשינוי קו הסקר משתנות בהתאם לנפח מחולל האנרגיה: 5.3.6.1 סקרים המבוצעים באמצעות מחולל אנרגיה בנפח של 500 סמ"ק ויותר: אם הזמן הדרוש לשינוי קו הסקר גדול מ- 20 דקות, יש להפסיק את פעולת מחולל האנרגיה הסייסמי בסיום קו הסקר ולבצע תיחול רך מלא לפני תחילת קו הסקר הבא. כמו כן, יש לבצע תצפית בדיקה לפני הפעלה על ידי צופה ימי כמפורט בסעיף 5.3.1 לעיל, ולדחות את ההתחלה הרכה )סעיף 5.3.3 לעיל( אם יונקים ימיים או צבי ים אותרו באזור ההגבלה. 5.3.6.2 סקרים המבוצעים באמצעות מחולל אנרגיה בנפח של 180 סמ"ק ופחות: אם הזמן הדרוש לשינוי קו הסקר קטן מ- 40 דקות, השימוש במחולל האנרגיה יכול להימשך גם בזמן שינוי קו הסקר אך יש להוריד את תדירות השימוש במחולל האנרגיה )תדירות הירי( ככל שניתן. כעקרון, רצוי שלא יעברו יותר מ- 5 דקות בין הפעימות.
- 7 - אם הזמן הדרוש לשינוי קו הסקר גדול מ- 40 דקות, יש להפסיק את פעולת מקורות האנרגיה בסיום קו הסקר, ולבצע התחלה רכה מלאה לפני תחילת קו הסקר הבא. כמו כן, יש לבצע תצפית בדיקה לפני הפעלה על ידי צופה ימי כמפורט בסעיף 5.3.1 לעיל ולדחות את ההתחלה הרכה )סעיף 5.3.3 לעיל( אם יונקים ימיים או צבי ים אותרו באזור ההגבלה. סקרים המבוצעים באמצעות כלי שיט נפרדים Operations( )Undershoot במסגרת סקרים אלו כלי שייט אחד גורר את מערך מקורות האנרגיה ואילו כלי שייט שני, העיקרי, גורר את מערך הקולטנים. הליך זה נעשה כשיש צורך לבצע סקר מתחת לאסדות או למכשולים אחרים. במקרה שהצופה הימי ימצא על כלי השייט העיקרי ולא על כלי השיט הגורר את מערך מקורות האנרגיה הסייסמית, הוא יהיה רחוק מדי בכדי לבצע את עבודתו בצורה יעילה ולכן יש צורך להציבו על כלי השיט הגורר את מערך מקורות האנרגיה. אם הדבר אינו אפשרי מסיבות שונות )לוגיסטיות, בריאותיות, בטיחותיות וכדומה(, יש צורך לציין ולהסביר זאת במפורש במעמד הגשת הבקשה לביצוע הסקר הסייסמי, ולקבל את אישור הממונה ביחס למיקום הצופה הימי. ללא קשר למיקומו הפיזי של הצופה הימי, יש לבצע תצפית בדיקה לפני הפעלה על ידי צופה ימי כמפורט בסעיף 5.3.1 לעיל, ותיחול רך כמפורט בסעיף 5.3.3 לעיל, לפני ביצוע סקר סייסמי. 5.3.7.6 הנחיות נוספות העקרונות המנחים למניעת כניסה של מינים פולשים, חלים גם על כלי שיט המבצעים סקרים סייסמיים. לצורך הנוחיות, להלן תמצית המידע הנדרש: 6.1 פירוט בעניינו של כל כלי שיט כהגדרתו בסעיף 1 בחוק הספנות )כלי שיט(, תש"ך- 1960, יועבר לממונה כתנאי לאישור תוכנית העבודה. הפירוט יכלול בין השאר: שנת ייצור, נקודת המוצא האחרונה, אזורי העבודה בחמש השנים האחרונות, מועדי טיפולי הסרה ומיקומם הגיאוגרפי, אופי הטיפול )כגון, מבדוק יבש, במים( והיקפו )חיצוני, אזורים פנימיים כגון בתי עוגנים וכו'(, אסמכתאות הביצוע ואישור גוף חיצוני לביצועם. 6.2 הצהרה של הגורם המבצע את הסקר לפיה הוא פועל בהתאם להנחיות המופיעות במדריך שהוכן על ידי הארגון העולמי של יצרני הגז והנפט :)OGP/IPIECA( Alien invasive species and the oil and gas industry, Guidance for prevention and management. OGP Report Number 436, OGP/IPIECA 2010 לצורך הוכחת עמידת הצופים הימיים בתנאים המפורטים בסעיף 5.2 יש לצרף כנספח למסמך את פרטי הצופים ואת ההכשרות שעברו בהתאם לפירוט בטבלה 1 שלהלן. טבלה : 1 פירוט של הצופים הימיים, ניסיונם והכשרותיהם תפקיד הצופה / שם הצופה החברה השכלה פירוט ההכשרות מספר הסקרים שבוצעו ושנות הניסיון המעשי אסמכתאות מצורפות פקס': 02-5316147 *יש למלא את הטבלה באמצעות הקלדה במחשב ולא בכתב יד. רח' הרטום 14 ת.ד. 36148 ירושלים 91360 טל': 02-5316131/009
- 8 - מקורות ACCOBAMS, 2013: Methodological guide: "Guidance on underwater noise mitigation measures". ACCOBAMS-MOP5/2013/Doc 24. ACCOBAMS, Guidelines to address the impact of anthropogenuc noise on CETACEANS in the ACCOBAMS area. JNCC 2010: JNCC guidelines for minimizing the risk of injury and disturbance to marine mammals from seismic surveys. BOEM 2014: Atlantic OCS proposed geological and geophysical activities, Mid-Atlantic and South Atlantic planning areas, final Programmatic Environmental Impact Statement (PEIS). http://www.boem.gov/atlantic-g-g-peis/.7 לוי י, ברש ע. 2010: סיכום פעילות אישוש צבי הים בחוף הים תיכוני הישראלי. פרסום המרכז להצלת צבי הים, רשות הטבע והגנים. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, 2016: סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי בים, )אוקטבר 2016(
- 9 - נספח א' - מגבלות מקום וזמן: מקור: משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי בים, )אוקטבר 2016(
משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מינהל אוצרות טבע נספח ב' מתכונת דווח תצפיות של יונקים ימיים וצבי ים נספח ב' 1 טופס תצפית מינים מוגנים 1/3 תאריך תצפית ויזואלית או PAM תחילת משמרת צופה שעה תחילת תצפית קו רוחב קו אורך עומק )מטרים( שעה קו רוחב סיום תצפית קו אורך עומק )מטרים( מהירות הרוח כוון הרוח מצב הים גובה גלים )מטרים( ראות )ק"מ(
- 11 - תאריך תחילת תצפית בדיקה לפני הפעלה סיום תצפית בדיקה לפני הפעלה שעת התחלת ניטור אקוסטי )PAM( שעת סיום ניטור אקוסטי )PAM( נספח ב' 1 טופס תצפית מינים מוגנים 2/3 סיבת הפעלת מקורות האנרגיה: שעת תצפית ס=סקר התחלת לפני ב=בדיקת הליך בדיקה מקורות תיחול בוצעה האנרגיה הרך ביום או ה=הפעלת בלילה? מקורות האנרגיה שעת סיום תהליך תיחול הרך שעת התחלת הסקר או הבדיקה שעת סיום הסקר או הבדיקה שעת הפסקת כל מקורות האנרגיה האם הצופה הורה על הפסקת עבודת מקורות האנרגיה?
- 12 - תאריך שעה שם הצופה מיקום הספינה בזמן זיהוי יונקים ימיים/צבי ים קו רוחב קו אורך שם נפוץ נספח ב' 1 טופס תצפית מינים מוגנים 3/3 מין שם מדעי מידת וודאות הזיהוי מספר פרטים כולל מספר בוגרים מספר צעירים תיאור כללי
- 13 -
- 14 - נספח ג - תצפית מינים מוגנים מתכונת דיווח מסכם: תאריכי הסקר ספינה ביום מספר תצפיות לפני בדיקה מספר התחלות רכות מספר פעמים בהן נדרשה התערבות הצופה להפסקת פעילות מקורות האנרגיה בלילה )PAM( שם הצופה מיקום הספינה בזמן זיהוי יונקים ימיים קו רוחב קו אורך שם נפוץ מין שם מדעי מידת וודאות הזיהוי מספר פרטים כולל מספר בוגרים מספר צעירים תיאור כללי
משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מינהל אוצרות טבע