תיאטרון להציג: גאה לנוער ארצי "המצחיקה עם עגילים" מחזה על פי ספרה האהוב של יעל רוזמן מחזה ובימוי: יפעת זנדני-צפריר ושלומית ארנון, מוסיקה מקורית: יובל

תיאטרון להציג: גאה לנוער ארצי "המצחיקה עם עגילים" מחזה על פי ספרה האהוב של יעל רוזמן מחזה ובימוי: יפעת זנדני-צפריר ושלומית ארנון, מוסיקה מקורית: יובל מסנר עיצוב תפאורה: במבי פרידמן, עיצוב תלבושות: עדי מלחי, עיצוב תאורה: אורי מורג בהשתתפות: ענת פדרשניידר, אלי אליוביץ', אמיר דוליצקי, ליאת פישמן- לני, טלי בן-יוסף תיאטרון ארצי לנוער טל': 03-6497760 פקס: 03-6497790

הכנה לצפייה ה "המצחיקה עם העגילים" דבר המחזאיות כשחשבנו על ספר שנוכל לעבד למחזה, מיד עלה לנגד עינינו ספרה האהוב של יעל רוזמן שליווה את ילדותנו : "המצחיקה עם העגילים". נזכרנו איך אנו, יחד עם כל בני כיתתנו קראנו אותו בנשימה עצורה. יחד עם מריאנה, גיבורת הספר, עברנו את ייסורי הקליטה בארץ חדשה שנופיה, שפתה ותרבותה כה שונים מהמולדת ברוסיה, חרדנו לגורלה של האם,עברנו הרפתקאות לצד תהפוכות נפש במסע לגילוי מקום המצאה, ואיך לא התאהבנו בעודד, הצבר שהצליח לטעת אמון בליבה של מריאנה והפך לידיד אמת. דמותה השברירית למראית אך בעלת התעוזה, שעדינותה ונימוסיה לא מונעים ממנה לחתור באומץ לגילוי האמת אודות גורל אמה שבתה את ליבנו. מסע ההתבגרות של מריאנה ריתק אותנו כיוון שכמו בכל מסע התבגרות גם לה נכונו גילויים מרגשים אודות העולם ואודות עצמה (טעמה של עצמאות, של חברות אמת ושל אהבה) לצד גילויים מכאיבים (נידוי חברתי,בדידות, וחשש לגורל אמה) ושימחה אותנו העובדה כי בסופו של המסע מגלה מריאנה את עצמיותה ואת הכוחות הטמונים בה. יפעת זנדני- צפריר ושלומית ארנון

מבנה המחזה, בניית הדרמה ובחירת הדמויות כשניגשנו לעבד את הספר בחרנו להתמקד בחיפוש של מריאנה אחרי אימה ובהתמודדות החברתית שלה עם קליטתה בארץ. על מנת להעצים את הדרמה סביב שני המוקדים הללו, לחזק את הקונפליקטים של מריאנה וליצור מתח מתמיד כנדרש מיצירה בימתית, נאלצנו לוותר על חלק מדמויות בספר (סבא אליהו, יונה, מר פטר ועוד). בהצגה מתמודדת מריאנה עם שתי זירות: 1. הזירה החברתית בבית הספר שולה וגאולה מייצגות את חברת הילדים הצברים המתקשה להתמודד עם העולים החדשים ומתייחסת בחשדנות, התנשאות ולפעמים אף באכזריות כלפיהם. הן פועלות מתוך דעות קדומות ופחד מהשונה. גם בספר וגם במחזה הן דמויות קצת סטריאוטיפיות ומכאן גם קצת קומיות, דרכן יכול הצופה להתבונן מהצד ובעצם לראות את עצמו ולשאול האם גם אני הייתי מתנהג כך? עודד, לעומתן, מייצג את האפשרות השנייה הוא פתוח לקבל את מריאנה על אף שונותה וסקרן ללמוד ממנה משהו חדש. 2. הזירה האישית בבית מריאנה היא נערה מתבגרת ובקונפליקט מול אביה היא מנסה לקבל מעמד כשותפה שווה ובוגרת שיכולה להתמודד עם המציאות. אביה מנסה לגונן עליה ומתייחס אליה כאל ילדה קטנה שלא יכולה להתמודד. המאבק של מריאנה לאורך כל המחזה הוא להוכיח לו שהיא אינה כזאת ומסוגלת להתעמת עם כל מה שהמציאות עלולה לחשוף בפניה.

המנוע הדרמתי שמחבר את שתי הזירות הוא מסע החיפוש אחר האם. מתוך בחירה אומנותית, מגלמת אותה השחקנית דמויות שונות במסע, כשבכולן גלום המפתח למציאת האם. לא בכדי, בסוף ההצגה האם עצמה היא אותה השחקנית, וכך נסגר המעגל. דמותה של הדסה היא תמונת הראי של מריאנה- מחוספסת, בוגרת, ישירה ומוחצנת אבל במפגש עם מריאנה נוצרת הרמוניה והשלמה הדדית אחת של השנייה. על פניו, המסע של מריאנה הוא מסע אל העולם שבחוץ כדי למצוא את אימה, אבל למעשה הוא מסע פנימה לגילוי עצמיותה, בגרותה וכוחה. מרכיבי התיאטרון בהצגה

התפאורה ההצגה, בהיותה סיפור מסע וחיפוש, מתרחשת במגוון רחב של מקומות: ביתה של מריאנה, בית הספר, בית היתומות בירושלים, בית הקפה, בתים ורחובות בירושלים ועוד. כדי לאפשר את חוויית המעבר ממקום למקום על במה, מעצב התפאורה השתמש בטכניקה של במה מסתובבת. צידה האחד הוא ביתה של מריאנה והוא נשאר קבוע במהלך כל ההצגה, צידה האחר משתנה ומסמל את המקומות בהם עוברת מריאנה בחיפוש אחר אמה. כמו כן, השתמש התפאורן במסכים מוצללים עשויים בד רשת משחק מאחורי המסכים מסמל את הדמיונות, הגעגועים והחלומות של מריאנה וכמו כן, מאפשר התרחשויות בו זמניות במקומות שונים. התלבושות מעצבת התלבושות בחרה לכל דמות פרטי לבוש המאפיינים את אופייה. למשל, את מריאנה, גיבורת ההצגה ועולה חדשה הלבישה בבגדים המאפיינים את המקום ממנו באה. זהו אמצעי בימתי הנועד לחזק את תחושת הזרות והנבדלות שלה. מריאנה, כמתבקש משם הספר, עונדת עגילים גדולים ובולטים זהו הפריט בו בחרה הסופרת לציון השונות של מריאנה ואנו שומרים עליו גם בהצגה. עם התפתחות העלילה והשתלבותה של מריאנה בחברה גם בגדיה משתנים והופכים לדומים יותר לנהוגים בין חברותיה החדשות בארץ. ככלל, הבגדים של כל הדמויות בהצגה, מייצגים את הלבוש שהיה נהוג בשנות ה- 70 בהן מתרחשת ההצגה. המוסיקה מוסיקה בתיאטרון נועדה לחזק את האווירה, התחושות, התקופה והשינויים בעלילה. מאחר ומדובר בהצגה מורכבת: סיפור מסע מותח, סיפור אהבה, סיפור געגועים לאם, סיפור השתלבות וקליטה במקום חדש, סיפור על חברות ועוד, המוסיקאי הלחין מוסיקה מאוד מגוונת המאפיינת כל רגע ושלב בעלילה. הצופים בהצגה נעים בין סיפור הרפתקאות ומתח בו הם 'יושבים על קצה הכסא' לבין רגעי עצב וגעגוע או התרגשות וציפייה דרוכה, והמוסיקה מעצימה כל אחד מהרגשות והרגעים המלווים את הצפייה. מבוא היסטורי

דרך דמויותיהם של מריאנה ואביה נפתח צוהר לפיסת היסטוריה מרתקת אשר ייתכן כי חלק מהתלמידים אינם מכירים. הסיפור מתרחש בשנת 1970 בעיצומה של תקופת המלחמה הקרה כשמדינות הגוש הקומוניסטי וברית המועצות בראשן היו מעבר למסך הברזל והיהודים הרבים שהתגוררו בארצות אלו נאלצו למחוק את זהותם היהודית והלאומית ובנוסף נמנעה מהם האפשרות לעלות לארץ או להיות בקשר עם קרוביהם כאן. החל מאמצע שנות ה- 20 ניתקו השלטונות בברית המועצות את הקשר של היהודים עם הארץ. בשנת 1952 הוקם ארגון "נתיב", במסגרת "המוסד" (שירות הביון הישראלי) שתפקידו היה להגיע אל היהודים בברית המועצות ולשמר את זיקתם ליהדות ולארץ, דבר שהתבצע תוך סיכון רב. לאחר מלחמת ששת הימים החלה התעוררות של יהודים יחידים בברית המועצות אשר דרשו לאפשר להם לעלות לישראל. אנשים אלה פוטרו ממקום עבודתם, הועמדו למשפט, נעצרו ונשלחו לבתי כלא. חוגים יהודים בכל העולם פעלו למען העלייה מברית המועצות בקריאה "שלח את עמי". המאבק למען העלייה פתח צוהר צר ליציאת היהודים. בין השנים -1973 1969 הצליחו לצאת כ- 150,000 יהודים. התמוטטות המשטר הסובייטי הביאה בשנת 1990 לחידוש הקשר בין הקהילה היהודית בברית המועצות לבין לישראל ולעלייתם של כ-מיליון איש. הסיבות לעלייה זו היו בעיקר כלכליות והחשש לביטחון האישי, עקב נפילת הקומוניזם והתוהו ובוהו ששרר ברוסיה בשנים הראשונות שלאחריו. כמו כן ארצות הברית סגרה את שעריה ליהודים מברית המועצות בתחילת שנת 1990, בעוד ישראל קיבלה אותם ברצון וללא תנאים. ארצות הברית עשתה זאת בעקבות הלחץ של ממשלת ישראל. עלייה זו תרמה רבות למדינת ישראל בתחומים רבים. מושגים

ברית המועצות - (בשמה המלא, ברית המועצות הסוציאליסטיות הסובייטיות), מדינה לשעבר; התקיימה משנת 1917 ועד 1991. מעצמת-על שהשתרעה על פני מזרח אירופה ולכל רוחבה של אסיה. (עם הקמתה כללה ברית המועצות את הרפובליקות הסובייטיות רוסיה, אוקראינה בלרוס והרפובליקה הטרנס-קווקזית. ב- 1924 צורפו הרפובליקה הטורקמנית והאוזבקית; ב- 1929 - הטג'יקית; ב- 1936 - הקזחית והקיריגיזית. באותה שנה חולקה הרפובליקה הטרנס-קווקזית לרפובליקות ארמניה, אזרבייג'ן וגרוזיה. ב- 1940 סופחו לברית המועצות גם מולדובה, אסטוניה, לטביה, ליטא והרפובליקה הקרלו-פינית שנלקחה מפינלנד במלחמת החורף). אחרי מלחמת העולם השנייה נעשתה ברה"מ מנהיגת הגוש המזרחי-קומוניסטי, שכלל את רוב מדינות מזרח אירופה. בחלק מאותן שנים השתייכו לגוש שבראשות ברה"מ גם סין, צפון קוריאה, צפון וייטנאם, יוגוסלביה ואלבניה. קומוניזם - הנו שיטה כלכלית-חברתית המוגדרת בבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי ניכר. מונח זה הפך לנפוץ בזכות פרסום ספרם של קרל מרקס ופרידריך אנגלס, המניפסט הקומוניסטי, שתיאר את הקומוניזם כשלב הבא בהתפתחות החברה האנושית, אשר יביא לפתירת מצוקות האדם שנגרמו על ידי השיטה הקפיטליסטית. הקומוניזם בצורתו המלאה (קומוניזם טהור) לא יושם מעולם. "מסך הברזל" - מונח שטבע וינסטון צ'רצ'יל. הכוונה היא לקו הגבול האידאולוגי המחלק את אירופה לשני גושים: הגוש המזרחי הנשלט על ידי ברית המועצות, והגוש המערבי בהנהגת ארצות הברית. המושג נוצר כתוצאה מהשתלטות ברית המועצות על מדינות מזרח אירופה שהתבטאה בהקמת "דמוקרטיות עממיות", והוא ביטא את הקרע בין שני הגושים ואת תחילתה של המלחמה הקרה.

ק ג ב - "קו ומיט ט גוסו טדר ס טו נוי ב זו טפס נוס וטי", "הוועד לביטחון המדינה", היה ארגון הביון והמשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות, החל מה 13 במרץ 1954 ועד ל- 6 בנובמבר 1991. הק.ג.ב. לא היסס לענות את נחקריו ולהשתמש נגדם בשיטות כוחניות לחילוץ הודאות, כולל רצח בני משפחתם או הגלייתם לסיביר. החקירות נמשכו ברציפות במשך ימים ולילות ארוכים ללא מזון או שינה, עד אשר הנחקר המותש הסכים להודות בכל דבר על מנת להפסיק את ייסוריו. מסורבי עלייה - בשנות השישים והשבעים בברית המועצות היה נוהל לפיו מהגרים חייבים לקבל אישור ממשרד ממשלתי בשם OVIR (קיצור של "משרד הוויזות והרישומים"). עולים רבים הגיעו לישראל בתקופת השגשוג שלאחר מלחמת ששת הימים, אולם רבים אחרים קיבלו תשובה שלילית מהמשרד או המתינו לאישור במשך זמן רב. חלק ממסורבי העלייה קיבלו את האישור המיוחל רק לאחר מספר שנים. לדברי המשרד, מסורבי עלייה היו אזרחים שנחשפו למידע ביטחוני סודי של הממשל הסובייטי, ולכן לא הורשו לעזוב. חלק ממסורבי העלייה פעלו באופן הפגנתי נגד העיכובים, נעצרו ונכלאו. אסירי ציון יהודים, בעיקר תחת המשטר הקומוניסטי, שלא הורשו לעלות לישראל משיקולים פוליטיים. מקור המונח כנראה באמירתו של רבי יהודה הלוי - "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך".רבים מהם נחשבו ללוחמי זכויות אדם ולאסירי מצפון והיו מוכרים ככאלה בכל העולם. מדינות רבות הפעילו לחץ על ברית המועצות לשחרורם של אסירי ציון. כמה מאסירי ציון סבלו מעינויים במהלך מעצרם. בשנת 1970, למשל, נרשמו 44 מקרים של יהודים פעילי עלייה שנשלחו למחנות עבודה בכפייה. היו גם מקרים של אסירי ציון שנפטרו בעודם בכלא.

שאלות לדיון 1. האם קראת שת הספר "המצחיקה עם העגילים"? אם כן, אילו קווי דמיון ואילו קווי שוני זיהית? 2. עם איזו דמות בהצגה הזדהית ומדוע? 3. בהצגה באות לידי ביטוי מערכות יחסים שונות של מריאנה עם הסובבים אותה עם אביה, עם עודד ועם הדסה, מה ניתן ללמוד על מריאנה מתוך כל מערכת יחסים? 4. מה לדעתך מרגישה מריאנה בתקופה הראשונה בבית הספר החדש בארץ ועם אילו קשיים היא מתמודדת? איך היית מציע/ה לה לנהוג? האם הרגשת פעם 'חדש'/ 'שונה'? אם כן, איך התמודדת עם התחושות הללו? 5. כולנו יכולים למצוא את עצמנו חדשים (בית ספר חדש, מעבר דירה למקום אחר, חוג חדש וכו'). כיצד ניתן לעזור לילד חדש להתקבל ולהתחבר עם אחרים? 6. שולה וגאולה בהצגה מייצגות את הקושי הרב להיקלט במקום חדש (לכן דמויותיהן מוקצנות). מה חשבת על התנהגותן? 7. כיצד ההיכרות עם עודד עזרה למריאנה להשתלב? אילו תכונות המאפיינות את עודד גרמו למריאנה להיפתח כלפיו? 8. מריאנה והדסה הן שתי נערות שונות מאוד, עם זאת, מהר מאוד הן נקשרו האחת לשנייה. מדוע לדעתך? 9. מה חשבת על העובדה שמריאנה המשיכה בחיפושים אחר אמה גם ללא ידיעת אביה? 10. מדוע, לדעתך, המשיכה מריאנה לחפש את אמה גם לאחר שאביה סיפר לה שאין טעם להמשיך בחיפוש? 11. מה מעידה התלבושת של הדסה בהצגה על קווי האופי שלה? מה מעידות התלבושות של שולה וגאולה עליהן? 12. נסו לדמיין את מריאנה שנה לאחר הרגע בו הסתיימה ההצגה? מה היא מרגישה? איך השפיעה עליה העובדה שאמה שבה לחייה? מה קורה עם עודד? עם הדסה? האם הצליחה להשתלב בבית הספר?

צפייה מהנה