עו"ד אייל בן ישי - החלטה

תמליל

1 בפני הבורר עו"ד יורם גורי בעניין: עו"ד אייל בן ישי מדרך העצמאות 82, חיפה טלפון ; פקס' התובע - נ ג ד מזל חיון ת.ז ע"י ב"כ עוה"ד יצחק ריינפלד מרחוב ח'ורי 2 )מגדל הנביאים קומה 8(, חיפה טלפון ; פקס' הנתבעת א. פתח דבר בהתאם להסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים ביום 28.83, מוניתי כבורר לדון במחלוקת שנתגלעה בין התובע לבין הנתבעת בכל הקשור לשאלה האם זכאי התובע לשכר טרחה מאת הנתבעת ואם כן, מהו שיעור שכר הטרחה שעל הנתבעת לשלם לתובע מכח ההסכם שנחתם ביניהם ו/או מכח הדין. הנתבעת הכירה את התובע לאחר שטיפל בהצלחה בתביעה קודמת של בתה, מכח פוליסת ביטוח תלמידים. הנתבעת פנתה לתובע ובפגישה שנערכה עם עו"ד עידן מייקל, ממשרדו של התובע, ביום 7.43, ביקשה ממנו כי משרד התובע יטפל עבורה בתביעה לפיצוי עבור אובדן כושר עבודה מאת חברת הביטוח "מגדל" בע"מ, מכח פוליסת ביטוח שרכשה בחברה זו )להלן: "הפוליסה"(. פנייה קודמת של הנתבעת באמצעות סוכן הביטוח שלה אל חברת מגדל בע"מ בעניין זה נדחתה בחודש ינואר 2013 בטענה שהנתבעת מסוגלת לעבוד בעיסוקים אחרים, לאור בדיקה של מומחים רפואיים מטעם חברת הביטוח. הנתבעת עבדה כקופאית במינימרקט השייך למשפחתה בשם "ביג מרקט חיון בע"מ". במהלך חודש אוגוסט 2011 מצבה הבריאותי של הנתבעת הורע ואובחנו אצלה פריצות דיסק ובלטי דיסק בחוליות עמ"ש צווארי. בהתאם להמלצה רפואית שקיבלה, הפסיקה הנתבעת לעבוד בחודש אוקטובר 2011.

2 -2- הנתבעת פנתה אל התובע על מנת שיטפל בתביעתה נגד חברת מגדל בע"מ, בכל הקשור לפיצוי חד פעמי עבור 27 חודשי עבר )מאוקטובר 2011( ולפיצוי חודשי קבוע לעתיד. הנתבעת חתמה ביום על "התחייבות לתשלום שכר טרחה בנזיקין", בו נרשם כי מסרה לתובע את הטיפול בעניין: "מגדל חברה לביטוח בע"מ פוליסת אי כושר עבודה"..4 התובע ניהל מו"מ עם חברת מגדל בע"מ באמצעות התכתבות ושיחות טלפוניות והגיע עם חברת מגדל בע"מ להסדר לפיו הנתבעת תקבל פיצוי חד פעמי בסך כולל )לפני ניכוי שכ"ט עו"ד ומע"מ( בסך של, 101,364 אשר משקף כ 30% מסך כל התשלומים מכח הפוליסה בהיוון עד לתום תקופת הפוליסה, ובכפוף לביטול נספח אי הכושר בפוליסה..5 בפגישה שנערכה במשרדו של התובע בסוף חודש יוני 2013, הציג התובע בפני הנתבעת ובעלה את ההסדר המוצע והדגיש בפניהם כי לדעתו מדובר בהסדר מצויין מבחינת הנתבעת ולא ניתן להשיג תוצאה טובה יותר. הנתבעת ביקשה לשקול את העניין ולא חתמה באותה פגישה על כתב הסילוק של מגדל בע"מ, בהתאם להסדר הפשרה המוצע, חרף המלצתו של התובע..6 לאחר שהתייעצה עם סוכן הביטוח שלה, החליטה הנתבעת שההצעה הכספית נמוכה ובנוסף אין סיבה שתסכים במסגרת הסדר הפשרה לוותר על נספח אי כושר עבודה בפוליסה. לפיכך הודיעה הנתבעת לתובע במכתב מיום 2.73 ובהודעה טלפונית במשרדו, כי היא מבקשת לסיים את ההתקשרות עמו ומבטלת את יפוי הכח שמסרה לו..7 בתשובה לכך כתב התובע מכתב מיום אל הנתבעת ובו דרש ממנה לשלם לו שכ"ט בשיעור של 25% מסכום הפשרה שהציעה חברת מגדל בע"מ בצרוף מע"מ ובסך הכל 29,902, בהתאם ל"התחייבות לתשלום שכר טרחה בנזיקין", עליה חתמה התובעת..8 משסירבה הנתבעת לדרישת התובע, הסכימו הצדדים להפנות את המחלוקת ביניהם להכרעה בבוררות שבפניי..9 ב. טענות התובע התובע טוען, כי בשים לב לתנאי הפוליסה לרבות תקופתה וסכום הפיצוי החודשי, כמו גם הנתונים הרפואיים של הנתבעת, מדובר היה בהצעת פשרה מצויינת ולא ברור לו עד היום מדוע הנתבעת דחתה הצעה זו. להערכתו, ניהול התביעה בבימ"ש יביא לתוצאה פחות טובה מזו שהשיג במו"מ מול מגדל בע"מ. התובע ממשיך וטוען כי לו היתה מבקשת זאת הנתבעת והיתה מאפשרת לו להמשיך ולייצגה, היה חוזר ופונה אל מגדל בע"מ בניסיון לקבל הצעה חלופית במסגרתה לא יבוטל נספח אובדן כושר עבודה בפוליסה.

3 -3- התובע טוען כי מכח "ההתחייבות לתשלום שכר טרחה בנזיקין", עליו חתמה הנתבעת ביום 21.43, הוא זכאי לקבל שכ"ט בשיעור של 25% מסכום שיתקבל בפשרה, גם אם הלקוח יפסיק את הטיפול של התובע בעניינו. לפיכך טוען התובע, הוא זכאי לשכ"ט מלא שייגזר מתוך סכום הפשרה אותו השיג עבור הנתבעת במו"מ מול "מגדל" בע"מ, גם אם הנתבעת מסרבת לקבלו. התובע טוען כי הנטען בסעיף 13 לתצהירה של הנתבעת, לפיה פנייתה אליו היתה על מנת שייתבע את חברת הביטוח רק בגין פיצוי לתקופת אי הכושר הנטענת בעבר )מחודש אוקטובר 2011 עד לחודש אפריל 2013(, היא גרסה חדשה, מנוגדת לשכל הישר ולא נכונה. התובע מוחה כנגד ההכפשות שמעלה כלפיו הנתבעת בתצהירה ומבקש כי תחזור בה מאותן אמירות מיותרות, אשר ספק אם ידעה שהועלו מטעמה. ג. טענות הנתבעת הנתבעת טוענת כי בפנייתה אל התובע התכוונה שהתובע יתבע בשמה בבית המשפט את חברת הביטוח וידאג כי תפוצה בהתאם לפוליסה בגין אובדן כושר עבודה וכי בית המשפט יכריע אם היא זכאית להמשך תשלום חודשי. הנתבעת טוענת כי דרישת התובע לשכר טרחה ניתנת להתפרש כדרישה ל"פיצויי ציפייה", אך עפ"י ההלכה הפסוקה, "פיצויי ציפייה" ייפסקו רק במקרה וביטול יפוי הכח נעשה שלא בתום לב. מאחר ובמקרה דנן, ביטול יפוי הכח נעשה בתום לב, לאחר שהובהר לנתבעת ע"י התובע שהוא אינו מאמין בתביעתה ובטענותיה, אין התובע זכאי לכל תשלום שכר טרחה מאת הנתבעת. לחילופין, אם ייקבע כי ביטול יפוי הכח נעשה שלא בתום לב, סבורה הנתבעת כי יש לקבוע לתובע שכר טרחה ראוי בהתאם לפועלו בתיק וכי שכר זה ישולם רק עם סיום תביעתה של הנתבעת נגד מגדל בע"מ. הנתבעת מוסיפה וטוענת שהתובע לא פעל כמצופה מעו"ד בעל וותק וניסיון, שעה שלא הפנה את הנתבעת למומחים רפואיים בתחום האורטופדיה והתעסוקה ולכן המלצתו על הפשרה בפני הנתבעת, נשענה על הערכות רופאי חברת הביטוח בלבד. הנתבעת טוענת כי כתב "התחייבות לתשלום שכר טרחה בנזיקין", עליו הוחתמה ביום הוא הסכם עושק ובלתי סביר בנסיבות המקרה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא קיבלה העתק ממסמך זה לאחר שחתמה עליו. כמו כן, טוענת הנתבעת כי כתב ההתחייבות קובע כי לתובע מגיע תשלום רק עם קבלת כספים ולא תשלום שכ"ט מתוך סכומים שיוצעו במו"מ. לטענת הנתבעת, מאחר והיא דחתה את הסדר הפשרה, לא התקבלו כספים ולכן לא קמה לתובע הזכות לקבל שכר טרחה. הנתבעת טוענת כי הצעת הפשרה של מגדל בע"מ, עליה המליץ התובע בפניה, אינה הצעת פשרה, אלא הצעה "לקנות" את המרכיב של ביטול נספח כושר עבודה בפוליסה. לטענתה, לא לשם כך שכרה את שירותיו של התובע..4

4 -4- ד. דיון והכרעה הנתבעת פנתה אל התובע על מנת שייצג אותה בתביעה נגד חברת מגדל בע"מ בכל הקשור לזכויותיה מכח פוליסת אי כושר עבודה, בעקבות מצבה הרפואי שגרם, לטענתה, להפסקת עבודתה בחודש אוקטובר אינני מקבל את טענת הנתבעת כי החריגה את ייצוגה ע"י התובע רק לתביעה לפיצוי בגין החודשים שעברו מאז הפסיקה לעבוד, עד למועד פנייתה אל התובע ואינני מקבל את הטענה כי פנתה אל התובע אך ורק על מנת שיגיש בשמה תביעה לבית המשפט, תוך שלילה מראש של האפשרות לניהול מו"מ בניסיון להגיע לפשרה. טענה זו עומדת בסתירה לכתב ההתחייבות מיום 21.43, בו נרשם כי הטיפול הוא בעניין "מגדל חברה לביטוח בע"מ" פוליסת אי כושר עבודה". זאת ועוד; אין בפנינו כל ראייה ואף אין כל הצדקה עניינית לכך שהייצוג המשפטי יהיה חלקי ו/או מסוייג. כך גם, אין כל פסול בכך שהתובע בחר תחילה לנהל מו"מ עם חברת הביטוח, גם ללא חוות דעת רפואיות )הכרוכות בעלות כספית של אלפי (, בטרם הגיש כתב תביעה לבית המשפט. אין בכוונתי לבחון האם הצעת הפשרה של חברת מגדל בע"מ, עליה המליץ התובע בפני הנתבעת, היא הצעה סבירה או הצעה טובה או הצעה רעה מבחינת הנתבעת. אין בידי מספיק נתונים לשם כך וממילא הדבר אינו נדרש לצורך הכרעתי בשאלות שבמחלוקת, כפי שהוגדרו בסעיף 2 להסכם הבוררות מיום במאמר מוסגר אציין כי מניסיוני, בהחלט ישנם הסכמי פשרה עם חברות ביטוח שונות, הכוללות במסגרת הפיצוי הכספי גם את התנאי של ביטול נספח זה או אחר, שמשמעותו היא שהתובע לא יוכל לחזור ולתבוע בעתיד את חברת הביטוח בגין אותו נספח בפוליסה. כלומר, מרכיב זה בהצעת מגדל בע"מ הוא אינו יוצא דופן, ואין לראות אותו כהצעת פשרה לקניית הנספח, ללא קשר לפיצוי בגין אירוע ביטוחי, כפי שטוענת הנתבעת במקרה דנן. ברור לכולם, שזכותה של הנתבעת לדחות כל הצעת פשרה שמביא בפניה התובע, גם אם זה האחרון ממליץ עליה בפניה. אני סבור כי מן הראוי היה שהנתבעת תאפשר לתובע לנסות ולנהל מו"מ עם חברת הביטוח בניסיון להגיע להסדר פשרה אחר ו/או להגיש בשמה כתב תביעה לבית המשפט. גם אם העריך התובע שבית המשפט יפסוק פיצוי נמוך מהסכום שהושג בהצעת הפשרה של מגדל בע"מ, אין זה אומר כי לא הסכים להגיש תביעה לבית המשפט ולעשות הכל כדי שהפיצוי שייפסק לנתבעת יהיה גבוה יותר. לא פעם קורה שהערכת עורך הדין לגבי שווי התיק, מתבדה )למעלה או למטה( למול פסק הדין שניתן בסופו של יום. הלכה פסוקה היא שהלקוח רשאי להפסיק את הייצוג אך חובתו היא לשלם לעורך דינו את שכר טרחתו. כך נפסק בע.א. 136/92 בייניש עדיאל נגד דניה סיבוב בע"מ פד"י מז )4( 114, 124:.4

5 -5- "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת. אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו". בענייננו, לא ניתן בשום פנים ואופן לומר שהפסקת הייצוג נובעת מאשמו של התובע וכי יש הצדקה לשלול שכרו. הצעת הפשרה שהביא התובע לנתבעת היא במתחם המקובל בתחום זה והיעדר פנייה בשלב המו"מ לקבלת חוות דעת רפואיות מטעם הנתבעת, איננה רשלנות מצד התובע. משכך, מסקנתי היא שהתובע זכאי לקבל שכר טרחה מאת הנתבעת. כעת נשאלת השאלה האם קיים הסכם שכר טרחה בין התובע לנתבעת הקובע באופן ברור מה השכר שישולם במקרה של הפסקת ייצוג. במידה והתשובה היא חיובית, הרי שהתובע יהיה זכאי לשכ"ט בהתאם למה שנקבע בהסכם ללא קשר לכמות העבודה שבוצעה בפועל )ראה ע.א. )מחוזי ת"א( 1191/00 רוזנפלד נגד עו"ד דחבש(. מעיון בטופס "התחייבות לתשלום שכר טרחה בנזיקין", אינני סבור שמדובר בהסכם "עושק ובלתי סביר", כטענת הנתבעת. טופס ההתחייבות קובע ברישא שלו כי הנתבעת מתחייבת לשלם לתובע "שכר טרחה בשיעור 25% בתוספת מע"מ מכל סכום שיתקבל בפשרה ו/או ייקבע בפסק דין". בסעיף ב' לטופס נכתב כי: "שכר הטרחה הנ"ל ישולם במלואו בלי כל קשר לתוצאות המשפט ואף אם יסתיים העניין בפשרה או אם יופסק הטיפול בעניין מטעמו או מטעם עו"ד אייל בן ישי". ובסעיף יב' לטופס נכתב כי: "במידה והלקוח יבקש להפסיק את טיפול עו"ד אייל בן ישי בעניינו, יישא הלקוח בתשלום מלוא שכה"ט הקבוע בהסכם זה, כאילו נתבצע הטיפול בעניינו ע"י עוה"ד באופן מלא". את טופס ההתחייבות ניסח התובע ולפיכך בכל מקרה של מחלוקת פרשנית ו/או חוסר בהירות, יש ללכת לפרשנות כנגד המנסח )ראה בעניין זה: רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי בע"מ נגד אהרון מוריאנו(. נציין עוד כי מדובר בטופס התחייבות כללי ולא בהסכם שכר טרחה ספציפי לתביעות אובדן כושר עבודה. אין בטופס ההתחייבות סעיף הקובע במפורש שהתובע יהיה זכאי לקבל אחוז כזה או אחר מתוך הצעת פשרה שתדחה ע"י הלקוח. אינני נכון לקרוא לתוך ההסכם את מה שאין בו: "... מכל סכום שיתקבל בפשרה" - הוא לטעמי סכום שכבר הושגה עליו פשרה, משמע, הלקוח נתן הסכמתו וקיימת גמירות דעת של שני הצדדים לגביו..5

6 -6- בעניינו, לא רק שהסכום שבפשרה לא התקבל אלא שעוד לא היתה פשרה, שכן הנתבעת לא הסכימה לפשרה. לפיכך, האמור בטופס "התחייבות לתשלום שכר טרחה בנזיקין" אינו מתייחס למצב בו הלקוח מפסיק מיוזמתו את טיפול עורך הדין, לאחר שעורך הדין קיבל עבורו הצעת פשרה שנדחתה ע"י הלקוח. באופן דומה נפסק בע.א. )מחוזי ת"א( 2283/00 מורגנשטרן נגד עו"ד אליעזר פני גיל, כי זכותו של עורך הדין לשכר טרחה אינה יכולה להיגזר מתוך סכום הצעת פשרה שלא גובשה לכדי הסכם פשרה שסיים את ההליך. בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דין זה לבית המשפט העליון נמחקה בהמלצת ביהמ"ש העליון. לפיכך, התובע זכאי לשכר ראוי לפי סעיף 46 לחוק החוזים )חלק כללי( התשל"ג 1973, בהתאם לעבודה שהשקיע בפועל בתיק. הפרמטרים לפיהם יקבע שכר הטרחה הראוי נקבעו בע.א. 136/92 בייניש עדיאל נגד דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ והרלבנטיים שבהם לענייננו הם: היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין. שאלת הזכאות לפיצויי ציפייה, איננה שאלה שתקבע אם עורך הדין זכאי בכלל לתשלום שכר הטרחה, כפי שטוענת הנתבעת. השאלה היא האם בגין הפסקת ייצוג בחוסר תום לב מגיע לעורך הדין השכר המוסכם כולו. בענייננו, קבענו כי "כתב ההתחייבות לתשלום שכר טרחה בנזיקין" אינו מתייחס למצב הנדון ולפיכך גם אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין המצב בו היה עומד אילו קויים החוזה..6 במקרה דנן יש לפסוק לתובע שכר ראוי בדרך של אומדן גלובאלי בהתאם למכלול הנסיבות והיקף העבודה )ראה רע"א 5053/10 זאב גורה נגד עו"ד רנה שבלת, ניתן ביום 2.90(. בשים לב לכך שהנתבעת נפגשה עם התובע ו/או עם עו"ד במשרדו שלוש פעמים, בשים לב להיקף החומר והתיעוד הרפואי עליו נדרש התובע לעבור, בשים לב להתכתבויות בין התובע לבין חברת מגדל בע"מ, אני פוסק לתובע שכר ראוי בסך של + 8,000 מע"מ + החזר הוצאות הבוררות בסך של. 3,000 איני רואה מקום וטעם לכך שתשלומים אלה ישולמו לתובע רק אחרי סיום ההליך המשפטי של הנתבעת מול מגדל בע"מ, שכן אין קשר בין החיוב ב"שכר ראוי" לבין תוצאות התביעה שהגישה הנתבעת באמצעות עורך דין אחר נגד מגדל בע"מ..7

7 -7- ה. סוף דבר מחלוקת בין עורך דין ללקוח משאירה תמיד "טעם רע" אצל שני הצדדים. במקרה זה התחושה היא שהחבל נקרע מהר מידי ואח"כ כבר לא ניתן היה לחבר אותו לנוכח התחושות והאמוציות אצל שני הצדדים. אין ספק כי לתובע מגיע שכר טרחה עבור עבודתו בתיק זה, גם אם העבודה הזו לא הבשילה להסכם פשרה חתום ולתשלום מכוחו. משהגעתי למסקנה שהתובע אינו זכאי לשכר טרחה עפ"י כתב ההתחייבות עליו חתמה הנתבעת, הרי שהוא זכאי ל"שכר ראוי". בנסיבות העניין, הערכתי שכר ראוי זה בסך של + 8,000 מע"מ + החזר הוצאות הבוררות בסך של. 3,000 תשלומים אלה ישולמו לתובע בתוך 60 יום מהיום תאריך יורם גורי, עו"ד בורר. h:\masig\docs\c_1012\1 ב\ 7\70\1\1012