עלון מס' 2 מתוך 2 בס"ד, שבת קודש פרשת פנחס תשע"א תקציר העלון הקודם - שלבים א - ז בשבוע שעבר התחדשו לנו הרבה דברים, חלק מהם הינו אודות לעלון עטרותיהם ש

תמליל

1 עלון מס' 2 מתוך 2 בס"ד, שבת קודש פרשת פנחס תשע"א תקציר העלון הקודם - שלבים א - ז בשבוע שעבר התחדשו לנו הרבה דברים, חלק מהם הינו אודות לעלון עטרותיהם שפתח לנו אפיקים חדשים, והכיר לנו את בית מדרש לתורה "עטרת חכמים" חולון מהגדולים בארץ בהפצת התורה מזווית ראיה שלא הכרנו. כהמשך למסע ההתרמה הגדול, נסכם בקצרה מה למדנו בשבוע שעבר, ונוסיף עוד קצת חידושים כיד ה' הטובה. ויה"ר שיתקבלו הדברים יפה בקרב הציבור הקדוש, ויפתח לבם הטהור להחזיק את קרן התורה מהגדולים בארץ, ונזכה כולנו להגדיל תורה ולהאדירה, ולעשות נחת רוח אמיתית ושלימה לבורא עולם. ראשית למדנו, לדבר על כסף להחזקת התורה, זה הדבר הכי יפה והכי טוב שאפשר לעשות. שנית, יש חובה לעשר מעשר כספים, והחובה היא להחזיק קודם את עניי העיר, ורק אחרי שכל עניי העיר מסודרים אפשר לתת לעיר אחרת. שלישית, מה שמו"ר שליט"א לא מדבר כמו שצריך על המצב הקשה של בית המדרש, ואינו מבקש מאנשים בצורה ישירה לתרום לבית המדרש, זה לא בגלל שיש יותר מדאי כסף לבית המדרש, אלא להיפך המצב קשה מאוד, וכל חודש דע! כל עיקר התקנה ]לעשר רק עד חומש[ הוא לסתם צדקה, אבל להחזקת התורה לא שייך זה כלל... ויכול לעשר גם יותר מחומש )אהבת חסד לרבינו החפץ חיים, ח"ב פ"כ ה"ד(. יוצא לאור : ע"י איגוד האברכים בבית מדרש לתורה "עטרת חכמים", אשר התגייסו במסירות נפש למען בית המדרש לאור המצב הקשה, במטרה להעניק לעם ישראל את הזכות ליהנות מקרן התורה מהגדולות בארץ, ולתת את היכולת להמשיך לשגשג ולהצליח, כרצון לבבו הטהור של מו"ר שליט"א. גם באינטרנט : לתגובות והערות ateret456@gmail.com : 1 הערה : התועלת המרבית מעלון זה הינה בקריאתו שלב אחר שלב לפי הסדר ]בלי לדלג![![ צריך נס חדש רק כדי לארגן הלוואה כדי לגמור את החודש, אלא שמו"ר שליט"א לא רוצה ללחוץ על הציבור יותר מדאי, אבל ברור שדעת מו"ר היא שחייב לתת את רוב המעשרות לבית מדרש לתורה "עטרת חכמים" חולון. רביעית, אחת הסיבות שאנשים מתעלמים מלעזור לעניי העיר כחובת ההלכה, זה בגלל מוסדות מסוימים שנותנים כעין שוחד לאנשים ]מתנות וכד'[ כדי שיתרמו להם, ואנשים מתפתים לתרום להם למרות שזה נוגד את ההלכה של עניי עירך כאמור. חמישית, החכמה הגדולה זה לעזור לאברך כשהוא קטן וקשה לו, ולא לעזור רק לרבנים גדולים שבמצב שלהם הרבה יותר קל להם. שישית, ההוצאות של בית מדרש לתורה "עטרת כחמים" חולון, גדולות בצורה משמעותית מאוד, כמעט שאין מוסד עם הוצאות גדולות כאלה, וכולנו צריכים להתעורר כדי שלא יהיה מאוחר, ולהחזיק מקום תורה כזה זו זכות גדולה מאוד לאין שיעור... בעלון הזה, נסביר בקצרה מה אנחנו נותנים במקום המתנות כה את שכל מוסדות התורה מחלקים לתורמים, ובנוסף נ ז הציבור הקדוש בברכה מיוחדת מה' יתברך על ידי הנביא ישעיה, אבל בל נקדים את המאוחר, בואו נתחיל לקרא.

2 בגמרא במסכת בבא בתרא (ח:) כתוב, "אמר רבי אלעזר גדול ה מ ע ש ה יותר מן ה עו ש ה שנאמר (ישעיה לב, יז) והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם". ביאור הדברים, בשביל שתתקיים מצות הצדקה צריך שני אנשים, אחד שיבקש את התרומה, והשני שיתן אותה. אם היו שואלים אותנו "מי יותר גדול?" בוודאי היינו אומרים שהנותן יותר גדול שהרי הוא נתן מהכסף שהוא הזיע עליו לטובת התורה ובזכותו התורה ממשיכה להתקיים! מה שאין כן המבקש בסך הכל ביקש וכבר קיבל את הכסף. אבל האמורא הגדול רבי אלעזר מחדש לנו שזה לא כך, אלא מעלת מי שמתרים אנשים למצוות צדקה, גדולה יותר מהתורם עצמו, והוא מביא לזה ראיה מפורשת מהנביא ישעיה, שכתב על מי שנותן צדקה -מעשה הצדקה- שיזכה רק לשלום, ומי שמתרים אחרים -עבודת הצדקה- שיזכה להשקט ובטח עד עולם. גדול ה מ ע ש ה ולמה באמת זה כך? ביאר הרב מפוניבז' זיע"א [שהיה מכתת רגליו בכל העולם לגייס כספים, כדי להקים עולה של תורה בארץ אחרי השואה], כשגבאי צדקה בא לבקש כסף לצרכי עם ישראל, הוא ניגש למטרה עם לב מלא חששות, אולי הוא יגרש אותי ויצעק עלי ויבזה אותי על שאני מטריד את מנוחתו בבקשת כסף שהוא עמל עליו וכו' [כל מיני טענות של אנשים שלא מצליחים לעמוד בניסיון הנתינה כמו שצריך], ורק על ידי התגברות והרבה אמונה אפשר לצאת למשימה בהצלחה, ועל ההתגברות והקושי הנ"ל מקבל ה מ ע ש ה שכר יותר מהעושה, שלנותן הצדקה אין בכלל את הקושי הזה בזמן שהוא נותן את תרומתו. כלפי מה הדברים אמורים: הדבר הפשוט שאנו לומדים מדברי הגמרא הוא, גם אחרי שנחתום הוראת קבע בסכום רוב ככל המעשרות שלנו לבית מדרש לתורה "עטרת חכמים" ונזכה על ידי זה לשלום כהבטחת הנביא ישעיה, עדיין יש לנו עבודה קטנה כדי לזכות גם להשקט ובטח עד עולם, והיא להתרים עוד קרוב או עוד מכר לטובת בית מדרש לתורה "עטרת חכמים", וכך נזכה להיות גם מהמעשים למצות הצדקה ולהתברך בברכה המושלמת כאמור. אמנם, ישנם כאלה שלא רואים את עצמם בשום פנים ואופן מסוגלים לגשת לחבר ולהתרים אותו ובכל זאת לא מוכנים לוותר בקלות על הברכה הגדולה "השקט ובטח עד עולם", ולשם כך הקמנו קופה קטנה בתוך בית מדרש לתורה "עטרת חכמים", שנקראת "מ ע ש ים" ומקופה זו נשלם את ההוצאות שצריך להוציא כדי להתרים אנשים, דוגמת המודעות והעלונים [והעלון שאנו מחזיקים כעת בידינו], וגם מתנות צנועות לתורמים היקרים. הרווח העצום מהמהלך הזה הוא לזכות את מי שלא יכול להתרים בעצמו כאמור, ובעיקר גם למה שיבואר בשלב הבא. התודה והברכה! לגבאי המסור ר' חיים זברלו הי"ו, והגבאים החשובים הי"ו, שמוסרים נפשם לגיוס תרומות לבית המדרש בארץ ומחוצה לה חברי איגוד האברכים יה"ר שיזכו לברכת "כל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם" אמן ואמן. ברוך ה' זכינו, וכל הוצאות הדפסת המודעות והעלונים מומנו על ידי נדיבי עם (כפי שמפורסמים בעלון) שנדבה רוחם אותם להיות גם מ ה מ ע ש ים למצוות הצדקה, וכמובן כל התרומות שיגיעו לבית המדרש על ידי זה יזקפו לזכותם והם יתברכו גם ב"השקט ובטח עד עולם" כמו שהבטיח הנביא ישעיה. בנוסף לזה, בזכותם, תרומת הציבור הקדוש הולכת במלואה ב 100% ממש להחזקת התורה, כי גם מה שגרם להביא את התרומה שולם במלואו בפני עצמו על ידי התורמים היקרים, ולא מהכסף הנתרם. ובזכות זה אנחנו יכולים לומר על עצמינו ש 100% ממש!!! מהתרומה מגיע לישיבה, כלומר: לא רק שאין מאן דהוא שחס ושלום נוגס בתרומה עד שהיא מגיעה לישיבה, אלא אפילו המודעה והעלון לא נוגסים בתרומה אלא כל הכסף ממש מחזיק תורה. ולכן על הציבור לדעת, אנחנו לא מחלקים מתנות למי שיתרום! והסיבה היא: א. כדי שהתרומה שלכם תגיע במלואה להחזקת התורה. ב. כדי לא לגרוע לכם מהשכר בעולם הבא חס ושלום, כי כל שכר שמקבלים בעולם הזה על מצווה, מוריד מהשכר בעולם הבא, וזה ממש לא שווה, ורק אם בעזרת ה' נצליח להתרים אנשים שירצו לזכות להיות מעשים למצוות צדקה [ויש כבר כמה כאלה] ולתת מתנות צנועות למי שיתרום, נחלק בשמחה ובחפץ לב מתנות לכל התורמים היקרים. ומי שבכל זאת רוצה לקבל מתנה ולא מוכן לתרום בלי מתנה, אז בבקשה אם הוא רוצה לתרום 200 לחודש, שיתרום רק 180 לחודש [-20 לחודש], וכך במשך שנה שלימה [12X20=140] הוא יקבל מתנה! 140 זה נשמע מגוחך, אבל כך זה עובד... מסקנות עכשיו כולנו יודעים לאיפה צריך לתת את המעשרות, ובעיקר שומעי לקחו של מו"ר שליט"א, אלא שעדיין צריך קצת חיזוק לגמור את העניין בטוב, ואולי לפרט יותר, אז בבקשה: -מפני שעלון זה פונה לכל סוגי האנשים דלהלן, נפנה בעמוד זה לכל אחד בצורה פרטית- למתפללי ולומדי ומבקרי בית הכנסת- התשלום הממוצע לאדם לביטוח משלים בקופת חולים עומד על 40 לחודש בערך, עכשיו נעשה חשבון פשוט אנחנו משלמים 40 לחודש לקופת חולים [שלא נצטרך], ואנחנו מבקרים שם אולי פעמים בשנה [בעזרת ה' גם זה לא], ורק לכמה דקות, ואין מצווה ולא חובה לשלם את זה, ולא תמיד מתייחסים אלינו כמו שצריך, ועוד כהנה וכהנה, זאת אומרת על כל ביקור אנחנו משלמים [240=2/ =12X40]. ואם כך על ביקור חולף, כל שכן וקל וחומר כשבאים לבקר בהיכל ה' בבית הכנסת, ועוד שלשם אנחנו נכנסים כל יום שלוש פעמים ביום ויותר, וכל פעם כמה שעות, וזוכים לחיי העולם הבא, ובכלל יש מצווה וחובה להחזיק ולתמוך בתורה, שנתמוך ונחזיק ביד רחבה כברכת ה' עלינו. לבוגרים והמתפללים לשעבר- תמיד אפשר להכיר טובה לבור ששתינו ממנו מים, אין על זה חוק התיישנות אפילו אחרי עשרות שנים, כולם מוזמנים לחתום הוראת קבע, אם כי ברור שמי שכיום נהנה ממקום אחר צריך להביא את רוב מעשרותיו לשם, אבל לא לשכוח איפה נעשה עיקר גידולינו. כל שמעי לקחו של מו"ר שליט"א די בכל אתר ואתר- זה הזמן להכיר טובה למו"ר שליט"א ולחסוך לו את הטיסה השנתית על כל המשתמע מכך, ולעזור לו בהחזקת הישיבה, כדי לתת לו כח להמשיך להנהיג אותנו בישות הדעת. כל יהודי באשר הוא- שרוצה לזכות להחזיק את מרכז התורה מהגדולים בארץ, מוזמן להיות שותף בהחזקת התורה, ולחתום הוראת קבע כפי הברכה אשר ברכו ה', "וכל המוסיף מוסיפין לו". 100% ממש 2

3 סיפורים כדי שלא נזכר מאוחר מדאי למר דדון היתה אחוזה רחבת ידיים, שנוהלה על ידי משרתים ופועלים רבים, מקור הכנסותיו של מר דדון היה מפעל ליצור כלי כסף ש שכ ן לא הרחק מהבית, ליתר דיוק הבית שכ ן לא הרחק מהמפעל, כי רק לאחר שאשתו הבינה שבעלה מ בל ה את רוב ימיו ולילותיו במפעל, היא החליטה ללחוץ עליו להעביר את הבית ליד המפעל, כך שמידי פעם יוכלו הוא או היא לקפוץ זה לזה רק בכדי לזכור איך בן הזוג נראה. למר דדון היה פחד אחד שאותו הוא לא הצליח לפרק עד גיל,80 הוא לא הסכים מעולם לעלות על כבשו של מטוס, הוא תמיד פחד שיקרה משהו למנועים בדיוק כשהוא יהיה בפנים, ושיחלו סופות בלתי נשלטות בדיוק ביום בו איוה למושב לו את המטוס דנן, ושבכלל מטוס רגיל לא אמור להצליח לסחוב משקל של יהודי בא בימים כמוהו. לרגל יום ההולדת ה 80- החליט מר דדון לשבור את הפחד, הוא לא יפרד מהעולם בטרם עלה השמימה בגופו, הגיע הזמן! אמר לז ורז ט רעייתו, בהחלט ענתה מפרט במידת האפשר מקווה לעבור בשלום את שלב הסיכומים ללא שאלות או תשובות מיותרות, תודה רבה לך אדוני!, מפרק דדון את הלחץ מהטיסה על ראשו של הפקיד, ויוצא לרחוב בצעדים מאוששים. כבר בבוקרו של יום חמישי הרבה לפני שעלה מר דדון על כבש המטוס, הוא מספר לרעייתו שההתרגשות גורמת לו לבחילות אבל הוא יעמוד בזה ועוד איך. יום ראשון הגיע, והמטוס ממריא... דייל מבויש שעובר לידו שואל אם הכל בסדר, ומר דדון צווח בקול לא לו ממש לא!, מה קרה? מתעניין הדייל, מה לא קרה, חוזר להתפרצות מר דדון, הכסא עם ריפוד קשיח ומתקלף, אני לא יכול להשכיב אותו בשביל לנוח, הלחץ מחריד, אין קליטה, דחסתם פה מאות אנשים בחדרון, אין שתיה, אין אוכל, אין..., אדוני, עוצר אותו הדייל אולי קנית כרטיס למחלקה הראשונה ורק בטעות אתה נמצא פה? מחלקה ראשונה? מתפרץ שוב דדון, גם אתה נדבקת מההוא למטה שניסה למכור ז ורז ט בביטחון מלא של פסיכולוגית קלינית לפחות, אפילו היא טסה כבר בעבר לא מעט, לבקר את הנכדים והנכדות שהחליטו לשוב לכור מחצבתם במרוקו הרחוקה, ותמיד הפריע לה שבעלה היה ונשאר למרות עושרו הרב הפחדן של השכונה, תטוס ותתגבר על הפחד היא מסכמת, ועוד איך הוא סוגר. אמר ועשה, בו ביום הלך מר דדון למשרדו של סוכן נסיעות וביקש לרכוש כרטיס טיסה למרוקו, לבקר את הנכדים, אתה יודע, אמר לפקיד ההמום מול הגיל ויעד הנסיעה. מחלקה ראשונה? שאל הפקיד. אדוני, בקשתי מקום במטוס ולא בבית החולים התפרץ דדון. תן לי כרטיס למטוס בלי מחלקה ובלי כלום. אתה בטוח? תמה הפקיד, אני בטוח ועוד איך אמר דדון. הפקיד חדל משאלותיו והחל להקליד את פרטיו של האדון קצר הרוח, יש לך כאן כרטיס מוכן ליום ראשון הקרוב, בשעה 10:00 בבוקר ברציף,3 שם ימתינו לך סדרנים שיסבירו לך מה עושים עם החבילות ולהיכן להתקדם, כך הפקיד לי מקום בבית חולים במקום במטוס?, אדוני! תקשיב לי עד הסוף, אומר הדייל, במטוס ישנה מחלקה ראשונה, שם יושבים שועי הארץ, ושם יש כורסה במקום כסא והיא נפתחת למיטה, שם יש רווח גדול בין מושב למושב, שם מחלקים אוכל כל שעה, ושתיה כל רבע שעה, שם יש גם מקלחת למעוניינים, שם יש קליטה לניידים ותקשורת למחשבים שם... תן לי להגיע לשם הרגע אומר דדון ההמום. תראה לי את הכרטיס שלך מבקש הדייל בחביבות, מר דדון שולף, והדייל מראה לו את הכיתוב המעיד על כך שהכרטיס נועד לטיסה רגילה, ולא במחלקה הראשונה. תמכור לי עכשיו כרטיס למחלקה הראשונה, זועק דדון אשלם לך מחיר מלא ואפילו כפול רק תמכור לי, לא שייך עונה הדייל, אתן לך פי עשר ממחירו של הכרטיס רק תמכור לי לא נואש דדון. לא שייך אומר הדייל, אבל למה? שואל דורש מר דדון. כרטיסים ניתן לקנות רק למטה בארץ, כאן בשמים כבר אין מי שימכור לך... רבותי! העולם הבא אין בו לא אכילה, ולא שתיה, ולא פריה ורביה, ולא משא ומתן, ולא קנאה, ולא שנאה, ולא תחרות, אלא " : צדיקים יושבין ו"עטרותיהם" בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" שנאמר ) : שמות כד, יא( ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו )ברכות יז ע"א(. כשנגיע למעלה כולנו נרצה לרכוש עוד ועוד זכויות כדי להנות עם הצדיקים מזיו השכינה כשעל ראשנו מתנוססת עטרה, אבל יאמרו לנו, מלאכי מרום, חביבי! עטרה קונים רק למטה, למעלה אין מי שימכור לך... אחרי ש ה ש כ לנו להבין את האמת, בא יצר הרע עם תירוצים שונים ומשונים, ומיישב מדוע כל מה שקראנו לא מכוון אלינו בכלל אלא רק לאלה שיש להם אפשרות וכו', וכדי להשתיק אותו לגמרי בואו נתבונן בסיפור הבא. כשגביר העיירה מחתן את בתו, הרי שזהו מאורע שהכל דשים בו, וכשראש העיר עושה את אותו מעשה בדיוק, הרי שהדבר נעשה לשיחת היום, ומה קורה כאשר הקיסר ירום הודו בכבודו ובעצמו מחתן את בתו... כאן כבר ניתן לעצום את העיניים ולהעניק ליד הדמיון הטובה את הזכות לתאר מה הולך להיות שם. מאות טבחים, אלפי מלצרים, מנות פתיחה אמצע וסגירה, ברים קרים חמים רותחים ופושרים, גלידות במבחר טעמים, ומעדנים כיד המלך, נו, כפשוטו, כיד המלך ממש. ישבו שרי המלוכה וטכסו עצה, איזו מתנה יעניק המון העם למלך ירום הודו לרגל נישואי בתו, הן כסף לא חסר לו, ואף עוגת יומולדת לא תעלה ריר על שפתיו, ארמון לבני הזוג כבר הוכן על ידו עוד בטרם נולד החתן, אם כן מה יוכל העם להעניק למלך כתודה והוקרה לרגל שמחת לבו? ראשון ממעשי היין המיוחד אותו הכינו בני הממלכה ממיטב גפנם לרגל היום הגדול. רב המלצרים מגיש את גביע הכסף המלכותי לרב הטבחים, הלה קד קידה בפני המלך ומעניק את הגביע אחר כבוד ליינן המלכותי, שניגש בצעד רב רושם יכ לית, מוזג מלא הכוס יין, וניגש אל מ ל כס המלכות. כדרכו של יינן הוא מקרב את הכוס המלכותית אל אפו, רצונו רק להריח את היין המיוחד, את הארומה המשכרת, לבחון אם נחיריו קלטו אי פעם ניחוח משולב משלל של אלפי סוגי יינות שכזה. והנה, הוא נעצר בהלם, אוחז בגביע ללא תזוזה, מעשה חרש אבן. רב הטבחים רומז לו על ידו המושטת של הקיסר, רב המלצרים מראה לו את הדרך לכיסא המלכות, והוא עומד מלא קומתו ואינו מתקדם ולו אף צעד אחד נוסף. לאחר שניות שנדמו לנצח, ניגש רב ישבו דנו ודשו בדבר והגיעו לכלל החלטה. הן כל אחד מכין בביתו יין משובח לשעת הצורך, אותו יין הנשלף בימי שמחה מיוחדים. נעמיד חביות ענק בכל עיר ובכל כרך לתוכן ימזוג כל אזרח יין משובח. והכלל הוא, שיינות משובחים המזוגים זה בזה מעלים את רמתם לכדי יין מלכים. וכך בסופו של תהליך עגלות המלכות יאספו את החביות, ירוקנו אותן יכ לית ענק שתיבנה במיוחד לערב ל מ יכ לית יתנקז היין לברזים מלכותי זה, מ ה מ קטנים ורבים כמספר אלפי האנשים שיעמדו לצידם, וכך תהיה למלך מתנה מושלמת, יין המעורב מאיכות היינות של כל ממלכתו. ממחשבה למעשה, החביות פורקו, יכ לית נבנתה, והנה העגלות העמיסו, ה מ היא מלאה ביין המלכות. החל הטקס, לאחר החופה צווח שר הפנים אל המיקרופונים את המשפט הבא : הקיסר ירום הודו מתכבד לטעום הטבחים ליינן המלכותי ושואל : היין מקולקל? - לא! עונה היינן. נראה לך שהוא הורעל? - לא! עונה היינן. אתה חושש שהיין החמיץ? - לא! עונה היינן. אז רבונו של עולם! זועק כבר רב הטבחים, מה גורם לך לעמוד כאן מול המלך ומול כל העם מבלי להגיש לירום הודו את כוס היין? היין... היין... מתגמגם היינן. היין הוא בטעם מים! יין בטעם מים? שואל הקיסר שהקשיב לכל המתרחש, איך קורה דבר כזה? פשוט מאד, אוזר היינן עוז, כל אחד שם בקבוק מים במקום יין בחבית, והאמין שעם היינות של כולם אף אחד לא ישים לב שהוא שם מים. מה שהוא לא לקח בחשבון זה שהשכן שלו חשב כך, וכך גם השכן של השכן. וחוק פיזיקאי עתיק קובע שבקבוק מים ועוד בקבוק מים יהיו מקסימום יין בטעם מים... ואני - אדוני המלך - יינן שבעים שנה, ומעולם לא ראיתי בקבוקי מים שנהפכים ליין. אם כל אחד מאתנו יחפש תרוץ מוצלח למה לא לחתום הוראת קבע, ולמה לא להגדיל הוראת קבע קיימת לרוב המעשרות שהוא כבר מוציא, המצב יגיע לידי כך שאף הוראת קבע לא תחתם ולא תגדל! ורק אם "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" ", והחלש יאמר גיבור אני" נוכל לברך על המוגמר, להרים את קרן התורה, ולפאר את בית אלוקינו, ולתת למו"ר שליט"א את הכח להנהיג אותנו כמו שצריך, בלי הפרעות וטרדות, וכל העוז והתעצומות של מו"ר שליט"א ירוכזו בהנהגת הציבור הקדוש בישוב הדעת. ויה"ר שנזכה שמו"ר שליט"א ינהיג אותנו עד ביאת גואל צדק ברווח ובהשקט, ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן. 3

4 שאלות נפוצות למתמהמהים א. ש. מה שנכתב בעלון הזה נוגע רק למי שאין לו הוראת קבע בכלל, ומי שכבר יש לו הוראת קבע תוכן העלון לא קשור אליו, או שהדברים נוגעים גם למי שכבר יש לו הוראת קבע לבית המדרש? ת. מי שיש לו הוראת קבע לבית המדרש אשריו ואשרי חלקו, וטוב לו בעולם הזה ובעולם הבא על שהשכיל להכיר טובה ולהחזיק תורה, אבל עדיין אם הוא לא נותן את רוב ככל המעשרות שלו לטובת בית המדרש, יש לו מה לתקן והדברים נוגעים אליו מאוד. ב. ש. האם גם מי שתורם לקופת צדקה של בית המדרש כל יום כמה שקלים או עשרות שקלים, וקונה עליות בשבת קודש במאות שקלים צריך לחתום הוראת קבע? ואם כן למה? ת. אשרי מי שרגיל לתרום לקופת צדקה ולקנות עליות בשבת קודש, אבל בכל זאת צריך לחתום על הוראת קבע! ולמה? 1. כמו שלא דומה מי ששומע שיעור מתי שמזדמן לו, למי ששומע שיעור קבוע, שמי ששומע שיעור קבוע זוכה לקבוע עיתים לתורה, מה שאין כן מי ששומע מתי שמזדמן לו גם אם למעשה יוצא לו לשמוע שיעור כל שבוע בכל זאת הוא לא שיעבד את עצמו לתורה. כך בתרומה על ידי הוראת קבע האדם משועבד להחזקת התורה ויש בזה גם בחינה של מסירות נפש, וזה מעלה הרבה יותר גדולה. 2. כשהגבאים יודעים מראש מה ההכנסות לבית המדרש הם יכולים להסתדר יותר טוב עם ניהול ההוצאות, מה שאין כן כשהתרומה לא בטוחה מראש בהוראת קבע, הם לא יודעים מה י ל ד יום. 3. בהוראת קבע אי אפשר לשכוח או להתבלבל וכדומה, וקשה ליצר הרע להפריע. ג. ש. השתכנעתי מאוד ואני מעוניין לתת את כל המעשרות לבית המדרש, אבל אני כבר נותן באופן קבוע למוסד מחוץ לעיר האם מותר לי לבטל אותו לגמרי כדי לתת הכל לכאן? ת. לא רק שמותר, אלא יש חובה לתמוך קודם בעניי העיר כאמור! אבל בכל זאת דעת מו"ר שליט"א לא לבטל לגמרי הוראת קבע אלא להוריד את ההוראה ל- 18 בחודש בלבד! ואת השאר לתת למקום שקרוב אלינו ובו אנחנו נהנים וגדלים. ד. ש. יש למו"ר שליט"א בחולון ובערים אחרות עוד כמה מוסדות בראשותו ובהמלצתו, האם מדין הכרת הטוב לא מספיק לתרום להם? ת. לא ולא, אמנם הם בנשיאות מו"ר שליט"א ויש מצוה לתמוך בהם, אבל ברור שהמוסד היחיד שעול ההנהגה מוטל על כתפי מו"ר שליט"א זה בית מדרש לתורה "עטרת חכמים" ורק בתרומה למקום הזה, מקימים הכרת הטוב לפועליו של מו"ר שליט"א. ה. ש. אני תורם לאברך מסויים כל חודש 1000 / 500 כדי לזכות להחזיק אותו שיוכל ללמוד בישוב הדעת, האם גם לאדם כמוני יש צורך לתת את הכסף הזה לבית המדרש לתורה "עטרת חכמים" חולון, ולמה? ת. אשריך, שאתה זוכה להחזיק תורה, אבל עדיף יותר להחזיק תורה דרך גבאי צדקה, וזה מכמה סיבות. 1. בגמרא (בבא בתרא י:) מבואר שצדקה על ידי גבאי צדקה ולא בצורה פרטית היא הצדקה הכי טובה, בגלל שהנותן לא יודע למי נתן, והמקבל לא יודע ממי קיבל. 2. בנתינה לבית המדרש נזקף לנותן זכות כל 150 הלומדים, מה שאין כן כשנותן בצורה פרטית, רק זכות הלומד עומדת לו. 3. כוחנו באחדותנו, כשאנחנו מאוחדים הכל נעשה בצורה טובה ומושלמת יותר. ו. ש. מי שיש לו היתר לא לעשר כספים בגלל שמצבו הכלכלי דחוק, או בגלל שהוא מחזיק את בניו לתלמוד תורה, גם עליו חל החובה להחזיק תורה? ת. לכל מצווה אפשר למצוא פטור במקום לשלם עליה. למשל, לא חייב לקנות תפילין, אפשר להשאיל מחבר ולהניח, וכן לא חייב לקנות אתרוג ולולב בסוכות, אפשר להשאיל מחבר ולנענע, ולמה אף אחד לא עושה כך? כי עם ישראל רוצה חלק במצווה ממש, ולא לקיים רק כדי לצאת ידי חובה. אותו דבר בהחזקת התורה, אפשר למצוא ה ת ר ים ו קו לו ת, אבל לא כדאי לוותר על זכות כזו גדולה. (לפי סדר א' ב') בית מדרש "שובה ישראל" בראשות הרב חיים יפה שליט"א (בן-גוריון,חולון) בית מדרש "אוהל אברהם" בראשות הרב אברהם ישראל שליט"א (עמידר, בת-ים) קהלת "שיכון ותיקים" בראשות הרב חביב כהן שליט"א (רמת יוסף, בת-ים) בית מדרש "עטרת ישועה" בראשות הרב חגי לוי שליט"א (בת- ים) בית מדרש "למען שמו באהבה" בראשות הרב שי פרקש שליט"א (בת-ים) בית מדרש "עטרת רחמים" בראשות הרב רונן קרייף שליט"א (יוסי כהן, חולון) מוסדות בית הזמנים בארץ הקודש בראשות הרב אליהו רבי שליט"א (חולון) הרב שי אבידר שליט"א מרביץ תורה (חולון) הרב אביב אחדות שליט"א ר"מ בבית המדרש (חולון) הרב מתתיהו אליעזר שליט"א מרביץ תורה (נווה ארזים, חולון) הרב חנן אפללו שליט"א מח"ס אשר חנן ח"ח (ביתר עלית) הרב עידו במרגי שליט"א ר"מ בבית המדרש (חולון) הרב יצחק בר מעוז שליט"א ר"מ בבית המדרש (חולון) הרב יוסף גלילי שליט"א מרביץ תורה (קרית שרת, חולון) הרב יצחק וקיים שליט"א מרביץ תורה (נווה ארזים, חולון) הרב יעקב זיתוני שליט"א מרביץ תורה לנוער (חולון) הרב משה ירגן שליט"א ר"מ בבית המדרש ומרביץ תורה (חולון) הרב אברהם כהן שליט"א ראש כולל (חשמונאים) הרב יונה לגזיאל שליט"א ר"מ בביהמ"ד "תורת משה" (חולון) הרב יעקב מזרחי שליט"א מרביץ תורה לנוער (אלעד / חולון) הרב יוסף מיכאל שליט"א מח"ס ור"מ בבית מדרש "עטרת ישועה" (בת-ים) הרב משה מיכאלי שליט"א ר"מ בבית המדרש (חולון) הרב עמוס מכלוף שליט"א מרביץ תורה לנוער (חולון) הרב בנימין נבול שליט"א מח"ס בני בנימין ועוד, ראש כולל בעלי בתים בבית המדרש, ומרביץ תורה (חולון / בת-ים) הרב יובל נתן שליט"א מרביץ תורה (יפו ד' / חולון) הרב יניב נתן שליט"א מרביץ תורה (רמת אליהו, ראשון לציון/חולון) הרב סימון סימן טוב שליט"א מו"צ סת"ם (חולון) הרב דוד עזריה שליט"א ר"מ ומשגיח בית המדרש (חולון) הרב משה פרזיס שליט"א ר"מ בבית המדרש, ומח"ס פסקי משה ח"ח (חולון) הרב דוד פרץ שליט"א מרביץ תורה (מושב אחיעזר) הרב משיח קמרי שליט"א רב בית כנסת "אור החיים" (חולון) הרב ניצן ראובן שליט"א מרצה בכיר, ויועץ נישואין (חולון) הרב גולן רוזן שליט"א מרביץ תורה (בת-ים) הרב יוחנן רפאלי שליט"א מח"ס יבוא עזרי (ירושלים) הרב גלעד רצון שליט"א ר"מ בבית המדרש ומו"ל יהדות חולון (חולון) הרב ארז גבו שליט"א (רחובות) הרב אלון כהן שליט"א (אזור) הרב ניסים אלעד שליט"א (אלעד) הרב חיים דרשן (חשמונאים) הרב ציון לוי שליט"א (חשמונאים) הרב שמעון שמואלי שליט"א רב בית-כנסת "מאור אל" (בת-ים) הרב ליאור גלזר שליט"א מרביץ תורה (בני ברק/חולון) הרב ירון לברון שליט"א מרביץ תורה (חולון/בת-ים) הרב אופיר טנג'י שליט"א מרביץ תורה (ראשון לציון,יבנה) כל אלה הם חלק מתוצרת בית מדרש לתורה "עטרת חכמים" חולון = בית שמגדלים בו תורה! בתרומה לבית המדרש, הנך שותף במפעל חיים מהגדולים ביותר באזור המרכז להצלחת הבחורים החשובים חביב חדד, ונתן גולקרוב הי"ו,שיזכו להיות יראי ה' וחושבי שמו. להצלחת ר' רחמים גלבוע הי"ו - שיזכה שכל בניו ובנותיו יהיו עבדי ה' אמיתים. להצלחת משפחת ר' דוד גלילי הי"ו ולע"נ אביו יעקב בן חנה ז"ל. להצלחת ר' נחום ברנשטיין הי"ו וב"ב. 6 להצלחת ר' יעקב דלברייאן הי"ו וב"ב. להצלחת ר' עופר שאתי הי"ו וב"ב. להצלחת משפחת אביטן הי"ו. להצלחת ינהלני בע"מ ניהול מתקדם למוסדות. ותודה על שיתוף הפעולה

5 בית מדרש לתורה "עטרתחולוןחכמים" בנשיאות מרן הראשון לציון פאר הדור והדרו רבינו עובדיה יוסף שליט"א בראשות מו"ר הרב חיים רבי שליט"א כתובת : רחוב החי'ם 4 שכונת תל - גיבורים חולון טלפון : פקס : ² ª ³ (±ª ² ² ) ² ² ª. ² ³ ²³ «² ² ) ( ². " ² " ² ³² ² ² ² ± ² ³ ± ³ ³ ª ², ª ³ ³ ³ :² ( ± ) : ² ª ³ ³² ª ² ³², 202, 101, 52, 26 ( ± ) : «,² ª ( ² ± )500, ( ² ± )1000 _:².Ë / ².² «² «³ ³² ª, ª ³ / ª ª ± ² ² ² ª ±² ± «ª ³ ² «±ª ³ ² «³ «_ ª ±ª ± «± «ª ±ª ª«_ " / ª.1 «± ±ª ² «³ / ³ «.. /. ² «² ± ³ '«/ " _ : _ ² «' ² / ±.." ³² ² " ² " ² " ² ³² ", ª ³ «, ², ª«"ª ª/ ª ³ ² / ª. ² " ª ª,±ª ² ±«± «ª ³ " ² " ² ³² ±ª, ª / ª ª ª ². : ª/.2, ³ ², / ³² ª/.. ª ±«, ±ª ª/ - ²«³, «³ ² / ³² ª/. «ª/.4 ² «ª/ ³ ³ ª, ³² ª ³ ² ª/.3. ±ª, ³² ±ª³ «ª ±ª ª/ " ² ± ª, ²³ ³, ³² ² ±ª.5. ±ª " ª/ ³ ³, ³², ² «" ² " ² ³² ²³ ª.7. «, ± ² ª/, ² ««, ³² ² ² «/ ª ³² ±ª.6.. ª / ª ² ± ³² ² «. ² ««," ² " ² ³² " ± ³ / ² ±ª ² ³ «±ª ³ ² " ² " ² ³² ««³ ± «± «ª ² - 4 ' ² ±ª «² ª ±, ±ª ±ª ª/ ª ³ ² «²³, ª ³ ª ³. ³² ² ± ª, ²³ ³ ª ² ª ª ª ³², ³ / - ² ª ±, ² «± «² ± ³ '«/ ² «³ / / ². ª³ ³, ª ² ³ «ª _±ª ª«²³ «² ³ - : :² _: ² / ² «² : ³ ² ³ " :«² ³.. : - : ª _ : ± _ _ _ «_ :«² ² "³ «:³ ²