Microsoft Word - תדריך למורה - חוברת 1 - צורה וצבע - סעיפים 1-20.doc

תמליל

1 תדריך למורה - צורה וצבע - מתחילים 1 קיץ תשע"א, 2011 נטע - נוער לטובת העברית פנימי לא להפצה סעיף 1. דבר העורך קטע האזנה אודות דבר העורך הסעיף דבר העורך מציג את הנושאים העיקריים בחוברת. בחוברת צורה וצבע העורך מונה צורות וצבעים יסודיים בעולם, מציג דוגמות של דברים המתאפיינים בצורה, בצבע או בשניהם ומקשה שלוש קושיות על החשיבות של צורה ושל צבע. בדבר העורך נרמז הנושא המרכזי של חוברת מס' - 1 צורות וצבעים בעולם ובתרבות היהודית. בחוברת יש עיסוק בצורות ובצבעים של סמלים לאומיים כגון הדגל, משמעות הצבעים והצורות במפות, צורות של מקומות שונים ושל אותיות האלף בית. הגיון ההוראה דבר העורך מבוסס על מילים הקשורות בשלושת הנושאים העולים בו: צורות, צבעים וסמלים. ההנחה היא שהתלמידים יודעים את מרבית המילים, ובכיתות מסוימות את כולן. ואם אינם יודעים חלק מן המילים זאת ההזדמנות ללמוד אותן - כל תלמיד את המילים החדשות בעבורו. המילים החדשות לא מסומנות כאן, והפעילות תגלה מה מן המילים לא ידוע. חלק ממשמעותן יובהר תוך כדי הפעילות בסעיף. שלב א. התלמידים מקבלים דף צבעוני שבו יש רק הצורות, הצבעים והסמלים. לחלק הראשון של דבר העורך וכותבים את הצורות, הצבעים והסמלים על הדף. הם מאזינים שלב ב. התלמידים מציעים שאלות פילוסופיות על שלושת הנושאים האלה או מאזינים לכל דבר העורך (ובמקרה הזה עורכת!) ואומרים את השאלות שהעורכת מציעה. שלב ג. התלמידים מאזינים להרצאה המתארת תמונה של צייר מודרני, והתלמידים אומרים, ואחר כך כותבים פסקת תיאור דומה על תמונה אחרת. שימו לב: כדי שהפסקה המדגימה תהיה מודל לחיקוי יש לזהות ולהבהיר את רכיביה, כגון: מבנה הפסקה או המילים העיקריות שבה. מהלך מפורט של ההוראה המילים החדשות: צוּר ה, מ שׁוּל ש, ק ו, נ קוּד ה, מ רוּבּ ע, י רו ק, צ ב ע, ע יגוּל, י רוּק ה, ס גו ל, ס גוּל ה, ו רו ד, ו רוּד ה, חוּם, חוּמ ה, ל ב ן, ל ב נ ה

2 שלב א. דבר העורכת יהיה בהאזנה כשהחוברות סגורות. 2 התלמידים מקבלים דף (מודפס צבעוני) או שהדף מוקרן ובו כל הצורות, הצבעים והציורים מן הסעיף בחוברת. האזנה א. לחלק הראשון של דבר העורכת: מקדימים ואומרים שהעורכת מדברת על שלושה דברים בעולם: על צבעים, צורות וסמלים. כותבים על הלוח את שלוש המילים ככותרות. מסבירים את המילים אם הן לא ידועות. התלמידים מאזינים לדבר העורכת וכותבים ליד כל צורה, צבע או ציור את המילה המתאימה. מוודאים שכתבו נכון. זאת הזדמנות ליישר קו לגבי אוצר המילים, משמע שכל התלמידים בכיתה יודעים עכשיו את כל המילים הקשורות בצבע, צורה וסמל מתוך דבר העורכת. שלב ב. שתי הצעות: הצעה א. התלמידים מציעים שאלות פילוסופיות גדולות על הצורות, הצבעים והסמלים בעולם. מדגימים: האם עכשיו יש כל הצבעים בעולם, או שיש עוד צבעים? מה אנחנו רואים קודם - צורות או צבעים? הצעה ב. התלמידים מאזינים פעם נוספת, לכל דבר העורכת, כותבים תוך כדי האזנה את שלוש השאלות של העורכת ואומרים אותן. האזנה: אתם שומעים עכשיו את דבר העורכת. היא שואלת 3 שאלות על צבע וצורה. מהן? אח"כ תלמיד מספר את דבר העורכת בעזרת המילים הכתובות על הלוח. (הישג א.) בעולם יש הרבה צורות והרבה צבעים. הצורות החשובות הן קו, נקודה, משולש, מרובע ועיגול. הצבעים החשובים הם: אדום, חום, כחול, צהוב, סגול, שחור, לבן. ורוד, ירוק, מהצבעים ומהצורות יש בעולם סמלים, כמו הדגל וספר התורה, יש מפות, לומדים על כל הדברים האלה וחושבים מה חשוב יותר: צבעים או צורות. ערים ואותיות. בחוברת הזאת אנחנו שימו לב: התחלות של פסקות מסייעות לתלמיד לארגן את פסקת הדיבור. פעמים רבות כדאי לכתוב את הפתיחות הללו על הלוח כדי לסייע לתלמיד. בתדריך הפתיחות מסומנות באות עבה. שלב ג. התלמידים מאזינים להרצאה על תמונה של מירו. אינה מופיעה בחוברת. לתמונה של מירו באינטרנט: ההרצאה היא תוספת לחוברת, והיא

3 האזנה א. מה יש בתמונה? האזנה ב. מה התמונה מספרת לנו? 3 הרצאה - במוזאון ליד תמונה של מירו שלום לכולם, ברוכים הבאים למוזאון לאומנות מודרנית. אנחנו מסתכלים עכשיו בתמונה של צייר מפורסם בשם מירו. כמו שאתם רואים, בתמונה של מירו יש הרבה עיגולים שחורים, גדולים וקטנים. יש עיגול אדום אחד גדול וליד העיגול האדום יש עיגול צהוב קטן. שני העיגולים האלה כאילו מדברים זה עם זה. בתמונה יש קו מעיגול לעיגול. כך יש הרבה מאוד קווים, וכל הקווים הולכים בעיגולים. לפעמים הקו פוגש משולש או חצי עיגול. מכל הצורות האלה - מהקווים, מהעיגולים ומהמשולשים, אנחנו יכולים לראות בתמונה צורה של חתול או ציפור, ולפעמים צורה של איש או דג. בתמונה הזאת כל הצורות באות והולכות, ורק הצבע הוא תמיד אותו הצבע. לפעמים אני אוהב לתת שמות לתמונות. לתמונה הזאת אני קורא: אנשים הם עיגולים והקווים הם זמן. תודה רבה לכם. תלמיד מתאר את התמונה. (הישג ב.) מפנים את תשומת לב התלמידים לכך שהתיאור מונה צבעים וצורות, ואז גם מפרטים את הקשרים ביניהם. שיעורי בית: התלמידים מתארים בע"פ, ואחר כך בכתב, תמונה של פול קליי או של צייר מודרני אחר ומציעים שם לתמונה. תיאור התמונה של קליי, או כל תמונה אחרת, יהיה על פי הדוגמה. (הישג ג.) לתמונה של קליי באינטרנט: Tene005_img01.htm סעיף 2. חוט - חיה שנהב שיר ספר אודות השיר השיר אומר שבחיים אנחנו מותירים סימנים ומשפיעים על המשך חיינו ועל חיי אחרים. אנחנו מושכים מאחורינו מעין חוט זיכרונות ורשמים מאוד עדין ודק. ועוד: אנחנו לא רק מותירים סימנים אחרינו, אלא אנחנו המחברים או הציירים של חיינו שלנו. הגיון ההוראה שלב א. לפני קריאת השיר, המורה מבהיר את הנמשל: אדם מותיר רישומו על כל מקום שהוא

4 4 היה. ואז צופים בסרטון של איש הולך בחול עם חוט מאחוריו, או שהמורה מדגים בכיתה. התלמידים מספרים אותו בקצרה. שלב ב. קוראים את השיר ומסבירים מילים הכרחיות. שלב ג. מדגימים פסקת תיאור אישית ברוח השיר, והתלמידים יוצרים שיר דומה, כל אחד על עצמו. מהלך מפורט של ההוראה שלב א. מקדימים ואומרים: אנחנו הולכים ממקום למקום בחיים שלנו. אנחנו גם עושים משהו בכל מקום. אחר כך אנחנו הולכים למקום אחר, אבל משהו שלנו נשאר במקום הזה. התלמידים צופים בסרטון של איש הולך על חול ומשרטט קווים מאחוריו. שימו לב: התמונה - במקרה זה הסרטון בטקסט: מילים, דמויות או מצבים. מסייעת פעמים רבות להבהרת הטקסט או רכיבים תלמיד מספר את מה שראו בסרטון הקצר. (בסרט אנחנו רואים איש הולך על החול עם חוט. החוט מצייר...) אומרים: אדם הולך ועל החול נשארות הדוגמות (מתרגמים) ונשארים הקווים. שלב ב. קוראים את השיר עד שתי שורות לפני הסוף. שואלים לפני הקריאה: איפה אתם שמים סימן שאלה -? - : התלמידים מזהים שהשאלה היא עד סוף שורה 5. בעזרת שאלות קטנות מבהירים את השאלה: לאן אדם הולך? איפה זה משם עד שם? למה: אם היהc? כל האנשים מציירים אותה דוגמה? התלמידים מספרים את השיר עד כאן. (האיש הולך עם חוט. החוט מצייר קווים על האדמה. החוט מצייר על האדמה דוגמות. הציור הוא בלי צבעים. רק קווים. האדם הולך מן המקום אבל הקווים האלה נשארים במקום.) קוראים שוב את כל השיר. לפני הקריאה מסייעים להבנת המילה רישום ולהבנת הנמשל ושואלים: האדם מצייר. החיים של האדם הם כמו ציור. מילה אחרת לציור=רישום. מה השיר אומר על הרישום של החוט? מסבירים שהרישום הוא תמונה של מה שהאדם מרגיש, הוא מצייר את האמת על מה שהאדם מרגיש. תלמיד מספר את השיר ואת המסר שלו. (הישג א.) אדם הולך ממקום למקום. אחרי כמה זמן האדם הולך למקום אחר, אבל במקום נשאר משהו מן האדם הזה. אנשים זוכרים את האדם, אוהבים או לא אוהבים את האדם, מדברים על האדם. גם המקום זוכר את האדם, כי הוא עובד, בונה או עושה דברים במקום. כל אדם מצייר משהו בעולם ב"טיול החיים" שלו. הוא כאילו הולך עם החוט ממקום למקום, והחוט מצייר קווים ודוגמות על החיים של האדם במקום הזה.

5 א. 5 שלב ג. מציירים על הלוח קו עולה ויורד לסירוגין, ותוך כדי דיבור מדגימים פסקה של תיאור החיים כרישום של חוט. פסקת הדגמה למורה: אני נולד ואז החוט עולה ועולה - כולם שמחים, כי אני נולדתי. אחר כך אני הולך לגן. יש יום עצוב ויש יום שמח אז החוט עולה ויורד, עולה ויורד. ואז אני הולך לכיתה א. כולם מאוד מתרגשים ומאוד שמחים שאני בבית הספר - החוט עולה למעלה למעלה. בכיתה ב' אני לא שמח. אני עצוב. כי הילדים לא נחמדים ואני גם חולה. החוט יורד ויורד. אבל בכיתה ג' כבר הכול טוב... כל תלמיד מתאר את חוט החיים שלו על פי הדוגמה. יזו צורה? תרגיל חזרה על שמות הצורות סעיף 3 הגיון ההוראה סעיף 3 הוא תרגיל להפעלת המילים החדשות. שלב א. המורה מצייר, והתלמידים מתארים מה הוא עושה בעזרת המילים שלמדו. שלב ב. אופציונלי. אפשר להרחיב אחר כך גם לצבעים. שימו לב: חשוב ליצור פעילויות שבהן התלמיד הוא זה שנותן הוראות ומדבר; המורה מבצע ולא מדבר. לעתים יש הדגמה של מורה עם תלמיד ואז התלמידים מחקים זאת בעבודה בין זוגות. מהלך מפורט של ההוראה שלב א. המורה מצייר ציורים כמו בחוברת, והתלמידים מתארים מה הוא עושה: אתה מצייר הרבה נקודות ומהנקודות יש קו. המורה מתחיל את המשפט כדי לתת את הדגם לתלמידים: אתה מצייר הרבה... וכך עוברים לשתי הצורות האחרות. אפשר להוסיף קו אחד שלא עוצר - עיגול. שלב ב. אפשר להרחיב לעבר שילוב של צבעים בצורות, למשל: המורה מצייר קווים ירוקים מלמעלה למטה וביניהם הוא מצייר עיגולים אדומים וצהובים קטנים. תלמיד: אתה מצייר קווים ירוקים ועל הקווים אתה מצייר עיגולים אדומים וצהובים. זה יכול להיות שדה עם פרחים.

6 סעיף 4. איזה צבע? איזו צורה? 6 תרגיל חזרה על אוצר המילים הגיון ההוראה המטרה של סעיף 4 היא חזרה על אוצר מילים. מהלך מפורט של ההוראה שלב א. החוברות סגורות. קוראים את תחילת המשפט, התלמידים חוזרים עליו ומשלימים אותו. בכיתה איטית אפשר לכתוב את כל המילים להשלמה על הלוח במפוזר, וכך יקל על התלמידים להשלים את המשפט. שימו לב: ההשלמה היא תירוץ לומר משפט שלם. כשהתלמיד חוזר על המשפט השלם ולא רק אומר את המילה, הוא גם לרוב משלים נכון יותר. שלב ב. התלמידים יחברו חידות בזוגות בעזרת המילים עיגול, נקודה, משולש, מרובע, קו, אדום, ירוק, צהוב, לבן, שחור, חום, סגול, כחול, ורוד, צורה, צבע מדגימים: מה זה ירוק ואדום ואוכלים בקיץ? סעיף 5. איזה צבע? קטע האזנה הניסוי ממחיש את ( ). אודות הסעיף הסעיף מדגים ניסוי של הפסיכולוג האמריקאי ג'ון סטרופ תופעת תופעת ס טרוּפּ הקרויה על שמו. התופעה היא שאנשים מאיטים את קצב קריאת המילה המתארת צבע מסוים, אם המילה צבועה בצבע אחר. כשהמילה צבועה בצבע שהיא מתארת הם מדובר קוראים מהר יותר. משמע, התואם בין משמעות לצורה הוא בעל חשיבות בתפיסה. באלפיות שנייה של עפעוף העין ולכן אי אפשר יהיה להדגים זאת בכיתה בניסוי אמיתי. הגיון ההוראה הניסוי יתפרש מתוך האזנה להמחזה של הניסוי. מופיע בחוברת. קטע ההאזנה הוא תוספת לחוברת, והוא אינו שלב א. התלמידים מסתכלים בחוברת, ובאותה עת מאזינים לשחקנית שקוראת את שלוש הרשימות. הם מסבירים את ההבדלים בקריאה על סמך מה ששמעו ומה שראו וקראו בחוברת. היא תיאור הניסוי והסבר.

7 ד- 7 שלב ב. התלמידים בונים ניסוי של הוראת שמות הצבעים על אותו עיקרון: המילה הצבועה בצבע המתאים תיזכר יותר. התלמידים מתכננים את הניסוי ואז מעבירים אותו בכיתה שמתחילה ללמוד עברית ומדווחים על הניסוי ועל המסקנה. מהלך מפורט של ההוראה שלב א. מסמנים על הלוח: א. ב. ג. והמילים: מהר, לאט, רגיל, בצד הלוח. התלמידים מסתכלים בחוברת בסעיף 5. אומרים ושואלים: אתם שומעים עכשיו ילדה שקוראת שלוש פעמים שמות של צבעים. שואלים: מתי היא קוראת לאט, מהר ורגיל? התלמידים מאזינים לשחקנית הקוראת את שלוש הרשימות. שואלים: מה אתם חושבים: למה? תלמיד מספר את הניסוי. (הישג א.) אנחנו לומדים היום על ניסוי חשוב. בניסוי אנשים קוראים מילים של צבעים בשלוש קבוצות: בקבוצה א' כל המילים בשחור, בקבוצה ב' כל מילה בצבע שלה, ובקבוצה ג' כל מילה בצבע אחר, לא שלה. אם האנשים בניסוי רואים מילה של צבע באותו צבע הם קוראים את המילה מהר, ואם המילה היא בצבע אחר, הם קוראים את המילה לאט. דוגמה: אם המילה ורוד היא באותיות צהובות, הם קוראים את המילה לאט, אבל אם המילה ורוד היא באותיות ורודות הם קוראים את המילה מהר. שלב ב. מתכננים ניסוי דומה; בניסוי התלמידים-מורים מלמדים תלמידים חדשים לעברית (כיתות ב' ') את שמות הצבעים השונים. הם מחלקים את כיתת הלומדים החדשים לשתי קבוצות. בקבוצה אחת, המילים יהיו כתובות בצבע של המילה, ובקבוצה שנייה בצבע אחר. התלמידים-מורים קוראים את המילים עם התלמידים החדשים כמה פעמים. אחר כך התלמידים-מורים בודקים באיזו קבוצה התלמידים זוכרים טוב יותר את המילים. מתכננים יחד עם התלמידים את הניסוי שהם יעבירו. אומרים: אנחנו עכשיו פסיכולוגים ואנחנו רוצים לראות מתי ואיך תלמידים לומדים יותר טוב שמות של צבעים. אם אני רוצה ללמד אותם את המילה ורוד - מה טוב לעשות - לתת להם את המילה ורוד בצבע ורוד או בצבע ירוק? וכן הלאה. כדאי להציע מילים של צבעים כמו: אפור, תכלת, כתום. אחרי הניסוי התלמידים כותבים את מהלך הניסוי ואת המסקנה בפסקה של כעשרה משפטים. (הישג ב.).

8 8 אנחנו עושים ניסוי. בניסוי אנחנו מורים והתלמידים שלנו לומדים שמות של צבעים בעברית. בקבוצה אחת - קבוצה א'- הם רואים את השם של הצבע בצבע של המילה. למשל, המילה ורוד היא בצבע ורוד. בקבוצה השנייה - קבוצה ב' השם של הצבע הוא לא בצבע של המילה. למשל, המילה ורוד היא בצבע ירוק. התלמידים שלנו רואים את המילה, אומרים את המילה ושוב רואים את המילה ועוד פעם אומרים את המילה. הם רואים ואומרים כל מילה שלוש פעמים. כך הם לומדים חמש מילים ורוד, אפור, תכלת, סגול, כתום. אחר כך אנחנו עושים להם בחינה. בבחינה אנחנו מבקשים לכתוב את המילים ליד הצבע. התלמידים מקבוצה א' זוכרים יותר טוב את המילים, כי השם של כל צבע הוא בצבע של המילה. סעיף 6. תמונות מארץ ישראל הבעה לפי תמונות אודות הצילומים מים, רוחות, רעשי אדמה ובני אדם יוצרים בנוף צורות מעניינות ביותר. דובי טל ומוני הרמתי צילמו נופים בארץ ישראל בטיסה מעל אתרים שונים בארץ, והוציאו סדרת ספרים שנקראת קו האופק. מתוכם בחרנו כמה צילומים שמשרטטים קווים ברורים וצורות מעניינות בנוף. הגיון ההוראה שלב א. התלמידים צופים בצילום אחר צילום ומשרטטים את מתאר הנוף או את השלד של הנוף בקו מתאר כללי הבנוי מקווים, עיגולים, מרובעים וכו'. שלב ב. התלמידים "מספרים" במילים את הצורות והקווים, אתר אחר אתר, ומשערים את צבעי הנוף. שלב ג. תלמיד מספר מה לומדים מן הצילומים האלה על הצורות בטבע. מהלך מפורט של ההוראה שלב א. מקרינים תמונה אחר תמונה, והתלמידים מעתיקים את קו המתאר הכללי ומספרים במשפט או שניים את המתאר. המורה מדגים שרטוט של הירקון. שלב ב. בעזרת שאלות קטנות ומכוונות לא רבות, נביא את התלמידים למסקנה שהקווים בטבע הם לא ישרים ולא סימטריים, ואילו הקווים שהאדם עושה הם סימטריים, עגולים או ישרים בצורה מסודרת מאוד. דוגמה לשאלה: בתמונות של הירקון, התבור וראש הנקרה הקווים ישרים וסימטריים? מדגימים סיפור של אחד הצילומים: הירקון הוא נחל ליד תל אביב. הקווים של הירקון לא

9 9 ישרים. לפעמים הוא גדול ולפעמים קטן, והוא "מצייר" חצי עיגול ועוד חצי עיגול על האדמה. הירקון הוא בצבעים כחול וירוק, והאדמה ליד הירקון היא חומה או ירוקה. התלמידים מספרים בצורה דומה על יתר הצילומים. שלב ג. תלמיד מסכם את מה שלמדו מן הצילומים האלה. (הישג א.) הקווים של הטבע הם עיגולים לא סימטריים או קווים לא ישרים. הנוף בטבע הוא לא כמו בציור או בתוכנית של מקום או של אתר. למשל, הירקון, נחל ליד תל אביב, לא הולך בקו ישר. הוא לפעמים גדול ולפעמים קטן. הר תבור גדול והראש שלו כמו עיגול, אבל זה לא עיגול סימטרי. בני אדם עושים קווים ועיגולים בנוף. הקווים של בני אדם הם ישרים או סימטריים. כך העיגול של מושב נהלל והקווים הישרים בעמק סנור. סעיף 7. אומץ - יהונתן גפן שיר ספר אודות השיר השיר של יונתן גפן בנוי כשני גשרים - רוחבי ואנכי. המפגש הגרפי הוא המפגש הראשון של הוראת השיר. השיר מתכתב עם הא מרה הידועה של ר' נחמן מברסלב המוכרת לרוב מן השיר החסידי: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל". השיר של יונתן גפן שונה מן הא מרה של רבי נחמן מברסלב; לפי רבי נחמן העולם הזה הוא גשר לעולם הבא. לפי השיר "אומץ" הגשרים הם בעולם הזה, והם מפרידים בין בני אדם ובין אדם לעצמו. גם בא מרה וגם בשיר שני הגשרים צרים, ואפשר לעבור אותם רק אם לא מפחדים ולא רועדים. הגיון ההוראה שלב א. משמעות השיר. כותבים את המילים של השיר החסידי ושרים אותו יחד. לאחר מכן משוחחים על שלב ב. מסתכלים בשיר בחוברת ומזהים שני גשרים. קוראים את השיר בחוברת ומסבירים רק את המילים ההכרחיות להבנת המסר של השיר. שימו לב: בקטעי המקור המורה מרבה לסייע באיתור ובניסוח המסר הכללי, כך שהמילים החדשות לא יהיו מחסום בפני הבנת המסר של השיר. שלב ג. תלמיד מספר את השיר של יונתן גפן, משווה בינו לבין האמרה של רבי נחמן ואומר את המסר של שניהם.

10 מהלך מפורט של ההוראה 10 שלב א. כותבים על הלוח את מילות השיר של רבי נחמן מברסלב ושרים יחד. ההנחה היא שרוב התלמידים מכירים את השיר. משוחחים: הגשר הוא מ...ל...? המורה מדגים: הבר מצווה היא גשר בין העולם של ילד לעולם של איש מבוגר; העברית היא גשר בין היהודים באמריקה והיהודים בישראל. התלמידים ממשיכים להציע. (העולם הזה והעולם הבא, השבוע ושבת...) שלב ב. פותחים את החוברות בשיר. תלמיד משרטט את צורת השיר על הלוח. מסתכלים בצורת השיר ודנים בכך. מעלים את האפשרות שיש כאן כמה גשרים. קוראים את השיר. לפני הקריאה שואלים: כמה גשרים יש בשיר? תנו דוגמות לגשרים. מסבירים תוך כדי קריאה: גשר צר מפריד בין אדם וחברו = גשר מהאדם לחבר שלו, וכך הלאה: גשר של האדם לעבר שלו, גשר של האדם לשבר שלו=לרגעים קשים בחיים שלו, בין האדם לקבר (מתרגמים) שלו, לסוף שלו. כבד (מתרגמים), לרעוד=לפחד. התלמידים אומרים מה הם הגשרים בשיר. אחר כך קוראים את השיר שוב, והתלמידים אומרים מה ההבדלים בין השיר הזה לשיר של רבי נחמן מברסלב. חוזרים לשם של השיר: אומץ (מתרגמים או אומרים ההפך מפחד). דנים: למה זה השם של השיר? שלב ג. תלמיד מספר על השיר של רבי נחמן מברסלב, מספר את השיר של יונתן גפן ואת השם של השיר, ואומר את המסר של כל אחד מהם וההבדלים ביניהם. (הישג א.) רבי נחמן מברסלב אומר שהעולם הזה הוא כמו גשר צר לחיים בעולם הבא. הגשר צר ואם אנחנו לא מפחדים, אם יש לנו אומץ, אנחנו יכולים ללכת על הגשר הזה. השיר של יונתן גפן גם מדבר על גשרים בחיים: הוא מדבר על גשרים בין אדם אחד לאדם אחר, בין אדם לחיים שלו ולסוף שלו. בחיים של כל אדם יש גשר מאדם לחבר שלו, מההווה לעבר, מהרגעים הטובים - לרגעים הלא טובים בחיים, מההתחלה לסוף. גם יונתן גפן וגם רבי נחמן מברסלב חושבים שהאדם צריך ללכת באומץ על הגשרים בחיים, לעבור את הגשרים האלה ולא לפחד. סעיף 8. מתאים בעברית דפי עבודה אודות העניין הלשוני: מין שם העצם, הסיומות ברבים והתאמת שם התואר בסעיף זה התלמידים לומדים שני דברים מהותיים בלשון בכלל ובעברית בפרט: כל שמות העצם בעברית נחלקים לזכר או לנקבה. מין שם העצם לא משתנה והסיומת היא שרירותית, גם אם נוטה להתאים למין. לשמות העצם בעברית יש סיומות שעשויות לרמוז על מין שם העצם. שם העצם בזכר הוא לרוב

11 11 חסר סיומת טיפוסית ומסתיים בעיצור; שם העצם בנקבה מסתיים לרוב במספר סיומות האופייניות לנקבה. ברבים העניין מורכב יותר, כי הסיומת המקובלת לשמות עצם בנקבה "ות" - מצטרפת לעתים לשם עצם בזכר, וכך הסיומת " םי " עשויה להצטרף לשמות עצם בנקבה. שם התואר, כמו גם הפועל, מתאימים למין שם העצם ולא לסיומת. הגיון ההוראה בסעיף זה עוסקים בסיומות שמות העצם בעברית ובהתאמת שם התואר לשם העצם במין ובמספר. ההתאמה הזאת חשובה לעניין הלשוני הנלמד בחוברת, מכיוון שבה נלמד המשפט השמני הבנוי משם עצם ושם תואר, כמו: העץ ירוק. הבתים אדומים. שלב א. התלמידים נחשפים למאמר אודות סיומות שמות העצם וההתאמה של שם התואר לשם העצם, כשהדוגמות מושמטות ממנו. התלמידים מקבלים דף ובו ההכללות, והם מתבקשים לשבץ דוגמות. במהלך הפעילות התלמידים לומדים את המילים: זכר, נקבה, יחיד, רבים, רבות, שם עצם, שם תואר, סיומת. המשמעות של מילים אלה מתבהרת תוך כדי עיסוק במאמר. שימו לב: המינוח הלשוני הנרכש במהלך הלימוד ברמת המתחילים אינו רב, יש לו ערך רב בהמשך למידת העברית. זאת השקעה נושאת פ רות! והעומס אינו כבד. שלב ב. כאן הפעילות היא הפוכה: הכללים. התלמידים מקבלים דף אחר ובו דוגמות, והם מנסחים את שימו לב: פעמים רבות בהוראת כללים ותופעות בלשון מלמדים מן הדוגמות אל הכללים. השלב הראשון הוא הבאת דוגמות שמייצגות את הכללים וההכללות; זהו השלב האינדוקטיבי, מן הדוגמות לעבר ההכללות או הכללים.השלב השני הוא הדדוקטיבי מן הכלל אל הפרטים. השלב האינדוקטיבי, שבו התלמידים צריכים להגיע לדדוקציה, לכלל, בעצמם, הוא בדרך כלל השלב המאתגר יותר מבחינה חשיבתית. מהלך מפורט של ההוראה המילים החדשות: מ ת א ים, מ ת א ימ ה, א שׁ, או ר, שׁ ל ג שלב א. התלמידים צופים או מקבלים דף ובו הקטע מן החוברת, כשכל הדוגמות של שמות העצם מושמטות ממנו. (דף א.) הקטע בדף נחלק לשלושה חלקים - העיסוק ביחיד, העיסוק ברבים והעיסוק בהתאמה בין שמות התואר לשמות העצם; התלמידים משלימים את הקטע בעזרת שמות עצם מתוך רשימות מילים שניתנות או מוקרנות להם על הלוח. הקטע הוא זה הנמצא בחוברת כשהדוגמות מושמטות ממנו.

12 המילים מסודרות בשלוש קבוצות. 12 לפני שהתלמידים מתחילים לעבוד על שיבוץ המילים, אומרים: יש פה שלוש קבוצות. מהו השם של כל קבוצה? התלמידים מזהים את שלוש הקבוצות: שמות עצם ביחיד בזכר ובנקבה, שמות עצם ברבים וברבות - בזכר ובנקבה, שמות תואר אחרי שמות עצם. דף א. שמות העצם ושמות התואר ביחיד וברבים השלימו את הקטע שלפניכם בעזרת המילים שברשימות. מכירים. ברשימה יש גם מילים שאתם לא 1. עוגית נ., ספרייה נ., כיסא ז., שיעור ז., דת נ., צורה נ., סבלנות נ., תרגיל ז., מקלחת נ., שן נ., עין נ., עוגה נ., דף ז., גברת נ. 2. חדר ז. - חדרים; שנה נ. - שנים; מיטה נ. - מיטות; חלון ש. - חלונות; שטיח ז. - שטיחים; שולחן ז. - שולחנות; קיר ז. - קירות; תמונה נ. - תמונות; נעל נ. - נעליים; מילה נ. - מילים 3. שם ז. חדש - שמות חדשים; ספה נ. יפה - ספות יפות; אישה נ. חכמה - נשים חכמות; יד נ. ארוכה - ידיים ארוכות; חלום ז. מעניין - חלומות מעניינים בעולם החיות ובעולם האנשים יש זכר ויש נקבה, גם בשפה העברית יש זכר ויש נקבה. למשל: יש איש ויש אישה, יש כלב ויש כלבה, 1. בעברית כל שם עצם הוא או זכר או נקבה, למשל: למילים בנקבה יש הרבה פעמים בסוף המילה: ה, ת, ת, ית, או ות, למשל: אבל לא לכל המילים בנקבה יש סימן. יש מילים בנקבה בלי סימן לנקבה, כמו: 2. לשם העצם יש צורה אחת ביחיד וצורה אחרת ברבים, למשל: לשם העצם בזכר רבים יש ים בסוף המילה, ולשם העצם בנקבה רבות יש ו ת בסוף, כמו: אבל יש מילים בנקבה רבות עם ים, בסוף, כמו: 3. שם התואר בא אחרי שם העצם ואומר משהו על שם העצם. הוא מתאים לשם העצם בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים:

13 13 התואר תמיד מתאים לשם העצם ולא לצורה בסוף המילה, למשל: שלב ב. התלמידים צופים בלוח חכם או מקבלים דף נוסף, שבו יהיו רק דוגמות, והם יצטרכו לנסח את המשפטים של הטקסט. (דף ב.) הטקסט כמובן לא לנגד עיניהם. אפשר לעשות זאת גם בשיעור הבא. דף ב. שמות העצם ושמות התואר ביחיד וברבים כתבו את המאמר לפי הדוגמות. שמות העצם בעברית - זכר / נקבה / יחיד / רבים בעברית יש שמות עצם בזכר ושמות עצם בנקבה. בשמות העצם בזכר ביחיד כמו: ספר, שיעור, תרגיל או מבחן. כמו: משרד - משרדים, ציור - ציורים או ילד - ילדים. אבל כמו: אור - אורות, מקום מקומות או מלון - מלונות. התואר כמו: ספר טוב - ספרים טובים, שיעור מעניין שיעורים מעניינים או סיפור משעמם סיפורים משעממים. התואר כמו: מקום יפה מקומות יפים, כיסא נוח כיסאות נוחים, שולחן גדול שולחנות גדולים. בשמות העצם בנקבה, יחידה כמו: כיתה או אישה, בת או שבת, מחברת או גברת, מכונית או שחקנית, סבלנות או חנות. כמו: גלידה גלידות, סטודנטית סטודנטיות או חנות חנויות. אבל כמו: דרך - דרכים, שנה שנים, או אישה - נשים. התואר כמו: ספריה גדולה - ספריות גדולות, תמונה יפה - תמונות יפות, מפה עתיקה - מפות עתיקות. התואר

14 ה ת ת 14 כמו: דרך יפה - דרכים יפות, שן לבנה - שיניים לבנות, עיר חדשה - ערים חדשות. ניסוח המשפטים יהיה. (הישג א.) בעברית יש שמות עצם בזכר ושמות עצם בנקבה. בשמות העצם בזכר יחיד אין סיומת מיוחדת, כמו: ספר, שיעור, תרגיל או מבחן. הרבים של שמות העצם בלי סיומת: בדרך כלל " םי ", כמו: משרד משרדים, ציור ציורים, ילד - ילדים. אבל יש שמות עצם בלי סיומת מיוחדת וברבים הסיומת שלהם היא "ות", כמו: אור אורות, מקום מקומות או מלון מלונות. התואר מתאים למין ולמספר של שם העצם, ולא לסיומת, כמו: ספר טוב - ספרים טובים,שיעור מעניין שיעורים מעניינים. וכך גם: מקום יפה מקומות יפים או שולחן גדול שולחנות גדולים. בשמות העצם בנקבה יש כמה סיומות ביחיד: או גברת, מכונית או שחקנית, סבלנות או חנות., ות, כמו: כיתה או אישה, בת או שבת, מחברת, תי,, הרבים של שמות העצם האלה בדרך כלל "ות", כמו גלידה גלידות, סטודנטית סטודנטיות, חנות חנויות. אבל יש שמות עצם בנקבה בלי סיומת מיוחדת או עם סיומת של שם עצם בנקבה, והרבים הוא " םי ", כמו: דרך דרכים, שנה שנים, אישה נשים. התואר מתאים לשם העצם במין ובמספר, ולא לסיומת. כמו: ספריה גדולה - ספריות גדולות, תמונה יפה - תמונות יפות, מפה עתיקה - מפות עתיקות וכך גם: דרך יפה - דרכים יפות, שן לבנה - שיניים לבנות, עיר חדשה - ערים חדשות. סעיף 9. מה מתאים למה? קטע האזנה (שיחה) אודות השיחה בסעיף זה התלמידים מאזינים לשיחה על מה ללבוש. שיחות כאלה נוגעות לא פעם להתאמה של צבעים. זאת שיחה טיפוסית לגיל התלמידים - ומעבר לו... יש בה התייעצות על בחירת בגדים והתאמה של צבעים לאירוע.

15 הגיון ההוראה 15 שלב א. הבנת הנשמע. התלמידים מאזינים לשיחה פעמיים או שלוש, כשהחוברות סגורות ועונים על שאלות שימו לב: בטיפוח ההאזנה אנחנו נשענים על כך שבהאזנה קולטים קודם כול את העלילה הכללית או את המסר. אחר כך נתפסים לפרטים. לכן השאלות בדרך כלל מתחילות בתמונה הכללית ואז נכנסות לפרטים. שלב ב. התלמידים מספרים בקצרה את השיחה ואז ממחיזים אותה. שימו לב: כדי שהשיחה תזרום כיאות יש קודם כול לספר אותה ורק אחר כך להמחיז אותה. אם התלמידים ממחיזים מבלי שמישהו מהם סיפר אותה מן ההתחלה ועד הסוף, הם מתמקדים בפנייה למדבר השני ובמחוות שוליות, ונשמטים מהם פרטי התוכן. שלב ג. התלמידים ממחיזים שיחה דומה על צבעי בגדים של שני בחורים או של שתי בחורות במצב אחר, כשהמורה אומר מה המצב ומהם פריטי הביגוד והצבעים. מהלך מפורט של ההוראה המילים החדשות: חוּל צ ה, ח צ א ית, מ כ נ ס י ים, שׂ מ ל ה שלב א. מקדימים ומבארים את הרקע: ורד וסיגל מדברות על בגדים. סיגל שואלת את ורד מה ללבוש וורד אומרת לה איזה בגד מתאים לאיזה בגד. ומה לא מתאים.שימו לב: יש חשיבות לאמירה המטרימה לדברי הרקע שלפני ההאזנה. האמירה המטרימה מתייחסת על פי רוב לסוגה שהתלמידים יאזינו לה, לסיטואציה ולזהות הדוברים, והיא מכינה את התלמידים לקראת ההאזנה לקטע. האזנה א. שואלים: מה סיגל לובשת בסוף? מה אתם חושבים: לאן הן הולכות ולמה? האזנה ב. שואלים: סיגל רוצה ללבוש חצאית וחולצה. אלו חצאיות ואלו חולצות יש לסיגל? אחרי שזה הובהר אפשר לדון מה ורד חושבת: מה לא מתאים למה. שלב ב. תלמיד מספר מה סיגל לא לובשת למסיבה ולמה, ומה היא לובשת ולמה, כשפתיחות הפסקות נתונות. (הישג א.) סיגל וורד הולכות למסיבה. סיגל רוצה ללבוש חצאית וחולצה. ורד אומרת לסיגל מה לא ללבוש. היא אומרת לה מה לא מתאים למה לפי צבעים: כחול לא מתאים לחום, חום לא מתאים לצהוב, אדום לא מתאים לחום וסגול לא מתאים לאדום. ורד אומרת לסיגל ללבוש את השמלה השחורה. היא לא מיוחדת, אבל היא גם לא משוגעת.

16 16 לאחר מכן התלמידים ממחיזים את השיחה בין ורד לסיגל. (הישג ב.) שלב ג. המחזה של שיחה דומה בין דני ומשה: כותבים על הלוח או מעבירים בפתקים מוכנים מראש את פריטי הלבוש שיש בארון של דני, ומבהירים את המצב: דני הולך לבית ספר חדש וזה היום הראשון ללימודים. הוא מדבר עם משה. משה אומר לדני מה מתאים למה, ומה ללבוש או לא ללבוש. בארון של דני יש מכנסיים בצבעים: כחול, שחור, לבן, ירוק וסוודרים בצבעים: אפור, חום, כחול, צהוב. התלמידים ממחיזים את השיחה ולאחר מכן תלמיד מספר אותה. ההישג. (הישג ג.) סיפור השיחה הוא פסקת דני הולך לבית ספר חדש וזה היום הראשון ללימודים. דני רוצה ללבוש מכנסיים וסוודר. משה אומר לדני מה לא ללבוש לפי הצבעים: מכנסיים כחולים לא מתאימים לאפור, סוודר חום לא מתאים למכנסיים שחורים, סוודר כחול לא מתאים למכנסיים ירוקים ומכנסיים לבנים לא מתאימים לסוודר צהוב. משה אומר לדני ללבוש מכנסיים שחורים עם סוודר שחור. זה לא מיוחד, אבל זה גם לא משוגע. סעיף 10. שאלון צבעים קטע האזנה (ריאיון) אודות השאלון בחירות של צבעים מעידות לעתים על גיל, אופנות, עיסוקים וחלומות. השאלון מאפשר לתלמידים לשוחח על העדפות ובחירות צבעים ואחר כך לסכם את התוצאות ולהשוות בין העדפות של בנים לעומת בנות, או של מבוגרים לעומת צעירים. הגיון ההוראה שלב א. שונים. התלמידים מאזינים לריאיון עם מיכאל, שמספר על העדפות הצבעים שלו בתחומים שלב ב. התלמידים ממחיזים ריאיון עם מיכאל: השאלות מתוך החוברת והתשובות לפי הריאיון. שלב ג. התלמידים בוחרים שש שאלות מתוך השאלות בחוברת, ומראיינים שני בנים ושתי בנות. אחר כך הם כותבים השוואה בין העדפות צבעים של בנים לעומת בנות.

17 מהלך מפורט של ההוראה 17 המילים החדשות: שׁ ל ט, ל צ בּו ע קישור לסעיף הקודם: מה אתם חושבים: איזה צבע החדר של סיגל ושל ורד ולמה? מטרימים: עכשיו נשמע מונולוג של ילד. במונולוג מיכאל מספר על הצבעים של כל מיני דברים בחיים שלו. התלמידים מאזינים למונולוג של מיכאל שמספר על עצמו. שומעים את המונולוג פעמיים. המונולוג הוא תוספת לחוברת, והוא אינו מופיע בחוברת. האזנה א. על אלו דברים הוא מדבר? האזנה ב. מה הצבע של כל דבר? מונולוג: מיכאל ילד של צבעים אני מיכאל ואני מאוד אוהב את הצבע הצהוב. זה צבע חזק! לא צהבהב - צהוב! זה הצבע של החדר שלי. אבל בחדר שלי יש כמה דברים לא צהובים. יש בחדר שטיח כחול ויש גם ארון לא צהוב על השטיח. הארון בחדר שלי ירוק. זה מאוד מיוחד שטיח כחול עם ארון ירוק. אני באמת אוהב צבעים חזקים! אימא אומרת שהצבעים כחול, ירוק וצהוב הם צבעים קרים. היא אוהבת צבעים חמים, כמו חום ואדום. אבל אני לא... ויש עוד דבר מיוחד בחדר שלי - הטלוויזיה שלי. הטלוויזיה שלי היא בצבע לבן - כי זה הכי קול! אני מצייר לחדר שלי שלט בצבע צהוב, וכותב על השלט את השם שלי באותיות כחולות וירוקות, כמו הצבעים האחרים בחדר. בשלט יש גם עצים וחיות גדולות כי אני אוהב עצים ואני משוגע על חיות גדולות. אבל לחדר של אבא ואימא אני רוצה לצייר שלט בצבעים חמים אדום, חום, סגול, בדיוק כמו שאימא אוהבת. גם הבגדים שלי יכולים לספר איזה צבעים אני אוהב. אימא ואבא שלי חושבים שאני אוהב רק לבן - כי אני לובש הרבה את החולצה של קבוצת הכדורגל שלי. אבל בבגדים אני אוהב גם חום ושחור וכחול. אני לובש מכנסיים כחולים עם חולצה חומה או שחורה. אני לא לובש מכנסיים כחולים עם חולצה ירוקה או אדומה, כי זה ממש לא מתאים. שלב ב. התלמידים ממחיזים ראיון עם מיכאל בזוגות לפי השאלון. והתשובות לפי המונולוג. (הישג א.) השאלות מתוך החוברת מדגימים: ש. באיזה צבע אתה רוצה לצבוע את החדר שלך? מיכאל: החדר שלי עכשיו צהוב, וכך אני רוצה. אני רוצה לצבוע את החדר בצבע צהוב. שלב ג. התלמידים בוחרים שש עד עשר שאלות מתוך הריאיון בחוברת, או מוסיפים שאלות אחרות, ומראיינים שני בנים ושתי בנות. הם רושמים את התשובות שלהם ואחר כך מסכמים בפ סקה של כעשרה משפטים את הדומה והשונה בין תשובות הבנים והבנות. (הישג ב.) מדגימים נושא אחד בריאיון: אני מדבר עם משה ואברהם - בנים, ועם חנה ומיכל - בנות. אני שואל אותם כמה שאלות.

18 18 השלטים לחדר: הבנים רוצים לצבוע את השלט לחדרים שלהם בצבעים שחור ולבן. מיכל וחנה רוצות לצייר שלטים נחמדים עם הרבה צבעים. מיכל אוהבת צבעים חזקים וחנה רוצה צבעים כמו כחלחל, ירקרק וורדרד. סעיף 11. למראה פרחים בכד-זכוכית, בבוקר סתיו - פנחס שדה שיר ספר אודות השיר האיש בשיר חושב בהשראת פרחים צבעוניים בכד על חיי האדם. כמו חיי הפרחים, כך גם חיי האדם קצרים וקצובים, ובסופם המוות. האיש בשיר קורא לאנשים, או לעצמו, "לצבוע" את החיים באהבה, ולזכור שהזמן קצר. הגיון ההוראה שלב א. לצבע אחד שחור. התלמידים סורקים את הצבעים בשיר ומאתרים את השינוי שחל בפרחים: מזר צבעוני שימו לב: הסריקה הממוקדת מאפשרת פעמים רבות לדלג על מילים רבות שאינן ידועות לתלמידים. את מטלת הסריקה יש להתאים למסר של השיר ולעניין העיקרי שבו. שלב ב. מפענחים יחד את הסמליות שבצנצנת הפרחים ומגיעים למסר: שהזמן לא ארוך. מוטב לאהוב ויש לזכור שלב ג. אופציונלי. כותבים שיר מקביל: למשמע צלילים בתזמורת. מהלך מפורט של ההוראה שלב א. מבהירים את המצב: האיש בשיר מסתכל על פרחים בכד=ואזה. שואלים: הוא רואה בהתחלה שורות 1-2 ואיזה בסוף - שורה אחרונה? איזה צבעים שלב ב. קוראים את השיר ושואלים: הפרחים הם סמל לחיים של בני האדם - למה? בין ההתחלה של החיים והסוף האיש בשיר אומר לנו מה הכי חשוב. מה האיש אומר, מה חשוב: כסף, בריאות, אהבה, או עבודה? שימו לב: כאשר מבקשים פיצוח עניין בטקסט והמילים מסביב לא תמיד ידועות, מציעים רשימה של פריטים והתלמידים בוחרים מתוכה מה מתאים לטקסט. הבחירה קלה מן ההחלטה בלי סיוע. תלמיד מספר את השיר ואת המסר שלו. (הישג א.)

19 19 האיש בשיר מסתכל על פרחים בכד: בהתחלה יש הרבה פרחים עם הרבה צבעים, ובסוף יש רק שחור. הצבעים והשחור הם סמל. האיש בשיר אומר לנו לאהוב, לחשוב על האנשים שאנחנו אוהבים, לחיות בשמחה, כי אין הרבה זמן, ובסוף אין צבעים - אין שמחה. לפי השיר, האהבה היא הדבר החשוב בחיים. אנחנו צריכים לאהוב ולזכור שהחיים לא ארוכים. שלב ג. אופציונלי. (הישג ב.) נותנים לתלמידים את המילים צליל, תזמורת, גבוה, נמוך ויחד מחברים שיר. למשמע צלילים בתזמורת בדו, ברה, במי מינור, בסול מז'ור או: ברעש, בחזק, בחלש... קראתי לאמור... ומכל הצלילים כולם אחד ייוותר: השקט. סעיף 12. האדם הוא הצבע קטע האזנה (מונולוגים) אודות צבעים בעולם השאלה מה רואים קודם - צורה או צבע - ומה דומיננטי יותר, היא שאלה עקרונית שעוסקים בה תאורטיקנים של האומנות, אומנים, פסיכולוגים ומדענים העוסקים בעצבי ראיה ובפעולות המוח. האומן הרוסי קנדינסקי עסק רבות בשאלה וחיווה את דעתו באופן נחרץ כי הצבע הוא הגורם הדומיננטי והראשון בתפיסה החזותית. לדעתו של קנדינסקי, הצבע הוא מהות ויש לו קיום עצמאי, ועם זאת, כל צבע מושפע מאוד מן הצבעים מסביב ומן הצורות שבהן הוא מובע. אנשים שונים מתייחסים לעולם בצבעים שונים. אנשים בוחרים בצבעים מסוימים, וכך מספרים על עצמם ועל השקפת חייהם.

20 אודות התמונה של קנדינסקי (עמוד 11) 20 מתוך מאמר ביקורת על התמונה, בקטלוג התערוכה "שכרון צבעים", שהתקיימה במוזאון ישראל: ברקע התמונה יש עצים וילדים משחקים. בקדמת התמונה מצד ימין יש דמויות רוכנות. כולם בצבעים חזקים על אדמה חומה. מצב הרוח העולה מן התמונה הוא לירי ואידילי. הגיון ההוראה הפעילות בסעיף זה היא בהאזנה, דיבורי מובהק. מכיוון שהפסקות הקצרות של האנשים המדברים הן בסגנון שימו לב: כאשר סגנון הטקסט הוא דיבורי, ובוודאי כאשר יש שיחה, בהאזנה שכן כך טבעי ונכון לפתח את יכולת ההאזנה. מוטב שהטקסט ייעשה שלב א. התלמידים שומעים כל ילד, ומוסיפים משפט למונולוג הצבע שלו. התלמידים יבנו פסקות דומות כשיעורי בית. שלב ב. משוחחים על התמונה של קנדינסקי ודולים מן השיחה את העיקרון שהצבע תופס את העין לפני הצורה. אחר כך מוצאים את ניסוח התאוריה של קנדינסקי בהקדמה לסעיף. מהלך מפורט של ההוראה המילים החדשות: ע ל ה, חו ף, ר חו ק, ר חו ק ה שלב א. משמיעים את המונולוג הראשון, מבררים את הצבע, ומדגימים כמה תוספות: אני ילדה של יום... וגו : אני תמיד פותחת את החלון ואני אוהבת את האור. או: אני לא אוהבת חלון סגור, או חדר בלי אור. או: אני לא רוצה לגור למטה - תמיד למעלה, גבוה. או: לבן זה הצבע שלי. אני לא אוהבת את הצבע השחור. כך עוברים מונולוג-מונולוג. מדגימים פסקה חדשה של ילד אחר המתאר את החיים בצבע אחר, או צורה אחרת, על פי תרגיל ג' בעמוד 11, או לפי הדוגמות כאן: דוגמה לילד מצבע נוסף, צבע אפור: אני אף פעם לא יודע מה נכון. אני לא יודע אם מישהו יודע מה טוב ומה לא טוב, מה נכון ומה לא נכון. החיים הם תמיד לא כן ולא לא - משהו באמצע. שום דבר מיוחד לא קורה, אנחנו לא

21 21 פוגשים דברים ואנשים מיוחדים. הכול אותו דבר. העיר המודרנית, הרחובות, השמים ביום קר והעננים - אלה החיים. דוגמה לילדה של צורה - ילדה מרובעת: אני ילדה סימטרית. אני אוהבת שהכול בסדר, אחד כמו השני ואחד ליד השני. אני אוהבת מקום סגור ולא רוצה לצאת לשום מקום. תמיד להיות בתוך משהו. שיעורי בית: התלמידים מתבקשים להוסיף בצורה דומה 3 מונולוגים קצרים על שלושה צבעים ו-או צורות, ולשלוח במסר קולי. יש להסב את תשומת לב התלמידים לכך שהמדבר מספר על עצמו, על אנשים, על דברים מסביב ועל החיים. (הישג א.) שלב ב. התמונה של קנדינסקי התלמידים מסתכלים בתמונה ומנהלים דיון בשתי שאלות: 1. אתם מסתכלים בתמונה, אתם מרגישים משהו טוב? רע? למה? 2. בתמונה יש צורות לא ריאליסטיות. מה אתם רואים? אחרי שהתלמידים עונים כרצונם, מנתחים יחד את ההבדל בין שתי השאלות: (באחת שואלים על מה שמרגישים, והצבעים אומרים לנו מה להרגיש. ובשניה - מה שרואים ואלה הצורות.) מבהירים: האיש שמצייר את התמונה הזאת הוא קנדינסקי. הוא חושב על אנשים ועל צבעים בחיים של אנשים. קוראים יחד את ההקדמה ומקשרים למה שנאמר על התמונה. שואלים: הציור של קנדינסקי הוא כמו התאוריה שלו? איך? תלמיד מספר על התמונה וקושר את זה לתאוריה של קנדינסקי. (הישג ב.) בתמונה של קנדינסקי הצבע חזק מאוד. אנחנו מרגישים משהו חם, חזק וטוב בתמונה - כי יש בתמונה צבעים חמים של אש כתומה או של שמש כתומה. הכחול והירוק הם קרים יותר, אבל ליד הכחול יש גם צבעים חמים. הצורות בתמונה הן לא ממש ריאליסטיות. אני חושב שיש כאן ילדים ועצים, ואולי יש כאן אנשים שיושבים על האדמה. האומן קנדינסקי חושב שבחיים וגם בתמונות הצבעים הם הדבר הראשון שאנחנו רואים. אנחנו מרגישים טוב או לא טוב, קרוב או לא קרוב, בגלל הצבעים ולא בגלל הצורות. את הצורות אנחנו רואים אחר כך.

22 סעיף 13. שלושה כן, ואחד לא 22 קטע האזנה (שיחה) הגיון ההוראה התרגיל הזה מפעיל מילים שנלמדו וחוזר על המשמעות של כל מילה או על תפקידה התחבירי. שלב א. התלמידים מאזינים למספר הדגמות של השיחות המצופות כשהחוברת פתוחה. שלב ב. התלמידים ממחיזים שיחות עם המילים שמופיעות בחוברת, כדוגמת השיחה שהאזינו לה. שלב ג. התלמידים מאזינים לשיחה על בית מוזר שכולו צורות, ומתארים את הבית הזה. השיחה היא תוספת לחוברת, והיא אינה מופיעה בחוברת. שלב ד. שיעורי בית: התלמידים מתארים בית מוזר שכולו צבעים. מהלך מפורט של ההוראה שלב א. התרגיל המופיע בחוברת הפך בהקלטה למשחק בין חברים. התלמידים מסתכלים בחוברת ושומעים שתי דוגמות בהקלטה:.1 שחקן א. יללה, משחקים! אני אומר ארבע מילים ואתם אומרים איזו מילה לא מתאימה פה, ולמה. משולש, מרובע, עיגול, סגול. שחקן ב. סגול. א. למה? ב. כי סגול הוא צבע וכל המילים האחרות הן צורות. א. יש לך עוד מילה שמתאימה לכאן? ב. כן. קו. גם קו הוא צורה. א. כל הכבוד!.2 שחקן א. לבן, אור, ירוק, ורוד שחקן ב. אה, זה ברור! א. מה? ב. אור היא לא כמו המילים האחרות. א. למה? ב. כי אור זה שם עצם וכל המילים האחרות הן שמות תואר. א. נכון. ואור זה בכלל לא שם של צבע. תגיד, יש לך עוד מילה? ב. בטח! שחור... שלב ב. התלמידים ממחיזים שיחות דומות על כל רביעיית מילים בתרגיל שבחוברת. בתחילה שני

23 23 תלמידים לפני כל הכיתה, ועוד שני תלמידים עם רביעיה נוספת. את יתרת רביעיות התרגיל הם עושים בזוגות. שלב ג. התלמידים מאזינים לשיחה על בית מוזר. השיחה היא תוספת לחוברת, והיא אינה מופיעה בחוברת. מקדימים ואומרים: זה בית לא רגיל, לא "נורמלי". זה בית מוזר. האזנה א. שואלים: מה מוזר בבית הזה? האזנה ב. למה אין בבית הזה הרבה צבעים? שיחה: בית עם צבעים של היום - שלום. ברוך הבא! - שלום. וואו... איזה בית יש לך! אתה גר בבית כל כך יפה! יופי של בית! - כן. גם אני אוהב את הבית הזה. - כמה צורות יש בבית! למה יש כל כך הרבה צורות? - אנשים חושבים שבבית יכולה להיות רק צורה אחת, אבל זה לא נכון. הנה, בבית שלי החדרים עגולים, החלונות מרובעים והרהיטים משולשים. - נכון. וכל הבית לבן! תגיד, למה אין הרבה צבעים כאן? - אני לא צריך צבעים. בבית יש חלונות גדולים מאוד ובכל שעה לבית יש צבע אחר. בבוקר יש בבית אור לבן ופשוט. אחר הצהריים השמש צובעת את הבית בצבע ורוד מתוק. בערב נכנס מהחלון צבע כתום ואדום של השמש היורדת, ובלילה הבית לובש שחור. אז למה לצבוע את הבית?! - מעניין. לא חשבתי על זה. - העולם נותן את הצבעים! כל צבע בא לבית שלי ויוצא מהבית בזמן שלו. יש בבית שעון של העולם. זה נהדר. בסיום תלמיד מספר על הבית המתואר בשיחה. (הישג א.) הבית הזה הוא בית של צורות בלי צבעים. בבית יש כל הצורות: החדרים עגולים, החלונות מרובעים וכל הרהיטים משולשים. הבית לבן, אבל השעות ביום צובעות את הבית בצבעים: בבוקר בלבן פשוט, אחר הצהריים בוורוד, בערב בכתום של השמש היורדת ובלילה בצבע השחור של הלילה. שלב ד. שיעורי בית: התלמידים מתארים בית מוזר שכולו צבעים. (הישג ב.)

24 24 אני מספר על בית מוזר - בית של צבעים בלי צורות. בבית הזה יש חדר ירוק ויש חדר כחול, יש מטבח סגול ויש מקלחת צהובה. בבית יש שולחן חום וכיסאות כתומים, יש שטיח ורוד עם פסים אפורים וספה גדולה ולבנה. כל הדברים בבית הם בצורה אחת מרובע. החדרים והמטבח מרובעים, השולחן מרובע וגם האנשים קצת מרובעים... המקלחת מרובעת, השטיח מרובע, סעיף 14. ארץ ההפך קטע האזנה (שיחה) הגיון ההוראה התרגיל המופיע בסעיף 14 בחוברת הפך בהקלטה לדיאלוג. התלמידים מאזינים לשיחה שבה מתארים ארץ הפוכה, ואחר כך מחקים אותה. בשיחה מופיעות מילים רבות שנלמדו עד כה. מהלך מפורט של ההוראה שלב א. התלמידים מאזינים לשיחה שבה מתארים את ארץ ההפך. שאלת ההאזנה: אלו הפכים יש בארץ ההפך? נותנים דוגמה: הכובע על הרגליים ולא על הראש. אם צריך מאזינים פעמיים. שיחה: ארץ ההפך נועם: דנה, תשמעי, די כבר עם החיים הנורמליים. בא לי לעבור לארץ אחרת. ארץ ההפך. דנה: מה זאת אומרת? נ: אני אגיד לך מהי ארץ ההפך שלי: העיגול שם מרובע ולא עגול. ד: ממש משהו... נועם, אני ממש לא יודעת מאין באים לך דברים כאלה. נ: ובמשולש יש ארבעה קווים ולא שלושה. ד: כמה חכם! נ: החוף בארץ ההפך הוא לא ליד הים. ד: אז מה, הוא בשמים... נכון? נ: בדיוק. הבנת. אז מה את אומרת: איך השמש? ד: אתה בטח רוצה לומר שהשמש לא רחוקה. היא בטח קרובה מאוד מאוד. וואו. אני כבר מרגישה כמה אני כבר מרגישה כמה חם בארץ ההפך. נ: והאש? עכשיו תגידי איך האש. ד: היא ירוקה. נ: וגם האור של היום הוא שחור ולא לבן. ד: משהו!

25 25 שלב ב. תלמיד מספר בקצרה את תוכן השיחה. לאחר מכן התלמידים מחקים בזוגות את השיחה שהאזינו לה. מדלגים על סעיף 15 וחוזרים אליו אחר כך. סעיף 16. לכל זמן צבע קטע האזנה (שיחה) הגיון ההוראה התרגיל המופיע בסעיף 16 הפך בחלקו לשיחה בשם "ארץ ההפך - קודם ואחר כך". זוהי שיחת המשך לשיחה שהתלמידים האזינו לה בסעיף 14. גם שיחה זו עוסקת בארץ הפוכה, ובכך מהווה המשך מבחינת התוכן לפעילות המוצעת בסעיף 14. השיחה מציגה את ביטויי הזמן קודם ואחר כך. כדאי להפנות את תשומת לב התלמידים לשימוש במילה קודם בעברית, כי דוברי אנגלית מתקשים ואומרים את המילה ראשון במקומה. המקבילה של שתי המילים היא - first באנגלית, ולכן הקושי. יש להבהיר: המילה ראשון היא שם תואר: תלמיד ראשון, יום ראשון וכו'. המילה קודם היא תואר פועל. משמעותה: לפני אירוע בהווה, בעבר או בעתיד: קודם חושבים, אחר כך מדברים. מהלך מפורט של ההוראה שלב א. התלמידים מאזינים לשיחה עם חוברות פתוחות בסעיף 16. השיחה מבוססת על שני המשפטים הראשונים בתרגיל. לאחר שהשיחה מסתיימת, התלמידים ממחיזים בצורה דומה את המשך השיחה על פי משפטים 3-7 בתרגיל, ומשתמשים בביטויי הזמן קודם ואחר כך. (הישג א.) שיחה: ארץ ההפך: קודם ואחר כך דנה: נועם תשמע. בא לי להמשיך לדבר על ארץ ההפך. נועם: קודם את לא רוצה לדבר על זה, ואחר כך את שמחה לספר על ארץ כזאת... את משהו, דנה! ד: נו, מה עוד יש לך להגיד על ארץ ההפך? נ: תראי. נכון העגבנייה קודם ירוקה ואחר כך אדומה? ד: נכון, בטח. נ: אז בארץ ההפך זה לא כך. שם העגבנייה קודם אדומה ואחר כך ירוקה! ד: כמה מוזר... יש לך עוד דוגמה? נ: כן. נכון השערות של כל אדם קודם שחורות, חומות או צהובות ואחר כך לבנות? ד: נכון ככה זה. נ: אז בארץ ההפך זה לא כך. שם השערות של הבנאדם הן קודם לבנות ואחר כך חומות, שחורות או צהובות...

26 ל. ד: וואו, תן לי עוד דוגמה לארץ ההפך שלב ב. תלמיד מספר על הטבע, העולם והצבעים בעזרת משפטים מסעיף 16. (הישג ב.) הצבעים בטבע מספרים לנו מה קודם ומה אחר כך. הם מספרים לנו מה קורה לפני מה. הצמחים הם לא כל הזמן בצבע אחד. למשל: העגבנייה היא קודם ירוקה ואחר כך אדומה, הלימונים הם קודם ירוקים ואחר כך צהובים והעלים על העצים הם קודם ירוקים ואחר כך אדומים או צהובים. גם השמים והאדמה הם בצבעים שונים בזמנים שונים של היום או השנה. השמים בבוקר הם כחולים, בערב - אדומים או ורודים ובלילה - שחורים. ההרים בספטמבר חומים, בחורף - לבנים מהשלג, במאי הם ירוקים וביוני - צהובים. גם לשערות של האדם יש "שעון" של צבעים: הצבע של השערות הוא קודם צהוב, שחור או חום, ואחר כך הוא אפור ולבן. סעיף 15. קודם ואחר כך תרגיל הבעה מהלך מפורט של ההוראה שלב א. חוזרים לסעיף 15, והתלמידים מספרים על שגרת חייהם בעזרת הפעלים שבתרגיל א' ובעזרת ביטויי הזמן קודם ואחר כך. נעזרים בדוגמה שבחוברת. שימו לב: מבנה אחיד למשפט לא מיועד להגביל את התלמידים. הוא מבטיח שטף דיבור, שכן כל מה שהם אמורים לומר ייכנס בקלות למבנה הזה. שלב ב. אופציונלי. התלמידים כותבים או מספרים במסר קולי על טיפוס מסוים בעזרת הפעלים שהתרגיל והמילים "קודם" ו"אחר כך". התלמידים מספרים על אנשים שונים (איש חכם, איש זהיר, איש בריא) מה הם עושים קודם ואחר כך. מדגימים: איש זהיר קודם רואה אם יש מכונית על הכביש ואז עובר את הכביש. (הישג א.) איש חכם קודם שומע את כל השאלה ואחר כך עונה. הוא קודם חושב ואחר כך מדבר. הוא קודם קורא את כל האימיילים ואחר כך כותב תשובות. קודם הוא לומד ואחר כך אומר מה הוא יודע. קודם הוא מסתכל במילון ואחר כך כותב את המילה נכון. קודם הוא מבין ורק אחר כך מסביר. בן ופסים שחורים קטע קריאה אינפורמטיבי סעיף 17 אודות מחקרים על חיות הקטע לבן ופסים שחורים מדגים מאמר מדעי טיפוסי. מוצגת בעיה - אי ההתאמה של צבעי

27 27 הזברה לסביבה; ואז תהייה: איך הזברה שורדת, כשהיא כל כך שונה מן הסביבה? לאחר מכן מוצג הסבר אחד, ההסבר מופרך לאור נתונים שלא מתאימים להסבר, ואז מוצגת תאוריה שונה שמוכחת דרך ניסוי. בבסיס המאמר יש הנחה שהצורות והצבעים של בעלי החיים מגנים עליהם ומבטיחים את הישרדותם. זאת הנחה מאוד בסיסית במחקר בעלי החיים, ומן הסתם התלמידים מכירים אותה מלימודיהם במדעים. יש לזכור שההנחה הזאת אינה מוצגת בקטע עצמו. יש לברר שהלומדים מודעים לה במהלך הקריאה. הגיון ההוראה קריאת הטקסט בסעיף הזה נעשית בלי הקדמות רבות. כלומר, הטקסט מתפצח במהלך הקריאה. היא מתחילה בקריאה קפדנית של הפסקות הראשונות ועוברת לסריקה וניבוי. שימו לב: הן סריקה והן ניבוי הם תהליכים שמבטיחים קריאה ערנית ומושכלת. פעילות הסריקה צריכה להיות מובדלת מן הקריאה הקפדנית. כאשר נותנים מטלת איתור, התלמידים רצים על פני השורות רק כדי למצוא את המילים המבוקשות. שלב א. מקנים את המילים החדשות תוך כדי שיחה קצרה על התמונה המופיעה בסעיף. שלב ב. פסקה א' - מה התופעה ומה שאלת המחקר. שלב ג. מזהים ומפצחים את שלוש הפסקות המשרטטות את מבנה המאמר: הסבר א. - הפרכה - הסבר ב. - ניסוי מאשש. שלב ד. שיעורי בית: התלמידים כותבים מאמר דומה על תופעה אחרת בטבע. מהלך מפורט של ההוראה המילים החדשות: פּ ס, מ ע ט, ז בוּב, שׁ ינ ה, ל מוּת שלב א. בקטע יש שלוש מילים חדשות שיתורגמו או יוסברו בתחילת השיעור בקצרה: מעט, זבוב, מת. משוחחים בקצרה על התמונה המופיעה בסעיף: אלה זברות. הן חיות באפריקה, וכו. במהלך השיחה הקצרה מציגים, כותבים ומפעילים את התלמידים במילים החדשות: הן חיות במקומות עם הרבה מים או עם מעט מים? עם מעט צמחים או עם הרבה צמחים? ממה הן מתות? לסיכום, תלמיד מספר את התמונה המופיעה בסעיף (הישג א.) באפריקה יש הרבה מאוד זברות. הן חיות במקומות עם מעט מים ומעט צמחים. הן חיות בקבוצות. הזברות

28 28 מתות ממחלות. הרבה מחלות באות מזבובים, למשל: מלריה. הן גם מתות מחיות גדולות. שלב ב. מבררים את התוכן של הפסקה הראשונה. קוראים בקול ושואלים: על איזה צבעים מדברים כאן, ושל מי או של מה כל צבע? התלמידים קוראים שוב בשקט את הפסקה הראשונה. שואלים: לפי הקטע, אילו שלושה דברים אפשר להגיד על הפסים של הזברות? בתום קריאת הפסקה הראשונה שואלים: הזואולוגים אומרים: הצבעים של הזברה לא מתאימים לנוף. מה אתם חשובים: מה הזואולוגים לא מבינים? התלמידים מעלים רעיונות שונים. תלמיד בסיוע מורה מסכמים את הנאמר כאן: "הזואולוגים חושבים, שגם הצורה וגם הצבעים של החיות שומרים על החיות מהחיות הגדולות ועוזרים להן לחיות. הם חושבים שגם הפסים צריכים לעזור לזברה לחיות. אבל הזואולוגים לא מבינים איך הפסים שומרים על הזברה אם הם לא מתאימים לנוף, כי כך כל החיות הגדולות יכולות לראות את הזברה. שלב ג. התלמידים סורקים את פסקות 3 2, ו- 4 ומאתרים את מילות הזמן בפתיחה של כל פסקה. מגיעים יחד למסקנה שפעם חשבו כך, היום יודעים אחרת, ועכשיו מסבירים זאת כך. פסקה שנייה: פעם חשבו שהפסים שומרים על הזברה מן החיות הגדולות. איך? פסקה שלישית: מה יודעים היום על החיות הגדולות? סוגרים את החוברת ותלמיד מסכם את הידוע עד עכשיו. (הישג ב.) הזברה לא מתאימה לצבעים של הנוף, וירוק. כי יש לה פסים שחורים ולבנים והנוף באפריקה הוא בצבעים חום-צהוב הזואולוגים חושבים שהצבעים שומרים על הזברה. אבל אם לזברה יש צבעים כל כך לא מתאימים לנוף, למה החיות הגדולות לא אוכלות אותה? פעם חשבו שהחיות הגדולות לא רואות את הצורה של הזברה, את הגוף שלה, כי הפסים השחורים והלבנים לא נותנים לראות את הצורה של הגוף. לכן החיות הגדולות לא רצות אחרי הזברה ולא אוכלות את הזברה. היום אנחנו יודעים שזה לא נכון. החיות הגדולות רואות את הזברה והפסים לא שומרים על הזברה מהחיות הגדולות. פסקה אחרונה: קוראים בקול עד: "איך החוקרים יודעים את זה?" שואלים: מה החוקרים חושבים עכשיו - מה התפקיד של הפסים?

29 29 התלמידים מנבאים: אתם צריכים לעשות ניסוי (=אקספרימנט), שאומר שהזבוב לא רואה את הזברה כי יש לה פסים. איזה ניסוי אתם יכולים לעשות? לאחר ניבוי הניסוי קוראים את השורות האחרונות ושואלים:מה החוקרים עשו? איך הם יודעים שהפסים שומרים על הזברה מזבוב הצה-צה? קוביית העבודה - משלימים בעל פה את המשפטים בקוביית העבודה. התלמידים מזהים חמישה חלקים ונותנים שם לכל חלק. זאת הכנה למאמר שהם יכתבו. מדגימים: 1. המצב והשאלה של הזואולוגים: לזברה יש צבעים שלא מתאימים לנוף. איך הפסים עוזרים לזברה? 2. הסבר א': החיות הגדלות לא רואות את הזברה כי הפסים לא מציירים תמונה של גוף של חיה. תלמיד אחר מספר על הזברה לפי המאמר מנקודת ראות של חוקר. (הישג ג.) שלב א. אני בא לאפריקה ללמוד על הזברות. לכל הזברות בעולם יש פסים שחורים ולבנים והן מאוד לא מתאימות לנוף של אפריקה - שם הצבעים כל כך אחרים חום, צהוב וירוק. שלב ב. אני לא מבין למה יש לה צבעים ופסים כל כך לא מתאימים לנוף. כי אני יודע שהצבעים של החיה שומרים על החיה מחיות אחרות. שלב ג. אני חושב שהפסים שומרים על הזברה מהחיות הגדולות. החיות לא רואות את הצורה של הזברה, כי הן רואות פסים שחורים ולבנים והן לא חושבים שזאת חיה. אחרי כמה שניות הן רואות שזאת חיה, אבל הזברה רצה מהר וכך הן לא אוכלות אותה. שלב ד.אני יודע שהחיות הגדולות כן רואות את הצורה של הזברה. הן רואות גם את הפסים שלה וגם את הצורה שלה ויודעות שהיא אוכל טוב! הפסים לא שומרים על הזברה מהחיות הגדולות. שלב ה. אני חושב שהפסים שומרים על הזברה מזבוב הצה-צה. הוא רואה פסים לבנים ופסים שחורים ולא רואה את החיה. הזבוב הזה רע מאוד לזברות. שלב ו. אני יודע שהפסים שומרים על הזברה מזבוב הצה-צה, והן מתות. הזבוב לא רואה את הזברות עם הפסים, והן חיות. כי בניסוי שלי הזבובים באים לזברות בצבע חום לצורך סיפור המאמר מנקודת ראות של חוקר אפשר להסביר או לתרגם את המילה: שלב. על הלוח אפשר גם להתחיל את הפסקות:

30 30 שלב א. אני בא לאפריקה אני לא מבין קודם אני חושב אני יודע אחר כך אני חושב אני עושה ניסוי עכשיו אני יודע שלב ד. שיעורי בית: כותבים מאמר קצר דומה במבנה הרטורי הזה על נושא מדעי אחר. (הישג ד.) המבנה הרטורי: השאלה של החוקרים תשובה א': פעם חשבו... היום יודעים שתשובה א' לא נכונה, כי... חזרה לשאלה הראשונה של החוקרים תשובה ב': היום חושבים... רעיונות לנושאים: איך תינוקות לומדים שפה? איך הציפורים יודעות לאן לחזור אחרי החורף? למה לחתול יש שפם? התלמידים מחפשים מידע באינטרנט בשפתם, או לחילופין, מסייעים להם בראשי פרקים: איך תינוקות לומדים שפה? תינוק נולד ולא מדבר - אחרי שנתיים הוא מתחיל לדבר במשפטים. שאלה: איך התינוקות אומרים משפטים? הסבר א. התינוקות אומרים מה שהם שומעים. הסבר א' לא נכון: תינוקות אומרים דברים שהם לא שמעו קודם. הסבר ב. לבני אדם יש אינטליגנציה והם יכולים לבנות משפטים חדשים ממילים שהם שמעו. ניסוי: (התלמידים ממציאים ניסוי) אם התלמידים לא מגיעים בעצמם לניסוי אפשרי, אפשר להציע ניסוי: מראים לילדים ציורים שמדגימים מילים שהם לא מכירים, ומבקשים מהם לספר איתן סיפור.

31 31 סעיף 18. היופי שבצבעים קטע קריאה (סיפור עם) אודות הסיפור והשפה בסעיף זה מציגים כיצד מוטיבים מסוימים חוזרים בסיפורי עם יהודיים ובתנ"ך, וכיצד הלשון של התנ"ך יכולה לשמש כקישוט סגנוני בסיפור בעברית חדשה. בסיפור שלפנינו מסופר על מלך ששעה לשונא יהודים וביקש להשמיד אותם. רק חוכמתו של הרב עזרה להציל את היהודים מן הגזרה. זהו מוטיב שנמצא בבסיס הסיפור של מגילת אסתר: המלך אחשוורוש שעה לעצת המן וביקש להשמיד את היהודים. רק חוכמתם של אסתר ומרדכי עזרה להציל את היהודים מן הגזרה. השכבה השנייה של העיסוק בשני הטקסטים מבהירה את המבעים הלשוניים שיש במגילת אסתר ומשמשים עד היום בעברית חדשה. הגיון ההוראה שלב א. יום לפני השיעור התלמידים קוראים את מגילת אסתר בלשונם ומבינים את ההקשר של הפסוקים המצוינים בחוברת. שלב ב. בשיעור התלמידים חוזרים לאמרות ולמבעים של המגילה. אומרים משפטים בעברית חדשה, והתלמידים מוצאים את המבע המקביל בעברית מקראית, ואומרים מי אמר אותו, ובאיזה מצב. שלב ג. קוראים את מסגרת הסיפור "היופי שבצבעים". מזהים את הגיבורים (מלך, ראש עיר, רב), מבינים את הסוף ומשווים לעלילה של מגילת אסתר. שלב ד. קוראים את הסיפור ומבהירים את גלגול העלילה. שלב ה. מקרינים את הסיפור על לוח חכם וקוראים אותו. התלמידים מוסיפים לסיפור מבעים מן המגילה. שלב ו. שיעורי בית: התלמידים כותבים סיפור שהמסגרת שלו דומה, אבל תוכו שונה. מהלך מפורט של ההוראה המילים החדשות: ד ת, ל ה ת אַס ל ם שלב א. שיעורי הבית מן השיעור שלפני כן הם לקרוא את המגילה בלשון התלמידים ולמצוא את הפסוקים הנמצאים בחוברת. בשיעור תלמיד אחד או שניים מספרים את הסיפור של מגילת אסתר בקצרה.

32 32 שלב ב. בשיעור אומרים משפטים בעברית חדשה והתלמידים נדרשים למצוא את המבע המקביל ולומר מי אומר אותו ובאיזה מצב. פירוט: המלך לוקח את אסתר לאישה חדשה. כל מי שרואה את אסתר חושב שהיא יפה = "נושאת חן בעיני כל רואיה". המן אומר למלך שהיהודים לא עושים מה שהמלך אומר = "ואת דתי המלך אינם עושים". המלך חשב שזה רעיון טוב מאוד = "וייטב הדבר בעיני המלך". אסתר באה למלך. היא רוצה שהמלך יחשוב טוב על היהודים ולא יעשה משהו רע = "להעביר את מחשבתו אשר חשב על היהודים". מרדכי אומר לאסתר שתהיה דרך לעזור ליהודים ולשמור על החיים שלהם = "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". אחשוורוש כועס על ושתי כי היא לא עושה מה שהוא אומר לה = "לא עשתה את מאמר המלך". המן רוצה להיות השני למלך והוא רואה שמרדכי גם כן עולה וקרוב למלך. הוא רוצה להרוג את כל היהודים = "ויבקש המן להשמיד את כל היהודים". אסתר מזמינה את אחשוורוש למסיבה בבית שלה. היא אומרת למלך: אם אתה מוכן ורוצה = "אם על המלך טוב". מרדכי איש חשוב ותמיד מחפש דרך לעזור ליהודים בדרכים של שלום = "גדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו". אחשוורוש נותן לאסתר ולמרדכי לעשות כל דבר. המלך אומר: אם אתם רוצים = "כטוב בעיניכם" שלב ג. מקרינים את ההתחלה של הסיפור היופי שבצבעים בשקף - עד: " יהיה טוב!" ומבהירים את ראשית העלילה בשאלת תוכן: למה היהודים הלכו לרב? מציגים שאלת ניבוי: מה אתם חושבים: מה עכשיו יהיה בסיפור? מקרינים את שתי השורות האחרונות, מ: צחק ראש העיר עד הסוף. מדלגים על אמצע הסיפור. מבררים בשאלת תוכן פשוטה שהסיפור ברור: רק המלך צחק או גם הרב והיהודים? הסוף היה טוב או לא? תלמיד מספר את מסגרת הסיפור ומשווה אותה לסיפור המגילה. (הישג א.) בשני הסיפורים המלך שומע שהיהודים לא עושים מה שכולם עושים ולא שומעים למלך. הוא אומר להם להתאסלם בסיפור שלנו, או רוצה להרוג את היהודים במגילת אסתר. איש גדול וחשוב של היהודים הולך לראש העיר ועושה משהו. בסיפור זה הרב ובמגילה - מרדכי ואסתר. ואז

33 33 ראש העיר או המלך אומרים ליהודים שהם יכולים לשמור על הדת שלהם ולהיות יהודים. שלב ד. מקרינים את האמצע של הסיפור. מבהירים את הפרטים: הרב בא עם שני שטיחים - מה ראש העיר אהב? הרב אומר שהשטיח עם הצבעים הוא כמו... והשטיח בצבע אחד הוא כמו... קוראים את הסיפור בקול. תלמיד מספר את אמצע הסיפור בקצרה. (הישג ב.) הרב בא עם שני שטיחים שטיח אחד בכל הצבעים ושטיח אחד בצבע אחד. ראש העיר אהב את השטיח בכל הצבעים. ראש העיר לומד מהרב שעיר עם אנשים מכל הדתות היא עיר מעניינת יותר ושמחה יותר - כמו שטיח עם הרבה צבעים. עיר עם אנשים מדת אחת היא עיר לא מעניינת ולא שמחה - כמו שטיח בצבע אחד. שלב ה. מקרינים את כל הסיפור על לוח חכם. התלמידים מעבים את הסיפור בעזרת המבעים מן המגילה בכל מקום שיש כוכבית. (הישג ג.) הדף להקרנה בעיר אחת בפרס באו אנשים לראש העיר ואמרו לו: "בעיר יש אנשים לא מוסלמים והם לא שומעים למלך.* קרא ראש העיר לכל היהודים ואמר להם, שבעוד יום כולם מתאסלמים. יהודי העיר פחדו מאוד, כי הוא ביקש להרוג את כל היהודים*, והם לא ידעו מה לעשות. הלכו לרב הגדול של העיר* והוא אמר: "אני יודע מה לעשות.* יהיה טוב!"* הרב קנה שני שטיחים יקרים. שטיח אחד בכל הצבעים: שחור ולבן, כחול ואדום וירוק, חום, ורוד וסגול. השטיח השני היה בצבע אחד. הלך הרב לראש העיר ואמר: "הנה מתנה*. קח בבקשה, את אחד השטיחים." ראש העיר אהב מאוד את השטיח בכל הצבעים*. הוא לקח את השטיח ואמר: "אבל למה קניתם גם שטיח בצבע אחד? מי רוצה שטיח כזה?" אמר לו הרב: "נכון. בבית היפה של ראש העיר אין שטיח בצבע אחד, כי הוא משעמם ועצוב. גם בעיר היפה אנחנו רוצים הרבה צבעים. אלוהים לא ברא את העולם בצבע אחד: יש הרבה אנשים והרבה דתות. למה אתה רוצה רק דת אחת בעיר?" צחק ראש העיר* ושלח את הרב הביתה. הוא אמר לרב ללכת ליהודי העיר ולומר להם: אתם יכולים לעבוד את אלוהים כמו שאתם רוצים*! פסקת הישג בעיר אחת בפרס באו אנשים לראש העיר ואמרו לו: "בעיר יש אנשים לא מוסלמים והם לא שומעים למלך* הם