הכלכלה הישראלית: מבט מקרו כלכלי נקודות חוזק ואתגרים

מהמשבר הפיננסי )GFC( המשק הישראלי העולמי עד היום: יציבות כנס מכון אהרון 16/05/2019 פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל

-12.2-11.9-11 -4.2-4.8-4.2-2.8-2.6-2.7-2.8-1.3-1.4-1.6-2 -1.1-0.7-0.5 0.5 0.1 0.2 0.8 1.2 1.6 1.5 1.7 2.2 2.1 3 3.3 3.9 4.1 5.1 6.1 5.8 6.7 בפרוץ המשבר הפיננסי העולמי חלה ירידה חדה ומהירה בתחזיות לצמיחה בכלכלה העולמית 8 התפתחות התחזיות לפעילות העולמית ב- 2009 של קרן המטבע העולמית יולי 2008 אוקטובר 2009 6 4 2 0-2 -4-6 -8-10 -12-14 ארה "ב סחר עולמי שווקים מתעוררים ומפתחים גוש היורו תוצר עולמי מקור: קרן המטבע הבינלאומית - יול- 08 אוק- 08 נוב- 08 ינו- 09 אפר- 09 יול- 09 אוק- 09 World Economic Outlook

גם המשק הישראלי היה חשוף למצוקה הפיננסית 14 12 מדד המניות שיעורי הצמיחה של התוצר )רבעוני, השינוי באחוזים, רביע מול הרביע המקביל אשתקד( שיעור האבטלה )רבעוני, באחוזים, מנוכה עונתיות( 12 10 260 10 8 8 6 4 210 6 2 160 4 2 0-2 -4 110 0-6 60 שווקים מתפתחים משקים מפותחים ת"א 100 עולם S&P עולמי שווקים מתפתחים ארה "ב גוש האירו ישראל מדינות המפותחות ארה "ב גוש היורו ישראל מדינות ה- OECD שווקים מתפתחים מקור: MSCI-Barra ו-. Finance Yahoo 3

המשק הישראלי אמנם נפגע מהמשבר הפיננסי העולמי, אך באופן מתון יחסית למרבית המדינות המפותחות תנאי הרקע ערב המשבר: המשק היה במצב איתן, לאחר כארבע שנות צמיחה מהירה מדיניות פיסקלית אחראית לאורך שנים הובילה לירידה מתמשכת בנטל החוב הציבורי. ערב המשבר הגירעון היה אפסי. התנהלות שמרנית של המערכת הפיננסית, ובפרט המערכת הבנקאית, שהייתה מפוקחת באופן הדוק, הובילו לכך שבניגוד למדינות רבות, בישראל לא התפתחו מינוף יתר ובועות במחירי הנכסים. התוצאה: על אף הצניחה בשוק ההון, עלייה במרווחי האשראי ובפרמיית הסיכון של המשק, המוסדות הפיננסים בישראל היו עמידים ושום מוסד לא קרס. בניגוד למצב במרבית המשקים המפותחים, שם נפלו עשרות בנקים וממשלות נאלצו להזרים סכומים אדירים מכספי משלמי המיסים, בישראל נמנע החלחול של המשבר מהמגזר הפיננסי לכלכלה הריאלית, ונחסך נזק עצום לציבור. 4

הלקחים למדיניות מהמשבר הפיננסי העולמי: לנקוט בפעולות שיקטינו הסיכון להיווצרות משברים ואת עצמת הפגיעה מהם: חיזוק עמידות של מוסדות פיננסיים ( הלימות הון גבוההת, נזילות( חיזוק ניהול הסיכונים צעדים מאקרו יציבותיים הסתכלות הוליסטית על המערכת הפיננסית וקשרי הגומלין בה Time to Repair the roof is when the sun is shining - Christine Lagarde אם בכל זאת התרחש משבר: תגובה מהירה ונרחבת של המדיניות המוניטרית תוך שימוש במגוון כלים נוספים העומדים לרשות הבנק המרכזי. 5

האם ההתפתחויות בכלכלה העולמית מזכירות את אלו של 2008? 6

לראשונה מזה מספר שנים התחזיות הגלובליות מתעדכנות כלפי מטה, אולם העוצמה מתונה בהרבה מאשר ערב המשבר העולמי התפתחות תחזית הצמיחה * לשנת 2019 למדינות נבחרות % 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 ארה "ב גלובלי ישראל גוש האירו בריטניה יפן 07/2017 08/2017 09/2017 10/2017 11/2017 12/2017 01/2018 02/2018 03/2018 04/2018 05/2018 06/2018 07/2018 08/2018 09/2018 10/2018 11/2018 12/2018 01/2019 02/2019 03/2019 04/2019 7 *תחזיות הצמיחה של בתי ההשקעות מקור: בלומברג

מנקודת מבט גלובלית, מרבית הסקטורים נראים פגיעים פחות מאשר היו ערב המשבר העולמי Proportion of GDP of Systemically Important Countries* with Elevated Vulnerabilities, by Sector (Share of countries with high and medium-high vulnerabilities by GDP; assets for banks) מקור : IMF 8

מרכיבי החוסן הפיננסי של המשק הישראלי 9

החוסן הפיננסי של המשק הישראלי מורכב ממספר נדבכים עיקריים: שוק האשראי וצעדים מאקרו-יציבותיים פיקוח מבוסס סיכון על מוסדות פיננסיים התאמת הסביבה הרגולטורית לסביבה הפיננסית המשתנה.1.2.3 יתרות מטבע החוץ כרית ביטחון פיננסי למשק הישראלי.4 5. אחריות פיסקלית ארוכת טווח 10

1 שוק האשראי וצעדים מקרו יציבותיים 11

המינוף של משקי הבית והמגזר העסקי בישראל נמוכים בהשוואה בינלאומית 200 % יחס חוב עסקי לא פיננסי לתוצר - לפי מדינות 186% 140 % יחס חוב משקי בית לתוצר לפי מדינות 180 160 120 118% 140 120 100 80 60 40 20 132% 122% 94% 79% 69% 100 80 60 40 20 86% 77% 59% 53% 42% 0 0 12 צרפת אוסטרליה ישראל ארה "ב בריטניה גרמניה *חוב משקי בית לבנקים, גופים מוסדיים, ממשלה וחברות כרטיסי אשראי מקור: OECD ונתוני בנק ישראל אוסטרליה צרפת גרמניה בריטניה ארה "ב ישראל - נתוני בנק ישראל * חוב עסקי לא פיננסי- כלל החוב של הסקטור העסקי למעט בנקים וחברות ביטוח מקור: OECD ונתוני בנק ישראל

החוב של משקי הבית בישראל לא עלה בצורה משמעותית 120 דצמבר 2017 אחוזים היחס בין החוב של משקי הבית לתמ"ג - השוואה בין לאומית, אחוזים 25.00 100 20.00 15.00 80 10.00 5.00 60 0.00 40-5.00-10.00 20-15.00-20.00 0-25.00 13 השינוי ביחס החוב לתוצר מ- 2008 בנקודות אחוז )הציר הימני( חוב שלא לדיור ביחס לתוצר חוב לדיור ביחס לתוצר

בנק ישראל היה מראשוני הבנקים המרכזיים בעולם ליישם צעדים מאקרו-יציבותיים בנק ישראל החל ליישם צעדים מאקרו-יציבותיים כלים אלו נועדו: בשוק המשכנתאות ב- 2010. לשמר את היציבות הפיננסית בראייה כלל מערכתית ארוכת טווח למנוע מינוף יתר של משקי הבית לאפשר למדיניות המוניטרית להתמקד בהשגת יעדיה העיקריים. LTV הפרשה נוספת בגין הלוואות לדיור הקלה בשקלול נכסי הסיכון במשכנתאות LTV( בין 60% ל- 75% ( הוספת דרישות על יחס המינוף העלאת דרישות ההון מהבנקים הגבלת שיעור ההחזר החודשי,)PTI( חלק המשכנתא בריבית משתנה וזמן הפירעון הסופי הגדלת שיעורי השקלול לצורך הקצאת הון בהתאם ל- LTV הגבלת שיעור המימון )LTV( הגבלת חלק המשכנתא בריבית משתנה הגדלת שיעורי השקלול לצורך הקצאת הון בהתאם ל- LTV 02/19 09/18 04/18 11/17 06/17 01/17 08/16 03/16 10/15 05/15 12/14 07/14 02/14 09/13 04/13 11/12 06/12 01/12 08/11 03/11 10/10 05/10 12/09 07/09 02/09 09/08 04/08 11/07 06/07 01/07 14

הצעדים המאקרו-יציבותיים הצליחו למנוע מינוף יתר חרף הריבית הנמוכה 5 4 3 2 1 0 ריבית בנק ישראל 2011-2019 0.25 01/19 08/18 03/18 10/17 05/17 12/16 07/16 02/16 09/15 04/15 11/14 06/14 01/14 08/13 03/13 10/12 05/12 12/11 07/11 58 56 54 52 50 48 46 LTV אומדנים לממוצע שיעור ההחזר מהכנסה ול- LTV % 2011-2019 PTI % 40 30 20 10 0 15 אומדן לשיעור החזר מהכנסה ממוצע- PTI אומדן ל- LTV ממוצע

2 פיקוח מבוסס סיכון על המוסדות הפיננסיים 16

הפיקוח על הבנקים פעל לחיזוק כריות ההון של המערכת הבנקאית אחוזים 12 יחס הון עצמי רובד 1*, חמש הקבוצות הבנקאיות, 2009 עד 2018 11 10.7 10.9 10.8 10 9 8.6 9.3 9.2 9.6 8 7 7.8 8.2 7.9 6 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 סך המערכת 17 *הנתונים עד דצמבר 2013 הם במונחי באזל II )יחס הון הליבה(, והנתונים החל מינואר 2014 הם במונחי באזל להוראות המעבר )יחס ההון העצמי רובד 1(. המקור: דוחות כספיים לציבור, דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים. IIIבהתאם

2016: מבחני הקיצון של הפיקוח על הבנקים הראו עמידות בפני משברים 18 אחוזים 12 11 10 9 8 7 6 5 10.9 10.6 10.6 10.6 10.6 9.6 9.9 9.6 9.6 8.3 7.4 6.6 2016 2017 2018 2019 מקסימום סך המערכת מינימום אחד מכלי העבודה העיקריים של המפקחים על הבנקים, בעולם ובישראל, הוא מבחני הקיצון. - 2016 מבחן הקיצון של הפיקוח בדק עמידות בפני משבר עולמי נוסף )זעזוע חמור שמקורו באירופה( תוצאות המבחן הראו כי הבנקים ירשמו הפסדים גבוהים בתיק האשראי אך אלו לא יסכנו את יציבות המערכת הבנקאית. התפתחות יחס ההון העצמי רובד 1 בהתממש התרחיש, סך המערכת הבנקאית, דצמבר 2016 עד דצמבר 2019* * מבוסס על מודלים והערכות ואינו בבחינת תחזית. המקור: דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים.

הצצה למבחני הקיצון החדשים שערך הפיקוח על הבנקים השנה השנה הפיקוח בחן את העמידות לתרחיש אחוזים 14 12 10 8 6 4 2 0-2 -4-6 שינויים בתוצר, 2000-2021 ירידה מצטברת אחוזים 16 14 12 10 8 6 4 2 שיעור האבטלה, 2000-2021 רמת מקסימום של 9.3% מקרו-כלכלי מקומי חמור כתוצאה מאירועים גיאו-פוליטיים. התרחיש כלל את הזעזועים הבאים: ירידה של 5% בתוצר על פני שנתיים 350 300 )100=03/2000(,2000-2021 ירידה של 50% במדדי המניות בתל אביב עלייה של שיעור האבטלה ל- 9.3% מדד ת"א 100, אחוזים 12.0 10.0 ריבית בנק ישראל, 2000-2021 250 200 8.0 6.0 4.95 ירידה של 35% במחירי הדיור 150 100 50 עלייה של האינפלציה לרמה של 3% ירידה של 50% במדד ת"א 100 4.0 2.0 0.0 19 עלייה של הריבית ל 4.95% נתונים היסטוריים בסיס קיצון

מבחני הקיצון מוסיפים להראות עמידות של המערכת הבנקאית אחוזים 13 12 11 10 9 תוצאות המבחן מלמדות כי התרחיש ישפיע באופן משמעותי על המערכת הבנקאית, אך לא צפוי לסכן את יציבותה וחוסנה, למרות שבמהלכו יירשמו בחלק מהבנקים הפסדים. תוצאה זו משקפת את הדרישות שהפיקוח הציב התפתחות יחס ההון העצמי רובד 1, לפי תרחיש הקיצון של הפיקוח על הבנקים, סך המערכת, * 2018-2021 11.9 11.5 11.1 11.0 10.6 11.0 10.2 10.4 10.0 8 7 6 7.7 7.3 7.6 לבנקים בשנים האחרונות לשם חיזוק יציבותם, ובראשן חיזוק משמעותי של ההון. על אף תוצאות אלו, חשוב להמשיך ביתר שאת 5 2018 2019 2020 2021 מקסימום סך המערכת מינימום לחשוב מאיפה המשבר הבא עלול לצוץ ולהמשיך לנטר ולחזק את עמידות המערכת. מבוסס על מודלים והערכות ואינו בבחינת תחזית. 1 המקור: הפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים. 20

הסיכון בתיק האשראי לדיור נמוך ביחס לשאר תיק האשראי הבנקאי אחוזים 5.0 4.5 4.0 שיעורי הפסדי האשראי הצפויים במהלך תרחיש הקיצון*, ענפים נבחרים, ממוצע 2019-2021 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.8 2.2 1.5 2.0 2.0 2.4 1.0 0.5 0.0 0.7 בינוי ונדל "ן אנשים פרטיים אחר דיור עסקי אחר * מבוסס על מודלים והערכות ואינו בבחינת תחזית. המקור: הפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים. שיעור ההפסד ביחס להון שיעור ההפסד ביחס לאשראי לענף 21

3 התאמת הסביבה הרגולטורית לסביבה הפיננסית המשתנה 22

שוק האשראי הופך מגוון יותר ומצריך ראייה רגולטורית מתכללת החוב המקומי של המגזר העסקי לפי מלווים 1992 עד 2018 מיליארדי ש"ח 1,000 900 800 700 600 500 400 היקפי האשראי הניתן ע"י גופים שאינם בנקאיים מתרחב בשנים האחרונות, בין היתר על הרקע הרפורמות לעידוד התחרות. הרגולציה על הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים, ובפרט הרגולציה על מתן אשראי צרכני, אינה זהה לרגולציה על הבנקים. 23 300 200 100 0 אומנם ההבדל באופי הפעילות בין הגופים מצדיק הבדלים מסוימים ברגולציה, אך חשוב לוודא שהבדלים אלו לא יתפתחו לכדי ארביטראז' רגולטורי, אשר עלול לייצר בנסיבות מסוימות סיכון מערכתי. החוב מחו "ל האג "ח הלא סחירות וההלוואות הלא בנקאיות האג"ח הסחירות בישראל החוב מהבנקים

גידול בתחרות מצד המוסדיים ומיקוד של הבנקים במשקי הבית משנה את מבנה החוב הפרטי במשק 12% 10% 8% 6% 4% 2% 0% 89% 88% 88% 6% 6% 6% התפלגות האשראי למשקי הבית שאינו לדיור לפי מקורות, אחוזים, דצמבר 2011 עד דצמבר 2018 87% 7% 4% 3% 3% 3% 3% 3% 3% 2% 5% 85% 8% 5% 9% 84% 3% 3% 10% 6% 82% 8% 10% 80% 2% 2% 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 מהבנקים )ציר ימני( מהממשלה - אשראי מכוון מחברות כרטיסי האשראי מהגופים המוסדיים 90% 88% 86% 84% 82% 80% 78% 76% 74% 24 המקור: עיבודי בנק ישראל.

הוועדה ליציבות פיננסית מהווה נדבך חשוב בצמצום הפערים הרגולטוריים וזיהוי הסיכונים הועדה ליציבות פיננסית התכנסה לראשונה באפריל 2019, לאחר תהליך חקיקה ממושך. תפקידי הוועדה: לקדם שיתוף פעולה בין רשויות הפיקוח והגורמים המייצבים להתריע על סיכון מערכתי ממשי ולהמליץ על נקיטת אמצעים למניעתו או הפחתתו לעקוב אחר הפעולות שננקטו בעקבות התרעה/ המלצה של הוועדה הקמת הועדה היא צעד חשוב במיוחד לאור הרפורמות המתגבשות במערכת הפיננסית. ריבוי השחקנים בשוק האשראי וחלוקת האחריות בין הרגולטורים השונים מחייבים הסתכלות על המערכת כולה, ותיאום הדוק בין הרגולטורים. 25

4 יתרות מטבע החוץ - כרית ביטחון פיננסי למשק הישראלי 26

יתרות המט"ח, שמהוות כרית ביטחון פיננסית למשק, הוגדלו בצורה משמעותית ערב המשבר, ורמתן ביחס לתוצר נשמרה מאז 35 % יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל )ינואר 2007 -מרץ 2019 אחוזי תוצר( 30 25 20 15 10 5 0 27 מקור: למ"ס ועיבודי בנק ישראל

3 האחריות הפיסקלית - נכס אסטרטגי למשק הישראלי 28

בעשור האחרון נרשמה ירידה מרשימה ומתמשכת בנטל החוב הציבורי. ב- 2018 חלה בו לראשונה עלייה קלה % החוב הציבורי 100 92.9 91.3 2000-2018, אחוזי תוצר 90.2 83.7 79.6 80 60 88.2 80.0 73.0 74.5 71.9 70.7 68.7 68.4 67.0 65.8 63.7 62.0 60.5 61.0 40 20 0 29 מקור: עיבודי בנק ישראל

שמירה על משמעת פיסקלית הנה נכס אסטרטגי ליציבות הפיננסית המשק הישראלי זכה להמחשה של חשיבות המשמעת הפיסקלית במשבר העולמי של 2008, כאשר האיתנות הפיסקלית ערב המשבר איפשרה למדיניות הפיסקלית והמוניטרית לתמוך בהתאוששות, בעוד שבמשבר של 2002 העלייה החדה בגירעון וביחס החוב לתוצר אילצה את קובעי המדיניות לנקוט במדיניות מרסנת. כיום, המשק במצב טוב, בטחון לעת משבר. והירידה המתמשכת ביחס החוב לתוצר והאחריות הפיסקלית מספקות כריות על מנת לשמר את הנכס האסטרטגי הזה, יהיה על הממשלה החדשה לבצע התאמות פיסקליות, וכדאי לבצע אותן כל עוד המצב טוב, היות שהן יהיו קשות יותר ליישום אם תחול הרעה בתנאים הכלכליים. ההתאמות הנדרשות הן תמהיל של התייעלות, התומכות בצמיחה ובהגדלת הפריון תשמרנה. צמצום הגידול בהוצאות והגדלת ההכנסות, תוך שההוצאות על הממשלה לתכנן יחזור למגמת ירידה. תקציבי את השנים הבאות כך שהתוואי של החוב יחס יתבדר, לא לתוצר זמן ולאורך 30

- השינויים בעתיד המערכת הפיננסית תועלות אפשריות והשלכות ליציבות 31

בעולם קיימים מכשירים פיננסיים מתקדמים אשר מעמיקים את השווקים ותורמים ליעילות הכלכלית. לשוק הישראלי עדיין יש לאן להתקדם 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% יתרת שוק האיגוח של מדינות נבחרות כאחוז מהתוצר, דצמבר 2018 50.1% 23.2% 15.7% 14.9% 13.7% 13.3% 11.4% 9.5% 8.7% 4.7% 4.5% 1.8% 0.5% 0.2% 0.2% איגוח כדוגמא למכשירים פיננסיים מתקדמים: בישראל ישנו קושי בקיום עסקאות איגוח מאחר שחסרה תשתית מתאימה בתחומי החקיקה, המיסוי, הרגולציה והחשבונאות. שוק האיגוח בישראל הוא בהיקף של מיליארד ש"ח בודדים. נכון ל- 2012-54 מבין 59 מדינות. ישראל במקום ה- היעדר איגוח פוגע בהקצאה היעילה של שווקי ההון וביעילות הכלכלית יש לקדם את הנושא תוך מתן מענה לסיכונים הגלומים בו 32 המקור:,SIFMA דו"ח הצוות לקידום האיגוח בישראל

חידושים טכנולוגיים משנים את מפת ההזדמנויות והסיכונים הפיננסיים דוגמאות: מאגר נתוני אשראי ויישומים שיתפתחו לצידו. מעבר מבנק לבנק בקלות API בנקאות פתוחה, שמחזקת את השליטה של הלקוח במידע הפיננסי, ומייצרת עולם חדש של שירותים פיננסיים. - Faster Payment מערכת דיגיטלית שתאפשר ללקוחות לבצע תשלומים והעברות בנוחות, במהירות, ובאופן מיידי, ובעלויות נמוכות. בהמשך ניתן יהיה לפתח מערכות של תשלומים נוחים שיתמכו גם בעסקאות מורכבות. כל השינויים האלו מביאים תועלות, אולם טומנים בחובם גם סיכונים. בנק ישראל נחוש לתמוך באימוץ טכנולוגיות פיננסיות תוך שמירה על יציבות המערכת וצמצום הסיכונים. 33

סיכום הכלכלה העולמית מראה סימני האטה, אולם ניתוח מכלול השווקים והסיכונים אינו מצביע על רמת סיכון יציבותי דומה לזו שהייתה ערב משבר שיעורי המינוף בישראל אינם גבוהים בהשוואה בינלאומית. המערכת הפיננסית בישראל עמידה מבעבר..2008 חשוב לשמר את השיפור ביחס חוב תוצר המהווה נכס יציבותי אסטרטגי למשק הישראלי. השיפורים הטכנולוגיים שאומצו ואלה שיאומצו בעתיד טומנים בחובם תועלות אך גם סיכונים שעלינו לנהל בתבונה. 34

תודה!

גרפים נוספים 36

אירוויזיון 2019 בישראל. התשלום )עדיין( במזומן... 37

בחודשים האחרונים מסתמנת פריצה של יעד הגירעון % 7 הגרעון הממשלתי ותקרת הגירעון 2000-2019, שנתי, אחוזי תוצר 6 % 4.0 3.5 הגרעון הממשלתי ינואר 2017 -פברואר 12 2019, חודשים אחרונים, אחוזי תוצר 3.8 5 4.8 4.8 4 3 3.9 3.3 3.4 3.5 3.1 3.9 3.1 2.7 2.9 *3.6 3.0 2.5 2 1.7 1.9 2.1 2.1 1.9 2.0 1 0 0.5 0.8 0.0 1.5 1.0 38 *תחזית משרד האוצר מינואר 19 באדום : תקרת הגירעון. מקור: בנק ישראל

מנקודת מבט גלובלית, מרבית הסקטורים נראים פגיעים פחות מאשר היו ערב המשבר העולמי Global Financial Vulnerabilities מקור : IMF 39

רמת הגירעון בישראל גבוהה במיוחד בהינתן מצבו הטוב של המשק אחוזי תוצר 12 הגרעון מנוכה מחזור ישראל וה- OECD שנתי, 2000-2018 10 8 6 4 2 0-2 -4 5.9 3.9 0.5-4.0 4.2 2.9 0.3-3.1 אחוזון 10 אחוזון 90 ממוצע OECD ישראל 40 * נתוני ישראל על הגירעון, הגירעון מנוכה המחזור, ההוצאה וההוצאה האזרחית מתאימים להגדרות הבין-לאומיות ולקוחים ממערכת ה- OECD. **ללא הפחתת ההכנסות ממכירה של קרקעות המדינה. מקור: עיבודי בנק ישראל לנתוני ה- OECD והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

Faster Payment במערכות תשלומים הקיימות בישראל, לוקח יום או יותר שבועות במקרה של חלק מההעברות חוצות גבולות( בין התשלום הקמעונאי לבין ההגעה של התשלום ליעדו. )לעיתים יזימת לעיתים קרובות היזימה והעיבוד של התשלום הוגבלו לזמנים ספציפיים במהלך היום. המגבלות הללו על מהירות התשלום ועל זמינותו הינם הפערים המרכזיים אותן יוזמות Faster Payment מנסות לפתור. כאשר בעיות אלו נפתרות לקוחות קצה מסוגלים להעביר העברות סופיות בכל זמן. מדינות שונות הטמיעו במערך התשלומים מערכת תשלומים מסוג Fasterועמן Payment נמנות בין היתר קוריאה )2001(, דרום אפריקה )2006(, אנגליה )2008(, סין, הודו ) 2010 (,שבדיה )2012(, תורכיה )2013(, איטליה, סינגפור )2014( שוויץ ומקסיקו )2015(. 41

חידושים טכנולוגיים משנים את מפת ההזדמנויות והסיכונים הפיננסיים הטכנולוגיה הפיננסית יכולה לתמוך ביעילות הכלכלית ובצמיחה, לתרום לצמצום פערים כלכליים חברתיים תוך הכלה פיננסית של כלל רבדי האוכלוסייה. אולם, שימושים מסוימים בטכנולוגיה במגזר הפיננסי עשויים להציב סיכונים מסוגים שונים. 42

תיאור כללי של תהליך ביצוע עסקה בכרטיס חיוב Debit לפשט חשבון עו"ש לקוח חשבון עו"ש בית עסק 1. עסקה בכרטיס אשראי יצירת שובר 7. זיכוי בית העסק )בהתאם להסדר בין הסולק לבית העסק, לפי PSD צרכני ברגע שהסולק מקבל את הכספים או במועד סביר שיקבע עם בית העסק ) לכל המוקדם +2 t באמצעות מס"ב 2. שובר עובר לסולק העסקה 4. בדיקת מסגרת אשראי ובקרות נוספות לקוח הלקוח מקבל את המוצר/ שירות מיתוג העסקה מתבצע על ידי: שב"א עמלת בית עסק בית עסק 5. זיכוי המנפיק באמצעות מס"ב t+1 מנפיק 3. שובר העסקה נשלח לחיוב המנפיק ולאשורו סולק עמלה צולבת מופחתת 43 חשבון עו"ש מנפיק 6. העברת התשלום בגין העסקה )נהוג שמתבצע netting מדי יום ומשנת 2021 חובה סליקה יומית 1+t( באמצעות מס"ב חשבון עו"ש סולק

תיאור כללי של תהליך ביצוע עסקה באפליקציה בהתבסס על מס"ב FPלפשט 1. עסקה באפליקציה חשבון חשבון לקוח בית עסק הלקוח מקבל את המוצר/ שירות 6. זיכוי חשבון בית העסק באמצעות מס"ב FP 5. חיוב חשבון הלקוח באמצעות מס"ב FP 4. בדיקת מסגרת אשראי ובקרות נוספות 2. שידור העסקה לאפליקציה הסולקת אפליקציה/ מנפיק 3. מיתוג העסקה מתבצע על ידי מס"ב אפליקציה/ סולק חשבון העברת התשלום בגין העסקה )נהוג שמתבצע netting מדי יום ומשנת 2021 חובה סליקה יומית 1+t( באמצעות מס"ב חשבון

בעולם, נוכח ההאטה בצמיחה עולים חששות מפני מיתון 45 מקור: BIS

כמו באירועי האטה קודמים, הצריכה הפרטית העולמית ממשיכה להיות חזקה יחסית למרות ירידה בייצור Global manufacturing weakens, but consumption holds up 46 1 Year-on-year growth rate, weighted average based on GDP and PPP exchange rates for 23 economies. 2 For manufacturing, 17 economies; for services, 13 economies. מקור: BIS

ההתאוששות מהמשבר האחרון הייתה מבוססת יותר מבאירועי האטה קודמים Recovery has more momentum at this late stage in the cycle than in the past In percentage points 47 1 Year-on-year growth rate, weighted average based on GDP and PPP exchange rates for 23 economies. 2 For manufacturing, 17 economies; for services, 13 economies. מקור: BIS

Private debt levels and DSRs in major economies have stabilized 48 1 Total credit to non-financial private sectors. 2 Weighted average based on GDP and PPP exchange rates for 15 EMEs. 3 Private nonfinancial sectors. מקור: BIS

49 3 Estimated based on panel models, with random effects, as described in Kohlscheen, Mehrotra and Mihaljek (2018) and in ECB Economic Bulletin, November 2018 מקור: BIS

תיק האשראי של הבנקים השתנה: במהלך השנים צומצם האשראי למגזר העסקים הגדולים, וגדלה החשיפה למגזרים הקמעונאיים. 1 הרכב סיכון האשראי לפי קטגוריות עיקריות חמש הקבוצות הגדולות, 2010 לעומת 2018 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% 8.181752196 9.093379234 3.312230801 4.414423455 10.15842186 12.0174325 11.91996192 12.01790155 54.40973168 14.35144207 19.50587589 40.54653429 2010 2018 אחרים הלוואות לעסקים קטנים חובות בבטחון נדל "ן מסחרי חשיפות קמעונאיות ליחידים משכנתאות לדיור חובות של תאגידים "אחרים" כולל חובות של ריבונויות, יישויות סקטור ציבורי, חברות ניירות ערך, ונכסים אחרים. 1 המקןר: דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים. 50

המצרפים הפיסקליים בטווח הבינוני: מתווי מדיניות שונים תחזית יחס החוב לתוצר )אחוזי תוצר( 80 % % 4.5 75 75.2 4.0 70 3.5 68.4 3.0 65 64.6 2.5 2.0 60 58.3 1.5 55 1.0 0.5 50 0.0 5.0 תחזית שיעור הגירעון )אחוזי תוצר( 4.5 3.0 2.9 1.5 הרחבת תקרת ההוצאה כך שהגרעון יתייצב על 3% תוצר: מאפשר גידול מסויים בתקציב הביטחון ובחלק מההוצאות האזרחיות, עליהן כבר הוחלט. עמידה ביעד הגרעון ובכלל ההוצאה, לפי החקיקה כיום: קיצוץ בתוספת ההוצאות עליה הוחלט וגידול במסים כלל שנדרש כדי לא לחרוג מתקרת הגירעון. הקווים המקווקווים מתארים את הגרעון והחוב בתרחיש של האטה במשק 51 המקור: עיבודי בנק ישראל

עד כה, העסקים הגדולים הם הנהנים העיקריים מהגידול בתחרות, וגידול דומה יחול גם באשראי למשקי בית, הצורך בתיאום יגדל במידה מיליונים יתרת החוב לפי גודל החברה )חברות ריאליות, לא כולל חברות השקעה וחברות זרות(, הרבעון השלישי של 2018 250,000 200,000 189,137 191,716 188,049 150,000 100,000 76,996 50,000-9,883 19,665 עסקים גדולים עסקים בינוניים עסקים קטנים וזעירים אג "ח קונצרני חמשת הבנקים הגדולים 52 המקור: עיבודי בנק ישראל

גידול חלקם של הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים במתן אשראי, בהיעדר רגולציה מספקת ואחידה, עלול לייצר סיכון יציבותי מיליארדי ש"ח 100% 90% החוב המקומי של המגזר העסקי לפי מלווים, 1992 עד 2018 להחליף גרף 1000 900 היקפי האשראי הניתן ע"י גופים שאינם בנקאיים מתרחב בשנים האחרונות, בין היתר על הרקע הרפורמות לעידוד התחרות. 80% 800 70% 60% 50% 700 600 500 הרגולציה על הגופים הפינסיים שאינם בנקאיים, ובפרט הרגולציה על מתן אשראי 40% 30% 400 300 צרכני, אינה זהה לרגולציה על הבנקים. 20% 10% 200 אומנם ההבדל באופי הפעילות בין הגופים 100 0% 0 מצדיק הבדלים מסוימים ברגולציה, אך קיימת חשיבות לוודא שהבדלים אלו לא 53 יתפתחו לכדי ארביטראז' רגולטורי, אשר עלול לייצר בנסיבות מסוימות סיכון מערכתי. האג "ח הסחירות בישראל החוב מחו "ל החוב מהבנקים האג"ח הלא סחירות וההלוואות הלא בנקאיות סה"כ

החשבון השוטף של מאזן התשלומים )1995-2017, אחוזי תוצר( 16.1 13 8 4.6 6.9 5.5 7.7 8.7 6.3 8.4 13.7 12.3 10.1 3 0.8 2.4 2.6 1.4-2 -0.8-1.7-1.9-1.9-1.2-3.1-7 -4.7-5.0 מקור : מאזן התשלומים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 54

היחס בין חוב משקי הבית לתוצר נמוך בישראל 140% יחס חוב משקי בית לתוצר 120% 100% 80% 60% 40% 20% 0% 55 * חוב עסקי לא פיננסי- כלל החוב של הסקטור העסקי למעט בנקים וחברות ביטוח מקור: OECD ונתוני בנק ישראל

החוב שלא לדיור אינו נמוך באופן יחסי בהשוואה בינלאומית אחוזים 140 120 100 80 60 40 20 0 2017 היחס בין החוב של משקי הבית לתמ"ג - השוואה בין לאומית, נקודות אחוז 100 80 60 40 20 0-20 -40 הפרש בין 2017 ל- 2008 חוב לדיור חוב שלא לדיור 56 מקור: OECD ונתוני בנק ישראל

שוק האשראי בישראל המינוף בישראל נמוך יחסית לעולם, גם של המגזר העסקי וגם של משקי בית. בשני העשורים האחרונים חלה ירידה בסך החוב הפרטי )ביחס לתוצר(, בעיקר לאור ירידת חוב המגזר העסקי תוך עליה קלה של חוב משקי הבית. בשנתיים האחרונות המגמה השתנתה והחוב העסקי גדל מהר יותר מחוב משקי הבית. החוב הצרכני )אשר מהווה כשליש מחוב משקי הבית( איננו נמוך בהשוואה בינלאומית. כמו כן, גם קצבי הגידול בחוב זה היו משמעותיים בשנים האחרונות. לאור כך, ביצע בשנים האחרונות בנק ישראל צעדים שנועדו למתן את גידולו. בעשור האחרון חל שינוי גדול בתמהיל המלווים בישראל- ירידה בחוב הבנקאי לעסקים לצד עליה בחוב החוץ בנקאי. העסקים הגדולים הם הנהנים העיקריים מהגידול במגוון מקורות האשראי )תחרותיות מצד המוסדיים( שהביא לירידת המרווחים עד לשנת 2008 )לאחר מכן חלה עליה(. שוק המשכנתאות בישראל תחרותי ובשנת 2018 הבשילו מספר רפורמות ומהלכים משמעותיים שנועדו להגביר את התחרות בשוק האשראי למשקי הבית שלא לדיור ולעסקים הקטנים. 57

שוק האשראי בישראל שוק האיגו"ח הסחיר קטן מאוד בהשוואה בינלאומית ובפיתוחו טמון פוטנציאל להורדת עלויות גיוס הון. בתחום המשכנתאות בוצעו צעדים רבים על ידי בנק ישראל שהורידו את רמת הסיכון לגופים הבנקאיים ולמשקי הבית PTI(,LTV, ריבית קבועה/משתנה( לאחרונה החל בנק ישראל להקל במעט את המגבלות. עפ"י מבחני הלחץ שאנו עורכים מערכת הבנקאות חסינה לאירועי קיצון כלכליים )גידול באבטלה וריבית, ירידת תוצר מחירי דירות ומניות( המשק הישראלי הינו משק פתוח וככזה הוא חשוף להשפעות אירועים בחו"ל. עם זאת, מצבו האיתן ועמידות המערכת הפיננסית צפויים לסייע בהתמודדות עם השפעות חיצוניות. 58

החוב הציבורי אינו גבוה בהשוואה בינלאומית חוב הממשלה הרחבה ברוטו - בהשוואה למדינות המפותחות 300 )2018, אחוזי תוצר( 250 200 150 100 50 61.0 68.9 0 59 *ממוצע OECD מחושב כממוצע פשוט של מדינות ה- OECD )מלבד לטביה( מקור : בלומברג )IMF( ובנק ישראל

תכליות המאגר לנתוני אשראי והרקע להקמתו תכליות המאגר הגברת התחרות הרחבת הנגישות בשוק האשראי הקמעונאי לאשראי צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו תנאי הרקע 60 חסמי מידע בשוק האשראי הקמעונאי )משקי בית ועסקים קטנים( תחרות נמוכה באשראי הקמעונאי, למעט בתחום המשכנתאות חסמי כניסה לנותני אשראי "חדשים" שליטה של 2 הבנקים הגדולים בתחום האשראי הקמעונאי חשש שמרווחי האשראי גבוהים ביחס לסיכון

Fintech & Regulatory Sandbox "מגרש משחקים" רגולטורי- פיתוח של "סביבה בטוחה" בה יוכלו לפעול חברות הבוחנות פיתוח או יישום של מוצר או שירות פיננסי חדש, מבלי שיצטרכו לעמוד בכל עול הרגולציה ותוך צמצום משמעותי של חוסר הוודאות הרגולטורי. במקביל, הרגולטור מקבל גישה בלתי אמצעית לחברות אשר מאפשרת לו ללמוד את הענף וצרכיו תוך קיום דיאלוג עם השוק. בישראל פועלות כ- 430 חברות פינטק התפלגות החברות לפי תחומים Trading & Investing 15% Payments 29% Personal Finance Management 13% Lending & Financing International Money Transfer & Currency Exchange 4% 61 Anti-Fraud, Risk &Compliance Enterprise- Solutions 10% 6% 23%

גידול חלקם של הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים במתן אשראי, רגולציה מספקת ואחידה, עלול לייצר סיכון יציבותי בהיעדר מיליארדי ש"ח 1 1 1 1 1 1 0 0 0 0 0 החוב המקומי של המגזר העסקי לפי מלווים 1992 עד 2018 1000.0 900.0 800.0 700.0 600.0 500.0 400.0 300.0 200.0 100.0 0.0 סה "כ החוב מחו "ל האג "ח הלא סחירות וההלוואות הלא בנקאיות האג "ח הסחירות בישראל החוב מהבנקים אספקת אשראי חוץ-בנקאי ללא פיקוח הולם וסטנדרטים נדרשים בחיתום עלולה להוות מקור לסיכון מערכתי, הן במישור הישיר והן עקב הקישוריות והחשיפה למוקדי סיכון משותפים בין המערכת הבנקאית למערכת החוץ-בנקאית 62

בהשוואה בינלאומית, היחס בין חוב משקי הבית לתוצר בישראל נמוך 140% 120% יחס חוב משקי בית לתוצר לפי מדינות 118% 100% 80% 86% 77% 60% 40% 59% 53% 42% 20% 0% ארה "ב בריטניה גרמניה צרפת אוסטרליה ישראל *חוב משקי בית לבנקים, גופים מוסדיים, ממשלה וחברות כרטיסי אשראי מקור: OECD ונתוני בנק ישראל 63

גם החוב העסקי בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית 200 יחס חוב עסקי לא פיננסי לתוצר לפי מדינות אחוזים - 186% 180 160 140 133% 120 100 132% 122% 94% 80 79% 60 68% 40 20 0 64 ארה "ב בריטניה ספרד גרמניה צרפת אוסטרליה ישראל - נתוני בנק ישראל * חוב עסקי לא פיננסי- כלל החוב של הסקטור העסקי למעט בנקים וחברות ביטוח מקור: OECD ונתוני בנק ישראל

67.5 67.7 78.9 85.2 93.2 93.4 94.4 106.8 108.9 112.1 114.3 117.4 119.1 121.9 132.1 133.2 140.3 140.6 142.2 142.8 152.7 155.8 159.8 163.6 174.7 182.0 182.0 186.4 197.1 201.7 330.9 408.0 גם החוב העסקי בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית חוב עסקי לא פיננסי לתוצר אחוזים 450 400 350 300 250 200 150 100 50 0 65 * חוב עסקי לא פיננסי- כלל החוב של הסקטור העסקי למעט בנקים וחברות ביטוח מקור: OECD ונתוני בנק ישראל

בנק ישראל היה מראשוני הבנקים המרכזיים שיישמו צעדים מאקרו-יציבותיים בשנת 2015, חלק ניכר מהמדינות לא השתמשו באמצעים מקרו יציבותיים, ישראל בנק ליישם החל אמצעים מאקרו-יציבותיים ב- 2010 ומאז השתמש במספר אמצעים מאקרו- יציבותיים שונים, כמו מגבלת,LTV דרישות הון וכו'. אחוז המדינות אשר השתמשו ב 2015 בכלים מאקרו-יציבותיים לפי סוג, מבין 119 מדינות Type of Instrument Total Countries Advanced Emerging Markets Developing Open Loan-to-Value Ratio 21% 40% 20% 6% 29% Closed 14% Debt-to-Income Ratio 15% 13% 21% 0% 19% 12% Dynamic Loan-Loss Provisioning 9% 5% 6% 19% 5% 11% Countercyclical Capital Buffer 2% 1% 3% 1% 0% 3% Leverage Ratio for Banks 15% 13% 17% 12% 28% 8% Foreign Currency Loans 14% 9% 16% 13% 10% 16% Reserve Requirement Ratios 21% 0% 24% 33% 4% 32% Notes: Countries are classified into advanced versus emerging countries (source: IMF World Economic Outlook, April 2014). The frequency of use is the ratio of country-year pairs using a particular instrument 2015,IMF,"The Use and Effectiveness of Macroprudential Policies: New Evidence", Cerutti, Claessens, and Laeven to the total number of country-year pairs using a macroprudential instrument in the sample period 2000 2013. The LTV ratio is defined as the subset of LTV measures used as a strict cap on new loans, as opposed מקור:

חל שיפור ביחס ההון העצמי של הבנקים אחוזים 12 יחס הון עצמי רובד 1*, חמש הקבוצות הבנקאיות, 2009 עד 2018 11 11.2 10.7 11.4 10.9 11.2 10.8 10 9 8 7 9.2 7.8 8.6 8.5 8.2 7.9 7.4 7.5 9.6 8.6 8.0 9.9 9.7 9.3 9.2 9.0 9.1 9.8 9.6 9.5 9.8 10.0 10.0 6 6.4 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 מינימום סך המערכת מקסימום 67 *הנתונים עד דצמבר 2013 הם במונחי באזל II )יחס הון הליבה(, והנתונים החל מינואר 2014 הם במונחי באזל להוראות המעבר )יחס ההון העצמי רובד 1(. המקור: דוחות כספיים לציבור, דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים. IIIבהתאם

חל שיפור ביחס ההון העצמי של הבנקים 12 יחס ההון העצמי רובד 1*, חמש הקבוצות הבנקאיות, אחוזים 11 10 9 9.1 9.6 11.2 11.4 11.1 9.3 9.6 11.0 11.3 11.2 9.4 10.2 9.8 10.0 9.5 9.1 9.5 10.1 10.2 10.0 9.7 9.8 10.110.410.5 9.2 9.6 10.7 10.9 10.8 8 7 6 5 לאומי הפועלים דיסקונט מזרחי-טפחות הבינלאומי חמש הקבוצות הבנקאיות 68 *במונחי באזל III )יחס ההון העצמי רובד 1( בהתאם להוראות המעבר. המקור: דוחות כספיים לציבור, דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים.

הצעדים המאקרו-יציבותיים הצליחו למנוע מינוף יתר חרף הריבית הנמוכה 6.00 משכנתאות חדשות שניתנו בחודש השוטף וריבית בנק ישראל 2004-2018 MAP1 MAP2 MAP3 MAP4 MAP5 MAP6 MAP7 a leniency in weighing risk assets 6.0 5.00 5.0 4.00 4.0 3.00 3.0 2.00 2.0 1.00 1.0 0.00 0.0 Monthly sum of mortgages taken in billions of NIS (12-month rolling average) BOI interest rate (right axis) 69

החוב של משקי הבית בישראל לא עלה בצורה משמעותית אחוזים 45% 40% 38% 42% 35% 30% 25% נמוך יחסית לעולם 27% 25% 20% 15% 13% 15% 10% בממוצע ביחס לעולם 5% 0% 01/00 06/01 10/02 03/04 07/05 12/06 04/08 08/09 01/11 05/12 10/13 02/15 07/16 11/17 חוב משקי בית כחלק מהתוצר חוב משקי בית לדיור כחלק מהתוצר חוב משקי בית שלא לדיור מהתוצר 70 המקור: עיבודי בנק ישראל.

שמירה על משמעת פיסקלית הנה נכס אסטרטגי ליציבות הפיננסית במשבר של תחילת שנות האלפיים, שהתרחש לאחר עלייה חדה בגירעון התקציבי והורדת ריבית, נאלצו קובעי המדיניות בישראל לנהל מדיניות מרסנת בעיצומו של מיתון. לעומת זאת, במשבר העולמי, הודות ליחס החוב לתוצר הנמוך, יכלו קובעי המדיניות לנקוט במדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה, עד להתאוששות המשק. ההבדל בין שתי התקופות מבחינת השפעת המדיניות על התוצר היה משמעותי: בעוד התגובה המוניטרית והפיסקלית המרסנת למשבר ב 2001-2003 החריפה את תוצאותיו, במיתון ב- 2008 2009 המצב היה הפוך: המדיניות המרחיבה סייעה למתן את השפעת המשבר על המשק. מדיניות טובה בזמנים טובים מניבה פירות נאים בזמנים קשים משמעת פיסקלית לצד מדיניות מוניטרית אמינה בזמנים רגילים, מרחיבות את אפשרויות הפעולה העומדות לרשות קובעי המדיניות בעתות משבר, ומסייעות לשמור על איתנות הכלכלה. מקור : קובי ברוידא וקרנית פלוג, "קשרי הגומלין בין מדיניות מוניטרית ומדיניות פיסקלית: תובנות משני מחזורי עסקים בישראל", בנק ישראל 71 2012

האתגרים התקציביים המשק במצב טוב: הירידה המתמשכת ביחס החוב לתוצר והאחריות הפיסקלית מהוות נכס אסטרטגי חשוב לישראל. הן שומרות על עלויות אשראי נמוכות, תומכות בצמיחה וברמת החיים בטווח הארוך, ומספקות כריות בטחון למשק בעת משבר. על מנת לשמר את האיתנות הכלכלית של המשק לתוצר, יהיה על הממשלה שתיבחר לבצע התאמות עדיפויותיה. ולמנוע התבדרות פיסקליות, שיקבעו של יחס בהתאם החוב לסדרי את ההתאמות כדאי לבצע כאשר המשק במצב טוב, היות שהן יהיו קשות יותר ליישום אם תחול הרעה בתנאים הכלכליים. והגדלת בהוצאות הגידול צמצום התייעלות, של תמהיל הן הנדרשות ההתאמות ההכנסות. חשוב להקפיד שההוצאות התומכות בצמיחה ובהגדלת הפריון תשמרנה. 72

יתרות המט"ח, שמהוות כרית ביטחון פיננסית למשק, הוגדלו בצורה משמעותית ערב המשבר, ורמתן ביחס לתוצר נשמרה מאז אופציה ב 140 אחוזי תוצר יתרות מטבע החוץ )ינואר 2007 -מרץ 2019, מיליארדי דולרים( 35 120 30 100 25 80 20 60 15 40 10 20 5 0 0 73 מקור: למ"ס ועיבודי בנק ישראל

איום הסייבר משית עלויות כבדות על המגזר הבנקאי Million USD 20 18 16 14 12 10 8 6 4 2 0 The average cost of cybercrime by industry 2017 2018 74 מקור: Institute, 2019 "The cost of cybercrime, Accenture and Ponemon

הדיגיטציה של השירותים הפיננסים טומנת בחובה סיכוניי סייבר בשנתיים האחרונות אנו עדים לעליית מדרגה באירועי הסייבר בעולם וגם בישראל, בתחומים רבים, ולא רק בבנקאות. העלייה מתבטאת בסוגי האירועים, במספרם ובמורכבותם, בגופים המותקפים, במטרות התקיפה ובעוצמת הנזק שנגרם וסוגיו. הפיקוח על הבנקים, באמצעות יחידת הסייבר הפיקוחית, פועל להסדרת הנושא באופן רוחבי. התאגידים הבנקאיים בארץ נערכים באופן שוטף לאירועים המתרחשים בעולם ולסכנות מאירוע סייבר, ומשקיעים בכך משאבים כספיים וניהוליים רבים. במערכת הבנקאית בישראל מספר האירועים שבהם התוקפים נחלו הצלחה וגרמו נזק גדול אינו גבוה עד היום. עם זאת, בשל מאפיינים מיוחדים, כגון המצב הגאופוליטי, התפתחות של המתקפות ומורכבותן, ניצול של שרשרת אספקה והגורם האנושי, הסיכון מוערך כגבוה. 75

רפורמת המעבר בקלות בין בנק לבנק בשיתוף עם משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים קידם חקיקה שתחייב את כלל הבנקים לאפשר ללקוחותיהם להתנייד בין בנקים באופן מקוון עד שנת 2021. בבריטניה, שבה כבר הוטמעה מערכת לניוד מקוון, נמצא כי לאחר הקמתה גדל מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות. אנו צופים שהטמעת המערכת בישראל תוביל להגברת התחרות ולשכלול המוצרים שהבנקים מציעים ללקוחותיהם. לצד ההזדמנויות הטמונות במערכת טמונים גם סיכונים: למשל, Bank Run מקוון. 76

למערכות תשלומים מידייות יש פוטנציאל לתרום משמעותית למשק נוחות, זמינות של 24/7 לביצוע תשלומים, מהירות קבלת התשלום ועלויות עסקה נמוכות הגברת התחרות - כניסה של שחקנים חדשים הגברת היתירות של מערך התשלומים בישראל התשתית החדשה תהווה פלטפורמה שתאפשר להתחבר לתשתיות מתקדמות אחרות צמצום הכלכלה השחורה תחליף למזומן הגדלת הנזילות וצמצום עלויות אשראי לבתי העסק 77 עם זאת ופיננסים. גם רפורמה זו טומנת בחובה סיכונים, תפעוליים

למערכות תשלומים מידייות יש פוטנציאל לתרום משמעותית למשק מה זה תשלום מיידי? זמינות גבוהה לביצוע תשלומים 24/7 וסופי מיידי הזיכוי למוטב מתבצע תוך מספר שניות והוא אינו ניתן לביטול השימושים בתשתית: ביצוע העברה כספים דיגיטלית בזמן אמת תשלום בבית עסק באמצעות חיוב מיידי של חשבון הלקוח P2P P2B תשתית להעברת מידע בזמן אמת תאפשר יכולת לפתח טכנולוגיות מתקדמות כגון העברת מידע כנגד תשלום )DVP( הערך למשק: הפחתת עלויות עסקה ישירות )סליקה( ועלויות נלוות )אשראי ונזילות( הגברת היתירות והתחרות במערכות התשלומים. 78

אחוזים 55 גידול בתחרות מצד המוסדיים ומיקוד של הבנקים במשקי הבית משנה את מבנה החוב הפרטי במשק החוב לבנקים של המגזר הפרטי הלא הפיננסי - משקי בית וסקטור העסקי, אחוזי תוצר 50 45 49 ירידה על רקע גידול אשראי ממוסדיים 40 38 35 עליה בסקטור משקי הבית 33 30 28 25 79 המקור: עיבודי בנק ישראל. חוב סקטור עסקי לבנקים לתוצר חוב משקי בית לבנקים לתוצר

זרקור על שוק הדיור: עליית הריבית בתרחיש משפיעה על כל נוטלי המשכנתאות. משקי הבית בעלי ההכנסות הנמוכות שיש להם משכנתא צפויים להיפגע במיוחד אחוזים 50 45 40 35 30 שיעור ההלוואות בעלות שיעור ההחזר מההכנסה )PTI( מעל 35% והגידול בו בעקבות עליית הריבית בתרחיש הקיצון, חמישוני ההכנסה, 2015 עד 2017 46 42 19 29 23 25 20 15 10 5 0 18 20 27 10 12 19 6 9 5 4 1 2 3 4 5 הכנסה גבוהה חמישוני ההכנסה הכנסה נמוכה המקור: הדיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים. תוספת בגין עליית הריבית ללא עליית ריבית 80

בשנתיים האחרונות המגמה השתנתה: החוב העסקי גדל מהר יותר והחוב הצרכני הואט. בנק ישראל נקט צעדים שנועדו למתן את גידולו של האשראי הצרכני. 81

החוב של משקי הבית בישראל לא עלה בצורה משמעותית אחוזים 45 40 35 30 25 20 15 10 5 0 נמוך יחסית לעולם בממוצע ביחס לעולם חוב משקי הבית באחוזי תוצר 42 27 15 סה"כ חוב משקי בית לתוצר אשראי שלא לדיור לתוצר אשראי לדיור לתוצר 82