מוסלמים ויהודים במארוקו: השווה והשונה בהשפעת החינוך והתרבות הצרפתיים במארוקו הצרפתית מיכאל מ לסקר מבוא מאמרי* אינו מתיימר להיות מחקר מקיף בת

תמליל

1 מוסלמים ויהודים במארוקו: השווה והשונה בהשפעת החינוך והתרבות הצרפתיים במארוקו הצרפתית מיכ מ לסקר מבוא מאמרי* אינו מתיימר להיות מחקר מקיף בתולדות היוזסים שבין היהודים לבין המוסלמים, הן בתחום וזחינוכי תרבותי והן בתחומים הסוצידאקונומיים והפוליטיים. זהו חלק ממחקר מקיף יותר, ובו אני מקווה להעמיד את הקוראים על תופעות וקווים יסודייס בתחום הנידון. במאמר זה אני מבקש ים את הדגש על הסברת המדיניות הצרפתית כלפי המוסלמים והיהודים בסקטור החינוכי תרבותי, ויין בהשפעת החינוך והתרבות הצרפתיים, בעיזץ הקולוניי 21 על שני המנטים הללו בחבחז המרוקאית, תוך עריכת השוואה ביניהם. 1. חתהןוסה ה&רוז לןולוניית לפני החדירה הקולוניית למדו בדרך כלל מוסלמים כיהודים במארוקו ובאזורים שונים במגרב ובמשרק בבתי ספר מסורתיים: 3 המוטלמים בפב, במסיד ובמדרסה; היהודים בחדר )צלא(, בתלמוד תורה ובישיבה. במוסדות ו נלמדו לימודי קודש בשיטות פדאגוגיות ישנות. המוסלמים למדו לימודים קוראניים ואת השפה הערבית, והיהודיס עברית ולימודי היהדות. בזדן כלל שכרו מוסלמים מהשכבות האמידות, כשכניהם היהודים, מו רים פרטיים. בשני המגזרים הללו הורגשה השפעת החינוך המסורתי יותר בערי הפנים, במיווזד במרקש, פאם, מכנאס וצפרו, שההשפעה המערבית כמעט ולא וזדרה יהם לפני שנות התשעים של המאה התשע עשרה. בערי החוף והנמל, במיוחד בקאזאבלנקה, מוגאדור, טאנג יר ומאזאגאן, שבהן נהנו אמנם המוסלמים והיהודים מוזינוך מסורתי, הורגשה ההשפעה האירופית עוד לפני שנות התשעים של המאה התשע עשרה, מפני שהקשר הפוליטי קונסולארי, שנציגי אירופה פיתחו בערי חוף ונמל אסטרטגיים לקידום הסחר בין אירופה ומארוקו, היה קשר הדוק יותר מאשר באזורי הפנים. המצב הפוליטי הלא יציב באזורי הפנים ובהרי האטלס )בדרום המדינה( והריף )בצפון( המאמר מבוסם בחלקו על הרצאתי בכנס השמיני של החברה המזרחית הישרית.1 באוניברסיטת כר אילן )28 באפריל 1981). מאז 1912 ועד 1956 היתה מרוקו תחת החסויות של צרפת וספרד. צרפת קיבלה את רוב.2 מארוקו; ספרד את צפון הארץ, להוציא את העיר טנג יר שהפכה לאזור בינלאומי בשנת ראה למשל :3. de H. Zafrani, Pedagogie Juive en terre d Islam: Venseignement tradilionnel I Hibreu el du judatsme au Maroc, Paris, 1969; R. Tajouri, Les el&ves Israelites des dcoles du Maroc, Bulletin de VEhseignement Public, 54 (Decembre 1923), pp. 9395; J.J. Damis, The FreeSchool Movement in Morocco: , a doctoral dissertation, Tufts University, 1970; R. GaudefroyDemombynes, Voeuvre fran^aise en matiire d enseignement au Maroc, ' Paris, 1928; L. Paye, Physionomie de l enseignement marocain au debut du XXe siscle, Etudes d Orienlalisme dtdiie A LiviProvenqal, II, ;Paris, 1962 מיכ מ לסקר, החינוך היהודי במארוקו/ פעמים, )1981(, 9 עמ 9978.

2 מיכ מ לסקר,הקונפליקט בין בלאד סיבא וגלאד מחזאן וומת זאת, המצב הפוליטי היציב יחסית, בערי החוף והנמל, אפשרו לאירופים לפתח במשך השנים את מעמזזם.הפוליטי אקונומי מסחרי בערי הנמל, ווא במגע עם האוכלוסיה המקומית ההשפעה התרבותית האירופאית על מארוקו קיבלה תנו פה של ממש לאוזר 1856, כאשר המעצמות, צרפת, אנגליה, וספרד, הצליחו לפתח את האינטרסים הקולונייים והתרבותיים שלהם. בעשור הצליחו המעצמות באמצעות לחצים כבדים על האימפריה השריפית* 4 כנע את השולטאנים עבד א)ל( רוזמאן ) ( ומחמד הרביעי ) ( לחתום על הסכמי מסחר שסעיפיהם כללו זכויות, אשר אפשרו לקהילות אירופיות הקטנות להתפתח. כך נפשר להם להקים בתי מסחר במספר כמעט בלתי מוגבל ולרכוש קרקעות ובתים; חוטלו מונופולים ממשלתיים של מכם ומחירים והוטרה ההגבלה על כמות היבוא כך, למשל, נמברו סחורות מיובאות כגון דברי כותנה וביגוד במחירים ולים אפילו ממחירי הסחורה המקומית. כן נפשר להם לפתח מוסדות וזינוכיים. 5 מאז המחצית השנייה של המאה התשע עשרה התפתחו רשתות החינוך של בתי הספר האירופים בערי החוף והנמל, הן ביזמה של מעצמה זו או אחרת, והן כיזמה של ארגונים מיסיונריים ושל יהודים. עם מוסדות ו נמנו :6 Alliance isra6iite universeiie חברת כל ישר חכרים ;' Association AngloJewish אגודת א 0 ים! of Board of Deputies English Jewry ועד נציגי יהדות אנגליה, ובתי ספר או קורסים של הפרוטסטנטים האנגליים ושל הספרדים הפרנציסקאנים. ביותר בולטת ההתפתחות הצרפתית, שהיו לה גורמים אחדים: )1( הופעתה של צרפת מאז 1904 כמעצמה בעלת האינטרסים הקולונייים העליונים והענפים ביותר באימפריה השריפית; )2( וזסתעפותד! של הרשת החינוכית של יאנם בכל הערים החשובות ערב הכרזת הפרוטקטוראט (1912)!. האימפריה ששלטה במארוקו מאז המוזצית השנייה של המאה השש עשרה.4 ראה :5. K. p. 331;, Paris, JeanLouis Midge, LeMarocet!'Europe: , II, L. Brown, People of Salt: Tradition and Change in a Moroccan City: , Cambridge Mass., 1976, p. 120; J. AbuNasr, A History of the Maghrib, Cambridge, 1971, pp ; E. Burke III, Prelude to Protectorate in Morocco: Precolonial Protest i and Resistance: , Chicago, 1976, p. 23 על פעילות יאנס וארגונים אחרים במרוקו, ראה.6: Alliance Mjchaei.m Laskier, The Israelite Universeiie and the Jewish Communities of Morocco: , New York, State University of New York Press and TelAviv: Diaspora Research Institute at Tel Aviv University, 1983; N. Leven, Cinquante ans d histoire: I alliance Israelite universeiie: , 1920, Paris, Vols.; A. Chouraqui, Cent ans d histoire: I alliance Israelite universeiie et la renaissance juive contemporaine ( ), Paris, 1965; J. Roland, The Alliance Israelite Universeiie and French Policy in North Africa,, Ph.D. Dissertation, Columbia, 1969; P. Silberman, An Investigation of the Schools operated by the Alliance Israelite Universeiie from 1862 to 1940, Doctoral dissertation, New York University,

3 מוסלמים ויהודים במרוקו ווטתעפותה של רשת חינוכית בהשראתה ובתמיכתה של השגרירות הצרפתית (3) בטאנג יר אשר כללה את : francoarabe dcoies (;בתי ספר פרנקו ערביים( למוסלמים Alliance fran aise.למוסלמים, ליהודים ולאירופים כאחד נציגי צרפת האמינו מתחילה, שאם צרפת נחושד, בדעתה לפתח אינטרסים פוליטיים, אסטרטגיים וכליים, חייב הקולונייזם דתרבותי לוזתפתח, ום כך חובה היא לטפח בקרב האוכלוסיה המקומית יטה כלבלית, שתקדם את האינטרסים הללו. 7 מסמכי Quai d Orsayn ושל יאנם גדושי מידע על האינטרס של הקונסולים האירופים בכלל ודד את הקמתן או התפתחותן של יטות הכפופות לבתי מסחר ולרשתות.הקונסולאריות בערי החוף האסטרטגיים: טאנג יר, מוגאדור, ומאוחר יותר קאזאבלנקה הקונסולים טענו, שהיהודיס הם המנט היעיל ביותר במדיניות טיפווז היטות עקב סיבות שונות וביניהן :8 מספר רב של יהודים ראו בחינוך הצרפתי דרן לאמאנציפאציה ממצבם.1 המשפטי הפוליטי כאהל א)ל( דמה ) M_, i, l j j i ) ומהחיים ברובע היהודי הדחום במלאח. צרפת במיוחד סימלה את החרות והשוויון ואת המאבק לזכויות האדם. זה בזמן שהמוסלמים, לפי דעתם של רוב הקונסולים הצרפתיים, היו עוינים לחינוך מודרני וראו בבתי הספר החילוניים מוסדות הנתמכים והמתנהלים על ידי הכופרים, וסירבו לוח את ילדיהם למוסדות הללו שמא יתכוללו בתרבות אפיקורסית ויאבדו את זהותם. הנטיון לב לפני 1912 ילדים מוסלמים בנים ובנות בבתי הספר של Alliance fran$aise ובבתי הספר הפרנקדערביים בערים הגדולות פאם, טאנג יר, קאזאבלנקה ומוגאדור לא עלה יפה. עקב זה ראו נציגי צרפת ביהודים את המנט המתון באוכלוסיה למרות שו שמרו על מסורתם. הם דיורחו d Orsay^,Quai שהיהודים החלו לא מכבר, בשנות דשמונים.והתשעים, להפיץ את השפה הצרפתית בחוגים אינטלקטויים ומסחריים ות השישים. 2 ) 2 ( ,רשת זו הסתעפה בעריסהגדולות, שם התיישבו גם אירופים עוד לפני קום הפרוטקטוראט.7 על יטות כליות מסחריות בקרב היהודים ששירתו את הסולטאן השריפי ועל היטות הקולונייות לפני 1912, ראה : elite.m Abitbol, Une ששיתפו פעולה עם המעצמות Iconomique juive au Maroc precolonial: les tujjdr alsultdn", in: M. Abitbol (ed.), Judaisme d Afrique du Nord au XIX XX siicles, Jerusalem, 1980, pp. 2634; ibid., Timoins el Acteurs: Les Corcos et Vhistoire du Maroc contemporain, Jerusalem, 1977, pp. D. Schroeter, The Jews ; pp. JeanLouis Midge, Le Maroc et 1 Europe, II, ; 2028 of Essaouira (Mogador) and the Trade of Southern Morocco, in: M. Abitbol (ed.),.communautis juives des marges sahariennes du Maghreb, Jerusalem, 1982, pp : Thdophiie g. SaintRendTaiiiandier a 8. הצרפתי 405) I..Delcassd, Tanger, Janvier 6, 1902 et Janvier 6, 1903 (A.E. Maroc. לגבי ארכיון יאנס ראה : AIU Gdndral d Amade h 1 Alliance, Casablanca, Janvier 16, 1909 (Arch. Arch. a iu. בקזבלנקה בשנים : תיקי מנהל יאנם וכן Maroc. (49.E.111 Maroc. VIII.E

4 ןהילאש ועיגה ירעמ םינפה שופיזוב ירחא תויורשפא.תוי שמיש החכוהכ הרורב,םיתפרצל התעפשהש תיכוניווה םנאילא תועצמאב,.די וומ תועצמאבו דוסביס דצמ תוליהקה תוימוקמה ירישעו ידוהי,תפרצ לקת י המישמה ץיפהל תוברת תפרצ 9.ה,םנמאו ינוג ברה ולביקש ידימלת סנאילא רשפיא םירגובל תרשל םיסרטניאה תומצעמה תוילאינולוקה לב ו תפרצ.טרפב ךוניח ל דומיל תופש תויפוריא תיתפרצ תפש(!)דומיל תידרפס הודמי( וקוראמב תינופצה,הקנלבאזאקבו הבש ובשי קלח יאצאצמ םישרוגמה :)דרפסמ תילגנא ירעבש( ףוחה,למנהו דחוימב רודאגומב,רי גנאטבו התיה הבושח ןתמו אשמל תוקסעב )תוירחסמ ךוניחו יל ינוליח ודיצל ןוניח יתרוסמ.ידוהי קנעוה םידימלתל ידי םירומ ורשכוהש תפרצב ידי. סנאילא דוע םימלטומה טעמכ ו ונהנ ךוניחמ,ינוליח יתפרצ דוע הליהקה תיפוריאה התנמ רתוי,דמכמ,םיפלא,ה ירגוב רפסה יתב םייתפרצה ללוכ סנאילא תודסומו השהל תידוסי )lycees, colleges(,ר גנאטבש וסיוגש ידי םילוסנוקה ישנאו םיקסעה םייפוריאה שמשל,םידיקפכ,םיצעוי םיכוותמ,טיירחסמ ינכוס תוילוסנוק אצויכו.דלאב ןבומ ןיאש םוקמ םיזגהל רואיתב יונישה לחש םדמעמב יטילופ ויצוסה יהו תודהי וקוראמ םינשב בו ז הפוקתב,וז הלחהש תרידחב םנאילא ה המייתסנו תזרכהב,טארוטקטורפה,רמו םישימחב םינשה הפוקתה הרפה,תילאינול וק החפיט סנאילא ה תשרהו תיכוניחה תיתפרצה הטילא תימאניד 10,םירומ ינכוס,רחסמ יב תועוצקמ םיישפוח םידיקפו היצארטסינימדאב תילאינולוקה.הריעזה הטילאה התריש םיסרטניאה םייה תפרצ ו תומצעמ.תורחא,ןכבו םישימח הנש ינפל םוק טארוטקטורפה ולביק ה ךוניח,יתפרצ )םקלחב( רבדל,תיתפרצ וארק יתוריצי הל,ץיטנופ,וסור ו הכפהמה הלודגה 1789 ו קבאמה ןעמל תויוכז.םדאה למסכ היצאפיצנאמ ולגרוה,טידליה םינש תובר ינפל ןוניכ,טארוטקטורפה סנאילא ב זירכהל ןיב ילתוכ רפסה תיב nos peres 1es gauiois וניתובא (.) טילגה כ רפס יתבש, סנאילא ויהש זא,םיידוסי ולביק הכימת תיפסכ הפוריא תודהימ הכימתו תיטילופ תוסחו םילוסנוקהמ,םייתפרצה ודטמתה וקוראמב ורשפיאו ל לבקתהל ילא םירפטמב.םירכינ 1 תמועל ז טעמכ ו ונהנ 1912 ינפל ךוגיחמ,יתפרצ ורגיפו ירחא ץדוהיה ינשב,תורוד רבד איבהש רבכ הפוקתב תילאינולוק הרפה תקמעהל רעפה יתשהה ןיב.ל ףא בורש ידוהי וקוראמ וכישמה חול ידלי רפסה יתבל,םייתרוסמה ירה היצאטניירואה הכישמהו םנאילא ל תודסומלו ךוניזו םייתפרצ,םירזוא הללס ןפואב יתועמשמ ךרדה םתוברקתהל ה.תפרצל םג םירוהה םיידוהיה םייתדה,רתויב הרבג הייטנה חול ידלי םנאילא ל רח הלאש ומייס ידומיל רדחב וא דומלתב.הרות בור ופידעה ראשיהל םמלועב.יתרוסמה לאכימ מ רקסל.9.םש.10 םירומ םיזוהי םייאקורמ םיימוקמ ללוכ םירומ הירפמיאהמ תינאמ תועה תונידממו,ןאקלבה ורשכוהש תיבב ש ודמה ירומל סנאילא :ארקנה.Ecoie normaie israeiite orientate 250

5 מוסלמים ויהודים במרוקו התר,ופה הלןילוניית: מדיניות באיזור צרפת.2 כשהצרפתים הקימו את הפרוטקטוראט, טיפח הנציב הכללי הראשון מרשל ליוטי Lyautey(11( מתחילת כהונתו ב* 1912 ועד פרישתו ב 1925 מדיניות שונה כמעט לחלוטין מהמדיניות הצרפתית בג יריה שלאחר 1830, ובמידה רבה מהמדיניות ששררה בתוניסיה לאחר כינון הפרוטקטוראט הצרפתי שם ב על ג יריה, למשל, השתלטו הצרפתיים בכוח, העניקו סמכות פוליטיוז רבת משמעות לקהילה האירופית שם colons(, ]המתיישבים החקלאיים[,,pieds noirs ]המתיישבים העירונים אוכלרסיזז פועלית[(, והביאו לקיצו של המשטר התורכי. המוסלמים הרגישו את עצמם מנוטרלים בסקטורים הפוליטיים, חברתיים וכליים, ולא שולבו כראוי במנגנוןי החינוכי, שצרפת הקימה לאירופים בייחוד. המדיניות וזכללית כלפי המוסלמים גרמה למהומות ולמרד בשנות הארבעים ובשנות השבעים של המאה התשע עשרה. כוונתנו למרד עבד קדר משנת 1841 ועד שנת 1847 ולמרד הקאבילים בהנהגתו של מחמד מוקראני בשנים המוסלמים במארוקו יותר מאשר בכל מדינה במגרב, נזהרו הצרפתים בתקופת ליוטי מלהפגין רגשי עליונות כלפי המוסלמים וכלפי מוסדות דתיים. 12 הם איפשרו ושלת השריפים במארוקו להתקיים כפי שנהגו עם השושלת החוהינית בתוניסיה לאחר שהקימו בה פרוטקטוראט בשנת בשנות העשרים למאה הנוכחית עשו הצרפתים מאמצים רבים שלא להתגרות במוסלמים יתר על המידו! ושלא בור את ההירארכיות הקיימות בחברה. ג בתחום החינוך דאגו ליוטי, ואף יורשיו, שלא בור את ההירארכיות הללו. ליוטי הקים מוסדות וזינוכיים נפרז ים לאירופאים, ליהודים ולמוסלמים: 13 dcoies ; ecoies europeennes ecoies francomusulnians ; francoisraelites לבתי הספר המיועדים לאירופים וליהודים התקבלו תלמיזים וסטוזנטים מכל השכבות הסוציו אקונומיות. בבתי הספר המיועדים למוסלמים המבנה ההירארכי היה בנוי לפי שיטה שונה: בתוך מנגנון בתי הספר הפרנקו מוסלמים ייסד ליוטי בתי ספר לילדי הנכבדים notables ;6c01es des fils de בתי ספר לילדי בעלי המלאכה 6co1es ;urbaines ובתי ספר לבני האיברים ruraies.ecoies הכוונה הברורה היתה לתמוך בקיום הסטאטוס קוו. אמנם כולם קיבלו חינוך צרפתי, ואפילו בניגוד למדיניות ליוטי, הוקדשו על ליוטי ומדיניותו כלפי המרוקאים ראה במיוחד.11: colonial.r Bidweii, Morocco Under Rule: , London, 1973; J.P. Halstead, Rebirth of a Nation: The Origins and Rise,of Moroccan Nationalism: , Cambridge, Mass., 1967 תיאורטי של. 2 National: 1 E. Hermassi, Leadership and,development in North Africa, California; Berkley, Los Angeles, London, בנושא של המדניות החינוכית של צרפת כלפי מוסלמים ויהודים, ראה במיוחד את המחקרים של Halstead ושל.Damis 251

6 מיכ מ לסקר ללימוד הצרפתית שעות רבות יותר מאשר רבית, )לפחות בבתי הספר המיועדיס לבני הנכבדים(. בוגרי הפרנקו מוסלמים נצו ברוב המקרים להמשיך לפי הכשרתם, בכיוון הכללי של המעמד שיו הם השתייכו. בזמן שרוב המוסלמים הביעו התנגדות למדיניות ליוטי ואפילו העדיפו לוח את בניהם לבתי ספר מסורתייט בסביבתם מאשר למוטדוח הפרוטקטוראט, הפגין קומץ של מוסלמים משכילים, שכלל בוגרי בתי הספר של הפרוטקטוראט במשך השנים, את אי שביעות רצונם ממדיניות זו. הם ראו גה כוונה להגביל את התפתחותם והשתלבותם בממסד הקולוניי, וזדשו, שצרפת תכבד אמנם את המורשת האסלאמית, אך גם תפתח את שערי כל בתי הספר הצרפתיים, כולל המוסדות החינוכיים המיועדים לאירופאיים בפני המנטים המתקדמים באוכלוסייה המרוקאית. וכך כת 3 אינטלקטו אחד בשם מגרבי בעיתון, * J* בשנת 1933 לגבי הצורך בהדגשת החינוך המוסלמי: j LaJI &a J vtlj^!jl i». ' L^.l V ' j e f l ' 1.,i * J! 14 dj>_j * J IwJ Lii '1.^ ** " תרגוס; אני אומר זאת, וברצוני שדברי לא יהיו מובנים ]כאילו [ אני מתנגד לחינוך הצרפתי ופה הצרפתית. אנו וארצנו אכן זקוקים ]לתרבות זו[. השפה הצרפתית אהובה עלינו אבל השפוז הערבית נפוצה יותר בינינו כי היא שפת האיזור ושפת ת. לאזורינו לא היה שום וזשיבות לפני הפצת שפה ]זו[ והפצת ]הקוראן[. ולגבי הצורך במדיניות יותר ליברית במערכת החינוך הצרפתית: f * * l J H 1 f ** cr1* (jil aiu ^ J J I I j j J I * LJwl * ; תדגום: לפתוח את בתי הספר התיכוניים הצרפתיים ואחרים לבני העם על יסוד שיוויון עם זולתם מקרב בני האוכלוסיה האחרים נהלא מוסלמים[.! i דברים ו משקפים את המציאות בקרב חלק מהאינטלקטוים. אולם ליוטי ויורשיו היו נחושים בדעתם מור ככל האפשר על ההירארכיות הישנות ובד בבד לתת למוסלמים שבאוכלוסיה הפועלית והאיכרית ליהנות מחינוך מודרני, אבל עם מגבלות, כך שחינוו זה לא יפגע בסטאטום קוו וביסודות הקולונייזם. יש לציין שבתי הספר המיועדים לבני הנכבדים ולמיוחסים notables( )fils de שהיו חלק אינטגרלי מהמנגנון החינוכי הפרנקו מוסלמי כללו את musu1mans n colleges בתי ספר.Maghribi, Mushkilat atta lim, Majallat almaghrib, October, 1933, pp שם

7 מוסלמים ויהודים במרוקו תיכוניים המיועדים אך ורק למוסלמים. הקולג איפשר למו סלמים מיווזסים לקבל את החלק שהתקבלו לליסיי מעטים ורק הצרפתית )baccaiaureat( הבגרות תעוזת של וזראשון האחרונים יכלו הצרפתיים יכלו לסיים את בחינות הבגרות במחצית השנייה. )1yc6es( של יטה ובכן, הצרפתי. 6, במטרופולין באוניברסיטאות לימודיהם את להמשיך משכילים, וונם מבתים מיוחסים, הצליחה להגיע לתעודת בגרות מלאה ולוזמשיך במוסדות איפוא חלק חשוב במדיניות המתוחכמת מאז ימיו של תהליך זה היה להשכלה גבוהה. ליוטי. הי הודי ם הסוצידאקונומי של היהודים ותהליך היציאה גמספרים השיפור שחל במעמדם למרות בלתי מבוטלים מן המלאח)הגטו היהודי( הערים האירופיות שהקימו הצרפתים vines בפקידות, הקולוניית, באדמיניסטראציה משרות קיבלו שהם ולמו ות nouveiies,17 היהודים במידוז את מדיניותם כלפי שינו הצרפתים לאחר 1912 בבנקים ובבתי*מםחר, יאנס של שבתי הספר ככל צרפת מתרבות הושפעו שהיהודים ספק אין רבה. בשפה שליטתם בקהילותיהם. התמסדו francoisraeiites( tecoies ופרנקו ישרית ליהפך להם איפשרו לא הפרוטקטוראט שלטונות אבל ליום. מיום גברה הצרפתית השפה היתה אם שגם סבת, הקולוניי כמנגנון אחרים ונציגים ליוטי לצרפתים. הצרפתית נפוצה בקרב היהודים, הרי רק קבוצה מצומצמת ספגה את התרכות, והשאר ראשי המחלקה לחינוך להיטיב את הקשר עם האירופים. 18 למדו צרפתית אך ורק כדי במארוקו הצרפתית פעלו לפי דרישותיו של ליוטי. ידע על התרבות הצרפתית ובקיאות בשפה הצרפתית לא היה בהם די כדי להגדיר אדם כמתבולל בתרבות צרפת. הקמת חמור. 19 משגה היתה היהודים כלפי בג יריה שמדיניותם טענו הצרפתים שגרמו גופים,)consistoires( הקהילות את המייצגים כגופים המודרניות המועצות לטרנספורמציה מודרנית בקרב היהדות ועודדו את השתלבות הנוער היהודי בבתי הספר הצרפתיים הטהורים לצידם של בני המושבה האירופית, והענקת אזרחות צרפתית לרוב 16. בנוגע למדניות צרפת בתחום החינון העל יסודי והגבוה יש לייחס חשיבות מרובה לספרו של:.J. Waterbury, The Commander of the Faithful, New York, 1970 ראה את מחקריה של :17. protectorat D.B. Donath, Evolution du judatsme marocain sous le frangais: , Paris, 1968, p. 51; L evolution de la femme Israelite d Fis,.AixenProvence, 1962, p על חומר סביב בעיה זו ועל התקרבות היהודים לצרפת והרצון לקבל אזרווות צרפתית, ראה: Albert Sagu&s a l alliance, Casablanca, Septembre 12,1912 (Arch. AIU. Maroc. VIII. E. 155); Victor de Stahl, La naturalisation des Israelites marocains, La Ddpeche Marocaine, 2 Novembre 1927; R. Lacoste, Une grave atteinte aux lois lalques, L'Ecole Emancipee, 15 (1925), pp. 13; Y.D. Sdmach, Le recensement de 1936 au Maroc, Paix.el Droit, 19' annfie, 6 (Juin 1939), pp ,Sagufcs שם )יל, הערה 18(. יש לציין שבשנות העשרים והשלושים היו פקידים 253

8 מיכ מ לסקר יהודי ג יריה דרך צו כרמיוז )1870(, הגבירו את המתיחות והעימות בין יהודים למוסלמים)אשר נשארו ילידים הן מרצונם והן בגלל המדיניות הקולוניית(, ומצד שני הביא מצב זה להתגברות האנטישמיות מצד האירופאים. צרפתים וספרדים, שהתיישבו בג יריה, מחו נגד הענקת זכויות שוות ליוזודים כלנוצרים. את הלקוז בג יריה למד ליוטי בזמן שירותו הצבאי שם, וכאשר גורמים שונים בוועד המרכזי של יאנם ונציגי הארגון במארוקו תמכו ברעיון לאפשר ליהודים ליהנות מאזרחות צרפתית, תחת חסות הפרוטקטוראט, הם נתקלו בסירוב, 20 ורק מספר קטן זכה באזרחות. היו ו יהודים שהצליווו להשיג אזרחות בג יריה או שהתיישכו בצרפת, או בוגרי בתי הספר האירופיים europeennes( )ecoies שמספרם לפני 1945 היה מצומצם. בנוסף, הודות להסכם שנחתם עוד בשנת 1880 בין המעצמות ומארוקו במאדו יד)ספרד( כל מרוקאי מוסלמי או יהודי ששאף לקבל אזרחות זדוז היה חייב לקבל את הסכמת הסולטאן המרוקאי. אך זה לא תמך בשאיפות מסוג זה. יש להוסיף, שהצרפתים לא היו זקוקים לאחר 1912 ליהודים כפי שהיו זקוקים להם בעידן הפרה קולוניי. הקהילה האירופאית גדלה בינתיים וממנה גויסו מנטים שונים לאדמיניסטראציה, לבתי מסחר ולבנקים. בנוטף ך, לחצים מטעם גורמים פוליטייס לאומיים בקרב המוסלמים שהופעלו מאז שנות השלושים, אילצו את הצרפתים לנקוט זהירות רבה בהתקרבותם ליהודים. היהודים, שהיו כמובן מיעוט כמארוקו לא נחשבו בעיני השלטון הצרפתי כיסוד מסוכן כל עוד הם לא התבוללו לגמרי בתרבות צרפת. לפיכך היו רצרפתים מעוניינים שהיהודים ירכשו ידע בצרפתית דרך יאנס ושהאנפבתיות בשורותיהם תלך ותפחת. ומת זאת, לא היו הצרפתים מעוניינים לקדם את הדוב המוסלמי יתר על המידה פן יגרום תהליך זה לנזק רב למעמדה של צרפת במארוקו. על כן העדיף השלטון הצרפתי לבצע מדיניות בתחום החינוך אשר תעודד איזון חברתי. זאת ועוד, בעוד שבבתי הספר הפרנקו מוסלמיים נשמרה הפרדה מעמדית הרי ב יאנם ובבתי הספר פרנקו ישרית לא נתקיימה כל הפרדה כבות סוציו כלבליות, א הכל אמידים ובני עניים למדו שם בכפיפה אחת. כאשר מתבוננים בסטטיסטיקוז של מוסלמים ויהודים שהתקבלו לבתי הספר המיועדים לאיוופאים, אפשר להבחין בתוצאות המדיניות הצו פתית והאדישות המוסלמית. ב 1945 למדו בבתי הספר הללו )בתי ספר יסודיים( 32,346 אירופאים, 1,132 יהודים ו 849 מוסלמים; ב ,805 אירופיים, 1,939 יהודים ו 1,867 מוסלמים; 21 בבתי ספך תיכוניים צרפתיים )ליסיי( למדו: ב מוסלמים, 619 יהודים; ב ^6 בכירים כאדמיניסטרציה הצרפתית שלוזצו במרוקו על היהודים להתרכז בוזינוך מקצועי. נציג יאנם במארוקו, ששאף להזרחותם הצרפתית של יהודים במארוקו ונכשל, בתב בשנת.20 לפארים : d obtenir Nous avons laisee passer le moment favorable; il est impossible le moindre avantage sur ce point. Y.D. Semach it! Alliance, Rabat, 10 Octobre, 1936.[Arch. AIU. Maroc. XLV. E. 717 (j)]) 158 pp Direction de!'instruction Publique au Maroc: Bilan , Rabat, 1950, 254

9 ו וקורמב, 884 ; 1948 ב 738, 928 ; רפסמ םייאפוריאה יסיילב םייתפרצה היה טלוב :דחוימב 1945 ב!10, ב 10,017 ; 1948 ב 22.10,535 לדבהה ןיב רפסה יתב םייתפרצה ל ןיבו הלא ל הוויה םג אוה םרוג.בושח רפסה יתבב םנאילא ויה סירומה אצוממ חרזמ ינוכית.יאקירפא ןופצ רפסה יתבב, וקנרפה ויה םילהנמה ךשמב זופוקת יד הכורא םקלחב םיתפרצ רשקהו יניב ןיבל רעונה ימלסומה היה ףפור.ידמל םילהנמה םיתפרצה ואצי םרדגמ ידכ דדועל בלתשהל ןונגנמב יביטארטסינימדא ימונוקאה יתפרצה וב ןמזב סנאילא בש ושידקה םירומה םודיקל רעוגה ידוהיח ןמז בר ךוניחל תויוליעפלו תויתליהק תונוש הברה רבעמ תועשל.הארוהה ןאכ ףא שי,ןייצל רפסה יתבבש וקנרפה תינכת םידומילה תוחפל ידליל םידבכנה התיה הנוש הברהב וזמ. סנאילא בש ינשב יגוס תודטומה השהל תידוסי תידוסי ו ומש שגד בר יתפרצה,ילהו יפכ ושעש רפס יתבב,ןילופורטמב תופשהו תוימוקמה תיברע תירבעו וכז תמושתל בל תינשמ ךשמב תופוקת תוכורא ינפל תונש םישוה םיעבראהו האמה.תיחכונה א תינכתה םנאילא ב התיה רתוי :תמומ םש ל ךרדב שש םינש רפסה תיבב,ידוסיה דועב וקנרפבש שמח דע שש םינש,רפסה יתבב יוליל םידבכנה ידלילו םיופה,םיינוריעה םיתעלו םייתנש דבלב רפסה יתבב ידליל,םירכיאה ךות תמיש שגד םייוסמ םירועש,ןובשחב תיתפרצ.הימונורגאו ןיא טעמכ,קפס תודגנתההש יתפרצ ךוניחל יעוצקמו םידבר סינוש היסוואב תימלסומה התריש ונוצר קלח טירנויצקנופהמ םייתפרצה דדועל םדקתהל זחבזוב.תילאינולוקה רשפא ןיחבהל םימלטומה תובכשב היסוואה :זולאה.1,םירוה,םייתרוסמ אמ,םיינוציקו וארש םיתפרצב,םירפוכ ופידעהו גייתסהל תודטוממ טארוטקטורפה ןה,ולאמ ל ןהו ולאמ.םיפורי םבורב וכייתשה הבכשל.וז.2, ולביקש ךוניח ינוליח יתרוטמו,דקנרפב דוחייב c0116ges n musuimans רפסמבו םצמוצמ ףא הסילב,יפוריאד וא םייתרוסמ,םינותמ ונעטש שוריפב ש דעב ךוניח,יתפרצ לבא,ונייצ,קדצבו הפשהש תיברעה השגדוה קיפסמ תכרעמב םגש רבד(טארוטקטורפה דמע הדימב תמיוסמ דוגינב תוינידמל,)ווק סוטאטסה בצמשו םרג ל.ש םתשיטנל םיבר רפסה יתב.טארוטקטורפה.3, ץמוק םילאוטקלטניאה ודמ תודסומב טארוטקטורפה םקלחשו ףא ושכר רשה ההובג,תפרצב א וחילצה רודזול היצרטסינימד,תיתפרצה ושיגרהשו א ומדקתה היכרא ויהב תילאינולוקה ללגב תולבגמה תונגועמה תוינידמב.טארוטקטורפה םקלת ופרטצה תורושל העונתה תימוה םושמ ועיגהש הנקסמל תורמ יתפרצה ש,ולביק ןיא םילגוסמ בלתשהל םעוצקמב המרב היוארה.םתשהל התוא הצובק הקפתסה ןא קרו השירדב תרסהל םילושכמה ;םכרדמ ףא ושרד תונוטהמ םייתפרצה ריסהל םילושכמה םכרדמ Andre Chouraqui, La Condition juridique de! Israelite marocain, Paris, 1950, p

10 מ.תובכשה ךשמב םינשה ופתיש הלועפ םע ושכרש השה תיתרוסמ וקוראמב הפיאשב תואמצעל.תפרצמ היצילאוקה םיינרדומ ירגוב( רפסה יתב )טארוטקטורפה םייתרוסמו התוויה חוכה ירקיעה,דעונתב תימוה.תיאקורמה ה ונהנ ךוניחמ יתפרצ רתוי רשאמ םג תודהיש ינפמ ברעמ הפוריא זאמו( תמזולמ םלועה היינשה םג תודהי תוצרא )תירבה הריבגה התוברועמ תויעבב.תוליהקב תומצעתה התוליעפ סנאילא דוחייב 1945 רח תרזעב תפרצ ןוגראהו ידוהיה יאקירמאה טניו ג American Jewish Joint Distribution( )Committee ותרידחו ןוגריאה ידרפסה יאקירמא הרותה רצוא וקוראמל דחוימב וקזיח יכילהת םתומדקתה.ה,רפסה יתב םיקהש ןוגרא, הרותה רצוא ויה םנמא,םייתד א תיתפרצש םידומילו םייל נ םג.ב הנקסמה תרשפאתמה,איה תכרעמש תנווגמה היביכרמש ויה /םנאילא רצוא הרותה,תילארשי וקנרפ רפסה יתב םיאפורי רפס יתבו, טרוא ודסונש וקוראמב,1946*ב ובליששו ךוניח יתפרצ ינוליחו ודצל ךוניוו,יעוצקמ וקינעה ל חטשב יתפרצה ןורתי בושח ינפ, א ולביק דודיע ירוביצ תפרצמ לוצינל תותה רשפאש קיפהל ןמ.יאפוריאה תורמלו רחא םיצחל םעטמ םינמוה הרשפיא תפרצ רפסמל לודג רתוי דומלל רפס יתבב םיאפורי המיקהו םנעמל רפס יתב םיימלסומ וקנרפ,םיפסונ תוינידמ וז האבש קר רח 1945 השבגתנ העצובו בב רחואמ.ידמ תיזחה תיכוניחה םינוגראה םיידוהיה המרת המורת הבושח קבאמל דגנ.תויתבפלאנאה וושה רפסמ םידימלתה רזגמב ידוהיה תמועל רפסמה רזגמב ימלסומה הארמ 1930 בש 18( םינש רזו םוק )טארוטקטורפה םיימלסומ וקנרפב 10,000 דבלב תמועל 10,000 ודמ םנאילא ב דועו 1,500 כ ודמ 23;תילארשי וקנרפב 1945 ב וקנרפב 42,000 18,000 כו סנאילא ב דועו 2,000 ב 24;תילארשי וקנרפב 1955 ב וקנרפב 187,000 םדימלת ךותמ 1,360,000 ייגב רפסה תיב ידוסיה 25,ינוכיתהו זו רוו שארש הקלחמה ךוניחל וקוראמב תיתפרצה זאמ,1945 ור,טלובאט עדונש םדאכ ילארביל בו העפשה,הבר השע בב רחואמ םיצמאמ םיבר בל תכרעמב. ןוניחה בו ז תוחפ 15% מ ברקמ רעונה ימלסומה תרגסמב דסומ (11.טארוטקטורפה התואב הנש המל 33,000 מ, ונייהד( בור רעונה ייגב רפס יתב םיידוסי )םיינוכיתו, סנאילא ג ראשהו רפסה יתבב םירבזנה המל ו!א תודסומב םייתליהק.םינוש,1955 ב ברע תזרכה התואמצע,וקוראמ שבח בור רעונה ידוהיה לספס.םידומילה תואצותה ונינפ תוררועמ תולאש יבגל םילוקישה םייביצקתה תיכוניחה תוינידמב םיתפרצה יבגלו תושידאה םיארחאה תודסומב םייכוניחה.םיימלסומה יפל תובט לאכימ מ רקסל.23,Damis מע םש.25.םש םירוה םימלסוומ םיבר וגייתסה מ יקח יעוצקמה וניאש ונעטו.ליעומ 256

11 מוסלמים ויהודים במרוקו 21, שבהן מוצגים נתונים סטאטיסטיים על שיעורי יודעי קרוא ובתוב כפי שנתקבלו ממפקד האובלוסין של 1960 )מדגם של 2%(, אנו מוצאים ארבע שנים מלבד לאחר הכרזת העצמאות )1956(, הבדלים משמעותיים בין מוסלמים ליהודים. אנו עדים במיוחד לפער העצום הקיים בין שתי הקהילות במיוחד בקבוצות הגילים 2920,1915,1410, היינו, בקרב גילאי מטגרת ביודהספר היסודי והעל יסודי, ובקרב בוגרי מוסדוח החינוך. טבלה : יהודים בקרב וערבית( )צרפתית וכתוב קרוא ידיעת אנסבת ם יודעי ק זכתונ גילאים בסה ב: מקורות: Royaume du Maroc. Service Central des Statistiques, sondage au 1150, avril 1963, pp. 3132; Doris Bensimon Donath, Evolution du juda'isme marocain sous le protectorat frangais:.p 29 (Mouton et Co.,,(1968 אברהם הטל, מיפקד האוכלוסין במארוקו, i960) ), בתפוצות הגולה )אביב 1964(, עמ 43. טבלה 2: ומוסלם יהודים בקרב וכתוב קרוא ידיעת יהודים מוסלמים גילאים מקור:,Royaume du Maroc עמ 3231 )הנתונים לגבי מוסלמים ובערבית(. מתייחסים לידיעת קרוא וכתוב בצרפתית חידוש השפעת החינוך הצרפתי בתי ספר מסורתיים.3 ככל שהחינוך הצרפתי שטפגו המוסלמים והיהודים היה מקיף יותר בייחוד בקרב השכבה הדקד, של היטד, כולל בוגרי אוניברסיטאות באירופה בחרו האחרונים ללחוץ על החברה המסורתית בתביעתם להכנים רוח חדשה בכבים, במדרסות, בתלמודי התורה 257

12 ,תובישיבו,רמו גיהנהל תודסומב וללה ידומיל לוח דצל ידומיל.שדוק הפשהש ושרד תיתפרצה םידומילו םייל ובלושי תכרעמב.תיתרוסמה ךשמב םינשה וגישה ולא,םתרטמ דוזוייבו,ה ופש םע םנאילא היגיצנו םישגהל.ןויערה יפל ורואית ןו ג סימאד השגדוה לצא םתובישח רפסה יתב םיישפחה,)ecoieslibres(,תודסומ ווותפתהש ךות ףותיש הלועפ, ועפשוהש תוברתמ תפרצ םע,סי&סה םיטסימרופר םיימלסומ וניינעתהש בולישב ןוניחה ילה.יתרוסמהו םיפסה ינב תעונת היפסה הרוקמש היה,םירצמב םש הדסונ ידי דמחומ,ודבע ויה םיטסימרופר ומרתש תמקהל םיבאתוכ םיינרדומ ילאש הדדח תעפשה 26.ילה ה היה ץחלה ישאר תוליהקה קזח דוע רתוי אוהו אב דצמ דחוימב יגיצנ /םנאילא םבור,םירומ זאמש תונש םיעבראה ויה בורב םירקמה.םיאקורמ ה ודדוע תמקה הרות ידומלת םיינרדומ וליעפהו םיצחל הרות ידומלת םייתליהק עצבל תומרופר תויגוגדפ בלו הפשה.תיתפרצה שי,ןייצל ןהש ןהו םי הי ודגנתה תוטישל דומילה באתפב.הרות דומלתבו ושרד ךוניח,יתבשחמ,יטילנא םישוריפ םיטסקט תפלחהו םירומה םייתרוסמה םירומב ולבקיש הרשכה :תילאוד.תינדדומ תיתרוסמ םנמא הרותה רצוא םרת תובר םודיקל ןויער, זאמ תנש,1948 א ישנאש סנאילא ירגובו רפסה יתב ונב תיתשתה תומרופרל םינש תובר ינפל.ןכ ם ינודעומ ם יגוח ו ם ייט ילופ ה ןיבש,הו ירגוב, וקגרפה תילארשי וקנרפ םנאילאר ומיקה םינודעומ ידוגיאו ירגב רפסה תיב association des anciens eieves:ץגכ de l alliance isra61ite universelle ויהש םיצופנ םירעב תולודגה association des'hi anciens 616ves de college d Azrou :סאפ3ו.de College Mawlay Idris םינודעומב םידוגיאבו הלא ונד תויעבב תויתרבח,תונוש ןתובישחב תועונת תויטילופ תוימו זוווחאבו ןיב,םיברע םיר^ר^.ו יפכ ידוגיאש ירגוב גלוקה ימלסומה,ורזאב םאפב יזכרמל וכפה סיאנכמבו תוברתה תימוה, ךכ וכפה ידוגיא ירגוב *םנאילא,הקנלבאזאקב,םאפב,רי גנאטב סאנכמב ילאסבו יזכרמל תוברתה םיטנמלא.םיינויצ ורפ םיטנמלא ולא וגפס ל ךרדב תוברתה תיתפרצה לבא ןשפיח תוביטנרטלא תונוש היצאפיצנמ תינוליח ןוגכ ןויערה.ינויצה ןיב ונד תורשפאב ךשמה תוליעפ תימו,תיטסימרופר,הנותמ וא,תיטנאטילימ ןיבל תורשפא קבאיהל ןעמל בוליש.טארוטקטורפב יפכ ונאש םידע תועפותל ףותיש הלועפ ןיב יב השה תיתדזסמ ןיבל ירגוב הסיילה ימלסומ וקנרפה תואטיסרבינואהו תפרצב :ןוגכ( דמחא, גרפלב לא,יסאפ לא דמזומ,יתלוח לא יס קראבמ,יאקקב דמחומ )ינאזאו לא העונתב,תימוה ןכ ונא םיאצומ םיגיהנמ ירגוב /םנאילא,תילארשי וקנרפה רפס יתבה םיפורי תודסומו השהל ההובג הפוריאב וקוראמבו לאינד לאומש(,יול לאכימ מ רקסל.26.םש 258

13 מוסלמים ויהודים במרוקו פרוספר כהן, מויז אזנקוט וחיים קדוש דלמאר(, המשתפים יתים פעולה עם גורמים מסורתיים מפאס, טאנג יר, רבאט ומכנאם, לקידום הרעיון הציוני. גם בקרב היהודים בוגרי יאנס היו רבים שהכזבו מן הקולונייזם הצרפתי וחיפשו טרנטיבה בציונות. אחרים הצטרפו לפעילות של תנועות השמ; סייעו להקמת תנועה פוליטית יהודית מרוקאית למען אחווה מוסלמית יהודית Marocain(!)Movement National ווולק אף הצטרפו מפלגת האסתקל המרוקאית, אשר מאז שנת 1944 הפכה להיות התנועה הדינאמית ביותר שדגלה בעצמאות מארוקו. יהודים במפלגה שאפו יוויון זכויות בין יהודים ומוסלמים ושילובם במארוקו עצמאית ודמוקרטית בכל התחומיס. פיכום אפשר בהוזלט להגיע למסקנה שהפילוג האידיאולוגי בקרב המוסלמים היה פחות פרובלמאטי בתחומים הפוליטיים והתרבותיים מאשר בקרב היהודים. בדרד כלל התפלגו המוסלמים המשכילים בין השכבה הדקה שכללה את ו שהמשיכו מור על קשרים תרבותיים עם צרפת גם לאחר העצמאות, לו)ובהם מנטים דתיים( שהו בכיוון התנועה הלאומית המיליטנטית. בקרב היהודים אנו עדים מה זרמים אידיאולוגיים: יהודים, שנשארו נאמנים לצרפת, למרות שברוב המקרים השתדלו מור על סולידאריות יהודית, להוציא שכבה מסוימת שעברה את תהליכי ההתבוללות. הם התרחקו לחלוטין מהחיים שבמלאח. היו ביניהם שהתיישבו בצרפת ובקנדה לאחר הכרזת עצמאותה של מארוקו. 2. יהודים, שלמרות השכלתם המודרנית פעלו בקרב הקהילות להגשמת האמנציפאציה דרך הרעיון הציוני. חלק מהם לא הגיע מעולם למדינת ישר, א נשאר במארוקו או התיישב בצרפת. בין ציונים ה במארוקו נמצאו פעילים שאף הם היו מנותקים מהמציאות הקודרת במלאח. 3. יהודים, ששאפו להגיע לאחווה עם המוסלמים )ביניהם: ליאון בן זקן, שרל בן שמחון, ג אק דהן, מרק סבח, וג ו אוחאנה(. 28 חלק מהם, כגון שרל בן שמחון וליאון בן זקן, היו מן המתונים, אשר למרות רצונם לבנות עם המוסלמים את מארוקו העצמאית ווזדמוקראטית, הם ראו במדינת ישר ובצרפת של אמצע שנות החמישים וסופן נכסים חשובים, כמרכזים רווזניים ותרבותיים, הקשורים עם מוצאם וחינוכם, ודרשו שהמוסלמים יכירו בזכותם מור על קשרים עם מקומות ה. בתחילת שנת 1956 ייסדו אינטלקטוים יהודים הקשורים במפלגת האסתקל גוף הקורא לסולידריות בין יהודים ראה :27. 1'Alliance C. Bensimhon, La mission de I instituteur de 1 auiance, Cahier de Israelite Universelle, 111, SeptembreOctobre, 1957, pp. 5764; J. Dahan, Lc juda'isme marocain en 1954, Les cahiers de I Alliance Israelite Universelle, 85, juilletaout, 1954, pp. 3545; J. Waterbury, The Commander of the Faithful, New York, 1970, p. 127; J pp..schechtman, On Wings of Eagles, New York, 1961,.שכטמן)יל, הערה 27(, שם

14 ןיבל םימלסופה. ) ףוגב ואצמנ םג םישיא םיינלאמש,םיילאקידרו ושדדש היצארגטניא המ הרבחב,תימלסומה ללוכ תמה יתב רפסה 29. םנאילא ןמזב עצבמ שדק )1956( ויה יניב םישיא ופקתש לארשי הנידמכ,תיטסילאירפמיא תפאושה.ליםשהל יחא םירצמה טטומלו ונוט לאמ ג דבע 30.רצאנ ןלגא תעונת תויראדילוסה ןותב תגלפמ לקתסאה הכישמה םייקתהל ןמז,בר ןכתיו רבכש ינפל הרזפתה קלח הירבחמ ראשנ וקוראמב קלחהו רחאה בשייתה תפרצב וא.הדנקב הדוקנ הבושח תרחא איה הדבועה ש ו כ(וקוראמב םיטועימו םיידוהי םיירצונו תונידמב תובר )ןוכיתה חרזמב ורנ ל ךרדב קיתעהלמ םיכרעה םייפוריאה הטישב תינטנופס.תרוויעו תורמל תעפשזו תוברתה,תיפוריאה התיהש הצופנ ץמוק רקיעבו םירצונו(,)ןוכיתה חרזמב שי,ןייצל קלזוש וכיג וטנ שוטנל ןיטולחל תרוסמה םיכרעהו.םייתדה למ שי איצוהל,הירי גלא םש וללובתה,םיבר זו רח ולביקש תוחרזא,תיתפרצ ו רפס יתבב םיירוביצ םע דחי(םיינוליחו ינב הבשומה,)תיתפרצה ןכו םש,םירצמ התיה תעפשה תוברתה,תיטירבה תיתפרצה תיקלטיאהו תרכינ.רתויב יפכו יתנעטש דחאב ירמאממ קסועה םיומב,ןוהנ ליכשמ ידוהי,וקוראמב הנעט תיטנאוולרה םידברל םינוש הרבחב וורזמה תינוכית תיאקירפא ןופצהו תואמה הרשע עשתה :םירשעהו לידבהל םילאוטקלטניאמ, פשוהש ךוניזומ,ינרדומ ןוהנ םילאוטקלטניאו םירצונו םיבר םלועהמ ימלסומה ואר ךוניחב יפוריאה תורשפא צל תרגסמהמ תיטילופה תיתרבחהו הרבחב.תימלסומה בצמ רבסומ הדימב הבר תודוה הדבועל הש וסינ ררחתשהל םדמעממ,םימידכ דמעמ ךפהש םתוא רבעב םיניתנל טושפש ולבסנ ידי.יטי כ וברקתהש,הפורי וסינ ךפהיהל םיחרז םירז גישהלו תוסח :תיפוריא תיטילופ.תיטמולפידו בור םילאוטקלטניאה יה םתלוזכ םירצונהו וססיה ןרדב ל תוקחלמ ןפואב רוויע תוברת תונידמ,כ ועמה וצמיאו ךא קרו :תונויערה וארנש ל םיכשומכ.רתויב םלוא םילאוטקלטניאה, תורמל םתובהלתה,הפוריאמ ףא םעפ ושיגרה חונב םע.םיפוריאה תורמל,תמר,םתוברעמתה וחילצה רבגתהל השוחתה ש,םינוש,היעב ;ינבש םצרא ה םירצונהו וחילצה הרואכל רבגתהל הי 32.תולקב! לאכימ מ רקסל.29 סחי ןיוע יפ תודסומ,סייתליהק האר ורמאמ קרמ חבס ןואטבב תגלפמ,לקתסאה,Aiistiqiai םוימ 13 ילויב ,ליעל(ןמטכש הרעה,)27.םש.31,Waterbury מע Michael Laskier, Moi'se Nahon, un intellectuel juif marocain, Les Nouveaux Cahiers, 20.)6t6 1980), p. 260